Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Monday, April 15, 2019

2019-04-15 כשל ועדת הבחירות המרכזית - בקשת חופש המידע בודקת את אמינות וישרת הכתבים והרישומים בבחירות לכנסת ה-21

כשל ועדת הבחירות המרכזית - בקשת חופש המידע בודקת את אמינות וישרת הכתבים והרישומים בבחירות  לכנסת ה-21 
בקשת חופש המידע שהוגשה היום לוועדת הבחירות המרכזית מתמקדת בישרת הכתבים והרישומים בבחירות לכנסת ה-21. במערכת חוק ומשפט, שבה מטושטש לחלוטין ההבדל בין "טיוטה" לבין מסמך אמתי (אותנטי) ותקף, הבקשה מנסה לברר את אמינות הכתבים ואופן ניהולם בוועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-21...
מה שמדהים בהתנהלות הכושלת של הבחירות לכנסת ה-21 -- שאין פה כל חדש, המצב היה צפוי מראש לחלוטין. במפגש על "פייק בחירות" לפני שלושה חודשים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בנוכחות יו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, אנשי זרועות הביטחון הזהירו מפני האקרים רוסיים, סינים, איראנים, ומה לא. כותב שורות אלה, לעומת זאת, התריע מפני כשלים והתנהלות חסרת ישרה של בכירים בוועדת הבחירות עצמה, מערכות מידע חסרות אמינות, ופרסום נתונים שקריים, חסרי כל תוקף ביחס לתוצאות הבחירות באתר הוועדה... [1-2]
בקשת חופש המידע מעלה,לדוגמה, את השאלות הבאות: 
השופט חנן מלצר כאילו ניהל דיון בעתירת אחישחר ואח' נ אונגר ואח' ‫(פ"ר‪ ‬‬ ‫‪2/21‬‬)‬.  האם קיים פרוטוקול לדיון זה? (לדברי העותרים , לא ניתן היה להשיג פרוטוקול של הדיון, וכידוע, דיון ללא פרוטוקול הוא דיון מפוברק.) 
השופט חנן מלצר פרסם ביום הבחירות עצמו החלטה שנויה במחלוקת, שעוררה ביקורת חמורה, "בעניין שימוש במצלמות סמויות במקומות הקלפי".  ההחלטה התפרסמה כמסמך בלתי חתום, ללא מספר תיק, וללא כל מספר אסמכתה. האם מסמך זה הוא בכלל מסמך אמתי (אותנטי) ותקף של ועדת הבחירות המרכזית? (ברור שהמסמכים המוצגים באתר הוועדה הם "תצוגות" בלבד, ולא מסמכים אמתיים.)
 במהלך יום הבחירות ולאחריו, התפרסמו נתונים שקריים בעליל באתר ועדת הבחירות.  מיהם בעלי הסמכות וההרשאה לפרסם מידע באתר הוועדה?  (לגבי תוצאות בחירות קודמות, הוועדה סיפקה תשובות שקריות על השאלה מי מאשר את המידע המתפרסם באתר הוועדה).
 האם נשיאות הוועדה או מליאת הוועדה קיימו ישיבה כלשהי מיום הבחירות עד עתה? האם קיימים פרוטוקולים עשויים כדין לישיבות אלה?  (בעבר ניהלו יושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון ישיבות ללא פרוטוקולים חתומים, בדיוק כמנהגם, בניגוד לחוק, בבית המשפט העליון.)
 ובסופו של דבר - האם יהיה בנמצא מסמך אמתי (אותנטי), חתום על ידי השופט חנן מלצר, המאשר את תוצאות הבחירות לכנסת ה-21?  (המצב ביחס לבחירות של השנים 2013 ו-2015 והשופטים רובינשטיין וג'ובראן עדיין לא ברור, הוועדה זקוקה לארכה לענות על שאלה פשוטה זאת...).
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/04/2019-04-15-2019.html
קישורים
[1] 2019-01-29  "פייק בחירות" - כנס של המכון ישראלי לדמוקרטיה -  דר' יוסף צרניק על האיומים הנובעים מכשל ועדת הבחירות המרכזית ומערכות המידע של הוועדה, בנוכחות יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר (החל בדקה 1:52, ושוב החל בדקה 2:48)
https://youtu.be/AZ36QKesDKQ 
[2] הסקירה השבועית של מערכת החוק והמשפט: ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט חנן מלצר
https://inproperinla.blogspot.com/2019/04/2019-04-12.html
   
תמונות. יו"ר הוועדה - השופט חנן מלצר, מנכ"לית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, "ראש אגף מחשוב" - איש המסתורין לזר דודוביץ' - ללא תיעוד ראוי של מינויו ותפקידו...  
  
תמונות. הכשלים במחשוב ועדת הבחירות המרכזית תועדו כבר בדו"ח, שהוגש ביוני 2017, לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018...  
  
