Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Saturday, May 30, 2020

2020-05-30 הרג הצעיר הפלסטיני בי-ם: תלונה לנתצ"ש בגין צו איסור פרסום מפוברק

 Joseph Zernik
הרג הצעיר הפלסטיני בי-ם: תלונה לנתצ"ש בגין צו איסור פרסום מפוברק
תלונה שלישית או רביעית בנושא פברוק צווי איסור פרסום... המצב נראה כ"תקלה מערכתית" בניהול הליכים למתן צווי איסור פרסום - ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי.
בכל אחת מהתלונות הקודמות בעניין צווי איסור פרסום, ניתנה "החלטה" מפוברקת ע"י אדם חסר סמכות - "הנציב הסמיכני" (אבל אין מסמך הסמכה, כפי שהתברר מבקשת חופש המידע).
בכל אחת מהתלונות הקודמות ניתן תירוץ מפוברק אחר לדחות את התלונה. בפעם האחרונה - בוודאי יש מספר תיק, רק לא רואים אותו, כי איכות התמונה ירודה (כאילו הם לא היו יכולים לקבל תמונה טובה יותר מתיק בית המשפט עצמו, אם היה תיק בנמצא תיק בית משפט). הפעם איכות התלונה מעולה... נראה מה יפברקו הפעם...
זהו מצב דומה ל"תקלה המערכתית" שתועדה בסופו של דבר ע"י הנציב עצמו בהליכים למתן צווי מעצר, צווי חיפוש ותפיסה. גם בעניין צווי מעצר, צווי חיפוש ותפיסה הנציבות פברקה את החלטות הנציב על סדרת תלונות. בסופו של דבר הנציב הודה ב"תקלה המערכתית" רק לאחר שהשופט עלאא מסארווה הודה בכך בעצמו, מיזמתו...
לא למותר להוסיף, שנציב תלונות הציבור על השופטים הוא כביכול "שומר הסף" של ישרת השופטים בישראל... 
זאת ועוד - הנציב אורי שוהם הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס.  האם אורי שוהם למד לפברק רק בחודשים הספורים בין פרישתו מבית המשפט העליון לבין כניסתו לתפקיד הנציב?  כידוע, קשה ללמד כלב זקן תעלולים חדשים...
יתרה על כך - צווי איסור פרסום הם עניין הקשור ישירות להגבלה של זכויות "חוקתיות על-חוקיות" ופגיעה ביסודות המשטר הדמוקרטי. על פי אסתר חיות והיחצנים, השופטים (בעזרת היועמ"ש מנדלבליט) הם אלה שמגנים על זכויות האדם והדמוקרטיה בישראל...
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-30.html

 
תמונות. שופט השלום י-ם שרית זוכוביצקי-אורי, נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם
Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ


[Bilingual record, English follows the Hebrew‬‬]

30 למאי, 2020



נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם
משרד המשפטים
בפקס: 02-6595516
בדוא"ל: Shoftim@justice.gov.il

הנידון: תלונה המוגשת לנציב תלונות הציבור על השופטים בעניין "צו איסור פרסום" מאת שופטת השלום י-ם שרית זוכוביצקי-אורי, וחשש ל"תקלה מערכתית" בטיפול בתי המשפט בהליכי מתן צווי איסור פרסום
לכבוד נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם,
הריני מגיש בזאת את התלונה המצורפת נגד השופטת שופטת השלום י-ם שרית זוכוביצקי-אורי. הריני מבקש אישור על קבלת התלונה ורישומה בדוא"ל או בפקס חוזר.
החשש הברור הוא לקיומה של "תקלה מערכתית". לכן, הנציב מתבקש לבדוק עניין זה באופן מערכתי בבתי המשפט, ולא רק בעניין צו איסור הפרסום שבנידון.
הריני מבקש בזאת קבלת החלטה על תלונה זאת בחתימתו כדין של הנציב אורי שוהם. הראיות מצביעות על הקמת שני מסלולים מקבילים לטיפול בתלונות במשרד הנציבות:
מסלול א’ - המסלול החוקי: התלונות נענות בהחלטות בחתימת הנציב כדין, והעתקיהן נשלחים לשר המשפטים כדין.
מסלול ב’- המסלול המפוברק: התלונות נענות בהחלטות מפוברקות, בחתימת אחרים, שלא כדין, והעתקיהן אינם נשלחים לשר המשפטים, שלא כדין.

בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert NGO
העתקים: תפוצה רחבה‬‬
 ‬‬
Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ

[Bilingual record – English follows the Hebrew]
תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ד-2003, תוספת, (תקנה 3(א))
Regulations of Ombudsman of the Judiciary (2003) Appendix, form 3(a)
תלונה // Complaint
I. פרטי המתלונן // Complainant
שם משפחה: צרניק/ Zernik
שם פרטי: יוסף/ Joseph     
מס' זהות
כתובת:    
מען להמצאת מסמכים: ת"ד 33407, ת"א PO Box 33407, Tel-Aviv     
מס' טלפון בעבודה: אין. No phone     
מס' טלפון בבית:   אין. No phone      
מס' טלפון נייד: אין. No phone     
מס' פקס: 077-3179186 :Fax     
דוא"ל: Email: joseph.zernik@hra-ngo.org
II. פרטי השופט הנילון / Judges who are subjects of the complaint
שם פרטי ומשפחה: שרית זוכוביצקי-אורי/ SARIT ZOCHOWITZKY-URI
בתי משפט Courts: שלום י-ם / Jerusalem Magistrate
III. פרטים כלליים / General Details
1. מס' התיקים/ Court File numbers:
אין מס' תיק / No court file
2. האם המתלונן היה מיוצג? בלתי מיוצג/ Pro Se
המתלונן אינו צד בתיק – במעמד צד אחד/ Complainant was not a party
3. האם הדיון בתיק הסתיים?/ ?Is file closed
כן / Yes
4. האם הגיש המתלונן בעבר תלונה בקשר לאירוע נושא תלונה זו?/ Previous complaint on the same incident?
לא/ No
IV. פרטי האירוע/ Incident Details
הקשר של המתלונן לאירוע
חוק נציב תלונות הציבור על השופטים (2002), סעיף 14 אומר:
א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו…
המתלונן רואה את עצמו נפגע מהתנהלותה של השופטת שרית זוכוביצקי-אורי בעניין שלהלן.
‬‬המתלונן כותב באופן קבוע לכלי התקשורת בחו"ל, [1] ובכוונתו להגיש בשבוע הקרוב מאמר בעניין הפרשה שבנידון. לפיכך, פרסום צווי איסור פרסום, שתקפותם נחזית כמפוקפקת, פוגע בזכויות יסוד של המתלונן, שהן חופש הביטוי, חופש העיתונות, והזכות להליך ראוי.
בנוסף, במסגרת עבודתו ב- Human Rights Alert NGO, המתלונן מתמחה בתיעוד פברוקים/ שיבושים/זיופים של כתבי בית דין והליכי משפט בישראל. דו"ח ה-NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, בצירוף ההערה:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט… הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
לפיכך, יש למתלונן עניין מיוחד בתיעוד הליך בירור התלונה דנן ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים ותוצאות הליך זה.
האירוע
ביום 30 למאי, 2020, דווח בתקשורת על הרג צעיר פלסטיני הסובל ממוגבלות נפשית בירושלים. [2]
בהמשך אותו יום התפרסם בתקשורת מסמך, שהוצג כ"צו איסור פרסום" בפרשה זאת, שניתן ע"י שופטת בית המשפט השלם י-ם – שרית זוכוביצקי-אורי (מצורף).
מסמך זה נחזה כמסמך שתקפותו וישרתו מפוקפקות: החלטה שיפוטית כביכול, שלא הונפקה כמסמך של בית המשפט, שאין עליה מספר תיק, ואין עליה אישור מזכירותי.
מצב עניינים זה מזכיר כמובן החלטות קודמות של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בעניין הליכים למתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת”א:
  • החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (316/18/שלום תל-אביב) מיום 11 ליולי 2018, מצאה שהשופט עלאא מסארווה הוציא צווי חיפוש לקויים. [3]
  • החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (341/17/שלום תל-אביב) מיום 28 לאוגוסט 2017, מצאה "תקלה מערכתית, שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר…", ושכללה ניהול הליכים ללא תיקים בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. [4]

