Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Sunday, May 3, 2020

2020-05-04 מיני פוגרום במצוקי דרגות>צא"פ מפוברק>מרמה חצופה לכאורה של הנתצ"ש אורי שוהם...

מיני פוגרום במצוקי דרגות > צא"פ מפוברק > מרמה חצופה לכאורה של הנתצ"ש אורי שוהם...
מישהו יכול למצוא על צו איסור הפרסום שבתמונה זכר למספר תיק בית המשפט? לשמות הצדדים?
"החלטה" מפוברקת של הנתצ"ש אורי שוהם בעניין ניהול הליכי מתן צו איסור פרסום ללא תיק בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי אומרת: שהרי בצילום המוגדל עולה שעל הצו מופיע מספר התיק… קשה להבחין במספר המלא של התיקיחד עם זאת אין ספק שעל הצו המקורי, הופיע מספר תיק וסביר שגם בעלי הדין בתיק, קיבלו העתק ברור וקריא של הצו."
השאלות המתבקשות עקב המצב בו הנתצ"ש אורי שוהם מספק מסמכי "החלטה" מפוברקים, שקריים ומטעים הן:
* מדוע לא ביקש הנתצ"ש אורי שוהם את תגובתה של השופטת מאיה אב-גנים לתלונה, או לפחות את מספר תיק בית המשפט העלום?
* האם הנתצ"ש אורי שוהם, וכמוהו גם אליעזר ריבלין לפניו, למדו בזריזות לפברק רק לאחר שפרשו מכהונת שופטי בית המשפט העליון ובדרך למינויים לנתצ"שים?
* האם החלטות מפוברקות, שקריות ומטעות של הנתצ"שים אמורות לאשש את אמון הציבור בשופטים?
מעבר לכך, בהשוואה ל"החלטה" המפוברקת הקודמת בעניין ניהול הליכי צווי איסור פרסום ללא תיקים, נראה ש"החלטה" המפוברקת החדשה מסמנת שלב חדש - מרמה חצופה לכאורה...
בתגובה על ה"החלטה" המפוברקת, השקרית והמטעה בעניין צו איסור הפרסום של השופטת מאיה אב-גנים, התבקש הנתצ"ש אורי שוהם לספק את מספר תיק בית המשפט של צו איסור הפרסום של השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין ואת תשובת השופטת על התלונה...
יש לציין שמדובר בפברוקים שמטרתם לשלול את חופש הביטוי וחופש העיתונות - זכויות יסוד שהוכרזו ע"י בית המשפט העליון "חוקתיות, על-חוקיות"... זכויות שהנשיאה אסתר חיות מנסה לשכנע אותנו שוב ושוב שהשופטים אחראים ושוקדים על הגנתן...
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-04.html
תמונה. מיני פוגרום על גופם ורכושם של פלסטינים במצוקי דרגות ביום 13 לאפריל, 2020, התבצע על פי החשד ע"י "נערי גבעות" מאזור יצהר שהיו במשמורת צה"ל...
---
  
תמונה.  צו איסור פרסום מפוברק מיום 16 לאפריל 2020 של השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין, בימ"ש שלום י-ם, בפרשת המיני-פוגרום במצוקי דרגות.
---
  
תמונה. הנתצ"ש, שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שוהם. האם למד לפברק בקורס מזורז רק לאחר פרישתו מבית המשפט העליון ולפני כניסתו לתפקיד הנתצ"ש? 
---


