.

ערנות לזכויות האדם - אל"מ (ע"ר)
העמותה עוסקת בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. העמותה עוסקת במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בנושאים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Sunday, November 24, 2019

2019-11-25 פרשת זדורוב: השופטת אסתר הלמן, הפקליטות ועו"ד ירום הלוי מפברקים בצוותא חדא

 Joseph Zernik
פרשת זדורוב: השופטת אסתר הלמן, הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי מפברקים בצוותא חדא
איה כתבי ההחלטות המקוריים בתיק הנייר בנצרת?  
* השופטת אסתר הלמן - מפברקת הליך בקשה, בעניין שבו פסק בג"ץ בשנת 2009 [5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים], שזכות העיון מוקנית לציבור "ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט". 
* פרקליטות מחוז צפון - מסייעת בידה של הלמן... מספקת החלטה של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, שניסתה (ללא הצלחה) למנוע עיון בפסקי הדין במערכת נט-המשפט - כי "המבקש עורך חקירה"... אודות התנהלות המותב...  בסבב קודם, הפרקליטות טענה "המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"… ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים…" אולם פסק הדין בבג"ץ אומר שקיום זכות העיון, הלכה למעשה הוא "סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת... נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית... תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס  לאופן מימושו הלכה למעשה...” 
* ובא כוחו של רומן זדורוב, "פליליסט בכיר ומוכר", עו"ד ירום הלוי?  הלוי הגיש התנגדות הזויה, חסרת שחר, ללא בסיס עובדתי וללא בסיס חוקי... נסחף ב'נהר העצום, השוצף והמתפתל' של הפטפטת והקשקשת, והתנתק לחלוטין מהמציאות - מצ'ארלי צ'פלין והבהלה לזהב ועד לקבוצות פייסבוק...  תגובתו של הלוי מעלה חשש ממשי ביחס לכשירותו כעורך דין בפרט, ולצלילות חשיבתו בכלל...
הנשיא ריבלין הסביר יפה בטקס השבעת השופטים: "אנו חיים בעת שפוט השופטים.  הציבור שופט את השופטים… הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום…"
העיון בכתבים האלקטרוניים כבר סיפק די ראיות.  החשש הברור הוא שהכתבים בתיק הנייר יוכיחו סופית: שופטי המותב בראשות עבריין המין יצחק כהן ניהלו על רומן זדורוב הליך בדוי, פייק משפט בבית המשפט המחוזי נצרת...  התעלול רשום על שמה של השופטת המפברקת ורדה אלשייך, אך הוא נפוץ בבתי המשפט הרבה יותר ממה שהציבור היה מאמין...
להלן מענה שהוגש לבית המשפט המחוזי נצרת על תגובות הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי לבקשת עיון חסרת בסיס בחוק, שמנהלת השופטת אסתר הלמן - בעניין הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.
בקשת העיון החוזרת הוגשה ע"י עמותת Human Rights Alert NGO.  העמותה עוסקת בניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט מערכות המידע של מערכת החוק והמשפט.  דו"ח העמותה לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות  האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה לשנת 2018 עם ההערה: "24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קראו בבלוגhttps://human-rights-alert.blogspot.com/2019/11/2019-11-25.html


        
תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז. בסוף המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת הנפיקו רק פסקי דין משובשים, חסרי תוקף - "טיוטות" בלבד...
_____
 
תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בכתבים, המותר על פי חוק, והוכרז על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". הראיות מצביעות על העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם. 
____
  


תמונות: הפרקליטות הבכירות מירית שטרן ושילה ענבר היו שותפות להונאה בבית המשפט המחוזי נצרת בפרשת רומן זדורוב. עו"ד שילה ענבר הגישה תגובה לבקשת עיון קודמת, האומרת בין השאר: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט..."  פסק הדין משנת 2009 בבג"ץ (5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) אומר את ההפך הגמור: אין צורך להגיש בקשה כלל למימוש העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, וקיום זכות העיון, הלכה למעשה, נועד לאפשר לכלל הציבור לוודא, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור, ולאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית...
____

 
תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.  מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10).  משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015.  אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד. 
_____
 
תמונות: עו"ד פלדמןשייצג אז את רומן זדורוב בהליך הערעור בבית המשפט העליון (לאחר שעו"ד גליל שפיגל הגישה את הודעת הערעור ללא פסק דין עשוי כדין)פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורובגופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שגם הוא אינו יכול למצוא את פסק הדין של  זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "

______
להלן מענה שהוגש לבית המשפט המחוזי נצרת על תגובות הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי לבקשת עיון חסרת בסיס בחוק, שמנהלת השופטת אסתר הלמן - בעניין הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.

