2021-06-19 הליכי שחרור ממעצר, ובפרט סדרי שחרור בתנאים

 

הליכי שחרור ממעצר, ובפרט סדרי שחרור בתנאים

ניסיון נוסף לברר מהם סדרי שחרור ממעצר... נושא חשוב בפרט לאנשי המחאה, שהמשטרה והשופטים מנסים לכפות עליהם שחרור "בתנאים" חסרי בסיס. הליכי קבלה ושחרור מכליאה הם עניין בסיסי בחירות האשם וזכויות האדם, והם מוכרים ככאלה כבר מאות שנים.  ככאלה, הם נדרשים לכתבים משפטיים וחוקיים עשויים כדין... אולם בישראל שולטת הדוקטרינה של "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"... והשופטים מחנטרשים את סדרי השחרור ממעצר.  אותם שופטים שעל פי הנשיאה אסתר חיות אמורים להיות אלה ששומרים על זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל...

קראו בדפדפן:https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/06/2021-06-19_19.html

 

 

19 ביוני, 2021

עו"ד סיגל שהב

ראש החטיבה הפלילית - המרכז האקדמי, רמת גן

יו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר

בדוא"ל ובאמצעות פורטל המרכז האקדמי

הנידון: הליכי שחרור ממעצר, ובפרט סדרי שחרור בתנאים

עו"ד שהב שלום רב,

הריני פונה אליך בתפקידך המשולש - מרצה בקורס לסדר הדין הפלילי, ראש החטיבה הפלילית במרכז האקדמי-רמת גן,  ויו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר.

הנושא שבנידון הוזכר בשיעור בקורס. הזכרנו במיוחד את העובדה שבמהלך המחאה בשנה האחרונה היו מספר מקרים (אני אחד מהם) של אנשים שסירבו להשתחרר בערבות, מתוך הכרה שהמעצר עצמו היה בלתי חוקי, והתנאים שנפסקו לשחרור ע"י בית המשפט נועדו לדכא מחאה חוקית.

נושא קבלה למעצר ומאסר בישראל נסקר בהרחבה בדו"ח הקודם שהגשנו במסגרת העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה העולמית התקופתית של זכויות האדם בישראל (Universal Periodic Review).

נושא שחרור ממעצר לא נסקר בדו"ח הקודם, אך יופיע בדו"ח הבא.

לא הצלחתי למצוא חיקוק בנידון שחרור ממעצר, ולאור המצב המתועד להלן במקרה בוחן, החשש הוא שהנושא פרוץ. 

אודה אם תוכלי לענות על השאלות הבאות, לצורך הכנת הדו"ח לבדיקה העולמית התקופתית הבאה של זכויות האדם בישראל:

1. מהו החיקוק התקף והעדכני בנידון שחרור ממעצר לאחר החלטת שופט הקובעת שחרור ו/או שחרור בתנאים?

2. האם קיימים טפסים מתאימים בתקנות?

3. הוראות החיקוק, אם הוא קיים, מתבצעות בפועל לדעתך?

4. האם אחד או יותר מהטפסים, שהעתקם להלן, שנוצרו במערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט בישראל) הם כתבי בית דין תקינים לעניין שחרור ממעצר לדעתך? אין עליהם שם המנפיק/ה וסמכותו, אין עליהם חתימת המנפיק/ה. ואין עליהם ציון ברור של תנאי השחרור.

5. האם פרוטוקול ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר כולל בדיקה של רישומי השחרור ממעצר ותקינותם ביחס לחיקוק התקף, אם הוא קיים?

6. ככל שהפרוטוקול הקיים אינו כולל בדיקה כנ"ל, האם תפעלי לתיקונו?

העתק פנייה זו וכן תשובתך ייכללו בדו"ח הבא למועצת זכויות האדם של האו"ם.

בברכה,

ד"ר יוסף צרניק

סטודנט שנה ב'

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

-----

הנידון: הליכי שחרור ממעצר, ובפרט שחרור בתנאים במדינת ישראל

1. החיקוק הרלוונטי

לא מצאתי חיקוק רלוונטי.

2. המצב בפועל

(א) מקרה בוחן:  מ"י 11235-02-20 מדינת ישראל נ' יוסף צרניק.