תאריך: 30 למאי, 2020
חתימת המתלונן: _________________
דר’ יוסף צרניק


1Joseph Zernik – author’s page | OpEdNews.com
2 הרג הפלסטיני בעיר העתיקה - שני שוטרי מג"ב נחקרים באזהרה
ההרוג - צעיר בעל צרכים מיוחדים. לפי המשטרה, החשוד החזיק חפץ שנראה כמו אקדח ונורה בתום מרדף קצר. משפחתו של ההרוג, בן 32, סיפרה כי נהג להגיע כל יום למרכז לבעלי צרכים מיוחדים, לא רחוק מהמקום שבו נורה: "הוא לא היה יכול לפגוע באף אחד"
3 צווים לקויים של השופט עלאא מסארווה (316/881שלום ת"א)|‫‪News1‬‬ ‫‬
4תמצית החלטה 341/17/שלום ת"א – על תקלה מערכתית שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי מעצר וחיפוש
ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בת"א (‬ ‫תמצית‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬שלום‬ ‫‪341/17‬‬ ‫) | News1
‫‪News1‬‬ ‫|‬ ‫החלטה(‬ ‫תמצית‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬שלום‬ ‫‪341/17‬‬ ‫)‬ ‫תיק‬ ‫בת"א‬ ‫בשלום‬ ‫חיפוש‬ ‫בצווי‬ ‫מתמשכים‬ ‫ליקויים‬

Wednesday, May 20, 2020

2020-05-20 מי היא ומה היא אשיית הסייבר המתקראת "הרשות השופטת"? עתירת חופש המידע הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל...

  Joseph Zernik

מי היא ומה היא אשיית הסייבר המתקראת "הרשות השופטת"? עתירת חופש המידע הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל...
"הרשות השופטת" נולדה יש מאין לפני כ-15-10 שנים - פברוק "חוקתי, על-חוקי" מרהיב... תחילה, "הרשות השופטת" עסקה בעיקר בניהול דפי רשת ופרסום מידע מפוקפק. במקביל נולדה הישות הבדיונית "Israeli Courts Authority", שהחלה לפברק חתימות אלקטרוניות על כתבי בית דין. בהמשך, הופיעה גם "דוברות הרשות השופטת". ולאחרונה, "הרשות השופטת" גם טענה כביכול בבית המשפט בעניין הנייד של אפי נוה... לאור אופיין הבדיוני של "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority" אין זה מפתיע שהנהלת בתי המשפט לא סיפקה תשובות כדין על בקשת חופש המידע בנושא.  עתירת חופש המידע שנרשמה אתמול, מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל לספק תשובות כדין. האם שופטת מחוזית בישראל תורה למנהל בתי המשפט לספק מידע שיערער את האמון ביושרת בתי המשפט?  ללא הבדל מה תפסוק השופטת, העתירה תיצור תיעוד ייחודי ביחס לישרתה או חוסר ישרתה של מערכת המשפט בישראל. לפיכך, העתירה הוגשה דו-לשונית - עברית/אנגלית, ושאר המסמכים יתורגמו בהמשך גם הם לפרסום בחו"ל...
בקשת חופש המידע והעתירה הוגשו כחלק מפעילותו של Human Rights Alert NGO.  הארגון עוסק בקידום השקיפות במערכת החוק והמשפט בישראל.  דו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018 סיכם את הדו"ח הנרחב של Human Rights Alert NGO, שהתמקד בפברוקים: "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-20_20.html
  
תמונות. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, אבל מאיפה צצה "הרשות השופטת"?
---

 
תמונות. דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים/שיבושים/זיופים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע.
---
תל-אביב, 20 למאי - עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מרזל ואח' נרשמה בבית המשפט המחוזי י-ם. [1] העתירה מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל להשיב כדין על בקשת חופש המידע, שעניינה תיעוד הקמתן על פי דין והתנהלותן של הישויות המתקראות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority".
בקשת חופש המידע הוגשה כחלק מפעילותו של הארגון Human Rights Alert NGO וביקשה תיעוד של הבסיס החוקי לקיומה של "הרשות השופטת", מינויים של בעלי התפקידים בה, פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, סמכותה להקים אתרי אינטרנט, סמכותה להנפיק אמצעי חתימה אלקטרונית ולחתום על החלטות שיפוטיות.


 תמונה. בדצמבר 2019, התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך ראיות לכאורה, שמקורן בנייד של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת". לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל.  לדוגמה - "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010" - מסמך חסר כל תוקף חוקי, ששופטי בית המשפט העליון מתייחסים אליו כמעשה חיקוק תקף ושריר.
--- 


תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - הנחיות בדבר הנפקת אפוסטילים על פי אמנת האפוסטיל, העומדות בסתירה גמורה לתקנות אמנת האפוסטיל  - החיקוק התקף של מדינת ישראל.
--- 


 תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון החלטות בית המשפט העליון. אולם אישור האבטחה של אתר מערכת גישת הציבור להחלטות בית המשפט העליון מציין שלא ניתן מידע ביחס לבעלות על אתר זה: ".This website does not supply ownership information"
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון מידע על התיקים והחלטות שיפוטיות במערכת "נט-המשפט".
---  
תמונה. הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" מתחזה לגורם מאשר, המנפיק כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א – 2001. בנוסף - הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" גם חותמת כביכול במקום השופטים על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מציינת במפורש שחתימות אלה אינן אמינות...  כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה: 
מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.  
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority. 
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099. 
--- 

