Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Sunday, September 29, 2019

2019-09-29 לורי שם-טוב והשופטת נועה תבור - שיבוש הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום תל-אביב נמשך כרגיל!

 Joseph Zernik
לורי שם-טוב והשופטת נועה תבור - שיבוש הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום תל-אביב נמשך כרגיל!
הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי - הן מזכויות האדם הבסיסיות. אולם השופטים בישראל אינן מכירים בהן, והציבור ברובו בור לחלוטין לגבי חשיבותן. 
בשבוע שעבר הודגם מצב עניינים זה שוב, בדיון שנערך אצל השופטת נועה תבור בבית המשפט השלום ת"א בבקשתה של לורי להחזרתם המידית של תפוסים המוחזקים בידי המשטרה ללא בסיס חוקי כבר שנתיים וחצי. רק עכשיו, לאחר שחרורה, לורי מתפנית לטפל בבעיות המשפטיות אלה...  הדיון סיפק הדגמה מופתית כיצד שופטת יכולה לעוות את הדין באמצעות הפרות של ההליך הראוי - "עניינים פרוצדורליים ולא מהותיים"...  יש לציין שללורי שם-טוב שמור הקרדיט על חשיפת "הכשל המערכתי" בהליכי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א: כפי שנאלץ בסופו של דבר גם נציב תלונות הציבור להודות - במשך שנים, כל השופטים בבית המשפט השלום ת"א פיברקו הליכי חיפוש ותפיסה בצוותא חדא עם משטרת ישראל, ניהלו הליכים ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי, הנפיקו צווים מפוברקים, חסרי כל תוקף...  הדיון בשבוע שעבר הדגים שגם בעקבות חשיפת "הכשל המערכתי", דבר לא השתנה בבית המשפט השלום ת"א... על רקע זה, טענותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כאילו השופטים בישראל הם שמגנים על זכויות האדם - צבועה, מופרכת ומעליבה!  השופטים בישראל הם שותפים מרכזיים בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה! 
 
תל-אביב, 29 לספטמבר - בשבוע שעבר התקיים בפני השופטת נועה תבור בבית המשפט השלום ת"א דיון בבקשתה של לורי להחזרת תפוסים המוחזקים על ידי המשטרה שלא כדין כבר שנתיים וחצי.
בפתח הדיון, השופטת נועה תבור מודיעה לפרוטוקול שבא כוח התביעה - עו"ד אלירן גלילי עבד תחת פיקוחה האישי כמתמחה לפני 7 שנים...  עו"ד גלילי עצמו לא טרח להודיע על הדבר קודם לכן, או לבקש את העברת התיק לשופט אחר...
לורי שם-טוב ראויה לקרדיט על פעולה חלוצית לטובת הציבור בתיעוד "הכשל המערכתי" בהליכי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א
כבר בתחילת הדיון לורי מזכירה לשופטת נועה תבור, שהתפוסים נתפסו ללא כל צו שיפוטי תקף.  לורי מנופפת באוסף החלטות נציב תלונות הציבור על השופטים בנושא צווי חיפוש ותפיסה מבית המשפט השלום ת"א, שנמצאו מוצדקות...
יש לזכור שלורי ועמיתיה עסקו כבר מספר שנים לפני המעצר בפברואר 2017 בפרשת השופטים הנוקמים בתיעוד שיבוש הליכי חיפוש ותפיסה ושלילת הזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום ת"א, באופן שיטתי, מערכתי.  אולם למרות אוסף תלונות בנושא, נציב תלונות הציבור על השופטים לא הצליח משום מה להבין את המצב לאשורו עד שנת 2017.  אז הוגשה תלונה של לורי נגד השופט עלאא מסארווה.  בניגוד לקודמיו השופטים, שטענו שמדובר ב"טעות", מסארווה השיב לנציב, שבדק את העניין והגיע למסקנה שבבית המשפט השלום ת"א ככלל לא מתנהלים הליכי חיפוש ותפיסה כדין...  רק אז הנציב תפס במה מדובר והוציא החלטה על "הכשל המערכתי"... [1]

תמונה. השופטת דנה אמיר וצו חיפוש ותפיסה מפוברק שהוציאה לבקשת המשטרה. בתגובה לתלונה של לורי שם-טוב לנציב תלונות הציבור על השופטים - השופטת טענה בכזב שזאת היתה "טעות". הנציב מצא שהתלונה היתה מוצדקת.
 תמונה. השופט שמואל מלמד וצו חיפוש ותפיסה מפוברק שהוציא לבקשת המשטרה. בתגובה לתלונה של לורי שם-טוב לנציב תלונות הציבור על השופטים, הנציב מצא שהתלונה "קנטרנית".
  תמונה. תעודת עובד ציבור של עובדת המזכירות בבית המשפט השלום ת"א ומסמך שהציגה כראיה בבית המשפט  - כביכול רישום של הליכי חיפוש ותפיסה של בית המשפט השלום ת"א, שהתנהל בכתב יד וברשלנות - על ידי המשטרה, ולא ע"י בית המשפט...    בית המשפט השלום ת"א הציג בעצמו את הראיות החותכות לשיבוש מערכתי שיטתי של הליכי חיפוש ותפיסה..
___
שיבוש הליכים ע"י השופטת נועה תבור בצוותא חדא עם עו"ד אלירן גלילי
השופטת נועה תבור מתלוננת על כך שלורי לא הגישה רשימה מסודרת של החפצים שנתפסו... אולם לורי היתה במעצר בזמן החיפוש והתפיסה, וחובת המשטרה היתה לספק את רשימת התפוסים, לציין אלה מהתפוסים הם רכושה של לורי, אלה הם רכושו של בן הזוג, אלה מהתפוסים נדרשים כראיות, וכו'...
לורי טוענת עוד, שהתפוסים כוללים חפצים של בן זוגה, שאינו מעורב בכתב האישום כלל... יתרה מזאת, התפוסים כוללים מסמכים של בן הזוג כגון מסמכים רפואיים, צוואות, המשטרה עשתה בחומרים אלה של בן הזוג שימוש פסול במהלך החקירה, במטרה להפעיל על לורי לחץ... ובנוסף, המשטרה והתביעה הפיצו מסמכים אלה של בן הזוג לבאי כוח וצדדים בפרשת השופטים הנוקמים, וגם לתקשורת - ללא כל בסיס בחוק ותוך הפרות חמורות של הזכות לפרטיות.
תעלול אישור קבלה כוזב שמוגש כמוצג אך אינו נרשם בתיק
כאן טוען בא כוח התביעה עו"ד אלירן גלילי, שחלק מהתפוסים הוחזרו לבן זוגה של לורי, משה שלם.  לורי מתעקשת שמעולם לא הוחזרו כל תפוסים לבן זוגה.  בן הזוג, שגם הוא נוכח באולם הדיונים חוזר ואומר שלא קיבל כל תפוסים מהמשטרה.
ואז מתעלים הצמד עו"ד אלירן גלילי והשופטת נועה תבור:  עו"ד גלילי מגיש לשופטת מסמך, שהוא כביכול אישור בחתימת בן הזוג משה שלם על קבלת התפוסים.  אולם עו"ד גלילי אינו מגיש העתק ללורי, כנדרש בהליך ראוי.  השופטת נועה תבור משתפת אתו פעולה, ומקבל את המוצג מבלי לתת למיצג מספר ומבלי לתת הודעה לפרוטוקול על קבלתו כמוצג בתיק.

בהמשך, לורי חוזרת ומתעקשת שבן זוגה מעולם לא קיבל תפוסים בחזרה, ודורשת לראות את מסמך האישור שהוגש לשופטת. בסופו של דבר, ניתן ללורי לבדוק את המסמך, ואז מתברר שאינו חתום ע"י בן זוגה משה שלם כלל ואינו נוגע לתפוסים בהם מדובר בבקשה שלפני בית המשפט.  המסמך הוא אישור על החזרת תפוסים מחיפוש ותפיסה אחרים, שהתבצעו אצל אדם אחר בעכו. לורי ובן זוגה גרים בבת-ים...
בשלב זה, השופטת נועה תבור מציגה מיומנות נוספת בשיבוש מהלכי משפט: היא מחזירה את המסמך הכוזב של אישור קבלת תפוסים לעו"ד גלילי, כך שהראייה כביכול, מיצג שווא של עו"ד גלילי, מועלמת מתיק בית המשפט...
לורי מבקשת לצלם במקום את המסמך שהוגש כביכול כמיצג ע"י עו"ד אלירן גלילי, והוחזר לו ע"י השופטת נועה תבור.  עו"ד אלירן גלילי מסרב לתת ללורי לצלם את המסמך...
יחד עם זאת, השופטת נועה תבור אינה פוסקת שאישור החזרת התפוסים הכוזב, שהציג עו"ד גלילי, אינו קביל ואינו רלוונטי לעניין התפוסים שבבקשה. נהפוך הוא, היא מקבלת את טענות השווא של עו"ד גלילי שהתפוסים הוחזרו לבן זוגה של לורי, ונטל ההוכחה בעניין על כתפיה של לורי...
תעלול טענה על קיום צו ללא הצגתו בבית המשפט 
בהמשך הדיון, לורי טוענת, שלא רק שהתפוסים נתפסו שלא כדין, המשטרה והתביעה לא האריכו את הצו להחזקת התפוסים כדין.
בא כוח התביעה, עו"ד אלירן גלילי טוען שקיים צו להארכת החזקת התפוסים. אולם הצו אינו ברשותו בדיון...
כאן מתבקשת השאלה הפשוטה: מדוע השופטת נועה תבור אינה מבקשת מעו"ד גלילי את מספר התיק בו הוצאה כביכול ההארכה להחזקת התפוסים, ומוצאת אותו במערכת נט-המשפט? ככלות הכל, הנהלת בתי המשפט הוציאה על פי הערכות בין חצי מיליארד למיליארד ש"ח על פיתוחה ויישומה של המערכת לניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט...
התשובה ככל הנראה פשוטה בתכלית: אם בכלל קיים צו כפי שטוען עו"ד גלילי, הוא שייך כנראה שייך לסוג הצווים המפוברקים - "הכשל המערכתי" - בבית המשפט השלום ת"א. לכן אין לו מספר תיק, אין לו  כל רישום ואין לו כל מסמך בבית המשפט...
לורי דורשת שהשופטת תפסוק שעל עו"ד גלילי להציג את הצו המתיר כביכול את המשך החזקת התפוסים עוד באותו היום.  עו"ד גלילי מתנגד בתוקף וטוען שזאת דרישה מוגזמת...  השופטת נועה תבור מחליטה לתת לו ארכה עד 22 לאוקטובר להציג את הצו כביכול...
ערעור הגיע לידיו של השופט אברהם היימן
לורי הגישה עוד בשבוע שעבר ערעור על החלטת השופטת נועה תבור.
הערעור יישמע על ידי השופט אברהם היימן, המחזיק גם בתיק המעצרים, ושעל התנהלותו בפרשת השופטים הנוקמים זכה לקיתונות ביקורת מבית המשפט העליון...
תעלולים שגרתיים של שיבוש מהלכי משפט
התרגילים אותם ניהל עו"ד אלירן גלילי בשיתוף פעולה עם השופטת נועה תבור בדיון זה אינם מקוריים כלל:
א) הצגת מיצג שווא, שאינו נרשם ע"י השופט כמיצג בתיק, ומוחזר ע"י השופטת לתביעה, כך שלא נותר כלל תיעוד בתיק של המיצג הכוזב.
ב) טענה על קיום צו  ללא הצגתו.  המשטרה נוקטת בתעלול זה באופן שגרתי.
בקיצור:
* עו"ד אלירן גלילי הופיע לפני מי שהיתה המפקחת עליו בזמן התמחותו בפרקליטות...
* עו"ד אלירן גלילי הגיע לדיון עם מסמך מרכזי אחד - אישור על החזרת תפוסים - שהוא מסמך כוזב, ובשיתוף פעולה עם השופטת נועה תבור שיבש מהלכי משפט בעניין מסמך זה והצגתו כראיה בבית המשפט תוך מניעת הגישה למסמך מלורי שם-טוב.
* עו"ד אלירן גלילי הגיע לדיון ללא מסמך מרכזי שני - צו המתיר לטענתו את הארכת החזקת התפוסים, וככל הנראה גם הוא מסמך חסר תוקף.
* למרות כל זאת, בקשתה של לורי להחזרת התפוסים לא קידמה את עניינה באופן משמעותי...
הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים, שלא כדין, והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי 
הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים שלא כדין, והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי - הם מזכויות האדם הבסיסיות.  זכויות אלה מוכרות באומות העולם כבר מאות שנים כזכויות "חוקתיות".
השופטים בישראל הם חסידים מובהקים של דיבורים נמלצים על "עקרונות חוקתיים" ו"זכויות חוקתיות" - באומה ללא חוקה... אולם כפי שמדגימים הליכי חיפוש ותפיסה (וכך גם הליכי מעצרים) בבית המשפט השלום ת"א ובבתי משפט אחרים - בפועל השופטים עוסקים בזילות החוק בעניינים אלה על בסיסי יומיומי.

