Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Wednesday, February 23, 2022

24-02-2022 עת"ם: כיצד נחתמים פסקי דין במותב תלתא? כיצד נרשמים פסקי דין בנט-המשפט?

עת"ם: כיצד נחתמים פסקי דין במותב תלתא? כיצד נרשמים פסקי דין בנט-המשפט? הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות

עתירה מנהלית הוגשה היום נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל והנהלת בתי המשפט, לאחר שהנהלת בתי המשפט סירבה לגלות מידע בסיסי ביחס להתנהלות בתי המשפט במערכת נט-המשפט: כיצד נחתמים פסקי דין במותב תלתא? כיצד נרשמים פסקי דין? כיצד נרשמים פסקי דין של ערכאת הערעור בתיק הערכאה הדיונית? בקשת חופש המידע הוגשה בעקבות שיבושים בעניינים אלה, שהתפרסמו לאחרונה - בפסק הדין בע"פ 8934-02-19 משה דן נ’ פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה.  אוסף שיבושים בתיקים שונים מבהיר, שאין בפועל חתימות של שלושה שופטים על פסקי דין במותב תלתא בנט-המשפט.  ורישום פסקי הדין בנט-המשפט -- בין אם בלשונית "פסקי דין" ובין אם בלשונית "החלטות בתיק" -- נחזה כשרירותי וגחמני.

כמו בבקשת חופש המידע קודמת בעניין נט-המשפט (שביקשה את כללי סיווג התיקים - ת"פ, ת"א, בש"א, וכו', ואת כללי פתיחת התיקים ע"י המזכירות) , הנהלת בתי המשפט סירבה לגלות את המידע בבקשת חופש המידע שהיא נשוא העתירה בהנמקה מופרכת:  "מידע לא יימסר מטעמים של אבטחת מידע. מהמידע המבוקש ניתן ללמוד על אמצעי אבטחת המידע על בסיסם פועלת מערכת נט המשפט, לרבות אמצעי אבטחה פיזית וסביבתית… מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט... 

השימוש בהנמקה זאת במקרה שלפנינו מופרך במיוחד. שכן -- במקביל לסירובה של הנהלת בתי המשפט לגלות את המידע במסגרת הליך חופש המידע, הנהלת בתי המשפט גילתה לעותרת מידע באותו עניין עצמו באמצעות אגף הביקורת הפנימית, כמענה כביכול על פנייה כביכול של העותרת, שמעולם לא הייתה… בדיעבד התברר שהמידע נמסר לעותרת ע"י אגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט בעקבות פנייה של לשכת שר המשפטים.   

פסקי הדין הם התוצר הסופי של המכונה השיפוטית, ולכן נקבעו בבתי המשפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל כללים מיוחדים לנתינתם ורישומם, הן בהליכים אזרחיים והן בהליכים פליליים. כללים אלה היו נהוגים בעבר גם בבתי המשפט בישראל. היום, לעומת זאת, אין הוראות אלה מפורשות בחיקוק, ובתי המשפט מתנהלים על פי כללים נסתרים בניהול התיקים, הכתבים והרישומים. מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם התנהלות בית משפט כשיר שבכתובים (competent court of record). 

המצב השורר היום בבתי המשפט בישראל הוא דוגמה קיצונית של "Code is Law". כללי התנהלות בתי המשפט חיוניים לשמירת הזכויות להליך ראוי ולמשפט הוגן ופומבי. כללים אלה אמורים להיות קבועים בתקנות בתי המשפט, בתקנות סדר הדין וכו', ומפורסמים על פי עקרון פומביות החוק. במצב השורר היום - אלה כללים נסתרים, המוטמעים בקוד מערכת נט-המשפט.

בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/02/24-02-2022.html 

 
  
להלן כתב העתירה עת"מ  56030-02-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ' מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח' שהוגשה היום בבית המשפט המחוזי בירושלים.