תמונה.  
“הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. לדוגמה: פס"ד בעל חשיבות היסטורית של הנשיאה דורית בייניש משנת 2009 - בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):

תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין...  חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
 חשוב לציין שהנאמר בפסקה לעיל לא מומש מעולם - רובן המוחלט של החלטות השופטים מוסתרות במערכת נט-המשפט שלא כדין, ואינן 'פתוחות לעיונו של כל אדם באופן שוטף'.  קרוב לוודאי שהנשיאה דורית בייניש ידעה כבר בעת שחתמה על פסק הדין הנ"ל, שהדברים שכתבה חסרי אחיזה במציאות, שכן מערכת נט-המשפט הייתה כבר אז בשלבי הרצה.
קישורים
[1] 2020-05-18 עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל, בבית המשפט המחוזי י-ם

מתוך כתב העתירה - עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל - בבית המשפט המחוזי י-ם
10. סעיף 1 לבקשת חופש המידע - סעיף 1 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל” (נספח ע/21).
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 2, נספח ע/24) אומרת:
“2. אשר לסעיף 1 לבקשתך הרשות השופטת מכוח חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.”
לטענת העותר, סעיף 2 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, ויש לראות בו תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
א) סעיף 2 לתשובת חופש המידע אינו ניתן להבנה, שכן מבחינה תחבירית אינו משפט תקני בעברית.
ב) "הרשות השופטת" אינה נזכרת כלל בשני החוקים שצוינו בתשובת חופש המידע - חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. כמו כן, העותר לא מצא כל פסיקה המפרשת את החוקים הנ"ל כמכוננים את "הרשות השופטת".
ג) אין בסעיף 2 לתשובת חופש המידע כל מענה לסעיף 1 לבקשה – אסמכתא לכינונה או להקמתה של "הרשות השופטת" כישות חוקית כביכול במדינת ישראל.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 1 בבקשת חופש המידע 269/2019 אודות תיעוד כינונה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
11. סעיף 2 לבקשת חופש המידע – סעיף 2 ביקש ‘העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב"הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”’.
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 3, נספח ע/24) סיפקה את האסמכתאות ברשומות למינוייהם של הגב’ אסתר חיות - לנשיאת בית המשפט העליון, ושל מר יגאל מרזל - למנהל בתי המשפט.
לטענת העותר, סעיף 3 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, ויש לראות בו תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
אין בכתב מינויה של השופטת אסתר חיות לכהונת נשיאת בית המשפט העליון, ובדומה - בכתב מינויו של השופט יגאל מרזל למנהל בתי המשפט כל אזכור של “הרשות השופטת”, ואין דבר וחצי דבר בין מינוייהם כדין לתפקידים הנ"ל - נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט - לבין מינוייהם כביכול לבעלי תפקידים מסוימים כלשהם בישות המתקראת "הרשות השופטת".
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 2 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים בישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
12. סעיף 3 לבקשת חופש המידע – סעיף 3 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019”.
לעניין זה, סעיף 4 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24), לאחר שתי (2) אורכות, אומר:
"4. אשר לסעיף 3 לבקשתך אשיב שלא ברור במה דברים אמורים, יש לשלוח בקשה מפורטת של המידע שאותו אתה מבקש לקבל."
תשובה זו כשלעצמה אינה מתקבלת על הדעת לאחר האורכות הנ"ל.
יתרה מכך, גם לאחר שהעותר סיפק הסבר מפורט לעניין זה בהתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים (סעיף 3, נספח ע/25), כל שזכה לו בתשובה (נספח ע/26) הוא:
"‫פנייתך התקבלה ועם תום הבירור נודיעך דבר.”
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיף 3 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019”. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
13. סעיף 6 לבקשת חופש המידע - סעיף 6 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון נהלים, המתעד את הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה”.
לעניין זה, סעיף 7 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומר:
