Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Thursday, January 16, 2020

2020-01-17 גם נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין מצטיינים בפברוקים

 Joseph Zernik
גם נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין מצטיינים בפברוקים
משרד הנציבות פיתח נוהל של משלוח "החלטות" מפוברקות, חסרות שחר בחתימת "ממונה בכיר" או אף בחתימת "מנהלת לשכה".  פברוק הליכי התלונה במשרד הנציבות בולט במיוחד בתלונות בעניין חשדות לפברוקים או אף מרמה ע"י שופטים... מגפת השיבושים/פברוקים וכו' ברשויות החוק והמשפט הפכה למכת מדינה. שופטים לא מעל לחוק! יש לדרוש חקירת אמת של חשדות לעבירות מרמה והפרת אמונים ע"י בכירים ברשויות החוק והמשפט, וכן יש לדרוש את העמדתם לדין כראוי, ומיצוי הדין עם האשמים.
    
תמונות.  נציבי תלונות הציבור על השופטים, שופטי בית המשפט העליון בדימוס אורי שוהם ואליעזר ריבלין
תמונה. צו איסור פרסום מפוברק של השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019 (בעניין חקירתה של החברה של ניר חפץ).  הצו אינו נושא מספר תיק, והאישור על פני המסמך משובש ואינו חתום כלל.
---
תמונה. "החלטה" מפוברקת של נציבות תלונות הציבור על השופטים בעניין פברוק צווי איסור פרסום.  מסמך ה"החלטה" פותח באמירה כוזבת, "נציב תלונות הציבור הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...", ומסיים בחתימה חסרת סמכות של עו"ד אברהם וולף. ובאמצע - תוכן משובש וחסר כל היגיון ותוקף.
---
תל-אביב, 17 לינואר - לפני כחודשיים (במהלכם זכינו לאוסף שערוריות חדשות במערכת המשפט) התבשרנו על צו איסור פרסום בעניין חקירתה השערורייתית של חברתו של ניר חפץ.  צו איסור הפרסום, שניתן ע"י השופט אביים ברקאי מבית המשפט השלום ת"א, נחזה ככתב בית דין משובש/מפוברק וכו',  והעלה חשש ל"תקלה מערכתית" בישרתם של ההליכים והכתבים במתן צווי איסור פרסום.  
"תקלה מערכתית" דומה תועדה כבר בעבר בהליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצרים בבית המשפט השלום ת"א...
בראשית נובמבר הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם, שהעלתה את החשש הברור, שהשופט אביים ברקאי ניהל הליך מתן צו איסור פרסום ללא תיק בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי...
נציבות תלונות הציבור ענתה בזריזות על התלונה -- במסמך "החלטה" משובש/מפוברק וכו', שאינו חתום ע"י הנציב, אלא ע"י "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר". המסמך פותח ב"נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...", ותוכנו משובש וחסר הגיון. 
 בקשה לעיון מחדש הוגשה מיד לנציב תלונות הציבור על השופטים, וביקשה החלטה בחתימתו של הנציב. שכן - בקשת חופש המידע העלתה כבר קודם לכן, שאין בנמצא מסמך המסמיך את עו"ד אברהם וולף לחתום על כתבי "החלטה" בשם הנציב, וספק אם הנציב מחזיק בסמכות כדין להסמיך אחרים לחתום בשמו על מסמכי "החלטה"...
עתה התקבלה תשובה ממשרד הנציב אורי שוהם, שוב בחתימתו של עו"ד אברהם וולף, המודיעה בסופה:
להנחת דעתך נוסיף ונציין, כי ההחלטה בתלונה היא החלטתו של הנציב עצמו... על דעתו ובידיעתו של הנציב.
בתגובה, הנציב אורי שוהם התבקש להצביע על החיקוק המתיר לו להסמיך אחרים לחתום בשמו על כתבי "החלטה", וכן לספק את העתק המסמך המסמיך את עו"ד וולף להנפיק את מכתבי ה"החלטה", הפותחים בהכרזה - "הנציב הסמיכני..." (בקשת חופש המידע הוגשה במקביל למשרד המשפטים).
המצב, בו ישרתם ותקפותם של כתבי "החלטות" ממשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מפוקפקות במקרה הטוב, אינו חדש כלל. "התקלה המערכתית" בנציבות תלונות הציבור על השופטים החלה ככל הנראה תחת כהונתו של הנציב אליעזר ריבלין.
דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, התמקד רובו ככולו בתיעוד "פברוקים" - הנפקת כתבים חוקיים ומשפטיים מרמתיים, עמומים ודו-משמעיים במערכת החוק והמשפט של מדינת ישראל. דו"ח העמותה נכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית (2018) בלוויית ההערה:
ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
בעקבות דו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018, ופנייתנו בעניין לנשיאה אסתר חיות, הוסרה מהחלטות בית המשפט העליון תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" (הופיעה על כל החלטות בית המשפט העליון בשנים 2002-2018) – אולי השיבוש/פברוק וכו’ הגדול מכולם...  ואף זכינו למכתב תודה מלשכתה של הנשיאה על עזרתנו בחיסול פברוק זה...
להלן התכתובת האחרונה עם משרד הנציב אורי שוהם, ואחריה ה"החלטה" והתלונה המקורית בעניין צו איסור פרסום מפוברק של השופט אביים ברקאי. 
בקשה מיום 17 לינואר, 2019 לתיעוד סמכותו של עו"ד אברהם וולף 
18 לינואר, 2020

נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם
משרד המשפטים
בדוא"ל: Shoftim@
בפקס: 6467973– 02

הנידון: חשד לשיבוש/פברוק של מסמך ה"החלטה" בתלונה 800/19/שלום ת"א, בעניין צווי איסור פרסום
סימוכין: תלונה מיום 07 לנובמבר, 2019
מסמך "החלטה" מיום 11 לנובמבר, 2019, מאת עו"ד אברהם וולף
פנייתנו מיום 11 לנובמבר, 2019
פנייתנו מיום 01 לינואר, 2020
תשובה מיום 16 לינואר, 2020, מאת עו"ד אברהם וולף
הרינו מבקשים את תשובתכם ללא שיהוי נוסף
לכבוד נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם,
הרינו מאשרים בזאת את קבלת מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 16 לינואר 2020 (מצורף).
ככל הנראה, פנייתנו מיום 11 לנובמבר 2019 לא הובנה כראוי. פנייתנו הנ"ל טוענת במהותה, שמכתבו של עו”ד אברהם וולף, מיום 10 לנובמבר, 2019,  שכותרתו – "החלטה" -  חשוד כשיבוש/פברוק. לפיכך, פנייתנו מיום 11 לנובמבר, 2019, לא הייתה בגדר "ערעור" (כנטען בתשובתו של עו"ד וולף) – שכן כידוע, אין ניתן לערער מתוך כתב "החלטה", שהוא שיבוש/פברוק. 
א)חשש לפברוק כתבים קובעים כביכול בעניין תלונות שהוגשו לנציבים ריבלין ושוהם
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, סעיף22 (א)ו-(ג), אומר:
(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, בצירוף החלטתו...
(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן... 
במהלך השנתיים האחרונות הגשנו כדין תלונות שונות למשרד הנציבות, וקיבלנו בתגובה שלושה (3) סוגי כתבים קובעים כביכול (תמונות 1-3):
1. כתב "החלטה" – בחתימת "נציב תלונות הציבור על השופטים" 
 ...

תמונה1. כתב "החלטה" משנת 2018, בחתימת נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם, על תלונה מס’ 509/18, שהוגשה ע"י החתום מטה, נגד השופטים אורנשטיין ובן-יוסף, בעניין שיבושים בניתוב התיקים ורישומים בבית המשפט המחוזי ת"א.
2. כתב "החלטה" – בחתימת "ממונה בכיר"  
 ...

תמונה 2. כתב "החלטה", משנת 2019, בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" בתלונה   800/19/שלום ת"א, שהוגשה ע"י החתום מטה, בעניין צו איסור פרסום משובש של השופט אביים ברקאי, וחשש ל”תקלה מערכתית" בניהול הליכי מתן צווי איסור פרסום. המסמך פותח בהכרזה:  “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...” 
לעתים, כמו בתלונה שבנידון, תוכן מסמך "ההחלטה" נחזה כמעשה שבלונה, חסר קשר לתלונה עליה ניתנה ה"החלטה" כביכול, וההנמקות החוקיות נחזות כחסרת כל בסיס. לדוגמה, התלונה שבנידון אינה נוגעת כלל לתוכן החלטתו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום עצמו. צו איסור הפרסום גם לא קוים בפועל, ולכן לא היה כל עניין בתוכן ההחלטה עצמה.  התלונה שבנידון עוסקת אך ורק בכשלים בניהול הליך ראוי ובניהול כתבים כדין.  לכן, ההנמקה בכתב "ההחלטה", שהתלונה הוגשה לנציב כ"ערכאת ערעור" מופרכת מיסודה.
3. כתב “הנידון: פנייתך...” - בחתימת מנהלת לשכת הנציב