  
תמונות.  "בלגן בוועדת הבחירות... דיווחים על התערבות פוליטית בספירת הקולות... מנסים להפעיל לחצים..." "דרמה בספירת קולות החיילים: איילת שקד הגיעה לוועדה..." 
תמונות.  כמו בעבר, פעילים עוסקים בניטור אינטנסיבי של הכשלים בעיבוד הנתונים בוועדת הבחירות המרכזית. אחוזי ההצבעה מגיעים לפעמים ליותר מ-500%...
 ■ ■ ■
אין שום הליך דמוקרטי שחשוב שיהיה שקוף כמו ספירת קולות אחרי בחירות. זה הליך שחייב שיהיה פתוח לציבור, משודר בשידור חי עם עדכונים און ליין ברשת. הבלאגן עכשיו הוא באחריות אדם אחד - יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר. הצבת מאבטחים, איסורי כניסה וספירה במחשכים מבזים את המושג דמוקרטיה.
את חנן מלצר אני מכיר מצוין ואוהב אותו מאד. חנן היה הבנאדם שעצר את זיוף הבחירות במפלגת העבודה והורה על בחירות חוזרות. עכשיו, כל טוהר הבחירות על הראש שלו שוב. תן ברקס. ספור מחדש. ופתח את זה בשקיפות. לכולם. כמו שהנשיא פתח את ההתייעצות עם הסיעות. אתה עלול לאבד את כל עולמך ברגע אחד.
שמעון ריקלין ‏ריח כבד של סרחון עולה מועידת הבחירות של מלצר. במקרה כל ההחלטות שהוא מקבל הן נגד הימין. וגם: ההתנגדות שבן גביר יכנס למשכן הכנסת. הוצאת משקיפי ימין. ״הגילוי״ של עשרות קלפיות שלא נספרו בכלל. מרמז על משהו לא תקין. ספירה חוזרת או ועידת בדיקה עכשיו. כי הכל מוכיח שאי אפשר לסמוך עליהם https://twitter.com/Riklin10/status/1116360120961835008
■ ■ ■

בקשת חופש המידע שהוגשה היום לוועדת הבחירות המרכזית
15 לאפריל, 2019
עו"ד אלעד נוה, הממונה על יישום חוק חופש המידע
ועדת הבחירות המרכזית, ירושלים
בדוא"ל:   hofeshmeida  ,  eladn, בפקס: ‫‪02-5669855‬‬
הנידון:  בקשה על פי חוק חופש המידע – הבחירות לכנסת ה-21 – מסמכים, נהלים, פרסומים, סמכויות והרשאות
עו"ד אלעד נוה  הנכבד,
הריני מגיש בזאת את הבקשה שלהלן. אנא אשר קבלה בדוא”ל חוזר עם הנפקת מספר בקשה כראוי.  
I. פרטי המבקש 
שם: דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז:
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik
פקס: 077-3179186 
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
תשובות על בקשות קודמת על פי חוק חופש המידע אודות פרוטוקולים של ועדת הבחירות המרכזית העלו חשש חמור, שאין קיימים כלל פרוטוקולים חתומים כדין של ישיבות הנשיאות והמליאה, ישיבות הוועדה בראשן יושב יו"ר הוועדה – שופט בית המשפט העליון. לעומת זאת, הראיות מצביעות בבירור, שכן קיימים פרוטוקולים חתומים כדין של ישיבות ועדות המשנה, בהן יו"ר הוועדה אינו משתתף, לדוגמה – ישיבות ועדת מכרזים וועדת פטורים.
כמו כן העלו תשובות על בקשות חופש המידע קודמות ואירועים סביב הבחירות לכנסת ה-21 חששות חמורים ביחס לתקינותן וישרתן של מערכות המידע של הוועדה, ישרתו של המידע המתפרסם באתר הוועדה, ונהלי העבודה של הוועדה.
בהמשך לנסיבות הנ"ל, בקשה זאת מתייחסת למסמכים, נהלים, פרסומים, סמכויות והרשאות ביחס לבחירות לכנסת ה-21 (2019), כדלהלן. ככל שאין בידי הוועדה מסמכים חתומים, עשויים כדין כמבוקש, הרינו מבקשים שתציינו זאת במפורש בתשובתכם על בקשת חופש המידע זאת:
1. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) חתום על ידי היו"ר חנן מלצר, שהוא פרוטוקול הדיון בעתירה (פ"ר 2/21) אחישחר ואח’ נ אונגר ואח’;
2. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) חתום על ידי היו"ר חנן מלצר, שהוא ההחלטה מיום  10 למרץ, 2019, בעתירה (פ"ר 2/21) אחישחר ואח’ נ אונגר ואח’;
3. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) חתום על ידי היו"ר חנן מלצר, שהוא "החלטה בעניין שימוש במצלמות סמויות במקומות הקלפי" מיום  09 לאפריל, 2019, (ללא כל מספר אסמכתה);
4. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) חתום על ידי היו"ר חנן מלצר, המאשר את תוצאות הבחירות לכנסת ה-21, שנערכו ביום שלישי, 09 לאפריל, 2019;
5. רשימת כל מועדי ישיבות הנשיאות ו/או המליאה של הוועדה מיום 09 לאפריל, 2019 ועד יום מתן תשובתכם על בקשת חופש המידע זאת;
6. העתק סדר היום של כל ישיבות הנשיאות ו/או המליאה של הוועדה מיום 09 לאפריל, 2019 ועד יום מתן תשובתכם על בקשת חופש המידע זאת;
7. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) חתום כדין, שהוא פרוטוקול ישיבת הנשיאות ו/או המליאה של הוועדה מיום 09 לאפריל, 2019 ועד יום מתן תשובתכם על בקשת חופש המידע זאת;
8. כל מסמך אמתי (אותנטי), חתום על ידי בעל הסמכות המתאימה, המבאר את נוהלי הוועדה בעניין ניהול וחתימת פרוטוקולים של ישיבות הנשיאות, ישיבות המליאה, החלטות יו"ר הוועדה;
9. כל מסמך אמתי (אותנטי) חתום על ידי בעל הסמכות המתאימה, המבאר את נוהלי רישום ומשמורת מסמכי הוועדה, ומינוי בעל תפקיד כגון מזכיר הוועדה, שבאחריותו ניהול אמין וישר של הכתבים והרישומים, וכן
10. כל מסמך אמתי (אותנטי) המגדיר את בעל/י הסמכויות וההרשאות לפרסם מידע באתר הוועדה, ובכללו תוצאות הבחירות וכן מסמכים שפורסמו כהחלטות של יו”ר הוועדה, השופט חנן מלצר, מיום ההודעה (ביום 24 לדצמבר, 2018) על הקדמת מועד הבחירות לכנסת ה-21 בדצמבר 2018 ועד יום מתן תשובתכם על בקשת חופש המידע זאת.
III תשלום:
אישור תשלום האגרה בבנק הדואר מצורף -  אסמכתה 56030885-0.
‬בברכת חג שמח,
דר' יוסף צרניק 
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
העתקים: ראש השב"כ נדב ארגמן, משפטנים, תפוצה רחבה

