Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Wednesday, May 20, 2020

2020-05-20 מי היא ומה היא אשיית הסייבר המתקראת "הרשות השופטת"? עתירת חופש המידע הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל...

  Joseph Zernik

מי היא ומה היא אשיית הסייבר המתקראת "הרשות השופטת"? עתירת חופש המידע הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל...
"הרשות השופטת" נולדה יש מאין לפני כ-15-10 שנים - פברוק "חוקתי, על-חוקי" מרהיב... תחילה, "הרשות השופטת" עסקה בעיקר בניהול דפי רשת ופרסום מידע מפוקפק. במקביל נולדה הישות הבדיונית "Israeli Courts Authority", שהחלה לפברק חתימות אלקטרוניות על כתבי בית דין. בהמשך, הופיעה גם "דוברות הרשות השופטת". ולאחרונה, "הרשות השופטת" גם טענה כביכול בבית המשפט בעניין הנייד של אפי נוה... לאור אופיין הבדיוני של "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority" אין זה מפתיע שהנהלת בתי המשפט לא סיפקה תשובות כדין על בקשת חופש המידע בנושא.  עתירת חופש המידע שנרשמה אתמול, מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל לספק תשובות כדין. האם שופטת מחוזית בישראל תורה למנהל בתי המשפט לספק מידע שיערער את האמון ביושרת בתי המשפט?  ללא הבדל מה תפסוק השופטת, העתירה תיצור תיעוד ייחודי ביחס לישרתה או חוסר ישרתה של מערכת המשפט בישראל. לפיכך, העתירה הוגשה דו-לשונית - עברית/אנגלית, ושאר המסמכים יתורגמו בהמשך גם הם לפרסום בחו"ל...
בקשת חופש המידע והעתירה הוגשו כחלק מפעילותו של Human Rights Alert NGO.  הארגון עוסק בקידום השקיפות במערכת החוק והמשפט בישראל.  דו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018 סיכם את הדו"ח הנרחב של Human Rights Alert NGO, שהתמקד בפברוקים: "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-20_20.html
  
תמונות. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, אבל מאיפה צצה "הרשות השופטת"?
---

 
תמונות. דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים/שיבושים/זיופים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע.
---
תל-אביב, 20 למאי - עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מרזל ואח' נרשמה בבית המשפט המחוזי י-ם. [1] העתירה מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל להשיב כדין על בקשת חופש המידע, שעניינה תיעוד הקמתן על פי דין והתנהלותן של הישויות המתקראות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority".
בקשת חופש המידע הוגשה כחלק מפעילותו של הארגון Human Rights Alert NGO וביקשה תיעוד של הבסיס החוקי לקיומה של "הרשות השופטת", מינויים של בעלי התפקידים בה, פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, סמכותה להקים אתרי אינטרנט, סמכותה להנפיק אמצעי חתימה אלקטרונית ולחתום על החלטות שיפוטיות.


 תמונה. בדצמבר 2019, התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך ראיות לכאורה, שמקורן בנייד של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת". לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל.  לדוגמה - "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010" - מסמך חסר כל תוקף חוקי, ששופטי בית המשפט העליון מתייחסים אליו כמעשה חיקוק תקף ושריר.
--- 


תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - הנחיות בדבר הנפקת אפוסטילים על פי אמנת האפוסטיל, העומדות בסתירה גמורה לתקנות אמנת האפוסטיל  - החיקוק התקף של מדינת ישראל.
--- 


 תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון החלטות בית המשפט העליון. אולם אישור האבטחה של אתר מערכת גישת הציבור להחלטות בית המשפט העליון מציין שלא ניתן מידע ביחס לבעלות על אתר זה: ".This website does not supply ownership information"
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון מידע על התיקים והחלטות שיפוטיות במערכת "נט-המשפט".
---  
תמונה. הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" מתחזה לגורם מאשר, המנפיק כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א – 2001. בנוסף - הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" גם חותמת כביכול במקום השופטים על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מציינת במפורש שחתימות אלה אינן אמינות...  כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה: 
מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.  
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority. 
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099. 
--- 

תמונה.  
“הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. לדוגמה: פס"ד בעל חשיבות היסטורית של הנשיאה דורית בייניש משנת 2009 - בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):

תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין...  חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
 חשוב לציין שהנאמר בפסקה לעיל לא מומש מעולם - רובן המוחלט של החלטות השופטים מוסתרות במערכת נט-המשפט שלא כדין, ואינן 'פתוחות לעיונו של כל אדם באופן שוטף'.  קרוב לוודאי שהנשיאה דורית בייניש ידעה כבר בעת שחתמה על פסק הדין הנ"ל, שהדברים שכתבה חסרי אחיזה במציאות, שכן מערכת נט-המשפט הייתה כבר אז בשלבי הרצה.
קישורים
[1] 2020-05-18 עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל, בבית המשפט המחוזי י-ם

