Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Saturday, March 21, 2020

2020-03-21 ראש השב"כ נדב ארגמן התבקש לאשר את תקינותן ויושרתן של המערכות וההודעות האלקטרוניות הנשלחות לחולי קורונה ואלה שבאו עמם במגע

 Joseph Zernik

ראש השב"כ נדב ארגמן התבקש לאשר את תקינותן ויושרתן של המערכות וההודעות האלקטרוניות הנשלחות לחולי קורונה ואלה שבאו עמם במגע
על פניהן, ההודעות נחזות כלוקות בחוסר בהירות ותקפות, חוסר סמכות, ובחוסר אותנטיקציה תקינה, ברורה, גלויה, ופשוטה לאימות ע”י מקבליהן...  מצב עניינים זה, השילוב של חוסר ולידציה וחוסר אותנטיקציה, מעלה חשש חמור שמערכת זו, כפי שהיא מופעלת היום, או שיבוש מכוון (כגון תמסורת של הודעות אלקטרוניות מפוברקות) עלול לאפשר מעשים חמורים, העולים עד כדי שלילת חופש התנועה ואף שלילת חירות שלא כדין, בקנה מידה נרחב.  במצב הרגיש בו נמצא המשטר במדינת ישראל היום, מעשים כאלה עלולים להיות מנוצלים לרעה ע"י גורמים חתרניים עד כדי שיבוש סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. במלים אחרות – הפיכה שלטונית.
הבקשה לראש השב"כ נדב ארגמן הועתקה לעותרים בבג"ץ בעניין מערכות אלה, וכן למומחים בתחום הקריפטולוגיה, אבטחת מידע ואבטחת סייבר, בתקווה שישמיעו קולם בעניין קריטי זה.
בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/03/2020-03-21.html

 
תל-אביב, 21 למרץ - להלן הבקשה שנשלחה היום לראש השב"כ נדב ארגמן.

21 למרץ, 2020
ראש השב"כ נדב ארגמן
בדוא"ל: סיגל מלכה
הנידון: בקשה בהולה למילוי חובותיך על פי חוק השב"כ (2002) - פרסום הודעה לציבור הרחב המאשרת את תקינותן, אמינותן, ואבטחתן של המערכות וההודעות האלקטרוניות הנשלחות לחולי קורונה ומי שאותרו שבאו עמם במגע
מר ארגמן הנכבד,
ביום ראשון שבעבר, 15 למרץ, 2020, התפרסמה החלטה מס' 4897 של הממשלה - “הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש”. ההחלטה בחלקה אומרת (תמונה 1):

תמונה 1. רישא של החלטת הממשלה מס' 4897 מיום 15 למרץ, 2020.
על פי פרסומי תקשורת, התקנות התואמות, שסווגו "סודי ביותר", לא נחשפו אפילו ליו"ר וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הרמטכ"ל בדימוס, ח”כ גבי אשכנזי. הוועדה גם לא אישרה כדין את התקנות.
נסיבות אלה העלו חששות חמורים בקרב מומחי סייבר וזכויות האדם, ומשפטנים רבים.
בהמשך, הוגשו עתירות בעניין לבג”ץ, נערך דיון, וניתנה החלטה ביום חמישי, 19 למרץ, 2020 [בג"ץ 2109/20 2135/20, 2141/20 עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח בישראל, עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, והרשימה המשותפת נ ראש הממשלה, ממשלת ישראל, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, משרד הבריאות, היועץ המשפטי לממשלה, הרשות להגנת הפרטיות משרד המשפטים, הכנסת, וח"כ גבי אשכנזי]
ההחלטה בחלקה אומרת (תמונה 2):

תמונה 2. החלטה מיום חמישי, 19 למרץ, 2020, בתיק בג"ץ 2109/20.
כבר ביום רביעי, 19 למרץ, 2020, עוד טרם החלטת בג"ץ הנ"ל, התפרסם בתקשורת: [1]
לפני זמן קצר נשלחו הודעות לכ-400 אנשים, אשר אותרו כמגעים של חולים.
 הידיעה גם כללה תמונה של הודעה אלקטרונית מסוג זה, ככל הנראה צילום מסך של מכשיר טלפון נייד (תמונה 3). ההודעה שבתמונה מורה למקבלה:
… הנך מתבקש לשהות בבידוד מלא.