תמונה 3. כתב “הנידון: פנייתך...” משנת 2018, בחתימת" זהבה חזן, מנהלת לשכת הנציב”. מכתב זה התקבל כתגובה לתלונה שהוגשה כדין ע"י החתום מטה למשרד הנציבות בתקופת כהונתו של הנציב אליעזר ריבלין. מכתב זה אינו נוקב במספר התלונה, שכן בפועל, התלונה נדחתה  מרישום. מסמך זה  פותח בהכרזה: “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להשיב על פנייתך, כי לא מצא שיש לבדוק מחדש את תשובותיהם של שופטים, שהשיבו בעבר לתלונות שהוגשו נגדם, כפי שאתה מבקש".  המכתב מסיים בהכרזה מפוקפקת ומדאיגה במיוחד: “הנציבות מנועה מלברר עניינים פליליים"… 
מסמך זה מעלה חשש לשיבוש/פברוק הליכי תלונה בנציבות.  תלונה, שהוגשה כ"תלונה”, נרשמה כ"פנייה" וטופלה כ"פנייה".  כלומר, נמנעה הזכות להגיש תלונה לנציבות. 
יתרה מכך, נושא התלונה הוא חשד למרמה בתשובותיהם של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד על תלונות קודמות, שבוררו כביכול ע"י הנציבות, בעניין שיבוש הליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצרים. בהמשך התברר שקיימת "תקלה מערכתית" בעניין הליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצרים.
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, סעיף22(ד) אומר:
(ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא...
כלומר החוק מורה בפירוש על תפקיד ברור ומוגדר לנציב בקשר לחשדות למעשים פליליים ע”י שופטים, המתגלים במהלך בירור תלונות… לפיכך, מכתבה של "זהבה חזן, מנהלת לשכה" נחזה כמפוברק גם מבחינת תוכנו.
ב) הפברוקים במערכת החוק והמשפט הפכו למכת מדינה
דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בשיבוש/פברוק הכתבים ברשויות החוק והמשפט בישראל. הדו"ח כלל פרק מיוחד על התנהלות משרד הנציבות, ותיעד את התפתחות ההתנהלות הנ"ל בעניין כתבי "החלטה" מפוקפקים בחתימות "ממונה בכיר" כבר בימי קודמך, אליעזר ריבלין, את סירובו לספק הסבר מניח את הדעת בעניין תמוה זה, ואת בקשת חופש המידע למשרד המשפטים, שהעלתה שאין בנמצא מסמך הסמכה מתאים לעו"ד אברהם וולף.
הדו"ח עב הכרס של ה-NGO נכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018 וסוכם כך:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט... הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
החשש הברור הוא שכתב "ההחלטה" מיום 10 לנובמבר, 2019, בתלונה 800/19/שלום ת"א, בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" – הוא דוגמה נוספת של שיבוש/פברוק חסר תוקף.
המצב בו ישרתם ותקפותם של הכתבים הקובעים כביכול בתלונות, המוגשות לנציבות תלונות הציבור על השופטים, מפוקפקות במקרה הטוב, הוא מצב מעניין במיוחד. שכן – משרד הנציבות אמור להיות "שומר סף" ברמה הגבוהה ביותר בכל הנוגע לישרתם של השופטים בישראל.
ג) חלקם של הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בשיבושים/פברוקים בנציבות 
מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 16 לינואר, 2020 מסיים בהערה ייחודית: 
להנחת דעתך נוסיף ונציין, כי ההחלטה בתלונה היא החלטתו של הנציב עצמו, וגם המכתבים שנשלחו אליך הם כולם על דעתו ובידיעתו של הנציב.  
מעולם לא פקפקנו בכך, שנציבי תלונות הציבור על השופטים, שופטי בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין ואורי שוהם היו שותפים לפברוקים הנטענים הנ”ל.   
נוסיף ונציין, שבעקבות דו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018 (שצוטט לעיל), ופנייתנו בעניין לנשיאה אסתר חיות, הוסרה מהחלטות בית המשפט העליון תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" (שהופיעה על כל החלטות בית המשפט העליון בשנים 2002-2018). אף זכינו להכרת תודה מלשכת הנשיאה על עזרתנו בחיסול פברוק זה… 
תניית הפטור על החלטות בית המשפט העליון הייתה אולי השיבוש/פברוק החמור מכולם. וכל שופטי בית המשפט העליון בשנים 2002-2018 היו שותפים לשיבוש/פברוק זה… 
ד) השופטים, זכויות האדם, זכויות "חוקתיות", ושלטון החוק
יש לציין שהכתבים, שהוצגו בתמונות 2-3 לעיל, הם בתלונות שעוסקות בראיות לשיבושים/ פברוקים שיטתיים של השופטים בענייני זכויות האדם הבסיסיות, ו/או זכויות שנחשבות ל"חוקתיות": חופש הביטוי, חופש העיתונות, הזכות לחופש מפני חיפוש ותפיסה ללא הליך ראוי, הזכות לחופש מפני מעצר ללא הליך ראוי.
בנוסף לאלה, יש לראות את הסירוב לרשום את התלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד ( א)3., לעיל) כהפרה בוטה של הזכות להגיש קובלנות לרשויות, זכות העומדת בשורה אחת עם חופש הביטוי וחופש העיתונות.
ומכיוון שהתלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד היא בעניין ראיות וחשד למרמה בתשובותיהם של על תלונות קודמות, שבירר כביכול משרד הנציבות – התנהלות זאת של הנציבות נוגעת ליסודות שלטון החוק.
ה) בקשה לגילוי מסמכים/מידע ללא שיהוי נוסף
1. כל מראה מקום בחיקוק, ככל שהוא קיים, המתיר לנציב תלונות הציבור על השופטים להסמיך אחרים כפי שהוסמכו כביכול “אברהם וולף, עו"ד, ממונה  בכיר” ו”זהבה חזן, מנהלת לשכה” (תמונות 2, 3, לעיל);
2. העתק כל מסמך, המתעד את הסמכתם של עו"ד אברהם וולף וגב’ זהבה חזן ע"י נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין, בהתאמה, אליה מתייחסות ההכרזות בפתח מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 10 לנובמבר 2019, ושל הגב’ זהבה חזן מיום 25 ליולי, 2018,  “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני...”;
3. העתק כל מסמך, שהוא מסמך המקור של החלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם בתלונה מס’ 800/19/שלום ת"א, אליו מתייחסת ההכרזה בפתח מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 10 לנובמבר 2019, “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...” [קו תחתון הוסף -יצ]. 
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
העתקים:
תפוצה רחבה
  
תשובה מיום 16 לינואר, 2019,   בחתימתו של עו"ד אברהם וולף

---
בקשה לעיון חוזר מיום 11 לנובמבר, 2019 
11 לנובמבר, 2019 

נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם
משרד המשפטים
בדוא"ל: Shoftim@j 

הנידון: תלונה 800/19/שלום ת"א בעניין צא"פ ללא מספר תיק, אישור משובש - בקשה לעיון מחדש
לכבוד נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם,
הרינו מגישים בזאת את הבקשה לעיון חוזר בתלונה שבנידון.  מצורף מסמך ממשרדך, שתאריכו 10 לנובמבר, 2019, ושכותרתו "החלטה" בעניין התלונה שבנידון. 
להלן טעמי הבקשה לעיון מחדש:
א) מסמך ה"החלטה" כביכול אינו חתום על ידי הנציב, ולכן אין ניתן לקבלו כמסמך תקין ותקף. "החלטה" כביכול חתומה על ידי עו"ד אברהם וולף "ממונה בכיר" - אדם חסר סמכות בדין לחתימה זאת.
ב) מסמך ה"החלטה" כביכול פותח - "נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני... " בקשת חופש המידע למשרד המשפטים לאחר "החלטה" כביכול קודמת מסוג זה, הראתה שאין בנמצא כל מסמך "הסמכה" של הנציב לוולף לחתום על מסמכי "החלטה" של הנציב.  יתרה מכך, אין כל סמכות לשופט או לאדם בתפקיד מעין שיפוטי להאציל לאחר את סמכותו לחתום על מסמכי החלטה.
ג) מסמך ה"החלטה" כביכול ממשיך - "המתלונן לא פירט בתלונה מה הקשר שלו לצו".  התלונה אומרת בפירוש: "המלין רואה עצמו נפגע בשל התנהלות השופט אביים ברקאי והחשש לתקלה מערכתית שבנידון, שכן לעניינים אלה חשיבות מהמעלה הראשונה לזכויות היסוד של כלל האנשים במדינה". צא"פ חל על כל תושבי המדינה ומגביל את חופש הביטוי וחופש העיתונות.
ד) מסמך ה"החלטה" כביכול גם אומר -  "התלונה על פי מהותה מופנית כלפי תוכן ההחלטה שניתנה... הנציב אינו משמש כערכאת ערעורים..."  התלונה אינה מופנית כלל אל תוכן מסמך צו איסור הפרסום עצמו.  התלונה מופנית לשיבושים חמורים בהליך ובהנפקת מסמך הצו: הנפקת מסמך צא"פ, שהוא מסמך החלטה שיפוטית, ללא מספר תיק בית המשפט, הטבעת חותמת אישור מפוברקת, שלשונה משובשת וחסרת משמעות לעניין - העתקה נכונה" - במקום הלשון הקבועה בחיקוק - "העתק מתאים למקור". כמו כן, הטבעת חותמת אישור ללא חתימת המאשר, שמו וסמכותו.   בנוסף - התלונה מופנית כלפי חשש לתקלה מערכתית מאותו סוג בהליכי מתן צווי איסור פרסום בבתי משפט אחרים ג"כ. יתרה מכך - לא היה כל עניין וכל צורך לערער על צו איסור הפרסום - שכן המידע כבר התפרסם למרות הצו... 
מכל הטעמים הנ"ל, ולמען חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, מן הראוי שהנציב יעיין מחדש בתלונה וינפיק החלטה עשויה כדין., בחתימת ידו.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
  
---
מסמך, שכותרתו "החלטה" מיום 10 לנובמבר, 2019, בחתימתו של עו"ד אברהם וולף
Add caption