"‫7. אשר לסעיף 6 לבקשתך אשיב שלא קיים נוהל כמבוקש על ידך. עם זאת, יצוין שאותרו סיכומי מספר ישיבות בנושא אך אלה לא יימסרו בהתאם לסעיפים 9(ב)(4) ו-9(ב)(5) לחוק, שכן מדובר בתכתובות בעלות אופי פנימי ובתהליכי עבודה פנימיים של הרשות."
לטענת העותר, סעיף 7 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, מהסיבות שלהלן:
א) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש". "הנחיות" אלה מעולם לא פורסמו ברשומות, ותקפותן מפוקפקת. אולם "הרשות השופטת" מפרסמת את ה"הנחיות" הנ"ל כאילו הן חיקוק תקף מסוג כלשהו, ובית המשפט העליון אוכף את ביצוען על הצדדים בהליכים בבית המשפט העליון.
יש לציין שהנהלת בתי המשפט סירבה עוד בשנת 2011 לענות על בקשת חופש המידע 92/2011 של העותר, ללא כל הנמקה. בקשת חופש המידע 92/2011 ביקשה לקבל העתק של המסמך המקורי של "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש", החתום ע"י נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.
ב) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון הנחיות למימוש אמנת האפוסטיל. המידע המתפרסם ע"י הישות הנ"ל בעניין מימוש אמנת האפוסטיל (האמנה המבטלת את דרישת האימות למסמכי חוץ ציבוריים, שנחתמה בהאג ביום 5 באוקטובר 1961) עומד בניגוד ללשונה ולרוחה של אמנת האפוסטיל עצמה, וכן בניגוד לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שהתפרסמו כדין ברשומות בחתימת שר המשפטים חיים צדוק.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיף 6 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה.
14. סעיפים 10-7 לבקשת חופש המידע - סעיפים 10-7 ביקשו מידע אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
לעניין זה, סעיף 8 ו-9 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומרים בחלקם:
“‫8. אשר לסעיפים 8-7 לבקשתך אשיב שהחתימות האלקטרוניות מנוהלות על ידי משרד המשפטים. לפיכך דינה של הבקשה בהתאם לסעיף 8(5) לחוק. באפשרותך לפנות בבקשה מתאימה לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים… יצוין שהנהלת בתי המשפט פועלת בהתאם לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001.
9. אשר לסעיפים 10-9 לבקשתך אשיב שאין נהלים בנושא, לפיכך דינה של הבקשה להידחות בהתאם לסעיף 8(3) לחוק.‬”
לטענת העותר, סעיפים 8 ו-9 לתשובת חופש המידע, ובפרט ההפניה למשרד המשפטים, אינם תשובה תקינה, ויש לראות בהם תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
א) במשרד המשפטים מתנהל משרד "רשם גורמים מאשרים" על פי חוק חתימה אלקטרונית. הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” אינה "גורם מאשר" על פי חוק חתימה אלקטרונית, כפי שברור בין השאר על פי "מרשם גורמים מאשרים לפי סעיף 9(ב) לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001”, כפי שהוא מתפרסם ע"י רשם גורמים מאשרים באתר משרד המשפטים. [1]
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיפים 10-7 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
V. סוף דבר
15. העניינים שבסיס העתירה דנן מתייחסים ליסודות המבנה החוקתי-מוסדי של המשטר במדינת ישראל. עצם הספק בעניין קיומה והתנהלותה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית, הוא מצב בלתי תקין ובלתי סביר בעליל. יתרה מכך, העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לישרת המידע החוקי ו/או המשפטי, המתפרסם באתרי רשת המנוהלים ע"י הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. זאת ועוד – העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לתקופתם וישרתם של כלל כתבי ההחלטות ופסקי הדין המתפרסמים במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט – נט-המשפט. בדומה – תקפותם וישרתם של כלל האפוסטילים המונפקים בבתי המשפט של מדינת ישראל על פי אמנת האפוסטיל.
לפיכך, לעניינים שבבסיס עתירה זאת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לכלל תושבי מדינת ישראל. כמו כן, יש בה בוודאי עניין וחשיבות לקהילה הבינלאומית.
16. מכל הטעמים לעיל, מן הדין והצדק שבית המשפט ייעתר לעתירה ויורה למשיבים ליתן לעותר את כל המידע המבוקש.
...
1 "משרד המשפטים, מרשם גורמים מאשרים על פי חוק חתימה אלקטרונית” (נצפה ביום 15 לאפריל, 2020)

Tuesday, May 19, 2020

2020-05-20 פרשת השופטים הנוקמים: בני שגיא והמשך הקרקס בעניין ייצוג הנאשמת לורי שם-טוב