תמונה 3. דוגמה של הודעה אלקטרונית למי שאותר כמגע של חולה
כמו כן התפרסמו באותה ידיעה בתקשורת שני נסחים של הודעות אלקטרוניות: 1) הודעה לחולה בקורונה, ו- 2) הודעה למי שאותר כמגע של חולה:
1. הודעה לחולה בקורונה
[שם פרטי] שלום,
בהתאם לתוצאות הבדיקה, לפיה חלית בקורונה, מבוצעת חקירה אפידמיולוגית כדי לאתר אנשים שנחשפו אליך. לצורך השלמת החקירה משתמשים באמצעים טכנולוגיים, לפי תקנות שעת חירום.
המידע ישמש את משרד הבריאות רק למטרה זו וימחק בתום הצורך.
מידע בקישור:go.gov.il/corona
לאימות ניתן לחייג 5400*
בברכה
שירותי בריאות הציבור
2. הודעה למי שאותר כמגע של חולה
[שם פרטי] שלום
לפי חקירה אפידמיולוגית היית בתאריך [==/==/==] ליד חולה קורונה.
עליך להיכנס מייד לבידוד עד [==/==/==] להגנה על קרובייך והציבור.
אם יש לך חום, שיעול וכו' נא להתקשר למד"א – 101.

מתוך פרסום זה אין ניתן לקבוע בדיוק את פרטי ההודעות האותנטיות, התקפות, ואופן התמסורת. אולם על פניהן, ההודעות נחזות כלוקות בחוסר בהירות ותקפות (לא צוינו בהן במלואם שמו וזהותו של הנמען), חוסר סמכות (לא צוין בהן שמו של השולח - אדם, שהוא עובד מדינה, ותפקידו), ובחוסר אותנטיקציה תקינה, ברורה, גלויה, ופשוטה לאימות ע”י מקבליהן.
כמו כן יש לציין שלשון תבנית ההודעות שפורסמה אינה תואמת את לשון ההודעה שבתמונת המסך של ההודעה לחולה המסוים (תמונה 3).
בהמשך, התפרסמה היום, שבת, 21 למרץ, 2020, ידיעה של כתבת מרקר רוני לינדר (תמונה 4), האומרת בחלקה: [2]
שומעת על עוד ועוד סיפורים שהכלי של השב"כ מפספס, עובד על סטיית תקן רחבה מדי של מיקום ומכניס סתם אנשים לבידוד, בלי לתת להם אפילו מידע מינימלי על המפגש עם החולה המאומת (אפילו לא תאריך ושעה).

