Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Monday, August 3, 2020

2020-08-03 לשחרר את רומן זדורוב: בקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בבקשה למשפט חוזר

לשחרר את רומן זדורוב: בקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בבקשה למשפט חוזר - הוגשה היום בעליון
הבקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" אינה עוסקת בנעליים, אינה עוסקת במכנסיים, אינה עוסקת בשערות, ואינה עוסקת בכתמי דם. היא עוסקת אך ורק בהתנהלות השופטים בבית המשפט המחוזי נצרת.
הבקשה טוענת ששופטי המותב בנצרת בשנים 2010-2007 עשו מעשי ורדה אלשייך - ניהלו הליכי משפט למראית עין. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים. הבקשה מציינת שחוק העונשין בישראל אינו מגדיר עבירה מסוג זה בדיוק, ובכל שנות המדינה לא הוגש כתב אישום נגד שופט בגין עבירות מסוג זה.  בארה"ב, עבירות מסוג זה נקראות "הדמיית הליך חוקי", "הונאה של בית המשפט", או "שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט", והעונש עליהן הוא עד מאסר עולם ומוות. 
"לטענת המבקשתערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר), אין ספקשמשפט שבו לא ניתנו מעולם ולא נרשמו מעולם הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין אלא "טיוטותבלבדבו לאחד משופטי המותב לא היה יומן בית משפט כללבו קיים חשש ברור שאחד השופטים לא שימש כשופט של ממש בפועלאלא כ"ניצבבלבדובו שופטי בית המשפט מונעים במשך שנים את הגישה לעיון בהחלטות בית המשפט בהנמקה שהעיון נועד לבדוק את התנהלות השופטים – הוא משפט בו נמצאו פגמים דיוניים חמוריםבנוסף לפגמים הדיוניים החמורים הנטענים הנ"לפרשה זו מעלה חששות חמורים ביחס להתנהלות המותב לנוכח המצב חסר התקדים במהלך אותו משפט בקשר להעלמת עין של הפרקליטות מתלונות נגד השופט יצחק כהןאב המותבעל עבירות מין, והתנהלותו העוינת של בית המשפט כלפי עדת הגנה מרכזית – ד"ר מאיה פורמןשהמשיכה ב”מסע רדיפה” ע”י הפרקליטות.
לפיכךעל פי ההלכה המחייבת בפסיקתם של השופטים אהרן ברק ודליה דורנר – אין הנידון רומן זדורוב חייב להראות, כי אלמלא הפגמים הנ”ל תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונותרומן זדורוב זכאי למשפט חוזר."
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/08/2020-08-03.html

   
 
תמונות. השופטת אסתר הלמן, השופט לשעבר יצחק כהן, והשופט חיים גלפז המנוח - חברי המותב בשנים 2010-2007. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת השופט אברהם אברהם.
----
תל-אביב, 03 לאוגוסט - בקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" הוגשה היום ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם בבית המשפט העליון בתיק מ"ח 6881/19 זדורוב נ מדינת ישראל.
כנספח לבקשה בעליון הוגשה הבקשה לעיון בהחלטות בית המשפט המחוזי נצרת, שבקישור שלהלן:


בבית המשפט העליון מ"ח                                               6881/19 



המבקשת: ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)

Human Rights Alert NGO (AR 80654598)

באמצעות ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד ומנהל המחקר בעמותה

תד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186; דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

- נ ג ד -

המשיבים: 1. רומן זדורוב

באמצעות עו"ד ירום הלוי

דוא"ל: yaromhalevy@gmail.com

2. מדינת ישראל

באמצעות עו"ד איתמר גלבפיש

דוא"ל:

בקשה להצטרף לדיון במעמד "ידידת בית המשפט"

בית המשפט הנכבד מתבקש להתיר למבקשת להצטרף לדיון בבקשה למשפט חוזר דנן במעמד של "ידידת בית המשפט".

ואלה נימוקי הבקשה:

  1. סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מונה את העילות למשפט חוזר. ביניהן – הרביעית היא:

(4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

  1. שבקשה זאת תתמקד בראיות ובטענות להפרות של הזכות החוקתית להליך ראוי בהליכים בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בשנים 2010-2007, העולים עד כדי חשש להתנהלות הליכים חסרי תוקף מיסודם – הליכים למראית עין. למיטב ידיעתה של המבקשת, ראיות וטיעונים אלה לא הועלו במסגרת הבקשה למשפט חוזר התלויה ועומדת עתה לפני בית המשפט, וכן לא הועלו בהליכים קודמים בבית המשפט העליון בעניינו של מר רומן זדורוב.