תאריך חתימה: 23.02.2023


בבית המשפט המחוזי ירושלים                                                         עת"מ 56030-02-22

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים


בעניין שבין: ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)

ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה (ת"ז )

רח' המעפילים 23, תל אביב; המען לדואר: ת"ד 33407, תל-אביב

דוא"ל: joseph.zernik; פקס: 077-3179186

העותרת

- נ ג ד -

1. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

2. הנהלת בתי המשפט

3. הממונה על פי חוק חופש המידע בהב"ה שרון סבן-ספראי

כתובת: רחוב כנפי נשרים 22, גבעת שאול, ירושלים 9546436

דוא"ל: hofesh-hamida@; פקס: 02-6513191

כולם באמצעות פרקליטות המדינה, מחוז ירושלים (אזרחי)

דוא"ל: Min-Jer@

המשיבים


תאריך ההחלטה עליה עותרים: תשובת חופש המידע מיום 10.01.2022 על בקשת חופש המידע מיום 16.11.2021.

מועד המצאת ההחלטה עליה מערערים: 10.01.2022.

המותב המוסמך לדון בעתירה: דן יחיד, בית המשפט המחוזי י-ם, שכן ההחלטה עליה עותרים ניתנה ע"י הנהלת בתי המשפט שמושבה בירושלים.

סעיף החיקוק המסמיך את המותב הנ"ל לדון בערעור דנן: תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, וכן סעיף 17(א) לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998.

סכום האגרה: 2,014 ש"ח, פריט מס' 20 בתוספת (תקנה 2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה, שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? כן. פירוט: 1. עת"מ 39537-05-20 צרניק נ' מרזל (תיק סגור) בעניין בקשת חופש המידע 269/2019, שכללה עניינים שונים הקשורים למערכת נט-המשפט. 2. עת"מ 11963-09-21 צרניק נ' מרזל (תיק סגור) בעניין Israeli Courts Authority, הקשור למערכת נט-המשפט.

עתירה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998

תמצית העתירה

מוגשת בזאת עתירה על פי חוק חופש המידע התשנ"ח-1998 מטעם העותרת, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר). בית המשפט הנכבד מתבקש בעתירה זו להורות למשיבים, הנהלת בתי המשפט ונושאי משרה בה, למסור לעותרת את מלוא המידע שהתבקש בבקשת חופש המידע מיום 16.11.2021. עניינה של הבקשה הוא מידע אודות הכללים על פיהם מתבצעים חתימות השופטים על פסקי הדין במותב תלתא ורישום פסקי דין במערכת נט-המשפט. המשיבים סירבו לספק מידע זה מטעמים של "אבטחת מידע" ו”מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט”. לאחרונה, עשו להם המשיבים נוהג לדחות בקשות חופש המידע בעניין נט-המשפט תוך שימוש בתבנית קבועה [cookie cutter] זאת. השימוש בתבנית זאת במקרה שלפנינו מופרך במיוחד, שכן במקביל נמסר מידע באותו עניין עצמו על ידי אגף ביקורת בהנהלת בתי המשפט, כמענה כביכול על פנייה כביכול של העותרת, שלא הייתה מעולםכללים נסתרים בניהול התיקים, הכתבים והרישומים אינם עולים בקנה אחד עם עקרון פומביות החוק והתנהלות בית משפט כשיר שבכתובים (competent court of record).

I. הצדדים

  1. העותרת היא עמותה בתחום זכויות האדם שמטרתה הגברת השקיפות במערכת המשפט.

  2. המשיבים הם מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, והממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט. על פי סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מנהל בתי המשפט אחראי בפני שר המשפטים על ביצועם של סדרי המנהל בבתי המשפט.

II. מהלך העניינים בבקשת חופש המידע

  1. ביום 16.11.2021 הוגשה בקשת חופש המידע‫ מטעם העותרת למשיבה 3 (מצ"ב נספח ע/1).

  2. ביום 14.12.2021 ניתנה הודעת ארכה ע"י המשיבה 3 (מצ"ב נספח ע/2).

  3. ביום 09.01.2022 התקבל מענה כביכול מאת הגב’ דנה אביטל מאגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט על פנייה כביכול של העותרת, שלא הייתה מעולם. מענה זה סיפק לכאורה מידע שהתבקש בבקשת חופש המידע הנ”ל (מצ"ב נספח ע/3).