Monday, April 8, 2019

2019-04-08 האם השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן היו שותפים לפברוק הבחירות בשנים 2013 ו-2015? ועדת הבחירות המרכזית אינה מוכנה לענות לפני בחירות 2019...


האם השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן היו שותפים לפברוק הבחירות בשנים 2013 ו-2015? ועדת הבחירות המרכזית אינה מוכנה לענות לפני בחירות 2019...
ועדת הבחירות המרכזית עובדת שעות נוספות לקראת הבחירות... הערב בשעה 18:30 הגיעה הודעה מוועדת הבחירות המרכזית - הארכה של 30 יום למתן התשובה על בקשת חופש המידע 03-2019.  הבקשה היא לקבלת העתקים חתומים על ידי שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, של אישור תוצאות הבחירות בשנים 2013 ו-2015, בהן שמשו כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית.
הבקשה הוגשה, כשלאחר שנה של השהיות והתחמקויות, ועדת הבחירות המרכזית הודתה לבסוף לפני חודש, שאין בכלל פרוטוקולים חתומים של ישיבות הוועדה המתנהלות על ידי יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון.  לישיבות ועדות המשנה - לדוגמה, ועדת המכרזים, ועדת פטורים - מנהלים פרוטוקולים חתומים. אולם לישיבות  הנשיאות ולישיבות המליאה אין בנמצא פרוטוקולים חתומים.  
אין בכך כל רבותא... שופטי בית המשפט העליון הנהיגו כנראה בוועדת הבחירות המרכזית את דגם הפעולה שלהם בבית המשפט העליון: אין פרוטוקולים חתומים לדיונים, בניגוד לחוק, וכל ההחלטות ופסקי הדין - ב"כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  
המצב נחזה על ידי משפטנים בינלאומיים כ"התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל", "מצב בו ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
כפי שהבהיר נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך - פרוטוקול בלתי חתום הוא "טיוטה" בלבד, חסרת כל תוקף. ניהול פרוטוקולים בלתי חתומים היא ההתנהלות שבבסיס ה"פברוקים".
והשאלה המתבקשת: האם השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות השנה, 2019, יחתום על אישור תוצאות הבחירות מחר? הניחוש הוא שלכם/ן!  
סדרת בקשות חופש המידע מהשנתיים האחרונות מצביעה על התנהלות שערורייתית בוועדת הבחירות המרכזית, בפרט בכל הקשור למחשוב הוועדה והתנהלות שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה...
   
תמונות. יושבי ראש וועדת הבחירות המרכזית: בחירות 2013 - אליקים רובינשטיין, בחירות 2015 - סלים ג'ובראן, בחירות 2019 - חנן מלצר.  האם שופטי בית המשפט העליון מפברקים גם את תוצאות הבחירות לכנסת?