תמונות. מסמך "החלטה" כביכול של הנתצ"ש אורי שוהם (שופט בית המשפט העליון בדימוס!) בתלונה  (מס' 220/20/שלום י-ם) בגין צו איסור פרסום מפוברק.  ה"החלטה" גם מפוברקת (בחתימת עו"ד אברהם וולף - חסר סמכות - ולכן יש  לראותה כזיוף, אומרת "הנציב הסמיכני" - כשכבר התברר שאין מסמך "הנציב הסמיכני"..., וללא העתק לשר המשפטים - בניגוד  לחוק), וגם חצופה בשקריותה.
---
תל-אביב, 04 למאי - "החלטה" כביכול של הנתצ"ש אורי שוהם על תלונה (מס' 220/20/שלום י-ם) נגד השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין  בעניין צו איסור פרסום מפוברק, נחזית כמרמה לכאורה, העולה בחוצפתה על פברוקים קודמים של הנתצ"ש...
התלונה נבעה מצו איסור פרסום של השופטת אב-גנים ויינשטיין בפרשת המיני-פוגרום שביצעו על פי החשד "נערי גבעות" בפלסטינים בעת שהיו במשמורת צה"ל בדרגות. 
בתגובה לאירוע כתב אחד העיתונאים, שלא ברור אם זרועות הביטחון מחפשות אחר החשודים, או רק עושות את עצמן מחפשות אחריהם...  בהמשך ניתן צו איסור פרסום על הפרשה, ולכן, תוצאות הכאילו חיפושים אחר החשודים אינן ידועות...
התלונה במקרה זה, כמו במקרים דומים קודמים, הסבירה, שהמתלונן כותב בשגרה לכלי התקשורת בחו"ל, ולכן, צווי איסור הפרסום אמורים לחול עליו כביכול. לפיכך הוא רואה עצמו נפגע מניהול הליכים מפוברקים והנפקת צווי איסור פרסום, שהם כתבי בית דין כביכול, שתקפותם וסמכותם מפוקפקות במקרה הטוב...
התלונה גם ביקשה בפירוש, שהנציב יוציא בעניין התלונה החלטה עשויה כדין, בחתימתו.  
סדרת החלטות של נציבות תלונות הציבור על השופטים מראה שהנציבות כוננה שני מסלולים מקבילים לניהול הליכי התלונות:
מסלול א’ - המסלול החוקי: התלונות נענות במסמכים שכותרתם "החלטה", המסמכים חתומים ע"י הנציב כדין, והעתקיהם נשלחים לשר המשפטים כדין. 
מסלול ב’- המסלול המפוברק: התלונות נענות במסמכים שכותרתם "החלטה", המסמכים פותחים בהכרזה - "הנציב הסמיכני", תוכנם מפוקפק, החתימות עליהם הן של עורכי דין (או אפילו ראשת הלשכה) - שלא כדין, והעתקיהם אינם נשלחים לשר המשפטים - שלא כדין. 
כחלק מתיעוד הפברוקים בנציבות תלונות הציבור על השופטים הוגשה כבר לפני מספר חודשים בקשת חופש המידע למשרד המשפטים -- לקבלת העתקי מסמכי "הנציב הסמיכני" של הפקידים החותמים על מסמכי "החלטה" של הנציבות. תשובת חופש המידע הבהירה שאין קיימים מסמכים כאלה. אולם תשובת חופש המידע יצאה מגדרה לספק מידע שלא התבקש - "המכתבים שנשלחו למתלוננים הם כולם על דעתו ובידיעתו של הנציב". [1]
למרות כל זאת, הנתצ"ש אורי שוהם שוב הנפיק תשובה מפוברקת בעניין התלונה נגד השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין וצו איסור הפרסום המפוברק. אבל הפעם, התשובה נחזית כמרמה חצופה במיוחד לכאורה - שכן היא גם שקרית ומטעה בצורה בוטה.  התשובה מנסה לטעון שעל צו איסור הפרסום מופיע מספר תיק בית משפט... 
"החלטה" מפוברקת קודמת של הנתצ"ש אורי שוהם (800/19/שלום ת"א) בעניין צו איסור פרסום מפוברק של השופט אביים ברקאי הייתה הרבה יותר צנועה בשקריותה... ה"החלטה" (בתמונה להלן) דחתה את התלונה מבלי להחליט בעניין עצמו, מהטעם כביכול ש"המתלונן לא פירט בתלונה מה הקשר שלו לצו שניתן.... והנציב אינו מוסמך לברר תלונה... בעניין הניתן לערעור..."
והשאלה המתבקשת האחרונה: אם הנימוקים בתלונה הישנה (מס' 220/20/שלום י-ם) היו אמתיים וטובים, מדוע היה צריך לזנוח אותם לטובת נימוקים שונים לגמרי וסותרים כביכול ב"החלטה" החדשה (מס' 220/20/שלום י-ם)
  
מצב דומה להפליא - ניהול הליכים ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי - התברר לפני כשנתיים ביחס להליכים למתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה.  כפי שהתברר, גם שם ניהלו כל שופטי בית המשפט השלום ת"א (וכנראה גם כל שופטי בתי משפט השלום האחרים) במשך שנים הליכים ללא תיקי בתי המשפט וללא כל רישום מזכירותי. [2]  
גם שם הנפיקה הנציבות תחילה סדרת החלטות מפוברקות על תלונות בעניין...  
לבסוף, הנתצ"ש נאלץ להודות במציאות, לאחר שהשופט עלאא מסארווה ענה תשובת אמת על תלונה נגדו. מסארווה כתב לנציב שערך בירור מיזמתו שלו, ומצא שקיימת "תקלה מערכתית" וכל השופטים בבימ"ש שלום ת"א מנהלים הליכי מתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי.
ייתכן שזאת הסיבה שהנתצ"ש אורי שוהם אינו פונה כלל לשופטים הנילונים בעניין פברוק צווי איסור הפרסום - מחשש שאחד השופטים יענה תשובת אמת...