תלונה מיום 07 לנובמבר, 2019, שהוגשה לנציב תלונות הציבור על השופטים
תלונה המוגשת לנציב תלונות הציבור על השופטים, בנידון: צו איסור פרסום של השופט אביים ברקאי וחשש לתקלה מערכתית בטיפול במתן צווי איסור פרסום ואישור כתבי בית דין
1. המלין
חוק נציב תלונות הציבור על השופטים (2002), סעיף 14, אומר:
14. (א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו...
המלין רואה את עצמו נפגע בשל התנהלות השופט אביים ברקאי והחשש לתקלה מערכתית  שבנידון, שכן - לעניינים אלה חשיבות מן המעלה הראשונה לזכויות היסוד של כלל האנשים במדינה.
המלין עוסק במחקר אקדמי במסגרת העמותה הרשומה ערנות לזכויות האדם אל"מ, שעיקר עניינה ניטור מערכת החוק , והעצמת שקיפות מערכת המשפט. בתחום זה זכה להכרה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים כתבו כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת המחקר של המלין, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2015 על ארה”ב, 2013, 2018 על ישראל). דו"ח נציב זכויות האדם על ישראל (2018) כולל את דו"ח העמותה עם ההערה:
דו"ח Human Rights Alert NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.” 
בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שהמלין פרסם בכתבי עת אקדמיים: [1]
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[2,3]
2.  חשש לשיבוש בכתב צו איסור פרסום של השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019, וניהול ההליך ללא תיק בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. כמו כן - חשש לתקלה מערכתית בניהול הליכים בעניין צווי איסור פרסום 
תלונה זאת מתייחסת באופן ספציפי לכתב צו איסור פרסום מאת השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019, שהעתקו לעיל.
על פני מסמך זה אין מופיע כל מספר תיק בית המשפט, ועל פי הנטען, יש לראות בו מסמך שיפוטי משובש. החשש הוא שהליך מתן צו איסור פרסום זה התנהל ללא תיק בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי.
כמו כן קיים חשש ברור, שצו איסור פרסום זה אינו חריג כלל. הראיות מראות, שצווי איסור פרסום מונפקים בשגרה באופן דומה בבית המשפט השלום ת"א ובבתי משפט אחרים ברחבי הארץ.
לעניין זה יש לציין תלונות דומות, שהוגשו בעבר לנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בעניין הליכים למתן צווי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת”א:
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (316/18/שלום תל-אביב) מיום 11 ליולי 2018, מצאה שהשופט עלאא מסארווה הוציא צווי חיפוש לקויים. [4]
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (341/17/שלום תל-אביב) מיום 28 לאוגוסט 2017, מצאה "תקלה מערכתית, שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר…", ושכללה ניהול הליכים ללא תיקים בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. [5‘6]
לפיכך, מן הראוי לבדוק עניין זה – ניהול התיקים והרישום המזכירותי - לא רק בהקשר לצו איסור הפרסום של השופט אביים ברקאי, אלא באופן מערכתי.
3.  חשש לשיבוש אישור ואימות (authentication) צו איסור הפרסום, וחשש לשיבוש מערכתי באישור ואימות כתבי בית דין בבתי משפט אחרים
א) לשון החותמת
הלשון הקבועה בחיקוק היא “העתק מתאים למקור" (תקנות בתי המשפט מזכירות 2004, תקנה 6א’). לעומת זאת, לשון חותמת האישור כביכול על פני המסמך שבנידון (חותמת מס’ 577) - “העתקה נכונה". על פי הנטען, לשון חותמת האישור כביכול על פני הצו שבנידון משובשת, חסרת משמעות וחסרת כל תוקף בהקשר לאישור כתבי בית דין. 
כמו כן, לשון החותמת על פני הצו שבנידון גם חריגה ביחס ללשון המקובלת בבתי המשפט בארצות דוברות אנגלית, שהיא מקור הלשון בחיקוק הישראלי – "TRUE COPY OF THE ORIGINAL”.  
לעניין זה יש לציין שהלשון המשובשת של החותמת בצו  הנ"ל אינה יוצאת דופן כלל, שיבושים בלשון חותמות האישורים בבתי המשפט השונים תועדו בעבר, כולל בבית המשפט העליון. לפיכך, מן הראוי לבדוק עניין זה באופן מערכתי. בפרט – בידי מי הסמכות לקבוע את לשון החותמות ולהורות על יצירתן.
ב) חתימת האישור וסמכות המאשר
על פי החיקוק, הסמכות לאשר כתבי בית דין נתונה אך ורק למזכיר הראשי של בית המשפט (תקנות בתי המשפט מזכירות 2004, תקנה 6א’). 
על פני צו איסור הפרסום שבנידון, אין שמו וסמכותו של זה שהטביע את החותמת מופיעים בהקשר לחותמת האישור כביכול. כמו כן, לא נחזית חתימת ידו של איש על חותמת האישור כביכול.
לעניין זה יש לציין שבבתי המשפט השונים, כולל בבית המשפט העליון, תועדו בעבר חתימות אישור כביכול ע"י אנשים חסרי כל סמכות ובלתי כשירים – שתוצאתן אישורים מפוברקים של כתבי בית דין בלתי תקפים בעליל.
לעניין זה יש לציין תלונה שהוגשה נגד השופטת ורדה אלשייך מבית המשפט המחוזי ת"א בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים".  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים  (88/12/מחוזי ת”א) דנה בין השאר בעניין האישור על פני אחת הגרסאות של הפרוטוקול המפוברק, ומצאה שחותמת האישור על פני הפרוטוקול המפוברק הוטבעה ונחתמה ע"י "המזכירה של השופטת" – אמנם עובדת בתי המשפט, אך חסרת סמכות ובלתי כשירה. 
לעניין זה יש לציין שמדינת ישראל גם חתומה על אמנה בינלאומית בעניין אישור כתבי בית דין -  אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים) 1961. דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית 2018 גם תיעד פברוקים של אפוסטילים של בתי המשפט בישראל, בעניין האישורים...
לפיכך, מן הראוי לבדוק את עניין חותמות האישור, לשונן, זהותם וסמכותם של אלה  המנפיקים אותן, זהותם וסמכותם של אלה המעבירים אותן לרשותם של אחרים, זהותם וסמכותם של אלה המחזיקים בהן ומשתמשים בהן בסמכות כדין או שלא בסמכות כלל, לא רק בהקשר לצו איסור הפרסום של השופט אביים ברקאי שבנידון, אלא באופן מערכתי.
4. חשש לפגיעה חמורה בזכויות יסוד
לעניינים העומדים במרכז תלונה זאת חשיבות "חוקתית" מן המעלה הראשונה:
א) הזכות לחופש הביטוי והזכות לחופש העיתונות
הזכויות לחופש הביטוי ולחופש העיתונות הן חלק בלתי נפרד מזכויות האדם בחוק הבינלאומי (ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, 1948, סעיף 19). באומות אחרות, בעלות משטר חוקתי, זכויות אלה הן גם זכויות חוקתיות, לדוגמה, התיקון הראשון לחוקת ארה"ב (1791).
ב) הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם (authenticity) ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים היא עקרון חוקתי מהמעלה הראשונה
כשל בהגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים מערער את שלטון החוק מיסודו.  עיקרון זה מפורש, לדוגמה, כבר בחוקה של ארה"ב (1788), סעיף IV.
ניהול כתבי בית דין ורישומים אמינים ותקפים הוא גם עיקרון יסוד, המוכר כבר מאות שנים, בניהול בתי משפט ישרים וכשירים.  בית משפט בו אין ניהול כתבי בית דין ורישומים שאמינותם ותקפותם ברורה וחד משמעית, הוא בית משפט שכשירותו ויושרתו מפוקפקות במקרה הטוב. 
לעומת זאת, במדינת ישראל, המצב בעניין זה – הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים ורישומם - עמום ודו-משמעי. 
פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך היא דוגמה מרכזית בעניין זה. פרוטוקולים והחלטות, שיסודם במרמה, נחזו ככבתי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים ע"י בעלי הדין, ע"י הנהלת בתי המשפט, וע"י לשכת עורכי הדין. אותם כתבים עצמם נמצאו אח"כ ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים כ"טיוטות" חסרות תוקף בלבד (החלטה 88/12/מחוזי ת"א). 
דו"ח ערנות לזכויות האדם-אל"מ (NGO) לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, התמקד רובו ככולו בתיעוד של הנפקת כתבים חוקיים ומשפטיים מרמתיים, עמומים ודו-משמעיים (“פברוקים”) בבתי המשפט ורשויות אחרות של מדינת ישראל. [7] דו"ח העמותה נכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית (2018) בלוויית ההערה: [8]
ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
לפיכך, תלונה זאת מוגשת מתוך תקווה, שבנוסף לבדיקת התנהלותו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום מיום 04 לנובמבר, 2019, הנציב יבדוק את העניינים שבבסיס תלונה זאת גם באופן מערכתי.

Tuesday, January 14, 2020

2020-01-14 מעשי קונדס באותנטיקציה של כתבי בית המשפט העליון

מעשי קונדס באותנטיקציה של כתבי בית המשפט העליון
תניית הפטור על החלטות בית המשפט העליון -"כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מעשה ידיהם של "אבי המהפכה החוקתית" אהרן ברק ובן טיפוחיו בועז אוקון - הפכה לבדיחה בינלאומית.  השופטת ורדה אלשייך גם מצטטת את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - על החלטות בית המשפט העליון כטיעון להגנתה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". זאת -  על פי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (שופט בית המשפט העליון בדימוס) [88/12/מחוזי ת"א].  ומה עונה לה גולדברג בגוף ההחלטה? "נתלתה באילן גבוה".  תשובה על בקשת חופש המידע, שקיבלנו לאחרונה, כוללת מכתב מלפני שנה וחצי, המודה לנו על "הסבת תשומת הלב לסוגיה זאת" ומודיע לנו על ההחלטה להסיר את תניית הפטור. אולם הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות תחת סמכותו של מי התקבלה ההחלטה להסיר את תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"...
בשנים האחרונות גם תועד שוב ושוב סירובה של מזכירות בית המשפט העליון להנפיק אישורים כדין, ובמקביל תועדה שוב ושוב הנפקת אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים. אולם הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות מהו נוסח האישור האותנטי בבית המשפט העליון, ומיהם המוסמכים בדין להנפיק אישורים אלה...
הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון נחזים כמסמכים אלקטרוניים בלתי חתומים, חסרי תוקף.  אולם "היועץ המשפטי" של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות טוען, שהם מסמכים הנשמרים "בתיק הדיגיטלי" ונחתמים כביכול בחתימות אלקטרוניות בלתי ניתנות לזיהוי... על ידי מי? וכיצד? 
אותנטיקציה של כתבי בית דין היא עניין חוקתי מן המעלה הראשונה. עניין זה נדון כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב משנת 1787. ללא אותנטיקציה ברורה ומוכרת לכל של כתבי בית דין, שלטון החוק הופך לחסר משמעות.  אולם דווקא "אבי המהפכה החוקתית" בישראל, אהרן ברק, העדיף כתבים שישרתם ותקפותם מפוקפקת במקרה הטוב...  ובהמשך, תרבות "הטיוטות" והפברוקים השתרשה בבתי המשפט בישראל... פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היא דוגמה מתועבת במיוחד של תרבות זאת, שזכתה לתיעוד יוצא דופן... אין ולא יכולה להיות חסינות לשופטים על עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים במילוי תפקידם.
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-14.html
Image may contain: 3 people, text 

   
 

 
תמונות.  סמוך לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל, תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, הוסר האישור מהחלטות בית המשפט העליון - "העתק מתאים למקור... מזכיר ראשי", ובמקומו הוספה תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  כל כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון הפכו בפועל ל"טיוטות".
---
 

תמונות. השופטת ורדה אלשייך מצטטת את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - על החלטות בית המשפט העליון כטיעון להגנתה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". זאת -  על פי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (שופט בית המשפט העליון בדימוס) [88/12/מחוזי ת"א].  ומה עונה לה גולדברג בגוף ההחלטה? "נתלתה באילן גבוה".
--- 

