Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Thursday, July 2, 2020

2020-07-02 רוצים לדעת מה השופטים מסתירים בתיק נתניהו? פרק ה': מרמה בעליון?

 Joseph Zernik
רוצים לדעת מה השופטים מסתירים בתיק נתניהו? פרק ה': מרמה בעליון?
קיצור הפרקים הקודמים:
פרק א' - בית המשפט המחוזי י-ם מסתיר את הרוב המכריע של ההחלטות בתיק נתניהו בניגוד לדין.
פרק ב' - בית המשפט המחוזי י-ם דוחה בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, בתירוץ המצחיק - החלטות "טכניות" - לא "מהותיות"...
פרק ג' - ערעור מוגש בבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי י-ם, שמונע גישה להחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, שעל פי דין "כל אדם ראשי לעיין" בהן...
פרק ד' - בית המשפט העליון שולח "הודעה", בה הוא דורש 20,000 ש"ח עירבון כדי לדון בערעור...
והיום:
פרק ה' - יש רק בעיה "טכנית ולא מהותית" - הדרישה לעירבון של 20,000 ש"ח הגיעה מבית המשפט העליון כ"הודעה על קביעת המזכיר הראשי", שאין עליה שמו, תפקידו, ו/או חתימתו של אדם כלשהו.  ובתיק בית המשפט העליון אין כל מסמך "החלטה" ו/או "קביעה" של "המזכיר הראשי", שהוא נשוא ה"הודעה" כביכול...
בבית המשפט העליון של מדינת ישראל, התעלול הזה הוא שגרתי. אולם ברחבי העולם הנאור התעלול הזה מוכר כהונאה ממוחזרת של בתי המשפט.
בחוקי המדינות השונות בארה"ב יש להונאה הזאת שמות שונים. לדוגמה, בחוק העונשין של טקסס, התעלול הזה נקרא "הדמיה של הליך חוקי" [Simulation of Legal Process] - עבירה שדינה שנתיים מאסר.  עיקרה: המצאה כביכול של מסמך חסר תוקף ע"י בית המשפט, מתוך כוונה שהנמען יקבל את סמכותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר אכיפה. בפסיקה הפדרלית בארה"ב התעלול הנ"ל נקרא "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. אין הכוונה להונאה כגון עדות שקר, אלא להונאה של קצין בית המשפט, כגון שופט/רשם/מזכיר, שתוקפת את "המכונה השיפוטית" עצמה...
בקשה הוגשה היום לבית המשפט העליון לקבלת החלטה עשויה כדין בעניין העירבון, ולהנמכת סכום העירבון הבלתי מידתי.

דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
 
להלן בקשה שהוגשה היום בבית המשפט העליון בתיק רע"א 4421/20  צרניק נ מ"י, נתניהו ואח' 
בבית המשפט העליון                                                                       רע"א 4421/20
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
המבקש:
דר’ יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO
ת"ד 33407, תל-אביב
דוא"ל:
המשיבים:
1. מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות המדינה – כלכלה ומיסוי
דוא"ל
2. בנימין נתניהו
באמצעות עו"ד עמית חדד
דוא"ל
3. שאול אלוביץ'
באמצעות עו"ד ז'קי חן
דוא"ל
4. איריס אלוביץ'
כנ"ל
5. ארנון מוזס
באמצעות עו"ד נוית נגב
דוא"ל
בקשה להחלטה ו/או קביעה עשויות כדין בעניין עירבון, הפחתת סכום העירבון, והארכת המועד להפקדתו
מוגשת בזאת בקשה להחלטה ו/או קביעה עשויות כדין בעניין עירבון, והפחתת סכום העירבון.
  1. ביום 01 ביולי, 2020, קיבל המבקש בפקס "הודעה על קביעת עירבון" (מצ"ב), האומרת בחלקה: "בהתאם לתקנות… קבע המזכיר הראשי את העירבון בסך: 20,000 ש"ח על המערער או המבקש, לפי העניין, להפקיד תוך 15 ימים מיום מסירת הודעה זו...”.
  2. הודעה זו נחזית ככתב בית דין חסר כל תוקף: א) אין עליה שם כל אדם ותפקידו, שהם המודיעים על "הקביעה". ב) אין עליה חתימת כל אדם. ג) בבית המשפט העליון אין "מזכיר ראשי" [זכר] כבר כ-20 שנה.
  3. עיון בתיק בית המשפט היום, לא העלה שנמצא בו כל כתב בית דין שהוא "החלטה" או "קביעה" של "המזכיר הראשי" או "המזכירה הראשית" בעניין העירבון. לפיכך, ה"הודעה" גם חסרת בסיס חוקי.
  4. יתרה מזאת, סכום העירבון נחזה כחסר מידתיות בעניין שלפנינו, ובגובה שעלול למנוע את הגישה לבית המשפט בעניין בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
  5. יקשה על המבקש לגייס את העירבון הנדרש תוך 15 יום.
לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן למבקש החלטה עשויה כדין בעניין העירבון, להפחית את העירבון לסכום סביר, התואם את העניין שלפנינו, ולהאריך את המועד להפקדתו.
02 ביולי 2020
יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO
המבקש

Wednesday, July 1, 2020

2020-06-01 רוצים לדעת מה השופטים מסתירים בתיק נתניהו? העליון דורש עירבון של 20,000 ש"ח. זקוקים לעזרתכם!


רוצים לדעת מה השופטים מסתירים בתיק נתניהו?  העליון דורש עירבון של 20,000 ש"ח. זקוקים לעזרתכם!
ביום שני השבוע (29 ליוני) הגשנו ערעור בבית המשפט העליון, בבקשה להורות לבית המשפט המחוזי בירושלים לאפשר את הגישה לכל ההחלטות בתיק מדינת ישראל נ נתניהו.  הערעור טוען ששופטי בית המשפט המחוזי מסתירים מהציבור את ההחלטות בניגוד לדין:
"החשש הוא שבית המשפט קמא אימץ בהחלטתו את הגישה שזכותו של הציבור היא לראות רק את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה."
היום התקבלה דרישה של בית המשפט העליון להפקדת עירבון של 20,000 ש"ח תוך 15 יום מהיום להמשך הטיפול בערעור.

דרישה זאת נחזית כבלתי מידתית, והיא עלולה למנוע את הגישה לבית המשפט בעניין בעל חשיבות ציבורית מהמעלה העליונה. יחד עם זאת, אם לא נפקיד את העירבון, הערעור יימחק.
העירבון הוא כנגד הוצאות משפט, שבית המשפט העליון עלול להפיל עלינו.  ככל שיישארו כספים לאחר תום ההליכים בפרשת נתניהו, הם ישמשו למימון הוצאות דומות, כולל הליכים משפטיים התלויים ועומדים עכשיו בבתי המשפט, ובכללם: עתירות חופש המידע, שהוגשו לגילוי מסמכים של הנהלת בתי המשפט [בבית המשפט המחוזי בירושלים - 33861-02-20 ו- 39537-05-20] ועתירת חופש המידע, שהוגשה לגילוי מסמכים בהליכי מעצרים [בבית המשפט המחוזי מרכז - 31020-04-20].
ערנות לזכויות האדם - אל"מ  - Human Rights Alert NGO  - פועל כבר יותר מ-10 שנים להגברת השקיפות בבתי המשפט.  ה-NGO נרשם כעמותה בסוף שנת 2017.
עבודת חברי העמותה היא התנדבותית, לתועלת הציבור וללא שכר.
---
אנו מבקשים את עזרת הציבור!
אנא שלחו תרומות לעמותה:
ערנות לזכויות האדם - אל"מ (ע"ר 580654598) 
ת"ד 33407, תל-אביב.
או בהעברה ישירה לחשבון הבנק: חשבון מס' 588797, בנק הפועלים, סניף מס' 12-532, דניאל פריש, תל-אביב.
תרומות מעל 150 ש"ח יזכו את התורם בחולצת טי עם לוגו העמותה (אנא ציינו את גודל החולצה S/M/L)
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/07/2020-06-01-20000.html

ערעור בעליון: לחשוף את החלטות השופטים בתיק נתניהו

 
תיק מ"י נ' נתניהו בבית המשפט המחוזי ת"א רשום כתיק בלתי חסוי - "פתוח לציבור".  אולם השופטים מסתירים את הרוב המכריע של ההחלטות בתיק ללא כל בסיס בחוק. 
באיזו סמכות? מדוע ולמה? ומה הם מסתירים?
בערעור שהוגש אתמול בבית המשפט העליון נטען, שהחלטת שופטי בית המשפט המחוזי י-ם למנוע את הגישה לעיון ברוב המכריע של ההחלטות בתיק חסרת סמכות ונוגדת את החיקוק המפורש ואת ההלכה המחייבת... פסקי דין של אהרן ברק ודורית ביניש הכריזו על הגישה לעיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על חוקי".. השופטים במחוזי י-ם גם לא סיפקו כל הנמקה של ממש להתנהלותם, מעבר לטענה על אבחנה מדומה בין "החלטות טכניות" ל"החלטות מהותיות". התנהלות שופטי בית המשפט המחוזי י-ם מעלה לכן תהיה ביחס ליחסם של השופטים עצמם ל"מהפכה החוקתית", ל"עקרונות חוקתיים", ול"זכויות חוקתיות"...
הערעור מסכם: "למנהיג הקיסרות הפרוסית, אוטו פון ביסמארק, דמות מיליטריסטית ואנטי-דמוקרטית, מיוחסת האמרה: "אם אתה אוהב חוק או נקניקיות – עדיף שלא תראה איך הם נעשים". אכילת נקניקיות היא עניין שהוא בחירתו של הפרט. אולם החוק והמשפט הם הכרח בחברה אזרחית מתוקנת. ולכן – הגישה השלטת בימינו, הן בדין בישראל, הן בזכויות האדם בחוק הבינלאומי, והן בדין בארה"ב היא שזכותו של הציבור לראות את "עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה" באופן שהמידע אודות התנהלות בית המשפט "יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית”. החשש הוא שבית המשפט קמא אימץ בהחלטתו את הגישה שזכותו של הציבור היא לראות רק את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה."

Tuesday, June 30, 2020

2020-06-30 ערעור בעליון: לחשוף את החלטות השופטים בתיק נתניהו

  Joseph Zernik
ערעור בעליון: לחשוף את החלטות השופטים בתיק נתניהו
תיק מ"י נ' נתניהו רשום כתיק בלתי חסוי - "פתוח לציבור".  אולם השופטים מסתירים את הרוב המכריע של ההחלטות בתיק ללא כל בסיס בחוק. באיזו סמכות? מדוע ולמה? ומה הם מסתירים?
בערעור שהוגש אתמול בבית המשפט העליון נטען שהחלטת שופטי בית המשפט המחוזי י-ם למנוע את הגישה לעיון ברוב המכריע של ההחלטות בתיק חסרת סמכות ונוגדת את החיקוק המפורש ואת ההלכה המחייבת... פסקי דין של אהרן ברק ודורית ביניש הכריזו על הגישה לעיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על חוקי".. השופטים במחוזי י-ם גם לא סיפקו כל הנמקה של ממש להתנהלותם, מעבר לטענה על אבחנה מדומה בין "החלטות טכניות" ל"החלטות מהותיות". התנהלות שופטי בית המשפט המחוזי י-ם מעלה לכן תהיה ביחס ליחסם של השופטים עצמם ל"מהפכה החוקתית", ל"עקרונות חוקתיים", ול"זכויות חוקתיות"...
הערעור מסכם: "למנהיג הקיסרות הפרוסית, אוטו פון ביסמארק, דמות מיליטריסטית ואנטי-דמוקרטית, מיוחסת האמרה: "אם אתה אוהב חוק או נקניקיות – עדיף שלא תראה איך הם נעשים". אכילת נקניקיות היא עניין שהוא בחירתו של הפרט. אולם החוק והמשפט הם הכרח בחברה אזרחית מתוקנת. ולכן – הגישה השלטת בימינו, הן בדין בישראל, הן בזכויות האדם בחוק הבינלאומי, והן בדין בארה"ב היא שזכותו של הציבור לראות את "עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה" באופן שהמידע אודות התנהלות בית המשפט "יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית” . החשש הוא שבית המשפט קמא אימץ בהחלטתו את הגישה שזכותו של הציבור היא לראות רק את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה."
 