הרקע:

בין ינואר 2020 ליוני 2020 ארגנתי וניהלתי כל יום ג' בבוקר מחאה מול בית המשפט המחוזי ת"א בדרישה להתפטרותו של נשיא בית המשפט השופט איתן אורנשטיין בעקבות פרשת יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, והמסרונים בין השניים שנחשפו בתקשורת.

במערכת הכריזה קראתי: "בית זונות במינוי שופטים, שוחד מרמה וזיונים, אפי נוה ואורנשטיין, אפי נוה ואתי כרייף..."

אורנשטיין אכן התפטר בסופו של דבר.

ביום 04 בפברואר 2020, נעצרתי ע"י המשטרה. חוקרת המשטרה הטיחה בי את האשמה: "בית המשפט הוא מוסד מכובד. אתה ניהלת מחאה בלתי מכובדת. למה?".

סירבתי להשתחרר בתנאים בתחנת המשטרה, שכן הם כללו הרחקה מבית המשפט המחוזי ת"א. לדעתי המעצר והתנאים נועדו לדכא את המחאה החוקית נגד בית המשפט.

הועברתי למעצר בבית המעצר באבו כביר, שם הוחזקתי בבידוד.

למחרת, 05 לפברואר, 2020, הובאתי לדיון  "בבקשה להארכת מעצר" כביכול. התובע המשטרתי הציג כביכול "פעולות לביצוע".

נציג שב"ס הודיע לפרוטוקול שאני מוחק בבידוד, כיוון שאני מסרב לחתום על התנאים הנ"ל.

 

השופטת ענת יהב הודיעה בדיון באולם בית המשפט את החלטתה, וגם רשמה אותה בפרוטוקול:

"לפיכך, אני מורה על שחרורו של החשוד בתנאים כדלקמן:

...

הרחקה מבית משפט השלום והמחוזי בתל אביב ברחוב וייצמן 1, לתקופה של 15 ימים".

מיד הודעתי לשופטת: "את יכולה להחזיק אותי במעצר עד קץ הימים, לעולם לא אחתום על התנאים".

הוחזרתי למעצר בבית המעצר באבו כביר ושוב הוחזקתי בבידוד.

למחרת, 06 לפברואר, 2020, הובאתי שוב לבית המשפט לדיון ב"בקשה להארכת מעצר" כביכול.

השופטת ענת יהב חזרה והודיעה באולם הדיונים על החלטתה, וגם רשמה אותה בפרוטוקול הדיון:

"שקלתי את החשד כנגדו ונראה לי כי אין צורך בהותרת החשוד במעצר, לפיכך, אני מבטלת את התנאי של חתימה על ערבות עצמית.

שאר התנאים יעמדו על כנם."

מיד הודעתי לשופטת כי אין בכוונתי לחתום על תנאים כלשהם, וביקשתי שתורה לשב"ס לתת לי גישה למחשב לצורך נקיטה בפעולות המשפטיות הנדרשות לשחרורי.

למרות החלטותיה של השופטת ענת יהב, המתועדת בפרוטוקול הנ"ל, שוחררתי ממעצר לאחר תום הדיון ביום 06 לפברואר, 2020, ללא חתימה על תנאים כלשהם.

המשך המחאה

ביום ג' שלאחר מכן, המשכתי במחאה, תוך שהודעתי למשטרה על הופעתי באותו מקום, אך לא נעצרתי שוב - לא בגין ניהול המחאה ולא בגין הימצאותי בכניסה לבית המשפט בתקופת ההרחקה כביכול.

עיון בתיק בית המשפט ובקשת חופש המידע לשב"ס

לאחר השחרור, עיון בתיק בית המשפט העלה, שבנט-החשפט נרשמו כביכול שתי "פקודות שחרור". האחת מיום 05 לפברואר, 2020, והשנייה מיום 06 לפברואר, 2020.

ביום 05 לבפרואר, 2020  נרשם בתיק בית המשפט מסמך  "פקודת שחרור", שהעתקו להלן. פקודת שחרור זו מציינת בראשה "לפני כב' השופטת ענת יהב", אך אינה מציינת את שם המנפיק/ה ואינה חתומה ע"י מנפיק/ה.

ביום 06 לפברואר, 2020 שוב נרשם בנט-המשפט מסמך בשם  "פקודת שחרור". להלן תמונת המסמך המופיע היום בתיק נט-המשפט תחת רישום זה. אין זה כתב בית דין כלל, ותוכנו "נסרק בטעות".  למיטב ידיעתי ואמנותי, נרשם תחילה מסמך אחר, והוא נמחק מנט-המשפט והוחלף במסמך שלהלן בהמשך.

בתשובה על בקשת חופש המידע, שב"ס סיפק מסמך שונה כאסמכתא לשחרור ביום 06 בפברואר, 2020. למיטב ידיעתי ואמונתי, זהו המסמך שנרשם במקור במערכת נט-המשפט כ"פקודת שחרור" מאותו יום.

 

פקודת שחרור זו מציינת גם היא בראשה "לפני כב' השופטת ענת יהב". אולם אינה מציינת את שם המנפיק/ה ואינה חתומה ע"י המנפיק/ה.  יחד עם זאת מופיע עליה השם: "ולרי גוטביליק, רשם בימ"ר ת"א".

2021-06-19 הליכי קבלה למאסר לאחר גזר דין מאסר במדינת ישראל

 הליכי קבלה למאסר לאחר גזר דין מאסר במדינת ישראל

ניסיון נוסף לברר מהם סדרי קבלה למאסר... סדרי קבלה למאסר הם עניין בסיסי לחירות האדם וזכויות האדם, והם מוכרים ככאלה כבר מאות שנים... ככאלה, הם נדרשים לכתבים משפטיים וחוקיים עשויים כדין... אולם בישראל שולטת הדוקטרינה של "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"... והשופטים מחנטרשים את סדרי הקבלה למאסר. אותם שופטים שעל פי הנשיאה אסתר חיות אמורים להיות אלה ששומרים על זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל...

קראו בדפדפן:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/06/2021-06-19.html

19 ביוני, 2021

עו"ד סיגל שהב

ראש החטיבה הפלילית - המרכז האקדמי, רמת גן

יו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר

בדוא"ל ובאמצעות פורטל המרכז האקדמי

הנידון: הליכי קבלה למאסר לאחר פסק דין

עו"ד שהב שלום רב,

הריני פונה אליך בתפקידך המשולש - מרצה בקורס לסדר הדין הפלילי, ראש החטיבה הפלילית במרכז האקדמי-רמת גן,  ויו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר.

הנושא שבנידון נסקר בהרחבה בדו"ח הקודם שהגשנו במסגרת העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה העולמית התקופתית של זכויות האדם בישראל (Universal Periodic Review). קיצור העניין להלן.

אודה אם תוכלי לענות על השאלות הבאות, לצורך הכנת הדו"ח לבדיקה העולמית התקופתית הבאה של זכויות האדם בישראל:

1. האם החיקוק המצוטט להלן הוא החיקוק התקף והעדכני בנידון במדינת ישראל?

2. האם טופס 6 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, שהעתקו להלן, ייושם כראוי במערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט בישראל, שהונהגה בתחילת שנת 2010)?

3. האם למיטב ידיעתך הוראות החיקוק מתבצעות בפועל?

4. האם פרוטוקול ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר כולל בדיקה של רישומי הקבלה למאסר ותקינותם ביחס לחיקוק התקף?

5. ככל שהפרוטוקול הקיים אינו כולל בדיקה כנ"ל, האם תפעלי לתיקונו?

העתק פנייה זו וכן תשובתך ייכללו בדו"ח הבא למועצת זכויות האדם של האו"ם.

בברכה,

ד"ר יוסף צרניק

סטודנט שנה ב'

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

הנידון: הליכי קבלה למאסר לאחר פסק דין במדינת ישראל

1. החיקוק הרלוונטי

הדין בישראל ובאומות המקיימות את זכויות האדם ביחס לקבלת אדם למאסר חייב להיות ברור.  עניין זה חיוני לקיום חירות האדם ומניעת מאסרים שרירותיים על ידי רשויות המשטר.

 

תקנה 31 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל״ד–1974, קובעת:

צו ביצוע ופקודת מאסר

31.  ניתן גזר דין – יערוך בית המשפט או הרשם, על פי דרישת בעל הדין, צו אשר יציין את הטעון ביצוע על פי גזר הדין ואם הוטל עונש מאסר תיערך פקודת מאסר לפי טופס 6 שבתוספת; צו ופקודה כאמור ייחתמו בידי בית המשפט או בידי הרשם וישמשו אסמכתה לכל רשות מוסמכת לבצע את העונש. 

התקנות גם מספקות את טופס פקודת המאסר: 

 

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, גם היא ברורה, ואומרת בפירוש:

קבלת אסירים

2. לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.

זיהוי 

3. מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו.

 

2. המצב בפועל

(א) עו"ד פלילי ותיק, מהמוכרים ביותר בישראל, ענה בתשובה לפנייתי, שכבר שנים לא ראה צו מאסר, שהוצא ע"י בית המשפט לאחר גזר דין במשפט או לאחר ערעור.

(ב) בתיק פ"ח 502-07 מדינת ישראל נ' רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת, הגשתי בקשת עיון בפקודת מאסר ו/או צו מאסר עשויים כדין, שניתנו ע"י בית המשפט לאחר גזר הדין משנת 2010. בתגובה על בקשת עיון זו, נתן נשיא בית המשפט, השופט אברהם אברהם "החלטה בפתקית" האומרת:

"על פני הדברים נחזית הבקשה להיות טורדנית וחסרת כל תוחלת.  על כן לא ראיתי כל מקום להיענות לה, והיא נדחית".

(ג) בתיק רע"פ 1322/17 פלוני (שוקי משעול) נ' מדינת ישראל בבית המשפט העליון, ניתנה החלטה של השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017, הפוסקת בסעיף 10:

"... המבקש יתייצב לריצוי עונשו, ביום 23.4.2017 עד השעה 10:00, בימ"ר ניצן... כשברשותו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו".

שתי התמונות שלהלן הן ההעתק של החלטתו הנ"ל של השופט שוהם, כפי שהתקבלה ע"י בא כוחו של שוקי משעול, חושף שחיתויות ברשות המיסים, וכפי שהועברה לשוקי משעול ע"י בא כוחו, כאסמכתא חוקית לצורך קבלתו למאסר.  החלטה זו אינה נוקבת בשמו של איש, רק "פלוני", ואינה חתומה כלל. בא כוחו של שוקי משעול, עו"ד פלילי ותיק, מהמוכרים ביותר בארץ, לא מצא בכך כל פגם.

לאחר שחרורו של שוקי משעול ממאסר, שאלתי אותו כיצד התקבל למאסר על סמך המסמך הנ"ל.

מר משעול השיב לי: צלצלו למזכירות בית המשפט העליון ושאלו אותם אם לקבל אותי למאסר.

2021-06-13 בתי המשפט לנוער מונעים גישת בעלי דין לתיקיהם עצמם -- עפ"י "נוהל" נסתר של הנהלת בתי המשפט

  בתי המשפט לנוער מונעים גישת בעלי דין לתיקיהם עצמם -- עפ"י "נוהל" נסתר של הנהלת בתי המשפט

בתי המשפט לנוער עוסקים בין השאר בשלילת זכות ההורות - לקיחת ילדים מהוריהם. בתי המשפט לנוער מונעים את גישתם הישירה בנט-המשפט של בעלי דין ובאי כוחם לתיקים האלקטרוניים בהם הם צד. מצב בלתי נתפס. ספק אם ניתן לראות בבתי משפט כאלה בתי משפט כשירים, או בתי משפט כלל... בקשת חופש המידע הוגשה היום להנהלת בתי המשפט בדרישה לגלוי הנהלים הנסתרים שהם הבסיס להתנהלות זו.

קראו בדפדפן:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/06/2021-06-13.html

תמונות. נשיאת בתי המשפט לנוער - השופטת מיכל קפלן רוקמן, ומנהל בתי המשפט - השופט יגאל מרזל.

--- 

תל-אביב, 13 ליוני - ערנות לזכויות האדם הגישה בקשת חופש המידע להנהלת בתי המשפט בעניין מניעת גישתם הישירה של בעלי דין ובאי כוחם לתיקים האלקטרוניים בנט-המשפט בבתי המשפט לנוער. התנהלות זו מבוססת ככל הידוע על "נהלים" סודיים של הנהלת בתי המשפט.

מדובר בבתי משפט שעוסקים, בין השאר, בשלילת זכות ההורות - לקיחת ילדים מהוריהם ע"י רשויות המדינה... 