הראיות

  1. הראיות לשיבוש ההליכים כנ"ל מפורטות בבקשה לעיון בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב מיום 21 ליולי, 2020 (מצ"ב נספח מ/1). עד היום לא ניתנה החלטה בבקשה זאת. סיכום הראיות להלן.

  2. אין בנמצא בתיק האלקטרוני בנט-המשפט כתבי הכרעת דין ו/או גזר דין עשויים כדין משנת 2010 (סעיפים 14-12 לבקשת העיון, נספח מ/1): המסמכים המוצגים בבקשת העיון מראים גרסאות שונות של כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" מיום 14 לספטמבר, 2010. לטענת המבקשת אף אחד מהם אינו יכול להיחשב ככתב בית דין תקף ובר-אכיפה. הפגם הבולט בכל המסמכים הוא היעדר כל חתימה של השופט חיים גלפז על כתב בית דין כלשהו שהתגלה בתיק בנצרת עד היום. יצירתם ושמירתם של פסקי דין עשויים כדין מוכר כבר מאות שנים כתנאי הכרחי להתנהלותו של בית משפט כשיר שבכתובים [competent Court of Record].

  3. לפיכך, יש לראות בכתבי "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, “טיוטות" בלבד, שאינן כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה (וראו פסקאות 22-20, להלן).

  4. אין בנמצא בתיק האלקטרוני רישום של “הכרעת הדין" ו"גזר הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בכרטיסיית "פסקי דין" בנט-המשפט (סעיפים 17-15 לבקשת העיון, נספח מ/1): רישום ראוי, אמין של פסקי הדין הוא תנאי הכרחי להתנהלות בית משפט כשיר. “ספר פסקי הדין" נחשב "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר, וניהולו כדין – תנאי הכרחי להתנהלותו של בית משפט שבכתובים [competent Court of Record]. בדיקת הנתונים בתיק בית המשפט המחוזי נצרת במערכת נט-המשפט - גישת הציבור מראה שהכרעת הדין וגזר הדין מיום 14 לספטמבר, 2010, אינם מופיעים כלל בכרטיסיית "פסקי דין". לעומת זאת, פסק הדין המשלים משנת 2014 נרשם בכרטיסיית "פסקי דין", אולם תחת הרישום המשובש - "הוראה לבא כוח הנאשמים להגיש ייפוי כוח".

  5. אין בנמצא יומן דיונים לשופט חיים גלפז לשנת 2010 (סעיפים 19-18 לבקשת העיון, נספח מ/1): נתוני היומנים בית המשפט המחוזי נצרת, כפי שהם מופיעים במערכת נט-המשפט מראים:

א) יומן בית המשפט הוא עמום במקרה הטוב – אינו מספק את מספרי התיקים ושמות הצדדים, אלא רק נתונים כלליים לגבי סך כל מספר הדיונים לסוגיהם לכל שופט באותו יום.

ב) כרטיסיית מועדי דיון ביחס לתיק עצמו - אכן מראה את רישום הדיון ביום 14 לספטמבר, 2010.

ג) יומן בית המשפט – דיונים לשופט ליום דיונים - השופט יצחק כהן – אכן מראה את רישום תיק רומן זדורוב כדיון היחידי של השופט יצחק כהן משעה 9:00 ועד שעה 10:30.

ד) יומן בית המשפט – דיונים לשופט ליום דיונים - השופטת אסתר הלמן – מראה רישום של שבעה (7) תיקים שונים בין השעה 9:00 לשעה 10:00, ובכללם תיק רומן זדורוב, וכולם רשומים "התקיים".

ה) יומן בית המשפט – דיונים לשופט ליום דיונים - השופט חיים גלפז (שהיה אז שופט עמית) – אינו קיים כלל.

  1. יומן בית המשפט גם הוא מוכר כ"ספר יסוד", המגדיר את פעולתו החוקית והמוסמכת של כל בית משפט כשיר שבכתובים [competent Court of Record]. יומני בתי המשפט הם מכשיר יסוד במניעת ניהול הליכים למראית עין. בית משפט בו נתוני היומנים הם עמומים, דו-משמעיים, ו/או חסרי תוקף ייחשב לבית משפט בלתי כשיר בעליל.