  4. ביום 10.01.2022 ניתנה תשובת חופש המידע מטעם המשיבים, שסירבה לספק את המידע המבוקש מטעמים של "אבטחת מידע" ו”מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט”. (מצ"ב נספח ע/4).‬

  5. ביום 18.01.2022 התקבלה תכתובת נוספת מאגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט, שהבהירה שהמענה כביכול מיום 09.01.2022 על פנייה כביכול של העותרת, שלא הייתה מעולם, נשלח בתגובה לפנייה להנהלת בתי המשפט על ידי לשכת שר המשפטים, לאחר פרסום שגרתי של העותרת בדבר הגשת בקשת חופש המידע (מצ"ב נספח ע/5).

  6. ביום 19.01.2022 פנתה העותרת שוב למשיבים בניסיון לקבל תשובה כדין לבקשת חופש המידע ובמטרה לייתר פעולה משפטית (מצ"ב נספח ע/6).

  7. ביום 10.02.2022 התקבלה תשובה משלימה מטעם המשיבים, שעיקרה: “אין לי להוסיף על האמור במכתבנו מיום 10.01.2022”, ו"מענה בעניין חתימות אלקטרוניות ניתן לך במסגרת עתירה מנהלית שהגשת, עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ’ הנהלת בתי המשפט" ‬(מצ"ב נספח ע/7).

III. עיקרי התשובה בעניינה עותרים

  1. התשובה בעיקרה אומרת: “אין ברשותנו נהלים כמבוקש על ידיך… יובהר, כי ככלל מסמכי אפיון מערכת נט המשפט, לא יימסרו… אין לגלות מידע זה אלא רק לבעלי הרשאה למאגר לצורך ביצוע תפקידם. על כן המידע לא יימסר מאחר שמדובר במידע שאין לגלותו לפי כל דין, זאת על יסוד סעיף 9(א)(4) לחוק [חופש המידע - י”צ]… מידע לא יימסר מטעמים של אבטחת מידע. מהמידע המבוקש ניתן ללמוד על אמצעי אבטחת המידע על בסיסם פועלת מערכת נט המשפט, לרבות אמצעי אבטחה פיזית וסביבתית… מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט, ועל כן לא יימסר על יסוד סעיף 9(ב)(1) לחוק...” (נספח ע/4).

IV. המידע המבוקש שלא ניתן ע"י המשיבים והסעד המבוקש

  1. המשיבים סירבו לספק תשובה כלשהי לגופה של בקשת חופש המידע מיום 16.11.2021 (נספח ע/1), דהיינו, הכללים המוטמעים במערכת נט-המשפט באשר ל:

(א) רישום פסקי דין של בית המשפט המחוזי במערכת נט-המשפט והצגתם במערכת גישת הציבור;

(ב) רישום פסקי דין בערעורים בבית המשפט העליון בתיקים התואמים של בית המשפט המחוזי במערכת נט-המשפט והצגתם במערכת גישת הציבור;

(ג) ביצוע החתימות על פסקי דין במותב של שלושה בבית המשפט המחוזי.

הסעד אותו מבקשת העותרת הוא תשובת המשיבים כדין על שלושת הסעיפים הנ"ל לבקשת חופש המידע מיום 16.11.2021.

V. טיעוני העותרת

סירובם של המשיבים להשיב כלל מטעמים של "אבטחת מידע" ו”מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט” מופרך בעליל, שכן במקביל נשלח מידע באותם עניינים עצמם ע"י אגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט מיוזמתו שלו

  1. ביום 09.01.2022, יום לפני הסירוב לענות על בקשת חופש המידע שבענייננו, קיבלה העותרת מענה כביכול מאת הגב’ דנה אביטל, מבקרת מחוז הנהלה, אגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט (נספח ע/3). המענה כביכול ניתן על פנייה כביכול של העותרת, שלא הייתה מעולם. המענה כביכול מספק מידע, המבוקש בבקשת חופש המידע שבענייננו, מידע שהמשיבים סירבו למחרת היום לגלות מכל וכל, מטעמים של "אבטחת מידע" ו”מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט” (נספח ע/4).

  2. ביום 18.01.2022, התקבלה תכתובת נוספת מאגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט (נספח ע/5). תכתובת זו מבהירה, שהמענה כביכול מטעם הביקורת הפנימית ניתן בתגובה לפנייה של לשכת שר המשפטים (ולא של העותרת), לאחר על פרסום שגרתי מטעם העותרת ביום 16.11.2021, שדיווח אודות הגשת בקשת חופש המידע שבענייננו, ושכלל העתק של בקשת חופש המידע במלואה. דהיינו, המענה כביכול מטעם הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט היה במפורש על אותה בקשת חופש המידע עצמה, שהמשיבים מסרבים לענות עליה מכל וכל מהטעמים הנ”ל.

