Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Tuesday, June 30, 2020

2020-06-30 ערעור בעליון: לחשוף את החלטות השופטים בתיק נתניהו

  Joseph Zernik
ערעור בעליון: לחשוף את החלטות השופטים בתיק נתניהו
תיק מ"י נ' נתניהו רשום כתיק בלתי חסוי - "פתוח לציבור".  אולם השופטים מסתירים את הרוב המכריע של ההחלטות בתיק ללא כל בסיס בחוק. באיזו סמכות? מדוע ולמה? ומה הם מסתירים?
בערעור שהוגש אתמול בבית המשפט העליון נטען שהחלטת שופטי בית המשפט המחוזי י-ם למנוע את הגישה לעיון ברוב המכריע של ההחלטות בתיק חסרת סמכות ונוגדת את החיקוק המפורש ואת ההלכה המחייבת... פסקי דין של אהרן ברק ודורית ביניש הכריזו על הגישה לעיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על חוקי".. השופטים במחוזי י-ם גם לא סיפקו כל הנמקה של ממש להתנהלותם, מעבר לטענה על אבחנה מדומה בין "החלטות טכניות" ל"החלטות מהותיות". התנהלות שופטי בית המשפט המחוזי י-ם מעלה לכן תהיה ביחס ליחסם של השופטים עצמם ל"מהפכה החוקתית", ל"עקרונות חוקתיים", ול"זכויות חוקתיות"...
הערעור מסכם: "למנהיג הקיסרות הפרוסית, אוטו פון ביסמארק, דמות מיליטריסטית ואנטי-דמוקרטית, מיוחסת האמרה: "אם אתה אוהב חוק או נקניקיות – עדיף שלא תראה איך הם נעשים". אכילת נקניקיות היא עניין שהוא בחירתו של הפרט. אולם החוק והמשפט הם הכרח בחברה אזרחית מתוקנת. ולכן – הגישה השלטת בימינו, הן בדין בישראל, הן בזכויות האדם בחוק הבינלאומי, והן בדין בארה"ב היא שזכותו של הציבור לראות את "עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה" באופן שהמידע אודות התנהלות בית המשפט "יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית” . החשש הוא שבית המשפט קמא אימץ בהחלטתו את הגישה שזכותו של הציבור היא לראות רק את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה."
 
להלן הערעור שהוגש אתמול בבית המשפט העליון

Wednesday, June 17, 2020

2020-06-17 מה מסתירים השופטים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו? מדוע? ובאיזו סמכות?

  Joseph Zernik
מה מסתירים השופטים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו? מדוע? ובאיזו סמכות?
תיק מ"י נ' נתניהו רשום כתיק בלתי חסוי - "פתוח לציבור".  אולם עכשיו ברור שהשופטים מסתירים את הרוב המכריע של ההחלטות בתיק.
התקנות  אומרות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין." כלומר - כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינו חסויות על פי החוק. פסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), מוסיף ומכריז שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...".  יתרה מזאת - אין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין...
אבל ללא בקשה - השופטים אינם מאפשרים לעיין בהחלטות. בקשת עיון הוגשה בשבוע שעבר - לקבלת גישה לכל ההחלטות בתיק נתניהו, שאינן אסורות בפרסום על פי דין.  והתוצאה? שלושה שופטי מותב בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם נתנו השבוע החלטה המסרבת לאפשר את הגישה להחלטות בטענה שהן "טכניות" ולא "מהותיות".  ההחלטה מעוררת קושיות:
■ מהו הבסיס בחוק לאבחנה בין החלטות "טכניות" והחלטות "מהותיות"?
■ מניין נובעת סמכותם החוקית של השופטים למנוע את גישת הציבור להחלטות שלדעתם הן "טכניות"?
■ ומדוע מוצאים השופטים צורך להסתיר את ההחלטות אם הן "טכניות" ולא "מהותיות"?
בקשה נוספת שהוגשה היום מבקשת מהשופטים לספק את ההנמקה החוקית לאבחנה בין החלטות "מהותיות" לבין החלטות "טכניות".  הבקשה שהוגשה היום גם אומרת שאבחנה כזאת נחזית כהפרה של "זכות חוקתית" והתעלמות מהתקנות החרותות וההלכה המחייבת.
התופעה של שופטים שפוסקים בניגוד לחוק ובניגוד להלכה המחייבת אינה חדשה.  במאמר תקשורת, שכותרתו "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", הודלף שיח בין "משפטנים בכירים שנתנו דרור למקלדתם".  פרופסורית ידועה למשפטים מתארת שם את התופעה הזאת בדיוק כתופעה נפוצה בבתי המשפט בישראל, ותוהה: האם אלה בתי משפט בכלל?
 יתרה מזאת, פסק דינה של הנשיאה ביניש מבהיר שזכות העיון היא גורם מרכזי ליצירת אמון הציבור בבית המשפט, בתקינות ההליך המשפטי ובמציאת האמת.  אין בכך כל חדש... זכות העיון מוכרת כבר מאות  שנים ברחבי העולם הנאור כיסוד השקיפות בבתי המשפט, והערובה הבסיסית ביותר לכשירותם ויושרתם של השופטים וההליך השיפוטי. מאידך, העלמת תיקים והחלטות, שלא כדין, מוכרת ברחבי העולם כסימן היכר של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים...
אין צורך להכביר מילים על הסערה הציבורית האופפת את התיק.  לכן, יש לתמוה על התנהלותם של השופטים בתיק נתניהו. החשש הברור הוא שהמשך הסתרת ההחלטות בתיק נתניהו תגרום להתדרדרות נוספת באמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרט ביחס לישרת ההליכים בתיק.
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/06/2020-06-17.html
קראו את בקשת העיון המקורית: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/06/2020-06-11.html

 
להלן הבקשה להנמקה על פי החוק של מניעת גישת הציבור להחלטות בתיק נתניהו
בבית המשפט המחוזי ירושלים
ת"פ 67104-01-20
בעניין:
דר’ יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO
                                                                    מבקש העיון
הצדדים בתיק:
מדינת ישראל
                                                                    התובעת
נ’
1. בנימין נתניהו
2. שאול אלוביץ’
3. איריס אלוביץ’
4. ארנון מוזס
                                                                הנאשמים
בקשה להבהרה והנמקה בעניין החלטה מיום 14 ביוני, 2020 (בקשה 41)
מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת את הבקשה להבהרה והנמקה שבנידון:
  1. המבקש, שאינו עורך דין ואינו משפטן, הגיש את בקשת העיון (מס’ 41), בעניין החלטות בתיק דנן, שאינן אסורות בפרסום. המבקש טען, שרוב ההחלטות בתיק דנן, הרשום כתיק שאינו חסוי, “פתוח לציבור", לא התפרסמו במערכת נט-המשפט - גישת הציבור. בקשת העיון סיפקה הצדקה הן בחיקוק והן בהלכה המחייבת.
תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אומרת:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), [פורסם בנבו], מוסיפה ומפרשת:
"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך:
"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."
חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין.” [קו תחתון הוסף - יצ]
מבקש העיון גם ציין בבקשתו, שההלכה המחייבת, שבפסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים הנ”ל הכריזה על זכות העיון כזכות שמעמדה הוא של נורמה חוקתית, ועל חשיבותה המרובה לאמון הציבור בבית המשפט ובעשיית הצדק ובירור האמת:
עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”
  1. החלטת בית המשפט מיום 14 ליוני, 2020, בבקשה 41 שבנידון, מאשרת את טענת מבקש העיון, שגישת הציבור במערכת נט-המשפט נמנעת ביחס לרוב ההחלטות בתיק זה. יחד עם זאת, ההחלטה דחתה את בקשת העיון, בהנמקה, האומרת בעיקרה:
    על הליך משפטי, ובכלל זה ההליך המתנהל בתיק הנוכחי, חל הכלל בדבר "פומביות הדיון", המעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, ומכוחו רשאים המבקשים ואחרים לעיין בהחלטות בית המשפט, אשר מתפרסמות לציבור מעת לעת. עם זאת יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית, שברגיל מוצאת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום.”
  2. סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, אומר:
    בית המשפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק, או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.”
  3. ההנמקה שסיפק בית המשפט לדחיית בקשת העיון וגישת הציבור ל"החלטות טכניות" נחזית כהוראה של בית המשפט, שאינה "לפי חוק", והיא מעלה חשש של פגיעה בזכות חוקתית – זכות העיון - כפי שנקבעה בתקנה 2(ב) לתקנות העיון ובפסה"ד בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים הנ”ל.
  4. יתרה מכך, בית המשפט העליון אינו נוהג על פי האבחנה הנ"ל בין "החלטות מהותיות" לבין "החלטות טכניות". בית המשפט העליון מפרסם את כל החלטותיו, בין אם הן "מהותיות" ובין אם הן "טכניות", ובכללן סדרה ארוכה של החלטות שכל תכנן מילה אחת: “כמבוקש".
  5. ספק אם האבחנה הנ"ל בין החלטות "מהותיות" לבין החלטות "טכניות" תואמת את הרציונל של זכות העיון. “החלטות טכניות" רבות נוגעות לסדרי הדין, ולכן חשיבותן רבה לעניין קיום הזכות להליך ראוי בהליך הפלילי, ומתוך כך - לאמון הציבור בהתנהלות ההליך באופן התואם את הזכות להליך ראוי.
  6. זאת ועוד – סדרה ארוכה של דוגמאות מתעדת "החלטות מהותיות" בתיקים שונים של בתי המשפט, כולל פסקי דין, שניתנו "בהחלטות בפתקית".
  7. מתוך כך, עולה החשש, שמניעת הגישה לעיון ב"החלטות בפתקית", בפרט בתיק בעל חשיבות ציבורית כתיק דנן, היא מעשה שרירותי וגחמני של בית המשפט, שאינו עומד בקנה אחד עם החיקוק ועם ההלכה המחייבת. התנהלות מסוג זה עלולה גם להעלות ספקות ביחס לשלטון החוק ושיטת המשפט הנהוגה בישראל.
  8. לפיכך מתבקש בית המשפט להבהיר:
    א) האם קיים איסור פרסום על פי דין ביחס ל"החלטות הטכניות" בתיק דנן, שאינן מופיעות במערכת נט-המשפט-גישת הציבור?
    ב) ככל שאין איסור פרסום על פי דין ביחס ל"החלטות הטכניות" בתיק דנן, מהו הבסיס החוקי למניעת גישת הציבור ל"החלטות הטכניות"?
תאריך: 17 ליוני, 2020
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
Human Rights Alert NGO