  2. יתרה מזאת, הראיות ביחס למסמכים הקיימים כ"הכרעת הדין" ו"גזר הדין", בצירוף הראיות מיומן בית המשפט מעלים חשש, שהשופט חיים גלפז לא תפקד בפועל כשופט שישב בדין בהליכים בבית המשפט המחוזי נצרת בשנים 2010-2007 (סעיף 20 לבקשת העיון, נספח מ/1). כלומר, החשש הוא שהשופט חיים גלפז הופיע כ"ניצב" בלבד. לפיכך, החשש הוא שלא התקיים בפועל בהליכים בשנת 2010 מותב של שלושה כנדרש בסעיף 37(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

  3. השופטים בנצרת – נשיא בית המשפט המחוזי אברהם אברהם והשופטת אסתר הלמן מונעים במשך שנים את הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב, מהשנים 2009-2007, שאינן אסורות בפרסום. העיון בכתבים אלה יספק קרוב לוודאי ראיות חותכות לחשש האמור לעיל, ביחס להתנהלותו של השופט חיים גלפז בהליכים בנצרת בשנים 2007-2010, ולאי קיום מותב של שלושה.

  4. יתרה מזאת, השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן מונעים את העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בהנמקה, שלטענת המבקשת היא חסרת בסיס בדין - שהעיון מבוקש במטרה להעביר ביקורת על התנהלות השופטים (סעיפים 11-1 לבקשת העיון, נספח מ/1).

    החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 בינואר, 2016, היא הדוגמה הבולטת ביותר:

"המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש…"

החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 27 בנובמבר, 2019 מאזכרת את החלטתו הנ"ל של השופט אברהם אברהם, חוזרת על הנמקתו, ואומרת:

"בהמשך להחלטות קודמות שניתנו על ידי כב’ הנשיא (מיום 25.1.16 ו-3.2.16) והואיל וגם מבקשה זו עולה כי אין מטרתה לעיין במסמכים, היא נדחית מאותם טעמים.”

  1. ההנמקות מהטעמים הנ"ל, שבהחלטות השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן נוגדות לטענת המבקשת לא רק את החיקוק המפורש, אלא גם את ההלכה המחייבת - פסק דינו של הנשיא אהרן ברק בג"ץ1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, פ"ד נח(1) 529 (2003), ופסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), (פורסם בנבו) (מצוטטים בהרחבה בפסקה 5 לבקשת העיון, נספח מ/1). ההלכה קובעת כי הדין בישראל רואה בגישה לעיון נורמה חוקתית, שמטרתה "פתיחות, שקיפות וביקורת ציבורית" על התנהלות בתי המשפט. ולכן, הגישה לעיון היא “תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”.

  2. לעניין זה – גישת הציבור לעיון כמכשיר לביקורת ציבורית על התנהלות בתי המשפט - בקשת העיון גם מצטטת בהרחבה את ההלכה המחייבת בארה"ב - בפרשת קלטות הנשיא ניקסון - Nixon v. Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589, 1978 -, וכן את סעיף י’ להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948).

  3. לפיכך, לטענת המבקשת, יש לראות את התנהלות השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן במניעת הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין כחלק מהראיות, המעלות חשש, שהשופטים בנצרת עוסקים בהעלמת הראיות להתנהלות בלתי ראויה בשנים 2010-2007 בתיק פ"ח מדינת ישראל נ רומן זדורוב. בפרט - ביחס לאי הימצאות החלטות חתומות ע”י השופט חיים גלפז, ואי קיום מותב של שלושה.

    חשש זה דומה בעיקרו למה שכתב פרופ’ מוטה קרמניצר ביחס להתנהלות מערכת המשפט בכללה בפרשת רומן זדורוב [1]:

...אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגנה בעיקר על עצמה.”

ייתכן שגם מילותיו של עו"ד דייויד וינר ז"ל בפרשת עמוס ברנס, תואמות את החשש ביחס להתנהלות השופטים בנצרת בפרשת רומן זדורוב [2]:

עמדו כחומה בצורה… ... להסתיר את האמת".

  1. :החששות ביחס להתנהלותו של המותב בנצרת בשנים 2010-2007 מועצמים לנוכח המצב יוצא הדופן במהלך המשפט בנצרת, בו הפרקליטות כבר הייתה מודעת לתלונות על עבירות מין נגד נשיא בית המשפט המחוזי נצרת יצחק כהן, אך נמנעה מכל מעש עד לחשיפת הפרשה בתקשורת. בנוסף, גם לאחר חשיפת הפרשה, נמנעה חקירה ראויה של התנהלות הפרקליטות בעניין זה (פסקאות 32-28 לבקשת העיון, נספח מ/1).