מתוך כתב העתירה - עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל - בבית המשפט המחוזי י-ם
10. סעיף 1 לבקשת חופש המידע - סעיף 1 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל” (נספח ע/21).
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 2, נספח ע/24) אומרת:
“2. אשר לסעיף 1 לבקשתך הרשות השופטת מכוח חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.”
לטענת העותר, סעיף 2 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, ויש לראות בו תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
א) סעיף 2 לתשובת חופש המידע אינו ניתן להבנה, שכן מבחינה תחבירית אינו משפט תקני בעברית.
ב) "הרשות השופטת" אינה נזכרת כלל בשני החוקים שצוינו בתשובת חופש המידע - חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. כמו כן, העותר לא מצא כל פסיקה המפרשת את החוקים הנ"ל כמכוננים את "הרשות השופטת".
ג) אין בסעיף 2 לתשובת חופש המידע כל מענה לסעיף 1 לבקשה – אסמכתא לכינונה או להקמתה של "הרשות השופטת" כישות חוקית כביכול במדינת ישראל.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 1 בבקשת חופש המידע 269/2019 אודות תיעוד כינונה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
11. סעיף 2 לבקשת חופש המידע – סעיף 2 ביקש ‘העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב"הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”’.
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 3, נספח ע/24) סיפקה את האסמכתאות ברשומות למינוייהם של הגב’ אסתר חיות - לנשיאת בית המשפט העליון, ושל מר יגאל מרזל - למנהל בתי המשפט.
לטענת העותר, סעיף 3 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, ויש לראות בו תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
אין בכתב מינויה של השופטת אסתר חיות לכהונת נשיאת בית המשפט העליון, ובדומה - בכתב מינויו של השופט יגאל מרזל למנהל בתי המשפט כל אזכור של “הרשות השופטת”, ואין דבר וחצי דבר בין מינוייהם כדין לתפקידים הנ"ל - נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט - לבין מינוייהם כביכול לבעלי תפקידים מסוימים כלשהם בישות המתקראת "הרשות השופטת".
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 2 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים בישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
12. סעיף 3 לבקשת חופש המידע – סעיף 3 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019”.
לעניין זה, סעיף 4 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24), לאחר שתי (2) אורכות, אומר:
"4. אשר לסעיף 3 לבקשתך אשיב שלא ברור במה דברים אמורים, יש לשלוח בקשה מפורטת של המידע שאותו אתה מבקש לקבל."
תשובה זו כשלעצמה אינה מתקבלת על הדעת לאחר האורכות הנ"ל.
יתרה מכך, גם לאחר שהעותר סיפק הסבר מפורט לעניין זה בהתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים (סעיף 3, נספח ע/25), כל שזכה לו בתשובה (נספח ע/26) הוא:
"‫פנייתך התקבלה ועם תום הבירור נודיעך דבר.”
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיף 3 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019”. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
13. סעיף 6 לבקשת חופש המידע - סעיף 6 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון נהלים, המתעד את הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה”.
לעניין זה, סעיף 7 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומר:
"‫7. אשר לסעיף 6 לבקשתך אשיב שלא קיים נוהל כמבוקש על ידך. עם זאת, יצוין שאותרו סיכומי מספר ישיבות בנושא אך אלה לא יימסרו בהתאם לסעיפים 9(ב)(4) ו-9(ב)(5) לחוק, שכן מדובר בתכתובות בעלות אופי פנימי ובתהליכי עבודה פנימיים של הרשות."
לטענת העותר, סעיף 7 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, מהסיבות שלהלן:
א) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש". "הנחיות" אלה מעולם לא פורסמו ברשומות, ותקפותן מפוקפקת. אולם "הרשות השופטת" מפרסמת את ה"הנחיות" הנ"ל כאילו הן חיקוק תקף מסוג כלשהו, ובית המשפט העליון אוכף את ביצוען על הצדדים בהליכים בבית המשפט העליון.
יש לציין שהנהלת בתי המשפט סירבה עוד בשנת 2011 לענות על בקשת חופש המידע 92/2011 של העותר, ללא כל הנמקה. בקשת חופש המידע 92/2011 ביקשה לקבל העתק של המסמך המקורי של "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש", החתום ע"י נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.
ב) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון הנחיות למימוש אמנת האפוסטיל. המידע המתפרסם ע"י הישות הנ"ל בעניין מימוש אמנת האפוסטיל (האמנה המבטלת את דרישת האימות למסמכי חוץ ציבוריים, שנחתמה בהאג ביום 5 באוקטובר 1961) עומד בניגוד ללשונה ולרוחה של אמנת האפוסטיל עצמה, וכן בניגוד לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שהתפרסמו כדין ברשומות בחתימת שר המשפטים חיים צדוק.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיף 6 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה.
14. סעיפים 10-7 לבקשת חופש המידע - סעיפים 10-7 ביקשו מידע אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
לעניין זה, סעיף 8 ו-9 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומרים בחלקם:
“‫8. אשר לסעיפים 8-7 לבקשתך אשיב שהחתימות האלקטרוניות מנוהלות על ידי משרד המשפטים. לפיכך דינה של הבקשה בהתאם לסעיף 8(5) לחוק. באפשרותך לפנות בבקשה מתאימה לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים… יצוין שהנהלת בתי המשפט פועלת בהתאם לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001.
9. אשר לסעיפים 10-9 לבקשתך אשיב שאין נהלים בנושא, לפיכך דינה של הבקשה להידחות בהתאם לסעיף 8(3) לחוק.‬”
לטענת העותר, סעיפים 8 ו-9 לתשובת חופש המידע, ובפרט ההפניה למשרד המשפטים, אינם תשובה תקינה, ויש לראות בהם תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
א) במשרד המשפטים מתנהל משרד "רשם גורמים מאשרים" על פי חוק חתימה אלקטרונית. הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” אינה "גורם מאשר" על פי חוק חתימה אלקטרונית, כפי שברור בין השאר על פי "מרשם גורמים מאשרים לפי סעיף 9(ב) לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001”, כפי שהוא מתפרסם ע"י רשם גורמים מאשרים באתר משרד המשפטים. [1]
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיפים 10-7 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
V. סוף דבר
15. העניינים שבסיס העתירה דנן מתייחסים ליסודות המבנה החוקתי-מוסדי של המשטר במדינת ישראל. עצם הספק בעניין קיומה והתנהלותה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית, הוא מצב בלתי תקין ובלתי סביר בעליל. יתרה מכך, העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לישרת המידע החוקי ו/או המשפטי, המתפרסם באתרי רשת המנוהלים ע"י הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. זאת ועוד – העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לתקופתם וישרתם של כלל כתבי ההחלטות ופסקי הדין המתפרסמים במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט – נט-המשפט. בדומה – תקפותם וישרתם של כלל האפוסטילים המונפקים בבתי המשפט של מדינת ישראל על פי אמנת האפוסטיל.
לפיכך, לעניינים שבבסיס עתירה זאת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לכלל תושבי מדינת ישראל. כמו כן, יש בה בוודאי עניין וחשיבות לקהילה הבינלאומית.
16. מכל הטעמים לעיל, מן הדין והצדק שבית המשפט ייעתר לעתירה ויורה למשיבים ליתן לעותר את כל המידע המבוקש.
...
1 "משרד המשפטים, מרשם גורמים מאשרים על פי חוק חתימה אלקטרונית” (נצפה ביום 15 לאפריל, 2020)

