מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? גרוסקופף ידון ברע"א בעליון
בטקס השבעת השופטים לפני שנתיים, הכריז נשיא המדינה רובי ריבלין: "הציבור שופט את השופטים. הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום." אולם בתיק מ"י נ נתניהו, עקרון השקיפות לא התאים עד עתה לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים. הם העדיפו להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה...
החיקוק וההלכה המחייבת קובעים גישה אוטומטית, אוניברסלית לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. אהרן ברק ודורית ביניש הכריזו בפסיקות של בית המשפט העליון על גישת הציבור לעיון בתיקים "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי-על-חוקי"... בית המשפט העליון גם חזר והכריז, שהגישה לעיון מחויבת כ"תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה".
השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים נקטו לעומת זאת בעמדה חוקתית גמישה, ומנעו עד עתה את העיון ברוב המכריע של ההחלטות בתיק נתניהו. ההנמקה של שופטי בית המשפט המחוזי: ההחלטות שאותן הם מסתירים הן "החלטות טכניות ולא מהותיות"...
התקשורת לעומת זאת אומרת: "בתיק המדינה נגד העומד בראשה – דבר אינו "טכני"."
החלטה של השופט גרוסקופף היום קבעה מועד סופי בשבוע הבא (06 לאוגוסט) להגשת תשובות הצדדים בהליך בעליון. מעניין מי מהצדדים יהיה מעוניין בשקיפות, ומי יתנגד לה.
להחלטת השופט גרוסקופף בערעור זה תהיה השפעה מרובה על שקיפות בית המשפט המחוזי ירושלים במשפט נתניהו, וכתוצאה מכך - על אמון הציבור בהליכים במשפט נתניהו. מעבר לכך - החלטת השופט גרוסקופף עשויה להשפיע באופן נרחב בעניין החופש שנוטלים לעצמם שופטי בתי המשפט המחוזיים והשלום להסתיר החלטות ופסקי דין ב"החלטות בפתקית" בנט-המשפט.
---
עמותת Human Rights Alert NGO פועלת למימוש השקיפות במערכת המשפט. דו"ח העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, שיבושים ומרמה במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
בטקס השבעת השופטים לפני שנתיים, הכריז נשיא המדינה רובי ריבלין: "הציבור שופט את השופטים. הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום." אולם בתיק מ"י נ נתניהו, עקרון השקיפות לא התאים עד עתה לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים. הם העדיפו להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה...
החיקוק וההלכה המחייבת קובעים גישה אוטומטית, אוניברסלית לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. אהרן ברק ודורית ביניש הכריזו בפסיקות של בית המשפט העליון על גישת הציבור לעיון בתיקים "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי-על-חוקי"... בית המשפט העליון גם חזר והכריז, שהגישה לעיון מחויבת כ"תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה".
השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים נקטו לעומת זאת בעמדה חוקתית גמישה, ומנעו עד עתה את העיון ברוב המכריע של ההחלטות בתיק נתניהו. ההנמקה של שופטי בית המשפט המחוזי: ההחלטות שאותן הם מסתירים הן "החלטות טכניות ולא מהותיות"...
התקשורת לעומת זאת אומרת: "בתיק המדינה נגד העומד בראשה – דבר אינו "טכני"."
החלטה של השופט גרוסקופף היום קבעה מועד סופי בשבוע הבא (06 לאוגוסט) להגשת תשובות הצדדים בהליך בעליון. מעניין מי מהצדדים יהיה מעוניין בשקיפות, ומי יתנגד לה.
להחלטת השופט גרוסקופף בערעור זה תהיה השפעה מרובה על שקיפות בית המשפט המחוזי ירושלים במשפט נתניהו, וכתוצאה מכך - על אמון הציבור בהליכים במשפט נתניהו. מעבר לכך - החלטת השופט גרוסקופף עשויה להשפיע באופן נרחב בעניין החופש שנוטלים לעצמם שופטי בתי המשפט המחוזיים והשלום להסתיר החלטות ופסקי דין ב"החלטות בפתקית" בנט-המשפט.
---
עמותת Human Rights Alert NGO פועלת למימוש השקיפות במערכת המשפט. דו"ח העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, שיבושים ומרמה במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
תל-אביב, 28 ביולי - החלטה של שופט העליון גרוסקופף היום בתיק רע"א 4421/20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואלוביץ' קבעה מועד סופי להגשת תשובות הצדדים ביום 06 לאוגוסט.
בקשת רשות הערעור נובעת מהחלטת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, שם הם מונעים את גישת הציבור לרוב המכריע של ההחלטות בתיק, שאינו חסוי.
החיקוק וההלכה המחייבת בעניין ברורים. תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003קובעת:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), (פורסם בנבו), מוסיפה ומבהירה:
"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך:
"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."
כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין… ולשופטים אין סמכות לדון בעניין כלל.