  2. החששות ביחס למותב בנצרת בשנים 2010-2007 מועצמים לנוכח התנהלותו ביחס לעדה, הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן, שהעידה לטובתו של הנאשם רומן זדורוב, שתוארה כך: "שלושת השופטים הרימו את קולם עליה, נזפו בה ולא אפשרו לה לסיים את תשובותיה” [3]. בהמשך התנהלה פרשה ממושכת, שתוארה בתקשורת כ"רדיפה" ו/או "מסע נקמה" ו/או "מלחמת חורמה" של הפרקליטות נגד העדה, שהעידה לטובתו של הנאשם רומן זדורוב [4,5]. גם פרשה זו לא נחקרה כראוי מעולם [6,7,8].

הטיעונים החוקיים: ניהול הליכים למראית עין - “הדמיית הליך חוקי" – ו"שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט"

  1. כלל הממצאים שתוארו לעיל, מעוררים את החשש, שבשנים 2010-2007 התנהלו בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב הליכי משפט למראית עין. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כתופעה פסולה המתבצעת בבתי המשפט, ועיקרה בניהול הליכי משפט כביכול, תוך הנפקת מסמכים חסרי תוקף, מתוך כוונה שייחזו ע"י אחרים כהליכי משפט תקפים וככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה. בדיוק מסיבה זאת נקבעו בחוקי המדינות השונות דרכים מדויקות לאותנטיקציה של כתבי בית דין, לרישום המסמכים ולניהול התיקים, ונקבעה זכות העיון בתיקי בתי המשפט.

  2. בחוקי המדינות השונות בארה"ב יש למעשים מסוג זה שמות שונים. לדוגמה, בחוק העונשין של טקסס, מעשים מסוג זה נקראים "הדמיה של הליך חוקי" [Simulating Legal Process] - עבירה שדינה שנתיים מאסר [9]. עיקרה: המצאה או פרסום של מסמך חסר תוקף מתוך כוונה שהנמען יקבל את סמכותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר אכיפה. בפסיקה הפדרלית בארה"ב מעשים מסוג זה נקראים "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. אין הכוונה למרמה כגון עדות שקר, או הגשת מסמכים מזויפים או מרמתיים ע"י הצדדים, אלא למרמה של קצין בית המשפט, כגון שופט/רשם/מזכיר, שתוקפת את "המכונה השיפוטית" עצמה [10].

    קוד העונשין הפדרלי בארה"ב גם כולל סעיפים מיוחדים, הקובעים עבירות ועונשים חמורים למי שעוסק ב"שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט": העונשים על עבירת שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט הם עד מאסר עולם ומוות [11]!

  3. למיטב ידיעתה של המבקשת, לא הכירו עד היום המחוקק ו/או בתי המשפט במדינת ישראל באופן ישיר ומפורש בתופעה של ניהול הליכי משפט למראית עין. ולמותר להוסיף – התנהלות מסוג זה מעולם לא נדונה ולא נענשה על פי הדין הפלילי במדינת ישראל. יחד עם זאת, גם במדינת ישראל התגלו מעשים מסוג זה בבתי המשפט.

  4. הדוגמה הבולטת של ניהול הליכים למראית עין בתיקים האלקטרוניים, שלאחר הפעלת מערכת נט-המשפט, תועדה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך בתיק פש"ר 1623/00 בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי בבית המשפט המחוזי תל-אביב [12].

    פרשה זאת מתועדת בפירוט רב בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012 (מצ"ב נספח מ/2). פסקה 2 להחלטת הנציב קובעת: “פרוטוקול הדיון, חמש החלטות ופסק הדין, מצויים כולם במסמך אחד של בית המשפט שכותרתו "פרוטוקול" וכך כונה בתלונות ובבירורן".

    גם פרשה זאת התאפיינה בהימצאותם של שני מסמכים שהם כביכול כתבי בית דין - גרסה א’ וגרסה ב’ של אותו "פרוטוקול" דיון בבית המשפט. הפרשה נחשפה, והיא מוכרת בציבור, כיוון שבגרסה ב’ של מסמך ה"פרוטוקול" נערכו שינויים בעשרות מקומות, שכללו "תוספות שהוכנסו גם לפיהם של הצדדים לדיון". גרסה ב’ של ה"פרוטוקול" שימשה כבסיס לתלונה סמי-פלילית נגד עו”ד ארגז, שהגישה הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין על פי הוראתה של השופטת ורדה אלשייך. בתלונה זו הואשם עו"ד ארגז ש"ניסה לסכל את תפקידו של בית המשפט בעשיית דין צדק".