בבית המשפט המחוזי נצרת
מדינת ישראל נ  רומן זדורוב  502-07 
מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186 
הצדדים בתיק
1. המאשימה – מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז צפון, פקס: 02-6467073
2. הנאשם - רומן זדורוב
ע"י עו"ד ירום הלוי, פקס: 03-6966815 דוא"ל:  yaromhalevy@gmail.com
מענה על תגובות הצדדים בבקשת העיון (מס’ 170) שהוגשה בעל כורחו של המבקש 
מבקש העיון, דר' יוסף צרניק, ממשיך בזאת את השתתפותו בהליך זה בעל כורחו, ומגיש בזאת מענה על תגובות הצדדים לבקשת העיון (מס’ 170) שהוגשה בעל כורחו של המבקש:
1. מענה זה מוגש על פי "החלטה בפתקית" של השופטת אסתר הלמן מיום 21 לנובמבר, 2019, שהתקבלה עם תגובות הצדדים על בקשת העיון הנ"ל.
2. בקשה בעל כורחו של המבקש - כפי שצוין כבר בבקשת העיון (170) עצמה, בקשה זאת הוגשה וממשיכה להתנהל כהליך בעל כורחו של המבקש. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. 
יתרה מזאת, פסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, השופטים אדמונד לוי ואשר גרוניס משנת 2009 (בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) – שעניינו זכות העיון - מוסיף ומבהיר (סעיף 6, עמ’ 6):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין‬ [קו תחתון הוסף -יצ].
מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה.
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, וכן את פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשות עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס בדין - להחליט על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
3. תגובת הפרקליטות (ללא תאריך) על בקשה הנדונה אומרת:
ככלל אין למשיבה עמדה בשאלה האם יותר למבקש זה או לאחרים לעיין בהחלטות שפורסמו ופתוחות לעיון הציבור.
תגובה זאת מתונה יחסית לתגובת הפרקליטות מיום 26 לינואר, 2016, בחתימת ראש אגף פלילי בפרקליטות מחוז צפון - עו"ד שילה ענבר - על בקשת עיון קודמת (מס’ 118). התגובה אז אומרת בין השאר:
טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה שתכליתן העיקרית לבסס תאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה או למערכת המשפט בכלל… המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"… ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים…
יחד עם זאת, התגובה לבקשה הנדונה מפנה את השופטת אסתר הלמן להחלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון קודמת, שונה, בתיק הנדון, שצורפה לתגובת הפרקליטות (תמונה 1). החלטתו של השופט אברהם אברהם אז אומרת: 
המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש… הנני מפנה את המבקש למחלקה המשפטית של הנהלת בתי המשפט...
תמונה 1. החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון קודמת, שונה, שצורפה לתגובת הפרקליטות.
---
4. ההבדל בין בקשה זאת לבקשות קודמות - יש להדגיש, וכפי שמובן גם מתוך החלטתו של השופט אברהם אברהם שצורפה לתגובת הפרקליטות, עיקרה של הבקשה אז היה עיון במסמכים אלקטרוניים במערכת נט-המשפט. במהלכה של הבקשה אז גם התברר, שתיק הנייר לא היה כלל ברשותו של בית המשפט המחוזי נצרת, שכן הועבר לבית המשפט העליון לצורך הערעור ובמהלך הבקשה לדיון נוסף. לכן, כל היענות אז לבקשת עיון בתיק הנייר הייתה מן הנמנע. ולכן גם התעורר הצורך להגיש את הבקשה הנדונה במועד זה – לאחר שהמבקש בירר עם המזכירות שתיק הנייר דנן אכן הוחזר פיזית לבית המשפט המחוזי נצרת.
5. תגובת בא כוח הנאשם בתיק זה, עו"ד ירום הלוי (ללא תאריך), אומרת בין השאר (תמונה 2):