תמונות.  מכתב תשובה של "העוזר המשפטי לנשיאת בית המשפט העליון" מיום 06 ליוני, 2018.  העתק בלתי חתום של המכתב הגיע לידינו רק לאחרונה, כצרופה לתשובה של הנהלת בתי המשפט לבקשת חופש המידע.  מכתב זה עוסק בכשלים באותנטיקציה של כתבי ההחלטות והפרוטוקולים בבית המשפט העליון. המכתב נחזה כשגוי ומטעה.
---
תל-אביב, 14 לינואר - בתגובה על תשובה חלקית ובלתי סבירה של הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע בעניין אותנטיקציה של הכתבים בבית המשפט העליון נשלחו להנהלת בתי המשפט:  א) בקשת חופש מידע חדשה בעניין חתימות אלקטרוניות כביכול על הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון, ב)  בקשה לתשובה משלימה על בקשת חופש המידע הקודמת בעניין תניית הפטור ואישורים החלטות בית המשפט העליון

א) בקשת חופש מידע חדשה בעניין חתימות אלקטרוניות כביכול על הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון



14 לינואר, 2020
הגב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע
הנהלת בתי המשפט
פקס: 074-7481887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@
הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – פרוטוקולים בבית המשפט העליון
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע שרום סבן-ספראי,
הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן. הרינו מבקשים אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.
I. פרטי המבקש 
שם: דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז:
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik@
פקס: 077-3179186
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
א) רקע
פרוטוקולים של הדיונים הם מסמכים קריטיים בהתנהלות בית משפט כשיר שבכתובים [competent court of record]. דיון הנערך ללא פרוטוקול עשוי כדין נחשב לדיון "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" – כלומר אינו דיון של בית המשפט בשבתו בדין.  ודיון המתנהל ללא פרוטוקול עשוי כדין, אך ללא ידיעת הצדדים - הוא דיון בדוי/ דיון למראית עין.
(1) כרונולוגיה של בעיית הפרוטוקולים בבית המשפט העליון
יחד עם זאת, עד תחילת שנת 2007 לא ניהל בית המשפט העליון פרוטוקולים בדיוניו.  עניין זה נידון בעבר בערכאות, בכנסת, ובתקשורת.
פסק הדין של השופטת מרים נאור [בג”ץ 5122/06 התנועה להגינות שלטונית נ שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט] משנת 2008, מציין כביכול פתרון בעיה זאת, ואומר:
… סוכם על דעת הצדדים כי העתירה תצומצם לשאלת מעמדם הפורמלי של רישומי הפרוטוקול הנעשים כיום בבית המשפט העליון…  בהודעה המשלימה… מנהל בתי המשפט מסר שרישום הפרוטוקול בבית המשפט העליון מתנהל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד 1984 ולפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982. זאת לאחר שהנהלת בתי המשפט הקצתה את המשאבים הנדרשים, לרבות תוספת קלדניות, לשם ניהול פרוטוקול בבית המשפט העליון כבכל ערכאה אחרת.  בתגובתה להודעה האמורה הסכימה העותרת למחיקת העתירה...
במקביל, חוקק בכנסת בשנת 2008 תיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בסעיף 68א., שהיה אמור לפתור מצב זה. התיקון הנ"ל אומר:
(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט…
(ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.
העניין דווח בתקשורת כך: [1]
תקנות סדר הדין האזרחי וחוק סדר הדין הפלילי קובעות שבתי המשפט יתעדו את דיוניהם בפרוטוקולים. אולם במשך השנים, בית המשפט העליון פירש חובה זו בצמצום ונמנע עד לאחרונה מלנהל פרוטוקולים בדיוניו. זאת, הן בשבתו כערכאת ערעור והן בשבתו כבג"ץ. בעקבות יוזמת החקיקה של איתן ובעקבות עתירה לבג"ץ כנגד מנהגו שלא לנהל פרוטוקולים, החל בית המשפט העליון לנהל פרוטוקולים בראשית 2007. אולם עכשיו עוגן הדבר בחוק.
אולם בתגובה לחקיקה זאת, יצא שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל עוד באותו היום בהכרזה כי התיקון לחוק "כמעט קנטרני", “די מיותר" ונובע ממניעים לא ענייניים: [2]
"זה כאילו לומר לשופטי העליון: 'ככה נהגתם כל השנים, לא ניהלתם פרוטוקול, עכשיו נראה לכם מה זה'. מן דווקא כזה"…
בדרך-כלל, נערכה הקלדה חלקית של טיעוני הצדדים, אך לא של דברי השופטים. עם זאת, במהלך השנים הבהירו שופטי העליון שוב ושוב בפסיקותיהם, כי לרישום החלקי המתנהל שם אין תוקף של פרוטוקול.
מדאיגה במיוחד תפיסת העולם ביחס להתנהלות בית המשפט העליון, המתגלה בתגובתו של טירקל לתיקון הנ"ל לחוק בתי המשפט: [2]
"השאלה היא אם זה נחוץ. בבית המשפט העליון שעליו ממילא אין ערעור ולגביו לא יכולה להתעורר אף פעם שאלה של 'זה טען כך וזה טען אחרת', או 'עובדה כזאת הועלתה, ואחרת לא הועלתה', זה די מיותר…  ממילא נהוג ומקובל ששופטי העליון מנהלים כל אחד מעין פרוטוקול לעצמו. השופט רושם את ההערות שלו במהלך הדיון, וזה אמור להספיק...”
כמבואר להלן, בסופו של דבר, למרות פסק הדין הנ"ל של בג"ץ משנת 2008, ולמרות התיקון הנ"ל לחוק בתי המשפט, העניין נותר עמום ומעורפל: האם יש לרישומים המתנהלים היום בבית המשפט העליון תוקף של פרוטוקולים?
(2) “הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך
ניהול פרוטוקולים תקינים ותקפים אף היה עניין מרכזי בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת  ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי תל-אביב.  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג משנת 2012 בפרשה זאת [88/12/מחוזי תל-אביב] קובעת שהפרוטוקולים לא היו חתומים כדין ולכן היו בגדר "טיוטות" חסרות כל תוקף.
יתרה מזאת, החלטת הנציב הנ"ל קובעת שפרוטוקול שהוא מסמך אלקטרוני חייב להיחתם בחתימה אלקטרונית על פי חוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001.
יחד עם זאת החלטת הנציב מבהירה שאין אפשרות לציבור ולבעלי דין להבחין בתדפיס (או במיצג אינטרנט) בין פרוטוקול או החלטה חתומה ותקפה לבין פרוטוקול "טיוטה", בלתי חתום וחסר תוקף.
החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 19:
מהסברה של כב’ השופטת עולה, בכל הנוגע לתכנת נט-המשפט, כי כל פרוטוקול מכיל חתימה גרפית סרוקה של השופט על החלטותיו.  אולם כל עוד לא נחתם הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית על ידי השופט, מדובר בטיוטת פרוטוקול… רק לאחר החתימה האלקטרונית הופך הפרוטוקול להיות סופי. [קווים תחתונים במקור – יצ] מאחר שהחתימה הגרפית הסרוקה של השופט מצויה גם בטיוטא, נראים תדפיס הטיוטא ותדפיס פרוטוקול החתום אלקטרונית זהים, ולא ניתן להבחין ביניהם.
החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 21:
פניותי למנהל בתי המשפט לקבל התייחסות להיבטי המחשב של הפקת הפרוטוקול… נענו… ובמכתב שכתב ביום 29.02.2012 מר ירדן ירדני, מנהל פרויקט נט-המשפט באגף מערכות מידע ומחשוב של הנהלת בתי המשפט…  לא ניתן להבחין  בין פרוטוקול חתום בחתימה גרפית לבין פרוטוקול החתום בחתימה אלקטרונית – לאחר שהפרוטוקול הודפס...  
החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 36:
בהוראת עבודה 114/10 צוין:
“בעידן התיק האלקטרוני, נחתמים פסקי הדין בחתימה אלקטרונית מאובטחת. על פי חוק החתימה האלקטרונית (סעיף 6ב’ והתוספת השנייה לחוק)…”
החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 39:
יש להטמיע, ובהקדם, אצל השופטים את החשיבות של חתימת פרוטוקול והחלטה בחתימה אלקטרונית (ראו בהקשר זה הוראת תקנה 190(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת כי "ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין")...  
(3) טבעם המפוקפק של הפרוטוקולים בבית המשפט העליון היום
למרות שעד לאחרונה בית המשפט העליון התנהל בתיקי נייר בלבד, עיון בתיקים מראה שעד היום לא נשמרו כל פרוטוקולים בתיקי הנייר של בית המשפט העליון, בניגוד לכתבי בקשות ותגובות הצדדים, ראיות, החלטות ופסקי דין.
יתרה מזאת, הפרוטוקולים הקיימים נשמרים כקבצים אלקטרוניים, הנחזים כמסמכים בלתי חתומים.