Tuesday, May 19, 2020

2020-05-20 פרשת השופטים הנוקמים: בני שגיא והמשך הקרקס בעניין ייצוג הנאשמת לורי שם-טוב

 
פרשת השופטים הנוקמים: בני שגיא והמשך הקרקס בעניין ייצוג הנאשמת לורי שם-טוב
בתיק חשוב ויוצא דופן זה, התקשורת שומרת בד"כ על קשר השתיקה... והשופט בני שגיא בבית המשפט המחוזי ת"א ממשיך שורה ארוכה של הפרות בוטות של הזכות להליך ראוי. לאחר ששם-טוב סירבה להודות באישומים, שגיא הכריז ששם-טוב "שברה את הכלים". בתגובה, סירב לגלות לסנגורים את תכנית המשפט וזהות העדים שיופיע בדיונים הבאים עד לרגע האחרון. תעלול זה הביא את הסנגור יהונתן רבינוביץ' לידי משבר, שבסופו שוחרר מייצוג. בהמשך, שופט העליון אלכס - "סדרי הדין הם לא תכנית כבקשתך" -  שטיין הכשיל את ה"הסדרה" של שגיא במחוזי ת"א, על פיה שם-טוב הייתה מיוצגת באופן מוגבל ע"י הסנגוריה הציבורית, והותר לה להגיש עד 3 בקשות בחודש בעצמה, כבלתי מיוצגת.  בכך, שטיין גרם לשיתוק בתיק, הנמשך בפועל עד היום. בסדרת דיונים יוצאי דופן, התביעה זכתה למעמד וטענה בעניין הסדרי הייצוג והתשלום עבור הסנגוריה של הנאשמת.  לאחר שסדרת עורכי דין חיצוניים העריכו בבית המשפט את עלות ההגנה בכ- 3-2 מיליון ש"ח, נמצא פתרון פלא. עו"ד דניאל חקלאי הסכים לקבל את הייצוג במחיר מבצע בעלות של 500,00 ש"ח - הכל כלול. שר המשפטים אישר את ההסדר, ונשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין נתן את ברכתו... הסכום אמור להיות משולם לעו"ד חקלאי מראש במלואו. במצב כזה, המשך ניהול המשפט כראוי יכול רק לגרום לעו"ד דניאל חקלאי הפסדים, ועלול להביא אותו לידי פשיטת רגל...השבוע, שם-טוב הגישה בעצמה לפרקליטות בקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 231(א) לחסד"פ.
האפליה בהתנהלות מערכת החוק והמשפט ביחס ללורי שם-טוב בולטת עוד יותר על רקע הנדיבות ביחס לייצוגו של רונאל פישר בתיק מ"י נ מלכה בירושלים ואופן התנהלות התיק שם. כפי שנחשף השבוע, עלות הסנגוריה הציבורית לרונאל פישר כבר עברה את סך 1,300,000 ש"ח, ועתידה לטפוח בשנים הקרובות עוד יותר...
בדיעבד גם ברור שפרשת השופטים הנוקמים קשורה בקשר ישיר לפרשת הוועדה למינוי שופטים - עוד שנה או שנתיים לפני שפרשת הוועדה למינוי שופטים נחשפה לציבור הרחב...  בקשות פסלות שהוגשו נגד השופט בני שגיא בתיק מ"י נ שם-טוב (ונדחו), טענו לעילת פסלות על רקע היחסים בין שגיא לבין יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, ותיארו את כתב האישום בפרשת השופטים הנוקמים כניסיון להשתיק את פרשת הוועדה למינוי שופטים.  בתיק מ"י נ שם-טוב שגיא גם הוציא צו איסור פרסום על השם הנפוץ "מין תמורת מינוי"...
מצורפים כתבים מתיק ת"פ 14615-04-17 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' לפני השופט בני שגיא בבית המשפט המחוזי ת"א.
Image
Image
Add caption
תמונה.  פברואר 2017  - ירון לונדון מכריז על מעצר "כנופיית הטרור הרשתי" על רקע אקדחים שלופים.  בימים הראשונים לאחר המעצר, המשטרה והפרקליטות ניהלו מסע פרופגנדה, בשעה שסנגורי העצורים היו מנועים מלהגיב תחת צווי איסור פרסום.  בשנים שחלפו מאז, התקשורת, כולל ירון לונדון, נמנעת מלתקן את הפרסומים הכוזבים המקוריים, וגם לא מדווחת על המתרחש בתיק.  על רקע זה, יוצאי הדופן בולטים עוד יותר: פרופ' בועז סנג'רו, פרופ' דניאל פרידמן, האגודה לזכויות האזרח ושרון שפורר.
---

