Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Wednesday, May 6, 2020

2020-05-07 "שופטים לא מעל לחוק" -- תלונה פלילית בגין מרמה הוגשה נגד שופטת השלום ענת יהב 

"שופטים לא מעל לחוק" -- תלונה פלילית בגין מרמה הוגשה נגד שופטת השלום ענת יהב  
תלונה פלילית הוגשה אתמול במפלג חקירות הונאה נגד שופטת השלום ענת יהב בגין קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, וכו'. התלונה נובעת ממעשיה של השופטת ענת יהב, בצוותא חדא עם המשטרה ושב"ס בהליכי "בקשה להארכת מעצר" כביכול. 
הפרשה נובעת מניסיון לסחוט באיומים ולפברק "הרחקה" מבית המשפט בווייצמן 1, תל-אביב, במטרה למנוע את המשך המחאה השבועית "שופטים לא מעל לחוק". המחאה השבועית דורשת החלטה של הפרקליטות (חודשים לאחר המלצת המשטרה) בעניין הגשת כתבי אישום נגד אפי נווה והשופטת אתי כרייף בפרשת הבורדל בוועדה למינוי שופטים, וחקירת אמת של התנהלותם של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין ושופטים אחרים, שנחשפה בנייד של אפי נוה.
בעקבות קבלת התלונה נגד השופטת ענת יהב במפלג חקירות הונאה, הוגשה דרישה ליועמ"ש להורות למשטרת ישראל לחקור את התלונה. הפנייה ליועמ"ש מציינת שהשופטת ענת יהב סירבה לספק כל הסברים להתנהלותה לאחר שנחשפו השיבושים/ פברוקים.  במקום זאת הנפיקה השופטת ענת יהב שוב ושוב החלטות המציעות ל"חשוד" להגיש תלונה.  הפנייה ליועמ"ש טוענת עוד, שהתנהלותה של השופטת ענת יהב מהווה הפרה של זכויות האדם וכן הפרה של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות.  
הפרשה גם מדגימה שוב, שמערכת ניהול התיקים האלקטרוניים - נט-המשפט - היא מערכת בלתי תקינה, המשמשת כמכשיר להונאות בבתי המשפט.
הפרשה כולה עומדת כמובן בניגוד גמור למסע היח"ץ של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שמנסה לשכנע את הציבור, שהשופטים הם אלה שמגנים על זכויות האדם בישראל... נהפוך הוא -- הראיות מצביעות על הפרות שיטתיות של זכויות האדם ע"י רשויות החוק והמשפט בישראל.
מערכת החוק והמשפט של מדינת ישראל מצטיינת באנומליה ייחודית: בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט אחד בעבירות שחיתות (שוחד, מרמה, הפרת אמונים) תוך שימוש בסמכותו.  מועמדים מתאימים יש בשפע.
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-06.html
 

  
תמונות. על פי התלונה הפלילית, המרמה נועדה לסחוט ולפברק "הרחקה" בכדי לסכל את המשך המחאה השבועית - "שופטים לא מעל לחוק" - מול בית המשפט בווייצמן 1, ת"א. המחאה השבועית דורשת החלטה של הפרקליטות (חודשים לאחר המלצת המשטרה) בעניין הגשת כתבי אישום נגד אפי נווה והשופטת אתי כרייף בפרשת הבורדל בוועדה למינוי שופטים, וחקירת אמת של התנהלותם של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין ושופטים אחרים, שנחשפה בנייד של אפי נוה. 


   
תמונות.  הפרשה החלה בניסיון סחיטה של "תנאים" בתחנת המשטרה, המשיך בקבלה למעצר על סמך מסמך מפוברק - "אסמכתא לכליאת בגיר - דו"ח קצין ממונה". ביומיים אח"כ התנהלו דיונים מפוברקים בבקשות מפוברקות להארכת מעצר של התביעה המשטרתית, עם "פעולות לביצוע"...  במקביל, נציג שב"ס הודיע לפרוטוקול ש"החשוד" מוחזק בבידוד באבו-כביר, כיוון שהוא מסרב לחתום על תנאי "ההרחקה" המפוברקת. המעצר הסתיים  ברישם מסמך בנט-המשפט של מסמך מפוברק של "פקודת שחרור", המצאתו לשב"ס, ואח"כ העלמתו מנט-המשפט והחלפתו במסמך מפוברק אחר, האומר רק "נסרק בטעות".  אפילו על נייר משובש מסוג זה, שאינו כתב בית דין כלל, ניתן להנפיק היום בנט-המשפט אישור כביכול ("החותמת הסגולה"). הפרשה מספקת תיעוד ייחודי של השימוש בנט-המשפט כמכשיר לשיבושים.
--- 
 
תמונות. גם לאחר שהפברוקים נחשפו מתוך עיון בתיק האלקטרוני בנט-המשפט ובקשת חופש המידע לשב"ס, השופטת ענת יהב סירבה לספק כל הסבר להתנהלותה. במקום זאת המליצה על הגשת תלונה...
--- 
 