תמונה 1. דף הסיום של פרוטוקול כביכול מתיק בג"ץ 2300/11 מוטי אשכנזי ו-76 אח’ נ מנהל רשות האכיפה והגבייה ושרת המשפטים.
–-
תמונה 1 מראה דף הסיום של פרוטוקול כביכול מתיק בג"ץ 2300/11 מוטי אשכנזי ו-76 אח’ נ מנהל רשות האכיפה והגבייה ושרת המשפטים. המסמך התקבל בעת עיון בתיק בבית המשפט העליון – כתדפיס של קובץ אלקטרוני, אך לא נמצא בתיק הנייר.
אין בסוף המסמך (או בכל מקום אחר במסמך) תיבות חתימה, אין שמות החותמים מופיעים, אין תאריך החתימה מופיע, ואין כל סימן הניתן לאבחנה של חתימה כלשהי.
יש לציין שהפרוטוקולים גם אינם מופיעים ברישום כלשהו במערכת האלקטרונית לגישת הציבור לתיקים – בניגוד להחלטות, בקשות, פסקי דין, אירועים (הכוללים רישום של הודעות, הזמנות ומסמכים אחרים).
מצב עניינים זה גם נכלל בדו"ח עמותת Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל בשנת 2018. הדו"ח עב הכרס עסק בפברוקים/שיבושים/זיופים במסמכים חוקיים ומשפטיים של הרשויות בישראל. הדו"ח סוכם בדו"ח הסופי של המועצה כדלהלן:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
(4) האם הפרוטוקולים בבית המשפט העליון חתומים בחתימות אלקטרוניות בלתי ניתנות לאבחנה?
בעקבות פרסום דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, פנו המבקשים בראשית שנת 2018 לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, והסבו את תשומת ליבה לפגמים שונים בניהול התיקים בבית המשפט העליון, כולל הכשל בניהול פרוטוקולים חתומים בתיקי הנייר של בית המשפט.
תגובת נשיאת בית המשפט העליון – מכתבו של העוזר המשפטי לנשיאה עו"ד יונתן ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018 - הגיעה לידינו רק לאחרונה (כהעתק בלתי חתום), כצרופה לתשובתה של הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע [212/2019].
מכתבו של עו"ד ציון מוזס (המצורף) אומר:
אשר לפרוטוקולי הדיונים בבית המשפט העליון, הרי שאלה נחתמים במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט בסמוך לאחר תום הדיון, ומאותו מועד לא ניתן לשנותם אלא באמצעות החלטה שיפוטית. הפרוטוקולים נשמרים בתיק הדיגיטלי של ההליך.
למרות שמכתבו של עו"ד ציון מוזס אינו אומר כך בפירוש, מתוך האמור "אלה נחתמים במערכת התיקים הממוחשבת של בית המשפט" ו"הפרוטוקולים נשמרים בתיק הדיגיטלי של ההליך" - ניתן להבין שכוונתו היא שהפרוטוקולים הם מסמכים אלקטרוניים הנחתמים באמצעים אלקטרוניים.
יחד עם זאת, מתוך מכתבו של עו"ד ציון מוזס עולה, שבית המשפט העליון יצר מערכת  פרוטוקולים, שהם מסמכים שיפוטיים, "הנחתמים" כביכול (אך ללא אמירה מפורשת מי החותם), אך  ללא כל סימן המציין חתימה זאת, וללא כל דרך שמקבלם של המסמכים יכול להבחין האם הם חתומים ותקפים, מי חתם עליהם ומתי.   
מערכת כזאת סותרת כמובן את התפיסה הבסיסית של "חתימה”, לדוגמה:
* הגדרה מהחוק הפדרלי של ארה"ב: “חתימה" – סימן שאדם עושה מתוך כוונה כזו. [3]
* הגדרה מקובלת אחרת: “חתימה" – סימן שאדם עושה כהוכחה לזהותו ולכוונתו. [4]
(5) מעשי קונדס ביישום החתימות האלקטרוניות כביכול על הכתבים השיפוטיים בנט-המשפט
צריך לציין שמערכת דומה להפליא – של כתבים שיפוטיים שהחתימות עליהם בלתי ניתנות להבחנה, ואינן חתימות אלקטרוניות כלל, יושמה גם על הכתבים השיפוטיים (פרוטוקולים, החלטות, פסקי דין) בנט-המשפט – מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט המחוזיים והשלום.
עניין זה מפורש בחלקו בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים [88/12/מחוזי תל-אביב] בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. הנציב מבהיר שאין כל דרך לציבור ולבעלי דין להבחין בתדפיס (או מיצג אונליין) של פרוטוקול, החלטה או פסק דין מנט-המשפט בין מסמך חתום ותקף לבין מסמך בלתי חתום וחסר תוקף (“טיוטה").
יחד עם זאת, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים [88/12/מחוזי תל-אביב] בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אומרת בעקיפין (בשם גורמים בהנהלת בתי המשפט, המצוטטים לעיל), שהכתבים השיפוטיים בנט-המשפט ניתנים לחתימה בחתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית 2001), כשהשימוש במערכת נעשה כראוי.
החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים על הכתבים השיפוטיים במערכת נט-המשפט ניתנות לזיהוי ולבחינה רק באמצעות שימוש בתכנה ייעודית, ורק על ידי מי שקיבלו המצאה אלקטרונית של המסמך השיפוטי באמצעות "יישום ההמצאה האלקטרונית”.  רק במקרים בהם מתבצעת המצאה באמצעות "יישום ההמצאה האלקטרונית” מועבר קובץ החתימה האלקטרונית כביכול, שהיא "חתימה אלקטרונית נפרדת" [detached electronic signature] ב"מעטפת" [envelope] עם קובץ המסמך השיפוטי עצמו. החתימות האלקטרוניות כביכול על הכתבים השיפוטיים אינן ניתנות לזיהוי כלל אם הכתבים התקבלו כתדפיסים בדואר נייר, אם התקבלו כקבצים אלקטרוניים בדוא"ל רגיל, או כקישור [hyperlink] למיצג רשת           [online rendition] של המסמך במערכת נט-המשפט.
בחינה של החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים על כתבים שיפוטיים בנט-המשפט באמצעות התכנה הייעודית מראה שאין הן בגדר מה שייחשב בידי אדם בר-דעת "חתימה" כלל, ובוודאי שאינן חתימות אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) של שופט, או אדם כלשהו.

תמונה 2. "מידע אישור" של חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על כתב פסק דין בנט-המשפט.
–-
תמונה 2 מראה תדפיס של "מידע אישור" של חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על כתב פסק דין, כפי שהוא מוצג באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין:
*  אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין…
* הונפק עבור: Israeli Courts Authority.
* הונפק על-ידי: Israeli Courts Authority.
* בתוקף מ- 01/01/2000 עד 01/01/2099
אמצעי החתימה כביכול אינו מוכר כאמצעי חתימה אמין על פי אישורו. אמצעי החתימה כביכול הונפק ע"י ישות בשם Israeli Courts Authority, שאינה ישות מוכרת בחוק הישראלי ככל הידוע, ובוודאי שאינה "גורם מאשר" על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). אמצעי החתימה כביכול הונפק עבור אותה ישות עצמה - Israeli Courts Authority. לכן, אותה ישות עצמה  - Israeli Courts Authority - היא שחתמה כביכול על הכתבים השיפוטיים בנט-המשפט.
יתרה מזאת, אמצעי החתימה תקף החל מ-  01/01/2000  - כלומר בטרם הוחל חוק החתימה האלקטרונית (2001), ובניגוד לאמצעי חתימה המונפקים לאנשים טבעיים (בשר ודם), למספר שנים מועט, אמצעי החתימה המשמש לחתימה כביכול על כתבים שיפוטיים מונפק לתקופה של 99 שנים.
אין בנתוני החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים בנט-המשפט כל ציון של שמו ותפקידו של החותם, וכן אין כל ציון של תאריך וזמן החתימה...
יש להדגיש שמצב עניינים זה קיים רק לגבי חתימות השופטים בנט-המשפט. לעורכי הדין המשתמשים במערכת נט-המשפט להגשה אלקטרונית של מסמכים הותקנו חתימות אלקטרוניות מאושרות כדין.
מן הראוי לראות במערכות מאין אלה ובשילוב הסממנים המפורטים לעיל מכשירים להונאה מן הסוג המוכר על-ידי מומחים כ"הונאת משחק הצדפות" [shell game fraud] או "תעלול ביטחון" [confidence trick].
(6) מהו "תיק בית המשפט" היום בבית המשפט העליון? מהו טבעם של הכתבים האלקטרוניים?
לפיכך, בפרט עם התקדמות ה"פיילוט" להפעלת מערכת נט-המשפט בבית המשפט העליון, [5]  יש עניין מיוחד בבחינת הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון בכלל, והחתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים על הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון בפרט.
מכתבו של העוזר המשפטי לנשיאת בית המשפט העליון עו"ד ציון-מוזס גם מציין את קיום "התיק הדיגיטלי של ההליך" בבית המשפט העליון. לכן, מכתב זה מעלה את השאלה: מהו היום "תיק בית המשפט" בבית המשפט העליון?
תקנות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, תקנה 1, מגדירה:
"תיק בית משפט" – תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו.
עד לאחרונה נשמרו בבית המשפט העליון כל כתבי המקור של הבקשות והתגובות, הראיות, ההחלטות ופסקי הדין בתיקי נייר.  לעומת זאת, עיון בתיקים הראה שמעולם לא נשמרו פרוטוקולים של הדיונים בתיקי הנייר, גם לאחר שנת 2007.
לעניין זה ראוי לציין שמכתבו של עו"ד ציון מוזס מפרש ביחס לכתבי ההחלטות המתפרסמים במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון: “‫כי ייתכן שקיימות טעויות סופר בנוסח המפורסם באתר האינטרנט, בשים לב לכך שמדובר בעותק מההחלטה המקורית.”‬
ניסוח זה במכתבו של עו"ד ציון מוזס נחזה כבלתי מדויק ומטעה:
* אין לראות במסמכים המתפרסמים במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון "עותק", כי אם "מיצג" [rendition] כלשהו, שאמינותו מפוקפקת.
* בניגוד למה שיכול להשתמע ממכתבו של עו"ד ציון מוזס, תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הופיעה בשנים 2002-2018 לא רק על המיצגים במערכת האלקטרונית, אלא גם על כל כתבי המקור בתיקי הנייר.
ב) המידע המבוקש
1.  העתק חתום של מכתבו של עו”ד ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018;
2. כל מסמך המתעד: מהם הכתבים הנשמרים היום ככתבי מקור בתיק הנייר של בית המשפט העליון? ומהם הכתבים הנשמרים היום ככתבי מקור ב"תיק הדיגיטלי של ההליך" בבית המשפט העליון?
3. כל מסמך המבהיר את מעמדם ותקפותם של הרישומים במערכת האלקטרונית לגישת הציבור, כגון רשימת החלטות, רשימת בקשות, רשימת אירועים, רשימת דיונים: האם הם חלק מ"התיק הדיגיטלי של ההליך"?
4. כל מסמך המתעד את נוהל החתימה וזהות החותמים "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון על הפרוטוקולים הנשמרים ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס;
5. כל מסמך המתעד את הנפקת אמצעי חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), לאלה החותמים "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון על הפרוטוקולים הנשמרים ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס;
6. כל מסמך המתעד מיהו הגורם המאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) של  אמצעי חתימה אלקטרונית, המשמשים לחתימה "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון על הפרוטוקולים הנשמרים ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס;
7. תדפיס לדוגמה, בדומה לזה שבתמונה 2, לעיל, של נתוני "מידע אישור" של החתימה על פרוטוקול כלשהו "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס.
III תשלום
 אגרת בקשת חופש המידע שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום:82371616.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)


ב) בקשה לתשובה משלימה על בקשת חופש המידע הקודמת בעניין תניית הפטור ואישורים החלטות בית המשפט העליון