תמונה. על פי פרסומי התקשורת השבוע, עלות הסנגוריה הציבורית של רונאל פישר כבר עברה את סך 1,300,000 ש"ח, ועתידה כנראה להגיע לסכום כפול.  ההבדל בין יחס הסנגוריה הציבורית ומערכת החוק והמשפט לנאשמים רונאל פישר ולורי שם-טוב מדגיש את האפליה.
--- 

הוועדה למינוי שופטים התכנסה: "כל המועמדים מצוינים"
תמונות. יולי 2017 - תכנית "עובדה" תיארה את השופט בני שגיא "מכרכר" סביב יו"ר לשכת עורכי הדין בכנס הלשכה באילת. בדיעבד גם ברור שפרשת השופטים הנוקמים קשורה בקשר ישיר לפרשת הוועדה למינוי שופטים - עוד שנה או שנתיים לפני שפרשת הוועדה למינוי שופטים נחשפה לציבור הרחב...  בקשות פסלות שהוגשו נגד השופט בני שגיא בתיק מ"י נ שם-טוב (ונדחו), טענו לעילת פסלות על רקע היחסים בין שגיא לבין יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, ותיארו את כתב האישום בפרשת השופטים הנוקמים כניסיון להשתיק את פרשת הוועדה למינוי שופטים.  בתיק מ"י נ שם-טוב שגיא גם הוציא צו איסור פרסום על השם הנפוץ "מין תמורת מינוי"...
---