צדקו "משפטנים בכירים" "שנתנו דרור למקלדתם", כתבו - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט"... ותהו אם אלה בתי משפט בכלל, או תופעה אחרת כלשהי מתחום הסוציולוגיה של חברות פרימיטיביות, שכן השופטים מתעלמים באופן שגרתי הן מהעובדות והן מהחוק בעניינים שלפניהם.
על רקע זה, התגייסותם של בכירים, כולל שרת המשפטים אז, איילת שקד, להגנתו של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, ונגד השימוש בראיות בפרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים, שנתפסו על פי הנטען שלא כדין, נתפסת כצביעות חסרת בושה, ודוגמה מובהקת של חוסר שוויון בפני החוק. לשרת המשפטים איילת שקד לא היה כל עניין בתיקון ההפרות המערכתיות של זכויות יסוד בעניין חיפוש ותפיסה ושימוש בראיות שהן "פרי העץ המורעל". העניין שגילתה נגע רק לטובתו של שותפה הפוליטי אפי נווה...
 
 על רקע זה, גם טענתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כאילו השופטים בישראל הם שמגנים על זכויות האדם - צבועה, מופרכת, ומעליבה!  היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה! 
השופטים בישראל הם שותפים מרכזיים בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה.
התופעות שניצפו בדיון בבקשתה של לורי בשבוע שעבר גם מדגימים שוב את הכשל המערכתי של בתי המשפט בישראל - חוסר יושרה וחוסר תקפות בניהול הכתבים בהליכים שיפוטיים.  דו"ח עב כרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק רק בעניין שיבושים/פברוקים/מרמה בכתבים בבתי המשפט.  הדו"ח הסופי של המועצה סיכם את המצב: "התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט בישראל..."
קישורים
[1]  בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים
[2] צווים לקויים של השופט מסארווה | News1

Friday, September 27, 2019

2019-09-27 "דין נתניהו- דין קו 300"? לאן נעלם פסק הדין בפרשת קו 300?

 Joseph Zernik
"דין נתניהו- דין קו 300"?  אבל לאן נעלם פסק הדין בפרשת קו 300?
דוחות ועדת האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" אומרים שהתופעה של היעלמות תיקים ופסקי דין טיפוסית לבתי משפט מושחתים. 
פסק הדין המרכזי בפרשת קו 300 [ברזילי נ מדינת ישראל (בג"ץ 428/1986)] , ופרשת קו 300 בכללה, מסעירים את הרוחות בישראל כבר עשרות שנים. השנה, הפרשה שוב בחדשות, בקשר לרעיון ההזוי והמסוכן אותו מקדמים השופר עמית סגל ואחרים: "דין נתניהו - דין קו 300". פרשת קו 300 נחשבת בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים  של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה). 
אבל היכן פסק הדין האמתי עצמו? נעלם כלא היה? 
במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון, תחת תיק ברזילי נ מדינת ישראל (428/1986), מופיע רק מסמך אחד: נוסח אנגלי כביכול של פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986, שהוא מסמך מפוברק וחסר כל תוקף.  אין מופיע במערכת תחת תיק זה כל מסמך בעברית.  ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון" התפרסם נוסח עברי כביכול, משובש, משופע בטעויות סופר, שהוא קרוב לוודאי תוצר עריכה של 3 מסמכים שונים לפחות מתיקים שונים.  ובנוסף - הנוסח האנגלי כביכול והנוסח העברי כביכול שונים בתוכנם. 
בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט העליון ביחס למסמך הנייר המקורי, האותנטי בתיק הנייר של בית המשפט העליון.  התקנות אומרות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".  אולם ככל שהתנהלותו של בית המשפט העליון בעבר היא אינדיקציה להתנהלותו בעתיד, ניתן לצפות להחלטות מקוריות ומשובבות נפש בעניין בקשת עיון זאת.  
* בתיק זדורוב מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בהחלטות האמתיות (האותנטיות) מתיק הנייר, שפורסמו, בתואנת "ערבוביה בתיק". 
* בתיקים של ניצולי שואה, בהם שלל מהם בית המשפט העליון פיצויים, מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בפסקי הדין האמתיים (האותנטיים), שפורסמו, בתואנת "התיקים בוערו" - אך ללא התיעוד הנדרש בדין לביעור התיקים, ובשעה שארכיון המדינה אומר שתיקים לא בוערו כלל...  
המצב בתיק קו 300 במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מדגים שוב את ההערה שנכללה  בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2013, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".  
התעלומה סביב היעלמותו של פסק הדין המקורי, האותנטי, בתיק קו 300, ופרסום נסחים מפוברקים, גם מדגימים את ההערה שנכללה בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

 
תל-אביב, 27 לספטמבר -- בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט העליון בתיק ברזילי נ מדינת ישראל (בג"ץ 428/1986), שהוא התיק המרכזי בפרשת קו 300.  מטרתה של בקשת העיון היא לגלות את פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986 (?), מסמך שחשיבותו היסטורית ופוליטית מידית כאחת, שנעלם כלא היה... 
להלן בקשת העיון, המדברת בעד עצמה.
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין  
ה)פקס: 077-3179186  
ה) דוא"ל: joseph.zernik
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בג"ץ 428/1986  ברזילי נ ממשלת ישראל ואח’ (בג"ץ קו 300)‬‬
ב) הצדדים בתיק:
העותרים:
1. עו"ד יצחק ברזילי
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. היועמ"ש
3-6 - פלונים
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה ו/או פסק דין בתיק דנן שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכך, פסק דין בג"ץ משנת 2009 [5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש כל בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..." 
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס חוקי - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות השופטים דיכוי ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." 
ב) פסק הדין משנת  1986 בתיק דנן הוא פסק דין בעל חשיבות היסטורית. פסק דין זה, ופרשת קו 300 בכללה, הסעירו את הרוחות אז, וממשיכים להסעיר את הרוחות גם היום, לאחר עשרות שנים. פרשת קו 300 נחשבים בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים  של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה). יש לציין שבתקופה הרלוונטית השב"כ פעל מחוץ לכל מסגרת חקוקה. חוק השב"כ הוחל רק בשנת 2002.
בשנת 2012 אז נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, שכיהנה בזמן הפרשה כמשנה לפרקליט המדינה, מצאה לנכון לפרסם "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"[1]
בשנת 2017 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשת אלאור אזריה.  [2]
בשנת 2019 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשות ראש הממשלה נתניהו.  
בשנת 2019 גם פרסם משרד המשפטים מאמר מאת יצחק זמיר, שכהונתו כיועמ"ש הופסקה באמצע הפרשה, תחת הכותרת הדו-משמעית, "1984 – פרשת קו 300". [3]

תמונה 1. תמונת מסך ממערכת גישת הציבור לתיקי בית המשפט העליון (21 לספטמבר, 2019) מראה מסמך אחד בלבד בתיק 428/86 – תרגום לאנגלית של פסה"ד - בלתי מוסמך ובלתי מאושר.
___ 
ג) הנוסח האנגלי כביכול - למרות החשיבות ההיסטורית והעכשווית הרבה של פסק דין זה, חיפוש במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון מראה שתיק זה זכה לטיפול חריג: למרות שאין תיעוד סדיר של תיקים מתקופה זאת במערכת, תיק זה מופיע במערכת, אולם הוא כולל רק מסמך אחד, חסר תוקף ואמתות (אותנטיות) – נוסח אנגלי בן 142 עמודים של פסק הדין כביכול, בלתי מוסמך ובלתי מאושר. הנוסח האנגלי מתייחס ל-7 תיקי בג"ץ. על פי הנוסח האנגלי, תאריך פסק הדין הוא 06 לאוגוסט, 1986. יודגש, אין במערכת גישת הציבור כל מסמך בעברית בתיק דנן (תמונה 1).
ד) הנוסח העברי המקורי כביכול של פסה"ד בתיק דנן התפרסם בספר פסקי הדין של בית המשפט העליון, ‫כרך‬ מ', חלק שלישי, 1986, עמ' 249-367 (והועתק למאגר "נבו"). גם הנוסח העברי הנ"ל מתייחס לאותם 7 תיקי בג"ץ כמו התרגום האנגלי. הנוסח עברי הנ"ל נחזה לעתים משובש, ויש בו שפע טעויות סופר. בראשו של הנוסח העברי הנ"ל מופיעים שלושה תאריכים שונים: 30 ליוני, 1986, 20 ליולי, 1986, ו- 06 לאוגוסט, 1986. נוסח זה הוא ככל הנראה תוצר עריכה של שלושה או יותר כתבי בית דין שונים מתיקים שונים. כלומר, הנוסח העברי, שפורסם ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון", אינו העתק מתאים למקור של כתב בית הדין שהוא המקור בתיק הנייר של פסק הדין בתיק דנן.
ה) הנוסח העברי כביכול והנוסח האנגלי כביכול אינם תואמים זה את זה בתוכנם.
ו) מתוך כל האמור לעיל ברור, שבקשה זאת היא לעיון במסמכים המקוריים, האמתיים (אותנטיים) בתיק הנייר שהם החלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין.  ביחס לכתב פסק הדין: ברור שהן התרגום האנגלי הנ"ל במערכת גישת הציבור, והן הנוסח העברי הנ"ל בספר פסקי הדין, אינם העתקים מתאימים למקור, שהוא כתב פסק הדין בתיק הנייר -- שהעיון בו מבוקש.
לפיכך,הן משום העניין האקדמי ההיסטורי בפסק דין חשוב זה, והן משום העניין העכשווי בפסק דין זה, יש עניין יוצא דופן, למטרות מחקר, לעיין במסמכים המקוריים האמתיים (אותנטיים) של ההחלטות ופסקי הדין, שאינם אסורים בפרסום, בתיק הנייר דנן.
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה. 
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]. 
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
בנובמבר 2018, הוזמנתי  לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019). 
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
המבקש ימציא את הבקשה לפרקליטות המדינה, אך אינו יודע על פרטי באי כוח הצדדים האחרים ופרטי הקשר שלהם, אם הם עדיין רלוונטיים בכלל. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 27 לספטמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
קישורים
[1] יובל יועז, ביניש על פרשת קו 300: "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735620
[2] שוקי שגב, על חנינה, שלטון החוק, צדק ורחמים
https://www.idi.org.il/blogs/security-clearance/azaria/13916
[3] יצחק זמיר, 1984 – פרשת קו 300