    לאחר שהפרשה התפוצצה, הגישה לשכת עורכי הדין תלונה נגד השופטת ורדה אלשייך לנציב תלונות הציבור על השופטים. החלטת הנציב 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012, אכן קבעה שהשופטת ורדה אלשייך שינתה את ה"פרוטוקול" לאחר מעשה, בצורה שנועדה להציג את עו"ד ארגז כמי שפעל שלא כהלכה.

  5. אולם הנציב הגיע למסקנה נוספת, מפתיעה לא פחות: שני מסמכי ה"פרוטוקול" - הן גרסה א’ והן גרסה ב’ - לא נחתמו ע”י השופטת ורדה אלשייך. לכן, קבע הנציב, ששתי הגרסאות היו "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. יש להדגיש שוב, שגרסה ב’ של אותו "פרוטוקול" עצמו הוגשה ע"י הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין כבסיס החוקי לתלונה הסמי-פלילית נגד עו”ד ארגז, ונחזתה ע"י לשכת עורכי הדין ככתב בית דין אותנטי, תקף ובר-אכיפה.

  6. בעקבות החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, יש לציין את המובן מאליו: דיון של בית המשפט, שמתנהל תוך הנפקתם והמצאתם של פרוטוקול, החלטות ופסק דין שאינם חתומים כראוי וכדין, כלומר "טיוטות" חסרות תוקף בלבד, הוא "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול", והליכי משפט המתנהלים כך – הליכי משפט למראית עין.

  7. דוגמה של מעשים מסוג "הדמיה של הליך חוקי"/ניהול הליכים למראית עין בתיקי הנייר, שלפני הפעלת מערכת נט-המשפט, תועדה בעיון בתיק א 73202/2004 רפי רותם נ אייל ברעם ומדינת ישראל בבית המשפט השלום ת"א [13]. תיק זה הוא אחד ההליכים המשפטיים המוקדמים בפרשת חושף השחיתויות רפי רותם והשחיתות ברשות המסים. עיון בתיק הנייר של בית המשפט העלה שכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר אינם חתומים. השופטת שושנה אלמגור ואחרים ניהלו "הדמיה של הליך חוקי" בתביעת הדיבה של רפי רותם.

הטיעונים החוקיים: הפרות חמורות של זכותו של רומן זדורוב להליך ראוי

  1. לטענת המבקשת, למצער יש לראות את הראיות ביחס להליכים בבית המשפט המחוזי נצרת בשנים 2010-2007 כהפרה חמורה של הזכות להליך ראוי.

    גם פרשת עמוס ברנס, בדומה לפרשת רומן זדורוב, הסעירה את המדינה במשך שנים רבות. נקודת המפנה בפרשה הייתה הגשת הבקשה למשפט חוזר ע"י הסנגוריה הציבורית בהובלת עו"ד דייויד וינר ז"ל. הבקשה שהגיש וינר הייתה מבוססת על טענות של הפרת הזכות להליך ראוי.

  2. הזכות להליך ראוי, שהיא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה באומות אחרות, לא זכתה להכרה כזכות מנויה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. יחד עם הזכות להליך ראוי הוכרה כזכות חוקתית המעוגנת בפסיקה. וכך פסקה השופטת דליה דורנר בפרשת עמוס ברנס [14]:

34. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן – חוק היסוד), שנתקבל בשנת 1992, הקנה מעמד של זכות יסוד חוקתית לזכותו של אדם להליך פלילי הוגן, בעיקר מכוח סעיף 5 לחוק היסוד הקובע זכות לחירות, ומכוח סעיפים 2 ו-4 לחוק היסוד הקובעים זכות לכבוד האדם. חוק היסוד מחייב בסעיף 11 את רשויות השלטון כולן – הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת – לכבד את הזכויות הקבועות בו.

