Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Sunday, September 13, 2020

2020-09-14 מדינת ישראל נ נתניהו: גרוסקופף פסק שיש לגלות את "ההחלטות בפתקית" - אבל מתי?

מדינת ישראל נ נתניהו: גרוסקופף פסק שיש לגלות את "ההחלטות בפתקית" - אבל מתי?

שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ניסו להסתיר שלא כדין כ-75% מההחלטות בתיק מ"י נ נתניהו. החלטת השופט עופר גרוסקופף בערעור בבית המשפט העליון אישרה את זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין - עניין ברור על פי החיקוק וההלכה המחייבת - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי, חוקתי, על-חוקי...". אבל הנהלת בתי המשפט מתמהמהת בביצוע ההחלטה. 

מכתב למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל מבקש שיבהיר: מתי תתבצע המצאת ההחלטות בפתקית בתיק מדינת ישראל נ נתניהו?  

יש לציין שוועידת האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" [Strengthening Judicial Integrity against Corruption] מציינת העלמת תיקים, החלטות ופסקי דין שלא כדין, בפני עצמה, כסממן של בתי משפט מושחתים.

האירוע כולו משקף שוב את חוסר התקפות של נט-המשפט - מערכת המידע שיצרה הנהלת בתי המשפט, ושליבת פיתוחה נערכה תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון ובועז אוקון כמנהל בתי המשפט. בין השאר, נבנתה במערכת שיטת "ההחלטות בפתקית" שמאפשרת להסתיר החלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. 

---

דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה בדו"ח הסופי על ישראל לשנת 2018 כך: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

קראו בבלוגhttps://human-rights-alert.blogspot.com/2020/09/2020-09-14.html

  


תל-אביב, 14 בספטמבר - יותר מ-3 שבועות חלפו מיום מתן פסק הדין של השופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון בתיק רע"א ‫‪4421/20‬‬ צרניק נ מ"י, נתניהו, אלוביץ, אלוביץ ומוזס. פסק דין זה קובע

"הנהלת בתי המשפט תמצא את הדרך הנאותה להמציא את ההחלטות הטכניות בת"פ ‫‪67104-01-20‬‬ לידי המבקש.” 

מאמר של עו"ד אביגדור פלדמן אודות פסק הדין הוכתר ע"י עורכי "הארץ" - "אחד האירועים ההיסטוריים בעולם המשפט שלנו"...

אולם עד היום לא הומצאו ההחלטות לידי המבקש.

מכתב שנשלח היום למנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, מבקש להבהיר: מתי יומצאו "ההחלטות בפתקית"?




Saturday, September 12, 2020

2020-09-13 לשחרר את רומן זדורוב! השופט חנן מלצר דחה בקשה להצטרפות כידידת בית המשפט - שתיעדה פברוק כללי של המשפט בנצרת

 לשחרר את רומן זדורוב! השופט חנן מלצר דחה בקשה להצטרפות כידידת בית המשפט - שתיעדה פברוק כללי של המשפט בנצרת בשנים 2010-2007

הבקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בבקשה למשפט חוזר לא עסקה בנעליים, לא עסקה במכנסיים, לא עסקה בשערות, ולא עסקה בכתמי דם וטביעות אצבעות. הבקשה עסקה אך ורק בהתנהלות השופטים בבית המשפט המחוזי נצרת בשנים 2010-2007.  הבקשה הציגה ראיות לפברוק כללי של הליכי משפט (מעשי ורדה אלשייך) - ניהול הליכי משפט למראית עין ע"י מותב השופטים יצחק כהן (עבריין מין מורשע), אסתר הלמן וחיים גלפז. 

"לטענת המבקשת, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר), אין ספק, שמשפט שבו לא ניתנו מעולם ולא נרשמו מעולם הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין אלא "טיוטות" בלבד; בו לאחד משופטי המותב לא היה יומן בית משפט כלל; בו קיים חשש ברור שאחד השופטים לא שימש כשופט של ממש בפועל, אלא כ"ניצב" בלבד; ובו שופטי בית המשפט מונעים במשך שנים את הגישה לעיון בהחלטות בית המשפט בהנמקה שהעיון נועד לבדוק את התנהלות השופטים – הוא משפט בו נמצאו פגמים דיוניים חמורים. בנוסף לפגמים הדיוניים החמורים הנטענים הנ"ל, פרשה זו מעלה חששות חמורים ביחס להתנהלות המותב לנוכח המצב חסר התקדים במהלך אותו משפט בקשר להעלמת עין של הפרקליטות מתלונות נגד השופט יצחק כהן, אב המותב, על עבירות מין, והתנהלותו העוינת של בית המשפט כלפי עדת הגנה מרכזית – ד"ר מאיה פורמן, שהמשיכה ב”מסע רדיפה” ע”י הפרקליטות.  לפיכך, על פי ההלכה המחייבת בפסיקתם של השופטים אהרן ברק ודליה דורנר – אין הנידון רומן זדורוב חייב להראות, כי אלמלא הפגמים הנ”ל תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונות. רומן זדורוב זכאי למשפט חוזר."