להלן הערעור שהוגש אתמול בבית המשפט העליון

Wednesday, June 17, 2020

2020-06-17 מה מסתירים השופטים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו? מדוע? ובאיזו סמכות?

  Joseph Zernik
מה מסתירים השופטים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו? מדוע? ובאיזו סמכות?
תיק מ"י נ' נתניהו רשום כתיק בלתי חסוי - "פתוח לציבור".  אולם עכשיו ברור שהשופטים מסתירים את הרוב המכריע של ההחלטות בתיק.
התקנות  אומרות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין." כלומר - כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינו חסויות על פי החוק. פסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), מוסיף ומכריז שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...".  יתרה מזאת - אין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין...
אבל ללא בקשה - השופטים אינם מאפשרים לעיין בהחלטות. בקשת עיון הוגשה בשבוע שעבר - לקבלת גישה לכל ההחלטות בתיק נתניהו, שאינן אסורות בפרסום על פי דין.  והתוצאה? שלושה שופטי מותב בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם נתנו השבוע החלטה המסרבת לאפשר את הגישה להחלטות בטענה שהן "טכניות" ולא "מהותיות".  ההחלטה מעוררת קושיות:
■ מהו הבסיס בחוק לאבחנה בין החלטות "טכניות" והחלטות "מהותיות"?
■ מניין נובעת סמכותם החוקית של השופטים למנוע את גישת הציבור להחלטות שלדעתם הן "טכניות"?
■ ומדוע מוצאים השופטים צורך להסתיר את ההחלטות אם הן "טכניות" ולא "מהותיות"?
בקשה נוספת שהוגשה היום מבקשת מהשופטים לספק את ההנמקה החוקית לאבחנה בין החלטות "מהותיות" לבין החלטות "טכניות".  הבקשה שהוגשה היום גם אומרת שאבחנה כזאת נחזית כהפרה של "זכות חוקתית" והתעלמות מהתקנות החרותות וההלכה המחייבת.
התופעה של שופטים שפוסקים בניגוד לחוק ובניגוד להלכה המחייבת אינה חדשה.  במאמר תקשורת, שכותרתו "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", הודלף שיח בין "משפטנים בכירים שנתנו דרור למקלדתם".  פרופסורית ידועה למשפטים מתארת שם את התופעה הזאת בדיוק כתופעה נפוצה בבתי המשפט בישראל, ותוהה: האם אלה בתי משפט בכלל?
 יתרה מזאת, פסק דינה של הנשיאה ביניש מבהיר שזכות העיון היא גורם מרכזי ליצירת אמון הציבור בבית המשפט, בתקינות ההליך המשפטי ובמציאת האמת.  אין בכך כל חדש... זכות העיון מוכרת כבר מאות  שנים ברחבי העולם הנאור כיסוד השקיפות בבתי המשפט, והערובה הבסיסית ביותר לכשירותם ויושרתם של השופטים וההליך השיפוטי. מאידך, העלמת תיקים והחלטות, שלא כדין, מוכרת ברחבי העולם כסימן היכר של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים...
אין צורך להכביר מילים על הסערה הציבורית האופפת את התיק.  לכן, יש לתמוה על התנהלותם של השופטים בתיק נתניהו. החשש הברור הוא שהמשך הסתרת ההחלטות בתיק נתניהו תגרום להתדרדרות נוספת באמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרט ביחס לישרת ההליכים בתיק.
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/06/2020-06-17.html
קראו את בקשת העיון המקורית: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/06/2020-06-11.html