כיום אפוא אין המחוקק – ולא כל שכן לא בית-המשפט – חופשי כבעבר לבחור את נקודת האיזון בין הזכות להליך פלילי הוגן לבין עקרון סופיות הדיון. הקניית מעמד חוקתי לזכות להליך הוגן חייבה אפוא בחינה מחדש של האיזון בינה לבין עקרון סופיות הדיון תוך הקפדה על כך שהאיזון ישקף את מעמדה החוקתי הנכבד של הזכות להליך הוגן. בהתייחסם להשפעת חוק היסוד על ההליך הפלילי כתבו ב' אוקון וע' שחם:

"חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שינה את מערך הזכויות הפלילי מיסודו. זכותו של אדם לחירות עוגנה. יש לה השלכה מהותית על ההליך הפלילי. זכות זו נאבקת בגדרו, אולי יותר מאשר בכל מגזר אחר של המשפט, על הבכורה. בתוך כך הוכרה זכותו של אדם להליך ראוי. משמעות הדברים היא שינוי של הפירמידה הערכית. סדרי הדין הפליליים 'עלו כיתה'. מענף פרוצדורלי הם הפכו לכלי מרכזי בשירות זכות היסוד החוקתית. אם זכויות הנאשם במשפט הפלילי נגזרו עד היום מהוראות סדרי הדין, 'מעתה ייגזרו הוראות סדרי הדין הפלילי מזכויות האדם המוגנות בדבר הליך פלילי'"
(
ב'
אוקון, ע' שחם "הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי" [18], בעמ' 265).

גישה זו התקבלה בפסיקת בית-המשפט העליון. בבש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל [9], בעמ' 421 כתב המשנה לנשיא ברק:

"...עיקר ההשפעה [של חוק-היסוד]... יש לזכויות אדם חוקתיות על ההליך הפלילי. הליך זה קשור קשר כה אמיץ לחירותו האישית של הפרט, עד כי טבעי הוא שאיזון חדש בין פרט לכלל, המשתקף במתן מעמד חוקתי לזכויות האדם, ישפיע במישרין על סדר הדין הפלילי".

...

35. סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, בנוסחו המתוקן, נחקק אפוא לאור חוק היסוד. בגדרו שונתה נקודת האיזון לטובת הזכות להליך הוגן…

הנה-כי-כן, כיום אין עוד דרישה כי הראיה שלא הובאה במשפט המקורי תהיה חדשה, והוספה עילת-סל המאפשרת קיום משפט חוזר בהתקיים חשש של ממש לעיוות דין. שינוי נקודת האיזון לאור עקרונות חוק היסוד קיבל ביטוי בפסק-הדין במ"ח קוזלי [6]. למונח "עיוות דין" ניתן פירוש רחב, והוכללו בו פגמים דיוניים חמורים. אף נפסק, כי לעניין עילה זו אין הנידון חייב להראות כי אלמלא הפגם תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונות. הסביר זאת הנשיא ברק, שנתן את ההחלטה:

"...אין הכרח כי פירוש זה המתרכז במבחן הסתברותי-תוצאתי, הוא שיאומץ בלעדית בגדריה של עילת סעיף 31(א)(4) לחוק… כך הדבר, ראשית, שכן יש לפרש ביטוי בהקשרו החקיקתי ובהתייחס לתכלית העומדת ביסוד דבר החקיקה... תכלית זו הינה מתן שיקול-דעת רחב בידי מי שצריך להחליט בבקשה למשפט חוזר. זו הייתה גם התכלית בשינוי תנאיו של סעיף 31 לחוק והוספת סעיף 31(א)(4) לחוק. עניינה של ההוראה הוא מתן היכולת להשקיף באותו 'מבט על' על ההליך כולו. תכלית זו מחייבת ליתן למונח 'עיוות דין' בהתייחס לבקשה למשפט חוזר, תוכן ומהות רחבים שאינם זהים בהכרח לתוכנו ולמהותו בהקשרים אחרים. שנית, סעיף 31(א)(4) עצמו אינו כולל בלשונו יסוד בדבר שינוי פוטנציאלי בתוצאות המשפט, שלא כסעיפים 31(א)(1) ו-31(א)(2) לחוק. בשוני לשוני זה, יש כדי להצביע על היעדרה העקרוני של הדרישה בדבר שינוי תוצאות המשפט מגדריה של העילה שבסעיף 31(א)(4). שלישית, הכרה בעילה רחבה של עיוות דין, ככוללת גם פגמים דיוניים חמורים, עולה בקנה אחד עם המשקל שיש ליתן לזכויות היסוד של הנאשם בהליך הפלילי, לכבודו ולחירותו, בייחוד נוכח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהעלה עקרונות אלו לרמה חוקתית על-חוקית... רביעית, פעמים רבות הקו המבחין בין פגם דיוני חמור לבין פגם שיש בו כדי להשפיע על תוצאת המשפט, אינו כה ברור. אכן, קשה לכחד כי במצבים רבים קיומו של פגם דיוני חמור מקים חזקה להשפעה על תוצאת ההליך. זאת ועוד: תוצאת ההליך אינה הכרעה משפטית התלויה בחלל האוויר. יש עמה גם הכרעה באשר לדרך הראויה לניהול ההליך ולשמירה על זכויותיהם של המתדיינים בפניו של בית-המשפט. הנה-כי-כן, פגם דיוני חמור הינו במידה רבה פגם מהותי חמור" (שם, בעמ' 564-563).