גישת בעל דין לתיקו הוא בבית המשפט היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה. ספק אם ניתן לראות בבתי משפט בהם נמנעת זכות זו בתי משפט כשירים, או בתי משפט כלל... או כפי שכתבה פרופ' דפנה הקר ביחס לבתי המשפט לענייני משפחה: "אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט... הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!". [1]

מעבר לבתי המשפט לנוער, שהם חלק ממערכת בתי משפט השלום, המצב מעלה חשש כבד ביחס לכשירותם של ערכאות הערעורים - בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון. שכן - ערכאות הערעורים מנהלות ערעורים בהם ניתנת לשופטי ערכאת הערעור גישה לתיקים בנט-המשפט, בעוד גישה זו נמנעת מהצדדים לערעור...

מצב מעין זה ייחשב ללא ספק בעיני משקיפים כתופעה של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים והפרה חמורה של זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל.

קישור: 

[1] חן מענית, "יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם", גלובס, 21.09.2016 

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449

 

להלן בקשת חופש המידע שהוגשה היום.

  12 ביוני, 2021

הגב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע

הנהלת בתי המשפט
פקס: 074-7481887
ובדוא"ל: 

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – נהלי בתי המשפט לנוער על פיהם נאסר על בעלי הדין עיון בתיקים האלקטרוניים שלהם עצמם בנט-המשפט

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע שרון סבן-ספראי,

הרינו מגישים בזאת את הבקשה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, כדלהלן.

הרינו מבקשים אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.

I. פרטי המבקש

שם: ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)

באמצעות ד"ר יוסף צרניק

כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: 

פקס: 077-3179186

אזרח: ישראל

II. המידע המבוקש

א) רקע

על פי בעלי דין ועורכי דין, המופיעים בבתי המשפט לנוער, במשך יותר מעשר שנים, החל משנת 2010, עת הונהגה מערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים), נמנעה כליל גישתם הישירה של בעלי דין ובאי כוחם לעיון בתיקיהם האלקטרוניים. התנהלות זו של בתי המשפט לנוער עומדת בניגוד גמור להתנהלותם של בתי המשפט המחוזיים והשלום, והיא התבססה על "נוהל" נסתר של הנהלת בתי המשפט.

על פי דבריהם של אותם בעלי דין ועורכי דין, חל שינוי בנוהל זה בחודשים האחרונים. אולם גם על פי הנוהל החדש, נמנעת גישתם של בעלי דין ובעלי כוחם גם היום לתיקים אלקטרוניים שנפתחו על פי הנוהל הישן.

יתר על כן - נמנעת גישתם של בעלי הדין ובאי כוח לנהלים הנ"ל של הנהלת בתי המשפט.

לעומת זאת:

בית המשפט העליון קבע, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי", [פסק דינה של הנשיאה ביניש בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.09)]. בית המשפט העליון קבע עוד קודם לכן, שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מפומביות הדיון, ו"אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי..." [פסק דינו של השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)].

פסק דינה הנ"ל של הנשיאה ביניש גם קבע בפסקה 6: "זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין".

בית המשפט העליון גם חזר וקבע בעקבות "המהפכה החוקתית", שאין לפגוע בזכות חוקתית אלא עפ"י תנאי פסקת ההגבלה [החל בפסק דינו של השופט יצחק זמיר בבג"צ 6055/95 שגיא צמח ואח' נ' שר הביטחון ואח', פ"ד נג(5) 241 (1999), וכלה בפסק דינה של הנשיאה חיות בבג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' הכנסת ואח' (פורסם בנבו 01.03.2021)].

יתר על כן, החיקוק הראשון של מדינת ישראל לאחר הכרזת העצמאות -- פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 -- מורה בסעיף 11 א (א): "חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף".

ב) המידע המבוקש

1. העתק כל מסמך ו/או מסמכים אותנטיים, שהיו הבסיס למניעת גישתם של בעלי דין ובאי כוחם לעיון הישיר בנט-המשפט בתיקים האלקטרוניים שלהם עצמם בבתי המשפט לנוער בעשור הקודם;

2. העתק כל מסמך ו/או מסמכים אותנטיים, ככל הנראה מן החודשים האחרונים, שהם הבסיס להמשך מניעת גישתם של בעלי דין ובאי כוחם לעיון הישיר בנט-המשפט בתיקים האלקטרוניים בבתי המשפט לנוער, שנפתחו קודם לכן,

3. העתק כל מסמך ו/או מסמכים אותנטיים שהם הבסיס למניעת גישת בעלי דין, באי כוחם והציבור בכלל למסמכים ב-1 ו-2, לעיל.

III. תשלום

אגרת בקשת חופש המידע שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 23146006.

בברכה,

  ________________

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)