2019-12-15 שמעוני הורשע בשוחד והפרת אמונים? ואולי גם "השופטת המחוזית (בפועל)" לימור מרגולין-יחידי צריכה להיות מורשעת במרמה והפרת אמונים?

 Joseph Zernik

שמעוני הורשע בשוחד והפרת אמונים? ואולי גם "השופטת המחוזית (בפועל)" לימור מרגולין-יחידי צריכה להיות מורשעת במרמה והפרת אמונים?
תגידו - הם חושבים שהציבור מטומטם?  לימור מרגולין-יחידי, בוגרת פרקליטות מחוז ת"א (ע"ע רות דוד), הרשיעה כביכול את ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני בשוחד והפרת אמונים... משפטנים בכירים דשו ודשו בפסק הדין, שיש לו השלכות ברורות לפרשות נתניהו... 
יש רק בעיה אחת קטנה - לימור מרגולין-יחידי ישבה שנתיים בדין כאילו היתה שופטת מחוזית (בפועל) בבית המשפט המחוזי ת"א - אבל ללא מינוי כדין וללא כל סמכות... היא לא היתה שופטת מחוזית בבית המשפט המחוזי ת"א (בפועל או שלא בפועל)!
לימור מרגולין-יחידי היא גם לא טלית שכולה תכלת - בשנת 2013, כשהיתה שופטת שלום, דווח על חשד ש"זייפה פרוטוקול בניסיון לשבש בדיקת תלונה"...
זהו גם לא האירוע הראשון מסוגו במערכת החוק והמשפט:
* שופטת השלום בדימוס, ריבי צוק, פעלה במשך שנה בבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* אב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה  יוסף תל-רז פעל במשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* יו"ר מועצת שמאי המקרקעין שרית דנה פעלה במשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות,
"הארץ" הסביר את המצב כך: "כל נהג יודע מה מחכה לו אם ייתפס נוהג ללא רישיון בתוקף: קנסות, העמדה לדין ולפעמים גם שלילת רישיון. אבל מה שאסור לאזרחים מותר כנראה למדינה."
אין פה גאונות יהודית, גם לא חדשנות ישראלית - התופעה של התחזות חסרי סמכות לשופטים או לבעלי תפקידים מעין שיפוטיים מוכרת היטב ברחבי העולם כסממן מובהק של בתי משפט ובתי דין בלתי כשירים ו/או מושחתים...  בארה"ב, נפתח דיון הדחה בקונגרס נגד השופט הפדרלי מנואל ריאל בגין "פשעים ועוונות של נושא משרה בכירה" [high crimes and misdemeanors] לאחר שנתפס פועל בתיק ללא הפניה...  
והם באמת חושבים שאנחנו מאמינים שלימור מרגולין-יחידי פעלה לבדה, על דעת עצמה?
* מי הורה להמשיך בתשלום המשכורת מהנהלת בתי המשפט ללא מינוי פעיל בבית משפט כלשהו?
* מי הורה לתת לה להמשיך להחזיק ולשבת בדין בתיקים בבית המשפט המחוזי ת"א?
קרוב לוודאי שלפנינו פרשה של פשע מאורגן בצמרת מערכת המשפט...
כל הנאומים חוצבי הלהבות של דינה זילבר, שי ניצן, אסתר חיות, דורית בייניש ואהרן ברק לא יסייעו לשקם את אמון הציבור... מערכת החוק והמשפט מושחתת!  לא נותר אלא לצטט את סמוטריץ': "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור להם"...
בקשת עיון הוגשה היום לשופט בני שגיא, אליו הועבר התיק עכשיו, במטרה לחשוף עוד מעט מהפרטים הטכניים שאפשרו את התנהלותה של לימור מרגולין- יחידי...
עד שלא נראה שופט או בכיר בפרקליטות עומד למשפט על מרמה והפרת אמונים - דבר לא ישתנה!

קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/12/2019-12-15.html

תמונה.  אירוע קודם של השופטת לימור מרגולין יחידי משנת 2013. אינה טלית שכולה תכלת...
---

תמונה. גור מגידו ב"הארץ" ביום מתן "הכרעת הדין" על ידי שופטת חסרת סמכות בתיק איתמר שמעוני:

הרימה להנחתה: השופטת שהכריעה בתיק שמעוני סללה את הדרך לאישום נגד נתניהו
השופטת לימור מרגולין־יחידי קבעה היום תקדים שלפיו הטיית סיקור עיתונאי יכולה להיחשב מתת בעסקת שוחד ■ בית המשפט קבע 7 מבחנים להתערבות ביחסי שלטון–עיתון, שכאילו נלקחו מכתב החשדות נגד נתניהו, אלוביץ' ומוזס
רגעים, במהלך הכרעת הדין שניתנה אתמול בעניינו של ראש עיריית אשקלון לשעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היה נדמה שלא איתמר שמעוני יושב על ספסל הנאשמים אלא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולצדו שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס.
https://www.themarker.com/law/.premium-1.8117300
---

תמונה.  הפרשה הנוכחית -  זיו קריסטל ואמיר אורן כותבים בפוסטה:

הודעת הפרישה של השופטת לימור מרגולין-יחידי בסיום הכרעת הדין בתיק ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, מבלי שנתנה את גזר הדין בתיק, כפי שנחשף לראשונה באתר "פוסטה" מביאה כעת לדרישה לביטול הכרעת הדין כולה.
עו"ד מנחם רובינשטיין, שמייצג את שמעוני אשר הורשע בשוחד על ידי השופטת מרגולין, פנה למנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, ולנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, בדרישה לקבל את פרטי המינוי של השופטת מרגולין-יחידי לבית משפט המחוזי, ובמיחד הוא מבקש לדעת את השיקולים שהובילו למנותה לשופטת בתיק שמעוני, חרף הסתייגות של גורמים בכירים במערכת בתי המשפט מעצם המינוי שלה לשופטת מחוזית.
כתב האישום נגד ראש עיריית אשקלון ואחרים הוגש בפברואר 2017. בתחילת דרכו, התיק נקבע להקראה בפני השופט מרדכי לוי. אחרי מספר ישיבות מקדמיות הועבר התיק במפתיע אל השופטת מרגולין אשר החלה בשמיעתו, החל מ-26 בספטמבר 2017. לפי הרשומות, השופטת מרגולין מונתה לכהונה בפועל כשופטת בית המשפט המחוזי ב-25 אוקטובר 2016 מדובר היה במינוי זמני לשנה בלבד אשר תוקפו פג ב-24 אוקטובר 2017.
מכך עולה, כי השופטת מרגולין החלה לשבת בשלב ההוכחות בתיק שמעוני, חודש בלבד לפני תום כהונתה הזמנית בבית המשפט. לא ברור כלל איך בסיטואציה כזו הועבר אליה ניהול התיק הגדול הזה. לדברי עו"ד רובינשטיין, לא נמצאו סימוכין להארכת כתב המינוי של השופטת, ומכאן שכהונתה בפועל בבית משפט המחוזי אשר לא הוארכה, והיא פקעה רשמית ביום 23 אוקטובר 2017.
מאחר וכהונתה לשופטת מחוזית לא הוארכה, לא זמנית ולא על בסיס קבוע, החליטה השופטת מרגולין יחידי לפרוש ממערכת המשפט, אך לא ברור כיצד המשיכה במשך יותר משנתיים לדון בתיק עד להכרעת הדין בחודש נובמבר 2019. עו"ד רובינשטיין טוען כי הכרעת הדין בה התייחסה השופטת לסוגיה התיאורטית של שוחד באמצעות הטיית סיקור תקשורתי, אשר יכולה לסייע לפרקליטות בפרשה 4000 נגד ראש הממשלה, נתנה על ידי השופטת בחוסר סמכות.
באחד התיקים שציטט עו"ד רובינשטיין דן בית משפט העליון בתוקף החלטה של רשם אשר מונה כשופט בפועל בבית משפט מחוזי, אך מינויו לא הוארך והוא הפסיק לדון בתיק. שופט בית המשפט העליון בזמנו אהרון ברק קבע: "נסתיימה הכהונה, נסתיימה סמכות הדיון… מינוי זה הינו לתקופה מוגבלת. הפעלת  כלל הגיליוטינה מביאה לידי כך כי עם סיום מינויו של שופט, עליו להפסיק את הדיון בעניינים בהם החל ואין הוא רשאי להמשיך בו ולהשלימו. כלל זה בא להבטיח כי סמכויות המינוי המבוססות על תפיסה חוקתית של מינוי שופטים לא ייעקפו".
https://posta.co.il/article/444321098/#comment-5846
---

תמונה. אחת הפרשות הקודמות מאותה סדרה.  הנורמה הישראלית - לשופטים ודיינים מותר לעסוק בעבריינות על כס המשפט...  זכו לחבריינות מטעם עצמם...
---