 
להלן הבקשה להנמקה על פי החוק של מניעת גישת הציבור להחלטות בתיק נתניהו
בבית המשפט המחוזי ירושלים
ת"פ 67104-01-20
בעניין:
דר’ יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO
                                                                    מבקש העיון
הצדדים בתיק:
מדינת ישראל
                                                                    התובעת
נ’
1. בנימין נתניהו
2. שאול אלוביץ’
3. איריס אלוביץ’
4. ארנון מוזס
                                                                הנאשמים
בקשה להבהרה והנמקה בעניין החלטה מיום 14 ביוני, 2020 (בקשה 41)
מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת את הבקשה להבהרה והנמקה שבנידון:
  1. המבקש, שאינו עורך דין ואינו משפטן, הגיש את בקשת העיון (מס’ 41), בעניין החלטות בתיק דנן, שאינן אסורות בפרסום. המבקש טען, שרוב ההחלטות בתיק דנן, הרשום כתיק שאינו חסוי, “פתוח לציבור", לא התפרסמו במערכת נט-המשפט - גישת הציבור. בקשת העיון סיפקה הצדקה הן בחיקוק והן בהלכה המחייבת.
תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אומרת:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), [פורסם בנבו], מוסיפה ומפרשת:
"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך:
"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."
חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין.” [קו תחתון הוסף - יצ]
מבקש העיון גם ציין בבקשתו, שההלכה המחייבת, שבפסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים הנ”ל הכריזה על זכות העיון כזכות שמעמדה הוא של נורמה חוקתית, ועל חשיבותה המרובה לאמון הציבור בבית המשפט ובעשיית הצדק ובירור האמת:
עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”
  1. החלטת בית המשפט מיום 14 ליוני, 2020, בבקשה 41 שבנידון, מאשרת את טענת מבקש העיון, שגישת הציבור במערכת נט-המשפט נמנעת ביחס לרוב ההחלטות בתיק זה. יחד עם זאת, ההחלטה דחתה את בקשת העיון, בהנמקה, האומרת בעיקרה:
    על הליך משפטי, ובכלל זה ההליך המתנהל בתיק הנוכחי, חל הכלל בדבר "פומביות הדיון", המעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, ומכוחו רשאים המבקשים ואחרים לעיין בהחלטות בית המשפט, אשר מתפרסמות לציבור מעת לעת. עם זאת יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית, שברגיל מוצאת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום.”
  2. סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, אומר:
    בית המשפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק, או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.”
  3. ההנמקה שסיפק בית המשפט לדחיית בקשת העיון וגישת הציבור ל"החלטות טכניות" נחזית כהוראה של בית המשפט, שאינה "לפי חוק", והיא מעלה חשש של פגיעה בזכות חוקתית – זכות העיון - כפי שנקבעה בתקנה 2(ב) לתקנות העיון ובפסה"ד בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים הנ”ל.
  4. יתרה מכך, בית המשפט העליון אינו נוהג על פי האבחנה הנ"ל בין "החלטות מהותיות" לבין "החלטות טכניות". בית המשפט העליון מפרסם את כל החלטותיו, בין אם הן "מהותיות" ובין אם הן "טכניות", ובכללן סדרה ארוכה של החלטות שכל תכנן מילה אחת: “כמבוקש".
  5. ספק אם האבחנה הנ"ל בין החלטות "מהותיות" לבין החלטות "טכניות" תואמת את הרציונל של זכות העיון. “החלטות טכניות" רבות נוגעות לסדרי הדין, ולכן חשיבותן רבה לעניין קיום הזכות להליך ראוי בהליך הפלילי, ומתוך כך - לאמון הציבור בהתנהלות ההליך באופן התואם את הזכות להליך ראוי.
  6. זאת ועוד – סדרה ארוכה של דוגמאות מתעדת "החלטות מהותיות" בתיקים שונים של בתי המשפט, כולל פסקי דין, שניתנו "בהחלטות בפתקית".
  7. מתוך כך, עולה החשש, שמניעת הגישה לעיון ב"החלטות בפתקית", בפרט בתיק בעל חשיבות ציבורית כתיק דנן, היא מעשה שרירותי וגחמני של בית המשפט, שאינו עומד בקנה אחד עם החיקוק ועם ההלכה המחייבת. התנהלות מסוג זה עלולה גם להעלות ספקות ביחס לשלטון החוק ושיטת המשפט הנהוגה בישראל.
  8. לפיכך מתבקש בית המשפט להבהיר:
    א) האם קיים איסור פרסום על פי דין ביחס ל"החלטות הטכניות" בתיק דנן, שאינן מופיעות במערכת נט-המשפט-גישת הציבור?
    ב) ככל שאין איסור פרסום על פי דין ביחס ל"החלטות הטכניות" בתיק דנן, מהו הבסיס החוקי למניעת גישת הציבור ל"החלטות הטכניות"?
תאריך: 17 ליוני, 2020
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
Human Rights Alert NGO