בעיצומה של "המהפכה החוקתית", אהרן ברק פסק בבג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, פ"ד נח(1) 529 (2003), שהגישה לעיון היא חלק מ"עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי":
"פומביות הדיון היא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. היא בעלת מעמד חוקתי-על-חוקי (ראו: סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה וכן רע"א 3007/02 יצחק נ' מוזס [1]). אין דיוני סתר; הכול גלוי לעין השמש. עיקרון זה קשור בזכות הגישה לבית-המשפט. חרף הקשיים המעשיים העשויים להתעורר הכלל הוא פומביות. החריג הוא היעדר פומביות (ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [17], בעמ' 64; ראו עוד בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 451-450). בעזרתו "...נשמר אמונו של הציבור ברשות השופטת..." (בש"פ 2794/00 אלוני נ' מדינת ישראל [3], בעמ' 369). עקרון יסוד זה חל על בתי-המשפט בפעולתם (סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט)). הוא חל גם על בתי-הדין המשמעתיים הפועלים מכוחו של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (סעיף 41 לחוק; להלן – חוק שירות המדינה).” [הדגשה במקור – י' צ']
“עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”
אולם השופטים בבית המשפט המחוזי ירושלים מונעים את הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק נתניהו תוך הפגנת גמישות חוקתית מופלאה. בהחלטה מיום 14 ביוני, 2020, שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים פירשו את גישת הציבור לעיון - כגישת הציבור לעיון רק במה שהשופטים יפרסמו:
נשיא המדינה רובי ריבלין רואה את המצב מעט אחרת בהכרזה יוצאת דופן בטקס השבעת השופטים לפני שנתיים: "הציבור שופט את השופטים. הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום."
גם התקשורת, רואה את המצב בתיק נתניהו בצורה אחרת: "לקראת הדיון השני במשפט נתניהו: בתיק המדינה נגד העומד בראשה – דבר אינו "טכני"".
לעומת זאת, יש בתקשורת גם כאלה שמצדדים בהפעלת "קונץ-פטנט" בתיק נתניהו:
אין ספק שהדרך הפשוטה ביותר להפעיל "קונץ-פטנט" בתיק נתניהו היא באמצעות "ההחלטות הטכניות"... ההחלטות "הטכניות" כביכול קובעות את אופן התנהלות המשפט, ומשקפות את קיומו או אי קיומו של הליך ראוי. לכן, אדם בר דעת לא יוכל לראות בהחלטות אלה, בפרט בתיק מסוג זה, עניין "טכני".
מעניין מה תהיינה עמדות הצדדים - הפרקליטות, נתניהו, ובני הזוג אלוביץ' - בעניין השקיפות במשפט נתניהו, כפי שיטענו בבית המשפט העליון... מי מהם יצדד בשקיפות ההליכים בבית המשפט המחוזי ת"א, ומי מהם יעדיף את המשך הסתרת רובן של ההחלטות מהציבור.
החלטה של השופט גרוסקופף בתיק זה עלולה מצד אחד להגביל את גישת הציבור למידע אודות אופן התנהלות משפט נתניהו, בניגוד למה שנקבע בחיקוק ובהלכה המחייבת שוב ושוב ע"י נשיאי בית המשפט העליון ומותבים רחבים. מצד שני, החלטה של השופט גרוסקופף בתיק זה עשויה לממשת את השקיפות הקבועה בחוק ובהלכה המחייבת, ובנוסף - להביא לקיצה את הגמישות שנטלו לעצמם שופטי בתי המשפט המחוזיים והשלום בהסתרת החלטותיהם "בפתקיות" בתיקים במערכת נט-המשפט.
“ככלל, על הליך משפטי, ובכלל זה ההליך המתנהל בתיק הנוכחי, חל הכלל בדבר "פומביות הדיון", המעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה,ומכוחו, רשאים המבקשים ואחרים לעיין בהחלטות בית המשפט, אשר מתפרסמות לציבור מעת לעת.”
בפועל, על פי שופטי בית המשפט המחוזי י-ם, אם השופטים כותבים את ההחלטה ב"פתקית" - אזי העיקרון החוקתי בטל ומבוטל כביכול... כי אזי ההחלטות 'טכניות ולא מהותיות'...
אין צורך להוסיף שאין לטענה זאת כל בסיס בחוק או בפסיקה. שופטי בית המשפט המחוזי ירושלים יצרו בתיק נתניהו עיקרון חוקתי חדיש ומשופר...
“עם זאת, יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום,לבין החלטה טכנית, שברגיל ניתנת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום.”
נשיא המדינה רובי ריבלין רואה את המצב מעט אחרת בהכרזה יוצאת דופן בטקס השבעת השופטים לפני שנתיים: "הציבור שופט את השופטים. הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום."
גם התקשורת, רואה את המצב בתיק נתניהו בצורה אחרת: "לקראת הדיון השני במשפט נתניהו: בתיק המדינה נגד העומד בראשה – דבר אינו "טכני"".
מעניין מה תהיינה עמדות הצדדים - הפרקליטות, נתניהו, ובני הזוג אלוביץ' - בעניין השקיפות במשפט נתניהו, כפי שיטענו בבית המשפט העליון... מי מהם יצדד בשקיפות ההליכים בבית המשפט המחוזי ת"א, ומי מהם יעדיף את המשך הסתרת רובן של ההחלטות מהציבור.
החלטה של השופט גרוסקופף בתיק זה עלולה מצד אחד להגביל את גישת הציבור למידע אודות אופן התנהלות משפט נתניהו, בניגוד למה שנקבע בחיקוק ובהלכה המחייבת שוב ושוב ע"י נשיאי בית המשפט העליון ומותבים רחבים. מצד שני, החלטה של השופט גרוסקופף בתיק זה עשויה לממשת את השקיפות הקבועה בחוק ובהלכה המחייבת, ובנוסף - להביא לקיצה את הגמישות שנטלו לעצמם שופטי בתי המשפט המחוזיים והשלום בהסתרת החלטותיהם "בפתקיות" בתיקים במערכת נט-המשפט.
להלן החלטת השופט גרוסקופף היום בתיק רע"א 4421/20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואח'
No comments:
Post a Comment