תמונות. דוחות Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם (2013, 2018) התמקדו בהפרות חמורות של זכויות האדם ע"י רשויות החוק והמשפט בישראל באמצעות פברוק/שיבוש/זיוף של כתבים חוקיים ומשפטיים.
--- 
להלן הפנייה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, בדרישה להורות על חקירת התלונה הפלילית נגד השופטת ענת יהב
Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ
07 למאי, 2020
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
משרד המשפטים
באמצעות פורטל הפניות ליועמ"ש
הנידון: דרישה להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירת תלונה פלילית (מס' תיק 225979/2020) נגד השופטת ענת יהב מבית המשפט השלום ת"א בגין קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, ועוד
הרינו מבקשים את קבלת החלטתך המנומקת בתוך 45 יום, על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות) התשי"ט-1958
לכבוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט,
מצורפת לפנייתנו זו תלונה פלילית נגד השופטת ענת יהב מבית המשפט השלום ת"א, הנובעת ממעשים, בצוותא חדא עם אחרים, שהם חלק מהתנהלותה בהליכי "בקשה להארכת מעצר" כביכול ביום 06 לפברואר, 2020, בתיק מ"י 11235-02-20 מ"י נ יוסף צרניק. מצורף בראש התלונה "אישור בדבר הגשת תלונה" (מס' תיק 225979/2020) מאת מפלג חקירות הונאה, מחוז ת"א, מיום 06 למאי, 2020 .
יש לציין שהשופטת ענת יהב סירבה לספק כל הסברים להתנהלותה לאחר שנחשפו השיבושים לכאורה בכתבי בית דין ובהליכי המשפט בעקבות עיון בתיק האלקטרוני בבית המשפט ובקשת חופש המידע לשב”ס. במקום זאת הנפיקה השופטת ענת יהב שוב ושוב החלטות המציעות ל"חשוד" להגיש תלונה (תמונה 5, עמ' 10-11).
לטענת המתלונן, המעשים שבבסיס התלונה דנן עולים עד כדי הפרה של הסעיפים הבאים של חוק העונשין, התשל"ז-1977:
1. סעיף 284, מרמה והפרת אמונים;
2. סעיף 244, שיבוש מהלכי משפט;
3. סעיף 371, חטיפה לשם כליאה'
4. סעיף 428, סחיטה באיומים;
5. סעיף 415, קבלת דבר במרמה;
6. סעיף 421, זיוף בידי עובד הציבור, וכן
7. סעיף 422, שידולי מרמה.
לטענת המתלונן, המעשים שבבסיס התלונה דנן גם עולים עד כדי הפרות של אחד או יותר מסעיפי ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, לרבות:
1. סעיף ז: הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק. הכל זכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזאת…
2. סעיף ח: כל אחד זכאי לתקנה יעילה מטעם בתי הדין הלאומיים המוסמכים נגד מעשים המפירים את זכויות היסוד שניתנו לו על פי החוקה והחוקים.
3. סעיף ט: לא ייאסר אדם, לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי.
4. סעיף י: כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו.
5. סעיף יט: כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות.
6. סעיף כ: (1) כל אדם זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום.
לטענת המתלונן, המעשים שבבסיס התלונה דנן גם עולים עד כדי הפרה של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (אומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1966, ונכנסה לתוקף בשנת 1976), שמדינת ישראל חברה בה.
עבירות מהסוג המיוחס לשופטת ענת יהב בתלונה דנן, המבוססות על פברוק ושיבוש כתבי בית דין והליכי משפט, מוכרת היטב ברחבי העולם כמעשי מרמה נפוצים של שופטים בבתי משפט מושחתים. לדוגמה, קודי העונשין של המדינות השונות בארה"ב כוללים חוקים מיוחדים העוסקים במעשים מסוג זה. במדינת טקסס, לדוגמה, מעשים אלה נקראים "הדמיית הליך חוקי". [1] בפסיקה הפדרלית בארה"ב, מעשים אלה נקראים "הונאה של בית המשפט". [2]
עבירות מהסוג המיוחס לשופטת ענת יהב בתלונה דנן, נפוצות גם בבתי המשפט בישראל. הדוגמאות המוכרת ביותר הן: א) פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, [3] ו-ב) פרשת "הפרוטוקולים הבדיוניים" של השופטת הילה כהן. [4] אולם מערכת החוק והמשפט בישראל יצרה בפועל "חבריינות" (impunity – חסינות בדויה לעבריינות) לשופטים, ועד היום לא הוגש אפילו כתב אישום אחד נגד שופט שנתפס בביצוע מעשים מסוג זה.
עבריינות במערכת החוק והמשפט כגורם מרכזי בהפרת זכויות האדם, מוכרת היטב ברחבי העולם מזה דורות רבים. לראיה, בארה"ב נחקקו בחוק העונשין, כבר בסמוך לאחר מלחמת האזרחים לפני כ- 150 שנה, סעיפים ביחס ל"שלילת זכויות תחת מראית עין של החוק". [5]לעומת זאת במדינת ישראל, לא רק שלא נחקקו סעיפים דומים בחוק העונשין, השיח הציבורי והשיח בקרב משפטנים מתעלם לחלוטין מעברייניות מסוג זה.
מעבר לפרטי התלונה דנן והתנהלות המעורבים בדבר, מן הראוי לבחון "תקלות מערכתיות" המודגמות בתלונה:
1. סחיטה באיומים לכאורה של "החשוד" ע"י משטרת ישראל – דרישה לוותר על חופש הביטוי וחופש המחאה תחת איום במעצר אם לא יחתום על "תנאים" שנקבעו ללא כל סמכות ע”י קצין משטרה.
2. המשך ניסיון הסחיטה לכאורה של "החשוד" ע"י התביעה המשטרתית, בצוותא חדא עם שב"ס והשופטת ענת יהב – ע"י ניהול הליכים מפוברקים של "בקשה להארכת מעצר", בשעה שנציג שב"ס הודיע לפרוטוקול ש"החשוד" מוחזק בבית המעצר בבידוד במטרה לסחוט את חתימתו על "התנאים" הנ”ל (נספח ה’ - פרוטוקול, עמ’ 5).
3. קבלת אדם לכליאה ללא אסמכתא חוקית, המשך החזקתו בכליאה ללא אסמכתא חוקית, ושחרורו מכליאה ללא אסמכתא חוקית.
מעבר לכל אלה, התלונה דנן מדגימה בצורה יוצאת דופן את חוסר התקינות וחוסר הישרה שבפיתוחה, הטמעתה והפעלתה של מערכת נט-המשפט – מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט. בתלונה מתועד רישום מסמכים חסרי תוקף כ"צו מעצר" ו"פקודת שחרור". אולם חמור עוד יותר הוא התיעוד של שיבוש של כתבי בית דין בתיק האלקטרוני:
1. מסמך – חסר תוקף מיסודו – נרשם תחילה ברשימת המסמכים ביום 06 לפברואר 2020, תחת הכיתוב -"פקודת שחרור". מסמך זה עומד בסתירה להחלטה כביכול של השופטת ענת יהב באולם הדיונים, שנרשמה גם בפרוטוקול, אודות שחרור ב"תנאים".
2. המסמך המקורי נמסר על פי הראיות לכאורה ע"י בית המשפט לידי שב"ס לצורך ביצועו.
3. המסמך המקורי הועלם זמן לא רב אח"כ מהתיק האלקטרוני, והוחלף במסמך חסר תוקף אחר, האומר - "נסרק בטעות" – עדיין תחת הכיתוב “פקודת שחרור” (תמונה 2, עמ’ 6, ותמונה 3, עמ’ 8).
פעולות אלו התבצעו בתיק האלקטרוני ללא כל רישום גלוי לבעלי הדין של שמו וסמכותו של מי שרשם את מסמך המקורי - "פקודת השחרור" חסרת התוקף, מי שמסר את המסמך המקורי לשב"ס, ומי שהעלים את המסמך המקורי והחליף אותו במסמך חסר התוקף האחר. כמו כן אין כל הנמקה גלויה בתיק בית המשפט לביצוע פעולות משובשות אלו בתיק האלקטרוני.
בהקשר זה יש לציין שדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם בביקורת התקופתית על ישראל, הן בשנת 2013 והן בשנת 2018, מציינים את חוסר הישרה במערכת נט-המשפט (ראו עמ’ 1 בתלונה).
מן הראוי שמשרד המשפטים יפעל לתיקון המצב, שכן לא נראה שהנהלת בתי המשפט מתכוננת לתקן מעוות זה, שהיא עצמה יצרה.
לסיכום
בימים04-06 לפברואר, 2020, בוצעה שרשרת עבירות לכאורה על חוק העונשין. תחילה – ע"י משטרת ישראל. אח"כ – ע"י משטרת ישראל ושב"ס בניצוחה של השופטת ענת יהב. מטרתן של העבירות לכאורה – דיכוי חופש המחאה וחופש הביטוי.
מכל הטעמים הנ”ל, ומכל הטעמים המפורטים בתלונה עצמה, הרינו דורשים שתורה למשטרת ישראל לחקור את התלונה דנן.
בברכה,
_________________
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert NGO
1 Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process
2 Fraud on the Court Law - Legal Definition
3 עורכי-הדין: חזית אחידה להדחת השופטת אלשיך | ישראל היום
4 סוף לסיפור: השופטת הילה כהן הודחה ע"י הוועדה לבחירת שופטים | גלובס
5  Deprivation of rights under color of law  18 U.S. Code §242 


No comments:

Post a Comment