  תמונה 4. פרסום של כתבת מרקר רוני לינדר מיום 21 למרץ, 2020.
פרסום זה מעלה חשש חמור ביחס לחוסר ולידציה של המערכת, כפי שכבר הוטמעה והופעלה.
מצב עניינים זה, השילוב של חוסר ולידציה וחוסר אותנטיקציה, מעלה חשש חמור שמערכת זו, כפי שהיא מופעלת היום, או שיבוש מכוון (כגון תמסורת של הודעות אלקטרוניות מפוברקות) עלולים לאפשר מעשים חמורים, העולים עד כדי שלילת חופש התנועה ואף שלילת חירות שלא כדין, בקנה מידה נרחב.
במצב הרגיש בו נמצא המשטר במדינת ישראל היום, [3] מעשים כאלה עלולים להיות מנוצלים לרעה ע"י גורמים חתרניים עד כדי שיבוש סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. במלים אחרות – הפיכה שלטונית.
דוחות Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של ישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנים 2013 ו- 2018 התמקדו בהפרות לכאורה של זכויות האדם של תושבי ישראל ע"י רשויות החוק והמשפט בישראל, בפרט ע"י שימוש במערכות מידע ממשלתיות הלוקות בחוסר ולידציה ואותנטיקציה.
דו"ח ה-NGO לשנת 2018 נכלל בדו"ח הסופי של המועצה, בכפוף לבדיקה ע"י הצוות המקצועי, וסוכם בהערה האומרת:
24. י Human Rights Alert NGO  מדגיש את התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
דוח ה-NGO  למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 כלל אוסף נרחב של מסכמים מפוברקים/משובשים/מזויפים, שנועדו להיחזות ע"י מקבליהם ככתבים רשמיים של רשויות המדינה, תקפים ובני אכיפה, ובכללם מסמכים שנועדו להיחזות ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה בענייני חירות האדם ושלילתה באמצעות מעצרים/מאסרים.
הדוחות למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנים 2013 ו- 2018 גם כללו פרקים נפרדים אודות השב"כ, שתיעדו את פניותינו לקודמך בתפקיד ראש השב"כ בעניין חוסר ולידציה ואותנטיקציה של מערכות המידע של בית המשפט העליון, ושל מערכת נט-המשפט של בתי המשפט המחוזיים והשלום, ואת התשובות על פניותינו, שאמרו שהשב"כ אינו מוסמך לטפל במערכות אלה.
בהמשך, פנינו אליך ביום 16 לינואר, 2017, בעניין חוסר ולידציה ואותנטיקציה של מערכת "דמוקרטיה" של ועדת הבחירות המרכזית, ותשובת חופש המידע 01/2016 של הוועדה, שאמרה בין השאר (תמונה 5):
המערכת נבדקה על ידי הרשות [רא"ם - רשות אבטחת מידע בשב"כ - יצ] ואושרה על ידה.

תמונה 5. תשובת חופש המידע 01/2016 של ועדת הבחירות המרכזית בעניין בדיקה ואישור של מערכת "דמוקרטיה”.
התשובה על פנייתנו לשב"כ אמרה למעשה - להד"ם (תמונה 6):

תמונה 6. תשובה על פנייה לשב"כ בעניין תשובת חופש המידע 01/2016 של ועדת הבחירות המרכזית.
מצב זה בלתי נתפס באומה המונה בין בניה כמה מהמומחים הידועים בעולם בתחום הקריפטולוגיה, אבטחת מידע ואבטחת סייבר, ובמדינה שהקימה בעשור האחרון מרכזים לחקר אבטחת סייבר באוניברסיטאות המובילות.
חוק השב"כ (2002), סעיף 7(א) אומר:
7. (א) השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות...
בעניין שבנידון – הודעות אלקטרוניות לחולי קורונה או מי שאותרו שבאו עמם במגע – השב"כ מעורב ישירות. לפיכך, אין זה מתקבל על הדעת שהשב"כ יפטור את עצמו מהאחריות לתקינותן, אמינותן ואבטחתן של המערכות וההודעות האלקטרוניות הנ"ל.
לפיכך, הרינו מבקשים שתמלא את חובותיך על פי האמור בחוק השב"כ  ותפעל לוודא את הוולידציה והאותנטיקציה של המערכות וההודעות הנ"ל.
ללא הבדל מה יהיה מהלך האירועים בשבוע הקרוב ביחס לכינוס הכנסת, לכינון ועדת החוץ והביטחון הקבועה החדשה, או להחלטות נוספות של בג"ץ בעניין, מן הראוי שתפרסם, לאחר הבדיקות המתאימות, ובמהירות האפשרית, הצהרה לציבור הרחב, המאשרת את תקינותן, אמינותן, ואבטחתן של המערכות וההודעות האלקטרוניות הנשלחות לתושבי המדינה שהם חולי קורונה או מי שאותרו כמגעים של חולי קורונה, ודרכי האימות של ההודעות ע”י מקבליהן.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
‪Human Rights Alert NGO
העתקים בדוא”ל: פרופ’ עוזי אורנן, פרופ’ יובל אלוביץ’, פרופ’ אלי ביהם, עו"ד חסן ג'בארין, פרופ’ דני דולב, פרופ’ דני הנדלר, עו"ד דן יקיר-האגודה לזכויות האזרח, פרופ’ אסא כשר, פרופ’ יהודה לינדל, עו"ד איתי מק, פרופ’ קרין נהון, פרופ’ בועז סנג’רו, עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד אביגדור פלדמן, פרופ’ דניאל פרידמן, פרופ’ מוטה קרמניצר, פרופ’ אמנון רובינשטיין,פרופ’ עדי שמיר, פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ אהוד שפירא
[1] https://all-world.news/48680/
[2] https://twitter.com/RonnyLinder/status/1241305424017723393
[3] "Not every regime succumbs to Corona, but Israel's is in the high-risk group"