ניתן לסכם בקצרה את הפסיקה הנ"ל של הנשיא ברק והשופטת דורנר בדבריה של השופט דורנר לעיל:

"למונח "עיוות דין" ניתן פירוש רחב, והוכללו בו פגמים דיוניים חמורים. אף נפסק, כי לעניין עילה זו אין הנידון חייב להראות כי אלמלא הפגם תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונות.”

  1. לטענת המבקשת, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר), אין ספק, שמשפט שבו לא ניתנו מעולם ולא נרשמו מעולם הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין אלא "טיוטות" בלבד; בו לאחד משופטי המותב לא היה יומן בית משפט כלל; בו קיים חשש ברור שאחד השופטים לא שימש כשופט של ממש בפועל, אלא כ"ניצב" בלבד; ובו שופטי בית המשפט מונעים במשך שנים את הגישה לעיון בהחלטות בית המשפט בהנמקה שהעיון נועד לבדוק את התנהלות השופטים – הוא משפט בו נמצאו פגמים דיוניים חמורים. בנוסף לפגמים הדיוניים החמורים הנטענים הנ"ל, פרשה זו מעלה חששות חמורים ביחס להתנהלות המותב לנוכח המצב חסר התקדים במהלך אותו משפט בקשר להעלמת עין של הפרקליטות מתלונות על עבירות המין נגד השופט יצחק כהן, אב המותב, והתנהלותו העוינת של בית המשפט כלפי עדת הגנה מרכזית – ד"ר מאיה פורמן, שהמשיכה ב”מסע רדיפה” ע”י הפרקליטות.

    לפיכך, על פי ההלכה המחייבת בפסיקתם של השופטים אהרן ברק ודליה דורנר – אין הנידון רומן זדורוב חייב להראות, כי אלמלא הפגמים הנ”ל תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונות. רומן זדורוב זכאי למשפט חוזר.

צירוף המבקשת כ"ידידת בית המשפט"

  1. על סמך ניסיונם של המבקשת ושל מייצג המבקשת בקידום זכויות האדם ומומחיותם בהיבטים שונים של בדיקת תקינותם של כתבי בית דין והליכי משפט, מבקשת עמותת ערנות לזכויות האדם אל"מ להצטרף לדיון במעמד של ידידת בית המשפט ולהתייחס לפגיעה הנטענת בזכות היסוד של המבקש רומן זדורוב להליך ראוי.

  2. בהלכת כוזלי הכיר בית המשפט הנכבד במוסד "ידיד בית המשפט" ובתרומתו ל"גיבוש עמדה והלכה המשקפת את מגוון המצבים והבעיות שבסוגיה" שעומדת בפני בית המשפט ) מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מ"י, פ"ד נג (1) 529 ,554 (1999.)) מאז, צורפו גורמים ציבוריים רבים לדיונים בנושאים שונים בבית-המשפט העליון, בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט המחוזיים. אגב כך, גובשה בפסיקה רשימה לא סגורה של קריטריונים לצירוף "ידיד בית משפט", בין היתר: מהות הגוף המצטרף ומומחיותו; ניסיונו של הגוף והייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו הוא מצטרף; סוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת בו; מהות הצדדים הישירים להליך; התרומה הפוטנציאלית לדיון. מבחנים אלה מתקיימים במקרה שלפנינו לפחות בחלקם, ותומכים בבקשה.

  3. ערנות לזכויות האדם אל"מ, או בשמה האנגלי Human Rights Alert NGO פועלת מזה 10 שנים כ-NGO המוכר ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם. במהלך פעילותה זו רכשה המבקשת מומחיות בקשר לניתוח מערכות מידע וכתבי בית דין של בתי משפט ובתי כלא בישראל ובארה"ב. בין היתר הגישה המבקשת, במעמדה כ-NGO, עד היום 4 דוחות בהליכי הבדיקה התקופתית של מועצת זכויות האדם של האו"ם. כל הארבעה נכללו בדוחות הסופיים של המועצה בכפוף לבדיקה של הצוות המקצועי של המועצה: שניים על ארה"ב (2010, 2015), ושניים על ישראל (2013, 2018). דו"ח ה-NGO לשנת 2010 על מערכת החוק והמשפט בקליפורניה סוכם ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בדו"ח הסופי על ארה"ב כך:

"שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה."

