2021-09-16 מה מסתירים השופטים בתיק בתיק מ"י נ' נתניהו? מדוע נפתח תל"פ (תיק לאיתור פלילי) נגד הנאשמים? האם מדובר ב"תיק פיקטיבי"?

מה מסתירים השופטים בתיק בתיק מ"י נ' נתניהו? מדוע נפתח תל"פ (תיק לאיתור פלילי) נגד הנאשמים? האם מדובר ב"תיק פיקטיבי"?

על פי הערכה, השופטים מסתירים מהציבור כמה עשרות החלטות בת"פ (תיק פלילי) 67104-01-20 מ"י נ' נתניהו, שלא כדין. בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום, שהוגשה בתיק הפלילי מ"י נ' נתניהו, נרשמה בתיק אחר, שלא היה מוכר עד עתה - תיק  תל"פ (תיק לאיתור פלילי)  68293-06-21 מ"י נ' נתניהו. בהמשך, "החלטה בפתקית" של השופטת רבקה פרידמן פלדמן, הדוחה את הבקשה לעיון ללא הנמקה סבירה, נרשמה גם היא בתיק לאיתור פלילי.

תיק התל"פ נפתח לכאורה ביוני 2021, אך לא ידוע מה העילה לפתיחתו. 

רישום הבקשה וההחלטה, שהוגשו בתיק אחד - התיק הפלילי, בתיק אחר - התיק לאיתור פלילי, נחזה חריג ביותר ו/או בלתי תקין.

יתר על כן, מחקר של פרופ' קרן וינשל (מרגל) מבי"ס למשפטים של האוניברסיטה העברית ואח', בעת שעבדה במרכז המחקר של הנהלת בתי המשפט, מתייחס לתיקים לאיתור פלילי (תל"פ) כ"תיקים פיקטיביים". [1] השימוש בסיווג זה -- תיק לאיתור פלילי -- גם נדיר ביותר בשנים האחרונות... 

בניסיון להבהיר את התנהלותו החריגה, אם לא בלתי תקינה, של בית המשפט המחוזי י-ם בעניין כפל התיקים מ"י נ' נתניהו, הוגשו היום:

א) בקשת עיון בתיק התל"פ  מ"י נ' נתניהו בניסיון לעמוד על פשרו,

ב) בקשת חופש המידע ביחס להנחיות למזכירויות באשר לשימוש בסיווגי התיקים בנט-המשפט בכלל, השימוש בסיווג תל"פ בפרט, והנחיות לרישום בקשות לעיון במערכת נט-המשפט.

התנהלות של מזכירות כשירה, ורישומים תקינים של כתבי בית דין הם תנאי מוקדם והכרחי להתנהלותו של בית דין כשיר שבכתובים. עניין זה מוכר בעולם המערבי כבר מאות שנים, וגם בתי המשפט בישראל פסקו בעבר שבית דין שאין פועלת בו מזכירות כשירה, הוא בית דין בלתי כשיר. חשיבותן המכרעת של המזכירויות במניעת שחיתות בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב מתועדת במחקר היסטורי, מטעם הנהלת בתי המשפט הפדרליים בארה"ב. [2]

אוסף התקלות ברישומים, בהמצאות, ובהחלטות השופטים בעניין העיון בתיק האלקטרוני מ"י נ' נתניהו, בלתי נתפס, שכן זהו תיק בעל חשיבות ציבורית, פוליטית, חברתית והיסטורית חסרת תקדים.  השופטים בתיק זה אמורים לדון ולהחליט בעניינים כלכלייים סבוכים ותקדימיים. אך בית המשפט אינו מסוגל לנהל תיק בית משפט באופן כשיר, תוך קיום זכות העיון -- "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי"??? 

השאלה המשפטית העומדת בבסיס הפרשה היא: האם קיימת לאדם זכות לרישום ראוי של כתבי בית דין כחלק מהזכות להליך ראוי בבתי המשפט במדינת ישראל?

מבחינה מחשובית: הכשלים המודגמים בתיק מ"י נ' נתניהו מצביעים שוב על הצורך בביקורת ציבורית חיצונית על התקנתה והפעלתה של מערכת ניהול התיקים בבתי המשפט - נט-המשפט. 

קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/09/2021-09-16.html

2021-09-14 מה מסתירים השופטים (ולמה הם מחנטרשים) בתיק מ"י נ' נתניהו? 

https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/09/2021-09-14.html

---

[1] קרן וינשל-מרגל, טליה יהודה ואביב שירץ, "מהימנות נתוני פתיחת וסגירת תיקים במערכת נט-המשפט", מחלקת מחקר של הרשות השופטת, עמ' 12-11. (2011)

 https://elyon1.court.gov.il/heb/research%20division/doc/Research3.pdf 

[2] I. Scott Messinger, "Order in the courts: A history of the federal court clerk's office", University of Michigan Library (2002)

https://www.amazon.com/Order-courts-history-federal-clerks/dp/B00300GLDC

 

תמונה.  "החלטה בפתקית" מיום 10.10.2021 של השופטת פרידמן פלדמן, בתיק לאיתור פלילי תל"פ 68293-06-21 מ"י נ' נתניהו , על פני בקשה לעיון מיום 09.09.2021 שהוגשה בתיק פלילי ת"פ 67104-01-20 מ"י נ' נתניהו. ה"החלטה בפתקית" דומה בקשה לעיון שטוענת שעשרות רבות של החלטתות מוסתרות מעין הציבור. ההחלטה אומרת: "...כיום כל ההחלטות פתוחות לעיון הציבור. אין מקום לבקשות נוספות בעניין זה".