Thursday, March 5, 2020

2020-03-05 מי היא ומה היא אושיית הסייבר הקרויה "הרשות השופטת"? מנהל בתי המשפט יגאל מרזל זקוק ל-4 חודשים לענות...

 Joseph Zernik

מי היא ומה היא אושיית הסייבר הקרויה "הרשות השופטת"? מנהל בתי המשפט יגאל מרזל זקוק ל-4 חודשים לענות...
"הרשות השופטת" מחזיקה כביכול בבעלות על דפי הרשת של בית המשפט העליון ושל מערכת נט-המשפט...  "הרשות השופטת" מנפיקה כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית (למרות שאינה "גורם מאשר" על פי חוק החתימה האלקטרונית)... "הרשות השופטת" גם חותמת כביכול על כל ההחלטות השיפוטיות בנט-המשפט במקום השופטים...
האם קיימת ישות חוקית בשם "הרשות השופטת" בישראל? או שמא זאת בדותה ואולי אף מעשה מרמה?  מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, הודיע שהוא זקוק לחודשיים נוספים (סה"כ 4 חודשים) להשיב, עקב "מורכבות" העניין...
יש לציין שבימים אלה מתנהלת בבית המשפט המחוזי י-ם עתירת חופש המידע [צרניק נ מרזל 33861-02-20] בעניין דומה - אימותם וישרתם של כתבי ההחלטות ופסקי הדין בבית המשפט העליון.
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים/שיבושים/זיופים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע. הדו"ח נכלל בדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל וסוכם - "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...

  
תמונות. השופט יגאל מרזל מכהן כדין כמנהל הנהלת בתי המשפט.
--- 
 
תמונות. מהיכן צצו הישויות הקרויות "הרשות השופטת" ו"מערכת בתי המשפט"?
---

 
תמונות. דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים/שיבושים/זיופים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע.
---
תל-אביב, 05 למרץ - מכתב מיום 01 למרץ, 2020, בחתימת מנהל  בתי המשפט השופט יגאל מרזל, מודיע על הארכה נוספת של 60 יום למתן תשובה על בקשת חופש המידע 269/2019 שעניינה - "הרשות השופטת". הבקשה, שהוגשה ע"י Human Rights Alert NGO, ביקשה תיעוד של הבסיס החוקי לקיומה של "הרשות השופטת", מינויים של בעלי התפקידים בה, פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, סמכותה להקים אתרי אינטרנט, סמכותה להנפיק אמצעי חתימה אלקטרונית ולחתום על החלטות שיפוטיות.
תמונה. מכתבו של מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, מאריך עד 4 חודשים את מועד התשובה על בקשת חופש המידע 269/2019 שעניינה - "הרשות השופטת".
---
המשטר במדינת ישראל מבוסס על התאוריה מבית מדרשו של מונטסקיה -  הפרדת רשויות בין שלוש זרועות המשטר - המחוקקת, המבצעת, והשופטת.
* הכנסת וועדותיה מוגדרות בחוק יסוד הכנסת: "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה".
* הממשלה ושלוחותיה מוגדרות בחוק יסוד הממשלה: "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה."
* בתי המשפט והשופטים מוגדרים בחוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט ותולדותיהם.
* מנהל בתי המשפט? על פי חוק בתי המשפט, "מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המנהל" בבתי המשפט, שייקבעו ע"י שר המשפטים...
* הנהלת בתי המשפט?  היא כבר ישות עמומה יותר... חוק בתי המשפט אינו מגדיר את "הנהלת בתי המשפט", אך מבהיר שהיא תנהל אתר אינטרנט...  
אבל מי היא ומה היא "הרשות השופטת"?  