הבקשה מציינת שחוק העונשין בישראל אינו מגדיר עבירה מסוג זה בדיוק, ובכל שנות המדינה לא הוגש כתב אישום נגד שופט בגין עבירות מסוג זה, למרות שאוסף מקרים, הבולט שבהם - ורדה אלשייך - נחשפו במהלך השנים. בארה"ב, עבירות מסוג זה נקראות "הדמיית הליך חוקי", "הונאה של בית המשפט", או "שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט", והעונש עליהן הוא עד מאסר עולם ומוות. 

השופט חנן מלצר דחה את הבקשה בהנמקה האומרת בעיקרה: "עיון בבקשה מלמד כי העמדה אותה מעוניינת המבקשת-להצטרף להציג, מתמקדת בטענות לפגמים פרטניים שונים שנפלו, לשיטתה, בהליכים שנוהלו בעניינו של רומן זדורוב (להלן: המבקש) בפני בית המשפט המחוזי בנצרת הנכבד. בהיות המבקש מיוצג, הרי שהעלאת טענות מסוג זה בשלב של בקשה למשפט חוזר (לאחר שניתן פסק דין של בית המשפט העליון במכלול), וזאת בניגוד לבחירתו המושכלת של המבקש שלא עשה כן – עלולה לפגוע במבקש ובזכויותיו, תוך שהיא גורעת מיעילות הדיון וגורמת לסרבולו. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שעסקינן בהליך פלילי, שהינו בישראל הליך אדוורסרי במהותו, אשר במסגרתו – ההקפדה על זכותו של הנידון לנהל את ההליך בהתאם לשיקול דעתו הינה עיקרון מרכזי."

יש לתמוה על התייחסותו של השופט מלצר ל"פסק דין של בית המשפט העליון במכלול". ברור ש"מכלול" ההליכים, כולל הערעור בעליון, ופסק הדין המשלים בנצרת בשנת 2014 חסרי תוקף מיסודם - שכן אין בבית המשפט המחוזי נצרת הכרעת דין וגזר דין תקפים ועשויים כדין משנת 2020 - בתום המשפט המקורי.  עניין זה תועד בפירוט בבקשה להצטרפות כידידת בית המשפט.

החשש הברור הוא שמערכת החוק והמשפט אינה מסוגלת להתמודד עם שחיתות ברמה שנחשפה בפרשת רומן זדורוב.  פרופ' קרמניצר סיכם את המצב: "אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגנה בעיקר על עצמה".

ערעור על מניעת זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום בתיק רומן זדורוב בנצרת תלוי ועומד בבית המשפט העליון  - רע"א 5516/20 ערנות לזכויות האדם אל"מ נ רומן זדורוב ומדינת ישראל. עיון בהחלטות אלה, שהשופטים מסתירים בעקשנות בניגוד לחוק, יאשש קרוב לוודאי את הטענות על פברוק כללי של משפט רומן זדורוב בנצרת.

חוסר תקפותה של מערכת נט-המשפט - מערכת המידע של בתי המשפט - שוב עומדת במרכז הפרשה.

---

דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה בדו"ח הסופי על ישראל לשנת 2018 כך: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

---

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/09/2020-09-13.html

החלטת השופט מלצר בבקשה להצטרפות כידידת בית המשפט: 

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\810\068\k27&fileName=19068810.K27&type=2

ערעור בעליון בעניין מניעת זכות העיון בהחלטות בתיק רומן זדורוב בנצרת:

https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/08/2020-08-08.html

 


   
 
תמונות. השופטת אסתר הלמן, השופט לשעבר יצחק כהן, והשופט חיים גלפז המנוח - חברי המותב בשנים 2010-2007. 
---

תמונות. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת השופט אברהם אברהם, והחלטתו למנוע עיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום בתיק פ"ח 502-07 מ"י נ רומן זדורוב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..."  ההחלטה נקראת כהודאה באשמה והכרזה על העלמת ראיות לדבר עבירה.

----
תל-אביב, 03 לאוגוסט - בקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" הוגשה היום ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם בבית המשפט העליון בתיק מ"ח 6881/19 זדורוב נ מדינת ישראל.
כנספח לבקשה בעליון הוגשה הבקשה לעיון בהחלטות בית המשפט המחוזי נצרת, שבקישור שלהלן:


בבית המשפט העליון                                  מ"ח   6881/19 

המבקשתערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)

Human Rights Alert NGO (AR 80654598)

באמצעות ד"ר יוסף צרניקחבר ועד ומנהל המחקר בעמותה

תד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186; דוא"ל: joseph.zernik@

נ ג ד -

המשיבים: 1. רומן זדורוב

באמצעות עו"ד ירום הלוי

דוא"לyaromhalevy@

2. מדינת ישראל

באמצעות עו"ד איתמר גלבפיש

דוא"ל:

בקשה להצטרף לדיון במעמד "ידידת בית המשפט"

בית המשפט הנכבד מתבקש להתיר למבקשת להצטרף לדיון בבקשה למשפט חוזר דנן במעמד של "ידידת בית המשפט".

ואלה נימוקי הבקשה:

  1. סעיף 31(אלחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מונה את העילות למשפט חוזרביניהן – הרביעית היא:

(4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

  1. שבקשה זאת תתמקד בראיות ובטענות להפרות של הזכות החוקתית להליך ראוי בהליכים בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בשנים 2010-2007, העולים עד כדי חשש להתנהלות הליכים חסרי תוקף מיסודם – הליכים למראית עיןלמיטב ידיעתה של המבקשתראיות וטיעונים אלה לא הועלו במסגרת הבקשה למשפט חוזר התלויה ועומדת עתה לפני בית המשפטוכן לא הועלו בהליכים קודמים בבית המשפט העליון בעניינו של מר רומן זדורוב.

הראיות

  1. הראיות לשיבוש ההליכים כנ"ל מפורטות בבקשה לעיון בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב מיום 21 ליולי, 2020 (מצ"ב נספח מ/1). עד היום לא ניתנה החלטה בבקשה זאתסיכום הראיות להלן.

  2. אין בנמצא בתיק האלקטרוני בנט-המשפט כתבי הכרעת דין ו/או גזר דין עשויים כדין משנת 2010 (סעיפים 14-12 לבקשת העיוןנספח מ/1): המסמכים המוצגים בבקשת העיון מראים גרסאות שונות של כתבי "הכרעת דיןו"גזר דיןמיום 14 לספטמבר, 2010. לטענת המבקשת אף אחד מהם אינו יכול להיחשב ככתב בית דין תקף ובר-אכיפההפגם הבולט בכל המסמכים הוא היעדר כל חתימה של השופט חיים גלפז על כתב בית דין כלשהו שהתגלה בתיק בנצרת עד היוםיצירתם ושמירתם של פסקי דין עשויים כדין מוכר כבר מאות שנים כתנאי הכרחי להתנהלותו של בית משפט כשיר שבכתובים [competent Court of Record].

  3. לפיכךיש לראות בכתבי "הכרעת הדיןו"גזר הדיןמיום 14 לספטמבר, 2010, “טיוטות"בלבדשאינן כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה (וראו פסקאות 22-20, להלן).

  4. אין בנמצא בתיק האלקטרוני רישום של “הכרעת הדיןו"גזר הדיןמיום 14 לספטמבר, 2010, בכרטיסיית "פסקי דיןבנט-המשפט (סעיפים 17-15 לבקשת העיוןנספח מ/1):רישום ראויאמין של פסקי הדין הוא תנאי הכרחי להתנהלות בית משפט כשיר. “ספר פסקי הדיןנחשב "ספר יסודשל כל בית משפט כשירוניהולו כדין – תנאי הכרחי להתנהלותו של בית משפט שבכתובים [competent Court of Record]. בדיקת הנתונים בתיק בית המשפט המחוזי נצרת במערכת נט-המשפט גישת הציבור מראה שהכרעת הדין וגזר הדין מיום 14 לספטמבר, 2010, אינם מופיעים כלל בכרטיסיית "פסקי דין". לעומת זאת,פסק הדין המשלים משנת 2014 נרשם בכרטיסיית "פסקי דין", אולם תחת הרישום המשובש - "הוראה לבא כוח הנאשמים להגיש ייפוי כוח".

  5. אין בנמצא יומן דיונים לשופט חיים גלפז לשנת 2010 (סעיפים 19-18 לבקשת העיוןנספח מ/1): נתוני היומנים בית המשפט המחוזי נצרתכפי שהם מופיעים במערכת נט-המשפט מראים:

איומן בית המשפט הוא עמום במקרה הטוב – אינו מספק את מספרי התיקים ושמות הצדדיםאלא רק נתונים כלליים לגבי סך כל מספר הדיונים לסוגיהם לכל שופט באותו יום.

בכרטיסיית מועדי דיון ביחס לתיק עצמו אכן מראה את רישום הדיון ביום 14 לספטמבר, 2010.

ג) יומן בית המשפט – דיונים לשופט ליום דיונים השופט יצחק כהן – אכן מראה את רישום תיק רומן זדורוב כדיון היחידי של השופט יצחק כהן משעה 9:00 ועד שעה 10:30.

דיומן בית המשפט – דיונים לשופט ליום דיונים השופטת אסתר הלמן – מראה רישום של שבעה (7) תיקים שונים בין השעה 9:00 לשעה 10:00, ובכללם תיק רומן זדורובוכולם רשומים "התקיים".

היומן בית המשפט – דיונים לשופט ליום דיונים השופט חיים גלפז (שהיה אז שופט עמית) – אינו קיים כלל.

  1. יומן בית המשפט גם הוא מוכר כ"ספר יסוד", המגדיר את פעולתו החוקית והמוסמכת של כל בית משפט כשיר שבכתובים [competent Court of Record]. יומני בתי המשפט הם מכשיר יסוד במניעת ניהול הליכים למראית עיןבית משפט בו נתוני היומנים הם עמומים,דו-משמעייםו/או חסרי תוקף ייחשב לבית משפט בלתי כשיר בעליל.

  2. יתרה מזאתהראיות ביחס למסמכים הקיימים כ"הכרעת הדיןו"גזר הדין", בצירוף הראיות מיומן בית המשפט מעלים חשששהשופט חיים גלפז לא תפקד בפועל כשופט שישב בדין בהליכים בבית המשפט המחוזי נצרת בשנים 2010-2007 (סעיף 20 לבקשת העיוןנספח מ/1). כלומרהחשש הוא שהשופט חיים גלפז הופיע כ"ניצבבלבדלפיכך,החשש הוא שלא התקיים בפועל בהליכים בשנת 2010 מותב של שלושה כנדרש בסעיף 37(אלחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

  3. השופטים בנצרת – נשיא בית המשפט המחוזי אברהם אברהם והשופטת אסתר הלמן מונעים במשך שנים את הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורובמהשנים 2009-2007, שאינן אסורות בפרסוםהעיון בכתבים אלה יספק קרוב לוודאי ראיות חותכות לחשש האמור לעילביחס להתנהלותו של השופט חיים גלפז בהליכים בנצרת בשנים 2007-2010, ולאי קיום מותב של שלושה.

  4. יתרה מזאתהשופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן מונעים את העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בהנמקהשלטענת המבקשת היא חסרת בסיס בדין שהעיון מבוקש במטרה להעביר ביקורת על התנהלות השופטים (סעיפים 11-1 לבקשת העיון,נספח מ/1).

    החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 בינואר, 2016, היא הדוגמה הבולטת ביותר:

"המבקש שב על בקשותיושנושאןלכאורהעיון במסמכיםאלא שאלה אינן בקשות לעיוןכי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"לבכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש…"

החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 27 בנובמבר, 2019 מאזכרת את החלטתו הנ"ל של השופט אברהם אברהםחוזרת על הנמקתוואומרת:

"בהמשך להחלטות קודמות שניתנו על ידי כב’ הנשיא (מיום 25.1.16 ו-3.2.16) והואיל וגם מבקשה זו עולה כי אין מטרתה לעיין במסמכיםהיא נדחית מאותם טעמים.”

  1. ההנמקות מהטעמים הנ"לשבהחלטות השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן נוגדות לטענת המבקשת לא רק את החיקוק המפורשאלא גם את ההלכה המחייבת פסק דינו של הנשיא אהרן ברק בג"ץ1435/03 פלונית נבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפהפ"ד נח(1) 529 (2003), ופסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), (פורסם בנבו) (מצוטטים בהרחבה בפסקה לבקשת העיוןנספח מ/1). ההלכה קובעת כי הדין בישראל רואה בגישה לעיון נורמה חוקתיתשמטרתה "פתיחותשקיפות וביקורת ציבוריתעל התנהלות בתי המשפטולכןהגישה לעיון היא “תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”.

  2. לעניין זה – גישת הציבור לעיון כמכשיר לביקורת ציבורית על התנהלות בתי המשפט -בקשת העיון גם מצטטת בהרחבה את ההלכה המחייבת בארה"ב בפרשת קלטות הנשיא ניקסון Nixon v. Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589, 1978 -, וכן את סעיף י’ להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948).

  3. לפיכךלטענת המבקשתיש לראות את התנהלות השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן במניעת הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין כחלק מהראיות,המעלות חשששהשופטים בנצרת עוסקים בהעלמת הראיות להתנהלות בלתי ראויה בשנים 2010-2007 בתיק פ"ח מדינת ישראל נ רומן זדורובבפרט ביחס לאי הימצאות החלטות חתומות ע”י השופט חיים גלפזואי קיום מותב של שלושה.

    חשש זה דומה בעיקרו למה שכתב פרופ’ מוטה קרמניצר ביחס להתנהלות מערכת המשפט בכללה בפרשת רומן זדורוב [1]:

...אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגנה בעיקר על עצמה.”

ייתכן שגם מילותיו של עו"ד דייויד וינר ז"ל בפרשת עמוס ברנסתואמות את החשש ביחס להתנהלות השופטים בנצרת בפרשת רומן זדורוב [2]:

עמדו כחומה בצורה… ... להסתיר את האמת".

  1. :החששות ביחס להתנהלותו של המותב בנצרת בשנים 2010-2007 מועצמים לנוכח המצב יוצא הדופן במהלך המשפט בנצרתבו הפרקליטות כבר הייתה מודעת לתלונות על עבירות מין נגד נשיא בית המשפט המחוזי נצרת יצחק כהןאך נמנעה מכל מעש עד לחשיפת הפרשה בתקשורתבנוסףגם לאחר חשיפת הפרשהנמנעה חקירה ראויה של התנהלות הפרקליטות בעניין זה (פסקאות 32-28 לבקשת העיוןנספח מ/1).

  2. החששות ביחס למותב בנצרת בשנים 2010-2007 מועצמים לנוכח התנהלותו ביחס לעדה,הפתולוגית ד"ר מאיה פורמןשהעידה לטובתו של הנאשם רומן זדורובשתוארה כך: "שלושת השופטים הרימו את קולם עליהנזפו בה ולא אפשרו לה לסיים את תשובותיה” [3]. בהמשך התנהלה פרשה ממושכתשתוארה בתקשורת כ"רדיפהו/או "מסע נקמה"ו/או "מלחמת חורמהשל הפרקליטות נגד העדהשהעידה לטובתו של הנאשם רומן זדורוב [4,5]. גם פרשה זו לא נחקרה כראוי מעולם [6,7,8].

הטיעונים החוקייםניהול הליכים למראית עין - “הדמיית הליך חוקי" – ו"שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט"

  1. כלל הממצאים שתוארו לעילמעוררים את החשששבשנים 2010-2007 התנהלו בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב הליכי משפט למראית עיןהתנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כתופעה פסולה המתבצעת בבתי המשפטועיקרה בניהול הליכי משפט כביכול,תוך הנפקת מסמכים חסרי תוקףמתוך כוונה שייחזו ע"י אחרים כהליכי משפט תקפים וככתבי בית דין תקפים ובני אכיפהבדיוק מסיבה זאת נקבעו בחוקי המדינות השונות דרכים מדויקות לאותנטיקציה של כתבי בית דיןלרישום המסמכים ולניהול התיקים,ונקבעה זכות העיון בתיקי בתי המשפט.

  2. בחוקי המדינות השונות בארה"ב יש למעשים מסוג זה שמות שוניםלדוגמהבחוק העונשין של טקססמעשים מסוג זה נקראים "הדמיה של הליך חוקי" [Simulating Legal Process] - עבירה שדינה שנתיים מאסר [9]. עיקרההמצאה או פרסום של מסמך חסר תוקף מתוך כוונה שהנמען יקבל את סמכותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר אכיפהבפסיקה הפדרלית בארה"ב מעשים מסוג זה נקראים "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. אין הכוונה למרמה כגון עדות שקראו הגשת מסמכים מזויפים או מרמתיים ע"י הצדדיםאלא למרמה של קצין בית המשפטכגון שופט/רשם/מזכירשתוקפת את "המכונה השיפוטיתעצמה [10].

    קוד העונשין הפדרלי בארה"ב גם כולל סעיפים מיוחדיםהקובעים עבירות ועונשים חמורים למי שעוסק ב"שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט": העונשים על עבירת שלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת המשפט הם עד מאסר עולם ומוות [11]!

  3. למיטב ידיעתה של המבקשתלא הכירו עד היום המחוקק ו/או בתי המשפט במדינת ישראל באופן ישיר ומפורש בתופעה של ניהול הליכי משפט למראית עיןולמותר להוסיף – התנהלות מסוג זה מעולם לא נדונה ולא נענשה על פי הדין הפלילי במדינת ישראליחד עם זאתגם במדינת ישראל התגלו מעשים מסוג זה בבתי המשפט.

  4. הדוגמה הבולטת של ניהול הליכים למראית עין בתיקים האלקטרונייםשלאחר הפעלת מערכת נט-המשפטתועדה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקיםשל השופטת ורדה אלשייך בתיק פש"ר 1623/00 בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי בבית המשפט המחוזי תל-אביב [12].

    פרשה זאת מתועדת בפירוט רב בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012 (מצ"ב נספח מ/2). פסקה להחלטת הנציב קובעת: “פרוטוקול הדיוןחמש החלטות ופסק הדיןמצויים כולם במסמך אחד של בית המשפט שכותרתו "פרוטוקולוכך כונה בתלונות ובבירורן".

    גם פרשה זאת התאפיינה בהימצאותם של שני מסמכים שהם כביכול כתבי בית דין גרסה א’ וגרסה ב’ של אותו "פרוטוקולדיון בבית המשפטהפרשה נחשפהוהיא מוכרת בציבורכיוון שבגרסה ב’ של מסמך ה"פרוטוקולנערכו שינויים בעשרות מקומותשכללו"תוספות שהוכנסו גם לפיהם של הצדדים לדיון". גרסה ב’ של ה"פרוטוקולשימשה כבסיס לתלונה סמי-פלילית נגד עו”ד ארגזשהגישה הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין על פי הוראתה של השופטת ורדה אלשייךבתלונה זו הואשם עו"ד ארגז ש"ניסה לסכל את תפקידו של בית המשפט בעשיית דין צדק".

    לאחר שהפרשה התפוצצההגישה לשכת עורכי הדין תלונה נגד השופטת ורדה אלשייך לנציב תלונות הציבור על השופטיםהחלטת הנציב 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012, אכן קבעה שהשופטת ורדה אלשייך שינתה את ה"פרוטוקוללאחר מעשהבצורה שנועדה להציג את עו"ד ארגז כמי שפעל שלא כהלכה.

  5. אולם הנציב הגיע למסקנה נוספתמפתיעה לא פחותשני מסמכי ה"פרוטוקול" - הן גרסה א’ והן גרסה ב’ לא נחתמו ע”י השופטת ורדה אלשייךלכןקבע הנציבששתי הגרסאות היו "טיוטותחסרות תוקף בלבדיש להדגיש שובשגרסה ב’ של אותו "פרוטוקולעצמו הוגשה ע"י הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין כבסיס החוקי לתלונה הסמי-פלילית נגד עו”ד ארגזונחזתה ע"י לשכת עורכי הדין ככתב בית דין אותנטי,תקף ובר-אכיפה.

  6. בעקבות החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקיםשל השופטת ורדה אלשייך,יש לציין את המובן מאליודיון של בית המשפטשמתנהל תוך הנפקתם והמצאתם של פרוטוקולהחלטות ופסק דין שאינם חתומים כראוי וכדיןכלומר "טיוטותחסרות תוקף בלבדהוא "דיון בלתי פורמלימחוץ לפרוטוקול", והליכי משפט המתנהלים כך – הליכי משפט למראית עין.

  7. דוגמה של מעשים מסוג "הדמיה של הליך חוקי"/ניהול הליכים למראית עין בתיקי הנייר,שלפני הפעלת מערכת נט-המשפטתועדה בעיון בתיק א 73202/2004 רפי רותם נ אייל ברעם ומדינת ישראל בבית המשפט השלום ת"א [13]. תיק זה הוא אחד ההליכים המשפטיים המוקדמים בפרשת חושף השחיתויות רפי רותם והשחיתות ברשות המסיםעיון בתיק הנייר של בית המשפט העלה שכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר אינם חתומיםהשופטת שושנה אלמגור ואחרים ניהלו "הדמיה של הליך חוקיבתביעת הדיבה של רפי רותם.

הטיעונים החוקייםהפרות חמורות של זכותו של רומן זדורוב להליך ראוי

  1. לטענת המבקשתלמצער יש לראות את הראיות ביחס להליכים בבית המשפט המחוזי נצרת בשנים 2010-2007 כהפרה חמורה של הזכות להליך ראוי.

    גם פרשת עמוס ברנסבדומה לפרשת רומן זדורובהסעירה את המדינה במשך שנים רבותנקודת המפנה בפרשה הייתה הגשת הבקשה למשפט חוזר ע"י הסנגוריה הציבורית בהובלת עו"ד דייויד וינר ז"להבקשה שהגיש וינר הייתה מבוססת על טענות של הפרת הזכות להליך ראוי.

  2. הזכות להליך ראוישהיא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה באומות אחרותלא זכתה להכרה כזכות מנויה בחוק-יסודכבוד האדם וחירותויחד עם הזכות להליך ראוי הוכרה כזכות חוקתית המעוגנת בפסיקהוכך פסקה השופטת דליה דורנר בפרשת עמוס ברנס[14]:

34. חוק-יסודכבוד האדם וחירותו (להלן – חוק היסוד), שנתקבל בשנת 1992, הקנה מעמד של זכות יסוד חוקתית לזכותו של אדם להליך פלילי הוגןבעיקר מכוח סעיף לחוק היסוד הקובע זכות לחירותומכוח סעיפים ו-לחוק היסוד הקובעים זכות לכבוד האדםחוק היסוד מחייב בסעיף 11 את רשויות השלטון כולן – הרשות המחוקקתהרשות המבצעת והרשות השופטת – לכבד את הזכויות הקבועות בו.

כיום אפוא אין המחוקק – ולא כל שכן לא בית-המשפט – חופשי כבעבר לבחור את נקודת האיזון בין הזכות להליך פלילי הוגן לבין עקרון סופיות הדיוןהקניית מעמד חוקתי לזכות להליך הוגן חייבה אפוא בחינה מחדש של האיזון בינה לבין עקרון סופיות הדיון תוך הקפדה על כך שהאיזון ישקף את מעמדה החוקתי הנכבד של הזכות להליך הוגןבהתייחסם להשפעת חוק היסוד על ההליך הפלילי כתבו באוקון ועשחם:

"חוק-יסודכבוד האדם וחירותו שינה את מערך הזכויות הפלילי מיסודוזכותו של אדם לחירות עוגנהיש לה השלכה מהותית על ההליך הפליליזכות זו נאבקת בגדרואולי יותר מאשר בכל מגזר אחר של המשפטעל הבכורהבתוך כך הוכרה זכותו של אדם להליך ראוימשמעות הדברים היא שינוי של הפירמידה הערכיתסדרי הדין הפליליים 'עלו כיתה'. מענף פרוצדורלי הם הפכו לכלי מרכזי בשירות זכות היסוד החוקתיתאם זכויות הנאשם במשפט הפלילי נגזרו עד היום מהוראות סדרי הדין, 'מעתה ייגזרו הוראות סדרי הדין הפלילי מזכויות האדם המוגנות בדבר הליך פלילי'" 
(
ב
אוקוןעשחם "הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי" [18], בעמ' 265).

גישה זו התקבלה בפסיקת בית-המשפט העליון. בבש"פ 537/95 גנימאת נמדינת ישראל [9], בעמ' 421 כתב המשנה לנשיא ברק:

"...עיקר ההשפעה [של חוק-היסוד]... יש לזכויות אדם חוקתיות על ההליך הפליליהליך זה קשור קשר כה אמיץ לחירותו האישית של הפרטעד כי טבעי הוא שאיזון חדש בין פרט לכללהמשתקף במתן מעמד חוקתי לזכויות האדםישפיע במישרין על סדר הדין הפלילי".

...

35. סעיף 31(אלחוק בתי המשפטבנוסחו המתוקןנחקק אפוא לאור חוק היסודבגדרו שונתה נקודת האיזון לטובת הזכות להליך הוגן…

הנה-כי-כןכיום אין עוד דרישה כי הראיה שלא הובאה במשפט המקורי תהיה חדשהוהוספה עילת-סל המאפשרת קיום משפט חוזר בהתקיים חשש של ממש לעיוות דיןשינוי נקודת האיזון לאור עקרונות חוק היסוד קיבל ביטוי בפסק-הדין במ"ח קוזלי [6]למונח "עיוות דיןניתן פירוש רחבוהוכללו בו פגמים דיוניים חמוריםאף נפסקכי לעניין עילה זו אין הנידון חייב להראות כי אלמלא הפגם תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונותהסביר זאת הנשיא ברקשנתן את ההחלטה:

"...אין הכרח כי פירוש זה המתרכז במבחן הסתברותי-תוצאתיהוא שיאומץ בלעדית בגדריה של עילת סעיף 31(א)(4) לחוק… כך הדברראשיתשכן יש לפרש ביטוי בהקשרו החקיקתי ובהתייחס לתכלית העומדת ביסוד דבר החקיקה... תכלית זו הינה מתן שיקול-דעת רחב בידי מי שצריך להחליט בבקשה למשפט חוזרזו הייתה גם התכלית בשינוי תנאיו של סעיף 31 לחוק והוספת סעיף 31(א)(4) לחוקעניינה של ההוראה הוא מתן היכולת להשקיף באותו 'מבט עלעל ההליך כולותכלית זו מחייבת ליתן למונח 'עיוות דיןבהתייחס לבקשה למשפט חוזרתוכן ומהות רחבים שאינם זהים בהכרח לתוכנו ולמהותו בהקשרים אחריםשניתסעיף 31(א)(4) עצמו אינו כולל בלשונו יסוד בדבר שינוי פוטנציאלי בתוצאות המשפטשלא כסעיפים 31(א)(1) ו-31(א)(2) לחוקבשוני לשוני זהיש כדי להצביע על היעדרה העקרוני של הדרישה בדבר שינוי תוצאות המשפט מגדריה של העילה שבסעיף 31(א)(4). שלישיתהכרה בעילה רחבה של עיוות דיןככוללת גם פגמים דיוניים חמוריםעולה בקנה אחד עם המשקל שיש ליתן לזכויות היסוד של הנאשם בהליך הפלילילכבודו ולחירותובייחוד נוכח חוק-יסודכבוד האדם וחירותושהעלה עקרונות אלו לרמה חוקתית על-חוקית... רביעית, פעמים רבות הקו המבחין בין פגם דיוני חמור לבין פגם שיש בו כדי להשפיע על תוצאת המשפטאינו כה ברוראכןקשה לכחד כי במצבים רבים קיומו של פגם דיוני חמור מקים חזקה להשפעה על תוצאת ההליךזאת ועודתוצאת ההליך אינה הכרעה משפטית התלויה בחלל האוויריש עמה גם הכרעה באשר לדרך הראויה לניהול ההליך ולשמירה על זכויותיהם של המתדיינים בפניו של בית-המשפטהנה-כי-כןפגם דיוני חמור הינו במידה רבה פגם מהותי חמור" (שםבעמ' 564-563).

ניתן לסכם בקצרה את הפסיקה הנ"ל של הנשיא ברק והשופטת דורנר בדבריה של השופט דורנר לעיל:

"למונח "עיוות דיןניתן פירוש רחבוהוכללו בו פגמים דיוניים חמוריםאף נפסקכי לעניין עילה זו אין הנידון חייב להראות כי אלמלא הפגם תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונות.”

  1. לטענת המבקשתערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר), אין ספקשמשפט שבו לא ניתנו מעולם ולא נרשמו מעולם הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין אלא "טיוטותבלבדבו לאחד משופטי המותב לא היה יומן בית משפט כללבו קיים חשש ברור שאחד השופטים לא שימש כשופט של ממש בפועלאלא כ"ניצבבלבדובו שופטי בית המשפט מונעים במשך שנים את הגישה לעיון בהחלטות בית המשפט בהנמקה שהעיון נועד לבדוק את התנהלות השופטים – הוא משפט בו נמצאו פגמים דיוניים חמוריםבנוסף לפגמים הדיוניים החמורים הנטענים הנ"לפרשה זו מעלה חששות חמורים ביחס להתנהלות המותב לנוכח המצב חסר התקדים במהלך אותו משפט בקשר להעלמת עין של הפרקליטות מתלונות על עבירות המין נגד השופט יצחק כהןאב המותבוהתנהלותו העוינת של בית המשפט כלפי עדת הגנה מרכזית – ד"ר מאיה פורמןשהמשיכה ב”מסע רדיפה” ע”י הפרקליטות.

    לפיכךעל פי ההלכה המחייבת בפסיקתם של השופטים אהרן ברק ודליה דורנר – אין הנידון רומן זדורוב חייב להראותכי אלמלא הפגמים הנ”ל תוצאות המשפט היו עשויות להיות שונותרומן זדורוב זכאי למשפט חוזר.

צירוף המבקשת כ"ידידת בית המשפט"

  1. על סמך ניסיונם של המבקשת ושל מייצג המבקשת בקידום זכויות האדם ומומחיותם בהיבטים שונים של בדיקת תקינותם של כתבי בית דין והליכי משפטמבקשת עמותת ערנות לזכויות האדם אל"מ להצטרף לדיון במעמד של ידידת בית המשפט ולהתייחס לפגיעה הנטענת בזכות היסוד של המבקש רומן זדורוב להליך ראוי.

  2. בהלכת כוזלי הכיר בית המשפט הנכבד במוסד "ידיד בית המשפטובתרומתו ל"גיבוש עמדה והלכה המשקפת את מגוון המצבים והבעיות שבסוגיהשעומדת בפני בית המשפט מ"ח 7929/96 כוזלי נמ"יפ"ד נג (1) 529 ,554 (1999.)) מאזצורפו גורמים ציבוריים רבים לדיונים בנושאים שונים בבית-המשפט העליוןבבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט המחוזיים. אגב כךגובשה בפסיקה רשימה לא סגורה של קריטריונים לצירוף "ידיד בית משפט", בין היתרמהות הגוף המצטרף ומומחיותוניסיונו של הגוף והייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו הוא מצטרףסוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת בומהות הצדדים הישירים להליך;התרומה הפוטנציאלית לדיוןמבחנים אלה מתקיימים במקרה שלפנינו לפחות בחלקם,ותומכים בבקשה.