תמונה. תיבת חתימות בדף מתוך פרוטוקול ועדת קלפי.  נדרשות שלוש חתימות: יו"ר ועדת הקלפי, סגן יו"ר ועדת הקלפי, וחבר ועדת הקלפי.  הייתכן שאין מסמך אמתי חתום מטעם ועדת הבחירות המרכזית, של תוצאות הבחירות לכנסת? 
■ ■ ■
תל-אביב, 08 לאפריל - הודעה שהתקבלה הערב מוועדת הבחירות המרכזית (העתקה להלן), מורה על הארכה של 30 יום במתן תשובה על בקשת חופש המידע 03-2019.  הבקשה היא לקבלת העתקים של של מסמכים אמתיים (אותנטיים) של ועדת הבחירות המרכזית, חתומים על ידי יושבי ראש הוועדה, המאשרים את תוצאות הבחירות הכלליות בשנת 2013 - ע"י השופט אליקים רובינשטיין, ובשנת 2015 - ע"י השופט סלים ג'ובראן.
מצב בו אין כל אישור רשמי של תוצאות הבחירות על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית נשמע כבלתי אפשרי,  או בלתי מתקבל על הדעת.  שכן - בהעדר מסמך רשמי, אמתי (אותנטי) המאשר את תוצאות הבחירות, יש חשש שהמשטר בישראל בשנים האחרונות מתנהל ללא בסיס בחוק: הרכב הכנסת, החלטות הכנסת ופעולות החקיקה של הכנסת, מינוי הממשלה ושריה, מינויי שופטים, רמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, וכו'...
יחד עם זאת, למרות ההשלכות הקיצוניות, יש מקום לחשש סביר להתנהלות מסוג זה בוועדת הבחירות המרכזית. אוסף בקשות חופש המידע מהשנתיים האחרונות וכן סדרת דוחות של מבקר המדינה על ועדת הבחירות המרכזית  מאז שנת 2007, [1] מתעדות שהתנהלות הוועדה אינה בגדר הסביר בתחומים רבים, בפרט בכל הנוגע למחשוב הוועדה, פיתוחה, הטמעתה והפעלתה של מערכת "דמוקרטיה" לחישוב תוצאות הבחירות לכנסת... [2]
בתשובות חופש המידע שהתקבלו השבוע, לאחר שנה של השהיות והתחמקויות, ועדת הבחירות המרכזית הודתה לבסוף, שאין בכלל בנמצא פרוטוקולים חתומים של ישיבות הוועדה המתנהלות על ידי יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון.  בישיבות של ועדות המשנה - לדוגמה, ועדת המכרזים, ועדת פטורים - מנהלים פרוטוקולים חתומים. אולם לישיבות  הנשיאות ולישיבות המליאה - ישיבות המתנהלות ע"י יושבי הראש - אין פרוטוקולים חתומים. [3]
מצב בו שופטי בית המשפט העליון מסרבים בשגרה לנהל כתבים משפטיים וחוקיים תקפים, ומתעקשים על ניהול מסמכים חסרי תוקף אינו יוצא דופן כלל.  שופטי בית המשפט העליון ממשיכים להפר את החוק, ומסרבים לנהל פרוטוקולים חתומים בבית המשפט העליון. זאת - גם לאחר עתירה לבג"ץ, שבסופה ניתן פסק דין בשנת 2008, בו בית המשפט העליון הסכים כביכול לתקן את התנהלותו, ותיקון מיוחד לחוק בתי המשפט משנת 2008, שחייב את בית המשפט העליון במפורש לנהל פרוטוקולים כדין. [3]
צריך לזכור, שפרשת  "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היתה מיוסדת גם היא על ניהול פרוטוקולים בלתי חתומים.  בסופו של דבר, נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג והשופטת המפברקת ורדה אלשייך היו בתמימות דעים: הפרוטוקולים המפוברקים לא היו חתומים, ולכן היו בגדר "טיוטות" בלבד, חסרות כל תוקף... (החלטה 88/12/מחוזי תל-אביב).
יתרה מזאת - בהחלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" השופטת ורדה אלשייך טוענת להגנתה שהתנהלותה אינה שונה מהתנהלות שופטי בית המשפט העליון - גם הם מפברקים...
קישורים
[1] 2007-02-16 הכנסת מוחקת את הכתם של ועדת הבחירות
יו"ר הכנסת החליטה לפנות ממשכן הכנסת את ועדת הבחירות שיושבת בו שנים בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה על התנהלות הוועדה. לא עזרו לראשי הוועדה מאמצי השדלנות לבטל את הגירושין. בסתר לבם הם ידעו כי במו ידיהם גרמו למשבר הזה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3365523,00.html
[2] 2019-03-08 מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ושופטי בית המשפט העליון - אי כשירות, זילות החוק ו/או מרמה
https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/03/2019-03-08.html
[3] 2019-03-10 מחשוב ועדת הבחירות : שופטי בית המשפט העליון- היו"רים - פברקו פרוטוקולים, ומה עם "האלגוריתם" הסודי ל"העמסת המעטפות הכפולות"?
https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/03/2019-03-10.html