 תמונה. בדצמבר 2019, התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך ראיות לכאורה, שמקורן בניידים של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת". לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל.  לדוגמה - הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010 - מסמך חסר כל תוקף חוקי, ששופטי בית המשפט העליון מתייחסים אליו כמעשה חיקוק תקף ושריר.
--- 

תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל.  לדוגמה - הנחיות בדבר הנפקת אפוסטילים על פי אמנת האפוסטיל, העומדות בסתירה גמורה לתקנות אמנת האפוסטיל  - החיקוק התקף של מדינת ישראל.
--- 


 תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון החלטות בית המשפט העליון. אולם אישור האבטחה של האתר מציין שלא ניתן מידע ביחס לבעלות על אתר זה:
".This website does not supply ownership information"
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון מידע על התיקים והחלטות שיפוטיות במערכת "נט-המשפט".
---  
תמונה. “הרשות השופטת" בשמה באנגלית -  Israeli Courts Authority - גם נחזית כסוכנות המנפיקה כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית כביכול על פי חוק החתימה האלקטרונית, ובנוסף - חותמת כביכול על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. אולם התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מציינת במפורש שחתימות אלקטרוניות כביכול אלה אינן אמינות...  כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה: 
מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.  
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority. 
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099. 
--- 

תמונה.  “הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. לדוגמה: פסה"ד משנת 2009 של דורית בייניש,  בעל החשיבות ההיסטורית, בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין...  חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
 חשוב לציין שהנאמר בפסקה לעיל מעולם לא מומש - רובן המוחלט של החלטות השופטים מוסתרות במערכת נט-המשפט שלא כדין, ואינן 'פתוחות לעיונו של כל אדם באופן שוטף'.  קרוב לוודאי שהנשיאה דורית בייניש ידעה כבר בעת שחתמה על פסק הדין הנ"ל, שהדברים שכתבה חסרי אחיזה במציאות, שכן מערכת נט-המשפט הייתה כבר אז בשלבי הרצה.
---
לסיכום: לא נותר אלא לקוות שבתום 4 חודשים השופט יגאל מרזל והנהלת בתי המשפט יצליחו לענות על בקשת חופש המידע 269/2019 בצורה מניחה את הדעת בנושא כה מרכזי לישרת בתי המשפט בישראל.

מחאה נגד שחיתות בתי המשפט>מעצר>פברוקים>שב"ס מסרב לקיים את חוק חופש המידע

Monday, March 2, 2020

2020-03-02 מחאה נגד שחיתות בתי המשפט>מעצר>ראיות חדשות לפברוק/שיבוש ע"י השופטת ענת יהב ואחרים

 Joseph Zernik
5 mins · 
מחאה נגד שחיתות בתי המשפט>מעצר>ראיות חדשות לפברוק/שיבוש ע"י השופטת ענת יהב ואחרים
"החשוד" נעצר ביום 04 לפברואר בשעה שקיים משמרת מחאה חוקית מול בית המשפט בתל-אביב. בהמשך, הוחזק יומיים בבידוד, כיוון שסירב לחתום על תנאים לשחרורו. ביום 06 לפברואר, ניהלה השופטת ענת יהב דיון, והנפיקה כביכול החלטה על שחרורו בתנאי "הרחקה" מבית המשפט. אולם "פקודת השחרור", שהונפקה ונמסרה לשב"ס  באותו יום, נעלמה ממערכת נט-המשפט. בהמשך אותו יום הנהלה מסכת סחיטה באיומים לכאורה, ובסופה "נזרק" החשוד מהמעצר ללא חתימה על התנאים, וללא הליך שחרור ראוי... 
מסמכים שהתקבלו עתה משב"ס בעקבות בקשת חופש המידע גילו ככל הנראה את "פקודת השחרור" שנרשמה ונעלמה... השופטת ענת יהב, שסירבה עד עתה להסביר את התנהלותה, מתבקשת שוב להסיר כל חשש למעשים בלתי ראויים או עברייניים של בית המשפט.  
מערכת נט-המשפט מאפשרת החלפת מסמכים ללא תיעוד ראוי, וכן אישור מפוברק של כתבי בית דין חסרי כל תוקף ומפוברקים בעליל.  אם מערכת דומה הייתה משמשת להנהלת חשבונות בפיצוציה, קרוב לוודאי שבעל הפיצוציה היה מואשם במרמה...
מערכת נט-המשפט - פרי מוחם של אהרן ברק ובועז אוקון - מערערת את ישרת מערכת המשפט בישראל מיסודה!
ומסע ההתעוררות של אסתר חיות ושות' - על פיו השופטים בישראל מגנים על זכויות האדם של האזרחים - הוא בדותה גמורה.
בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/03/2020-03-02.html