 
תמונות. שופט העליון אלכס - "סדרי הדין הם לא תכנית כבקשתך" -  שטיין הכשיל את ה"הסדרה" של שגיא במחוזי ת"א, על פיה שם-טוב הייתה מיוצגת באופן מוגבל ע"י הסנגוריה הציבורית, והותר לה להגיש עד 3 בקשות בחודש בעצמה, כבלתי מיוצגת.  בכך, שטיין גרם לשיתוק בתיק, הנמשך בפועל עד היום. 
---
תל-אביב, 20 למאי - במשך חודשים ארוכים, ההליכים בת"פ 14615-04-17 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' לפני השופט בני שגיא בבית המשפט המחוזי ת"א תקועים, מחוסר ייצוג לנאשמת.
היקף התיק עצום - כ- 120 סעיפי אישום, חומרי ראיות הכוללים כ- 50,000 דפי קריאה, כ-500 תקליטורים של קבצי טקסט, וידאו ואודיו, ודיסק של 4 טרה (שקול לכ-6,000 תקליטורים של קבצי טקסט, אודיו ווידאו), מאות עדים. 
כבר לפני שנה כתב פרופ' דניאל פרידמן, "ריבוי האישומים בכתב האישום ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ומימונה לכמעט בלתי אפשריים".
ת1
המשבר בייצוגה של הנאשמת שם-טוב החל עוד כשהייתה מיוצגת ע"י הסנגוריה הציבורית. הסנגוריה הציבורית פיקחה באופן צמוד על התנהלותו של הסנגור הציבורי החיצוני עו"ד יהונתן רבינוביץ' במטרה למנוע את טפיחת עלות התיק לסנגוריה... 
במקביל, שגיא הכריז באולם הדיונים שהנאשמת "שברה את הכלים" כשלא הודתה באישומים ועמדה על זכותה לקיום הליך פלילי מלא בכתב האישום.  בתגובה, שגיא החליט שלא לקבוע תכנית משפט ולא לגלות לסנגורים עד לרגע האחרון אלו עדים יופיעו באיזה דיון.  בשלב זה, לאחר חודשים רבים, עו"ד רבינוביץ' יצא באולם הדיונים בהכרזה יוצאת דופן - שהשופט בני שגיא עוסק בהפרות חמורות של הזכות להליך ראוי. בתגובה, שגיא הכריז שאין חובה בחיקוק לקבוע תכנית משפט.  רבינוביץ' השיב, שבין אם הדבר מפורש בחיקוק, ובין אם לאו - התנהלותו של שגיא היא הפרה בוטה של הזכות להליך ראוי. רבינוביץ' הוסיף שהוא חייב לשקול את חובותיו על פי האתיקה של עורכי הדין, וכן את שמו הטוב כאדם. בהמשך - רבינוביץ' התפטר ושגיא שחרר אותו מהייצוג...
לאחר מכן, הופיעו מספר סנגוריות לתקופת מה כבאות כוחה של שם-טוב. אולם הסנגוריה מנעה מהן לבצע את כל הפעולות הנדרשות, שוב - מתוך כוונה לשלוט בעלות התיק.  ואז, שגיא מצא פתרון מקורי - שם-טוב הייתה כביכול מיוצגת ע"י הסנגוריה הציבורית בצורה מוגבלת, אבל שגיא התיר לה להגיש שלוש בקשות בחודש בעצמה...
כל ההתרחשויות האלה נמשכו כשלורי עדיין נתונה במעצר לפני משפט חסר תקדים, שנמשך יותר משנתיים ו-3 חודשים, בתיק בו עיקר האישומים הם עבירות מקלדת...
בתום שנתיים למעצר, פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר מיד את לורי שם טוב ממעצרה.  הנטל הכבד הוא עתה על השופטים".
פרופ. בועז סנג'רו לשחרר מיד את לורי שם
אפילו במצב זה, הסנגוריה הציבורית סירבה לאשר מימון הגשת בקשות לשחרורה של לורי שם-טוב.
לורי שוחררה לבסוף למעצר בית בעקבות סדרת בקשות שהגישה בעצמה, כבלתי מיוצגת בבית המשפט המחוזי ת"א, ועררים שהגישה בעצמה, כבלתי מיוצגת בבית המשפט העליון. אחד מהשיאים בקרקס המשפטי התרחש בדיון לפני שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין.  שם-טוב טענה בעצמה, כבלתי מיוצגת. מולה טענה פרקליטות המדינה. הסנגוריה הציבורית גם היא הופיעה לדיון.  שלושת הצדדים - שם-טוב, הפרקליטות והסנגוריה טענו זה עם זה וזה נגד זה בכל הצירופים האפשריים.  שטיין לא הצליח להבין את הקרקס שהתנהל לפניו. ואז, הפרקליטות הסבירה לשטיין את ה"הסדרה" של שגיא - שם-טוב כביכול מיוצגת ע"י הסנגוריה הציבורית, אבל בצורה מוגבלת, ומותר לה להגיש 3 בקשות בחודש בעצמה... 
שטיין לא הצליח להבין את המצב, ואז הפרקליטות ניסתה להגן על ה"הסדרה" של שגיא והסבירה לו "יש החוק, ויש מה שעובד בפרקטיקה".
שטיין התפוצץ: 'לא נשמע דבר כזה בבית משפט כלשהו בעולם... סדרי הדין הפלילי הם לא תכנית כבקשתך... אין לשופט סמכות להמציא מחדש את סדרי הדין הפלילי.... '
מאז, התיק הפלילי במחוזי ת"א בעצם תקוע.
בהמשך, הוחלט לממן את הסנגוריה של לורי שם-טוב באופן חריג על פי סעיף 19 לחסד"פ (הסדר חריג דומה הופעל כנראה למימון הגנתו של רונאל פישר, אבל בקנה מידה נרחב בהרבה).  סדרת עורכי דין הופיעה בבית המשפט, כולל עו"ד דניאל חקלאי, והעריכה את עלות הייצוג ב 3-2  מיליון ש"ח.
הדיונים על המשך ייצוגה של שם-טוב היו מחזה יוצא דופן ג"כ... השופט בני שגיא, הסנגוריה הציבורית, והתביעה, שגם היא משום מה זכתה למעמד בדיונים אלה, עסקו בשאלת תקצוב הסנגוריה לנאשמת. התביעה התנגדה תחילה באופן עקרוני למימון חריג על פי סעיף 19 לחסד"פ, ואח"כ לגובה הסכום המוקצב למימון...
באפיזודה האחרונה בסאגה - הוחלט על ייצוג ע"י עו"ד דניאל חקלאי בעלות כוללת של 500,000 ש"ח, על פי החלטת השופט בני שגיא, באישור שר המשפטים, ובהמלצת נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין...  הסכום אמור להיות משולם לעו"ד חקלאי מראש במלואו. במצב כזה, המשך ניהול המשפט כראוי יכול רק לגרום לעו"ד דניאל חקלאי הפסדים, ועלול להביא אותו לידי פשיטת רגל...  שגיא אוסר על שם-טוב לטעון בעצמה בעניין ייצוגה - שכן היא מיוצגת ע"י חקלאי,  אבל מתיר לתביעה לטעון בעניין הסדרי הייצוג לנאשמת...
השבוע, שם-טוב הגישה בעצמה לפרקליטות בקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 231(א) לחסד"פ.
המסמכים המצורפים
א) 2020-02-25 פרוטוקול דיון לפני השופט בני שגיא בעניין הייצוג
ב) 2020-03-01 השופט איתן אורנשטיין ממליץ על החלטתו של בני שגיא בעניין הייצוג
ג) 2020-05-07 החלטה של השופט שגיא, האוסרת על שם-טוב לטעון בעניין הסדר הייצוג
ד) 2020-05-17 בקשת שם-טוב בעצמה לעיכוב ההליכים על פי סעיף 231 א לחסד"פ