כידוע זה מכבר לכל, התיק הנדון מעניין את "כל העולם" ואף למעלה מכך.  חצי מהמדינה "מייצג" את המבקש [כך – טועה בכינויי הצדדים. המבקש בבקשה זאת הוא י"צ, ולא ר"ז - יצ] ביחד עם הח"מ, ו"מפענח" [כך- השימוש החוזר במירכאות מתייחס כנראה לציטוטים ממקורות עלומים - י"צ] את זהותו/ה של הרוצח/ת האמתית…  יש לחתום מטה יסוד להניח שגם דר’ צרניק הוא אחד מדור מחפשי הזהב בנהר העצום של הראיות, השוצף ועדיין מתפתל בארכיב ביהמ"ש הנכבד. (ולכן גם זה המקום לעדכן לראשונה כי הח"מ כבר נפגש עם צ’ארלי צ’פלין וסיכם אתו כי דר’ צרניק ואחרים נוספים יככבו בסרט "הבהלה לזהב 2”, שכבר הושג מימון להפקתו)…  
בשל האמור לעיל, הח"מ מתנגד לבקשת העיון, ומפנה את דר’ צרניק לקבוצות הפייסבוק הרבות, העוסקות מידי שנייה בתיקו של המבקש [כך - שוב טועה בכינויי הצדדים – יצ], שבחיקן החם והעוטף הוא לבטח ימצא הן את מקומו והן את מבוקשו. אדרבה, בהן הוא אף יוכל למצוא חומר אנתרופולוגי, סוציולוגי, פסיכולוגי ואף פסיכופתי רב לעריכת מחקר פורץ דרך, שעליו יברך גם מר צ’אפלין…
 תמונה 2. תגובת בא כוח הנאשם בתיק זה, עו"ד ירום הלוי, (ללא תאריך) לבקשת העיון דנן
--- 
תגובה זאת נטולה בסיס עובדתי ו/או חוקי להתנגדות לבקשת העיון הנדונה: 
* אין בקשת העיון הנדונה, ואין כל בקשת עיון אחרת שהגיש המבקש מעודו, נוגעות לחומרי הראיות ולעניינים הפורנזיים בתיק זה, או לניסיון כלשהו לעסוק בחקירת רצח תאיר ראדה ז”ל וב"פענוח" זהותו/ה של הרוצח/ת האמתי/ת. כפי שמבהיר היטב השופט אברהם אברהם, בדברים שצוטטו לעיל, עניינן של בקשות העיון של המבקש הוא אך ורק תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט והתנהלות המותב בתיק הנדון. על פי המקובל בתרבות המשפטית בישראל, ניתן לומר שמבקש העיון עוסק אך ורק ב"עניינים פרוצדורליים ולא מהותיים".
* עו"ד ירום הלוי לא סיפק כל בסיס בחוק להתנגדותו לבקשת העיון… ומובן מאליו שלא יכול להיות כל בסיס בדין להתנגדות מעין זאת. שכן – זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום אינה נתונה להתנגדותם של הצדדים בתיק וכן אינה נתונה לשיקול דעת והחלטה שיפוטית. 
תגובתו חסרת השחר של עו"ד ירום הלוי מעוררת תהיות לגבי כשירותו כעורך דין בפרט, וצלילות חשיבתו בכלל.  החשש הברור הוא, שעו"ד ירום הלוי נסחף בנהר העצום, השוצף והמתפתל של הפטפטת והקשקשת, והתנתק לחלוטין מהמציאות.  יחד עם זאת יש לציין שעו"ד הלוי תואר בתקשורת הישראלית כ"פליליסט בכיר ומוכר". [1]
6. שופטים, הפרקליטות והסנגורים: יש לציין לעניין זה את ההבדל המהותי בין התגובה לבקשת העיון מאת בא כוחו של רומן זדורוב היום – עו"ד ירום הלוי, לבין התגובות של בא כוחו הקודם של הנאשם – עו"ד אביגדור פלדמן.  עו"ד פלדמן לא הגיב בביהמ"ש לבקשות העיון של הח"מ. ממצאי העיון בתיק האלקטרוני הנדון פורסמו אז ע"י המבקש בעוד הערעור מתנהל בבית המשפט העליון. עו"ד פלדמן הגיב במאמר, שפרסם ב"המקום הכי חם בגיהנום", אם גם בלשון שהיא חידה לרוב הקוראים: [2]
פרק נוסף בפרשת זדורוב: עוד הוא ממתין, במצודה המבוצרת מול הרי הגלבוע, לעורך הדין הכפרי שיביא לו את פסק הדין או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל...
יש לראות בהתנהלותם של עו"ד פלדמן ועו"ד הלוי, למרות ההבדל המהותי ביניהם, השתקפויות שונות של המצב הבלתי אפשרי בפניו עומדים עורכי דין ישראליים בהופיעם כסנגורים לפני בתי המשפט בישראל בעניינו של רומן זדורוב...
לעניין זה גם יש לציין, שהמבקש (שאינו עורך דין) הוזמן לאחרונה ל"כנס חיפה למשפט" שנערך בביה”ס למשפטים שם ביום 14 לנובמבר, בו נשאו דברים בין השאר נשיאי בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ודורית בייניש, שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל, שופטי בית המשפט העליון היום מני מזוז וחנן מלצר, שופטים אחרים, בכירי הפרקליטות בעבר ובהווה, ופרופסורים ידועים למשפטים.  על פי דבריהם של הדוברים המרכזיים באותו כנס עצמו, הכנס נועד לגייס את תמיכת ציבור עורכי הדין בפרט והציבור הרחב בכלל במערכת החוק והמשפט במצב הקשה בו היא נתונה היום.  המבקש קיבל את זכות הדיבור וסיכם בקצרה את דעתו בעניין מצבה של מערכת החוק והמשפט. להפתעתו זכה למחיאות כפיים סוערות של מאות עורכי הדין שנכחו בכנס. [3] בהמשך, גינה עו"ד אליעד שרגא (גם הוא עו"ד "בכיר ומוכר") את המבקש מהדוכן. לדברי עו"ד שרגא המבקש “מסית נגד מערכת המשפט… מגיש דוחות לאו"ם...”