 
ביום ג', 04 לפברואר, 2020 - "החשוד" נעצר בעת שקיים משמרת מחאה חוקית מול בית המשפט ברח' וייצמן 1.

   
ביום ד', 05 לפברואר, 2020 - השופטת ענת יהב ניהלה דיון בהארכת מעצר כביכול - שיצר תיעוד של פברוק הליכי מעצר בשיתוף פעולה עם התביעה המשטרתית והסנגוריה הציבורית.

  

ביום ה', 06 לפברואר, 2020 - השופטת ענת יהב ניהלה דיון נוסף בהארכת מעצר כביכול - שיצר תיעוד של פברוק הליכי מעצר בשיתוף פעולה עם שב"ס, תוך שיבוש הכתבים במערכת נט-המשפט. 
   
השופטת ענת יהב מסרבת בינתיים לספק תשובה עניינית על בקשות להבהיר את התנהלותה: "אם מדובר בתלונה, פתוחה הדרך בפני המבקש להפנות אותה לגורם המתאים."
  
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע.
--- 
תל-אביב, 02 למרץ - בעקבות קבלת מסמכים חדשים משב"ס, בנוגע לאירועים חריגים בהליכי מעצר בבית המשפט השלום ת"א, הוגש הבוקר לשופטת ענת יהב תיעוד נוסף, כחלק מבקשה להבהרת התנהלותה.  
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן הכריז לאחרונה כי טועני המשטרה "משקרים בבתי המשפט יום יום" בהליכי מעצרים.  האירועים הקשורים למעצר במקרה שלפנינו מציגים תמונה מורכבת יותר, בה הפברוקים נערכים בשיתוף פעולה עם השופטת ושב"ס, ולעתים גם הסנגוריה הציבורית.  [1,2]
אירועי המעצר במקרה שלפנינו גם יצרו תיעוד יוצא דופן של חוסר תקינות וחוסר ישרה בפיתוחה, התקנתה ותפעולה של מערכת נט-המשפט - מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט השלום והמחוזיים.
למרות בקשות חוזרות להבהרת התנהלותה, השופטת ענת יהב השיבה עד עתה רק בהחלטות המייעצות ל"חשוד" להגיש נגדה תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים...  אולם פברוק שיטתי של הליכי התלונות וההחלטות בנציבות תלונות הציבור על השופטים, תוך הסתרת הפברוקים משרי המשפטים, תועד גם הוא לאחרונה... [4, 3]
---
[1] 2020-02-19 שוטרים משקרים כל יום בהליכי מעצרים? ומה עם השופטים (השופטת ענת יהב, לדוגמה) והסנגורים הציבוריים?
[2] 2020-02-25 מחאה נגד שחיתות בתי המשפט>מעצר>תיעוד יוצא דופן של פברוקים בנט-המשפט
[3] 2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש לפתוח בחקירה פלילית
[4] 2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - נשיאת העליון חיות, מנהל בתי המשפט מרזל ונשיאי בתי המשפט השונים זורמים, אך לא שרי המשפטים שקד ואוחנה

להלן ראיות נוספות לפברוק/שיבוש לכאורה ובקשה חוזרת להבהרות, שהוגשו היום לבית המשפט

