בנוסף לכשלים אחרים במשפט הראשון, הכרעת הדין משנת 2010, שהרשיעה את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל, יצרה תיעוד ייחודי של פברוק מסמכים אלקטרוניים וחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט. בקשה להוספת הראיות מתיק רומן זדורוב בנצרת הוגשה בבית המשפט העליון בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' השופט יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט. עניינו של הערעור הוא סירובה המוחלט של הנהלת בתי המשפט למסור מידע אודות החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים במערכת נט-המשפט.
הנהלת בתי המשפט הגישה התנגדות להוספת הראיות מתיק רומן זדורוב בנצרת, והיום הוגשה תגובה להתנגדות הנהלת בתי המשפט.
הפרשה מעלה סוגיות חשובות בעניין התנהלות המותב במשפט הראשון בתיק מדינת ישראל נ' זדורוב, תקפות מערכת נט-המשפט, וחתימות אלקטרוניות...
מעבר לכל אלה - בהעדר הכרעת דין עשויה כדין, תקפה, ובהעדר פקודת מאסר, עולה גם סוגיית חוקיות כליאתו של רומן זדורוב במשך כ-10 שנים לאחר תום המשפט הראשון...
עניינים אלה כולם עניינים "טכניים, פרוצדורליים ולא מהותיים", אך הם עניינים קריטיים לקיום הזכות להליך ראוי כמו גם לכבוד האדם וחירותו.
קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/08/blog-post_21.html
להלן תשובה לתגובת הנהלת בתי המשפט בעניין הוספת הראיות מתיק רומן זדורוב בנצרת
Bilingual record – English follows the Hebrew
תאריך חתימה: 21.8.2022
בבית המשפט העליון עע"מ 3763/22
בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)
ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה
מרחוב המעפילים 23, תל אביב
דוא"ל: ; פקס: 077-3179186
המערערת
- נ ג ד -
1. מנהל בתי המשפט, כב’ השופט יגאל מרזל
2. הנהלת בתי המשפט
3. הממונה על פי חוק חופש המידע בהב"ה שרון סבן-ספראי
כולם ע"י מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה
משרד המשפטים, רח' צלאח א-דין 31, ירושלים
דוא"ל:
המשיבים
בקשת רשות להוספת תשובה לתגובת המשיבים
מוגשת בזאת בקשת רשות מטעם המערערת להוספת תשובה לתגובה המשיבים, מהטעמים שלהלן:
תגובת המשיבים מתפרסת על נושאים שונים, שאינם שייכים ישירות לסוגיית הבקשה להוספת הראיות. לדוגמה, בפסקה 12 לתגובתם מציינים המשיבים את מחיקת העתירה בעת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ומצרפים את פסק דינו של כב’ השופט ר’ וינוגרד. פסק דין זה אינו שייך לענייננו, שכן לא היה בו מעשה בית דין והוא עוסק בעניין אחר. החידוש בעת"מ זה היה בתשובתם של המשיבים, כי "הרשות השופטת" אינה גוף שלטוני, אלא "כינוי" בלבד. זאת, בניגוד גמור לתשובת חופש המידע התואמת, בה אמרו המשיבים ש"הרשות השופטת" נוסדה על פי חוק יסוד: השפיטה. העתירה לא סיפקה את המידע שהתבקש ע"י העותרת אודות הבסיס החוקי להקמת "Israeli Courts Authority” ועניינים נוספים טרם מחיקתה. לפיכך נאלצה המערערת להגיש בקשת חופש המידע נוספת, ספציפית, לעניין הבסיס החוקי להקמת "Israeli Courts Authority”. המשיבים סירבו למסור את המידע. בהמשך, הוגשה עתירה נוספת, בה פסק כב’ השופט ר’ וינוגרד, מבלי שהוגשה תשובת המשיבים, כי גם "Israeli Courts Authority” אינה גוף שלטוני שהוקם על פי דין, אלא "כינוי” בלבד [עת"מ 11963-09-21 ערנות לזכויות האדם נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל (פורסם בנבו, 07.10.2021)].
“הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority” הם שני "כינויים" שונים, שהמשיבים עושים בהם שימושים שונים ונפרדים. רק "Israeli Courts Authority” שייכת לענייננו, שכן השימוש בה נעשה בחתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים.
תשובה זאת מתמקדת בשאלת ההנמקה לבקשה להוספת הראיות.
בפסקה 14 לתגובתם טוענים המשיבים כי המערערת לא נדרשה באופן ממצה לשאלת התקיימות התנאים לצורך הגשת ראיות נוספות בשלב הערעור. לפיכך נוסיף ונבהיר:
תקנה 144 לתקנות לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת שבית המשפט "רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה: (1) לא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך; (2) הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין” [קו תחתון הוסף – י,צ]. הבקשה להוספת ראיות עומדת בשני התנאים גם יחד:
בפסקה 1 לבקשה להוספת ראיות מבהירה המערערת, שהגשת הראיות החדשות עומדת בתנאי הראשון – לא ניתן היה לאתר את הראיות בשקידה סבירה ולהגישן בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך, ובפסקאות 9-2 מבהירה המערערת, שהגשת הראיות החדשות עומדת גם בתנאי השני – הראיות החדשות דרושות כדי למנוע עיוות הדין.
הגשת הראיות החדשות אף תואמת את ההלכה הפסוקה. כב’ השופטת (כתוארה אז) א’ חיות פסקה כי "ככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן..." [רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ, פסקה 7 (פורסם בנבו, 13.12.2015)]. וכב’ השופטת י’ וילנר פסקה כי “אף אם לא הייתה בידי המבקש אפשרות מעשית להגיש את הראיה החדשה לערכאה הדיונית, הרי שמתן היתר להגשתה של ראיה זו עודנו כפוף להוכחת חשיבותה לדיון בערעור” [רע"א 8503/19 גלילי נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (פורסם בנבו, 30.4.2020)]. לעניין התנאי האחרון נוסיף כדלהלן.
בפסקה 11 לתגובתם טוענים המשיבים כי "בחינת תיאור הראיות אותן מבקשת המערערת לצרף מובילה למסקנה כי אין להן השלכה מעשית על הערעור דנן". לפיכך נוסיף ונבהיר:
לראיות הנוספות חשיבות מן המעלה הראשונה בהוכחת האינטרס הציבורי שבמסירת המידע המבוקש ומכאן חשיבותם לדיון בערעור. היטיב להגדיר אינטרס ציבורי זה כב’ השופט, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת (כתוארו אז) א' אברהם בהחלטתו שדחתה בקשת עיון בפסק דין עשוי כדין משנת 2010 בתפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ' רומן זדורוב (פורסמה בנבו, 25.01.2016):
“המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש. כפי שהפניתי אותו בהחלטה קודמת הנני מפנה גם עתה את המבקש למחלקת המשפטית של הנהלת בתי המשפט לקבלת תשובות לשאלותיו” [קו תחתון הוסף – י”צ].
סיכום
הבקשה להוספת ראיות עומדת בתנאים שנקבעו בחיקוק ובהלכה הפסוקה להוספת ראיות בערעור. לראיות אלה חשיבות מן המעלה הראשונה באשר להוכחת האינטרס הציבורי שבמסירת המידע המבוקש.
תל-אביב, 21 באוגוסט, 2022 _______________
ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)
In the Supreme Court Administrative Appeal 3763/22
Sitting as the Administrative Court of Appeals
Human Rights Alert NGO
By Joseph Zernik, PhD, Board Member
Appellant
- v -
1. Director of the Courts, the Hon Judge Yigal Mersel
2. Administration of Courts
3. FOI Officer Sharon Saban-Safrai
All by the State Attorney’s Office
Respondents
Request leave to file a reply to Respondents’ response
Appellant files herein a request for leave to file a reply to Respondents’ response, for the following reasons:
Respondents’ response spans various issues, which are not directly relevant to the issue of the request for adding the evidence. For example, in Paragraph 12, Respondents refer to the dismissal of Administrative Petition 39537-05-20 Zernik v Director of Administration of the Courts Judge Y Mersel, and add the Hon Judge R Vinograd judgment. The judgment is irrelevant to the matter at hand, since it was not dismissal with prejudice, and it addressed a different issue. The novelty in the above referenced Administrative Petition was in Respondents’ response, which stated that the “Judicial Authority” [הרשות השופטת] is not a government body, but merely a “nickname”. Such response stands diametrically opposite to Respondents’ corresponding FOIA response, in which Respondents stated that the “Judicial Authority” was established pursuant to the Basic-Law: The Judiciary. The above-referenced Administrative Petition did not provide the requested information pertaining to the legal foundation for establishing “Israeli Courts Authority” and other matters prior to its dismissal. Therefore, Appellant ended up filing another FOIA request, specifically pertaining to the legal foundation of “Israeli Courts Authority”. Respondents refused to provide the information. Consequently, Appellant filed another Administrative Petition, in which the Hon Judge R Vinograd ruled, without Respondents’ response, that “Israeli Courts Authority” is not a government body, which was established by law, but merely a “nickname” as well [Administrative Petition 11963-09-21 Human Rights Alert v Director of Ministration of Courts Judge Y Mersel (October 7, 2021)].
The “Judicial Authority” and the “Israeli Courts Authority” are two different “nicknames”, and Respondents use them for different purposes. Only the “Israeli Courts Authority” is relevant to the matter at hand, since it is used in the judges’ purported electronic signatures.
Instant reply focuses on the issue of reasoning the request for adding evidence in instant appeal.
In Paragraph 14 to their response, Respondents claim that Appellant has not sufficiently addressed the fulfillment of conditions for filing additional evidence in the appeal. Therefore, we shall add:
Regulation 144 to the Regulations of Civil Procedure, 2018, establishes that “the court is permitted to grant a leave to file additional evidence, if the court is convinced that such evidence may affect the outcome of the appeal, and that one of the following two is established: (1) it was not possible to located such evidence, given due diligence, and file it in the trial court at the appropriate time; (2) filing such evidence is necessary for preventing the miscarriage of justice” [underline added – jz]. Appellant’s request for adding evidence fulfills both conditions:
In Paragraph 1 to the request to add evidence, Appellant clarifies that filing the new evidence fulfills the first condition – it was impossible to located such evidence, given due diligence, and file it in the trial court at the appropriate time, and in Paragraphs 2-9 Appellant clarifies, that filing the new evidence fulfill the second condition as well – the new evidence is necessary for miscarriage of justice.
Filing the new evidence complies with established precedents: The Hon Justice E Hayut ruled: “that the earlier the stage in the appeal, the more the balance would tend toward approving the request; was the party able to file the evidence earlier? And what was the reason for not doing so?” [Civil Appeal 6165/15 Aerotal LTD v Cellcom Israel LTD, Paragraph 7 (December 13, 2015)]. The Hon Justice Y Willner additionally ruled that “even if requesting party had no practical possibility of filing the new evidence in the trial court, grant the leave to file is still subject to proving its significance to review of the appeal [Civil Appeal 8503/19 Galili v State of Israel, Paragraph 14 (April 30, 2020)]. Regarding the latter condition, we shall add as follows.
In Paragraph 11 to their response, Respondents claim that “review of description of the evidence, which Appellant requests to add, leads to the conclusion that they have no practical implications for instant appeal”. Therefore we shall add:
The new evidence has the highest significance in proving the public policy interest in providing the requested information, and therein rests its significance for review of the appeal. Such public policy interest was best defined by the Hon Presiding Judge of the Nazareth District Court, A Avraham, in his decision, denying the request to inspect duly made 2010 judgment in Serious Crime 502-07 State of Israel v Roman Zadorov (January 25, 2016):
“Requester repeats his requests, subject of which is, allegedly, inspection of court records. However, there are not requests to inspect, but an investigation, which Requester is conducting, pertaining to validity of operations of Net-HaMishpat system, and various other allegations pertaining to conduct of the judicial panel in instant court file. In such matter the Court shall not engage. As in previous decision, I am again referring him to the Legal Department of the Administration of Courts to obtain the responses to his questions” [underline added - jz].
Conclusion
The request to add evidence fulfill the conditions established in the Regulations and in established precedent rulings for filing new evidence in the appeal. Such new evidence has the highest significance pertaining to proving the public interest in providing the requested information.
Tel Aviv, August 21, 2022 _______________
Joseph Zernik, PhD, Board Member
Human Rights Alert NGO