  3. המידע שסיפקה הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט ביחס לעניינים שבבקשת חופש המידע חלקי. אף על פי כן, עצם אספקת המידע ע"י אגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט מפריך את הטעמים הנ"ל לסירובם של המשיבים לספק את המידע המבוקש.

  4. יחד עם זאת, המענה מטעם הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט על על "פנייה", שלא הייתה מעולם, אינו פוטר את הנהלת בתי המשפט ממענה כדין על בקשת חופש המידע עצמה.

תשובתם המשלימה של המשיבים מיום 10.02.2022 חסרת אחיזה בעובדות, וגם היא מפריכה את תשובתם המקורית מיום 10.01.2022

  1. תשובתם המשלימה של המשיבים אומרת: "מענה בעניין חתימות אלקטרוניות ניתן לך במסגרת עתירה מנהלית שהגשת, עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ’ הנהלת בתי המשפט". אמרה זאת חסרת אחיזה בעובדות. המידע העיקרי שנמסר בגדר עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ’ הנהלת בתי המשפט, נכלל בתשובתם המקדמית של המשיבים מיום 13.07.2020 (מצ"ב נספח ע/8) - כי "אין גוף שלטוני ששמו "הרשות השופטת" והשימוש בכינוי זה בפרסומים שונים מתייחס לבתי המשפט ולהנהלת בתי המשפט".

  2. השוואת המידע שנמסר בתשובתם המקדמית של המשיבים בגדר עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ’ הנהלת בתי המשפט (נספח ע/8) למידע שנמסר במענה מאת אגף הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט על הפנייה שמעולם לא הייתה, (נספח ע/3) מבהירה גם היא את ההבדל בין שתי בקשות חופש המידע.

  3. יתר חשיבות יש לכך, שתשובתם המשלימה של המשיבים סותרת את תשובתם המקורית. אם המידע אכן כבר נמסר כביכול, אין הוא יכול להיות חסוי מטעמים של "אבטחת מידע" ו”מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט”.

המשיבים עשו לעצמם נוהג לדחות בקשות חופש המידע באמצעות שימוש בתבנית קבועה [cookie cutter] של “טעמי אבטחה", גם כשתבנית זאת אינה רלוונטית בעליל

  1. המשיבים משתמשים לאחרונה באותה הנמקה של טעמי אבטחה בתשובותיהם על בקשות חופש המידע של העותרת בנושאים שונים ורחוקים זה מזה – החל בשאלת מיהותם של אלה המחזיקים היום בסמכות לאשר כתבי החלטות בבית המשפט העליון - “העתק מתאים למקור” - וכלה בנהלים לפתיחת התיקים וסיווגם בנט-המשפט. בקשת חופש המידע של העותרת מיום 16.09.2021 (מצ”ב נספח ע/9) ביקשה מידע בעניין הכללים לשימוש בסיווגי התיקים בעת פתיחת הליכים בנט-המשפט. מידע זה הוא מידע בסיסי הנדרש לכל אדם הפותח הליך בבתי המשפט. תשובת חופש המידע של המשיבים מיום 25.10.2021, סירבה לספק מידע בסיסי זה. יתר על כן, ההנמקה לסירובם של המשיבים על בקשת חופש המידע מיום 16.09.2021 זהה לתשובתם על בקשת חופש המידע שלפנינו: הבקשה נדחתה מטעמים של "אבטחת מידע" ו”מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט” (מצ”ב נספח ע/10).

  2. התשובות לשתי בקשות חופש המידע פותחות באמרה “‫אין ברשותנו נהלים כמבוקש על ידיך". עם זאת, בלתי סביר בעליל שאין כל מסמך המתאר את הכללים הנוהגים בעניינים שבשתי בקשות חופש המידע – בין אם אנו עוסקים בשימוש הנכון בסיווג התיקים בנט-המשפט, ובין אם אנו עוסקים בחתימה על פסקי דין במותב תלתא והרישום הראוי של פסקי הדין בנט-המשפט.