בבית המשפט השלום ת"א

11235-02-20  מדינת ישראל נ צרניק 

המבקש: יוסף צרניק
בעצמו - בלתי מיוצג
פקס: 077-317918
דוא"ל: joseph.zernik@ 
המשיבה: מדינת ישראל
התביעה המשטרתית, שלוחת מעצרים
פקס: 03-6803715
דוא"ל: matap-ta@

ראיות נוספות לפברוק/שיבוש לכאורה, ובקשה חוזרת להבהרות אודות התנהלותה של השופטת ענת יהב בצוותא חדא עם אחרים
“החשוד" יוסף צרניק מגיש בזאת ראיות נוספות לפברוק/שיבוש לכאורה, ובקשה חוזרת להבהרות אודות התנהלותה של השופטת ענת יהב בצוותא חדא עם אחרים, מהסיבות שלהלן:
1. תשובת חופש המידע של שב"ס שהתקבלה עתה, ביחס למסמכי מעצרי ושחרורי, מספקת מידע נוסף.
2. רשימת הכתבים במערכת נט-המשפט, כרטיסיית "תיק הנייר", מראה ששתי "פקודות שחרור" הונפקו בתיק דנן: האחת ביום ד’, 05 לפברואר, והשנייה ביום ה’, 06 לפברואר (תמונה 1).
תמונה 1.
3. להלן המסמכים התואמים את הרישומים הנ"ל ברשימת הכתבים בנט-המשפט: 
א)מסמך "פקודת שחרור" מיום ד’, 05 לפברואר, 2020, המזוהה ברשימת הכתבים כ"פקודת שחרור" הראשונה (תמונה 2א’), וכן
ב) המסמך "נסרק בטעות", המופיע עתה במערכת נט-המשפט תחת הרישום "פקודת שחרור" מיום ה’, 06 לפברואר, 2020  (תמונה 2ב’).
 

תמונות 2א’,2ב’.
4. להלן המסמכים המקבילים שהתקבלו משב"ס לאחר בקשת חופש המידע:
א) מסמך "פקודת שחרור" מיום ד’, 05 לפברואר, 2020, “לפני כב’ השופטת ענת יהב" (תמונה 3א’, להלן), התואם את המסמך מנט-המשפט שבתמונה 2א’, לעיל, וכן
ב) מסמך "פקודת שחרור", “לפני כב’ השופטת ענת יהב" (תמונה 3ב’), שהוא ככל הנראה המסמך שנרשם תחילה בנט-המשפט ברשימת הכתבים כ"פקודת שחרור" מיום מיום ה’, 06 לפברואר, 2020, והוחלף אח"כ במסמך "נסרק בטעות" שבתמונה 2ב’, לעיל  .
 
תמונות 3א’,3ב’.
5. כפי שפורט בבקשות קודמות בתיק הנדון (מס’ 4-9), מכלול הראיות לכאורה, ועוד יתרה מכך, המסמכים שהתקבלו עתה משב"ס, מעלים חששות כבדים לפברוק/שיבוש מהלכי משפט ע"י השופטת ענת יהב בצוותא חדא עם אחרים. עניינים אלה נוגעים כולם לכבוד האדם וחירותו - חוק יסוד בחוקה כביכול של מדינת ישראל, שעל פיה השופטים מגנים כביכול על זכויות האדם של האנשים במדינת ישראל...
6. לפיכך, השופטת ענת יהב מתבקשת שוב להבהיר את שרשרת האירועים ביום 06 לפברואר, 2020, ובכללם הדיון בתיק הנדון ביום 06 לפברואר, 2020, הפרוטוקול מאותו יום, המופיע בתיק, “פקודת השחרור" שנעלמה מנט-המשפט, ושחרורי בסופו של אותו יום ללא תנאים לאחר ניסיונות ממושכים של סחיטה באיומים לכאורה...
מן הראוי שבית המשפט יבהיר את התנהלותו ויסיר כל חשש למעשים בלתי ראויים ו/או עברייניים.
היום, 02 למרץ, 2020, על החתום ______________________
“החשוד" יוסף צרניק 
בעצמו – בלתי מיוצג