Wednesday, May 6, 2020

2020-05-07 "שופטים לא מעל לחוק" -- תלונה פלילית בגין מרמה הוגשה נגד שופטת השלום ענת יהב 

"שופטים לא מעל לחוק" -- תלונה פלילית בגין מרמה הוגשה נגד שופטת השלום ענת יהב  
תלונה פלילית הוגשה אתמול במפלג חקירות הונאה נגד שופטת השלום ענת יהב בגין קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, וכו'. התלונה נובעת ממעשיה של השופטת ענת יהב, בצוותא חדא עם המשטרה ושב"ס בהליכי "בקשה להארכת מעצר" כביכול. 
הפרשה נובעת מניסיון לסחוט באיומים ולפברק "הרחקה" מבית המשפט בווייצמן 1, תל-אביב, במטרה למנוע את המשך המחאה השבועית "שופטים לא מעל לחוק". המחאה השבועית דורשת החלטה של הפרקליטות (חודשים לאחר המלצת המשטרה) בעניין הגשת כתבי אישום נגד אפי נווה והשופטת אתי כרייף בפרשת הבורדל בוועדה למינוי שופטים, וחקירת אמת של התנהלותם של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין ושופטים אחרים, שנחשפה בנייד של אפי נוה.
בעקבות קבלת התלונה נגד השופטת ענת יהב במפלג חקירות הונאה, הוגשה דרישה ליועמ"ש להורות למשטרת ישראל לחקור את התלונה. הפנייה ליועמ"ש מציינת שהשופטת ענת יהב סירבה לספק כל הסברים להתנהלותה לאחר שנחשפו השיבושים/ פברוקים.  במקום זאת הנפיקה השופטת ענת יהב שוב ושוב החלטות המציעות ל"חשוד" להגיש תלונה.  הפנייה ליועמ"ש טוענת עוד, שהתנהלותה של השופטת ענת יהב מהווה הפרה של זכויות האדם וכן הפרה של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות.  
הפרשה גם מדגימה שוב, שמערכת ניהול התיקים האלקטרוניים - נט-המשפט - היא מערכת בלתי תקינה, המשמשת כמכשיר להונאות בבתי המשפט.
הפרשה כולה עומדת כמובן בניגוד גמור למסע היח"ץ של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שמנסה לשכנע את הציבור, שהשופטים הם אלה שמגנים על זכויות האדם בישראל... נהפוך הוא -- הראיות מצביעות על הפרות שיטתיות של זכויות האדם ע"י רשויות החוק והמשפט בישראל.
מערכת החוק והמשפט של מדינת ישראל מצטיינת באנומליה ייחודית: בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט אחד בעבירות שחיתות (שוחד, מרמה, הפרת אמונים) תוך שימוש בסמכותו.  מועמדים מתאימים יש בשפע.
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-06.html
 

  
תמונות. על פי התלונה הפלילית, המרמה נועדה לסחוט ולפברק "הרחקה" בכדי לסכל את המשך המחאה השבועית - "שופטים לא מעל לחוק" - מול בית המשפט בווייצמן 1, ת"א. המחאה השבועית דורשת החלטה של הפרקליטות (חודשים לאחר המלצת המשטרה) בעניין הגשת כתבי אישום נגד אפי נווה והשופטת אתי כרייף בפרשת הבורדל בוועדה למינוי שופטים, וחקירת אמת של התנהלותם של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין ושופטים אחרים, שנחשפה בנייד של אפי נוה. 


   
תמונות.  הפרשה החלה בניסיון סחיטה של "תנאים" בתחנת המשטרה, המשיך בקבלה למעצר על סמך מסמך מפוברק - "אסמכתא לכליאת בגיר - דו"ח קצין ממונה". ביומיים אח"כ התנהלו דיונים מפוברקים בבקשות מפוברקות להארכת מעצר של התביעה המשטרתית, עם "פעולות לביצוע"...  במקביל, נציג שב"ס הודיע לפרוטוקול ש"החשוד" מוחזק בבידוד באבו-כביר, כיוון שהוא מסרב לחתום על תנאי "ההרחקה" המפוברקת. המעצר הסתיים  ברישם מסמך בנט-המשפט של מסמך מפוברק של "פקודת שחרור", המצאתו לשב"ס, ואח"כ העלמתו מנט-המשפט והחלפתו במסמך מפוברק אחר, האומר רק "נסרק בטעות".  אפילו על נייר משובש מסוג זה, שאינו כתב בית דין כלל, ניתן להנפיק היום בנט-המשפט אישור כביכול ("החותמת הסגולה"). הפרשה מספקת תיעוד ייחודי של השימוש בנט-המשפט כמכשיר לשיבושים.
--- 
 