תמונה.  החבר'ה קוראים לזה "הנחות סלב". אבל המונח המקצועי הוא "חבריינות" - impunity - חסינות בדויה לעבריינות.  והחבריינות היא גורם בסיסי מוכר בפריחתה של השחיתות השלטונית, כולל בפרט שחיתות מערכת החוק והמשפט!
---

תמונה.   על סדר היום עכשיו -- "קונץ פטנט" בתיקי נתניהו...
---

תמונה. "קונץ פטנט" כלשהו בתיקי נתניהו, כולל חנינה מפוברקת, יגרום למשבר עמוק עוד יותר באמון הציבור במערכת החוק והמשפט!
---

תמונה. אין מה לדאוג... הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר...  בני שגיא יטפל בעניין!  הוא כבר הראה את כישוריו בתיק ניסו שחם, והוא גם מפגין כישורים יוצאי דופן בשיבוש מהלכי משפט בתיק הבלוגרים והשופטים הנוקמים...
---

להלן בקשת העיון שהוגשה היום לשופט בני שגיא

Bilingual court record – English follows the Hebrew

הוגש לרישום בפקס ביום 15 לדצמבר, 2019 למס' 03-7474122.

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות: 
ג) כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה)פקס: 077-3179186 
ה) דוא"ל:

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

ת"פ 12935-02-17  בבית המשפט המחוזי ת"א

ב) הצדדים בתיק:
התביעה:
1. מדינת ישראל ע"י פרקליטות המדינה, מחוז ת”א
הנאשמים:
1. איתמר שמעוני 
2. עופר שמעוני
3. יואל דוידי
4. משה פונטה
5. שרון מילר
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) כל נתונים בתיק האלקטרוני המאפשרים את זיהוי שמם וסמכותם של מי שרשמו את הנתונים בכרטיסיית "גורם שיפוטי" בנט-המשפט בתיק הנדון ומועדי הרישומים השונים;(2) כל מסמך בתיק האלקטרוני ו/או בתיק הנייר שהוא האסמכתה לנתונים שנרשמו תחת כרטיסיית "גורם שיפוטי" בנט-המשפט בתיק הנדון.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) תיק זה הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שכן הוא עוסק בשחיתות השלטונית – עבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד. “הכרעת הדין" מיום 11 לנובמבר, 2019, בתיק הנדון זכתה לסיקור נרחב, בין השאר, עקב ההשלכות של "הכרעת הדין" ביחס לכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. [1]
יחד עם זאת, על פי פרסום בתקשורת, הוגשה לאחרונה בקשה לביטול "הכרעת הדין" מיום 11 לנובמבר, 2019, כיוון שהשופטת לימור מרגולין-יחידי "במשך שנתיים ישבה בדין ללא סמכות". [2] 
ב) כרטיסיית "גורם שיפוטי" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור, מראה סדרה של 12 רישומים אודות שופטים המוסמכים כביכול לפעול בתיק, אך ללא ציון שמו וסמכותו של הרושם, ללא כל ציון אסמכתה לרישומים אלה, וללא כל הנמקה לשינויים ברישום  השופטים המוסמכים לדון בתיק (תמונה 1). 

תמונה 1. כרטיסיית "גורם שיפוטי" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור
--- 
הנתונים בכרטיסיית “גורם שיפוטי” הנ"ל הועתקו בטבלה 1, להלן:

ג) ככל שמערכת נט-המשפט היא מערכת תקינה ואמינה לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט, חייב להימצא בתיק האלקטרוני מידע המאפשר את זיהוי שמם וסמכותם של מי שרשמו את הנתונים בכרטיסיית "גורם שיפוטי" בנט-המשפט בתיק הנדון, ומועדי ביצוע הרישומים. 
תקנות העיון (2003), תקנה 1, מגדירה את המונח "עיון":

לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...” [קו תחתון הוסף – יצ].  

ופסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 [בש"פ 14/5234 משה הלוי נ מדינת ישראל] אומר בין השאר:

הדרך היחידה לקבלם [קבצים אשר מקורם במערכת נט-המשפט - יצ] היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...

ד) ככל שבית המשפט המחוזי ת"א הוא בית משפט כשיר, חייבות גם להימצא בתיק האלקטרוני ו/או בתיק הנייר האסמכתות המתאימות לנתונים שנרשמו תחת כרטיסיית "גורמים שיפוטיים" בתיק הנדון, כולל הנמקה לשינויים בהסמכת הגורם השיפוטי בתיק. שינויים תכופים וחסרי הנמקה של הגורמים השיפוטיים בתיק בית משפט מוכרים כסממן של בית משפט בלתי כשיר.
ה) התופעה של הופעת שופטים ו/או בעלי תפקידים מעין שיפוטיים ופעולתם ללא סמכות אינה תופעה חדשה בישראל:
* שופטת השלום בדימוס, ריבי צוק, פעלה במשך שנה בבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* אב בית הדין למשמעת של עובדי המדינה  יוסף תל-רז פעל במשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות;
* יו"ר מועצת שמאי המקרקעין שרית דנה פעלהבמשך שנים ללא מינוי כדין וללא סמכות,
* ורשם גורמים מאשרים על פי חוק החתימה האלקטרונית יורם הכהן מונה לתפקידו מתוך ניגוד עניינים בצוותא עם סגנו עמית אשכנזי תוך הסדר סמכויות פסול וחסר סמכות.
התופעה גם אינה  ישראלית מקורית.  התופעה מוכרת ברחבי העולם כהתנהלות של בית משפט או בית דין בלתי כשיר ו/או מושחת.  לדוגמה, השופט הפדרלי מלוס אנג'לס מנואל ריאל נתפס פועל בתיק בית המשפט ללא סמכות, ובעקבות כך נערכו נגדו דיוני הדחה בקונגרס של ארה"ב (אירוע נדיר יחסית) בגין “פשעים ועוונות של בעל סמכות גבוהה...” [3]
ו) על זכות העיון בכללה, פסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש משנת 2009 [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואח’] סעיף 17, עמ’12, מכריז:

עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי…

פסק הדין הנ"ל אף מרחיב בעניין זכות העיון כמימושו הלכה למעשה של עקרון פומביות הדיון, ומוסיף לעניין זה פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון:
* דברי השופט מצא (ע"פ 353/88 וילנר נ מדינת ישראל) - בשמירתו של עקרון זה "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…"
* דברי השופט ברנזון (ע"א 550/75 מורלי נ בגון) - ‫"פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק". ‫
* "סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ מדינת ישראל...)"‬ 
* "עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית.  לפיכך יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס  לאופן מימושו הלכה למעשה...” בדומה, פסק דין היסטורי ידוע של בית המשפט העליון של ארה"ב (הקלטות הנשיא ניקסון) מבהיר, שמטרתה של זכות העיון בכתבי בית דין היא לאפשר לאזרחים "לשמור עין מפקחת על פעולתן של הרשויות", כולל בפרט, כמובן, בתי המשפט… [4]
את חשיבותה של השקיפות לקיום אמון הציבור בבתי המשפט הדגיש גם הנשיא רובי ריבלין בדבריו בטקס השבעת השופטים במרץ 2018:

אנו חיים בעת שפוט השופטים.  הציבור שופט את השופטים… הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום…"

ז) לעניין ההנמקה ושיקול הדעת השיפוטי בעניין בקשות עיון על פי תקנה 4, פסק הדין הנ"ל של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש משנת 2009 אומר:

משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחות ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך מחקר או לימוד.

המבקש עוסק במחקר ולימוד במסגרת העמותה - Human Rights Alert NGO. האל"מ         [NGO] עוסק בניטור רשויות החוק והמשפט, ובפרט, בחקר תקינותן של מערכות מידע ממשלתיות וההשלכות של התקנתן על זכויות האדם. ארבעה דוחות שהוגשו על ידי האל”מ למועצת זכויות האדם של האו"ם, כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית”   [UPR - Universal Periodic Review] התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל, 2010, 2015 – על ארה”ב).
דו"ח האל"מ לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018, וסוכם כך:

24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... מאשר שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

מאמרים אקדמיים של המבקש בנושאים אלה הוצגו והתפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018, 2019), כנס על אבטחת מידע (2019), קולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של גטינגן, גרמניה   (2018). כמו כן צוטטו בספר לימוד על “למידה ממוכנת”.
עבודת המחקר של המבקש במסגרת האל"מ זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
5. המצאה לבאי כוח הצדדים:
אין ברשות מבקש העיון פרטי הקשר של באי הכוח. לפיכך מתבקש בית המשפט להמציא את הבקשה לצדדים. כמו כן מתבקש בית המשפט להמציא את החלטותיו ואת תגובות הצדדים, ככל שתוגשנה, למבקש העיון.
תאריך: 15 לדצמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)