 
פרשת השופטים הנוקמים: בני שגיא והמשך הקרקס בעניין ייצוג הנאשמת לורי שם-טוב
בתיק חשוב ויוצא דופן זה, התקשורת שומרת בד"כ על קשר השתיקה... והשופט בני שגיא בבית המשפט המחוזי ת"א ממשיך שורה ארוכה של הפרות בוטות של הזכות להליך ראוי. לאחר ששם-טוב סירבה להודות באישומים, שגיא הכריז ששם-טוב "שברה את הכלים". בתגובה, סירב לגלות לסנגורים את תכנית המשפט וזהות העדים שיופיע בדיונים הבאים עד לרגע האחרון. תעלול זה הביא את הסנגור יהונתן רבינוביץ' לידי משבר, שבסופו שוחרר מייצוג. בהמשך, שופט העליון אלכס - "סדרי הדין הם לא תכנית כבקשתך" -  שטיין הכשיל את ה"הסדרה" של שגיא במחוזי ת"א, על פיה שם-טוב הייתה מיוצגת באופן מוגבל ע"י הסנגוריה הציבורית, והותר לה להגיש עד 3 בקשות בחודש בעצמה, כבלתי מיוצגת.  בכך, שטיין גרם לשיתוק בתיק, הנמשך בפועל עד היום. בסדרת דיונים יוצאי דופן, התביעה זכתה למעמד וטענה בעניין הסדרי הייצוג והתשלום עבור הסנגוריה של הנאשמת.  לאחר שסדרת עורכי דין חיצוניים העריכו בבית המשפט את עלות ההגנה בכ- 3-2 מיליון ש"ח, נמצא פתרון פלא. עו"ד דניאל חקלאי הסכים לקבל את הייצוג במחיר מבצע בעלות של 500,00 ש"ח - הכל כלול. שר המשפטים אישר את ההסדר, ונשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין נתן את ברכתו... הסכום אמור להיות משולם לעו"ד חקלאי מראש במלואו. במצב כזה, המשך ניהול המשפט כראוי יכול רק לגרום לעו"ד דניאל חקלאי הפסדים, ועלול להביא אותו לידי פשיטת רגל...השבוע, שם-טוב הגישה בעצמה לפרקליטות בקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 231(א) לחסד"פ.
האפליה בהתנהלות מערכת החוק והמשפט ביחס ללורי שם-טוב בולטת עוד יותר על רקע הנדיבות ביחס לייצוגו של רונאל פישר בתיק מ"י נ מלכה בירושלים ואופן התנהלות התיק שם. כפי שנחשף השבוע, עלות הסנגוריה הציבורית לרונאל פישר כבר עברה את סך 1,300,000 ש"ח, ועתידה לטפוח בשנים הקרובות עוד יותר...
בדיעבד גם ברור שפרשת השופטים הנוקמים קשורה בקשר ישיר לפרשת הוועדה למינוי שופטים - עוד שנה או שנתיים לפני שפרשת הוועדה למינוי שופטים נחשפה לציבור הרחב...  בקשות פסלות שהוגשו נגד השופט בני שגיא בתיק מ"י נ שם-טוב (ונדחו), טענו לעילת פסלות על רקע היחסים בין שגיא לבין יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, ותיארו את כתב האישום בפרשת השופטים הנוקמים כניסיון להשתיק את פרשת הוועדה למינוי שופטים.  בתיק מ"י נ שם-טוב שגיא גם הוציא צו איסור פרסום על השם הנפוץ "מין תמורת מינוי"...
מצורפים כתבים מתיק ת"פ 14615-04-17 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' לפני השופט בני שגיא בבית המשפט המחוזי ת"א.
Image
Image
Add caption
תמונה.  פברואר 2017  - ירון לונדון מכריז על מעצר "כנופיית הטרור הרשתי" על רקע אקדחים שלופים.  בימים הראשונים לאחר המעצר, המשטרה והפרקליטות ניהלו מסע פרופגנדה, בשעה שסנגורי העצורים היו מנועים מלהגיב תחת צווי איסור פרסום.  בשנים שחלפו מאז, התקשורת, כולל ירון לונדון, נמנעת מלתקן את הפרסומים הכוזבים המקוריים, וגם לא מדווחת על המתרחש בתיק.  על רקע זה, יוצאי הדופן בולטים עוד יותר: פרופ' בועז סנג'רו, פרופ' דניאל פרידמן, האגודה לזכויות האזרח ושרון שפורר.
---

תמונה. על פי פרסומי התקשורת השבוע, עלות הסנגוריה הציבורית של רונאל פישר כבר עברה את סך 1,300,000 ש"ח, ועתידה כנראה להגיע לסכום כפול.  ההבדל בין יחס הסנגוריה הציבורית ומערכת החוק והמשפט לנאשמים רונאל פישר ולורי שם-טוב מדגיש את האפליה.
--- 