תמונות. גם לאחר שהפברוקים נחשפו מתוך עיון בתיק האלקטרוני בנט-המשפט ובקשת חופש המידע לשב"ס, השופטת ענת יהב סירבה לספק כל הסבר להתנהלותה. במקום זאת המליצה על הגשת תלונה...
--- 
 
תמונות. דוחות Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם (2013, 2018) התמקדו בהפרות חמורות של זכויות האדם ע"י רשויות החוק והמשפט בישראל באמצעות פברוק/שיבוש/זיוף של כתבים חוקיים ומשפטיים.
--- 
להלן הפנייה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, בדרישה להורות על חקירת התלונה הפלילית נגד השופטת ענת יהב
Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ
07 למאי, 2020
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
משרד המשפטים
באמצעות פורטל הפניות ליועמ"ש
הנידון: דרישה להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירת תלונה פלילית (מס' תיק 225979/2020) נגד השופטת ענת יהב מבית המשפט השלום ת"א בגין קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, ועוד
הרינו מבקשים את קבלת החלטתך המנומקת בתוך 45 יום, על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות) התשי"ט-1958
לכבוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט,
מצורפת לפנייתנו זו תלונה פלילית נגד השופטת ענת יהב מבית המשפט השלום ת"א, הנובעת ממעשים, בצוותא חדא עם אחרים, שהם חלק מהתנהלותה בהליכי "בקשה להארכת מעצר" כביכול ביום 06 לפברואר, 2020, בתיק מ"י 11235-02-20 מ"י נ יוסף צרניק. מצורף בראש התלונה "אישור בדבר הגשת תלונה" (מס' תיק 225979/2020) מאת מפלג חקירות הונאה, מחוז ת"א, מיום 06 למאי, 2020 .
יש לציין שהשופטת ענת יהב סירבה לספק כל הסברים להתנהלותה לאחר שנחשפו השיבושים לכאורה בכתבי בית דין ובהליכי המשפט בעקבות עיון בתיק האלקטרוני בבית המשפט ובקשת חופש המידע לשב”ס. במקום זאת הנפיקה השופטת ענת יהב שוב ושוב החלטות המציעות ל"חשוד" להגיש תלונה (תמונה 5, עמ' 10-11).
לטענת המתלונן, המעשים שבבסיס התלונה דנן עולים עד כדי הפרה של הסעיפים הבאים של חוק העונשין, התשל"ז-1977:
1. סעיף 284, מרמה והפרת אמונים;
2. סעיף 244, שיבוש מהלכי משפט;
3. סעיף 371, חטיפה לשם כליאה'
4. סעיף 428, סחיטה באיומים;
5. סעיף 415, קבלת דבר במרמה;
6. סעיף 421, זיוף בידי עובד הציבור, וכן
7. סעיף 422, שידולי מרמה.
לטענת המתלונן, המעשים שבבסיס התלונה דנן גם עולים עד כדי הפרות של אחד או יותר מסעיפי ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, לרבות:
1. סעיף ז: הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק. הכל זכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזאת…
2. סעיף ח: כל אחד זכאי לתקנה יעילה מטעם בתי הדין הלאומיים המוסמכים נגד מעשים המפירים את זכויות היסוד שניתנו לו על פי החוקה והחוקים.
3. סעיף ט: לא ייאסר אדם, לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי.
4. סעיף י: כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו.
5. סעיף יט: כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות.
6. סעיף כ: (1) כל אדם זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום.
לטענת המתלונן, המעשים שבבסיס התלונה דנן גם עולים עד כדי הפרה של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (אומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1966, ונכנסה לתוקף בשנת 1976), שמדינת ישראל חברה בה.
עבירות מהסוג המיוחס לשופטת ענת יהב בתלונה דנן, המבוססות על פברוק ושיבוש כתבי בית דין והליכי משפט, מוכרת היטב ברחבי העולם כמעשי מרמה נפוצים של שופטים בבתי משפט מושחתים. לדוגמה, קודי העונשין של המדינות השונות בארה"ב כוללים חוקים מיוחדים העוסקים במעשים מסוג זה. במדינת טקסס, לדוגמה, מעשים אלה נקראים "הדמיית הליך חוקי". [1] בפסיקה הפדרלית בארה"ב, מעשים אלה נקראים "הונאה של בית המשפט". [2]