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/roots_1984

Saturday, September 7, 2019

2019-09-07 Widespread alterations/fabrications/fraud in Knesset election: Justice Hanan Melcer is demanded to clarify conduct of judges - Chairs of the Regional Committees

Widespread alterations/fabrications/fraud in Knesset election: Justice Hanan Melcer is demanded to clarify conduct of judges - Chairs of the Regional Committees
Investigative reports, which have been recently published, exposed widespread alterations/fabrications/fraud in the April 2019 Knesset election. However, a more important finding in review of the protocols has not been published by media: Out of 19 judges, who officiated as Regional Committee Chairs, only 4 judges indeed routinely signed on the face of the protocols which they reviewed and certified (in regions Acre, Dan, Center-Norty and Sharon-Netanyah).  I.e., about 75% of the prorocols of the 21st Knesset election show no signature and no stamp of review and certification by the judges - Chairs of the Regional Committees. There is no valid documentation that such protocols were indeed reviewed and certified by the judges. Such conduct by the judges creates vague and ambiguous records in the Knesset election process.  Such conduct is inconceivable, particularly under the circumstances we face in the 22nd Knesset election.  Notice and demand for immediate correction of such circumstances was sent this evening to Justice Hanan Melcer, Chair of the Central Election Committee. 
Read more: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-07-widespread.html

  
Figures. Key personnel who are responsible for failures in the Knesset election process: Justice Hanan Melcer - Chairman of the Central Election Committee, Attorney Orly Adas - CEO, and Mr Lazar Dudovitch - "Head of Operations & Computerization Division".
___
Tel-Aviv, Sept 07 - Notice, demand and pre-litigation warning has been sent this evening to Justice Hanan Melccer - Chair of the Central Election Committee.  The notice adds material information regarding the failures that have been recently published by media regarding protocol documents of the 21st Knesset election: The vast majority of the Polling Station Committee protocol documents (about 75%) show no signature and no stamp of the judges - Chairs of the Regional Committee - as documentation of review and certification.
 
Figures. Out of 19 judges, who officiated as Regional Committee Chairs, only 4 judges indeed routinely signed on the face of the protocols which they reviewed and certified (in regions Acre, Dan, Center-Norty and Sharon-Netanyah).
___
Such conduct by the judges - officiating as Chairs of the Regional Committees generates vague and ambiguous election records in the Knesset election process. Such conduct is inconceivable, particularly under the circumstances Israel is facing in the 22nd Knesset election.
Chairman of the Central Election Committee Justice Hanan Melcer was demanded to clarify by Tuesday, Sept 10, that instructions or guidelines were issued to the judges to note and sign on the face of each protocol their decisions regarding the same protocol following its review, whether they decide to certify it, or whether they decide to avoid its certification.
It should be noted that such conduct by the judges - avoiding signing of the protocols -is similar in its essence to the conduct that was central to the Judge Varda Alshech "fabricated protocols" affair. In  the Judge Varda Alshech "fabricated protocols" affair Ombudsman of the Judiciary determined that a court hearing protocol, which is unsigned by the judge is merely an invalid "draft".
2018 UN Universal Periodic Review (UPR) of Israel, professional staff report
The widespread alterations/fabrications/fraud, which have been exposed in the investigative reports regarding protocols of the 21st Knesset, surprisingly match the findings on the voluminous Human Rights Alert NGO submission for the UN Human Rights Council Universal Periodic Review of Israel (2018).  The findings were summed in the final Council's report: "... validity and integrity of any legal and judicial records from Israel should be deemed dubious at best."

Following is the demand and pre-litigation notice sent to Justice Hanan Melcer this evening



September 07, 2018


Supreme Court Justice Hanan Melcer
In his capacity as Chairman of the Central Election Committee
By fax: 02-5669855; 02-6759648; 02-675964
By email: ; ;  

RE: Failures in general election procedures – duties and responsibilities of Clerk of the Polling Station Committees and Chairpersons of the Regional Committees - notice and demand for immediate correction prior to election of the 22nd Knesset, and pre-litigation notice
Your by the end of the working day on September 10, 2019 is requested. Time is of the essence

Dear Chairman of the Central Election Committee Hanan Melcer:
Recently published investigative journalistic reports regarding widespread failures in the 21st Knesset election process exposed inter alia for the first time a long term systemic failure, involving appearance of party representatives as officers of the Polling Station Committees with no authorization, in violation of the law, i.e. - with no authority at all.  The suspected serious criminality of such conduct is obvious.
Such systemic failure continued in the drafting of perverted protocols by Clerks of the Polling Station Committees. In such perverted protocols, Clerks registered such persons, lacking any authority, as officers, moreover - had such persons sign the protocols with no authority and no validity at all.
According to such investigative reports, such systemic failure continued with  review and certification of such patently perverted protocols by signatures of judges – Chairpersons of the Regional Election Committees.
Additional widespread failure, even more serious, which was discovered in review of protocols of the 21st Knesset election , was not published by media:
Out of 19 judges, who officiated as Chairpersons of the Regional Election Committees, only 4 judges consistently signed on the face of the protocols, which they examined and certified (in the regions: Acre, Dan, Center-North, and Sharon-Netanyah). I.e., in the about 75% of the protocols of the 21st Knesset election lack any signatures or stamps of the judges – Chairpersons of the Regional Election Committees. There is no valid record that such protocols were indeed reviewed and certified by Chairpersons of the Regional Election Committees.
Such conduct by judges who officiate as Chairpersons of the Regional Committees  renders the Knesset election process vague and ambiguous. Such conduct is inconceivable, particularly under the circumstances of the 22nd Knesset election.
Therefore, we demand your response by 17:00 on September 10, 2019, regarding clear procedures and guidelines of the Central Election Committee for the 22nd Knesset election:
a) Ascertaining access by Clerks of the Polling Station Committees and judges who serve as Chairpersons of the Regional Election Committees to updated lists of the lawfully authorized officers of the Polling Station Committees;
b) Instructing Clerks of the Polling Station Committees and judges who serve as Chairpersons of the Regional Election Committees to verify that those, who appeared and signed the protocols as officers of the Polling Station Committees, were indeed the ones, who were lawfully authorized, and in case they are not – to note it on the face of the protocols;
c) Instructing judges who serve as Chairpersons of the Regional Election Committees to register and sign on the face of each protocol their decisions pertaining to that protocol following its review, either when they decided to certify that protocol, or when they decided to avoid certifying that protocol.
In case no due response on the matter is received by the end of the working day on September 10, 2019, we would be forced to undertake any legal actions, which are available to us under the circumstances.
Truly,
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert NGO
Tel-Aviv
CC: Wide distribution

2019-09-07 כשלים/שיבושים/זיופים בהליך הבחירות לכנסת: השופט חנן מלצר נדרש להבהיר מיד את התנהלות השופטים - יושבי ראש הוועדות האזוריות

שיבושים/פברוקים/זיופים נרחבים בהליך הבחירות לכנסת:  השופט חנן מלצר נדרש להבהיר מיד את התנהלות השופטים - יושבי ראש הוועדות  האזוריות
תחקירי התקשורת שהתפרסמו לאחרונה חשפו שיבושים/פברוקים/זיופים נרחבים בפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21 באפריל 2019.  אולם ממצא חשוב עוד יותר מבדיקת הפרוטוקולים לא פורסם ע"י התקשורת: מתוך 19 השופטים שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, רק 4 שופטים אכן חתמו בעקביות על פני הפרוטוקולים שבדקו ואישרו (באזורים עכו, דן, מרכז-צפון והשרון-נתניה).  כלומר, על כ-75% מהפרוטוקולים בבחירות לכנסת ה-21 אין חתימות ואין חותמות בדיקה ואישור ע"י השופטים יושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות. אין כל תיעוד תקף שפרוטוקולים אלה אכן נבדקו ואושרו ע”י יושבי ראש הוועדות האזוריות.  הודעה ודרישה לתיקון מידי של מצב זה נשלחה הערב לשופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.  התנהלות זאת של השופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות יוצרת עמימות ודו-משמעות בהליך הבחירות לכנסת. התנהלות זאת אינה מתקבלת על הדעת, בפרט בנסיבות העומדות לפנינו היום בבחירות לכנסת ה-22.
קראו בפוסט: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-07.html
  
תמונות. האחראים המרכזיים לכשלים בבחירות לכנסת: השופט חנן מלצר- יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס - המנכ"לית, מר לזר דודוביץ' - "ראש אגף מבצעים, מחשוב ותפעול ".
___
תל-אביב, 07 לספטמבר - הודעה, דרישה והתראה לפני נקיטת צעדים משפטיים נשלחה הערב לשופט חנן מלצר - יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.  ההודעה מוסיפה מידע מהותי בנוגע לכשלים שהתפרסמו בתחקירי תקשורת אודות הפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21: הרוב המכריע של הפרוטוקולים של ועדות הקלפי (כ-75%) אינם מראים כל חותמת וחתימת השופט - יו"ר ועדת הבחירות האזורית - כתיעוד בדיקה ואישור הפרוטוקול.
 

 
תמונות. השופטים שכיהנו כיושבי ראש הוועדות האזוריות חתמו באופן עקבי על אישור הפרוטוקולים רק ב-4 מתוך 19 אזורי הבחירות - עכו, דן, מרכז-צפון והשרון-נתניה.
___
התנהלות זאת של השופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות, יוצרת עמימות ודו-משמעות בהליך הבחירות לכנסת. התנהלות זאת אינה מתקבלת על הדעת, בפרט בנסיבות הבחירות לכנסת ה-22.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר נדרש להבהיר עד יום שלישי, 10 לספטמבר, שאכן ניתנו הנחיות או נהלים המורים לשופטים יושבי ראש הוועדות האזוריות לרשום ולחתום על פני כל פרוטוקול את החלטתם בעניין אותו פרוטוקול לאחר בדיקתו, בין אם החליטו לאשר את הפרוטוקול ובין אם החליטו להימנע מאישורו.
יש לציין שהתנהלות זאת של השופטים - הימנעות מחתימה על פרוטוקולים - דומה במהותה להתנהלות שעמדה בבסיס פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, שפרוטוקול דיון בית המשפט שאינו חתום ע"י השופט הוא "טיוטה" בלבד - חסרת תוקף.
השיבושים/פברוקים/זיופים שהתגלו בתחקירים אודות הפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21 תואמים באופן מפתיע את הממצאים שתועדו בדו"ח עב כרס של עמותת Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018. הדו"ח עסק כולו בשיבושים/פברוקים/זיופים של מסמכים חוקיים ומשפטיים ברשויות החוק והמשפט בישראל.  ממצאים אלה סוכמו בדו"ח הסופי של המועצה כך: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."

להלן מכתב ההודעה והדרישה שנשלח לשופט חנן מלצר הערב

07 לספטמבר, 2019

‫שופט בית המשפט העליון חנן מלצר
בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית
בפקס: 02-5669855; 02-6759648; 02-675964
בדוא"ל: vadatb@; hofeshmeida; eladn@

הנידון:  כשלים בהליכי הבחירות – חובות ואחריות מזכירי ועדות הקלפי ויושבי ראש הוועדות האזוריות - הודעה ודרישה לתיקון מידי לפני הבחירות לכנסת ה-22, והתראה לפני נקיטת צעדים משפטיים 
הרינו מבקשים את תשובתכם עד השעה 17:00 ביום 10 לספטמבר, 2019.  הזמן הוא מעיקרו של העניין!
לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר,
תחקירים עיתונאיים שהתפרסמו לאחרונה אודות הכשלים הנרחבים בהליך הבחירות לכנסת ה-21 חשפו בין היתר שיבוש שיטתי מתמשך בהופעת נציגי מפלגות כבעלי תפקידים בוועדות הקלפי ללא אישור ובניגוד לחוק, כלומר – ללא כל סמכות.  החשד לעבירות פליליות חמורות בהתנהלות זאת מובן מאליו.
כשל מערכתי זה המשיך בעריכת פרוטוקולים משובשים וחתימתם על ידי מזכירי וועדות הקלפי. בפרוטוקולים משובשים אלה המזכירים רשמו אנשים חסרי סמכות כבעלי תפקידים ואף החתימו אנשים אלה על הפרוטוקולים ללא כל סמכות וללא כל תוקף.
על פי התחקירים העיתונאיים, כשל מערכתי זה המשיך בבדיקה ואישור של הפרוטוקולים המשובשים בעליל בחתימת השופטים שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות.
כשל נרחב נוסף, חמור עוד יותר, שהתגלה בבדיקת הפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21, לא דווח בתקשורת:
מתוך 19 השופטים שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, רק 4 שופטים אכן חתמו בעקביות על פני הפרוטוקולים שבדקו ואישרו (באזורים עכו, דן, מרכז-צפון והשרון-נתניה).  כלומר, על כ-75% מהפרוטוקולים בבחירות לכנסת ה-21 אין חתימות ואין חותמות בדיקה ואישור ע"י השופטים יושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות. אין כל תיעוד תקף שפרוטוקולים אלה אכן נבדקו ואושרו ע”י יושבי ראש הוועדות האזוריות.
התנהלות זאת של השופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות, יוצרת עמימות ודו-משמעות בהליך הבחירות לכנסת. התנהלות זאת אינה מתקבלת על הדעת, בפרט בנסיבות הבחירות לכנסת ה-22.
לפיכך, הרינו דורשים את תשובתכם עד השעה 17:00, ביום 10 לספטמבר, 2019, בעניין הנחיות ו/או נהלים ברורים של ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-22, המתקנים מצב זה:
א) מוודאים את גישתם ביום הבחירות של מזכירי ועדות הקלפי והשופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות לרשימות מעודכנות של בעלי התפקידים בוועדות הקלפי המאושרים כדין;
ב) מורים למזכירי ועדות הקלפי ולשופטים יושבי ראש הוועדות האזוריות לוודא שאלה שהופיעו כבעלי תפקידים בוועדות הקלפי וחתמו על הפרוטוקולים הם אכן אלה שהוסמכו כדין, ולציין בכתב על פני הפרוטוקול אם אינם כך;
ג) מורים לשופטים יושבי ראש הוועדות האזוריות לרשום ולחתום על פני כל פרוטוקול את החלטתם בעניין אותו פרוטוקול לאחר בדיקתו, בין אם החליטו לאשר את הפרוטוקול ובין אם החליטו להימנע מאישורו.
באם לא תתקבל תשובה ראויה והולמת לגופם של העניינים לעיל עד סוף יום העבודה 10 לספטמבר, 2019, ניאלץ לנקוט בכל הפעולות החוקיות העומדות לנו בנסיבות אלה.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
תל-אביב
העתקים: תפוצה רחבה

Tuesday, September 3, 2019

2019-09-03 "הבחירות באפריל 2019 בישראל - מקרה בוחן"

בחירות באפריל 2019 בישראל מקרה בוחן
המאמר שהתקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי, סוקר את התנהלות הבחירות הכלליות באפריל 2019, שהתאפיינו באי-סדרים כלליים, חשדות לזיופים נרחבים שלא נחקרו כראוי, וכשלים חמורים של ועדת הבחירות המרכזית, שערערו את אמון הציבור בתוצאות הבחירות באפריל. המאמר מגיע למסקנה שהכשלים במערכות ובמסמכים אלקטרוניים ובמערכות ובמסמכי נייר נובעים מאותה בעיה, ואין בהם כל חדש: אי תקינות, חוסר אימות (אותנטיקציה), ומתוך כך – תקפות וישרה עמומות ומפוקפקות של הכתבים וההליכים.  זהו בדיוק אותו כשל מערכתי שעמד במרכז הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO על ישראל לבדיקה התקופתית ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018. הדו"ח סוכם ע"י הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם כך: " Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיותהוא מאשר [כך-יצשיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." הפרוטוקולים והמסמכים הרשמיים של ועדות הקלפי, של הוועדות האזוריות, ושל וועדת הבחירות המרכזית - כולם נגועים בכשל מערכתי זה. החובה והאחריות לשמירת ישרתם ותקפותם של הכתבים וההליכים, ואמון הציבור בבחירות - ובהתאם גם האחריות לכשל החמור - מוטלים על שכמם של השופטים.  בכללם - שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית בעשור האחרון, וכן שופטי השלום והמחוזי שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות בבחירות באפריל 2019. האם ניתן לצפות לתפקוד ראוי יותר של השופטים בבחירות בספטמבר 2019, לאחר הכשל החמור בבחירות באפריל 2019?  האם נלמדו הלקחים? האם חודדו ההנחיות?  יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר לא הוחלף, למרות חוסר האמון הכללי בתפקודו. ומתוך 19 שופטים שהם יושבי ראש הוועדות האזוריות, הוחלפו רק 4 לקראת הבחירות בספטמבר.  במיוחד לאור הכשל המתמשך של ועדת הבחירות המרכזית, אין תחליף לעיניהם הפקוחות של האזרחים - בראש ובראשונה "משמר הבחירות האזרחי", ארגון אזרחי התנדבותי, שעשה עבודה חלוצית בניטור הבחירות באפריל 2019. מן הראוי שגם מומחים למערכות מידע ולמחשוב יקבלו על עצמם אחריות אזרחית התנדבותית – לנטר במקרה זה את מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית, ולנטר באופן קבוע את מערכות המידע הממשלתיות. בימינו, "הקוד הממוחשב הוא החוק" (code is law). ישרתן ותקפותן של מערכות המידע הממשלתיות קריטיות לקיום שלטון החוק, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-03-2019-2019.html"  
תמונות. ועדת הבחירות המרכזית: יו"ר - השופט חנן מלצר, מנכ"לית - עו"ד אורלי עדס, ראש אגף מבצעים, מחשוב ותפעול - לזר דודוביץ'.
  
תמונות. כבר לאחר בחירות 2015 התפרסמו טענות אודות הונאת בחירות. מימין - הבלוג האמריקאי המשפיע Daily Kos, משמאל - פרסום של עו"ד דוד לוי ב"מרקר קפה".
___






תמונות.  האירועים ב-24-48 השעות לאחר תום יום ההצבעה באפריל 2019 התאפיינו ב"כשלים", "בלגן", "בחירות מוכרעות בתגרנות", "ריח כבד של סירחון", "אי אפשר לסמוך עליהם", "הצבת מאבטחים, איסורי כניסה, וספירה במחשכים מבזים את המושג דמוקרטיה", "הבלגן עכשיו הוא באחריות בן אדם אחד - יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר", "חנן מלצר... ספור מחדש. ופתח את זה בשקיפות לכולם... אתה עלול לאבד את כל עולמך ברגע אחד" -- ביקורת נוקבת וחוסר אמון בוועדת הבחירות המרכזית לרוחב הקשת הפוליטית.  יחד עם זאת, לא היתה בכך הפתעה.  מי שעקב אחר התנהלות הוועדה בעשור האחרון, ידע שהיא סובלת מאי-כשירות ו/או חוסר ישרה חמורים -- שהם בראש ובראשונה תוצאה של התנהלות יושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון... האם ניתן לצפות להתנהלות כשירה וישרה יותר בספטמבר 2019?  השופט חנן מלצר נותר בראש הוועדה וגם הסגל ברובו לא השתנה. 
____
Image may contain: text





Image may contain: 1 person, text
Image may contain: 1 person

Image may contain: text

Image may contain: text

תמונות. חוסר האמון בהליכי הבחירות באפריל 2019 נמשך עד היום - אמצע ספטמבר - כמעט 5 חודשים לאחר הבחירות: דרישות לתיקון כשלים בספירת הקולות מחד, ולחקירת הזיופים מאידך. טענות חוזרות ש"הבחירות נגנבו" באפריל, וחששות לגבי "גנבת הבחירות" בספטמבר מתעצמות לקראת אמצע ספטמבר. חששות גוברים לאלימות ביום הבחירות או לאחריו.  מצב זה מערער את הלגיטימיות של ממשלת המעבר המכהנת כעת, ואת הלגיטימיות של המשטר בכללו.
___  
תמונה.  האירועים הגרוטסקיים סביב התנהלות הבחירות באפריל 2019 נובעים מכשל מערכתי  אי תקינותחוסר אימות (אותנטיקציה), ומתוך כך – תקפות עמומה ומפוקפקת של כתבים ומערכות (בין אם בנייר ובין אם אלקטרוניים).  זהו בדיוק אותו כשל מערכתי שעמד במרכז הדו"ח עמותת Human Rights Alert NGO  למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018הדו"ח גם כלל פרק על ועדת הבחירות המרכזיתחזה שקרוב לוודאי תהיה בעיה בתקינות הבחירות הבאות (מועדן לא היה ידוע אז), והמליץ על הזמנת משקיפים מקצועייםהדוח בן מאות העמודים סוכם ע"י הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם כך: " Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיותהוא מאשר [כך-יצשיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
____

תל-אביב, 03 לספטמבר – היום התקבלה ההודעה, שהמאמר - "הבחירות באפריל 2019 בישראל - מקרה בוחן" - עבר את בדיקת העמיתים האנונימית, ויתפרסם ויוצג בכנס האירופי למחשוב ממשלתי 2019.
הכנס עוסק במחשוב ממשלתיולכן עיקר המאמר מתאר את הכשלים במחשוב ועדת הבחירות המרכזית: הדוחות הנוקבים של מבקר המדינה בכל הנוגע למחשוב הוועדה מאז 2007 סדרת התשובות השקריות והמטעות שסיפקו בשנים האחרונות בכירים בוועדה – עו"ד אורלי עדסעו"ד דין לבנהועו"ד אלעד נוה - על בקשות חופש המידע בנוגע למחשוב הוועדה,  המצב האבסורדי בו השב"כ תיעד תשובה שקרית ומטעה של ועדת הבחירות המרכזית (שבראשה עומד שופט בית המשפט העליון) על בקשת חופש המידע אודות מסמך בדיקה ואישור של מערכות המידע של הוועדה...

תמונות. למעלה - תשובת חופש המידע (01/2016) של ועדת הבחירות המרכזית לא סיפקה את מסמך אישור הבדיקה החתום, כפי שבוקש.  במקום זאת, התשובה רק אמרה: "המערכת נבדקה על ידי הרשות [רא"מ/שב"כ - יצ] ואושרה על ידה." למטה - תגובת השב"כ: "שב"כ אינו גורם מנחה של הוועדה, ולפיכך גם אינו גורם מאשר למערכותיה".  בהמשך, הוועדה מסרה תשובה מתוקנת - שאין ברשותה אישור בדיקה של המערכת כלל.  המידע כולו הועבר לראשי כל הסיעות בכנסת.  אולם מנכ"לית הוועדה עו"ד אורלי עדס חזרה ואמרה בדיון בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון להגנה בסייבר ביום 12 ליוני 2017:  "המערכת פותחה ולוותה בייעוץ של רא"מ.  פעלנו בדיוק לפי ההנחיות שלהם.  היום אנחנו פועלים מול רא"מ ומול הרשות להגנת הסייבר.  אנחנו פועלים מול כל הרשויות בהתאם לצורך.  אנחנו מקבלים את הייעוץ שלהם והשירות שלהם, ופועלים בהתאם לייעוץ שלהם, כיוון שהם בעינינו המומחים לעניין."  על כך הגיבה ח"כ ענת ברקו: "אורלי, זה אתם עושים בהתנדבות כאילו. אין כאן שום מחויבות..."  עו"ד עדס מסרה באותה ישיבה אוסף של הצהרות לגבי מערכת "דמוקרטיה", שיש לראותן כשקריות ומטעות. 
___  
תמונה. תשובת חופש המידע (01/2016) של ועדת הבחירות המרכזית לא סיפקה כלל את המסמכים האותנטיים המתעדים עמידה בנהל מפת"ח לפיתוח, בדיקה והטמעה של מערכות מידע ממשלתיות באמצעות מיקור חוץ.  במקום זאת, הוועדה אמרה: "2. הממונה על הפיתוח והתחזוקה הוא מר לזר דודוביץ' עובד הוועדה, המשמש כראש אגף מבצעים, מחשוב ותפעול בוועדת הבחירות המרכזית.  3. כל התכנון, התיעוד, הביצוע והתחזוקה של המערכת נעשו ונעשים על פי נוהל מפת"ח בפיקוחו ובאישורו של מנהל אגף מבצעים, מחשוב ותפעול בוועדה - מר לזר דודוביץ'".  כאמור בתמונה לעיל, הוועדה לא סיפקה אף מסמך אישור כמבוקש.  יתרה מזאת, בתשובה לבקשת חופש המידע (05/2017) הוועדה אמרה שאינה יכולה למצוא מסמך המתעד את מינויו כדין של מר לזר דודוביץ', וכן אינה יכולה למצוא מסמך המתעד את תיאור תפקידו בוועדה.
____ 


תמונות. למעלה -  בקשת חופש המידע (01/2016) ביקשה העתקי מסמכים המגדירים את הסמכויות וההרשאות של אלה המפרסמים את תוצאות הבחירות באתר הוועדה.  הוועדה לא סיפקה כל מסמך כמבוקש.  במקום זאת, הוועדה אמרה: "7. בסיום תהליך ההצבעה ביום הבחירות, פרוטוקולי ועדת הקלפי מובאים לעמדת קליטה ייעודית בוועדות הבחירות האזוריות, הממוקמות ברחבי הארץ.  באתרי קליטה אלה מוקלדות התוצאות היישר למערכת המחשוב האמורה (לאחר בקרה של הוועדה האזורית), ובסופו של התהליך, מועברות התוצאות באופן ממוכן לפרסום." יש לראות גם תשובה זאת כשקרית ומטעה. התשובה מנסה ליצור מציג שווא של תהליך אוטומטי, ללא מגע יד אדם, של פרסום תוצאות הבחירות לאחר הזנת הנתונים בוועדות האזוריות.  למטה - בתגובה לתשובת חופש המידע  (01/2016) הנ"ל, נשלחו לוועדה תדפיסי מסך, המראים תוצאות כוזבות, שפורסמו באתר הוועדה.  הוועדה הגיבה בתשובה נוספת, שאמרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון לאתר הוועדה. אולם הוועדה עמדה בסירובה לספק כל תיעוד של סמכויות והרשאות ודבקה במיצג השווא של תהליך פרסום אוטומטי.
____
תמונה.  בקשת חופש המידע (06-2017) ביקשה העתק של מסמך המתעד את עמידת מערכות המידע של הוועדה בתקן הישראלי המחייב לאבטחת מערכות מידע של ארגונים.  תשובת הוועדה: "תשובתנו לבקשה היא, כי אין בידנו המידע המבוקש."

____
תמונה. בקשת חופש המידע (01-2019) ביקשה העתק של מסמך הפרוטוקול האותנטי של ישיבת נשיאות ועדת הבחירות המרכזית מיום 01 לנובמבר, 2015, בה נידונה טיוטת דו"ח מבקר המדינה על בחירות 2015. דו"ח מבקר המדינה לאחר בחירות 2015 כלל ביקורת נוקבת על התנהלות הוועדה בכלל, ובפרט על כשלים במערכות המידע של הוועדה ועל התנהלותה של המנכ"לית עו"ד אורלי עדס.  לאחר שיהוי ניכר, שהצריך התראות על נקיטת צעדים משפטיים, התקבלה תשובת הוועדה, והתברר שאין לוועדה פרוטוקול חתום כדין לישיבה קריטית זאת...
____

תמונות.  בקשת חופש המידע (09-2018) ביקשה כל מסמך המתעד צעדים מתקנים של הוועדה לגבי כשלים שזוהו בבקשות קודמות, ו/או את היזמה של השופט מלצר להקים "מערך הגנה רב שכבתי" - כפי שדיווח העיתונאי בן כספית.  הוועדה הכחישה כל מידע לגבי הדיווח של בן כספית או כל קשר אליו, וכן זיהוי כשלים כלשהם במערכות המידע של הוועדה...
____
 המאמר גם סוקר גם את מפגש פייק בחירות” בינואר 2019 במכון הישראלי לדמוקרטיה, בו נעשה ניסיון להערכת הסיכונים והאיומים על הליך הבחירות באפריל. אנשי זרועות הביטחון התריעו כרגיל מפני האקרים רוסיםאוקראיניםסינים, איראנים. לעומתם, עו"ד תהילה אלטשולר ואני התרענו מפני אחינו בני ישראל.  עו"ד אלטשולר התריעה מפני אנשים הקשורים למפלגות הרצות לכנסתופעולות שיש לראות בהן שיבוש מכוון או הונאת בחירות. לדוגמה - על ידי הפצת מידע כוזב באמצעות הרשתות החברתיותבעיקר סביב יום הבחירות (דוגמת “הערבים נוהרים...”)אני התרעתי מפני אי כשירות, חוסר יושרה ו/או שחיתות בהתנהלות ועדת הבחירות המרכזית, כפי שתועדו בסדרת בקשות חופש המידעבדוחות מבקר המדינהבתכתובת עם השב"כבפרוטוקול ועדת חוץ וביטחון של הכנסת עם עו"ד אורלי עדס, וכו'...
המאמר מוסיף וסוקר את האירועים ב-24-48 השעות של יום הבחירות ולאחריו, אי הסדריםהתוצאות המופרכות שהתפרסמו באתר הוועדה, "טעויות בהזנת נתונים", וכו'

תמונות. פרסומים באתר ועדת הבחירות המרכזית לאחר תום ההצבעה ביום 09 באפריל 2019 - שיעור ההצבעה בחריש הגיע ל- 561%, ובסדרת התנחלויות בשטחים - מעל ל-100%.  בישיבת מליאת ועדת הבחירות המרכזית ביום 17 לאפריל, 2019, ששודרה ישירות, המנכ"לית עו"ד אורלי עדס פרצה בבכי, והתלוננה: "חווינו כאן בשבוע האחרון מתקפה חסרת מעצורים שאותה נאלצנו להדוף, לרבות אמירות חסרות שחר שמטילות דופי ביושרו של הצוות המקצועי".
___
בנוסף לסקירה של המסמכים והמערכות האלקטרוניים, המאמר גם סוקר את הממצאים במסמכים ובמערכות הנייר. בפרט - סדרת התחקירים בהארץ אודות כשלים בניהול הבחירות באפריל 2019. [1] 
המאמר גם מציין כשל חמור נוסף, שלא דווח בתחקירים בהארץ:  בדיקה מקיפה של מאגר הנתונים של הפרוטוקולים מהקלפיות ברחבי הארץ מראה שרק כ-25% מהפרוטוקולים של ועדות הקלפי נושאים את חותמתו וחתימתו של השופט, שהוא יו"ר ועדת הבחירות האזורית.  שוב - כשל בסיסי באותנטיקציה, המותיר את יושרתם ותקפותם של הרוב המוחלט של הפרוטוקולים - מפוקפקות במקרה הטוב. 
אנקדוטה משעשעת בעניין זה: דווקא פרוטוקול הקלפי מכסרא-סמיע - שהופנה לחקירת משטרה בחשד ברור של זיוף – נושא חותמת וחתימת שופט.

תמונות. למעלה - תוצאות ההצבעה בקלפי בכסרא-סמיע (98 אחוז, 600 מצביעים בדיוק, 350 קולות לליכוד,100 כחול לבן, 50 ליברמן, 30 ימין חדש, 20 מרצ) כפי שהתפרסמו באתר ועדת הבחירות המרכזית.  הפרוטוקולים של הקלפי בכסרא-סמיע הופנו לחקירת משטרה בחשד לזיוף...  למטה - הפרוטוקול מכסרא סמיע אושר ונחתם ע"י השופט זיאד סאלח, יו"ר ועדת הבחירות האזורית עכו (מס' 6). סקירה של הפרוטוקולים מרחבי הארץ מעלה שרק ב-4 עד 5 מתוך 19 אזורי ההצבעה אושרו הפרוטוקולים בחתימת השופטים, שהם יושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, לפני הזנת הנתונים. כלומר - כ- 75% מהפרוטוקולים של ועדות הקלפי אינם נושאים כל חותמת או חתימה המתעדים בדיקה ואישור ע"י השופט יו"ר הוועדה האזורית. תיאורים אקראיים שנשמעו מפי עובדי ועדות הבחירות האזוריות, מעלים חשש ברור, שבדיקת הפרוטוקולים ואישורם מתבצעים באופן חלקי מאד במקרה הטוב. 
___
מסקנות:
אהן המסמכים והמערכות האלקטרוניים והן המסמכים והמערכות בנייר סובלים מאותו כשל מערכתי  אי תקינותחוסר אימות (אותנטיקציה), ומתוך כך – ישרה ותקפות עמומות ומפוקפקות.  
זהו בדיוק אותו כשל מערכתי שעמד במרכז הדו"ח של עמותת Human Rights Alert NGO  למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018הדו"ח לשנת 2018 גם כלל פרק אודות ועדת הבחירות המרכזיתחזה שתהיה קרוב לוודאי בעיה בתקינות וישרת הבחירות הבאות (מועדן לא היה ידוע אז), והמליץ על הזמנת משקיפים מקצועייםהדוח בן מאות העמודים סוכם ע"י הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם כך: " Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיותהוא מאשר [כך-יצשיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." מובן מאליו, שהפרוטוקולים של ועדות הקלפיותהמסמכים של הוועדות האזוריותוהמסמכים של ועדת הבחירות המרכזית, כולל הפרסומים הרשמיים של ועדת הבחירות המרכזית אודות תוצאות הבחירות הם כולם בגדר "מסמכים חוקיים ומשפטיים". ואכן במסגרת הליך הבחירות באפריל 2019 נמצא שגם תקפותם וישרתם של אלה מפוקפקות במקרה הטוב.
תמונה.  רשימת השופטים שכיהנו כיושבי ראש הוועדות האזוריות בבחירות באפריל 2019, ואלה שיכהנו כיושבי ראש הוועדות האזוריות בספטמבר 2019.  פרט ל-4 שהוחלפו, יושבי הראש בספטמבר זהים לאלה באפריל. השופט חנן מלצר נותר בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. האם ניתן לצפות לתפקוד תקין של השופטים בספטמבר, לאחר הכשל הנרחב באפריל?  האם נלמדו הלקחים? האם חודדו ההנחיות?
___  



תמונות.  למעלה - בקשת חופש המידע (02/2018) ביקשה העתקים של סדרת ישיבות הנשיאות והמליאה (ישיבות אותן מנהל יו"ר הוועדה - שופט בית המשפט העליון) מ-7 השנים האחרונות.  בתשובתה, הוועדה סירבה לספק את המסמכים, וכתבה: "6. לסעיף ב)1 לבקשה - יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית משתתף בכל ישיבות של הועדה המרכזית ונשיאותה. בשבע השנים האחרונות קוימו ישיבות רבות מספור, בנושאים רבים ומגוונים.  לפיכך אין באפשרותנו להיענות למצוין בסעיף זה כפי שהוא מנוסח בבקשה."  בהמשך, מתוך בקשות חופש המידע העוקבות התברר, שבין יום הבחירות בשנת 2013 לבין יום הבחירות בשנת 2015 לדוגמה, התקיימו רק 12 ישיבות הנשיאות והמליאה של ועדת הבחירות המרכזית. לפיכך, יש לראות את התשובה אודות "ישיבות רבות מספור" - תשובה שקרית ומטעה, אם לא מרמה ושיבוש הליך חוקי.  למטה - סדרת בקשות חופש המידע העוקבות בנושא הפרוטוקולים של ישיבות הנשיאות והמליאה נמשכה למעלה משנה, וכללה גם משלוח התראות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, אודות נקיטת צעדים משפטיים נגדו אישית, אם הוועדה תעמוד בסירובה לקיים את חוק חופש המידע. לבסוף, בקשה עוקבת (01/2019) מוקדה וצומצמה לפרוטוקול אחד בלבד - זה של ישיבת הנשיאות מיום 01 לנובמבר, 2015.  לישיבה זאת חשיבות יתרה, שכן נידונה בה טיוטת דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הוועדה בבחירות 2015. דו"ח המבקר כלל ביקורת נוקבת על התנהלות הוועדה, בפרט ביקורת נוקבת על מחשוב הוועדה (לדוגמה, אי הימצאות לוג כניסות למערכת, גם לאחר שכשל קטסטרופלי זה צוין בדו"ח המבקר שלאחר בחירות 2013, והמבקר דרש את תיקונו כבר אז.  יש לציין שכשל זה לבדו אינו מתקבל על הדעת לחלוטין במצב בו המערכת פותחה על פי נוהל מפת"ח, כולל מפרט טכני חתום ע"י עובד מדינה, ניהול ליבה ע"י עובד מדינה, בדיקה עצמאית וולידציה ע"י עובד מדינה...)  לכן, פרוטוקול ישיבת הנשיאות מיום 01 לנובמבר, 2015, היה יכול להצביע על מידת ההיענות של הוועדה לביקורת המבקר והיערכות לתיקון הכשלים. 
 לאחר שהתגלהפרוטוקול ישיבת הנשיאות של ועדת הבחירות המרכזית (01 לנובמבר, 2015)שדנה בטיוטת דו"ח המבקר על בחירות 2015, נחזה כשטחיואינו מציין כל צעדים ממשיים שהוועדה נקטה ליישום התיקונים הדרושים לאור הדו”ח החמור של המבקרועוד - אסתר חיות (שהיתה אז יו"ר הוועדההמעיטה על פי הפרוטוקול בחשיבות דו"ח המבקרוהביעה את תמיכתה המלאה במנכ"לית הוועדהעו"ד אורלי עדסלנוכח ביקורת אישית חמורה בדו"ח המבקר (לא הדו"ח שהתפרסםאלא החלקים החסוייםעל תפקודה של עו"ד אורלי עדס
אולם בתשובה לבקשה זאת, התברר שהוועדה אינה מנהלת פרוטוקולים חתומים כדין לישיבות הנשיאות והמליאה. "המסמך אשר הועבר לידיך ביום 08.03.19 הינו המסמך הרשמי היחיד בנוגע לתיעוד ישיבת הנשיאות המבוקשת. מעבר לכך אין בידי ועדת הבחירות המרכזית פרוטוקול חתום."  בדיעבד, ניתן לשער, שאי קיומם של פרוטוקולים חתומים של ישיבות הנשיאות והמליאה היה הסיבה לתשובה השקרית והמטעה/מרמתית אודות "ישיבות רבות מספור", והסירוב המתמשך לענות כדין על סדרת בקשות חופש המידע בנוגע לפרוטוקולים של ישיבות אלה.  
יש לציין שלישיבות של ועדות משנה, לדוגמה - ישיבות ועדת מכרזים, או ועדת פטור ממכרזים, נמצאו פרוטוקולים חתומים כדין.  המצב, בו דווקא לישיבות בהן משתתפים יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון - אין פרוטוקולים עשויים כדין, מעורר חשש לאי כשירות ו/או חוסר ישרה חמור, במשך שנים, תחת כהונתם של סדרת יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית, שהם שופטי בית המשפט העליון.  
יחד עם זאת, צריך לציין שהסירוב לנהל פרוטוקולים חתומים כדין, הוא הרגל מגונה, אך ידוע של שופטי בית המשפט העליון. גם בדיוני בית המשפט העליון עצמו, השופטים מסרבים כבר שנים רבות לנהל פרוטוקולים חתומים.  זאת - גם לאחר עתירה לבג"ץ נגד בית המשפט העליון, שבסופה ניתן פסק דין, בו בית המשפט העליון הסכים כביכול לנהל פרוטוקולים חתומים, וכן גם לאחר תיקון מיוחד לחוק משנת 2008, שגם הוא חייב את בית המשפט העליון לנהל פרוטוקולים חתומים.  
לא למותר לציין, שעל פי עמדתם של השופטים עצמם, פרוטוקול בלתי חתום אינו מסמך חוקי או משפטי אותנטי - אלא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד.  כלומר אין בפרוטוקול בלתי חתום גמירות  הדעת ואין בו קבלת אחריות.  עניין זה הובהר לחלוטין  בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (שופט בית המשפט העליון בדימוס) אליעזר גולדברג (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.  נציב תלונות הציבור על השופטים והשופטת אלשייך היו בתמימות דעים, שהפרוטוקולים לא היו חתומים, ולכן היו בגדר "טיוטות" בלבד.  
____ 
ב) הכשלים שזוהו הן במסמכים ובמערכות האלקטרוניים והן במסמכים ובמערכות בנייר קשורים בסופו של דבר לכשלים, אי כשירות ו/או חוסר יושרה בתפקודם של נושאי תפקידים, בראש ובראשונה - השופטים.
הכשלים שזוהו במסמכים ובמערכות השונות נובעים מהתנהלותם של נושאי תפקידים - החל בהתנהלותם של חברי ועדות הקלפי ביום הבחירות עצמו (בחלק מהמקרים - קיים חשד ברור לפלילים), דרך התנהלותם במשך שנים של פקידים בכירים בוועדת הבחירות המרכזית,  ובסופו של דבר - בעיקר התנהלותם של השופטים בין אם שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש וועדת הבחירות המרכזית לאורך כל העשור האחרון, ובין אם שופטים מחוזיים כיושבי ראש הוועדות האזוריות במהלך הבחירות באפריל 2019.  השופטים הם העומדים בראש מנגנון הבחירות. אמינות הליך הבחירות ואמון הציבור בהליך הבחירות תלויים בסופו של דבר באמון הציבור בתפקוד השופטים
יחד עם זאת, יש לציין, שאמון הציבור במערכת המשפט בישראל נמצא בשפל מתמשך ומעמיק. בישראל כבר זוהו בבירור תהליכים של שחיתות שלטונית כללית ברמה גבוההוכן אי כשירות ו/או שחיתות במערכת החוק והמשפט באופן ספציפי במצב כזה,אי אפשר לצפות שהליכי הבחירות יתנהלו בצורה תקינה ואמינהבין אם ביחס למסמכים ומערכות אלקטרונייםובין אם ביחס למסמכים ומערכות נייר
לעניין זה, יש לציין, שלמרות ש"הארץפרסם סדרת תחקירים ומאמר מערכת ביחס לכשלים בנוהלי הבחירות יזמה ברוכה ושירות חשוב לציבור, התחקירנים בהארץ נמנעו מלדווח לציבור על הכשלים הקשורים להתנהלות השופטים בוועדות האזוריות ובוועדת הבחירות המרכזית למרות שהממצאים היו זמינים להם קרוב לוודאי. אין בכך תופעה חריגהדוחות של ועדת האו"ם "לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתותמציינים שבאומות בהן השופטים מושחתיםהתקשורת הממסדית בד"כ נמנעת מלדווח על כך. הסיבות ברורת השופטים נקמנים, והתקשורת פגיעה.
ג) כשל ועדת הבחירות המרכזית משקף את הכשל הנרחב יותר במערכות המשטר בישראל.  שיבוש הליכי הבחירות באפריל, ועוד יותר מכך - שיבוש אפשרי של הליכי הבחירות בספטמבר 2019 עלולים להשפיע בצורה מכרעת על עתידה של מדינת ישראל.
מומחים למדע המדינה ולמשפטים בהסכמה, שמדינת ישראל נמצאת היום ב"משבר חוקתי" (באומה ללא חוקה). משבר זה נובע בחלקו מהמצב חסר התקדיםבו ראש ממשלה מכהן עומד בפני הגשת כתבי אישום (כפוף לשימוע) בגין פרשיות שחיתות חמורות. משבר זה מתעצם עקב אי כשירות, חוסר ישרה, שחיתות, ו/או אין אונים פוליטי מצידה של מערכת החוק והמשפט בהתמודדותה עם מצב זה. מערכת הבחירות של אפריל 2019, שהוקדמה על ידי ראש הממשלהנסבה בעצם על עתידו הפוליטי של ראש הממשלה. כישלון של ראש הממשלה היה יכול לחרוץ את גורלו - כתבי אישום, הרשעה ומאסר. לחלופין - ניצחון של ראש הממשלה היה יכול להביא ליצירת חסינות מפני העמדה לדין והמשך שלטונויתרה מזאתכחלק מהמהלכים שנועדו להבטיח את הישרדותוראש הממשלה או שותפיו הבטיחו כחלק ממערכת הבחירות לנקוט בצעדים חסרי תקדים בקשר להחלת החוק הישראלי או סיפוח הגדהלכןלבחירות של אפריל 2019 נודעה חשיבות יוצאת דופן בהיסטוריה של מדינת ישראלהבחירות הסתיימו ללא הכרעה ברורהוראש הממשלה ושותפיו בחרו להכריז מיד על בחירות חוזרות בספטמבר 2019.  גם ההחלטה על ניהול בחירות חוזרות במצב שנוצר היתה תופעה חסרת תקדים בישראלותופעה שנויה במחלוקת מבחינה "חוקתית". בתקופת המעבר חסרת התקדים שנוצרה בין אפריל לספטמבר קיימת גם אי בהירות לגבי סמכויותיהם של הכנסת והממשלה.  על רקע כל אלהשיבושים או זיופים בבחירות אפריל 2019, ובדומה גם בבחירות הקרובות בספטמבר 2019, גם אם בהיקף לא גדול במיוחד אפילו מנדט אחד הם בעלי חשיבות היסטורית יוצאת דופןהם עלולים לשנות את מהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל. עצם הראיות לזיופים בהיקף משמעותי בבחירות באפריל 2019, יחד עם חוסר האמון בוועדת הבחירות המרכזית והחששות לזיוף (או "גנבת הבחירות") בספטמבר 2019, מערערים את הלגיטימיות של המשטר מיסודו, ומעצימה את "המשבר החוקתי".
ד) חלק חיוני או אפילו הכרחי בטיפול במצב הנתון הוא ניטור אזרחי התנדבותי - על ידי אזרחים מן השורה וכן ע"י מומחים למערכות מידע ומחשוב.
במשך יותר מעשור מפרסם מבקר המדינה דוחות נוקבים על ועדת הבחירות המרכזיתניתן לומר שדוחות המבקר לא הביאו לתיקונים הרצוייםוהכשלים בהתנהלות הוועדה רק העמיקו.
החידוש החיובי חסר התקדים בבחירות אפריל 2019 היה בניטור הליכי הבחירות ע"י ארגון "משמר הבחירות האזרחי". המשמר הוקם ע"י קבוצה של פעילים חברתיים בעקבות טענות לזיופים בבחירות 2015. המשמר החל את פעילותו בבחירות אפריל 2019 ע"י הקלדה וניתוח תוצאות הפרוטוקולים של כל הקלפיות בארץ. עבודת משמר הבחירות האזרחי זיהתה שורה של כשלים וחשדות לזיופים. עבודת משמר הבחירות האזרחי היתה מקור מרכזי לסדרת המאמרים בהארץ. [2] 
מצד שני עמותת Human Rights Alert NGO, שגם היא פועלת על בסיס התנדבותי, ושעיקר עיסוקה בניטור תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות (e-gov), החלה בחקר תקינותן וישרתן את מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית כבר בסוף 2016. 
תופעות אלה הן אולי ההתפתחות הבונה החשובה ביותר שצמחה מתוך גל המחאה נגד השחיתות השלטונית שהחל בשנת 2016. שינוי מהותי התחולל ביחסם של האזרחים לרשויות המשטר. לפחות בקרב חלק מציבור המחאה התגבשה התודעה, שאסור לאזרחים להסתפק בהאצלת הסמכויות והאחריות לרשויות הנבחרות (לדוגמה ע"י הצבעה בבחירות הכלליות כל מספר שנים). אזרחות טובה כוללת גם קבלת אחריות אזרחית התנדבותית - לשמור בקביעות עין פקוחה על רשויות המשטר. במלים אחרות – לקראת יובל ה-70, נראה שחלה העמקה של התודעה האזרחית, לפחות בקרב חלק מציבור המחאה בישראל.  (התופעה החדשה שונה במהותה מ"שורת המתנדבים" של ראשית שנות ה-50.) 
יש לציין שבעוד שתופעות אלה הן חדשות יחסית בישראל, התובנה שבבסיסן מוכרת באומות אחרות כבר מאות שנים.  לדוגמה: אמירה המיוחסת לתומס ג'פרסון, מהאבות המייסדים של ארה"ב: "פטריוט אמתי הוא זה המגן על ארצו מפני המשטר".  בדומה,  פסק דין בעל חשיבות היסטורית של בית המשפט העליון של ארה"ב - בפרשת ההקלטות של הנשיא ניקסון - מוצא שרצונם של האזרחים לשמור עין פקוחה על התנהלותן של רשויות השלטון הוא העיקרון העומד בבסיסן של זכויות אזרחיות חשובות. [3] 
התפתחות זאת בתודעה הציבורית בישראל הביאה בשנים האחרונות להקמתן של קבוצות התנדבותיות לניטור אזרחי עצמאי ודיווח על התנהלות הכנסת (“המשמר האזרחי בכנסת” - שזכה לתגובות עוינות של הנהגת הכנסת)על התנהלות רשויות השלטון המקומי (“משמר השלטון המקומי”), להקמתם כלי תקשורת אלקטרוניים התנדבותיים או במימון המונים (“חדר מצב”, “שקוף”)הופעתם של עיתונאים עצמאיים במימון המונים (אור-לי ברלב)פעילי מחאה וחושפי שחיתויות במימון המונים (עו”ד ברק כהן, רפי רותם)וכו'. כל אלה עוסקים בצורה מקצועית וקבועה בפיקוח על רשויות המשטרבפרט בנושאים שבמוקד ההתעניינות ציבור המחאה.
במיוחד, מן הראוי שמומחים למערכות מידע ולמחשוב יקבלו על עצמם אחריות אזרחית התנדבותית מסוג זה – לנטר באופן קבוע את מערכות המידע הממשלתיות. שכן, בימינו, "הקוד הממוחשב הוא החוק" – כפי שכתב פרופ’ לארי לסיג. [4]  לכן, מערכות המידע הממשלתיות קריטיות לקיום שלטון החוק, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו (תקינותם וישרתם של הליכי הבחירות הם דוגמה מובהקת כמובן).
כלומר, על המומחים למחשוב ולמערכות מידע לשמש "השומרים" בתחום קריטי להגנת חברה אזרחית מתוקנת (civil society), תחום שבו אין לציבור הרחב הבנה ויכולת מספקות להגן על עצמו.
במלים אחרות: בעידן הדיגיטלי יש לראות במומחים למחשוב ולמערכות מידע דוגמה מובהקת של "המשכילים", או "האינטלקטואלים" עליהם כתב היהודי-הצרפתי ג'וליאן בנדה לפני 100 שנה (בין מלחמות העולם) את ספרו: "בגידת האינטלקטואלים". אביעזר רביצקי, ישעיהו לייבוביץ', זאב שטרנהל, יהודה שנהב,  יוסי גורביץ, אבי שגיא ועוד - כולם דנו בשאלת "בגידת האינטלקטואלים" בהקשר למצב הפוליטי והחברתי בישראל בעשורים האחרונים. אולם ספק אם מי מהם החשיב את המומחים למחשוב ולמערכות מידע כאנשי מפתח בין "האינטלקטואלים" בישראל או בעולם בזמננו.
הגדרת "האינטלקטואל" גם היא כמובן אינה ברורה כללאולם ניתן לראות במומחים למחשוב ולמערכות מידע "אינטלקטואלים" קריטיים, ככל שהם ממלאים את תפקיד ה"אינטלקטואל", כפי שהגדיר אותו נועם חומסקי -- "לומר את האמת ולחשוף את השקרים." [5] 
קישורים 
[1] 2019-08-14 תחקיר "הארץ"יהדות התורה והמפלגות הערביות החליפו נציגים המפקחים על הקלפיות – בניגוד לחוק
ניתוח אלפי פרוטוקולים מקלפיות בבחירות ושיחות עם עשרות נציגים חושפים דיל בין יהדות התורה למפלגות הערביות ■ המפלגות החליפו נציגים, כך שביישובים ערביים ישבו ערבים מטעם יהדות התורה, וביישובים חרדיים ישבו חרדים מטעם מפלגות ערביות ■ בשל כך, בעשרות קלפיות נוצר ייצוג כפול של אותה מפלגה – בניגוד לחוק ■ בחלק מהקלפיות דווח על אי-סדרים או אחוזי הצבעה חריגים
https://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium.highlight-1.7681914
[2] 2019-08-15 תחקיר "הארץ"בלי פיקוח, עם טעויות של אלפי קולות וחשד לזיופים שכבר לא יתברר: כך נראה הליך הבחירות בישראל
בעשרות קלפיות דווחו אי-סדרים שלא נבדקו בזמן אמת ■ במאות קלפיות ישבו נציגים מאותו היישוב, כמה מהם ייצגו את אותה מפלגה ■ ביותר מאלף קלפיות כלל לא נכחו נציגי האופוזיציה ■ שופטים אישרו 900-200 קלפיות בחמש שעות ולא מצאו חריגות ■ צוות של "הארץ" בדק אלפי פרוטוקולים, ניתח חריגות סטטיסטיות ושוחח עם עשרות נציגים בקלפיות ומצא כי ועדת הבחירות המרכזית כשלה במשימת העל שלה: לספק תוצאות בחירות מהימנות
https://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium.highlight-1.7684001
[3] 2019-08-16 מאמר מערכת: בוחרים בקומבינה
מהתחקיר עולה תמונת מצב קשה: הפיקוח על הקלפיות רופף, ולפחות בבחירות האחרונות נרשמו עשרות אי־סדרים, חריגות ואולי אף זיופים שלא נבדקו בזמן אמת.
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.7688020
[4] 2019-08-15 תחקיר ועדת הבחירות: 7 הממצאים העיקריים שעולים בתחקיר ומה צריך לעשות לקראת הסיבוב השני
התמונה המצטיירת מתחקיר "הארץ" מלמדת עד כמה שביר טוהר הבחירות בישראל ■ התחקיר מראה כיצד בשבע תחנות משמעותיות בבחירות ישנן פרצות להטיית קולות, לטעויות ולרשלנות ■ הליקויים שנמצאו מחייבים צעדים מיידיים בשטח לקראת הסבב השני של הבחירות בעוד פחות מחמישה שבועות
https://www.haaretz.co.il/news/elections/1.7686186?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native
[5] 2019-08-15 תחקיר ועדת הבחירות7 הממצאים העיקריים שעולים בתחקיר ומה צריך לעשות לקראת הסיבוב השני
התמונה המצטיירת מתחקיר "הארץ" מלמדת עד כמה שביר טוהר הבחירות בישראל ■ התחקיר מראה כיצד בשבע תחנות משמעותיות בבחירות ישנן פרצות להטיית קולות, לטעויות ולרשלנות ■ הליקויים שנמצאו מחייבים צעדים מיידיים בשטח לקראת הסבב השני של הבחירות בעוד פחות מחמישה שבועות
https://www.haaretz.co.il/news/elections/1.7686186?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native
[6] 2019-08-16 מאמר מערכת: בוחרים בקומבינה
מהתחקיר עולה תמונת מצב קשה: הפיקוח על הקלפיות רופף, ולפחות בבחירות האחרונות נרשמו עשרות אי־סדרים, חריגות ואולי אף זיופים שלא נבדקו בזמן אמת.
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.7688020
[6] 2019-08-16 Editorial // Election Shenanigans, Haaertz
https://www.haaretz.com/opinion/editorial/election-shenanigans-1.7688825
[6] 2019-08-26 מצלמות? ממש לא: חמישה שלבים למניעת זיופים בקלפי
ברוב הקלפיות בארץ השיטה הקיימת עובדת, והרכב ועדות הקלפי בולם ניסיונות זיוף. עם זאת, הזיופים לא עברו מן העולם, ולא מאוחר לאמץ חמישה צעדים קריטיים לטיפול בתופעה
תהילה שוורץ אלטשולר
סוגיית הזיופים בקלפיות קיבלה פנים מוחשיות בעקבות תחקיר "הארץ" שנערך באחרונה עם מתנדבי ארגון משמר הבחירות. התחקיר חשף את הידוע והמוכר לכל המאכערים, שלא לומר פורעי החוק השקטים, שנקראים לדגל מדי מערכת בחירות לצורך הטיית התוצאות.
שיטות הפעולה שלהם מגוונות: הצבעות כפולות או הוספה מלאכותית של קולות, שינוי פרוטוקולים, פסילה מכוונת של קולות, ולפעמים החלפה בין חברי ועדות קלפי. צריך לומר ביושר כי ברוב הקלפיות בארץ השיטה הקיימת עובדת, והרכב ועדות הקלפי בולם ניסיונות זיוף. עם זאת, הזיופים לא עברו מן העולם, ולא מאוחר לאמץ חמישה צעדים קריטיים לטיפול בתופעה.
1. יש לנסח קריטריונים מהודקים לבחירת מזכירי הקלפי. ראשית, יש לדרוש כי כתב ידם יהיה ברור ונקי. כמו כן, יש להרחיב את המשאבים לשם הדרכה טובה יותר ולהתמקד בפעולות הנדרשות מהם לנוכח ניסיונות זיוף. ולבסוף, כדאי להיעזר ב"תמריץ התנהגותי", כלשונם של כלכלנים, ולהחתים אותם על טופס שבו נכתב כי הם מודעים לאחריותם, וכי אם ימעלו בתפקידם הם צפויים לעונשים כבדים.
2. יש לחייב את מזכירי ועדת הקלפי לסרוק ולשלוח את הפרוטוקול פעמיים במהלך יום הבחירות - באמצעות מערכת משלוח מאובטחת - אל מוקד מרכזי. בשלב הראשון כדאי להחיל דרישה זו על קלפיות שנחשבות חשודות לאור ניסיון העבר. בכך תתאפשר בדיקה ראשונית של תקינות הפרוטוקול.
3. לאחר סיום הספירה בקלפי, יש לבצע שוב סריקת פרוטוקולים ולחפש אנומליות באמצעות ניתוח ממוחשב. הדרך הקלה לאתר קלפיות חשודות היא כאשר יש חוסר התאמה באחוזי ההצבעה בין קלפי אחת לבין קלפיות סמוכות, או כאשר קיימים דפוסי הצבעה שונים בקלפי מסוימת ביחס לשכנותיה.
אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי למצוא שינויים ומחיקות שנעשו בכתב יד, לאתר שימוש בעט שונה, לגלות פרוטוקולים לא אותנטיים או להסיק על שינויים בכתב היד. אפשר להפעיל מצלמות עם תום תהליך הבחירה ועם תחילת ספירת הקולות, בעיקר כדי ליצור הרתעה. יש לעצב את הפרוטוקולים כך שבסריקה אפשר יהיה להסיר בקלות את הפרטים האישיים של חברי ועדות הקלפי, וכן לוודא שהגישה אל הפרטים האישיים של עובדי הקלפי והמשקיפים תהיה בידי המורשים לכך מטעם ועדת הבחירות. כך אפשר יהיה להנגיש את הפרוטוקולים לציבור בקלות.
4. יש ליצור תהליך מאובטח וממוכן של השוואה בין מספרי תעודות הזהות של כל המצביעים בכל הקלפיות, לבין רשומות הנפטרים ותיעוד הכניסות והיציאות מישראל, המצויים במאגר רשות האוכלוסין. כך יאותרו במהירות כפילויות.
5. יש להגביר את אחריותה של ועדת הבחירות ואת סמכותה להפעיל לחץ על רשויות אכיפת החוק, ובראשן המשטרה. אין לקבל מצב שבו ועדת הבחירות מעבירה ממצאים למשטרה, ומכאן ואילך אין לה כל מעמד או אחריות. יש להפוך את הזיופים בבחירות לנושא בעל חשיבות גבוהה מבחינת הקצאת משאבי חקירה והעמדה לדין. לשם כך נדרשת שקיפות מוגברת של תהליך הבירור, ויש לחייב הן את ועדת הבחירות והן את המשטרה ליצור ערוצי דיווח פתוחים לציבור על הממצאים ועל תהליך החקירה, בפרקי זמן שייקבעו מראש.
ההיסטוריה מלמדת שזיופי בחירות יהיו תמיד, ושמפרי החוק מסתגלים לקדמה מהר יותר מאוכפיו. עם זאת, תמריצי אכיפה בצד שימוש בכלים טכנולוגיים ממוקדים יכולים ליצור על נקלה מערכת נקייה יותר מזיופים. אגב, פרט להיותו מביש, צילום בקלפיות לא יכול לסייע בניטור זיופי בחירות. ממש כמו שצבאות אכיפה מטעם עצמם של גורמים אינטרסנטיים - שמסמנים מראש מגזרים שלמים - אינם הפתרון.
הכותבת היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה
[6] 2019-08-28 רועי ינובסקי
(1) איך מתנהלות בחירות, כמה קל לזייף "כאן"
זו הקלפי המוכרת בכסרא סמיע עם התוצאות העגולות ואחוז הצבעה פנומנלי (98 אחוז, 600 מצביעים בדיוק, 350 קולות לליכוד,100 כחול לבן, 50 ליברמן, 30 ימין חדש, 20 מרצ).הפרוטוקול כולו מחיקות,תיקונים ותוספות.זה לא הפריע לשופט מחוזי לחתום עליו בלי להתבלבל
(2) נתחיל בשיבוץ בעלי התפקידים: בקלפי אמורים להיות 3 חברי מפלגות מסיעות שונות, מזכיר קלפי אוביקטיבי שלא גר ביישוב ומשקיפים. כפי שניתן לראות משקיפים לא היו. בבוקר מתייצבים נציג מטעם ליכוד מכסרא ונציג מרצ משפרעם, נציג שלישי לא מגיע. משקיפים אין. מזכיר הקלפי תושב כסרא בניגוד להנחיות
(3) כמה אנשים הצביעו? בטופס מעקב שיעור ההצבעה מסומנים 606 מצביעים, גם בסיכום, אבל אחר כך מוחקים וכותבים 600. נכתב ש-6 שוטרים הצביעו ואז נמחק. לא ברור
(4) מי נכח בעת פתיחת הקלפי? כאן כתוב שרק חברי ועדת הקלפי, המזכיר לא חותם. בכל אופן הוא טוען שבספירה עצמה הוא היה
(5) כמה מעטפות נחתמו? פעם 50, פעם 100, פעם מוחקים. לא ברור, אבל בסוף הצביעו בדיוק 600, בול
(6) וזה העמוד האחרון בפרוטוקול - עוד קצת מחיקות, למה לא. למטה השופט סלאח יור ועדת הבחירות בעכו חותם. חגיגה לדמוקרטיה
(7) הזיוף (לכאורה) כאן התגלה בעיקר בזכות חובבות הזייפנים, ששכתבו תוצאות עגולות, אבל ההתנהלות דומה גם בקלפיות רבות נוספות (מוזמנים לקרוא את תחקיר 'הארץ'). שוחחתי היום עם מזכיר הקלפי - הוא טוען שההכשרה של ועדת הבחירות הייתה מתחת לכל ביקורת, שלא הוסברו לו דברים קריטיים
(8) בתפקידו - איך למלא פרוטוקולים, מי בעלי התפקידים בקלפי ומה תפקידם. מבחן ההסמכה בסוף יום ההכשרה היה 'קבוצתי', כלומר אפשר להעתיק חופשי. הרבה חומר למחשבה לועדת הבחירות לקראת 17 בספטמבר. מיד הכתבה עם הממצאים ודברי מזכיר הקלפי ב #חדשותהערב
https://twitter.com/Roi_Yanovsky/status/1166395007256993798 
https://t.co/aHvnNjdLAv?amp=1 
[7]  ...the citizen's desire to keep a watchful eye on the workings of public agencies...
(Nixon v. Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589 (1978 
[8] Lessig, L. (2000) Code is Law, Harvard Magazine
[9] מערכות מידע ממשלתיות בישראלומומחים למחשוב כ"אינטלקטואליםפר אקסלנס בעידן הדיגיטלי