התיק הנדון ופרשת הרשעתו ומאסרו של רומן זדורוב, המתמשך זה תריסר שנים, אכן הופיעו כעניין מרכזי בדו"ח שהגיש המבקש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל בשנת 2018. חומר הגלם של ה"הסתה" כביכול ושל הדוחות לאו"ם (2013, 2018) הם מסמכים מסוג אלה הנוצרים במהלך בקשת העיון הנדונה – החלטותיה של השופטת אסתר הלמן בבקשת העיון הנדונה, החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון קודמת, שנכללה בתגובת הפרקליטות בבקשת עיון זאת, תגובת הפרקליטות מיום 26 לינואר, 2016, בבקשת עיון קודמת, ותגובתו של עו"ד ירום הלוי בבקשה הנדונה…  כל הצדדים הנ"ל – שופטים, בכירי הפרקליטות וסנגורים - נחזים כחסרי מודעות עצמית ו/או כלוקים ביהירות בלתי נתפסת.  אולם התמונה המצטיירת לעיניו של הקורא המקצועי הבינלאומי היא של מערכת חוק ומשפט כושלת טיפוסית...
מועצת זכויות האדם של האו"ם סיכמה את דו"ח ה-NGO בדו"ח הסופי  על ישראל לשנת 2018 כך:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
7. ניגוד עניינים חסר תקנה של השופטת אסתר הלמן - הפרקליטות הפנתה את השופטת אסתר הלמן להחלטתו של השופט אברהם אברהם הנ"ל, האומרת בפירוש שעניינן של בקשות העיון הוא בדיקת התנהלותו של המותב (בראשו עמד עבריין המין השופט יצחק כהן) בתיק הנדון.
פסה"ד הנ"ל (בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) משנת 2009, בפסקה 17, עוסק בזכות העיון כמימוש בפועל של עקרון פומביות הדיון ותפקידה במתן אפשרות לציבור לבקר את התנהלות בית המשפט, הלכה למעשה. פסה"ד הנ"ל מצטט אוסף פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון בנושא ואף מוסיף עליהם [קו תחתון הוסף - יצ]: 
* "עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי על-חוקי…" 
* דברי השופט מצא (ע"פ 353/88 וילנר נ מדינת ישראל) - בשמירתו של עקרון זה "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…"
* דברי השופט ברנזון (ע"א 550/75 מורלי נ בגון) - ‫"פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק". ‫
* "סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ מדינת ישראל...)"‬ 
* "עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית.  לפיכך יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס  לאופן מימושו הלכה למעשה...” 
פסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב (הקלטות הנשיא ניקסון) מבהיר, בדומה, שמטרתה של זכות העיון בכתבי בית דין היא לאפשר לאזרח "לשמור עין מפקחת על פעולתן של הרשויות", כולל בפרט, בתי המשפט, כמובן… [4]
לפיכך, המשך הדיון בבקשת עיון זאת ע"י השופטת אסתר הלמן, שישבה בדין בתיק דנן, לא רק חסר בסיס וחסר סמכות בדין, אלא גם יוצר ניגוד עניינים חסר תקנה. לפיכך, ככל שהשופטת אסתר הלמן  נחושה להמשיך הליך זה, מן הראוי שתפסול את עצמה ו/או תימנע מפסיקה בבקשה זאת, כפי שעשתה בבקשות עיון קודמות בתיק הנדון…
8. מענה זה נשלח היום בפקס לפרקליטות מחוז צפון ולעו”ד ירום הלוי.
לפיכך, מן הראוי שבית המשפט יחדל ממניעת גישתו של החתום מטה לכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר, ויאפשר את מימוש זכות יסוד, אותה אין לבית המשפט כל סמכות על פי דין למנוע.
תאריך: 25 לנובמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