עבירות מהסוג המיוחס לשופטת ענת יהב בתלונה דנן, נפוצות גם בבתי המשפט בישראל. הדוגמאות המוכרת ביותר הן: א) פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, [3] ו-ב) פרשת "הפרוטוקולים הבדיוניים" של השופטת הילה כהן. [4] אולם מערכת החוק והמשפט בישראל יצרה בפועל "חבריינות" (impunity – חסינות בדויה לעבריינות) לשופטים, ועד היום לא הוגש אפילו כתב אישום אחד נגד שופט שנתפס בביצוע מעשים מסוג זה.
עבריינות במערכת החוק והמשפט כגורם מרכזי בהפרת זכויות האדם, מוכרת היטב ברחבי העולם מזה דורות רבים. לראיה, בארה"ב נחקקו בחוק העונשין, כבר בסמוך לאחר מלחמת האזרחים לפני כ- 150 שנה, סעיפים ביחס ל"שלילת זכויות תחת מראית עין של החוק". [5]לעומת זאת במדינת ישראל, לא רק שלא נחקקו סעיפים דומים בחוק העונשין, השיח הציבורי והשיח בקרב משפטנים מתעלם לחלוטין מעברייניות מסוג זה.
מעבר לפרטי התלונה דנן והתנהלות המעורבים בדבר, מן הראוי לבחון "תקלות מערכתיות" המודגמות בתלונה:
1. סחיטה באיומים לכאורה של "החשוד" ע"י משטרת ישראל – דרישה לוותר על חופש הביטוי וחופש המחאה תחת איום במעצר אם לא יחתום על "תנאים" שנקבעו ללא כל סמכות ע”י קצין משטרה.
2. המשך ניסיון הסחיטה לכאורה של "החשוד" ע"י התביעה המשטרתית, בצוותא חדא עם שב"ס והשופטת ענת יהב – ע"י ניהול הליכים מפוברקים של "בקשה להארכת מעצר", בשעה שנציג שב"ס הודיע לפרוטוקול ש"החשוד" מוחזק בבית המעצר בבידוד במטרה לסחוט את חתימתו על "התנאים" הנ”ל (נספח ה’ - פרוטוקול, עמ’ 5).
3. קבלת אדם לכליאה ללא אסמכתא חוקית, המשך החזקתו בכליאה ללא אסמכתא חוקית, ושחרורו מכליאה ללא אסמכתא חוקית.
מעבר לכל אלה, התלונה דנן מדגימה בצורה יוצאת דופן את חוסר התקינות וחוסר הישרה שבפיתוחה, הטמעתה והפעלתה של מערכת נט-המשפט – מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט. בתלונה מתועד רישום מסמכים חסרי תוקף כ"צו מעצר" ו"פקודת שחרור". אולם חמור עוד יותר הוא התיעוד של שיבוש של כתבי בית דין בתיק האלקטרוני:
1. מסמך – חסר תוקף מיסודו – נרשם תחילה ברשימת המסמכים ביום 06 לפברואר 2020, תחת הכיתוב -"פקודת שחרור". מסמך זה עומד בסתירה להחלטה כביכול של השופטת ענת יהב באולם הדיונים, שנרשמה גם בפרוטוקול, אודות שחרור ב"תנאים".
2. המסמך המקורי נמסר על פי הראיות לכאורה ע"י בית המשפט לידי שב"ס לצורך ביצועו.
3. המסמך המקורי הועלם זמן לא רב אח"כ מהתיק האלקטרוני, והוחלף במסמך חסר תוקף אחר, האומר - "נסרק בטעות" – עדיין תחת הכיתוב “פקודת שחרור” (תמונה 2, עמ’ 6, ותמונה 3, עמ’ 8).
פעולות אלו התבצעו בתיק האלקטרוני ללא כל רישום גלוי לבעלי הדין של שמו וסמכותו של מי שרשם את מסמך המקורי - "פקודת השחרור" חסרת התוקף, מי שמסר את המסמך המקורי לשב"ס, ומי שהעלים את המסמך המקורי והחליף אותו במסמך חסר התוקף האחר. כמו כן אין כל הנמקה גלויה בתיק בית המשפט לביצוע פעולות משובשות אלו בתיק האלקטרוני.
בהקשר זה יש לציין שדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם בביקורת התקופתית על ישראל, הן בשנת 2013 והן בשנת 2018, מציינים את חוסר הישרה במערכת נט-המשפט (ראו עמ’ 1 בתלונה).
מן הראוי שמשרד המשפטים יפעל לתיקון המצב, שכן לא נראה שהנהלת בתי המשפט מתכוננת לתקן מעוות זה, שהיא עצמה יצרה.
לסיכום
בימים04-06 לפברואר, 2020, בוצעה שרשרת עבירות לכאורה על חוק העונשין. תחילה – ע"י משטרת ישראל. אח"כ – ע"י משטרת ישראל ושב"ס בניצוחה של השופטת ענת יהב. מטרתן של העבירות לכאורה – דיכוי חופש המחאה וחופש הביטוי.
מכל הטעמים הנ”ל, ומכל הטעמים המפורטים בתלונה עצמה, הרינו דורשים שתורה למשטרת ישראל לחקור את התלונה דנן.
בברכה,
_________________
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert NGO
1 Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process
2 Fraud on the Court Law - Legal Definition
3 עורכי-הדין: חזית אחידה להדחת השופטת אלשיך | ישראל היום
4 סוף לסיפור: השופטת הילה כהן הודחה ע"י הוועדה לבחירת שופטים | גלובס
5  Deprivation of rights under color of law  18 U.S. Code §242