13 לינואר, 2020
גב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע
הנהלת בתי המשפט
פקס:  074-7481887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@
הנידון: בקשת חוק חופש המידע – 212/2019 – אותנטיות החלטות בית המשפט העליון – בקשה לתשובה משלימה
הרינו מבקשים את תשובתכם המשלימה בתוך 10 ימים לנוכח המועד האחרון להגשת עתירה מנהלית בנידון.
לכבוד הגב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע,
א) ביום 07 לאוקטובר, 2019 הגשנו את בקשת חופש המידע שבנידון. וביום 05 לינואר, 2020, קיבלנו בדוא"ל את תשובתכם, המתוארכת ליום 29 לדצמבר, 2019.  תשובתכם אומרת כבר בפתח הדברים "בקשתך נבחנה והוחלט שניתן להיעתר לה באופן חלקי".
ב) הסרת תניית הפטור "העתק כפוף לשינויי עריכה ונוסח" מהחלטות בית המשפט העליון בשנת 2018
סעיפים א(1)-א(5) של בקשת חופש המידע שבנידון  ביקשו את המידע שלהלן:
1) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, תחת סמכותו של מי הוסרה בסביבות יום 07 ליוני, 2018,  תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון.
2) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מהו הבסיס החוקי להסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד את תהליך קבלת ההחלטה בעניין הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מדוע לא הושב האישור - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי… " - (כפי שהיה המצב עד מרץ 2002) יחד עם הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" מתבנית החלטות בית המשפט העליון, וכן
5) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מהו ההבדל בין מעמדו ותקפותו של מסמך החלטה הנושא את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - לבין מסמך החלטה שאינו נושא את תניית הפטור הנ"ל.
סעיף 1 לתשובתכם מתייחס לסעיפים הנ"ל בבקשת חופש המידע, ומספק את מכתבו של העוזר המשפטי של נשיאת בית המשפט העליון עו"ד יונתן ציון מוזס.  מכתבו של עו"ד ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018, מופנה אלי. אולם המכתב הגיע לידי לראשונה עם תשובתכם, כהעתק בלתי חתום.
לפיכך, נודה אם תוכלו לספק העתק חתום כראוי של מכתבו של העוזר המשפטי של נשיאת בית המשפט העליון עו"ד יונתן ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018.
מכתבו של עו"ד ציון מוזס מציין ביחס לתניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - “כוונתנו להסירה מהחלטות חדשות בזמן הקרוב… נבקש להודות לך על הסבת תשומת הלב לסוגיה זאת".  אולם מכתב זה אינו עונה כלל על סעיפים א(1)-א(5) של בקשת חופש המידע שבנידון.
בנוסף, תשובתכם לסעיפים הנ"ל בבקשתנו אומרת: “אין בידנו "מידע" נוסף, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק חופש המידע… למעט תכתובות פנימיות. זאת בהתאם לסעיף 9(ב)(4) לחוק.”
סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע (1988) אומר:
9. מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו
(ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
(4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין;
אולם הבקשה מתייחסת גם להחלטה עצמה ביחס להסרת תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מהחלטות בית המשפט העליון, לאחר הדיונים הפנימיים, ההתייעצויות הפנימיות, התחקירים הפנימיים, חוות הדעת, הטיוטות, וההמלצות….
בלתי סביר בעליל, שאין כל מסמך המתעד את ההחלטה עצמה בעניין הסרת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", שהיא מהותית להתנהלותו של בית המשפט העליון.
לפיכך, הרינו חוזרים ומבקשים את מסמך ההחלטה עצמו בעניין הסרת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", כאמור בסעיף א(1) לבקשתנו.
ג) אישור החלטות בית המשפט העליון ע"י המזכירות
סעיפים ב(1)-ב(4) בבקשת חופש המידע שבנידון נובעים מתוך מצב עניינים, שתועד גם בבקשה עצמה.
תקנות בתי המשפט מזכירות (2004), תקנה 6א אומרת:
6א.המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.
עד שנת 2002 כל החלטות בית המשפט העליון אכן אושרו ע"י המזכיר הראשי “העתק מתאים למקור".
אולם בשנים האחרונות, המזכירה הראשית מסרבת לאשר את החלטות בית המשפט העליון. במקום זאת, אנשים חסרי סמכות מנפיקים אישורים כביכול על פי נוסח שאינו תואם את התקנות, והוא חסר משמעות לעניין אישור הכתבים, כגון “העתקה מתאימה למקור”. כמו כן תועדו אישורים כביכול חסרי תוקף על כתבי החלטות חסרות תוקף של בית המשפט העליון.
מן הראוי לראות באישורים כביכול אלה אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים.
המידע המבוקש בסעיפים ב(1)-ב(4) לבקשת חופש המידע שבנידון כלל את המידע הבא:
1)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון (כולל דוגמת הטבעת החותמת עצמה);
2)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מי מוסמך היום להנפיק חותמות אמתיות (אותנטיות) לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מיהם המחזיקים היום כדין בחותמות אמתיות (אותנטיות), ורשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, וכן
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד נוהל ו/או הנחיה ביחס לאישור כתבי החלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון.
תשובתכם לסעיפים  ב(1)-ב(4) בבקשת חופש המידע שבנידון אומרת:
(1) ביחס לסעיפים ב(1)-ב(2) - “מזכירות בית המשפט העליון פועלת בהתאם לנוהל 02/01… עם זאת לא ניתן למוסרו, בהתאם להוראות סעיף 6(ב) לחוק ובהתאם לסעיפים 9(ב)(1) לחוק ו-9(ב)(5) לחוק, מטעמים אבטחתיים… כמו כן, מדובר בנוהל שבמהותו מופנה לעובדי המזכירויות ואין לו נגיעה לציבור.”
(2) ביחס לסעיף ב(3) - “אשיב כי מסירה של חותמות לגורמים המוסמכים מתבצעת בהתאם לקבוע בנוהל 02/01…” - אותו נוהל, שלא ניתן למוסרו מטעמים אבטחתיים...
(3) ביחס לסעיף ב(4) - “אשיב שמזכירות בית המשפט העליון פועלת לעניין זה בהתאם לנוהל 158/11… מצ”ב לעיונך…"
תשובתכם מספקת את העתק נוהל עבודה 158/11 מיום 16 לספטמבר, 2019, מאת "חטיבת תפעול ומזכירויות" – בלתי חתום וללא שם מחבריו וסמכויותיהם.
בכללותה, תשובתכם לסעיפים ב(1)-ב(4) נמנעת מלהשיב על שתי שאלות בסיסיות: א) מהי לשון החותמת האותנטית לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, ב) מיהם הרשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון.
מצב זה בלתי סביר בעליל – שכן אינו מאפשר לציבור להבחין בין אישור אותנטי של כתבי החלטות של בית המשפט העליון, שניתן ע"י בעל סמכות כדין, לבין אישור משובש/מפוברק/מזויף.  הטענה כי מידע זה "מופנה לעובדי המזכירויות ואין לו נגיעה לציבור” בלתי מתקבלת על הדעת.
אותנטיקציה ברורה, גלויה, ומוכרת לכל של כתבי בית דין היא עניין חוקתי מן המעלה הראשונה. לדוגמה, עניין זה נדון כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב משנת 1787.
כמו כן, יש לציין שמדינת ישראל חתומה על אמנת האפוסטיל (1961) בעניין אותנטיקציה של כתבי בית דין.
המשך סירובכם לספק מידע ביחס לשתי השאלות הנ”ל יעלה קרוב לוודאי חששות כבדים ביחס לישרת הכתבים בבית המשפט העליון של מדינת ישראל וכן ביחס לקיום הוראות אמנת האפוסטיל ע"י מדינת ישראל.
לפיכך, הרינו חוזרים ומבקשים לפחות את תשובתכם על בקשות ב(1)-ב(2): א) מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, ב) מי מוסמך היום להנפיק אישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון.
ד) לסיום, נוסיף כי תשובתכם על בקשת חופש המידע שבנידון ניתנה בחתימת הגב’ רונה מסרופי, ללא ציון תפקידה.  כל תשובות חופש המידע של הנהלת בתי המשפט ב-10 השנים האחרונות התקבלו בחתימת הממונה על פי חוק חופש המידע, הגב’ שרון סבן-ספראי, בהתאם לסעיף 3 לחוק חופש המידע (1988).
לפיכך, הרינו מבקשים שתשובתכם המשלימה לבקשת חופש המידע שבנידון תינתן בחתימת הממונה על פי חוק חופש המידע, הגב’ שרון סבן-ספראי.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

Sunday, January 5, 2020

2020-01-05 הפלא ופלא! מגיע לנו הקרדיט על ביעור חלק ממורשת אהרן ברק - הסרת "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"

הפלא ופלא! מגיע לנו הקרדיט על ביעור חלק ממורשת אהרן ברק - הסרת "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" 
תניית הפטור על החלטות בית המשפט העליון -"כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - הפכה לבדיחה בינלאומית. תשובה על בקשת חופש המידע, שקיבלנו היום, כוללת מכתב מלפני שנה וחצי, המודה לנו על "הסבת תשומת הלב לסוגיה זאת" ומודיע לנו על ההחלטה להסיר את תניית הפטור. תידרשנה פעולות נרחבות נוספות לביעור תרבות "הטיוטות" שהשתרשה בקרב השופטים בישראל. פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היא המקרה המייצג אותה בצורה החמורה והמתועבת ביותר.
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-05.html 
הסבר לשאינם משפטנים (זכה להיכנס גם ל"חדרי חרדים"): 
הרמב"ם, המטרוניתא, אהרן ברק וכת הממזרים
החלטות ופסקי דין כולם "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", בלתי חתומים, ללא המצאה כדין - "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"! ואולי רק כת הממזרים???

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/2017-08-18.html\
   
 
תל-אביב, 05 לינואר - הנהלת בתי המשפט ענתה היום, באיחור ניכר, מחוץ למועדים הקבועים בחוק, ורק לאחר התראות חוזרות על כוונתנו לנקוט בצעדים משפטיים, על בקשת חופש המידע בנוגע לכשלים החמורים באותנטיקציה של כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון...
בקשת חופש המידע הייתה חלק מפעולות מתמשכות של Human Rights Alert NGO, שהביאו להערות של מועצת זכויות האדם של האו"ם אודות בתי המשפט ומערכת החוק והמשפט בישראל בדו"חות התקופתיים על ישראל בשנים 2013 ו-2018 (תמונות לעיל).
התשובה שקיבלנו היום מהנהלת בתי המשפט - חלקית, מוזרה ומטעה (אפרסם עוד בהמשך). יחד עם זאת התשובה מפתיעה, בפרט ביחס לתניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - על החלטות בית המשפט העליון.
תניית פטור זאת הופיעה מיד לאחר יום מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל במרץ 2002, במקביל להסרת האותנטיקציה  -  "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן, מזכיר ראשי".  בד בבד החל פברוק נרחב של החלטות בית המשפט העליון, והחלה גם פריחתה של תרבות "הטיוטות" בקרב השופטים.

 כעת מתברר, שתניית הפטור הוסרה באמצע שנת 2018 בעקבות פנייה שלנו לאסתר חיות.
לתשובה על בקשת חופש המידע היום צורף מכתב מיום 06 ליוני, 2018, (!) מאת עו"ד יונתן ציון מוזס "העוזר המשפטי לנשיאת בית המשפט העליון" אסתר חיות (מניסיוני בארץ ובארה"ב - עוזר משפטי לבית המשפט הוא אדם שסמכותו, ישרתו ותקפות מסמכיו מפוקפקות במקרה הטוב), המופנה אלי. המכתב בלתי חתום. לא הייתי מודע לקיומו של מכתב זה עד היום.  
מכתב זה אומר בין השאר:
אשר לסוגיית ההערה הרשומה בתבנית החלטות ופסקי דינו של בית המשפט העליון, הרי שניתן להניח כי זו נועדה על מנת ליידע את הקורא כי ייתכן שקיימות טעויות סופר בנוסח המפורסם באינטרנט, בשים לב שמדובר בעותק מההחלטה המקוריתכך או כך, לאחר בחינה נוספת של הסוגיה דומה כי כיום אין צורך בהערה זאת, ועל כן בכוונתנו להסירה מהחלטת חדשות בזמן הקרוב. נבקש להודות לך על הסבת תשומת הלב לסוגיה זאת.


המכתב רצוף באמירות מטעות ומפוקפקות (אפרסם את המכתב במלואו בהמשך) וכך גם תשובת חופש המידע שאליה צורף. יחד עם זאת, ברור מתוך המכתב, שמגיע לנו הקרדיט על הסרת "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" מהחלטות בית המשפט העליון (שאכן התבצעה זמן קצר לאחר תאריך המכתב הנ"ל). 
יש לראות בכך הישג לא מבוטל, שכן תניית הפטור המתחכמת הזאת, שהפכה לבדיחה בינלאומית, היא פרי מוחם של אהרן  ברק ובועז אוקון -- "אבי המהפכה החוקתית" ובן טיפוחיו...
למותר לציין שהאותנטיקציה של כתבי בית דין היא עניין חוקתי מהמעלה הראשונה (מופיע בחוקה של ארה"ב כבר בסעיף IV).  ללא אותנטיקציה ברורה וחד משמעית של כתבי בית דין, שלטון החוק מאבד את משמעותו. אולם "אבי המהפכה החוקתית" של מדינת ישראל דגל דווקא בכתבים משובשים ומפוברקים  בבית המשפט העליון...
 

לא למותר לציין (כמאמר המשפטנים), שהשופטת ורדה אלשייך מצטטת את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" על החלטות בית המשפט העליון - כטיעון להגנתה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". זאת -  על פי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (שופט בית המשפט העליון בדימוס) [88/12/מחוזי ת"א].
ומה עונה לה גולדברג בגוף ההחלטה? "נתלתה באילן גבוה".
יחד עם זאת  - תידרשנה עוד פעולות נרחבות לביעור תרבות "הטיוטות" שהשתרשה בקרב השופטים בישראל.

---
■ משמרת מחאה: דורשים חקירת אמת ומיצוי הדין עם השופטים בפרשת הנייד של נוה ■
מתי: יום שלישי, 07 לינואר, 2020, בשעה 11:00
איפה: בכניסה לבית המשפט המחוזי, ויצמן 1, תל-אביב

Image may contain: 3 people, textלמרות צווי איסור הפרסום, ידוע מתוך הדלפות מחומרי הניידים של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, שקיימים חשדות של עסקאות שוחד ביחס ל"שופט הרם א'" ול"שופט הבכיר ב'", ואולי גם שופטים אחרים, בקשר לקידומם בוועדה למינוי שופטים.
יש להשעות מיד את השופטים החשודים, או להוציאם לחופשה עד לבירור הפרשה!
אסור לתת למצב להימשך, בו מקרים של שופטים שעברו עבירות חמורות על החוק נסגרים במחשכים. השקיפות חיונית לשיקום אמון הציבור במערכת המשפט!
גידי וייץ כתב השבוע:
"חברה נורמלית לא יכולה להרשות לעצמה שהבכירים הספורים האלה ימשיכו, בחסות אפלת צו איסור הפרסום, לשלוח אנשים לכלא ולהכריע סכסוכים וגורלות… לחשוף את כל הפרטים לאור השמש!”
רובי ריבלין אמר בטקס השבעת השופטים במרץ 2018:
"אנו חיים בעת שפוט השופטים. הציבור שופט את השופטים… הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום.”
שופטים לא מעל לחוק!
אין חסינות לעבריינות של שופטים במילוי תפקידם! יש לחקור חקירת אמת ולמצות את הדין במקרים של שוחד, מרמה, הפרת אמונים של שופטים במילוי תפקידם.

קראו עוד: https://www.facebook.com/events/2499142713694433/

Thursday, January 2, 2020

2020-01-02 אלרון, אורנשטיין ונווה - הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים מעלימים את צווי איסור הפרסום. מעשה קונדס?

 Joseph Zernik
אלרון, אורנשטיין ונווה - הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים מעלימים את צווי איסור הפרסום. מעשה קונדס?
על פי התקשורת הממסדית, צווי איסור פרסום ניתנו הן בקשר לחומרים בניידים של אפי נווה (וחשדות לעסקאות שוחד של אפי נווה עם השופטים איתן אורנשטיין ויוסף אלרון), וכן בקשר לעו"ד אורלי בן-ארי (חשד להדחת העד כהן במשפט ניר חזיזה).  אולם הן הנהלת בתי המשפט והן משרד המשפטים סירבו להציג את צווי איסור הפרסום לעיון.  העלמתם של צווי איסור הפרסום שלא כדין, כשהפרתם היא עבירה שדינה מאסר, מעלה חשש כבד של התנהלות שהיא טיפוסית לבתי משפט בלתי כשירים, שרירותיים  וגחמניים.
יתרה מכך, החשש הברור הוא שהשופטים מפברקים באופן שגרתי את הליכי מתן צווי איסור הפרסום.  פברוק דומה תועד בסופו של דבר (לאחר תלונות חוזרות) ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים כ"תקלה מערכתית" בהליכים למתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצר...
ההליכים למתן צווי חיפוש ותפיסה, צווי מעצר וצווי איסור פרסום הם עניינים יסודיים לזכויות האדם. לכן, יש לראות בחומרה את ההפרות השיטתיות של ההליך הראוי בהליכים אלה ע"י השופטים.  
השילוב של שימוש נרחב בצווי איסור פרסום, תוך שיבוש ההליכים, יחד עם העלמתם (גם כשאין צו איסור פרסום על עצם קיומו של צו איסור הפרסום),  מעלה חשש כבד ביחס לדיכוי חופש הביטוי, חופש העיתונות, וזכות הציבור לדעת על ידי השופטים.  
בו בזמן, המנטרה של אסתר חיות במסע ההתעוררות לגיוס תמיכת הציבור במלחמה נגד נתניהו ושות' היא: השופטים הם אלה שמגנים על זכויות האדם שלכם...  ועל כך נאמר: היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה...
בקשת חופש המידע הוגשה להנהלת בתי המשפט ביחס לגישת הציבור לצווי איסור פרסום שאינם אסורים בפרסום על פי דין, והליכי מתן צווי איסור פרסום ורישומם...
האם הנהלת בתי המשפט תענה כדין על בקשת חופש המידע?  לא ברור כלל על פי ניסיון העבר.  קיום החוק - זה לחלשים!
להלן בקשת חופש המידע שהוגשה היום להנהלת בתי המשפט.
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-02.html

 
תמונות. שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון עם אפי נווה, נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין עם אפי נווה. על פי התקשורת הזרה קיים חשד לעסקאות שוחד,מרמה, הפרת אמונים של אפי נווה עם אורנשטיין בעניין "הנזיקיסטים", ועם אלרון בעניין הבחינות בלשכה.
 

תמונה. מעשה קונדס? תגובה סופית של הנהלת בתי המשפט על בקשה לקבלת העתק צו איסור הפרסום בפרשת עו"ד אורלי בן-ארי והחשד להדחת העד כהן במשפט חזיזה. אין צו איסור פרסום על צו איסור הפרסום במקרה זה, והחיקוק בישראל אומר: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
---
תמונה. צו איסור פרסום מפוברק של השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019 בפרשת החקירה השערורייתית של חברתו של ניר חפץ.  הצו אינו נושא מספר תיק, והאישור על פני המסמך משובש ואינו חתום כלל.
---
תמונה.  דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בפברוקים ברשויות החוק והמשפט בישראל... הדו"ח נכלל בדו"ח המקצועי הסופי של המועצה עם ההערה שבתמונה: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
02 לינואר, 2020

הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
פקס: 02-6556887, 074-7481887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@l
הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – הליכי מתן צווי איסור פרסום וגישת הציבור לצווים
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,
הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן. הריני מבקש אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.
I. פרטי המבקש 
שם: דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז:
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik@
פקס: 077-3179186
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
א) רקע
1. המבקש עוסק בתקשורת המונים בארץ ובחו"ל
המבקש מפרסם באופן קבוע מאמרים בתקשורת האמריקאית, בעיקר ביקורת על ישרתה וכשירותה של מערכת החוק והמשפט בישראל. דוגמאות אחרונות כוללות מאמרים בנושא פרשות המעלות חששות לשחיתות השופטים (נשיא בית המשפט המחוזי ת"א השופט איתן אורנשטיין, שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון ויו”ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה), וכן חששות לשחיתות בפרקליטות (עו"ד אורלי בן-ארי - משפט ניר חזיזה):[1]
(i) סקס, שוחד והקלטות משקשקים את מערכת המשפט בישראל
(ii) "בית זונות בוועדה למינוי שופטים" בישראל
המבקש גם מפרסם בשגרה ברשתות החברתיות, בעיקר ביקורת על ישרתה וכשירותה של מערכת החוק והמשפט בישראל.  פוסטים אלה זוכים לתהודה נרחבת, שכן למבקש 5,000 “חברים" ועוקבים נוספים רבים בפייסבוק, הפוסטים גם זוכים לעשרות שיתופים ו”ליייקים”.  דוגמאות אחרונות כוללות את הפוסטים הבאים:
(iii)  התקשורת הזרה: אפי נוה והחיסולים הממוקדים - שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון יצא לחופשה ללא תשלום. [2]
(iv)  איתן אורנשטיין, אפי נווה ואסתר חיות: תגידו לי - זה אמתי? [3]
(v) התקשורת הזרה: נשיא בית המשפט המחוזי ת"א, השופט איתן אורנשטיין – הוא השופט החשוד בשוחד, מרמה, הפרת אמונים [4]
2. הנהלת בתי המשפט מעלימה את צווי איסור הפרסום – מתוך קונדסות במקרה הטוב
על פי התקשורת הממסדית, בתי המשפט הוציאו צווי איסור פרסום בשתי הפרשות הנ”ל – פרשת הוועדה למינוי שופטים והניידים של יו”ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ופרשת העד כהן במשפט ניר חזיזה. מכיוון שצווי איסור פרסום חלים כביכול על כל תושבי מדינת ישראל, המבקש פנה לדוברת הנהלת בתי המשפט, עו"ד איילת פילו, בבקשה לקבלת העתקים של צווי איסור הפרסום. הפנייה הועברה ל"מבקרת פנים, מחוז ירושלים", הגב’ ארנה ישראלי. לאחר תכתובת הלוך ושוב, המבקש קיבל לבסוף את התשובה: “מאחר שאינך צד להליך, אנו אכן מנועים מלמסור פרטים אודות ההליך" (תמונה 1).  תשובה זאת נחזית כמעשה קונדס במקרה הטוב.
תמונה 1. תשובת הנהלת בתי המשפט מיום 29 לדצמבר, 2019, בעניין צווי איסור פרסום.
---
למיטב הבנתי לא הוצאו צווי איסור פרסום על צווי איסור הפרסום בשתי הפרשות הנ"ל, שכן עצם קיומם של צווי איסור הפרסום התפרסם בהרחבה בתקשורת.
תקנות בתי המשפט- עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
פסק הדין משנת 2009 של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש [בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומפרש (תמונה 2):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין… [קו תחתון הוסף – יצ] 

תמונה 2. מתוך פסקה 6, פסק הדין משנת 2009 של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש - בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים.
---
3. הנהלת בתי המשפט נחזית כמי שיצרה מצב בו אין דרך אפקטיבית לעיין בצווי איסור הפרסום – בשעה שהפרתם היא עבירה פלילית שדינה מאסר
תקנות בתי המשפט- עיון בתיקים (2003), תקנה 2(א) אומרת:
2(א) כל אדם ראשי לעיין ברשימת המשפטים שבמזכירות בית המשפט.
אולם בפועל, אין היום "רשימת משפטים" ביחס להליכי מתן צווי איסור פרסום נגישה לציבור הרחב במזכירויות בתי המשפט, וכן אין "רשימת תיקים" נגישה לציבור במערכת נט-המשפט (לפני התקנת מערכת נט-המשפט התנהלו “ספרי יסוד” מסוג זה).  לפיכך, הוקמו מכשולים ו/או נמנעת בפועל היכולת להגיש בקשות עיון בצווי איסור הפרסום הנ"ל (אף שהגשת בקשת עיון אינה נדרשת כלל על פי דין, כאמור לעיל).
פסק הדין משנת 2009 של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש [בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומפרש את הציפיות ביחס לפרסום החלטות בתי המשפט, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, במערכת נט-המשפט (תמונה 3):
חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין.

תמונה 3. מתוך פסקה 6, פסק הדין משנת 2009 של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש - בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים.
---
אולם החשש הברור הוא שככלל, צווי איסור הפרסום, שהם החלטות בתי המשפט, אינם מתפרסמים במערכת נט-המשפט-גישת הציבור, גם כשאין חל עליהם צו איסור פרסום על גבי צו איסור הפרסום. כלומר – צווי איסור הפרסום מועלמים בשיטתיות מגישת הציבור בניגוד לדין.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (1984), סעיף 70ג.(א) אומר:
70ג.   (א)  ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1), רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו…
החשש הברור הוא שמצב העניינים שתואר לעיל הופך את הגשת בקשות לביטול צווי איסור פרסום ע"י כל אדם מהציבור הרחב קשה ו/או בלתי אפשרית.
בעניין הפרת צווי איסור פרסום, חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (1984), סעיף 70(ו) אומר:
(ו) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו - מאסר ששה חדשים;
העלמתם של צווי איסור הפרסום שלא כדין, כשהפרתם היא עבירה שדינה מאסר, מעלה חשש כבד של התנהלות שהיא טיפוסית לבתי משפט בלתי כשירים, שרירותיים  וגחמניים.
4. חשש ברור שצווי איסור הפרסום מפוברקים בדומה ל"תקלה המערכתית" שנחשפה בהליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצר
יתרה על כך, קיים חשש, שהליכי מתן צווי איסור הפרסום מתנהלים ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי. תמונה 4 מציגה העתק של צו איסור פרסום שניתן ע"י השופט אביים ברקאי, בית המשפט השלום ת"א, ביום 04 לנובמבר, 2019, כפי שהתפרסם בתקשורת.
תמונה 4.  צו איסור פרסום שניתן ע"י השופט אביים ברקאי, בית המשפט השלום ת"א, ביום 04 לנובמבר, 2019. [החצים האדומים הוספו -יצ]
---
על פני צו זה (בעניין החקירה השערורייתית של חברתו של ניר חפץ) לא נרשם כל מספר תיק בית המשפט (חץ אדום עליון בתמונה 4).  כמו כן,לשונה של חותמת האישור משובשת, חסרת תוקף ומשמעות לעניין האישור (“העתקה נכונה” במקום “העתק מתאים למקור”), והאישור אינו חתום (חץ אדום תחתון בתמונה 4).  לפיכך, מן הראוי לראות בצו הנ"ל כתב בית דין משובש.  כמו כן, קיים חשש ברור, שצו איסור הפרסום הנ"ל אינו חריג כלל. הראיות מראות, שצווי איסור פרסום מונפקים באופן דומה כשגרה בבית המשפט השלום ת"א ובבתי משפט אחרים ברחבי המדינה.
לכן, המצב מעלה חשש ל"תקלה מערכתית" בניהול הליכי מתן צווי איסור הפרסום בבית המשפט השלום ת”א ובבתי המשפט ברחבי המדינה. "תקלה מערכתית" דומה תועדה בעבר ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים בהליכים למתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצר:
(i) החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (316/18/שלום תל-אביב) מיום 11 ליולי, 2018, מצאה שהשופט עלאא מסארווה הוציא צווי חיפוש לקויים. [5]
(ii) החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (17/341/שלום תל-אביב) מצאה "תקלה מערכתית, שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר…", שכללה ניהול הליכים ללא תיקים בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. [6]‬‬
יש לציין שניהול הליכים במתן צווי חיפוש ותפיסה, צווי מעצר, וצווי איסור פרסום, תוך קיום ההליך הראוי, הוא עניין "חוקתי" מהמעלה הראשונה.
5. השימוש הנרחב בצווי איסור פרסום, יחד עם העלמתם שלא כדין, מעלים חשש כבד להפרות הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי, ולדיכוי חופש הביטוי, חופש העיתונות, וזכות הציבור לדעת
סקירות שונות אומרות שהשימוש בצווי איסור פרסום גבר בישראל בצורה חדה בשנים האחרונות.  לדוגמה, מאמרה של עורכת העיתונות הבכירה נועה לנדאו משנת 2016 אומר שמספר צווי איסור הפרסום עלה פי 3 ב-15 השנים הקודמות. מספרם מגיע למאות בשנה, והם ניתנים בהליכים במעמד צד אחד בלבד, כמעט באופן אוטומטי. [7]
במקרים רבים, צווי איסור הפרסום נחזים כניסיון להסתיר מהציבור פרשות המעלות חששות לגבי כשירותן וישרתן של רשויות החוק והמשפט בישראל.
השילוב של שימוש נרחב בצווי איסור פרסום, יחד עם הסירוב לפרסם את עצם קיומם והיקפם (גם כשאין צו איסור פרסום על עצם קיומו של צו איסור הפרסום), מעלה חשש כבד ביחס לדיכוי חופש הביטוי, חופש העיתונות, וזכות הציבור לדעת על ידי השופטים.
ב) המידע המבוקש
1. כל מסמך (שאינו חוק או תקנות), המתעד נהלים, הנחיות וכו’ - ביחס להליכים למתן צווי איסור פרסום בבית המשפט השלום ת"א בפרט, ו/או בבתי המשפט בכלל;
2. כל מסמך (שאינו חוק או תקנות), המתעד נהלים, הנחיות וכו’ - ביחס לניהול התיקים ורישום המסמכים בהליכים למתן צווי איסור פרסום, כולל בפרט רישום צווי איסור הפרסום עצמם במערכת נט-המשפט;
3.  כל מסמך (שאינו חוק או תקנות), המתעד נהלים, הנחיות וכו’ - המאפשרים לאדם מן השורה לקבל מידע מבתי המשפט בעניין צווי איסור פרסום במקרים בהם צווי איסור הפרסום עצמם אינם אסורים בפרסום על פי דין;
4. כל מסמך המתעד את שמו ותפקידו של זה שהורה ו/או אישר את יצירת חותמת האישור מס’ 577 של בית המשפט השלום ת”א, שלשונה משובשת - “העתקה נכונה"(תמונה 4,לעיל);
5. כל מסמך המתעד את שמו ותפקידו של האדם המחזיק היום כדין בחותמת האישור מס’ 577;
6. כל מסמך המתעד את שמו ותפקידו של זה שהורה על העברת חותמת האישור מס’ 577 לרשותו של האדם, המחזיק בה היום כדין;
7. כל מסמך המתעד את שמו ותפקידו של האדם המחזיק היום כדין בחותם בית המשפט השלום ת"א מס’ 576 (תמונה 4,לעיל);
8. כל מסמך המתעד את שמו ותפקידו של זה שהורה על העברת חותם בית המשפט השלום ת"א מס’ 576 לרשותו של האדם, המחזיק בו היום כדין.
III תשלום
אגרת בקשת חופש המידע שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 94097404.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)