Monday, November 18, 2019

2019-11-18 פברוקים בבית המשפט העליון - התראה לפני נקיטת פעולה משפטית נשלחה למנהל בתי המשפט יגאל מרזל

 Joseph Zernik
פברוקים בבית המשפט העליון - התראה לפני נקיטת פעולה משפטית נשלחה למנהל בתי המשפט יגאל מרזל
הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשת חופש המידע בעניין שינויים מופלגים ובלתי סבירים בתבנית החלטות בית המשפט העליון.  אין זאת הפעם הראשונה שהנהלת בתי המשפט מסרבת לקיים את חוק חופש המידע...
אמתותם (אותנטיות) של כתבים חוקיים ומשפטיים היא עניין חוקתי מהמעלה הראשונה. בלעדי אבחנה ברורה בין מסמך אמתי, תקף ובר-אכיפה לבין "טיוטה" או פברוק - שלטון החוק וחירות האדם הם מושגים חסרי משמעות.  עניין זה נדון כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב. אולם אצלנו, דווקא בית המשפט העליון, האמון על "עקרונות חוקתיים", מתקשה בעניין. תחת כהונתם של הנשיא אהרן ברק ("אבי המהפכה החוקתית") ובן-טיפוחיו  בועז אוקון כרשם ומ"מ המזכיר הראשי, הוסר במרץ 2002 האישור המאמת - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי... " - והוספה לכל כתבי ההחלטות תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". במקביל, לא ניתן היה לקבל אישור כדין של כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון - רק אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים. בכך, הפכו כל כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון ל"טיוטות". הנהלת בתי המשפט סירבה בעבר לענות על בקשת חופש המידע שביקשה תיעוד של הסמכות והבסיס החוקי לשינוי הבלתי סביר בתבנית ההחלטות במרץ 2002.  
עם התקנת מערכת נט-המשפט, שיטת "הטיוטות" הפכה לשגרה בבתי המשפט, כפי שמתעד נציב תלונות הציבור על השופטים בהחלטתו (88/12/מחוזי תל-אביב) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.  אלשייך והנציב גולדברג היו בהסכמה מלאה, שהפרוטוקולים היו "טיוטות" חסרות תוקף בלבד.  ולעצם שיטת "הטיוטות", אלשייך טענה להגנתה שהשיטה מקובלת גם בבית המשפט העליון, וציטטה - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  ומה השיב לה הנציב גולדברג?  "נתלתה באילן גבוה".
עניין זה - שיטת "הטיוטות" ו"כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - הופיע גם בדוחות עמותת Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם, שעסקו בשיבושים/פברוקים/זיופים בבתי המשפט: 
* הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 מציין - "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון". 
* הדו"ח התקופתי מינואר 2018 מציין - "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".  
* ומה אומרים חכמי המשפט הישראליים? "עניין פרוצדורלי ולא מהותי". 
ביוני 2018 חל שינוי, מהפך לאחור, בבית המשפט העליון. תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - הוסרה מתבנית כתבי ההחלטות. אולם האישור ע"י המזכירה הראשית על פני המסמכים לא הושב על כנו. 
בקשת חופש המידע, שהוגשה ביום 07 לאוקטובר, 2019 להנהלת בתי המשפט, ביקשה תיעוד של הסמכות והבסיס החוקי על פיהם נעשו השינויים בתבנית ההחלטות ביוני 2018, ושל הנהלים התקפים היום לאישור כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון.  למרות תזכורות, הנהלת בתי המשפט לא ענתה עד היום על בקשת חופש המידע.  יש לקוות שבעקבות ההתראה לפני נקיטת פעולה משפטית, הנהלת בתי המשפט תחליט לקיים את חוק חופש המידע.


להלן התראה לפני נקיטת פעולה משפטית, שנשלחה היום לשופט יגאל מרזל - מנהל בתי המשפט

18 לנובמבר, 2019
מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל
בפקס:  02-6556887
בדוא"ל:  hofesh-hamida@l שרון סבן-ספראי  
הנידון:  התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים - אי רישום ואי מתן תשובה על בקשת חופש המידע מיום 07 לאוקטובר, 2019 בעניין תניית פטור ואישורים על החלטות בית המשפט העליון
לכבוד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל,
ביום07 לאוקטובר, 2019, הגשנו את בקשת חופש המידע שבנידון ושילמנו אגרה כדין (העתק מצורף שוב).
למרות תזכורות שנשלחו למשרדיכם, לא התקבלו  עד היום כל אישור על רישום הבקשה כראוי, ואף לא תשובה כדין.
באם לא תתקבל תשובה כדין בתוך 14 יום, ניאלץ לנקוט בכל הפעולות החוקיות העומדות לנו בנסיבות אלה. 
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert NGO (AR 580654598)
תל-אביב

העתקים: תפוצה רחבה
----
 
תמונות.  תחת כהונתו של אהרן ברק - "אבי המהפכה החוקתית" - כנשיא בית המשפט העליון, ושל בן טיפוחיו בועז אוקון כרשם ומ"מ המזכיר הראשי, הפכו כל כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון ל"טיוטות".
___

תמונה.   מספר ימים לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן במרץ 2002, בתוך מתחם בית המשפט העליון, הפכו כל כתבי ההחלטות ל"טיוטות".  הראיות מצביעות על כך שכבר בחודשים לפני מותו  כהן היה נתון ללחץ בעניין החתימות והאישורים על כתבי בית המשפט העליון, ורצונם של השופטים להמשיך ולשנות את "הטיוטות" לאחר מעשה.
____ 

  
 תמונה.   עם התקנתה של מערכת נט-המשפט בבתי המשפט המחוזיים והשלום,  הפכה שיטת "הטיוטות" לשגרה... פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך (בתמונה האמצעית - "טיוטה" מבית היוצר של השופטת ורדה אלשייך) היא בבסיסה עניין אמתותם, או חוסר אמתותם של המסמכים השיפוטיים בנט-המשפט.  אלשייך והנציב אליעזר גולדברג הגיעו לתמימות דעים מפתיעה - הפרוטוקולים המפוברקים היו "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. ורדה אלשייך לא עמדה לדין על שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים.  החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" (88/12/מחוזי תל-אביב) מצטטת את אלשייך, הטוענת להגנתה שהשיטה מקובלת גם בבית המשפט העליון - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". והנציב גולדברג משיב לה: "נתלתה באילן גבוה".
___
 
להלן נוסח בקשת חופש המידע שהוגשה היום להנהלת בתי המשפט
07 לאוקטובר, 2019
הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
פקס: 02-6556887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@
הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – א) הסרת תניית הפטור מתבנית החלטות בית המשפט העליון, ב) נוהל אישור החלטות בית המשפט העליון
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,
הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן:
I. פרטי המבקש 
שם:  דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז: 
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik
פקס: 077-3179186 
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
א) הסרת תניית הפטור מתבנית החלטות בית המשפט העליון
סריקה שיטתית של כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון מראה על שינוי מהותי שהוחל בתבנית ההחלטות בסביבות ה-10 למרץ, 2002 (תמונה 1). מכל כתבי ההחלטות הוסר האישור הראוי  - "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן - מזכיר ראשי". במקום האישור המאמת את המסמכים, הוספה תניית הפטור - "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
תמונה 1. השינוי בתבנית כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון בסביבות יום 10 למרץ, 2002.
___ 
סריקה שיטתית של כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון מראה על שינוי מהותי נוסף בתבנית ההחלטות, שהוחל בהם בסביבות ה-07 ליוני, 2018 (תמונה 2). תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוסרה מכל כתבי ההחלטות. אולם האישור - “העתק מתאים למקור" - על ידי מזכיר/ה ראשי/ת לא הושב על כנו.
תמונה 2.  השינוי בתבנית כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון בסביבות יום 07 ליוני, 2018.
___ 
המידע המבוקש
1) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, תחת סמכותו של מי הוסרה בסביבות יום 07 ליוני, 2018,  תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
2) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מהו הבסיס החוקי להסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד את תהליך קבלת ההחלטה בעניין הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מדוע לא הושב האישור - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי… " - (כפי שהיה המצב עד מרץ 2002) יחד עם הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" מתבנית החלטות בית המשפט העליון, וכן
5) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מהו ההבדל בין מעמדו ותקפותו של מסמך החלטה הנושא את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - לבין מסמך החלטה שאינו נושא את תניית הפטור הנ"ל.
ב) נוהל אישור החלטות בית המשפט העליון
בשנים האחרונות ניסה המבקש שוב ושוב לקבל אישור כדין [תקנות בתי המשפט – מזכירות  (2004), תקנה 6א’] של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון  - “העתק מתאים למקור" - על ידי המזכירה הראשית .  מאמציו של המבקש לא צלחו מעולם.  במקום זאת קיבל אוסף של אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים, שנוסחם משובש וחסר תוקף, והם חתומים על ידי אנשים חסרי סמכות בדין (תמונות 3). 


תמונות 3. אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים של כתבי החלטות בית המשפט העליון.
____ 
המידע המבוקש
1)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון (כולל דוגמת הטבעת החותמת עצמה);
2)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מי מוסמך היום להנפיק חותמות אמתיות (אותנטיות) לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מיהם המחזיקים היום כדין בחותמות אמתיות (אותנטיות), ורשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, וכן
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד נוהל ו/או הנחיה ביחס לאישור כתבי החלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון.
III תשלום
דמי בקשת חופש המידע שולמו באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 79442443.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

Tuesday, November 12, 2019

2019-11-12 לשחרר את רומן זדורוב! איה ההחלטות בתיק הנייר מנצרת?

 Joseph Zernik
לשחרר את רומן זדורוב! איה ההחלטות בתיק הנייר מנצרת?
דו"ח ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציין שהעלמת תיקים, החלטות ופסקי דין היא סממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. פרשת רומן זדורוב היא אות הקין של מערכת המשפט בישראל. בפרשה זאת כתב פרופ' קרמניצר: "ההתנהלות של הפרקליטות מפחידה… לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה."
---
תל-אביב, 12 לנובמבר - בקשת עיון חוזרת הוגשה היום לבית המשפט המחוזי נצרת בתיק רומן זדורוב.  הבקשה נועדה למימוש זכות העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר מ"י נ רומן זדורוב.  
העיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, מותר ל"כל אדם" [תקנות העיון, תקנה 2(ב)]. והנשיאה אז דורית בייניש הבהירה במפורש שאין צורך בהגשת בקשה לבית המשפט למימוש העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים]. יתרה מכך, בייניש הכריזה על זכות העיון - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
אולם עד היום בתי המשפט מונעים את הגישה לעיון בהחלטות אלה.  בקשות קודמות שהוגשו בבית המשפט המחוזי נצרת לעיון בפסקי הדין משנת 2010, מהתיק האלקטרוני, הראו מעבר לכל ספק סביר, ששופטי המותב בנצרת - יצחק כהן (נגדו עמדו תלונות על עבירות מין כבר בזמן המשפט, ושהורשע אח"כ בגין עבירות מין), אסתר הלמן, וחיים גלפז (שנפטר בינתיים) – ניהלו בשנת 2010 בתיק זה הליכי משפט בדויים, הליכים למראית עין, פייק משפט. בסופם הנפיקו באוקטובר 2010 כתבי הכרעת דין וגזר דין חסרי תוקף – "טיוטות" בלבד. 
עו"ד אביגדור פלדמן גם הוא פרסם, עוד במהלך הערעור בעליון, שמאמציו לגלות את פסק הדין האמתי (האותנטי) משנת 2010 כשלו. בלשונו הנמלצת כתב אז, שכתב פסק הדין הלך לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל..." 
החשד הברור הוא, שגם בתיק הנייר (2007-2009), לפני התקנת המערכת האלקטרונית (נט-המשפט) בינואר 2010, ניהלו שופטי המותב משפט בדוי, ללא החלטות תקפות, עשויות כדין, והנפיקו “טיוטות” בלבד.  בקשה קודמת הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  ושופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." 
בקשת העיון החוזרת שהוגשה היום - להלן.
---
בקשת העיון החוזרת הוגשה ע"י עמותת Human Rights Alert NGO.  העמותה עוסקת בניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט מערכות המידע של מערכת החוק והמשפט.  דו"ח העמותה לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות  האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה לשנת 2018 עם ההערה: "24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/11/2019-11-12.html
        
תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז. בסוף המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת הנפיקו רק פסקי דין משובשים, חסרי תוקף - "טיוטות" בלבד...
_____
 

תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בכתבים, המותר על פי חוק, והוכרז על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". הראיות מצביעות על העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם. 
____
  


תמונות: הפרקליטות הבכירות מירית שטרן ושילה ענבר היו שותפות להונאה בבית המשפט המחוזי נצרת בפרשת רומן זדורוב. עו"ד שילה ענבר הגישה תגובה לבקשת עיון קודמת, האומרת בין השאר: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט..."
____

 
תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.  מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10).  משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015.  אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד. 
_____
 
תמונות: עו"ד פלדמןשייצג אז את רומן זדורוב בהליך הערעור בבית המשפט העליון (לאחר שעו"ד גליל שפיגל הגישה את הודעת הערעור ללא פסק דין עשוי כדין)פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורובגופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שגם הוא אינו יכול למצוא את פסק הדין של  זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "

______

 

תמונות: בקשה קודמת לעיון בהחלטות מתיק הנייר הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." 
______


להלן בקשת העיון החוזרת, שהוגשה אתמול בתיק רומן זדורוב בנצרת
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת:  תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון:  אין
ה)פקס: 077-3179186
ה) דוא"ל:  joseph.zernik@
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
פ"ח 502/07  מדינת ישראל נ רומן זדורוב‬‬
ב) הצדדים בתיק:
התביעה:
1. פרקליטות מחוז צפון (פלילי)
הנאשם:
1. רומן זדורוב
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה בתיק הנייר דנן שאינו אסור בפרסום על פי דין
 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה חוזרת זאת מוגשת בעקבות החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 24 לאוקטובר, 2019, על בקשת העיון המקורית (מס’ 169), האומרת:
למרבה הצער, הבקשה כפי שהוגשה אינה ראויה להתייחסות.  אם מעוניין המבקש כי אדון בבקשתו לעיין בתיק בית המשפט, יואיל להגיש בקשה מתוקנת בלשון מכובדת והולמת.
ב) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים  (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. 
יתרה מזאת, פסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, השופטים אדמונד לוי ואשר גרוניס משנת 2009 (בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) – שעניינו זכות העיון - מוסיף ומבהיר (סעיף 6, עמ’ 6):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט [קו תחתון הוסף -יצ], אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין.‬
מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה.
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, וכן את פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשות עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס בדין - להחליט על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
ג) תקנה 4 לתקנות העיון עוסקת בעיון בתיק ע”י מי שאינו בעל דין, ומבקש לעיין בכתבים בתיק, מעבר להחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, שעניינן כבר נדון בתקנה 2(ב).  תקנה 4, שאינה רלוונטית לעניין העיון הנדרש כאן, אכן מחייבת הגשת בקשת עיון מנומקת, ומקנה סמכות שיפוט בעניין "לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.”
לעניין ההנמקה ושיקול הדעת השיפוטי בעניין בקשות עיון על פי תקנה 4, אומר פסק הדין (בג”ץ 5917/97) משנת 2009:
משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחות ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך מחקר או לימוד.
המבקש עוסק במחקר ולימוד במסגרת העמותה - Human Rights Alert NGO. האל"מ    [NGO] עוסק בניטור רשויות החוק והמשפט.  ארבעה דוחות שהוגשו  על ידי האל”מ למועצת זכויות האדם של האו"ם, כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR - Universal Periodic Review] , ושהמבקש היה מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל,  2010, 2015 – על ארה”ב).
מחקר ולימוד ההליכים השיפוטיים בתיק דנן תרם מהותית לדו"ח האל"מ לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם (2018), שנכלל בדו"ח הסופי של המועצה לשנת 2018 עם ההערה:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... מאשר שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
מאמרים אקדמיים של המבקש בנושאים אלה הוצגו והתפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018, 2019), כנס על אבטחת מידע (2019), קולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של גטינגן, גרמניה (2018).
עבודת המחקר של המבקש במסגרת האל"מ זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ד) כתבי הבקשות, בהם העיון נדרש למחקר ולימוד, זמינים כבר עתה לעיון למחקר ולימוד, אולם אך ורק כתצוגות ממוחשבות, שאינן כתבי בית הדין האמתיים. לכן, אין ניתן להשיג כיצד עיון בכתבי המקור של אותן החלטות יכול לפגוע בזכויותיו החוקיות של אדם כלשהו.
ה) על זכות העיון מכריז פסק הדין הנ"ל [בג”ץ 5917/97] משנת 2009 (סעיף 17, עמ’ 12):
עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי…
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר לתיק בית משפט זה. המבקש הגיש בעבר בקשות עיון בתיק זה ביחס לכתבי הכרעת הדין, גזר הדין וצו/פקודת המאסר בתיק האלקטרוני התואם בנט-המשפט (שלאחר 01 לינואר, 2010). בניגוד, הבקשה דנן מתייחסת אך ורק לעיון בכתבי המקור של ההחלטות שאינן אסורות בפרסום, בתיק הנייר (שלפני 01 לינואר, 2010).
תאריך: 12 לנובמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)