  1. כחלק מפעילות ה-NGO, פרסם המייצג, ד"ר יוסף צרניק, במהלך 10 השנים האחרונות אוסף של מאמרים בכתבי עת אקדמיים וכנסים בינלאומיים בתחומים התואמים. מומחיותו בתחום זה מאוזכרת בספרי לימוד במדעי המחשב, וכן בערך "כריית נתונים" בוויקיפדיה באנגלית, ומסוכמת כך [15]:

כריית נתונים של מסמכים שלטוניים – במיוחד מסמכים של מערכת המשפט (כגון בתי המשפט ובתי הסוהר) – מאפשרת גילוי של הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר להפקתם ופרסומם של מסמכים חוקיים חסרי תוקף או הונאתיים ע"י רשויות שונות של השלטון.

  1. בין הישגי ה-NGO בישראל יש למנות את הסרת תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה וניסוח" – שהופיעה בהערת שוליים על כל החלטות בית המשפט העליון בשנים 2018-2002.

  2. בנוסף, בקשת רשות ערעור של המבקשת, התלויה ועומדת עתה בבית המשפט העליון – רע"א 4421-20 יוסף צרניק נ מ"י, נתניהו, אלוביץ’ ואלוביץ’ - עתידה לקבוע קרוב לוודאי הלכה תקדימית חדשה ביחס להתנהלות מערכת נט-המשפט וגישת הציבור לעיון בתיקים, ללא הבדל מה יהיה פסק הדין.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לצרף את המבקשת כידידת בית המשפט ולהביא במסכת שיקוליו גם את הדברים דלעיל.



03 באוגוסט, 2020 ___

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

1 רויטל חובל ורוני לינדר "פרופ' מרדכי קרמניצר: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה"”, הארץ, 16 באוקטובר, 2014.

https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2459167

2 מ"ח 3032/99 ברנס נ' מדינת ישראל, בקשה למשפט חוזר מיום [באתר הסנגוריה הציבורית].

https://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/Odot/MishpatimChozrim/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1.pdf

3 איתמר לוין "נציב התלונות אליעזר ריבלין קובע: השופטים כשלו ביחסם לפורמן במשפט זדורוב", New1, ב-22 במרץ, 2015.

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=362190&subjectId=1

4 ישי פרידמן "מסע הנקמה של פרקליטות המדינה", ערוץ 7, 2 באוקטובר, 2014.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/284885

5 רויטל חובל ורוני לינדר "הרופאה ש"נהפכה לנאשמת השנייה בתיק זדורוב"”, דה מרקר, 11 ביולי, 2014.

https://www.themarker.com/markerweek/1.2373192

6 פרופ’ מרדכי קרמניצר "האמת על פי וינשטיין", הארץ, 31 בינואר, 2016.

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2835539

7 פרופ’ בועז סנג’רו "לפרקליטות מותר להדיח עדים?”, הארץ, 02 בדצמבר, 2015.

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2790035

8 פרופ’ בועז סנג’רו "פרקליטות שיכורת כוח", הארץ, 27 בספטמבר, 2014.

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2442332

9 Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process

https://codes.findlaw.com/tx/penal-code/penal-sect-32-48.html

10 Fraud on the Court Law - Legal Definition

https://definitions.uslegal.com/f/fraud-on-the-court/

11 18 U.S. Code § 242.Deprivation of rights under color of law

https://www.law.cornell.edu/uscode/text/18/242

12 עורכי-הדין: חזית אחידה להדחת השופטת אלשיך | ישראל היום

https://www.israelhayom.co.il/article/42943

13 יוסף צרניק "רפי רותם, השופטת שושנה אלמגור ושחיתות בבתי המשפט", בעצמו בלתי מיוצג, 07 באוקטובר, 2014.

https://inproperinla.blogspot.com/2014/10/2014-10-07-rafi-rotem-judge-shoshana.html

14פסקאות 35-34 לפסק דינה של השופטת דליה דורנר, מ"ח 3032/99 ברנס נ' מדינת ישראל פ"ד נו(3) 354 (2002),

15Wikipedia – Data Mining

Applications: Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights