הנורמה הבינלאומית המקובלת היא, שבית משפט כשיר חייב לנהל רישום אמין ותקף של פסקי הדין, בפרט בהליכים פליליים, ופסק דין שאינו רשום כראוי בתיק בית המשפט אינו פסק דין תקף כלל. ובישראל??? הכרעת הדין, בה הורשע כביכול אפי נוה ע"י השופטת עינת רון נעלמה מתיק בית המשפט. החלטות השופטת עינת רון בבקשות עיון בהכרעת הדין, מעלות תהיות נוספות. בקשת רשות ערעור הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז. הפרשה מעלה קושיות ביחס להליכים הפליליים שניהלה השופטת עינת רון בעניינו של אפי נוה, כשירותו של בית משפט השלום בראשון לציון, ותקפות פעולתה של מערכת נט המשפט.
התקשורת דיווחה שאפי נוה "הורשע במה שהיה אפשר" [משה גורלי "משפט שדה, אפי נוה הורשע במה שהיה אפשר" כלכליסט (21.09.2022)] - כי בפרשת החשד לשוחד מיני ו"הדילים האסורים" אי אפשר היה להגיש כתב אישום מחשש לנזק כבד למערכת המשפט. אולם הכרעת הדין בה הורשע אפי נוה כביכול ע"י השופטת עינת רון אינה נמצאת בתיק בית המשפט. החלטותיה של נשיאת בית המשפט השלום בראשון לציון עינת רון בעניין בקשות עיון בהכרעת הדין של אפי נוה מעוררות תמיהות נוספות. בקשת רשות ערעור הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז (ראו להלן).
רישום תקין ואמין של פסקי דין, בפרט בהליכים פליליים, הוא נורמה בסיסית בהתנהלותו של בית משפט כשיר. ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" גם מציינת היעלמות תיקים ופסקי דין כסממן של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.
בדומה, שמעון אגרנט מתאר את המצב בבתי המשפט המנדטוריים בראשית שנות ה-30: תפקידו כמתמחה צעיר היה "לבדוק את התיקים מידי יום או יומיים לבדוק שלא נעלמו מתוכם מסמכים...". "מה ראו עיני פה? אורוות... השחיתות הייתה הירושה שהותיר הממשל העות'מאני ליורשו המנדטורי" [פנינה להב ישראל במשפט 84 (1999)].
בהמשך, תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, קבעו בפרטי פרטים את אופן ניהול התיקים ובפרט את אופן רישום ושמירת פסקי הדין. יתר על כן התקנות קבעו כי המזכיר הראשי אחראי על "השמירה המצוינת של התיקים והפנקסים [מרשמים - י"צ]".
לעומת זאת, תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004, שתוקנו במהלך כהונתם של טומי לפיד כשר המשפטים ואהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, ביטלו את התקנות המנדטוריות, אך לא קבעו דבר וחצי דבר בעניין אופן ניהול התיקים, רישומם ושמירתם של פסקי הדין. התקנות החדשות אף לא קבעו את אחריותו של המזכיר הראשי או כל בעל תפקיד אחר למשמורת התיקים והמרשמים.
בהעדר חיקוק בעניין ובעקבות הטמעת מערכת נט-המשפט בשנת 2010, השופטים עושים כרצונם בניהול התיקים והמסמכים.
המצב שנוצר בבתי המשפט בישראל נוגד עקרון בסיסי בהתנהלותם של בתי משפט כשירים - איזונים ובלמים בין סמכויות הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית של בית המשפט.
הכרעת הדין הנעלמת של אפי נוה מעלה קושיות בסיסיות באשר להתנהלות ההליכים הפליליים בעניינו, כשירות בית משפט השלום בראשון לציון, ותקפות מערכת נט המשפט.
האם חזרנו למצב בתקופה העות'מאנית בגרסה אלקטרונית?
העמותה זקוקה לעזרתכם להמשך פעילותה. נודה על תרומתכם:
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)
חשבון - 588797, בנק הפועלים - 12, סניף שאול המלך ת"א - 532
עמותת ערנות לזכויות האדם עוסקת בניטור רשויות השלטון בישראל, בפרט בתחום אותנטיותם ותוקפם של מסמכים חוקיים ומשפטיים ותקינותן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר הוצאות העמותה הן תשלומי אגרות והפקדת ערובות בבתי המשפט. העמותה אינה משלמת שכר לאף אחד מבעלי התפקידים או חברי העמותה. רואי החשבון של העמותה הם שפי ניסימוב, משרד רו"ח, תל אביב.
בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/12/blog-post_31.html
תאריך חתימה: 7.12.2022
בבית המשפט המחוזי מרכז רע"א 17690-12-22
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)
מרח' המעפילים 23, תל אביב; המען לדואר: ת"ד 33407, תל-אביב
ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר הוועד המנהל בעמותה
טל: ; דוא"ל: <joseph.zernik>; פקס:
המבקשת
- נ ג ד -
1. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
מבית קרדן, קומה 10, דרך מנחם בגין 154, תל אביב
ת"ד 33260, מיקוד 6492107
דוא"ל:
2. אפרים נוה
ע"י עו"ד דקלה סירקיס, בן צור קורב ושות', משרד עורכי דין
ממגדלי הארבעה (מגדל צפוני), הארבעה 28, תל אביב
טל ; פקס ; דוא"ל:
3. בר כץ
ע”י עו”ד בעז בן צור, בן צור קורב ושות', משרד עורכי דין
ממגדלי הארבעה (מגדל צפוני), הארבעה 28, תל אביב
טל ; פקס ; דוא”ל:
4. הנהלת בתי המשפט
ע"י פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
מבית קרדן, קומה 10, דרך מנחם בגין 154, תל אביב
ת"ד 33260
דוא"ל:
המשיבים
סוג ההליך: רשות ערעור אזרחי לאחר בקשת עיון בהליך פלילי
הערכאה שנתנה את ההחלטה עליה מוגש הערעור: בית משפט השלום בראשון לציון
מספר התיק שבו ניתנה ההחלטה עליה מוגש הערעור: ת"פ 58959-12-18
תאריכי מתן ההחלטות שעליהן מוגש הערעור: החלטות כב' הנשיאה ע' רון מ-א) 29.9.2022, ב) 6.10.2022
המותב המוסמך לדון בערעור וסעיף החוק המסמיך: דן יחיד על פי סעיף 40(3) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984.
סכום האגרה: 509 ₪, על פי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, פרט 12 לתוספת.
סכום הערובה: 7,500 ₪, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, פרט 58 לתוספת השלישית. בקשה להחלטת רשם להפחתת סכום הערובה תוגש מיד לאחר רישום הבקשה דנן במערכת נט המשפט.
קיומו של הליך נוסף בבית משפט בקשר לאותה מסכת עובדתית: לא
המועדים האחרונים להגשת בקשת רשות הערעור: 7.12.2022 - 60 יום מיום המצאת ההחלטה, על פי תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
בקשת רשות ערעור
א) תמצית הבקשה
המבקשת מגישה בזאת בקשת רשות ערעור נגד החלטות כב' הנשיאה (בדימ’) ע' רון בת"פ 58959-12-18 מ"י נ' נוה [להלן – "פרשת נוה”] בבית משפט השלום בראשון לציון, בעניין בקשת עיון של המבקשת בהכרעת הדין מיום 20.9.2022 [להלן: ”הכרעת הדין“], כפי שנרשמה במערכת נט המשפט. הכרעת הדין לא נרשמה כראוי בנט המשפט ואינה ניתנת לעיון במערכת גישת הציבור, שכן הופעלה עליה "הודעה קופצת“ [popup message] - "מסמך אינו זמין כעת“. בהחלטות עליהן מבקשת המבקשת לערער, דחתה כב’ הנשיאה (בדימ’) הלכה למעשה את הבקשה לעיון: 1) בהכרעת הדין, 2) בנתוני קובץ החתימה האלקטרונית התואם, 3) בכל החלטה שהיא הבסיס החוקי להפעלת "ההודעה הקופצת". בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן למבקשת רשות ערעור ואף לדון בבקשה כבערעור עצמו ולהתיר את העיון המבוקש על שלושת חלקיו, לחלופין – לקבוע כי אין ניתן לממש את העיון המבוקש כולו או חלקו, שכן הכתבים שהעיון בהם מבוקש אינם נשמרים ו/או אינם קיימים בתיק בית המשפט.
העתקי ההחלטות שעליהן מתבקשת רשות הערעור מצ"ב - נספחים 1, 2.
English Summary
Requester files herein a request for leave to file an appeal against decisions of the Hon. Presiding Judge (ret.) E. Ron in Criminal File 58959-12-18 State of Israel v Naveh (former Chair of the Israel Bar Association) in the Rishon LeZion Magistrate Court, pertaining to Requester’s request to inspect the September 20, 2022 verdict [hereinafter – “the Verdict”], as entered in Net-HaMishpat (case management system of the courts). The Verdict was not duly entered in Net-HaMishpat and is inaccessible for public inspection, since a “popup message” was applied to it – “record is inaccessible now”. In the decisions, which Requester requests to appeal, the Hon. Presiding Judge (ret.) effectively denied the request for inspection of: 1) the Verdict, 2) respective electronic signature data, 3) any decision that is the legal foundation for the application of the “popup message”. The Hon. Court is requested to grant Requester the leave to file the appeal, to review it as the appeal itself, and to permit inspection all three parts of the request to inspect, alternatively – to rule that the inspection cannot be materialized in part or in its entirety, since the records, inspection of which is requested, are not maintained and/or do not exist in the court file.
ב) הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטות שעליהן מערערת המבקשת
בית המשפט קמא מנע את העיון 1) בהכרעת הדין, 2) נתוני קובץ החתימה האלקטרונית התואם, 3) כל כתב החלטה שהוא הבסיס החוקי להפעלת "ההודעה הקופצת“ - "מסמך אינו זמין כעת“ - על הכרעת הדין.
ג) עיקרי ההחלטה שעליה מערערת המבקשת
כב’ הנשיאה ע’ רון פסקה בהחלטה מיום 7.2.2022: "הכרעת הדין התפרסמה בפרסומים המשפטיים המקובלים הפתוחים לעין כל וניתן לעיין בה“, ובהחלטה מיום 14.12.2022: "אין לי להוסיף על החלטתי הקודמת. הכרעת הדין פורסמה ככתבה וכלשונה בפרסומים השונים הפתוחים לעין כל וניתנת, אפוא, לעיון בנקל“.
ואלה נימוקי הבקשה:
ד) הרקע העובדתי
ביום 26.9.2022 - הגישה המבקשת בקשת עיון (מס' 54) בפרשת נוה, בה ביקשה לעיין: 1) בהכרעת הדין, 2) בנתוני קובץ החתימה האלקטרונית התואם, 3) בכל כתב החלטה שהוא הבסיס החוקי להפעלת "ההודעה הקופצת“ - "מסמך אינו זמין כעת“ - על הכרעת הדין. מצ”ב - נספח 3.
ביום 29.9022 – נתנה כב' הנשיאה ע' רון החלטה בה דחתה הלכה למעשה את בקשת העיון: "הכרעת הדין התפרסמה בפרסומים המשפטיים המקובלים הפתוחים לעין כל וניתן לעיין בה“ (נספח 1).
ביום 4.10.2022 – הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר. מצ”ב - נספח 4.
ביום 6.10.2022 – נתנה כב' הנשיאה ע' רון החלטה בה דחתה בפועל את הבקשה לעיון חוזר: "אין לי להוסיף על החלטתי הקודמת. הכרעת הדין פורסמה ככתבה וכלשונה בפרסומים השונים הפתוחים לעין כל וניתנת, אפוא, לעיון בנקל“.
ה) טיעוני המבקשת
מן הראוי שבית המשפט הנכבד ייעתר לבקשת הרשות לערער
ההחלטות עליהן מבקשת המבקשת לערער ניתנו במסגרת הליך בקשת עיון, שהוא הליך טפל להליך הפלילי, ואין אפשרות להשיג עליהן מלבד הליך של בקשת רשות ערעור. ראו – פסקאות 13-10 לפסק דינו של כב' השופט ע' גרוסקופף רע”א 1619/20 רבקה טכנולוגיות בע”מ נ’ חברת כימיקלים לישראל בע”מ (פורסם בנבו, 03.05.2020), ופסקאות 11-8 לפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג ברע”א 7574/19 אמנון סמרה נ’ מגדל אחזקות נדל”ן בע”מ (פורסם בנבו, 13.01.2020). הבקשה דנן מעוררת שאלות משפטיות בעלות חשיבות עקרונית באשר לניהול כתבי בית דין ואימותם (אותנטיקציה), והיחס בין הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית של בית המשפט.
טעה בית המשפט קמא הנכבד בהחלטתו מיום 29.10.2022, בה דחה הלכה למעשה את בקשת העיון בהכרעת הדין
תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
עיון במערכת נט-המשפט לגישת הציבור מעלה כי "החלטה שניתנה ע"י עינת רון“ מיום 20.9.2022, אכן נרשמה בתיק האלקטרוני של בית המשפט קמא, הן תחת לשונית "פסקי דין“, והן תחת לשונית "החלטות בתיק“. דא עקא, כל ניסיון לעיין במסמך עצמו מפעיל "הודעה קופצת", שלשונה: "מסמך אינו זמין כעת“ (תמונה 2, נספח 3).
התיק היחיד האחר בנט-המשפט בו נתקלה המבקשת ב”הודעה קופצת“ דומה, הוא פש"ר (מחוזי ת”א) 1623-00 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי [להלן: "פרשת בנק הפועלים“]. בתיק זה נרשמו תחת לשונית "החלטות בתיק“ שני פרוטוקולים מיום 12.9.2011, הכוללים גם את פסק הדין, אולם מופעלת עליהם "הודעה קופצת“ - “מסמך לא זמין“ (תמונה 3, נספח 3).
החלטה 88/12/מחוזי תל אביב של נציב תלונות הציבור על השופטים כב’ השופט א’ גולדברג בעניינה של כב’ השופטת ו’ אלשיך (31.05.2012) [מצ”ב: נספח 5, להלן: ”החלטת הנציב“] קבעה שתוכנם של פרוטוקולים אלה משובש. כמו כן קבע הנציב בהחלטה הנ"ל, על פי נתונים שסופקו לו ע"י המשיבה 4, כי הפרוטוקולים בפרשת בנק הפועלים, הכוללים החלטות ופסק דין, לא נחתמו בחתימה אלקטרונית על ידי השופטת כנדרש במערכת נט-המשפט, והם "טיוטות“ חסרות תוקף בלבד. למרות זאת, הגורמים השיפוטיים האחראים לא מחקו את הפרוטוקולים הנ"ל ממערכת נט המשפט עד היום, ולא ניתן כל פסק דין חדש, חלף פסק הדין שהופיע בפרוטוקול המשובש.
לפיכך, בקשת העיון נועדה, בין השאר, להסיר כל חשש כי אופיים העמום והדו-משמעי של הפרוטוקולים מיום 12.9.2011 בפרשת בנק הפועלים ידבק גם בהכרעת הדין בתיק דנן.
בפסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בבג"ץ5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (נבו 8.10.2009) היא קובעת:
"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין” [קו תחתון הוסף - י' צ'].
בפסקה 17 הנשיאה ביניש קובעת, כי זכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון – "עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי… חוקתי על-חוקי… אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי...“.
"הכרעת הדין התפרסמה בפרסומים המשפטיים המקובלים הפתוחים לעין כל וניתן לעיין בה“ - אינה הנמקה ראויה למניעת זכות העיון בתיק בית המשפט
"העיון בתיקים“ כשמו כן הוא – עיון בתיקים. ואין עיון "בפרסומים המשפטיים המקובלים“ מימוש כדין של זכותו של כל אדם לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק בית המשפט עצמו על פי תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003.
"הפרסומים המשפטיים המקובלים“, אליהם מתייחס בית המשפט קמא בהחלטותיו, אינם פרסומים רשמיים של מדינת ישראל וברובם ככולם נדרש לשלם דמי מינוי. יתר על כן, ב-”הפרסומים המשפטיים המקובלים“ מתפרסמות הודעות פטור ברורות, שההחלטות אינן "העתק מתאים למקור“.
טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 29.10.2022, בה דחה בפועל את בקשת העיון בקובץ החתימה האלקטרונית של הכרעת הדין, מבלי להתייחס לעניין כלל
החלטת כב’ הנשיאה ע’ רון אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון בקובץ החתימה האלקטרונית של הכרעת הדין.
סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע:
"18. בתום בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן - הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה“ [קן תחתון הוסף -י”צ]“.
נוהל עבודה מס’ 114/10 של המשיבה 4, המצוטט בפ’ 36 להחלטת הנציב, מבהיר כי בתיקים האלקטרוניים במערכת נט המשפט, החתימה הקובעת היא חתימה אלקטרונית של השופט, על פי הוראות חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001.
מתוך "הפרסומים המשפטיים המקובלים“ אין כל דרך לדעת אם הכרעת הדין נחתמה כדין.
כאמור לעיל, המקרה היחיד הידוע לעותרת בו הופעלה "הודעה קופצת" בנוסח דומה – "מסמך אינו זמין כעת“ - הם הפרוטוקולים בפרשת בנק הפועלים. בפרשה זאת קבע נציב תלונות הציבור על השופטים, על פי נתונים שסיפקה לו המשיבה 4, כי הפרוטוקולים מעולם לא נחתמו כדין [פ’ 39-19 להחלטת הנציב]. לפיכך, החשש עולה, כי גם הכרעת הדין, עליה הופעלה "הודעה קופצת“ דומה, אינה חתומה כדין, והיא בגדר "טיוטה“ בלבד.
טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 29.10.2022, בה דחה בפועל את בקשת העיון בכל החלטה שהיא הבסיס החוקי להפעלת "ההודעה הקופצת“ על הכרעת הדין, מבלי להתייחס לעניין כלל
הכרעת הדין אינה נגישה לעיון במערכת נט-המשפט עד היום, עקב "ההודעה הקופצת“ – "מסמך אינו זמין כעת“. מתוך החלטת כב’ הנשיאה ע’ רון מיום 29.9.2022 (נספח 1), ניתן להסיק שאין בנסיבות אלה משום שגגה או תקלה טכנית, ושכוונתו של בית המשפט קמא היא להותיר מצב בלתי תקין זה כמצב קבוע בתיק בית המשפט קמא. אולם החלטת כב’ הש’ רון אינה אומרת דבר וחצי דבר בעניין בקשת העיון בכל החלטה שהיא הבסיס החוקי להחלת מצב בלתי תקין זה על הכרעת הדין.
נסיבות אלו מעלות חשש ש"ההודעה הקופצת“ - "מסמך אינו זמין כעת“ – הופעלה ללא כל החלטה שיפוטית בכתב וללא כל הנמקה -- כלומר כפעולה שיפוטית שרירותית וגחמנית.
"ההודעה הקופצת“ לא נוצרה יש מאין – המשיבה 3, הנהלת בתי המשפט, החליטה על פיתוחו והטמעתו במערכת נט המשפט של מכשיר חריג זה. "ההודעה הקופצת“ יצרה רישום עמום ודו-משמעי.
כאמור לעיל, כב’ הנשיא י’ זוסמן הבהיר כי עותק המקור של כל כתב בית דין הוא זה הנשמר בתיק בית המשפט [יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 215 (1990)]. לעומת זאת, "ההודעה הקופצת" - "מסמך אינו זמין כעת“ – היא תכונה [feature] של מערכת נט המשפט, המאפשרת לשופטים לרשום כביכול כתב בית דין מאת בית המשפט, ובפרט הכרעת דין בהליך פלילי, ובה בשעה לקבוע את מצבו של אותו מסמך כ"אינו זמין כעת“. תכונה זאת של מערכת נט המשפט ומכשיר זה שניתן בידי השופטים יצרו רישום עמום ודו-משמעי של הכרעת הדין. מצב זה, מקומו לא יכירנו בהתנהלות כשירה של בית משפט שבכתובים [competent court of record].
"ההודעה הקופצת“ לא נוצרה יש מאין – המשיבה 4, הנהלת בתי המשפט, החליטה על פיתוחה והטמעתה של תכונה [feature] זאת במערכת נט המשפט. המשיבה 4 היא שנתנה מכשיר זה בידיהם של השופטים. לאור טבעו החריג והחשש שהוא מעלה באשר לתקפות הכרעת הדין בבקשה דנן, מן הראוי שהמשיבה 4 תבהיר מה תכליתו ומה פשרו של מכשיר זה, ומה אופן השימוש הראוי בו על ידי השופטים. רישום תקין ואמין של פסקי דין הוא יסוד מוסד בהתנהלות כשירה של בית משפט שבכתובים [competent court of record].
במערכת נט המשפט נקבעה כרטיסיית "פסקי דין“, אולם סקירה של תיקי בתי המשפט מראה כי חלקם או אף רובם של פסקי הדין אינם רשומים תחת כרטיסיית "פסקי דין“ (חלקם נרשמים כ"החלטות בתיק“ וחלקם נרשמים כפרוטוקולים, שאינם נגישים לציבור במערכת נט המשפט לגישת הציבור). המשיבה 4 מסרבת למסור מידע באשר לאופן חתימתם כדין של פסקי דין בהליכים פליליים המתנהלים במערכת נט המשפט ואופן רישומם הראוי – עניין זה תלוי ועומד בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט. במקרים מסוימים, נסיבות אלה מעלות חשש לשיבושים בחתימת פסקי דין ורישומם בהליכים פליליים, מצב שיש לראותו כפגיעה חמורה בזכות להליך ראוי ולמשפט הוגן ופומבי – ענין זה תלוי ועומד ברע"א 7215/22 ערנות לזכויות האדם נ' מ"י, זדורוב והנהלת בתי המשפט.
יחד עם כל האמור לעיל, המצב המתועד בתיק בית המשפט קמא חריג ביותר בין תיקי בתי המשפט המתנהלים במערכת נט המשפט. ספק אם ניתן לראות במצב בו הכרעת הדין בהליך פלילי רשומה כביכול בתיק בית המשפט, אך "המסמך אינו זמין כעת“ באופן קבוע, כרישום של הכרעת הדין כלל.
טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 29.10.2022, בה קבע: "הכרעת הדין פורסמה ככתבה וכלשונה בפרסומים השונים הפתוחים לעין כל...“. בכך ניסה בית המשפט קמא ליצור אישור ואימות (אותנטיקציה) כביכול, שאינם כדין
תקנה 6א לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת את סמכותו של המזכיר הראשי לאשר כתבי בית דין "העתק מתאים למקור“.
בהחלטתה של כב' הנשיאה ע' רון מיום 29.10.2022 היא קבעה: "הכרעת הדין פורסמה ככתבה וכלשונה בפרסומים השונים הפתוחים לעין כל...“. החלטה זאת נחזית כניסיון להקים הליך אישור ואימות כביכול של כתב בית דין, שאינו כדין, ואינו בסמכות שנקבעה בדין – שכן אינו על ידי המזכירה הראשית.
יתר על כן, האישור והאימות כביכול בנוסח "ככתבה וכלשונה“ אינו אומר דבר וחצי דבר אודות תקפותו של כתב בית דין. כאמור לעיל אין ניתן לאשר את אמיתותו של כתב בית דין, כגון הכרעת הדין, משעה שכתב המקור ’אינו זמין‘ בתיק בית המשפט.
ו) סיכום
למקרה דנן חשיבות ציבורית גבוהה. מקרה זה יוצר תיעוד ייחודי, כיצד מאפיינים נסתרים של מערכת נט המשפט הפכו מושכלות יסוד בהתנהלות כשירה של בית משפט שבכתובים, פומביות הדיון, זכות העיון בתיקים וסדר הדין הפלילי למשחק פוקר ישראלי מקורי.
לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן למבקשת רשות ערעור ואף לדון בבקשה כבערעור עצמו, ולהתיר את העיון המבוקש על שלושת חלקיו, לחלופין – לקבוע כי אין ניתן לממש את העיון המבוקש כולו או חלקו, שכן הכתבים שהעיון בהם מבוקש אינם נשמרים ו/או אינם קיימים בתיק בית המשפט.
7 בדצמבר, 2022 ____________________
יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם אל”מ (ע”ר)