סירובם של המשיבים לספק את המידע מערער את אימון הציבור בבתי המשפט

  1. תכליות עיקריות של חוק חופש המידע הן העצמת שקיפותן של רשויות השלטון, הפיקוח והביקורת הציבוריים על פעולותיהן, ומתוך כך – אישוש אמון הציבור ברשויות. פסקה 12 לפסק דינו של השופט אליהו מצא בבג"ץ 5771/93‏ בן-ציון ציטרין‎ ‎נ' שר המשפטים, פ''ד מח(1) 661 קובעת:

ביחסים שבין הפרט לבין רשויות השלטון יש להגשמת זכות הציבור לדעת חשיבות ראשונה במעלה. בכך תלוי עצם קיומה של ביקורת ציבורית על פעולת הרשויות, ובקיומה של ביקורת זו מותנה אמון הציבור ברשויות עצמן.”

  1. במקרה שלפנינו דברים אלה תקפים על אחת כמה וכמה, שכן מדובר במידע חיוני להבנת סדרי הדין וניהול התיקים בבתי המשפט, לאמון הציבור בבתי המשפט, ולאמון הציבור בקיום זכויות היסוד להליך ראוי ולמשפט הוגן ופומבי.

  2. עמימות, דו-משמעותיות וכשלים בחתימת השופטים על פסקי דין וברישומם במערכת נט-המשפט תועדו בסדרת מקרים, בין השאר במקרה המפורט בבקשת חופש המידע עצמה - ע"פ 8934-02-19 משה דן נ’ פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה (פורסם בנבו 06.09.2020) בבית המשפט המחוזי ת"א. ראו: פסקאות 7-1 (עמ’ 3-1) לבקשת חופש המידע (נספח ע/1).

    המשיבים פיתחו גישה של "קופסה שחורה" לניהול התיקים, הכתבים והרישומים בבתי המשפט, גישה זאת מערערת את תקפותם של ההליכים וכתבי בית דין והאמון בהם בארץ ובעולם

  3. במדעי המחשב, המונח "קופסה שחורה" מתייחד למערכת, בה רק הקלט והפלט ידועים, ללא כל ידיעה אודות אופן פעולתה הפנימית. זאת, בניגוד ל"קופסה שקופה", בה אופן פעולתה הפנימית [logic] זמין לעיון ובדיקה [W. Ross Ashby, An introduction to cybernetics, Chapter 6: The black box, pp. 86–117, (London: Chapman & Hall, 1956)]. מערכות מידע מסוג "קופה שחורה" מוכרות במדעי המחשב כבעיה ייחודית באשר להוכחת אמיתותן ותקפותן [validation and verification] [1]. מצב עניינים בו התנהלות התיקים בבתי המשפט הוא בבחינת "קופסה שחורה" יימצא קרוב לוודאי בלתי תקין מבחינת משקיפים בינלאומיים בתחום המשפט וזכויות האדם.

  4. ניהול הליכים וכתבי בית דין תחת מעטה "הקופסה השחורה" נוגד את התפיסה הבסיסית, המקובלת כבר מאות שנים, באשר להתנהלותם של "בתי משפט כשירים שבכתובים" [competent courts of record].

רישום פסקי דין מוכר כהליך קריטי בסדרי הדין מזה מאות שנים

  1. פסקי הדין הם התוצר הסופי של המכונה השיפוטית. בבתי המשפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל, כללי מתן פסקי הדין ורישומם ככאלה הוא עניין קריטי בסדר הדין האזרחי ובסדר הדין הפלילי. עמימות ביחס לישרתם ותקפותם של פסקי הדין, מערערת את כשירות המערכת מיסודה.ראו:

א) סעיף 664 לחוק סדר הדין האזרחי של קליפורניה, “אופן מתן פסק פסק דין ורישומו" - קובע את חובת מזכיר בית המשפט לרשום את פסקי הדין, וכן קובע במפורש כי פסק דין חסר כל תוקף עד שנרשם ככזה ע"י מזכיר בית המשפט. [2]

סעיף 664.5 לחוק סדר הדין האזרחי של קליפורניה קובע את החובה להמציא "הודעה על רישום פסק הדין” בנפרד מהמצאת פסק הדין עצמו.

סעיף 668 קובע את חובתו של מזכיר בית המשפט לנהל ספר יסוד בשם "ספר פסקי הדין", והתיקון בסעיף 668.5 קובע את אופן יישומה של חובה זו במערכות ממוכנות. [3]

ב) כלל 59 לכללי סדר הדין של בתי המשפט הפדרליים של ארה"ב, 2020, מורה על רישום פסקי הדין ע"י מזכיר בית המשפט. [4].

ג) כלל 36 לכללי סדר הדין בבתי המשפט הפדרליים לערעורים, 2021, מורים על חובת רישום פסקי הדין עי מזכיר בית המשפט, ובנפרדמתן הודעה על רישום פסק הדין (בנוסף להמצאת פסק הדין עצמו). [5]

רישום פסקי הדין ככאלה וניהול ספר פסקי דין באחריות המזכיר הראשי נקבעו בעבר גם בחיקוק בישראל

  1. גם תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 – התקנות המנדטוריות שהיו בתוקף עד שנת 2004 - בנוסחם העברי הסופי לפני ביטולן, הצטיינו בקביעת כללים מפורטים לניהול הכתבים, התיקים והרישומים בבתי המשפט, כולל בפרט רישום פסקי הדין, הן בתיק בית המשפט והן בספר יסוד של בית המשפט. ראו: תקנות 4, 5, 8, 16. [6]

  2. תקנה 12 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 – בנוסחה המקורי, כפי שהשתמר באנגלית - גם קבעה את חובת ניהול ספר יסוד שהוא ספר פסקי הדין (מצ”ב נספח ע/11).

  3. תקנות בתי המשפט (מזכירות), התשס"ה-2004, שהחליפו את התקנות המנדטוריות, אינן אומרות דבר וחצי דבר בעניין האחריות למשמורת התיקים הכתבים והרישומים, וכן אינן אומרות דבר באשר לרישום פסקי הדין.

הנסיבות שלפנינו הן מקרה קיצוני של "הקוד הממוחשב הוא החוק" – תקנות פומביות הוחלפו בקוד נסתר

  1. יש לראות במצב שנוצר בבתי המשפט בישראל עקב הטמעת מערכת נט-המשפט ועקב סירובם של המשיבים לחשוף את המידע המבוקש מקרה קיצוני של תורתו של המלומד לורנס לסיג – "הקוד הממוחשב הוא החוק" - Larence Lessig, Code is Law, Harvard Magazine (2000). [7] במצב שלפנינו, חיקוק בכפוך לעקרון פומביות החוק, הנדרש כבסיס לפעולתם התקינה של בתי משפט כשירים, הוחלף בכללים נסתרים המוטמעים בקוד הממוחשב של מערכת נט-המשפט.

  2. במערכת נט-המשפט הותקנה לשונית "פסקי דין", וכן הותקנה במערכת לשונית "החלטות בתיק". אולם רישומם, או אי רישומם של פסקי הדין בתיקים המוגדרים "פתוחים לציבור”, שאינם אסורים בפרסום על פי דין, בין אם בלשונית "פסקי דין" ובין אם בלשונית "החלטות בתיק" – נחזה כשרירותי וגחמני.

מהו המודל על פיו מתנהלים בתי המשפט בישראל בעת הזו?

  1. תקנות בתי המשפט (משרד רישום) 1936 המנדטוריות ייסדו בתי משפט המבוססים על המודל שמקורו במשפט האנגלי המקובל. על פי מודל זה [בו המזכיר הראשי משמש כ-Prothonotary], המזכיר הראשי אחראי לישרת התיקים, הכתבים והרישומים, ולביצועם תקין של הליכים ספציפיים (לדוגמה – המצאות). ראו סקירה היסטורית מקיפה במחקר מטעם בתי המשפט הפדרליים של ארה"ב - I. Scott Messinger, Order in the Courts: A History of the Federal Court Clerk’s Office, Federal Judicial Center (2002). [8] מודל זה מבוסס על התנהלות מזכירות אוטונומית שבראשה המזכיר הראשי, ומערכת של איזונים ובלמים בין הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית של בית המשפט, כמכשיר מרכזי להבטחת תקינותו וכשירותו של בית המשפט.

  2. החשש הממשי הוא שהמסמכים המופיעים היום במערכת נט-המשפט כוללים מסמכים חתומים, תקפים, לצד מסמכים בלתי חתומים, חסרי תוקף, באופן שהציבור ועורכי דין אינם מסוגלים להבחין ביניהם. יתר על כן, החשש הממשי הוא, שהמערכת מאפשרת לשופטים לרשום או להסיר כתבים מרישום כרצונם, ללא כל בקרה של מזכירות אוטונומית, האחראית לישרת התיקים, הכתבים והרישומים.

חובתם של המשיבים לפרסם את הכללים המוטמעים במערכת נט-המשפט לעניין החתימה על פסקי הדין ורישומם ככאלה

  1. פסקה 8 לפסק דינו של השופט אליעזר גולדברג בבג"ץ 1477/96 נמרודטקס בע"מ נ' משרד התעשייה והמסחר , פ"ד נג(5) 193 קובעת:

"החובה לפרסם הנחיות פנימיות של רשויות מנהליות… מושתתת על שני טעמים עיקריים: טעם אחד מתמקד בפרט, והטעם השני מתמקד בשלטון. הטעם המתמקד בפרט, שורשו בהכרה בזכותו של הפרט לדעת את הנורמות העשויות להשפיע על מהלך חייו… הטעם השני המצדיק פרסומן של הנחיות פנימיות נוגע בעיקר לתקינותו של השלטון... להוות מחסום כנגד שרירות לב שלטונית.... כפי שנאמר בבג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים [3], בעמ' 19-20: "קיומם של קריטריונים להפעלת שיקול-הדעת המסור לנושא משרה שלטונית, הוא אחד מסממניו של מינהל תקין, והוא עולה בקנה אחד עם שלטון החוק. כשם שאין במדינת חוק חוקי סתר...”.”

סירובם של המשיבים לספק את המידע המבוקש אינו עומד במבחן הסבירות והמידתיות

  1. פסקה 10 לפסק דינו של השופט יצחק עמית בעע"ם 3300/11 משרד הביטחון נ' גישה (פורסם בנבו, 2012.09.05) קובעת:

10. הסייגים המעוגנים בסעיפים 8 ו-9 לחוק אינם "סוף פסוק", והם אך בגדר תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק, נוכח סעיפים 11-10 לחוק... ניתן לומר כי סעיף 10 עניינו בסבירות וסעיף 11 עניינו במידתיות. סעיפים אלה באים לומר לנו כי לא די בכך שהמידע המבוקש נכנס בגדר אחד הסייגים על מנת לפטור את הרשות מגילוי המידע. תחולתם של הסייגים בסעיפים 9-8 אינה מוחלטת, והמלאכה לעולם תהא מלאכת שקילה ואיזונים. מכאן, כי למרות הלשון הקטגורית בה נוקט המחוקק בסעיף 9(א) לחוק, ממנו עולה כי הרשות מנועה מלמסור מידע ("לא תמסור מידע"), עולה מסעיפים 10 ו-11 לחוק – וכפי שנראה להלן גם מסעיף 17(ד) לחוק – ניתן למסור גם מידע הנופל לגדרו של סעיף זה. ניתן לראות את הוראות סעיף 9 לחוק כקובעות חסיון יחסי-סטטוטורי שבית המשפט רשאי להסירו לאחר שבחן אותו באספקלריה של סעיפים 11-10 לחוק (יצחק עמית "קבילות, סודיות, חסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – נסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 264 (בועז סנג'רו עורך, 2007).”

  1. החלטתם של המשיבים אינה עומדת במבחן "המסננת של סעיף 10 לחוק" (כמאמרו של השופט יצחק עמית בפסקה 15 לפסק דינו הנ"ל) – דהיינו הפעלת שיקול הדעת של הרשות ביחס לעניין הפרטי והציבורי שבגילוי המידע בטרם הפעלת סירוב על פי סעיפים 8 ו-9 לחוק.

  2. בפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות בעע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ פ"ד ס(4) 217, שהתקבל פה אחד במותב מורחב של שבעה, ניתנה פרשנות מקיפה לשיקול הדעת שעל הרשות המנהלית להפעיל בבואה להפעיל את הסייגים שבסעיפים 9(א) ו-9(ב) לחוק בסרבה למסור מידע על פי חוק חופש המידע: פסקה 20 לפסק הדין בפרשת המועצה להשכלה גבוהה קובעת, כי על הרשות “למצוא בנסיבות הספציפיות של כל מקרה נתון את נקודת האיזון בין האינטרס הציבורי שבחיסוי המידע ובין האינטרס הציבורי והפרטי, ככל שהוא קיים, בחשיפתו של המידע”.

    כמפורט לעיל, אין ניתן לראות בסירובם של המשיבים לגלות את המידע המבוקש איזון סביר מול האינטרס הציבורי שבפרסום כללים בסיסיים באשר להתנהלות השופטים והמזכירויות בניהול התיקים, הכתבים והרישומים בבתי המשפט במדינת ישראל.

מסמכותו של בית המשפט לבסס את ביטול החלטת הסירוב ואת החיוב למסור על העקרונות הכלליים של המשפט המנהלי ו/או על סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע

  1. פסקה 23 לפסק הדין בפרשת המועצה להשכלה גבוהה קובעת את סמכותו ושיקול הדעת של בית המשפט בדונו בעתירות חופש המידע בנסיבות אלה:

אין בית המשפט נזקק להפעלת הסמכות המיוחדת שהוענקה לו בסעיף 17(ד) לחוק, ויכול הוא לבסס את ביטול החלטת הסירוב ואת החיוב למסור את המידע, כולו או חלקו ובתנאים שייראו לו, על העקרונות הכלליים של המשפט המינהלי.”

  1. פסקה 64 לפסק דינו של השופט יורם דנציגר בעע"מ 10845/06 שידורי קשת נ' הרשות השניה לטלויזיה (פורסם בנבו, 11.11.08) קובעת:

"הביקורת השיפוטית על החלטת רשות שלא לגלות מידע שהיא אינה חייבת לגלותו לפי חוק חופש המידע, היא דו-שלבית: ראשית, בוחן בית המשפט האם החלטת הרשות לסרב למסור מידע מכוח סעיפים 8 או 9 לחוק מקיימת את אמות המידה הנדרשות על פי המשפט המנהלי, דהיינו האם ההליך שבמסגרתו נתקבלה היה תקין והוגן והאם ההחלטה סבירה ומידתית בנסיבות העניין. אך גם אם צלחה החלטת הרשות משוכה ראשונה זו, עדיין מסורה לבית המשפט על פי סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע סמכות יוצאת דופן, החורגת מגדר הביקורת השיפוטית המקובלת על מעשי הרשות. דהיינו, בשלב השני, על בית המשפט להחליט האם הרשות הציבורית צריכה לתת מידע, למרות שהחוק קובע בפירוש שהמידע המבוקש הוא מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו.”

במקרה שלפנינו, מן הראוי שבית המשפט יבטל את החלטת הסירוב של המשיבים ויחייב אותם להשיב כדין, הן על פי שיקולי סבירות ומידתיות, והן על פי סמכותו המיוחדת על פי סעיף 17(ד) לחוק.

VI. סיכום

  1. מתוך כל האמור לעיל ברור: מחד גיסא - שיש במידע המבוקש ע"י העותרת עניין ציבורי מהמעלה הראשונה, ומאידך גיסאשדחיית בקשת חופש המידע מהטעמים של "אבטחת מידע", ו"מסירת המידע תוביל בוודאות קרובה לשיבוש עבודת מערכת נט המשפט" - מופרכת מיסודה. יש לראות בהחלטת המשיבים מיום 10.01.2022, שדחתה את בקשת חופש המידע של העותרת דחייה גורפת, כללית, החלטה הלוקה בחוסר סבירות וחוסר מידתיות קיצוניים.

  2. לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לבקשה על פי חוק חופש המידע, מיום 16.11.2021.

  3. תצהיר המייצג מצורף להלן (עמ’ 17).

    תל-אביב, 23 בפברואר, 2022 _______________

ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה

מייצג ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

1See for ex. the British standard BS 7925-2 (Software component testing), or its 2001 work draft,
BCS SIGIST (British Computer Society Specialist Interest Group in Software Testing), "Standard for Software Component Testing", Working Draft 3.4, 27 April 2001

http://www.testingstandards.co.uk/bs_7925-2_online.htm

2 California Code of Civil Procedure Chapter 8. The Manner Of Giving And Entering Judgment

https://law.justia.com/codes/california/2007/ccp/664-674.html

3 שם

5 Federal Rules of Appellate Procedure (2021)

https://www.law.cornell.edu/rules/frap/rule_36