הוועדה למינוי שופטים התכנסה: "כל המועמדים מצוינים"
תמונות. יולי 2017 - תכנית "עובדה" תיארה את השופט בני שגיא "מכרכר" סביב יו"ר לשכת עורכי הדין בכנס הלשכה באילת. בדיעבד גם ברור שפרשת השופטים הנוקמים קשורה בקשר ישיר לפרשת הוועדה למינוי שופטים - עוד שנה או שנתיים לפני שפרשת הוועדה למינוי שופטים נחשפה לציבור הרחב...  בקשות פסלות שהוגשו נגד השופט בני שגיא בתיק מ"י נ שם-טוב (ונדחו), טענו לעילת פסלות על רקע היחסים בין שגיא לבין יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, ותיארו את כתב האישום בפרשת השופטים הנוקמים כניסיון להשתיק את פרשת הוועדה למינוי שופטים.  בתיק מ"י נ שם-טוב שגיא גם הוציא צו איסור פרסום על השם הנפוץ "מין תמורת מינוי"...
---

 
תמונות. שופט העליון אלכס - "סדרי הדין הם לא תכנית כבקשתך" -  שטיין הכשיל את ה"הסדרה" של שגיא במחוזי ת"א, על פיה שם-טוב הייתה מיוצגת באופן מוגבל ע"י הסנגוריה הציבורית, והותר לה להגיש עד 3 בקשות בחודש בעצמה, כבלתי מיוצגת.  בכך, שטיין גרם לשיתוק בתיק, הנמשך בפועל עד היום. 
---
תל-אביב, 20 למאי - במשך חודשים ארוכים, ההליכים בת"פ 14615-04-17 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' לפני השופט בני שגיא בבית המשפט המחוזי ת"א תקועים, מחוסר ייצוג לנאשמת.
היקף התיק עצום - כ- 120 סעיפי אישום, חומרי ראיות הכוללים כ- 50,000 דפי קריאה, כ-500 תקליטורים של קבצי טקסט, וידאו ואודיו, ודיסק של 4 טרה (שקול לכ-6,000 תקליטורים של קבצי טקסט, אודיו ווידאו), מאות עדים. 
כבר לפני שנה כתב פרופ' דניאל פרידמן, "ריבוי האישומים בכתב האישום ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ומימונה לכמעט בלתי אפשריים".
ת1
המשבר בייצוגה של הנאשמת שם-טוב החל עוד כשהייתה מיוצגת ע"י הסנגוריה הציבורית. הסנגוריה הציבורית פיקחה באופן צמוד על התנהלותו של הסנגור הציבורי החיצוני עו"ד יהונתן רבינוביץ' במטרה למנוע את טפיחת עלות התיק לסנגוריה... 
במקביל, שגיא הכריז באולם הדיונים שהנאשמת "שברה את הכלים" כשלא הודתה באישומים ועמדה על זכותה לקיום הליך פלילי מלא בכתב האישום.  בתגובה, שגיא החליט שלא לקבוע תכנית משפט ולא לגלות לסנגורים עד לרגע האחרון אלו עדים יופיעו באיזה דיון.  בשלב זה, לאחר חודשים רבים, עו"ד רבינוביץ' יצא באולם הדיונים בהכרזה יוצאת דופן - שהשופט בני שגיא עוסק בהפרות חמורות של הזכות להליך ראוי. בתגובה, שגיא הכריז שאין חובה בחיקוק לקבוע תכנית משפט.  רבינוביץ' השיב, שבין אם הדבר מפורש בחיקוק, ובין אם לאו - התנהלותו של שגיא היא הפרה בוטה של הזכות להליך ראוי. רבינוביץ' הוסיף שהוא חייב לשקול את חובותיו על פי האתיקה של עורכי הדין, וכן את שמו הטוב כאדם. בהמשך - רבינוביץ' התפטר ושגיא שחרר אותו מהייצוג...
לאחר מכן, הופיעו מספר סנגוריות לתקופת מה כבאות כוחה של שם-טוב. אולם הסנגוריה מנעה מהן לבצע את כל הפעולות הנדרשות, שוב - מתוך כוונה לשלוט בעלות התיק.  ואז, שגיא מצא פתרון מקורי - שם-טוב הייתה כביכול מיוצגת ע"י הסנגוריה הציבורית בצורה מוגבלת, אבל שגיא התיר לה להגיש שלוש בקשות בחודש בעצמה...
כל ההתרחשויות האלה נמשכו כשלורי עדיין נתונה במעצר לפני משפט חסר תקדים, שנמשך יותר משנתיים ו-3 חודשים, בתיק בו עיקר האישומים הם עבירות מקלדת...
בתום שנתיים למעצר, פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר מיד את לורי שם טוב ממעצרה.  הנטל הכבד הוא עתה על השופטים".
פרופ. בועז סנג'רו לשחרר מיד את לורי שם
אפילו במצב זה, הסנגוריה הציבורית סירבה לאשר מימון הגשת בקשות לשחרורה של לורי שם-טוב.
לורי שוחררה לבסוף למעצר בית בעקבות סדרת בקשות שהגישה בעצמה, כבלתי מיוצגת בבית המשפט המחוזי ת"א, ועררים שהגישה בעצמה, כבלתי מיוצגת בבית המשפט העליון. אחד מהשיאים בקרקס המשפטי התרחש בדיון לפני שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין.  שם-טוב טענה בעצמה, כבלתי מיוצגת. מולה טענה פרקליטות המדינה. הסנגוריה הציבורית גם היא הופיעה לדיון.  שלושת הצדדים - שם-טוב, הפרקליטות והסנגוריה טענו זה עם זה וזה נגד זה בכל הצירופים האפשריים.  שטיין לא הצליח להבין את הקרקס שהתנהל לפניו. ואז, הפרקליטות הסבירה לשטיין את ה"הסדרה" של שגיא - שם-טוב כביכול מיוצגת ע"י הסנגוריה הציבורית, אבל בצורה מוגבלת, ומותר לה להגיש 3 בקשות בחודש בעצמה... 
שטיין לא הצליח להבין את המצב, ואז הפרקליטות ניסתה להגן על ה"הסדרה" של שגיא והסבירה לו "יש החוק, ויש מה שעובד בפרקטיקה".
שטיין התפוצץ: 'לא נשמע דבר כזה בבית משפט כלשהו בעולם... סדרי הדין הפלילי הם לא תכנית כבקשתך... אין לשופט סמכות להמציא מחדש את סדרי הדין הפלילי.... '
מאז, התיק הפלילי במחוזי ת"א בעצם תקוע.
בהמשך, הוחלט לממן את הסנגוריה של לורי שם-טוב באופן חריג על פי סעיף 19 לחסד"פ (הסדר חריג דומה הופעל כנראה למימון הגנתו של רונאל פישר, אבל בקנה מידה נרחב בהרבה).  סדרת עורכי דין הופיעה בבית המשפט, כולל עו"ד דניאל חקלאי, והעריכה את עלות הייצוג ב 3-2  מיליון ש"ח.
הדיונים על המשך ייצוגה של שם-טוב היו מחזה יוצא דופן ג"כ... השופט בני שגיא, הסנגוריה הציבורית, והתביעה, שגם היא משום מה זכתה למעמד בדיונים אלה, עסקו בשאלת תקצוב הסנגוריה לנאשמת. התביעה התנגדה תחילה באופן עקרוני למימון חריג על פי סעיף 19 לחסד"פ, ואח"כ לגובה הסכום המוקצב למימון...
באפיזודה האחרונה בסאגה - הוחלט על ייצוג ע"י עו"ד דניאל חקלאי בעלות כוללת של 500,000 ש"ח, על פי החלטת השופט בני שגיא, באישור שר המשפטים, ובהמלצת נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין...  הסכום אמור להיות משולם לעו"ד חקלאי מראש במלואו. במצב כזה, המשך ניהול המשפט כראוי יכול רק לגרום לעו"ד דניאל חקלאי הפסדים, ועלול להביא אותו לידי פשיטת רגל...  שגיא אוסר על שם-טוב לטעון בעצמה בעניין ייצוגה - שכן היא מיוצגת ע"י חקלאי,  אבל מתיר לתביעה לטעון בעניין הסדרי הייצוג לנאשמת...
השבוע, שם-טוב הגישה בעצמה לפרקליטות בקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 231(א) לחסד"פ.
המסמכים המצורפים
א) 2020-02-25 פרוטוקול דיון לפני השופט בני שגיא בעניין הייצוג
ב) 2020-03-01 השופט איתן אורנשטיין ממליץ על החלטתו של בני שגיא בעניין הייצוג
ג) 2020-05-07 החלטה של השופט שגיא, האוסרת על שם-טוב לטעון בעניין הסדר הייצוג
ד) 2020-05-17 בקשת שם-טוב בעצמה לעיכוב ההליכים על פי סעיף 231 א לחסד"פ