  3. ערנות לזכויות האדם אל"מאו בשמה האנגלי Human Rights Alert NGO פועלת מזה 10שנים כ-NGO המוכר ע"י מועצת זכויות האדם של האו"םבמהלך פעילותה זו רכשה המבקשת מומחיות בקשר לניתוח מערכות מידע וכתבי בית דין של בתי משפט ובתי כלא בישראל ובארה"בבין היתר הגישה המבקשתבמעמדה כ-NGO, עד היום דוחות בהליכי הבדיקה התקופתית של מועצת זכויות האדם של האו"םכל הארבעה נכללו בדוחות הסופיים של המועצה בכפוף לבדיקה של הצוות המקצועי של המועצהשניים על ארה"ב(2010, 2015), ושניים על ישראל (2013, 2018). דו"ח ה-NGO לשנת 2010 על מערכת החוק והמשפט בקליפורניה סוכם ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בדו"ח הסופי על ארה"ב כך:

"שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה."

  1. כחלק מפעילות ה-NGO, פרסם המייצגד"ר יוסף צרניקבמהלך 10 השנים האחרונות אוסף של מאמרים בכתבי עת אקדמיים וכנסים בינלאומיים בתחומים התואמיםמומחיותו בתחום זה מאוזכרת בספרי לימוד במדעי המחשבוכן בערך "כריית נתוניםבוויקיפדיה באנגליתומסוכמת כך [15]:

כריית נתונים של מסמכים שלטוניים – במיוחד מסמכים של מערכת המשפט (כגון בתי המשפט ובתי הסוהר) – מאפשרת גילוי של הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר להפקתם ופרסומם של מסמכים חוקיים חסרי תוקף או הונאתיים ע"י רשויות שונות של השלטון.

  1. בין הישגי ה-NGO בישראל יש למנות את הסרת תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה וניסוח" – שהופיעה בהערת שוליים על כל החלטות בית המשפט העליון בשנים 2018-2002.  

  2. בנוסףבקשת רשות ערעור של המבקשתהתלויה ועומדת עתה בבית המשפט העליון – רע"א 4421-20 יוסף צרניק נ מ"ינתניהואלוביץ’ ואלוביץ’ עתידה לקבוע קרוב לוודאי הלכה תקדימית חדשה ביחס להתנהלות מערכת נט-המשפט וגישת הציבור לעיון בתיקים,ללא הבדל מה יהיה פסק הדין.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לצרף את המבקשת כידידת בית המשפט ולהביא במסכת שיקוליו גם את הדברים דלעיל.



03 באוגוסט, 2020 ___

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

1 רויטל חובל ורוני לינדר "פרופמרדכי קרמניצר: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה"”, הארץ16 באוקטובר, 2014.

https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2459167

2 מ"ח 3032/99 ברנס נמדינת ישראלבקשה למשפט חוזר מיום [באתר הסנגוריה הציבורית].

https://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/Odot/MishpatimChozrim/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1.pdf

3 איתמר לוין "נציב התלונות אליעזר ריבלין קובעהשופטים כשלו ביחסם לפורמן במשפט זדורוב", New1, ב-22 במרץ, 2015.

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=362190&subjectId=1

4 ישי פרידמן "מסע הנקמה של פרקליטות המדינה", ערוץ 7, 2 באוקטובר, 2014.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/284885

5 רויטל חובל ורוני לינדר "הרופאה ש"נהפכה לנאשמת השנייה בתיק זדורוב"”, דה מרקר11 ביולי, 2014.

https://www.themarker.com/markerweek/1.2373192

6 פרופ’ מרדכי קרמניצר "האמת על פי וינשטיין", הארץ, 31 בינואר, 2016.

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2835539

7 פרופ’ בועז סנג’רו "לפרקליטות מותר להדיח עדים?”, הארץ, 02 בדצמבר, 2015.

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2790035

8 פרופ’ בועז סנג’רו "פרקליטות שיכורת כוח", הארץ, 27 בספטמבר, 2014.

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2442332

9 Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process

https://codes.findlaw.com/tx/penal-code/penal-sect-32-48.html

10 Fraud on the Court Law - Legal Definition

https://definitions.uslegal.com/f/fraud-on-the-court/

11 18 U.S. Code § 242.Deprivation of rights under color of law

https://www.law.cornell.edu/uscode/text/18/242

12 עורכי-הדיןחזית אחידה להדחת השופטת אלשיך ישראל היום

https://www.israelhayom.co.il/article/42943

13 יוסף צרניק "רפי רותםהשופטת שושנה אלמגור ושחיתות בבתי המשפט", בעצמו בלתי מיוצג, 07 באוקטובר, 2014.

https://inproperinla.blogspot.com/2014/10/2014-10-07-rafi-rotem-judge-shoshana.html

14פסקאות 35-34 לפסק דינה של השופטת דליה דורנרמ"ח 3032/99 ברנס נמדינת ישראל פ"ד נו(3) 354 (2002),

15Wikipedia – Data Mining

Applications: Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights