Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Tuesday, December 31, 2019

2019-12-31 חשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים ע"י איתן אורנשטיין ויוסף אלרון: מה מעמדה וסמכותה של "הרשות השופטת" בפרשה?

חשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים ע"י השופטים איתן אורנשטיין ויוסף אלרון: מה מעמדה וסמכותה של "הרשות השופטת" בפרשה?
הנהלת בתי המשפט פרסמה ביום שישי שעבר הודעה "חריגה", בה נמסר "… הרשות השופטת רואה לנכון לציין… הרשות השופטת מצידה אינה מבקשת לחסות דבר..."
"הרשות השופטת" היא ישות ערטילאית, המשמשת את הנהלת בתי המשפט בפעולות שונות שישרתן ותקפותן מפוקפקות במקרה הטוב.  לכן, שרבוב "הרשות השופטת" לפרשת אפי נוה-איתן אורנשטיין -יוסף אלרון מעלה חשש כבד שכוונת השופטים לחנטרש את הטיפול בפרשה חמורה זאת, בדיוק כפי שחנטרשו את הטיפול במקרים אחרים של שופטים שנחשדו או נתפסו בעבריינות במילוי תפקידם בעבר.
בקשת חופש המידע הוגשה להנהלת בתי המשפט היום במטרה להבהיר את הגדרתה החוקית של הישות הנקראת "הרשות השופטת", אם היא קיימת בכלל, מעמדה וסמכותה בפרשת אפי נוה-איתן אורנשטיין-יוסף אלרון וצווי איסור הפרסום בפרשה.
שופטים לא מעל לחוק! יש להעמיד לדין שופטים שנתפסו בעבריינות במילוי תפקידם ולמצות אתם את הדין.  החבריינות [impunity - חסינות בדויה לעבריינות] שהמציאו לשופטים בישראל היא גורם מרכזי בהשחתת מערכת החוק והמשפט.
להלן בקשת חופש המידע שהוגשה היום להנהלת בתי המשפט.  ניסיון העבר מראה שלא ברור כלל שהנהלת בתי המשפט תקיים את חוק חופש המידע בעניין מסוג זה...
  
  

בקשת חופש המידע שהוגשה היום
31 לדצמבר, 2019

הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
פקס: 02-6556887, 074-7481887
ובדוא"ל: hofesh-hamida
הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – "הרשות השופטת" - Israeli Courts Authority
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,
הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן. הריני מבקש אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.
I. פרטי המבקש 
שם: דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז:
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik@
פקס: 077-3179186 
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
א) רקע
(1) במהלך סוף השבוע האחרון התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך ראיות שמקורן בניידים של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה [להלן “פרשת הניידים של עו"ד אפי נוה”] וצווי איסור הפרסום בפרשה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת". לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019: [1]


תמונה 1.
הידיעה פותחת "הנהלת בתי המשפט פרסמה היום (שישי) הודעה...” וממשיכה בציטוט ישיר:
… הרשות השופטת רואה לנכון לציין… הרשות השופטת מצידה אינה מבקשת לחסות דבר...
מהות היחסים שבין הנהלת בתי המשפט ו"הרשות השופטת" אינה ברורה מתוך ההודעה. כמו כן לא ברור מתוך ההודעה מהם סמכותם ו/או מעמדם של הנהלת בתי המשפט ו/או "הרשות השופטת"בכל הנוגע לפרשת הניידים של עו"ד אפי נוה בכלל, ולצווי איסור הפרסום בפרשה בפרט.
(2) “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל.
לדוגמה - הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010. [2]
תמונה 2.
או לדוגמה - הנחיות בדבר הנפקת אפוסטיל על פי אמנת האפוטסיל. [3]
תמונה 3.
(3) בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" מתנהלות גם מערכות להנגשת החלטות ופסקי דין של בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון ומערכת נט-המשפט של בתי המשפט המחוזיים והשלום:
לדוגמה - דף הכניסה למערכת חיפוש החלטות בית המשפט העליון. [4]
תמונה 4.
לדוגמה - דף הכניסה למערכת נט-המשפט. [5]
תמונה 5.
(4) “הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority” גם מעורבת בחתימות כביכול על כתבים שיפוטיים אלקטרוניים בנט-המשפט. תקנה 190 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי (1984) מורה כי "החלטה תהיה בכתב ותיחתם על ידי השופטים שישבו לדין".  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת ה"פרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שהחלטה שאינה חתומה היא בבחינת "טיוטה" חסרת תוקף בלבד.  ההחלטה הנ"ל גם מבהירה שבמערכת נט-המשפט החתימות על הכתבים האלקטרוניים חייבות להיות חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).
“הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority” היא זו הרשומה כגורם המנפיק כביכול אמצעי חתימה האלקטרונית לשימוש על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט. “הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority” גם רשומה כגורם שעבורו הונפקו כביכול אמצעי החתימה. “הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority”, היא גם הגורם החותם כביכול על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט.
לדוגמה, כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה: 
מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority.
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099. 
תמונה 6.
(5) “הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. 
לדוגמה: פסה"ד משנת 2009 של דורית בייניש בבג"ץ 5917/97,  האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין...
חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
תמונה 7.
ב) המידע המבוקש
1) העתק כל מסמך אותנטי או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל;
2)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינויים על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב"הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”;
3) העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019;
4) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את שמו ותפקידו של בעל הסמכות בשירות המדינה, שאישר את ההודעה לתקשורת מיום 27 לדצמבר, 2019, המצוטטת בסעיף א(1) לעיל, אודות עמדת "הרשות השופטת" בפרשת הניידים של עו"ד אפי נוה וצווי איסור הפרסום בפרשה;
5) העתק כל מסמך אותנטי, המבהיר את מעמדה ו/או סמכותה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” ביחס לפרשת הניידים של עו"ד אפי נוה וצווי איסור הפרסום בפרשה;
6) העתק כל מסמך אותנטי, כגון נהלים, המתעד את הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה.
7) העתק כל מסמך אותנטי, חתום על ידי עובד מדינה המתעד בדיקה ואישור של מערכת החתימות האלקטרוניות כביכול, המשמשות לחתימה על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט;
8) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את ההליכים הכלליים של הנפקת אמצעי החתימות האלקטרוניות כביכול על-ידי "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” עבור  כל אדם (טבעי);
9) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את ההליכים הפרטניים של הנפקת אמצעי החתימות האלקטרוניות כביכול על-ידי "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” עבור "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, וכן
10) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את אופן הפעלת אמצעי החתימות האלקטרוניות כביכול, שהונפקו על-ידי "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” עבור "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, לחתימה כביכול על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט.
III תשלום
דמי בקשת חופש המידע שולמו באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 53431142 .
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

Sunday, December 22, 2019

2019-12-22 פברוקים בבית המשפט העליון - התראה שנייה לפני נקיטת פעולה משפטית נשלחה למנהל בתי המשפט יגאל מרזל

פברוקים בבית המשפט העליון - התראה שנייה לפני נקיטת פעולה משפטית נשלחה למנהל בתי המשפט יגאל מרזל
הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשת חופש המידע בעניין שינויים מופלגים ובלתי סבירים, שרירותיים וגחמניים בתבנית החלטות בית המשפט העליון.  אין זאת הפעם הראשונה שהנהלת בתי המשפט מסרבת לקיים את חוק חופש המידע...
האותנטיות של כתבי בית דין היא עניין חוקתי מהמעלה הראשונה. בלעדי אבחנה ברורה בין מסמך אמתי, תקף ובר-אכיפה לבין "טיוטה" או פברוק - שלטון החוק וחירות האדם הם מושגים חסרי משמעות.  עניין זה נדון כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב. 
אולם אצלנו, דווקא בית המשפט העליון, האמון על "עקרונות חוקתיים", מתקשה בעניין. תחת כהונתם של הנשיא אהרן ברק ("אבי המהפכה החוקתית") ובן-טיפוחיו  בועז אוקון כרשם ומ"מ המזכיר הראשי, הוסר במרץ 2002 האישור המאמת - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי... " - והוספה לכל כתבי ההחלטות תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". במקביל, לא ניתן היה לקבל אישור כדין של כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון - רק אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים. בכך, הפכו כל כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון ל"טיוטות". הנהלת בתי המשפט סירבה בעבר לענות על בקשת חופש המידע שביקשה תיעוד של הסמכות והבסיס החוקי לשינוי הבלתי סביר בתבנית ההחלטות במרץ 2002.  
עם התקנת מערכת נט-המשפט, שיטת "הטיוטות" הפכה לשגרה בבתי המשפט, כפי שמתעד נציב תלונות הציבור על השופטים בהחלטתו (88/12/מחוזי תל-אביב) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.  אלשייך והנציב גולדברג היו בהסכמה מלאה, שהפרוטוקולים היו "טיוטות" חסרות תוקף בלבד.  ולעצם שיטת "הטיוטות", אלשייך טענה להגנתה שהשיטה מקובלת גם בבית המשפט העליון, וציטטה - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  ומה השיב לה הנציב גולדברג?  "נתלתה באילן גבוה".
עניין זה - שיטת "הטיוטות" ו"כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - הופיע גם בדוחות עמותת Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם, שעסקו בשיבושים/פברוקים/זיופים בבתי המשפט: 
* הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 מציין - "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון". 
* הדו"ח התקופתי מינואר 2018 מציין - "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".  
* ומה אומרים חכמי המשפט הישראליים? "עניין פרוצדורלי ולא מהותי". 
ביוני 2018 חל מהפך לאחור בבית המשפט העליון. תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - הוסרה מתבנית כתבי ההחלטות. אולם האישור ע"י המזכירה הראשית על פני המסמכים לא הושב על כנו. 
בקשת חופש המידע, שהוגשה ביום 07 לאוקטובר, 2019 להנהלת בתי המשפט, ביקשה תיעוד של הסמכות והבסיס החוקי על פיהם נעשו השינויים בתבנית ההחלטות ביוני 2018, ושל הנהלים התקפים היום לאישור כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון.  למרות תזכורות, הנהלת בתי המשפט לא ענתה עד היום על בקשת חופש המידע.  יש לקוות שבעקבות ההתראה לפני נקיטת פעולה משפטית, הנהלת בתי המשפט תחליט לקיים את חוק חופש המידע.


להלן התראה שנייה לפני נקיטת פעולה משפטית, שנשלחה לשופט יגאל מרזל - מנהל בתי המשפט

[Bilingual record, English follows the Hebrew‬‬]
19 לדצמבר, 2019
השופט יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט
בפקס: 02-6556887, 074-7481887
בדוא"ל: hofesh-hamida@ , SHARONS@l
הנידון: התראה חוזרת לפני נקיטת צעדים משפטיים – אי מתן תשובה על בקשת חופש המידע (212/2019) בנידון תניית פטור ואישור על כתבי החלטות בבית המשפט העליון
לכבוד מנהל בתי המשפט ‬השופט יגאל מרזל,
ביום 07 לאוקטובר, 2019, הגשנו את בקשת חופש המידע שבנידון ושילמנו אגרה כדין.
מכתבכם מיום 17 לנובמבר, 2019 (מספרכם ‫‪16864819‬‬) הודיענו על הארכת מועד למתן תשובה ב-30 יום.
עד היום לא קיבלנו את תשובתכם.
באם לא תתקבל בתוך 14 יום תשובה כדין, ניאלץ לנקוט בכל הפעולות המשפטיות העומדות לנו בנסיבות אלה.
בברכה,

דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert NGO (AR 580654598‬‬‬)

העתקים: תפוצה רחבה‬‬
----
 
תמונות.  תחת כהונתו של אהרן ברק - "אבי המהפכה החוקתית" - כנשיא בית המשפט העליון, ושל בן טיפוחיו בועז אוקון כרשם ומ"מ המזכיר הראשי, הפכו כל כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון ל"טיוטות".
___

תמונה.   מספר ימים לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן במרץ 2002, בתוך מתחם בית המשפט העליון, הפכו כל כתבי ההחלטות ל"טיוטות".  הראיות מצביעות על כך שכבר בחודשים לפני מותו  כהן היה נתון ללחץ בעניין החתימות והאישורים על כתבי בית המשפט העליון, ורצונם של השופטים להמשיך ולשנות את "הטיוטות" לאחר מעשה.
____ 

  
 תמונה.   עם התקנתה של מערכת נט-המשפט בבתי המשפט המחוזיים והשלום,  הפכה שיטת "הטיוטות" לשגרה... פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך (בתמונה האמצעית - "טיוטה" מבית היוצר של השופטת ורדה אלשייך) היא בבסיסה עניין אמתותם, או חוסר אמתותם של המסמכים השיפוטיים בנט-המשפט.  אלשייך והנציב אליעזר גולדברג הגיעו לתמימות דעים מפתיעה - הפרוטוקולים המפוברקים היו "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. ורדה אלשייך לא עמדה לדין על שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים.  החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" (88/12/מחוזי תל-אביב) מצטטת את אלשייך, הטוענת להגנתה שהשיטה מקובלת גם בבית המשפט העליון - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". והנציב גולדברג משיב לה: "נתלתה באילן גבוה".
___
 
להלן נוסח בקשת חופש המידע שהוגשה ביום 07 לאוקטובר, 2019, להנהלת בתי המשפט
07 לאוקטובר, 2019
הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
פקס: 02-6556887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@
הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – א) הסרת תניית הפטור מתבנית החלטות בית המשפט העליון, ב) נוהל אישור החלטות בית המשפט העליון
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,
הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן:
I. פרטי המבקש 
שם:  דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז: 
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik
פקס: 077-3179186 
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
א) הסרת תניית הפטור מתבנית החלטות בית המשפט העליון
סריקה שיטתית של כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון מראה על שינוי מהותי שהוחל בתבנית ההחלטות בסביבות ה-10 למרץ, 2002 (תמונה 1). מכל כתבי ההחלטות הוסר האישור הראוי  - "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן - מזכיר ראשי". במקום האישור המאמת את המסמכים, הוספה תניית הפטור - "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
תמונה 1. השינוי בתבנית כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון בסביבות יום 10 למרץ, 2002.
___ 
סריקה שיטתית של כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון מראה על שינוי מהותי נוסף בתבנית ההחלטות, שהוחל בהם בסביבות ה-07 ליוני, 2018 (תמונה 2). תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוסרה מכל כתבי ההחלטות. אולם האישור - “העתק מתאים למקור" - על ידי מזכיר/ה ראשי/ת לא הושב על כנו.
תמונה 2.  השינוי בתבנית כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון בסביבות יום 07 ליוני, 2018.
___ 
המידע המבוקש
1) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, תחת סמכותו של מי הוסרה בסביבות יום 07 ליוני, 2018,  תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
2) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מהו הבסיס החוקי להסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד את תהליך קבלת ההחלטה בעניין הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מדוע לא הושב האישור - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי… " - (כפי שהיה המצב עד מרץ 2002) יחד עם הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" מתבנית החלטות בית המשפט העליון, וכן
5) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מהו ההבדל בין מעמדו ותקפותו של מסמך החלטה הנושא את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - לבין מסמך החלטה שאינו נושא את תניית הפטור הנ"ל.
ב) נוהל אישור החלטות בית המשפט העליון
בשנים האחרונות ניסה המבקש שוב ושוב לקבל אישור כדין [תקנות בתי המשפט – מזכירות  (2004), תקנה 6א’] של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון  - “העתק מתאים למקור" - על ידי המזכירה הראשית .  מאמציו של המבקש לא צלחו מעולם.  במקום זאת קיבל אוסף של אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים, שנוסחם משובש וחסר תוקף, והם חתומים על ידי אנשים חסרי סמכות בדין (תמונות 3). 


תמונות 3. אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים של כתבי החלטות בית המשפט העליון.
____ 
המידע המבוקש
1)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון (כולל דוגמת הטבעת החותמת עצמה);
2)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מי מוסמך היום להנפיק חותמות אמתיות (אותנטיות) לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מיהם המחזיקים היום כדין בחותמות אמתיות (אותנטיות), ורשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, וכן
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד נוהל ו/או הנחיה ביחס לאישור כתבי החלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון.
III תשלום
דמי בקשת חופש המידע שולמו באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 79442443.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

Sunday, December 15, 2019

2019-12-15 שמעוני הורשע בשוחד והפרת אמונים? ואולי גם "השופטת המחוזית (בפועל)" לימור מרגולין-יחידי צריכה להיות מורשעת במרמה והפרת אמונים?

שמעוני הורשע בשוחד והפרת אמונים? ואולי גם "השופטת המחוזית (בפועל)" לימור מרגולין-יחידי צריכה להיות מורשעת במרמה והפרת אמונים?
תגידו - הם חושבים שהציבור מטומטם?  לימור מרגולין-יחידי, בוגרת פרקליטות מחוז ת"א (ע"ע רות דוד), הרשיעה כביכול את ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני בשוחד והפרת אמונים... משפטנים בכירים דשו ודשו בפסק הדין, שיש לו השלכות ברורות לפרשות נתניהו... 
יש רק בעיה אחת קטנה - לימור מרגולין-יחידי ישבה שנתיים בדין כאילו היתה שופטת מחוזית (בפועל) בבית המשפט המחוזי ת"א - אבל ללא מינוי כדין וללא כל סמכות... היא לא היתה שופטת מחוזית בבית המשפט המחוזי ת"א (בפועל או שלא בפועל)!
לימור מרגולין-יחידי היא גם לא טלית שכולה תכלת - בשנת 2013, כשהיתה שופטת שלום, דווח על חשד ש"זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה"...
זהו גם לא האירוע הראשון מסוגו במערכת החוק והמשפט:
* שופטת השלום בדימוס, ריבי צוק, פעלה במשך שנה בבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* אב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה  יוסף תל-רז פעל במשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* יו"ר מועצת שמאי המקרקעין שרית דנה פעלה במשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות,
"הארץ" הסביר את המצב כך: "כל נהג יודע מה מחכה לו אם ייתפס נוהג ללא רישיון בתוקף: קנסות, העמדה לדין ולפעמים גם שלילת רישיון. אבל מה שאסור לאזרחים מותר כנראה למדינה."
אין פה גאונות יהודית, גם לא חדשנות ישראלית - התופעה של התחזות חסרי סמכות לשופטים או לבעלי תפקידים מעין שיפוטיים מוכרת היטב ברחבי העולם כסממן מובהק של בתי משפט ובתי דין בלתי כשירים ו/או מושחתים...  בארה"ב, נפתח דיון הדחה בקונגרס נגד השופט הפדרלי מנואל ריאל בגין "פשעים ועוונות של נושא משרה בכירה" [high crimes and misdemeanors] לאחר שנתפס פועל בתיק ללא הפניה...  
והם באמת חושבים שאנחנו מאמינים שלימור מרגולין-יחידי פעלה לבדה, על דעת עצמה?
* מי הורה להמשיך בתשלום המשכורת מהנהלת בתי המשפט ללא מינוי פעיל בבית משפט כלשהו?
* מי הורה לתת לה להמשיך להחזיק ולשבת בדין בתיקים בבית המשפט המחוזי ת"א?
קרוב לוודאי שלפנינו פרשה של פשע מאורגן בצמרת מערכת המשפט...
כל הנאומים חוצבי הלהבות של דינה זילבר, שי ניצן, אסתר חיות, דורית בייניש ואהרן ברק לא יסייעו לשקם את אמון הציבור... מערכת החוק והמשפט מושחתת!  לא נותר אלא לצטט את סמוטריץ': "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור להם"...
בקשת עיון הוגשה היום לשופט בני שגיא, אליו הועבר התיק עכשיו, במטרה לחשוף עוד מעט מהפרטים הטכניים שאפשרו את התנהלותה של לימור מרגולין- יחידי...
עד שלא נראה שופט או בכיר בפרקליטות עומד למשפט על מרמה והפרת אמונים - דבר לא ישתנה!
תמונה.  אירוע קודם של השופטת לימור מרגולין יחידי משנת 2013. אינה טלית שכולה תכלת...
---
תמונה. גור מגידו ב"הארץ" ביום מתן "הכרעת הדין" על ידי שופטת חסרת סמכות בתיק איתמר שמעוני:
הרימה להנחתה: השופטת שהכריעה בתיק שמעוני סללה את הדרך לאישום נגד נתניהו
השופטת לימור מרגולין־יחידי קבעה היום תקדים שלפיו הטיית סיקור עיתונאי יכולה להיחשב מתת בעסקת שוחד ■ בית המשפט קבע 7 מבחנים להתערבות ביחסי שלטון–עיתון, שכאילו נלקחו מכתב החשדות נגד נתניהו, אלוביץ' ומוזס
רגעים, במהלך הכרעת הדין שניתנה אתמול בעניינו של ראש עיריית אשקלון לשעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היה נדמה שלא איתמר שמעוני יושב על ספסל הנאשמים אלא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולצדו שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס.
https://www.themarker.com/law/.premium-1.8117300
---
תמונה.  הפרשה הנוכחית -  זיו קריסטל ואמיר אורן כותבים בפוסטה:
הודעת הפרישה של השופטת לימור מרגולין-יחידי בסיום הכרעת הדין בתיק ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, מבלי שנתנה את גזר הדין בתיק, כפי שנחשף לראשונה באתר "פוסטה" מביאה כעת לדרישה לביטול הכרעת הדין כולה.
עו"ד מנחם רובינשטיין, שמייצג את שמעוני אשר הורשע בשוחד על ידי השופטת מרגולין, פנה למנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, ולנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, בדרישה לקבל את פרטי המינוי של השופטת מרגולין-יחידי לבית משפט המחוזי, ובמיחד הוא מבקש לדעת את השיקולים שהובילו למנותה לשופטת בתיק שמעוני, חרף הסתייגות של גורמים בכירים במערכת בתי המשפט מעצם המינוי שלה לשופטת מחוזית.
כתב האישום נגד ראש עיריית אשקלון ואחרים הוגש בפברואר 2017. בתחילת דרכו, התיק נקבע להקראה בפני השופט מרדכי לוי. אחרי מספר ישיבות מקדמיות הועבר התיק במפתיע אל השופטת מרגולין אשר החלה בשמיעתו, החל מ-26 בספטמבר 2017. לפי הרשומות, השופטת מרגולין מונתה לכהונה בפועל כשופטת בית המשפט המחוזי ב-25 אוקטובר 2016 מדובר היה במינוי זמני לשנה בלבד אשר תוקפו פג ב-24 אוקטובר 2017.
מכך עולה, כי השופטת מרגולין החלה לשבת בשלב ההוכחות בתיק שמעוני, חודש בלבד לפני תום כהונתה הזמנית בבית המשפט. לא ברור כלל איך בסיטואציה כזו הועבר אליה ניהול התיק הגדול הזה. לדברי עו"ד רובינשטיין, לא נמצאו סימוכין להארכת כתב המינוי של השופטת, ומכאן שכהונתה בפועל בבית משפט המחוזי אשר לא הוארכה, והיא פקעה רשמית ביום 23 אוקטובר 2017.
מאחר וכהונתה לשופטת מחוזית לא הוארכה, לא זמנית ולא על בסיס קבוע, החליטה השופטת מרגולין יחידי לפרוש ממערכת המשפט, אך לא ברור כיצד המשיכה במשך יותר משנתיים לדון בתיק עד להכרעת הדין בחודש נובמבר 2019. עו"ד רובינשטיין טוען כי הכרעת הדין בה התייחסה השופטת לסוגיה התיאורטית של שוחד באמצעות הטיית סיקור תקשורתי, אשר יכולה לסייע לפרקליטות בפרשה 4000 נגד ראש הממשלה, נתנה על ידי השופטת בחוסר סמכות.
באחד התיקים שציטט עו"ד רובינשטיין דן בית משפט העליון בתוקף החלטה של רשם אשר מונה כשופט בפועל בבית משפט מחוזי, אך מינויו לא הוארך והוא הפסיק לדון בתיק. שופט בית המשפט העליון בזמנו אהרון ברק קבע: "נסתיימה הכהונה, נסתיימה סמכות הדיון… מינוי זה הינו לתקופה מוגבלת. הפעלת  כלל הגיליוטינה מביאה לידי כך כי עם סיום מינויו של שופט, עליו להפסיק את הדיון בעניינים בהם החל ואין הוא רשאי להמשיך בו ולהשלימו. כלל זה בא להבטיח כי סמכויות המינוי המבוססות על תפיסה חוקתית של מינוי שופטים לא ייעקפו".
https://posta.co.il/article/444321098/#comment-5846
---
תמונה. אחת הפרשות הקודמות מאותה סדרה.  הנורמה הישראלית - לשופטים ודיינים מותר לעסוק בעבריינות על כס המשפט...  זכו לחבריינות מטעם עצמם...
---
תמונה.  החבר'ה קוראים לזה "הנחות סלב". אבל המונח המקצועי הוא "חבריינות" - impunity - חסינות בדויה לעבריינות.  והחבריינות היא גורם בסיסי מוכר בפריחתה של השחיתות השלטונית, כולל בפרט שחיתות מערכת החוק והמשפט!
---
תמונה.   על סדר היום עכשיו -- "קונץ פטנט" בתיקי נתניהו...
---
תמונה. "קונץ פטנט" כלשהו בתיקי נתניהו, כולל חנינה מפוברקת, יגרום למשבר עמוק עוד יותר באמון הציבור במערכת החוק והמשפט!
---
תמונה. אין מה לדאוג... הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר...  בני שגיא יטפל בעניין!  הוא כבר הראה את כישוריו בתיק ניסו שחם, והוא גם מפגין כישורים יוצאי דופן בשיבוש מהלכי משפט בתיק הבלוגרים והשופטים הנוקמים...
---

להלן בקשת העיון שהוגשה היום לשופט בני שגיא
Human Rights Alert (NGO) // ערנות לזכויות האדם -אל"מ

Bilingual court record – English follows the Hebrew
הוגש לרישום בפקס ביום 15 לדצמבר, 2019 למס' 03-7474122.

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות: 
ג) כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה)פקס: 077-3179186 
ה) דוא"ל:

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
ת"פ 12935-02-17  בבית המשפט המחוזי ת"א
ב) הצדדים בתיק:
התביעה:
1. מדינת ישראל ע"י פרקליטות המדינה, מחוז ת”א
הנאשמים:
1. איתמר שמעוני 
2. עופר שמעוני
3. יואל דוידי
4. משה פונטה
5. שרון מילר
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) כל נתונים בתיק האלקטרוני המאפשרים את זיהוי שמם וסמכותם של מי שרשמו את הנתונים בכרטיסיית "גורם שיפוטי" בנט-המשפט בתיק הנדון ומועדי הרישומים השונים;(2) כל מסמך בתיק האלקטרוני ו/או בתיק הנייר שהוא האסמכתה לנתונים שנרשמו תחת כרטיסיית "גורם שיפוטי" בנט-המשפט בתיק הנדון.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) תיק זה הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שכן הוא עוסק בשחיתות השלטונית – עבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד. “הכרעת הדין" מיום 11 לנובמבר, 2019, בתיק הנדון זכתה לסיקור נרחב, בין השאר, עקב ההשלכות של "הכרעת הדין" ביחס לכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. [1]
יחד עם זאת, על פי פרסום בתקשורת, הוגשה לאחרונה בקשה לביטול "הכרעת הדין" מיום 11 לנובמבר, 2019, כיוון שהשופטת לימור מרגולין-יחידי "במשך שנתיים ישבה בדין ללא סמכות". [2] 
ב) כרטיסיית "גורם שיפוטי" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור, מראה סדרה של 12 רישומים אודות שופטים המוסמכים כביכול לפעול בתיק, אך ללא ציון שמו וסמכותו של הרושם, ללא כל ציון אסמכתה לרישומים אלה, וללא כל הנמקה לשינויים ברישום  השופטים המוסמכים לדון בתיק (תמונה 1). 
תמונה 1. כרטיסיית "גורם שיפוטי" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור
--- 
הנתונים בכרטיסיית “גורם שיפוטי” הנ"ל הועתקו בטבלה 1, להלן:
ג) ככל שמערכת נט-המשפט היא מערכת תקינה ואמינה לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט, חייב להימצא בתיק האלקטרוני מידע המאפשר את זיהוי שמם וסמכותם של מי שרשמו את הנתונים בכרטיסיית "גורם שיפוטי" בנט-המשפט בתיק הנדון, ומועדי ביצוע הרישומים. 
תקנות העיון (2003), תקנה 1, מגדירה את המונח "עיון":
לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...” [קו תחתון הוסף – יצ].  
ופסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 [בש"פ 14/5234 משה הלוי נ מדינת ישראל] אומר בין השאר:
הדרך היחידה לקבלם [קבצים אשר מקורם במערכת נט-המשפט - יצ] היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...
ד) ככל שבית המשפט המחוזי ת"א הוא בית משפט כשיר, חייבות גם להימצא בתיק האלקטרוני ו/או בתיק הנייר האסמכתות המתאימות לנתונים שנרשמו תחת כרטיסיית "גורמים שיפוטיים" בתיק הנדון, כולל הנמקה לשינויים בהסמכת הגורם השיפוטי בתיק. שינויים תכופים וחסרי הנמקה של הגורמים השיפוטיים בתיק בית משפט מוכרים כסממן של בית משפט בלתי כשיר.
ה) התופעה של הופעת שופטים ו/או בעלי תפקידים מעין שיפוטיים ופעולתם ללא סמכות אינה תופעה חדשה בישראל:
* שופטת השלום בדימוס, ריבי צוק, פעלה במשך שנה בבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* אב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה  יוסף תל-רז פעל במשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* יו"ר מועצת שמאי המקרקעין שרית דנה פעלהבמשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות,
* ורשם גורמים מאשרים על פי חוק החתימה האלקטרונית יורם הכהן מונה לתפקידו מתוך ניגוד עניינים בצוותא עם סגנו עמית אשכנזי תוך הסדר סמכויות פסול וחסר סמכות.
התופעה גם אינה  ישראלית מקורית.  התופעה מוכרת ברחבי העולם כהתנהלות של בית משפט או בית דין בלתי כשיר ו/או מושחת.  לדוגמה, השופט הפדרלי מלוס אנג'לס מנואל ריאל נתפס פועל בתיק בית המשפט ללא סמכות, ובעקבות כך נערכו נגדו דיוני הדחה בקונגרס של ארה"ב (אירוע נדיר יחסית) בגין “פשעים ועוונות של בעל סמכות גבוהה...” [3]
ו) על זכות העיון בכללה, פסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש משנת 2009 [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואח’] סעיף 17, עמ’12, מכריז:
עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי…
פסק הדין הנ"ל אף מרחיב בעניין זכות העיון כמימושו הלכה למעשה של עקרון פומביות הדיון, ומוסיף לעניין זה פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון:
* דברי השופט מצא (ע"פ 353/88 וילנר נ מדינת ישראל) - בשמירתו של עקרון זה "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…"
* דברי השופט ברנזון (ע"א 550/75 מורלי נ בגון) - ‫"פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק". ‫
* "סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ מדינת ישראל...)"‬ 
* "עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית.  לפיכך יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס  לאופן מימושו הלכה למעשה...” בדומה, פסק דין היסטורי ידוע של בית המשפט העליון של ארה"ב (הקלטות הנשיא ניקסון) מבהיר, שמטרתה של זכות העיון בכתבי בית דין היא לאפשר לאזרחים "לשמור עין מפקחת על פעולתן של הרשויות", כולל בפרט, כמובן, בתי המשפט… [4]
את חשיבותה של השקיפות לקיום אמון הציבור בבתי המשפט הדגיש גם הנשיא רובי ריבלין בדבריו בטקס השבעת השופטים במרץ 2018:
אנו חיים בעת שפוט השופטים.  הציבור שופט את השופטים… הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום…"
ז) לעניין ההנמקה ושיקול הדעת השיפוטי בעניין בקשות עיון על פי תקנה 4, פסק הדין הנ"ל של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש משנת 2009 אומר:
משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחות ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך מחקר או לימוד.
המבקש עוסק במחקר ולימוד במסגרת העמותה - Human Rights Alert NGO. האל"מ         [NGO] עוסק בניטור רשויות החוק והמשפט, ובפרט, בחקר תקינותן של מערכות מידע ממשלתיות וההשלכות של התקנתן על זכויות האדם. ארבעה דוחות שהוגשו על ידי האל”מ למועצת זכויות האדם של האו"ם, כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית”   [UPR - Universal Periodic Review] התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל, 2010, 2015 – על ארה”ב).
דו"ח האל"מ לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018, וסוכם כך:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... מאשר שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
מאמרים אקדמיים של המבקש בנושאים אלה הוצגו והתפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018, 2019), כנס על אבטחת מידע (2019), קולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של גטינגן, גרמניה   (2018). כמו כן צוטטו בספר לימוד על “למידה ממוכנת”.
עבודת המחקר של המבקש במסגרת האל"מ זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
5. המצאה לבאי כוח הצדדים:
אין ברשות מבקש העיון פרטי הקשר של באי הכוח. לפיכך מתבקש בית המשפט להמציא את הבקשה לצדדים. כמו כן מתבקש בית המשפט להמציא את החלטותיו ואת תגובות הצדדים, ככל שתוגשנה, למבקש העיון.
תאריך: 15 לדצמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)