קישורים
[1]  2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים
2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש להפנות לחקירה פלילית
[2] צווים לקויים של השופט עלאא מסארווה, (18/316/שלום תל אביב) | News1 4
תמצית החלטה 17/341/שלום ת"א - על תקלה מערכתית שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר 5
והצורך ליתן הדרכה מתאימה לשופטים הדנים בבקשות אלה
ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א תיק (17/341/שלום / תמצית החלטה) | News1 6

להלן מכתב התשובה לנתצ"ש אורי שוהם בעקבות ה"החלטה" המפוברקת בתלונה 220/20/שלום י-ם, בעניין צו איסור פרסום מפוברק של השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין 
Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ
02 למאי, 2020
נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם
משרד המשפטים
בדוא"ל: Shoftim@justice
הנידוןתלונה 220/20/שלום י-ם – צו איסור פרסום של השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין – מסמך "החלטהמפוברק ומטעה בחתימת עו"ד אברהם וולף
לכבוד נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם,
בתשובה לתלונה שבנידוןשהוגשה כדיןקיבלנו בדוא"ל את המסמך המצורף מיום 27 לאפריל, 2020 .
כותרתו של מסמך זה "החלטה", הוא פותח בהכרזה "נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני…", הוא נחתם ע"י אחד בשם עו"ד אברהם וולףואינו מציין שהעתק ה"החלטהנשלח לשר המשפטים – בניגוד להוראות המפורשות של חוק נציב תלונות הציבור על שופטיםהתשס"ב-2002.
מסמך זה נחזה כפברוק במקרה הטובבין השארכיוון שתשובת חופש המידע של משרד המשפטים (מס’ 2015-20-0053) מיום 11 לפברואר, 2020, הבהירה שאין בנמצא כל מסמך "הסמיכנישל הנציב לעו"ד אברהם וולף.
זאת ועוד תשובת חופש המידע הנ"ל יצאה מגדרה לספק מידע שלא התבקש - "המכתבים שנשלחו למתלוננים הם כולם על דעתו ובידיעתו של הנציב". לפיכךיש לראותך אחראי ישירות למעשים אלה.
מעבר לכךהתלונה נגד השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין מתייחסת לניהול הליך משפטי כביכול ללא ציון מס’ תיק בית המשפט וללא רישום מזכירותי.
לעומת זאתעו"ד אברהם וולף טוען במכתבו הנ”ל: “שהרי בצילום המוגדל עולה שעל הצו מופיע מספר התיק… קשה להבחין במספר המלא של התיקיחד עם זאת אין ספקשעל הצו המקוריהופיע מספר תיק… " (הצילום מצורף).
אמירה זאת נחזית כשקרית ומטעהלא הבחנו על מסמך צו איסור הפרסום הנ"ל מס’ תיק בית המשפטבין חלקי ובין מלא.
חוק נציב תלונות הציבור על שופטיםתשס"ב-2002, סעיף 20(גאומר:
לצורך הבירור רשאי הנציב לשמוע את המתלונןאת השופט הנילון... סירב השופט הנילון למסור את דבריו בעל פהימסרם בכתב ככל שיידרש.
לא נמצא במכתבו הנ"ל של עו"ד אברהם וולף כל רמז לכךשהשופטת מאיה אב-גנים התבקשה למסור את תגובתה לתלונהואין ספק שתגובתה הייתה מונעת את הצורך בהשערותיו של עו"ד אברהם וולף ביחס לקיומו או אי קיומו של תיק בית המשפט ומספרו של תיק בית המשפט בהליך צו איסור הפרסום שבנידון.
לפיכךהרינו מבקשים:
אהחלטה כדיןבחתימת הנציב על התלונה שבנידון;
במס’ תיק בית המשפט – בין אם חלקי ובין אם מלאשזוהה כביכול על ידי עו"ד אברהם וולף על צו איסור הפרסום של השופטת מאיה אב-גנים ויינשטייןשבנידון, וכן
גאת תגובתה של השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין על השאלההאם קיים תיק בית המשפטואם קיים תיק בית המשפט מהו מס’ תיק בית המשפט להליך מתן צו איסור הפרסום הנ"ל?
לסיוםיש לציין שובשהחשש הברור הוא שמדובר ב"תקלה מערכתית" – ניהול הליכי מתן צווי איסור פרסום ללא כל תיקים בבתי המשפט וללא כל רישום מזכירותיושעניינים אלה נוגעים לזכויות "חוקתיות" – חופש הביטוי וחופש העיתונותיתרה מכךבמקרה שנידון – מטרת הצו היא למנוע פרסום אודות ראיות לכאורה לעבירות חמורות על זכויות האדם.
בברכה,
דריוסף צרניק
Human Rights Alert NGO

No comments:

Post a Comment