 

תמונה. דף פרטי "צדדים" במערכת נט-המשפט בתיק לאיתור פלילי תל"פ 68293-06-21 מ"י נ' נתניהו. 

---

להלן בקשת חופש המידע שהוגשה היום להנהלת בתי המשפט

 
[Bilingual filing – English follows the Hebrew]

16 בספטמבר, 2021

הגב' שרון סבן ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
פקס: 074-7481887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – נט-המשפט: א) סיווג התיקים, ב) השימוש בסיווג תיק "תל"פ", ג) רישום בקשות לעיון

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,

הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, כדלהלן. הריני מבקש אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.

I. פרטי המבקש

שם: דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

ת"ז:

כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: joseph.zernik@

פקס: 077-3179186

אזרח: ישראל

II. המידע המבוקש

המידע המבוקש הוא ביחס לתפעולה של מערכת נט-המשפט במזכירויות:

1. העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות או בכל פרסום רשמי אחר, המתעדים את הנהלים, ההנחיות, ההוראות וכו' ביחס לשימוש בסיווג התיקים, בכלל, בעת פתיחת תיקים חדשים במזכירויות, מעבר לרשימת סוגי התיקים וקיצוריהם, שפורסמה;¹

2. העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות או בכל פרסום רשמי אחר, המתעדים את הנהלים, ההנחיות, ההוראות וכו' ביחס לשימוש בסיווג התיק "תל"פ" ["תיק לאיתור פלילי"], בפרט, בעת פתיחת תיקים חדשים במזכירויות, וכן

3. העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות או בכל פרסום רשמי אחר, המתעדים את הנהלים, ההנחיות, ההוראות וכו' ביחס לרישום ע"י המזכירויות של בקשות עיון בתיקי בית המשפט, המוגשות על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003.

III תשלום

דמי בקשת חופש המידע שולמו באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 78538254.

בברכת גמר חתימה טובה,

________________

דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

September 16, 2021

Ms Sharon Saban Safrai, FOIA Officer, Administration of Courts

Fax: 074-7481887

Email:

RE: FOIA Request, in re - Net-HaMishpat: a) classification of court files, b) the use of court file classification "TL"P", c) entry of requests to inspect court files

Dear FOIA Officer:

I herein file a request, pursuant to the Freedom of Information Act (1988), as follows. Please send confirmation of receipt and a request number by return email or fax.

I. Requester

Name: Joseph Zernik, Human Rights Alert – NGO (AR 80654598)

ID: 

Address: PO Box 33407, Tel Aviv, Israel

Fax: 077-3179186

II. Requested Information

The requested information pertains to the operation of Net-HaMishpat -- case management system of the courts -- in the offices of the clerks of the courts:

1. Copies of any and all authentic records, or reference in the State Gazette or any other official publication, which document the procedures, instructions, work orders, etc., pertaining to court file classification, in general, at the time of opening new court files (beyond the published list of court file types and their abbreviations¹);

2. Copies of any and all authentic records, or reference in the State Gazette or any other official publication, which document the procedures, instructions, work orders, etc., pertaining to the use of court file classification "TL"P" (Criminal Localization File), in particular, at the time of opening new court files, and

3. Copies of any and all authentic records, or reference in the State Gazette or any other official publication, which document the procedures, instructions, work orders, etc., pertaining to the entry of requests to inspect court files, which are filed pursuant to the Regulations of the courts - Inspection of Court Files (2003).

III. Payment:

Payment was made through the online payment portal, payment certificate: 78538254.

Truly,

_______________

Joseph Zernik, PhD

Human Rights Alert – NGO (AR 80654598)

1רשימת סוגי תיקים, הנחיות שימוש במערכת נט המשפט, באתר "הרשות השופטת"

https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/net_law_info2/he/net_filelist.pdf

2021-09-14 מה מסתירים השופטים (ולמה הם מחנטרשים) בתיק מ"י נ' נתניהו?

מה מסתירים השופטים (ולמה הם מחנטרשים) בתיק מ"י נ' נתניהו?

בסבב קודם, באוגוסט-ספטמבר 2020, שופטי המותב בבית המשפט המחוזי בירושלים -- רבקה פרידמן פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם -- דחו בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום. אז הסתירו השופטים לפי הערכה כמה עשרות החלטות בתיק.  הדחייה נומקה באי קיום "חובת פרסום" על "החלטות טכניות ולא מהותיות". הנמקה זו נחזתה חסרת שחר. בהמשך, השופט עופר גרוסקופף בעליון פסק שיש להמציא למבקש העיון את ההחלטות בתיק מ"י נ' נתניהו. כביצוע כביכול של פסק דינו של השופט גרוסקופף, בית המשפט המחוזי בירושלים שלח למבקש מסמך בלתי פורמלי וחסר תוקף... לאחר מחאה תוקן חלקית.

בסבב הנוכחי, שוב הוגשה בקשה לעיון. הפעם, הראיות מצביעות על הסתרת עשרות רבות של החלטות מאז הסבב הקודם. בסבב הנוכחי, הבקשה לעיון נרשמה בצורה כושלת בתיק חדש - תיק המסווג תל"פ - "תיק לאיתור פלילי". התיק החדש נושא את שמות הצדדים בתיק הישן, אך הוא נפתח ביוני 2021 ע"י צד בלתי ידוע, בעניין בלתי ידוע, בעוד שהתיק הישן נפתח עם הגשת כתב האישום נגד הנאשמים בינואר 2020.  בנוסף, לשון ההחלטה של השופטת רבקה פרידמן פלדנמן מיום 10.09.2021 בעניין הבקשה לעיון בתיק הישן, שנרשמה בתיק החדש, מנוסחת באופן עמום ודו-משמעי ביחס לכוונתה - לתיק הישן או לתיק החדש...

ההחלטה דוחה כביכול את בקשת עיון ואומרת: "...כיום כל ההחלטות פתוחות לעיון הציבור. אין מקום לבקשות נוספות בעניין זה".

פנייה למזכירות הוגשה היום בתיק החדש, ובה בקשה לקבלת הסבר לאוסף התקלות ברישומן של הבקשה לעיון והחלטת השופטת רבקה פרידמן פלדמן הדוחה את בקשת העיון...

אוסף התקלות ברישומים, בהמצאות, ובהחלטות השופטים בעניין העיון בתיק האלקטרוני מ"י נ' נתניהו, בלתי נתפס, שכן זהו תיק בעל חשיבות ציבורית, פוליטית, חברתית והיסטורית חסרת תקדים.  השופטים בתיק זה אמורים לדון ולהחליט בעניינים כלכלייים סבוכים ותקדימיים. אך בית המשפט אינו מסוגל לנהל תיק בית משפט באופן כשיר, תוך קיום זכות העיון -- "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי"???

הכשלים המודגמים בתיק מ"י נ' נתניהו מצביעים שוב על הצורך בביקורת ציבורית חיצונית על התקנתה והפעלתה של מערכת ניהול התיקים - נט-המשפט. 

קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/09/2021-09-14.html

 

תמונה.  "החלטה בפתקית" מיום 10.10.2021 של השופטת פרידמן פלדמן, בתיק לאיתור פלילי תל"פ 68293-06-21 מ"י נ' נתניהו , על פני בקשה לעיון מיום 09.09.2021 שהוגשה בתיק פלילי ת"פ 67104-01-20 מ"י נ' נתניהו. ה"החלטה בפתקית" דומה בקשה לעיון שטוענת שעשרות רבות של החלטתות מוסתרות מעין הציבור. ההחלטה אומרת: "...כיום כל ההחלטות פתוחות לעיון הציבור. אין מקום לבקשות נוספות בעניין זה".

 

תמונה. דף פרטי "צדדים" במערכת נט-המשפט בתיק לאיתור פלילי תל"פ 68293-06-21 מ"י נ' נתניהו. 

---

 

להלן פנייה למזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים מטעם מבקשת העיון, בבקשה להסברים אודות התקלות ברישום הבקשה לעיון וההחלטה בעניין הבקשה לעיון בתיק מ"י נ' נתניהו

 בבית המשפט המחוזי ירושלים                             תל"פ 68293-06-21
 

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)
באמצעות ד”ר יוסף צרניק, מנהל מחקר וחבר ועד העמותה
ת"ד 33407, תל-אביב
דוא"ל:  joseph.zernik@ 
פקס:  077-3179186
                            מבקשת העיון

1. מדינת ישראל
פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
דוא"ל:  economic-enforcement-deputy@l
                    
2. בנימין נתניהו
באמצעות עו"ד עמית חדד
דוא"ל: office@
3. שאול אלוביץ'
באמצעות עו"ד ג'קי חן
דוא"ל: jack@cil   
4. איריס אלוביץ'
כנ"ל
5. ארנון מוזס
באמצעות עו"ד נוית נגב
דוא"ל: main@il
                            המשיבים

פנייה מטעם המבקשת לקבלת הסבר ראוי מטעם המזכירות אודות הרישומים בתיק זה

1. מוגשת בזאת פנייה מטעם המבקשת לקבלת הסבר ראוי מטעם המזכירות אודות הרישומים בתיק זה, כדלהלן.
2. ביום 09.09.2021 הגישה המבקשת בקשה לעיון בגדר ת"פ 67104-01-20 מ"י נ' נתניהו [להלן: "התיק הישן"]. סוג התיק, מספר התיק ושמות הצדדים צוינו בבירור על פני הבקשה.
3. ביום 10.09.2021 נרשמה "החלטה בפתקית" מאת כב' השופטת פרידמן פלדמן על פני בקשתה הנ"ל של המבקשת בגדר תל"פ 68293-06-21 מ"י נ' נתניהו [להלן: "התיק החדש"]. מספר התיק החדש צוין בראש ה"החלטה בפתקית", ו"ההחלטה בפתקית" אף מופיעה בכרטיסיית "החלטות בתיק" בתיק החדש, אך לא בתיק הישן, במערכת גישת הציבור בנט-המשפט.
4. בקשה לעיון קודמת, ובקשות הנלוות אליה מטעם המבקשת והמייצג נרשמו בתיק הישן.
5. התיק הישן נפתח בינואר 2020 עם הגשת כתב אישום. התיק החדש נפתח כביכול ביוני 2021, אולם באופן בו הותקנה ומתופעלת מערכת נט-המשפט, אין למבקשת כל דרך לדעת מה היה כתב הפתיחה בתיק החדש, מטעם מי, מהותו, ויום הגשתו.
6. התיק הישן סווג כ"ת"פ" - כלומר "תיק פלילי". התיק החדש סווג כ"תל"פ" - כלומר "תיק לאיתור פלילי". רישומה של בקשת העיון מטעם המבקשת מיום 09.09.2021 תחת סיווג זה של התיק החדש נותר חסר פשר.
7. החלטתה הנ"ל של כב' השופטת פרידמן פלדמן אינה מציינת בלשון ההחלטה לאיזה תיק כוונתה, התיק הישן, או התיק החדש. לכן, בעקבות הרישום החריג הנ"ל, מהותה של החלטת השופטת, שלהלן, נותרה עמומה ודו-משמעית:

הנושא כבר נדון והוכרע בעבר, החלטות שלא ניתן היה לעיין בהן הועברו למבקש, וכיום כל ההחלטות פתוחות לעיון הציבור. אין מקום לבקשות נוספות בעניין זה.

8. למייצג ולמבקשת ניסיון עשיר בבקשות העיון בבתי המשפט השונים, אך לא נתקלו בעבר באף מקרה אחד של אוסף בעיות, או אפילו מקצתן, ברישום הליך בקשה לעיון, כפי שתועדו ברישום הבקשה לעיון מיום 09.09.2021 בתיק אלקטרוני במערכת נט-המשפט. לפיכך, יש לראות לטענת המבקשת את רישום בקשתה מיום 09.09.2021 וכן את רישום החלטתה של כב' השופטת פרידמן פרלדמן מיום 10.09.2021 בתיק החדש, במקום לרשמן בתיק הישן, כחריג ביותר ו/או בלתי תקין.
9. אבקש את היענותכם לפנייה זו ללא שיהוי, הזמן הוא מעיקרו של העניין.
10. מן הדין ומן הצדק שבית המשפט ייעתר לפנייה זו.
    
ד"ר יוסף צרניק, המייצג
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)
תל אביב, היום14 בספטמבר, 2021

In the Jerusalem District Court                        תל"פ 68293-06-21

    Human Rights Alert NGO (AR)
    By Joseph Zernik, PhD
                            Requester of Inspection
    
    1. State of Israel
    2. Benjamin Netanyahu
    3. Shaul Elovitch
    4. Iris Elovich
    5. Arnon Moses
                            Respondents

Inquiry by Requester for receiving a due explanation by the Office of the Clerk for the registrations in instant court file
1.          Filed herein is Inquiry by Requester for receiving a due explanation by the Office of the Clerk for the registrations in instant court file, as follows.
2. On September 09, 2021, Requester filed a Request to Inspect, in court file: Criminal 67104-01-20 State of Israel v Netanyahu [hereinafter - "the Old File"]. The file type, file number, names of parties were clearly inscribed on the face of the Request.
3. On September 10, 2021, "Post-it Decision" by Hon Judge Friedman Feldman was regisgtered on the face of the above referenced September 09, 2021 request to inspect by Requester, in Criminal Localization 68293-06-21  State of Israel v Netanyahu [hereinafter - "the New File"]. The New File's number is clearly inscribed at the head of the "Post-it Decision", and the "Post-it Decision" also appears in the "Decisions Docket" in the New File, but not in the Old File, in the public access system in Net-HaMishapt.
4. Previous requests to inspect and related requests by Requester were entered/registered in the Old File.
5. The Old File was opened in January 2020 with the filing of the Indictment. The New File was apparently opened in June 2021, but in the manner in which Net-HaMishpat is designed and operated, Requester has no way to know what the commencing record in instant court file  was, by whom, of what nature, and/or its date of filing.
6. The Old File was entered as type "Criminal File". The New File was entered as type "Criminal Localization File". Registration of Requester's 09.09.2021 Request under such court type remains inexplicable.
7. The above referenced Judge Friedman Feldman Decision fails to state in the language of the decision, which court type she is referring to - the Old File, or the New File. Therefore, following such unusual registration, as ourlined above, the essence of the Hon Judge Decision, as follows, remains vague and ambiguous:
The matter was reviewed and decided before, decisions, which where access to inspect was not provided, were transmitted to the Requester, and today all decisions are open to the public. There is no room for additional requests in this matter.
8. Requester has extensive experience in requests to inspect in the various courts, but has never before encountered a case with such an array of problems, or even few of them, in the registration of its requests, as seen in its September 09, 2021 Request to Inspect. Therefore, Requester claims that the registration of its September 09, 2021 Request to Inspect and also the registration of the Hon Judge Friedman Feldman September 10, 2021 Decision in the New File, instead of in the Old File, is extremetly unusual and/or invalid.
9. I request your response on instant inquiry without delay, time is of the essence.
10. The Hon Court should grant instant inquiry by law and in the interest of due justice.

_______________
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert NGO (AR)
Tel Aviv, today Septeber 14, 2021

2021-09-09 מה מסתירים השופטים בחתימות האלקטרוניות בנט-המשפט? עתירה הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

מה מסתירים השופטים בחתימות האלקטרוניות בנט-המשפט? עתירה הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

עתירת חופש המידע הוגשה היום מטעם ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל.  עניינן של בקשת חופש המידע והעתירה הוא מהותה של הישות המסתורית המתקראת "Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל ואופן התנהלותה. העותרים לא צלחו במאמציהם לגלות מידע אודות ישות מסתורית זו במרשם התאגידים או ברשומות, וככל הנראה אינה תאגיד ואינה גוף שלטוני במדינת ישראל.

מה חשיבותה של "Israeli Courts Authority”?

לגוף המתקרא "Israeli Courts Authority” חשיבות מרכזית ביחס לתקינותה ולתקפותה של מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים, נט-המשפט. שכן - הגוף המתקרא "Israeli Courts Authority”, הוא בו-זמנית הגורם החותם והגורם המאשר בכל החתימות האלקטרוניות על כתבי ההחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט. 

אין במערכת חתימות אלקטרוניות של השופטים כאנשים מזוהים, וגם מועד החתימה אינו גלוי בנתוני החתימה האלקטרונית. על כל ההחלטות ופסקי הדין קיימות אך ורק חתימות גנריות של "Israeli Courts Authority”. ספק רב אם ניתן לראות בחתימות גנריות אלה חתימות על פי הגדרות מקובלות של חתימות אלקטרוניות או חתימות בכלל... 

יתר על כן, הן מערכת קריאת החתימות האלקטרוניות בתכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין והן מערכת בדיקת החתימות האלקטרוניות בתוכנה הייעודית של חברת Personal ID מתריעות שהחתימות האלקטרוניות של "Israeli Courts Authority” אינן חתימות אלקטרוניות אמינות ואינן חתימות תקפות...

הממצאים ביחס לאי תקינות החתימות האלקטרוניות של השופטים במערכת נט-המשפט מערערים את אמינותם ותקפותם של כלל כתבי ההחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט.  במילים אחרות: "Israeli Courts Authority” קשורה קשר ישיר למגפת הפברוקים הפורחת בבתי המשפט מאז התקנת מערכת נט-המשפט...

העתירה מבקשת תשובה כדין על פי חוק חופש המידע בשאלות פשוטות, שהנהלת בתי המשפט מסרבת בעקשנות לענות עליהן: מסמכים או אסמכתאות המעידים על כינונה של "Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל, שמות בעלי התפקידים הבכירים ב-"Israeli Courts Authority”, ותיעוד (פרוטוקולים) של פעולות ההנהלה הבכירה של "Israeli Courts Authority” בעת האחרונה... 

סירובם המתמשך של המשיבים - מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל והנהלת בתי המשפט לומר דבר וחצי דבר בעניין מהותה של הישות המתקראת "Israeli Courts Authority” חסר פשר ותמוה.

הכשלים ביישום החתימות האלקטרוניות של השופטים  מצביעים שוב על הצורך בביקורת ציבורית חיצונית של מערכת נט-המשפט ואופן הפעלתה.

קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/09/2021-09-09.html

כתב העתירה עם נספחיו: https://drive.google.com/file/d/1k5iEiq2_rPES7DP8KXxHYjmny22SI2W0/view?usp=sharing

 

תמונה. "נט-המשפט -- קשר ממוחשב מאובטח לבתי המשפט"... ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

 

תמונה. קריאת חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על פסק דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין או באמצעות התכנה הייעודית של Personal ID מראה שהחתימות אינן תקינות ואינן אמינות:

מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין... 

הונפק עבור: Israeli Courts Authority. 

הונפק על ידי: Israeli Courts Authority. 

בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099.

תמונות. קריאת החתימה האלקטרונית של בעל דין על כתב בית דין באמצעות התוכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין או באמצעות התוכנה הייעודית של חברת Personal ID מראה שהחתימות תקינות:

מצב האישור: אישור זה תקין.

הונפק עבור: שם המשתמש ומספר ת"ז (כאן הושחר) או מספר רישיון עו"ד.

הונפק ע"י: Personal ID

בתוקף מ-24.03.2020 עד 23.03.2026.

-----

להלן העתירה ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ' מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, שהוגשה היום לרישום בבית המשפט המחוזי בירושלים

בבית המשפט המחוזי ירושלים עת"מ 11963-09-21

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)

ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה (ת"ז )

כתובת: רח' המעפילים 23, תל אביב

המען לדואר: ת"ד 33407, תל-אביב

דוא"ל: joseph.zernik@ 

פקס:   077-3179186

העותרים

- נ ג ד -

1. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

2. הנהלת בתי המשפט

3. הממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט שרון סבן-ספראי

כתובת: רחוב כנפי נשרים 22, גבעת שאול, ירושלים 9546436

דוא"ל: hofesh-hamida@

פקס: 02-6513191

כולם באמצעות פרקליטות המדינה, מחוז ירושלים (אזרחי)

דוא"ל: Min-Jer@ 

המשיבים

תאריך ההחלטה עליה עותרים: תשובת חופש המידע מיום 02.08.2021 על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021.

מועד המצאת ההחלטה עליה מערערים: 02.08.2021.

המותב המוסמך לדון בעתירה: בית המשפט המחוזי י-ם.

סעיף החיקוק המסמיך את המותב הנ"ל לדון בעתירה דנן: תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים.מנהליים (סדרי דין) התשס"א-2000,  וכן סעיף 17(א) לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998. 

סכום האגרה: 1,969 ש"ח, אגרה מס' 20 בתוספת (תקנה 2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה, שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? כן. פירוט: עת"מ 39537-05-20 צרניק נ' מרזל בעניין בקשת חופש המידע 269/2019, שכללה אוסף עניינים. העתירה נמחקה לאחר תשובה מקדמית של המשיבים מבלי שניתנה תשובה על העניינים שבבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021, שהיא עילת העת"מ דנן.  פירוט נוסף להלן.

עתירה על פי חוק חופש המידע התשנ"ח-1998

מוגשת בזאת עתירת חופש המידע על פי חוק חופש המידע התשנ"ח-1998 מטעם העותרת, עמותת ערנות לזכויות האדם ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה, לחייב את המשיבים למסור לעותרת את מלוא המידע שבוקש במסגרת בקשת חופש המידע‬‬, שהוגשה ביום 17.07.2021, דהיינו -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

העתירה מבקשת תשובה כדין על פי חוק חופש המידע במקום בו לא ניתן המידע המבוקש כלל. 

העתירה טוענת שהמשיבים טעו הן מהבחינה העובדתית והן מהבחינה החוקית בנימוקים שנתנו לסירובם לספק את המידע המבוקש.

העותרת והמייצג מגישים בקשות חופש המידע להנהלת בתי המשפט מתוך עיסוק עניין רב שנים בניטור מערכות המידע של מערכת המשפט. המידע המבוקש קריטי להבנת אופן פעולתה של מערכת נט-המשפט. העותרים פונים עתה לבית המשפט, כמו בעבר, רק לאחר לא קיבלו מענה סביר על פניות חוזרות למשיבים, בניסיון לממש את זכותם לקבלת המידע על פי דין ולייתר פעולה משפטית.

I. סמכות

1. על פי תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000,  וכן על פי סעיף 17(א) לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998 – בית המשפט המחוזי ירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הוא הסמכות העניינית והמקומית לדון בעתירה זאת, שכן ההחלטה בעניין בקשת חופש המידע‫‪מיום 17.07.2021 ‬‬ ניתנה ע"י הנהלת בתי המשפט בירושלים.

II. הצדדים

1. העותרת היא עמותה בתחום זכויות האדם. המייצג, ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה, הוא פעיל זכויות אדם, הפועל יותר מעשור במסגרת Human Rights Alert NGO. מאז שנת 2017, המשיכה העמותה הרשומה, ערנות לזכויות האדם אל"מ, את פעולתו של ה-NGO. מטרתם המרכזית של ה-NGO והעמותה היא ניטור מערכת המשפט, ובפרט, מערכות מידע ממשלתיות – פעילות לתועלת הציבור.  העותרת והמייצג מוכרים בזירה המקצועית הבינלאומית בתחום זה. [1] ארבעה (4) דוחות של ה-NGO, שהמייצג היה מחברם הראשי, התקבלו ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם, בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, ונכללו בדוחות התקופתיים הסופיים של המועצה (על ארה"ב - בשנים 2010, 2015, ועל ישראל – בשנים 2013, 2018). קרוב לוודאי שדוחות אלה, שבמרכזם ניתוח פעולתן של מערכות לניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט בארה"ב (הן בקליפורניה והן בבתי המשפט הפדרליים) ובישראל (הן מערכת נט-המשפט והן מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון), הם הראשונים מסוגם בתחום הדוחות הבינלאומיים על זכויות האדם. עבודתו של המייצג בתחום זה אף זכתה לדברי הערכה של מומחים למדעי המחשב ולמשפטים בארץ ומחוצה לה. 

2. המשיבים הם מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, והממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט.  על פי סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מנהל בתי המשפט אחראי בפני שר המשפטים על ביצועם של סדרי המנהל בבתי המשפט. 

III. השתלשלות העניינים בבקשה

3. ביום 17.07.2021 הוגשה בקשת חופש המידע‫ מטעם העותרת למשיבה 3  – הממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט, הגב' שרון סבן-ספראי (נספח ע/1). המידע המבוקש הוגדר באופן ברור וממוקד -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה. חשיבותו הקריטית של מידע זה להבנת אופן פעולתה של מערכת נט-המשפט מובהרת בסופו של עמ' 1   (II. רקע) ובראשו של עמ' 2 (תמונה 1) לבקשת חופש המידע.

4. ביום 02.08.2021 ניתנה תשובת חופש המידע מטעם המשיבים (נספח ע/2), שסירבה לספק את המידע המבוקש. התשובה אומרת: 

"והריני משיבה שניתן לך מענה לשאלותיך מטעמה של הנהלת בתי המשפט במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20 שהוגשה על ידך. למעלה מן הדרוש, יצוין כי בהחלטתו מיום 17.9.2020 קבע בית המשפט כי "נראה כי בתשובות שסיפקו עד כה יש משום מענה מספק לפניותיו של העותר עובר להגשת העתירה והן לדרישת ההבהרה שלאחריה. בנסיבות אלה יש לקבוע כי העתירה מיצתה את עצמה. לפיכך אני מורה על מחיקתה"."‬ ‫‪‬‬

5. ביום 08.08.2021 פנתה העותרת שוב להנהלת בתי המשפט (נספח ע/3) בניסיון לקבל תשובה כדין לבקשת חופש המידע. הפנייה אומרת: 

"בעתירה המנהלית הנ"ל לא נתנה הנהלת בתי המשפט כל מענה בעניין "Israeli Courts Authority" ולא אמרה דבר וחצי דבר בעניין "Israeli Courts Authority". תשובתה המקדמית של הנהלת בתי המשפט נגעה לעניינים אחרים, כולל בפרט עניין "הרשות השופטת"." 

מתוך כוונה לייתר פעולה משפטית נוספת, הפנייה מוסיפה ומבקשת:

"ככל שמשמעותה של תשובתכם היא, ש"הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority" הם אותו גוף עצמו, אנא אמרי זאת במפורש בתשובה לבקשת חופש המידע שבנידון."

6. ביום 09.08.2021 ניתנה תשובה נוספת מטעם המשיבים (נספח ע/4). תשובה זו אומרת:

"הריני  משיבה ששאלתך אינה מתאימה להתברר לפי הוראות החוק, הואיל והנשאל בה אינו בגדר בקשה לקבלת מידע לפי הגדרתו בסעיף 2 לחוק."

7. ביום 31.08.2021 שבה ופנתה העותרת למשיבים (נספח ע/5) בניסיון לקבל מענה על בקשת חופש המידע, ולייתר פעולה משפטית: 

"3. בתשובת הנהלת בתי המשפט בעתירה המנהלית הנ"ל לא נתנה הנהלת בתי המשפט כל מענה בעניין "Israeli Courts Authority" ולא אמרה דבר וחצי דבר בעניין "Israeli Courts Authority". תשובתה המקדמית של הנהלת בתי המשפט נגעה לעניינים אחרים, כולל בפרט עניין "הרשות השופטת". 

4. בפרט תמוהה תגובת הנהלת בתי המשפט במכתבכם מיום 02 באוגוסט, 2021, שאינה מספקת כל הנמקה מתוך חוק חופש המידע לאי מתן תשובה על הבקשה. מכתבכם טוען בפועל, שניתן להנהלת בתי המשפט היתר להימנע מלענות על פי חוק חופש המידע בעניין מהותה של - Israeli Courts Authority.

5. מחיקתה של העתירה הנ"ל בהחלטה מיום 17.09.2020, לאחר שניתנו בה תשובות על עניינים אחרים, לא הייתה מעשה בית דין, ואין בה משום בטלות העילה.

6. לפיכך, הריני חוזר ומבקש את תשובתכם לגופה של בקשת חופש המידע שבנידון ללא שיהוי. הזמן הוא מעיקרו של העניין."

8. לאחר שלא התקבלה כל תשובה על הפנייה מיום 31.08.2021, חזרה העותרת ופנתה למשיבים ביום 05.09.2021 (נספח ע/6) וביקשה שוב את תשובתם של המשיבים על בקשת חופש המידע: 

"6. ביום 31 לאוגוסט, 2021 פניתי שוב וביקשתי את תשובתכם על בקשת חופש המידע שבנידון. כל תשובה לא התקבלה עד היום.

7. לפיכך, על מנת לייתר פעולה משפטית, הריני חוזר ומבקש את תשובתכם לגופה של בקשת חופש המידע שבנידון ללא שיהוי. הזמן הוא מעיקרו של העניין."

9. ביום 05.09.2021 התקבלה תשובת המשיבים על הפניות מיום 31.08.2021, ומיום 05.09.2021 (נספח ע/7). תשובה זו אומרת: 

"אין לי להוסיף על האמור במענים שניתנו לך מיום 02.08.2021 ומיום 09.08.2021, אשר מצורפים בזה שנית לנוחותך".

IV. המידע המבוקש שלא ניתן ע"י המשיבים והסעד המבוקש

10.  המשיבים סירבו לספק תשובה כלשהי לגופה של בקשת חופש המידע מיום17.07.2021 (נספח ע/1):

"1. העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל (גוף שלטוני, תאגיד, וכו');

2. העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי), או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינויים על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב “Israeli Courts Authority”, וכן

3. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי), כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2018, ועד יום מתן התשובה על בקשה זו."

11. הסעד אותו מבקשת העותרת הוא תשובת המשיבים כדין על שלושת הסעיפים הנ"ל לבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021.

V. טיעוני העותרת שבעובדה ובחוק

12. טעו המשיבים מהבחינה העובדתית בתשובתם מיום 02.08.2021 (נספח ע/2), בסרבם לענות על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021 בהנמקה, "ניתן לך מענה לשאלותיך מטעמה של הנהלת בתי המשפט במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20".  

13. עניינה של העתירה המנהלית 39537-05-20 היה אי מתן תשובה ראויה על בקשת חופש המידע 269/2019 (נספח ע/8), שהייתה מורכבת ורבת סעיפים. 

14. תשובת חופש המידע 269/2019 (נספח ע/9) סיפקה מידע, שניסוחו סתום למחצה, באשר לבסיס החוקי לכינונה של "הרשות השופטת" ואופן התנהלותה (סעיפים 4-2 לתשובה):

“2. אשר לסעיף 1 לבקשתך הרשות השופטת מכוח חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.”

באשר לפעולתה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority כגורם מאשר לחתימות אלקטרוניות, סעיף 8 לתשובת חופש המידע 269/2019 הפנה את העותרת למשרד המשפטים:

"8. אשר לסעיפים 8-7 לבקשתך אשיב שהחתימות האלקטרוניות מנוהלות על ידי משרד המשפטים. לפיכך דינה של הבקשה בהתאם לסעיף 8(5) לחוק. באפשרותך לפנות בבקשה מתאימה לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים..."‬‬

אולם תשובת חופש המידע 269/2019 לא אמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

15. בהמשך, טען העותר בעת"מ 39537-05-20, בין השאר, שתשובת חופש המידע הנ"ל, באשר לבסיס החוקי לכינונה של "הרשות השופטת", אינה תשובה תקינה. 

16. ואכן, סעיף 4 לתשובתם המקדמית של המשיבים מיום 13.07.2020 בעת"מ 39537-05-20 (נספח ע/10) תיקן את הטעות שנפלה בתשובת חופש המידע 269/2019:

"4. אין בישראל גוף שלטוני ששמו "הרשות השופטת" והשימוש בכינוי זה בפרסומים שונים מתייחס לבתי המשפט ולהנהלת בתי המשפט."

אולם תשובתם המקדמית של המשיבים מיום 13.07.2020 בעת"מ 39537-05-20 לא אמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

17. סעיף 6 לתגובת המשיבים מיום 10.09.2020 בעת"מ 39537-05-20 (נספח ע/11), שסיפקה השלמה לתגובתם המקדמית לעתירה, גם תיקן את הטעות שנפלה בתשובת חופש המידע 269/2019, שהפנתה את העותרת למשרד המשפטים (סעיף 14 לעיל): 

"... "‬Israeli Courts Authority", כנוסח העותר, אינה רשומה כ"גורם מאשר" במרשם המתנהל במשרד המשפטים לפי חוק חתימה אלקטרונית תשס"א-2001 (להלן: "חוק  חתימה אלקטרונית"), וממילא לא ניתן היה לספק תיעוד לרישום שכן, כאמור מדובר במידע שאינו קיים."

באשר לפעולותיה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority כגורם חותם וגורם מאשר בו-זמנית לחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט, סעיף 6 הפנה הפעם את העותרת לרשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה:

"6. ... ככל שהעותר מעוניין במידע לגבי הפקת כרטיסי תמו"ז, ניתן לפנות בעניין זה לרשות התקשוב הממשלתי."

אולם גם תגובת המשיבים מיום 10.09.2020 בעת"מ 39537-05-20, לא אמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

18. למען הסר ספק, יש להבחין בין שתי הישויות - "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority": 

• "הרשות השופטת" -- אינה גוף שלטוני, אלא כינוי (כפי שהתברר בעקבות עת"מ 39537-05-20 צרניק נ' מרזל), שהנהלת בתי המשפט עושה בו שימוש נרחב בפרסום מידע לציבור הרחב ולתקשורת, במקום לפרסם אותו תחת שמה החוקי.
• "Israeli Courts Authority" -- היא ישות המופיעה אך ורק בקשר לתפעול מערכת החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט -- כגורם חותם וגורם מאשר בו-זמנית של החתימות האלקטרוניות על כתבי החלטות ופסקי דין בנט-המשפט. העותרים אינם מכירים כל הופעה של הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" מחוץ למערכת נט-המשפט.
• שתי ישויות אלה שונות זו מזו. השם האחד אינו תרגום של השם השני. התרגום הנכון לאנגלית של "הרשות השופטת" הוא "Israeli Judicial Authority"'. דף בשם אנגלי זה אף מתפרסם מטעם הנהלת בתי המשפט ברשת האינטרנט.[2]

19. טעו המשיבים מהבחינה החוקית בסירובם לענות על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021,   אותו נימקו בתשובתם מיום 02.08.2021 (נספח ע/2) - "ניתן לך מענה לשאלותיך מטעמה של הנהלת בתי המשפט במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20". המענה לבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021 לא ניתן במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20. יתר על כן, ההליכים בעתירה המנהלית 39537-05-20 אף לא פטרו את המשיבים מחובתם לענות על פי דין על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021. המשיבים לא סיפקו בתשובתם כל הנמקה על פי חוק חופש המידע לסירובם לספק את המידע המבוקש בבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021.

20. זאת ועד, בתשובתם מיום 02.08.2021 (נספח ע/2) על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021, נימקו המשיבים את סירובם להשיב כדין על בקשת חופש המידע בהחלטתו של בית המשפט מיום 17.9.2020 במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20, כי "... העתירה מיצתה את עצמה. לפיכך אני מורה על מחיקתה". בפנייתה החוזרת מיום 31.08.2021 (נספח ע/5) הבהירה העותרת: "מחיקתה של העתירה הנ"ל בהחלטה מיום 17.09.2020, לאחר שניתנו בה תשובות על עניינים אחרים, לא הייתה מעשה בית דין, ואין בה משום בטלות העילה".

21. באשר לשאר הנושאים בבקשת חופש המידע 269/2019, שאינם "הרשות השופטת", ובכללם      "Israeli Courts Authority", פסקה 5 לתשובתם המקדמית של המשיבים מיום 13.07.2020 בעת"מ 39537-05-20 (נספח ע/10) טענה "בעתירה מופיעים נושאים נוספים... ככל שהסעד המבוקש אינו נוגע לקבלת מידע, המשיבים סבורים כי אין מקום לכריכתו במסגרת העתירה דנן". בהנמקה זו ביקשו המשיבים את מחיקתה של עת"מ 39537-05-20. אין מקום לספק, שהסעד המבוקש עתה הוא "קבלת מידע", והוא אכן הופרד משאר הנושאים בבקשת חופש המידע 269/2019 ובעת"מ  39537-05-20 ואינו כרוך בהם... 

22. עת"מ 39537-05-20 אכן נמחקה לבסוף בהחלטתו של כב' השופט רם וינוגרד מיום 17.9.2020 (נספח ע/12), אולם זאת מבלי שניתנה כל תשובה מטעם המשיבים, שאמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה.

23. לפיכך מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיפים 3-1 לבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021 (שהעתקם בפסקה 11 לעיל) אודות הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

_______________

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה

תל-אביב, היום: 09 בספטמבר, 2021.

___________________

1 For example, Petitioner’s academic publications in this area are cited in Wikipedia, and likewise in various other books and academic publications:

Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights

2The Israeli Judicial Authority

https://www.gov.il/en/departments/the_judicial_authority/govil-landing-page