הודעת הארכה למתן תשובה על בקשת חופש המידע 03-2019


בקשת חופש המידע 03-2019




Sunday, April 7, 2019

2019-04-08 זילות חוק חופש המידע ע"י הנהלת בתי המשפט בעניין מאגר המידע על "מבקרי השופטים"

זילות חוק חופש המידע ע"י הנהלת בתי המשפט בעניין מאגר המידע על "מבקרי השופטים"
▪ ▪ ▪
הנהלת בתי המשפט מנהלת מאגרי מידע בלתי רשומים, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. ביניהם - מאגר מידע על "מבקרי השופטים".  יתרה על כך, הנהלת בתי המשפט עוסקת בזילות חוק חופש המידע בקשר לבקשת חופש המידע אודות מאגר המידע על "מבקרי השופטים". רק לאחר משלוח התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים נגד מנהל בתי המשפט יגאל מרזל, הנהלת בתי המשפט התייחסה לראשונה לבקשת חופש המידע... לאחר חודשיים וחצי, תוך התעלמות מהמועדים הקבועים בחוק, הנהלת בתי המשפט סיפקה תשובה מיתממת, כאילו אינם יכולים למצוא את המידע המבוקש במאגר המידע על "מבקרי השופטים".  
בתגובה שנשלחה היום, הנהלת בתי המשפט התבקשה שוב לספק את המידע המבוקש...  
יש לציין שגורמי האכיפה אינם מהססים להגיש כתבי אישום נגד פעילי מחאה בגין הפרות של חוק הגנת הפרטיות - בעניין השופטים או פקידי משטר אחרים - והשופטים אינם מהססים להפליל פעילי מחאה לגזור עונשי מאסר על הפרות מסוג זה...  
התכתובת עם הנהלת בתי המשפט בעניין זה הועתקה גם למשנה ליועמ"ש (ציבורי/חוקתי) רז נזרי. על פי פרסומי תקשורת, עו"ד נזרי מנהל "משא ומתן" עם הנהלת בתי המשפט בעניין הפרות חוק הגנת הפרטיות על ידי השופטים...  משרד היועמ"ש פרסם שוב ושוב שהשופטים יפסיקו את ניהול מאגרי המידע הבלתי חוקיים, אולם ספק אם ביכולתו של משרד היועמ"ש לאכוף את החוק על השופטים... 
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/04/2019-04-08.html
   
 
תמונות. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, והמשנה ליועמ"ש רז נזרי. התשובה כוללת סימוכין וקישור לפוסט אחרון [1] בעניין התנהלותה של שופטת המשפחה יוכבד גרינוולד-רנד.  פרשת השופטים הנוקמים החלה במעצר הבלוגרים בפברואר 2917, מיד לאחר הפגנה מול ביתה של השופטת יוכבד גרינוולד-רנד. [2]

▪ ▪ ▪
תל-אביב, 08 לאפריל - תגובה נשלחה היום להנהלת בתי המשפט על תשובתה הבלתי סבירה של הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע בעניין מידע אודות דר' יוסף צרניק במאגר המידע על "מבקרי השופטים". הנהלת בתי המשפט התבקשה שוב לספק את המידע המבוקש על פי חוק חופש המידע.
הנהלת בתי המשפט סירבה תחילה לרשום את בקשת חופש המידע, והתייחסות הנהלת בתי המשפט לבקשת חופש המידע החלה רק לאחר משלוח התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים נגד מנהל בתי המשפט יגאל מרזל... 
תשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע נשלחה תוך התעלמות בוטה מהמועדים הקבועים בחוק חופש המידע, ואינה מספקת את המידע המבוקש.
מאגר מידע על "מבקרי השופטים" הוא אחד משני מאגרי מידע בלתי רשומים, שהשופטים מנהלים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות.  על פי פרסומי תקשורת, המידע במאגר על "מבקרי השופטים"  גם מופץ לשופטים...
התכתובת בעניין בקשת חופש המידע הועתקה למשנה ליועמ"ש (ציבורי'/חוקתי), עו"ד רז נזרי. על פי פרסומי תקשורת, עו"ד נזרי מנהל "משא ומתן" עם הנהלת בתי המשפט בעניין הפרות חוק הגנת הפרטיות על ידי השופטים...  משרד היועמ"ש פרסם שוב ושוב שהשופטים יפסיקו את ניהול מאגרי המידע הבלתי חוקיים. אולם ספק אם ביכולתו של משרד היועמ"ש לאכוף את החוק על השופטים... 
 להלן מכתב התגובה שנשלח היום, תשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע, ובקשת חופש המידע המקורית.

מכתב תגובה להנהלת בתי המשפט בעניין תשובתם על בקשת חופש המידע (41-2019)
Human Rights Alert (NGO) // ערנות לזכויות האדם -אל"מ

08 לאפריל,  2019

מנהל בתי המשפט - השופט יגאל מרזל
הנהלת בתי המשפט, ירושלים
בפקס: 02-6513191 ; בדוא"ל: pniyotl

הממונה על יישום חוק חופש המידע - הגברת שרון סבן ספראי
הנהלת בתי המשפט, ירושלים
בפקס: 02-6556887; בדוא"ל:  hofesh-hamidal , SHARONS

הנידון: תשובתכם על בקשת חופש המידע (41/2019) להנהלת בתי המשפט – מידע אודות דר’ יוסף צרניק במאגר המידע על "מבקרי השופטים"
סימוכין: בקשת חופש המידע ובקשה לאישור קבלה מיום 21 לינואר, 2019
הגשה חוזרת ובקשה לאישור קבלה מיום 24 לינואר, 2019
התראה לפני נקיטת פעולה משפטית מיום 21 לפברואר, 2019
תמסורת דוא"ל מהנהלת בתי המשפט (אישור קבלה) מיום 19 למרץ, 2019
תשובתכם על בקשת חופש המידע מיום 07 לאפריל, 2019
לכבוד מנהל בתי המשפט - השופט יגאל מרזל והממונה על יישום חוק חופש המידע - הגברת שרון סבן ספראי,
ביום 22 לינואר, 2019, הגשנו לראשונה את בקשת חופש המידע  ביחס למידע על דר’ יוסף צרניק במאגר המידע על "מבקרי השופטים", וביקשנו אישור קבלה ומתן מספר בקשה כראוי.  ביום 24 לינואר, 2019, הגשנו בשנית את בקשת חופש המידע הנ"ל, וביקשנו בשנית אישור קבלה ומתן מספר בקשה כראוי. בקשה זאת הוגשה למשרדכם בדוא"ל, בפקס, ובדואר רשום עם אישור מסירה.
ביום 21 לפברואר, 2019, לאחר שלא קיבלנו אישור קבלה והנפקת מספר בקשה כראוי, שלחנו למשרדכם התראה לפני נקיטת פעולה משפטית.
ביום 19 למרץ, 2019, קיבלנו תמסורת דוא"ל, הנידון: "Fax”, מהגב’ רונה מסרופי במשרדכם. לתמסורת זאת צורפה ההתראה שבנידון, כפי שהתקבלה במשרדכם בפקס ביום 21 לפברואר, 2019. בתמסורת זאת גם קיבלנו אישור קבלה ורישום הבקשה כראוי, תחת מספר 41/2019.
ביום 07 לאפריל, 2019, קיבלנו את תשובתכם על בקשת חופש המידע (41/2019) להנהלת בתי המשפט – מידע על דר’ יוסף צרניק במאגר המידע על "מבקרי השופטים".
תשובתכם מיום 07 לאפריל, 2019, מעוררת את הקושיות שלהלן:
א) בסימוכין, תשובתכם מציינת נכונה, שהבקשה הוגשה לראשונה בתאריך 21 לינואר, 2019.  לכן, השהיית תשובתכם עד ליום 07 לאפריל, 2019 אינה מובנת, ונחזית כהפרה בוטה של חוק חופש המידע.  הרינו מבקשים הסבר מתאים.
ב) תשובתכם מציינת בסימוכין - "מכתבי מיום ‫‪26.2.2019‬‬“. לא מצאתי ברשומותינו מכתב זה. הרינו מבקשים העתק של מכתבכם הנ”ל.
ג) בעיקרה, תשובתכם אומרת: “‬‫בהתאם לנוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת, מתעדת הנהלת בתי המשפט את הפעילות שמבוצעת בטבלת אקסל…  הטבלה כוללת את העמודות … קישור לפרסום… הטבלה אינה מפרטת את שמו של המפרסם… אשר על כן לא ניתן לאתר את המידע המבוקש על ידך...”
נראה שתשובה זאת - טעות ביסודה.  לדוגמה, להלן פרסום של דר’ יוסף צרניק בפייסבוק מהיום:
השופטת יוכבד גרינוולד-רנד - בתי המשפט לענייני משפחה מושחתים ללא תקנה!
ולהלן הקישור לפרסום זה:
https://www.facebook.com/joseph.zernik/posts/10218650057543996
כפי שברור מתוך הדוגמה הנ"ל, שמו של הכותב - “joseph.zernik” - מופיע בתוך כל אחד מהקישורים לפרסומים מסוג זה בפייסבוק.  לפיכך, קל מאד למצוא את כל הפרסומים של דר’ צרניק בפייסבוק, שמופיעים בטבלת האקסל שלכם, באמצעות חיפוש פשוט של שם המשפחה - "zernik”. לפיכך, הרינו שבים ומבקשים את כל המידע אודות דר’ יוסף צרניק במאגר המידע שלכם על "מבקרי השופטים".
הרינו מבקשים את תשובתכם על שלושת העניינים הנ"ל ללא שיהוי נוסף.
בברכה,
_____________
דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר 580654598)

העתק:
עו"ד רז נזרי, משנה ליועמ"ש (חוקתי-ציבורי) בפקס: 02-6467001
התנועה לזכויות האזרח
התנועה לחופש המידע
התנועה למשילות ודמוקרטיה
היחידה לחופש המידע, משרד המשפטים

תשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע (41-2019)


בקשת חופש המידע (41-2019)
Human Rights Alert (NGO) // ערנות לזכויות האדם -אל"מ
21 לינואר, 2019

הממונה לפי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
פקס: 02-6556887
ובדוא"ל:

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע ביחס למידע על המבקש במאגר המידע על "מבקרי השופטים"
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,
הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן:
I. פרטי המבקש 
שם:  דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז: 
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל:
פקס: 077-3179186
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
הבקשה היא לגבי העתק כל מסמך או מידע המתייחס למבקש בקשה זאת, דר’ יוסף צרניק, שנכלל במאגר המידע על "מבקרי השופטים", המנוהל על ידי הנהלת בתי המשפט. [1]
III תשלום:
בקשה זאת פטורה מתשלום אגרה כיוון שהיא בקשה של אדם לקבל מידע על אודות עצמו. ככל שהממונה על פי חוק חופש המידע תקבע אחרת, הריני מבקש שתודיעוני ללא שיהוי.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

[1] "עתירה לבג"ץ: 'להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים'"

Friday, April 5, 2019

2019-04-06 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: שופטי העליון ו"הסכם עם מדינה שלישית" - "אבוי איזה סבך נאלצנו לטוות, כשהתחלנו לרמות"...

הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: שופטי העליון ו"הסכם עם מדינה שלישית" - "אבוי איזה סבך נאלצנו לטוות, כשהתחלנו לרמות"...
▪ ▪ ▪
השבוע נעסוק שוב בעניין אחד בלבד - התנהלות בית המשפט העליון בהליך שהסתיים באוגוסט 2017 בפסק דין שהתיר את גירוש מבקשי המקלט על פי "הסכם עם מדינה שלישית" ובקשת העיון שתלויה ועומדת עכשיו בבית המשפט העליון... 
▪ למה הפרשה הזאת צריכה לעניין היום מישהו?  האם אין זה עניין של שלג דאשתקד? 
כפי שתראו, הממצאים האחרונים, השבוע, בפרשה זאת, צריכים לעניין כל שמתעניין במאבק בשחיתות השלטונית, ועוד יותר מכך - כל מי שחי במדינת ישראל, משלוש סיבות:
א. לחשיפת התנהלות מערכת החוק והמשפט בפרשת מבקשי המקלט השלכות חמורות וברורות ביחס לתיקי השחיתות של נתניהו.  הראיות מצביעות על כך, שבית המשפט העליון, היועמ"ש מנדלבליט, ופרקליטות המדינה בראשות שי ניצן  - ניהלו "בלוף" משפטי בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו בפרשת מבקשי המקלט.  קשה להאמין, שאותם שחקנים יתנהלו בצורה אחרת לגבי העמדתו לדין של נתניהו עצמו, אחרי שגנבו סוסים יחד אתו במשך שנים...  ה"בלוף" אצל השופט אביטל חן בבית המשפט השלום בירושלים בתיק המעונות של שרה נתניהו נראה כטריילר לקראת ההפקה שהולכת להתנהל בתיקי השחיתות של נתניהו לאחר הבחירות ...
ב. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עכשיו גם בעזרת יחצ"ן, חוזרת וטוענת, שבית המשפט העליון ראוי למעמד מיוחד בשיטת המשטר בישראל.  שכן, בית המשפט העליון הוא זה, שמגן על זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל.  לעומת זאת, פרשת מבקשי המקלט מציגה את בית המשפט העליון כזה שעסק בהפרות חמורות של זכויות האדם בפרשה, שבה דנו בחייהם ושלומם של אלפי אנשים!  עד עתה, כלל הראיות מצביעות על בית המשפט העליון כבית משפט שעסק גם בהפרה חמורה של חוקי מדינת ישראל.  במלים אחרות - הפרשה כולה נראית  כבמרמה - הונאה של בית המשפט... כלומר - התנהלות של בית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת! 
ג. ההליכים שהסתיימו בשנת 2017 לא היו הליכים שוליים ואגביים.  הם היו חלק מסדרת הליכים שנמשכו מספר שנים, והיו במוקד התעניינות הציבורית בישראל ומחוצה לה.  ההליכים התנהלו לפני מותב מורחב -  הנשיאה אז מרים נאור, המשנה לנשיאה אז אלייקים רובינשטיין, הנשיאה היום אסתר חיות, המשנה לנשיאה היום חנן מלצר ויורם דנציגר... כלומר צמרת בית המשפט העליון ומערכת המשפט בישראל אז והיום! 
▪ אז מה התחדש השבוע?
השבוע הסתיים פרק נוסף בהליכים:
ההליך שמתנהל עכשיו התחיל לפני יותר מחודש, כשהגשנו בקשה לעיון  - כלומר בקשה לחשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית".  הבקשה אומרת שלאחר מעשה, בשנת 2018, התפרסם בתקשורת ש"הסכמים עם מדינה שלישית" וההליכים שהסתיימו בשנת 2018 היו "בלוף".  קיים חשש ברור שההסכמים עם מדינות שלישיות" לא היו ולא נבראו מעולם.  לכן, זהו עניין ציבורי מהמעלה הראשונה לברר האם התנהל בתיק הזה "בלוף" בבית המשפט העליון? ואם כן, מי בדיוק היה שותף ל"בלוף" הזה? נתניהו? היועמשים ויינשטיין ומנדלבליט? פרקליט המדינה שי ניצן? חמישה שופטים בבית המשפט העליון? 
המערערים בתיק - מבקשי המקלט ושורה של ארגוני זכויות אדם -  הגישו כבר לפני שבועיים את תגובתם ע"י עו"ד ענת בן-דור. המערערים תומכים בבקשה לחשוף את "ההסכם עם מדינה שלישית".  המערערים אומרים, שזהותן של "המדינות השלישיות" נחשפה כבר מזמן, וההסכמים התבררו כבר מזמן כבטלים ומבוטלים. לכן, אין יותר הצדקה להמשך הסודיות בעניין.
השבוע הגישה פרקליטות המדינה את תגובתה לבקשת העיון.  הפרקליטות מתנגדת כמובן בתוקף לחשיפת "ההסכמים עם מדינות שלישיות":
* הפרקליטות אומרת, שעל ההסכמים ממשיכה לחול "תעודת חיסיון".  ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם כבר בשנת 2014 על תעודת חיסיון על "ההסכמים עם מדינות שלישיות" בעניין גירוש מבקשי המקלט, ובית המשפט העליון דחה בשנת 2015 בקשה להסיר את "תעודת החיסיון" מעל "ההסכמים". ההחלטה של בית המשפט העליון משנת 2015 אומרת בפירוש: "על פי לשונה, תעודת החיסיון נחתמה על מנת להגן על יחסי החוץ של מדינת ישראל; והיא מונעת מסירת פרטים לבית המשפט בנוגע לזהות המדינות השלישיות שעמן נחתמו הסכמים בנושא מסתננים, נכונותן לסייע בעניין, וכן פרטי ההסכמים עצמם." 
הפרקליטות גם אומרת שהטענה שהתנהל בתיק זה "בלוף" ואולי אין בכלל "הסכמים עם מדינה שלישית" בתיק אינם נכונים - הרי פסק הדין של מרים נאור דן בהסכמים בפירוט.
השבוע גם הגשנו תשובה על תגובת פרקליטות המדינה.  בתשובה טענו שהטיעונים של המדינה סותרים את עצמם:
* ראשית - טענו, שאם אכן חלה על "ההסכמים עם מדינה שלישית" תעודת חיסיון של ראש הממשלה, אסור היה לבית המשפט העליון לקבל את "ההסכמים עם מדינות שלישיות" כראיות בתיק. פקודת הראיות (44א) ברורה ומפורשת בנושא: "... בית המשפט לא יקבל, ראיה... אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה..."  לכן, על פי דיני הראיות, אם על "ההסכמים עם מדינות שלישיות" חלה תעודת חיסיון על ידי ראש הממשלה להגנה על יחסי החוץ של המדינה, אסור היה לבית המשפט העליון לקבל את "ההסכמים עם מדינות שלישיות" או כל פרטים אודותיהם כראיות בתיק. כלומר, טענת הפרקליטות מובילה למסקנה ש-5 שופטים בית המשפט העליון עסקו בהפרה חמורה של החוק בתיק הזה.
* שנית - טענו שפסק הדין של מרים נאור אכן דן ב"הסכמים עם מדינה שלישית" בפירוט, כפי שטוענת הפרקליטות.  אבל פסק הדין של מרים נאור גם עמום וחסר בהירות בעניין מרכזי - האם אכן הוגשו לבית המשפט העליון העתקים של "ההסכמים עם מדינות שלישיות" כראיות.
לכן, התשובה שלנו טוענת, שקודם בית המשפט העליון צריך לקבוע קודם כל עניין עובדתי: האם קיימים בתיק העתקים של "ההסכמים עם מדינה שלישית"?  אם המסמכים האלה אינם קיימים בתיק - הבקשה לחשיפת המסמכים בטלה מעיקרה.
▪ בקיצור:
כנראה שהסתיים פרק הגשת הטענות בעניין חשיפת ה"הסכמים עם מדינה שלישית". 
לנוכח כל כתבי הטענות שהוגשו עד עתה,  ולנוכח פסק הדין מאוגוסט 2017 של המותב המורחב בראשות הנשיאה מרים נאור לא נראה שיש דרך להסביר מה התרחש בפרשת מבקשי המקלט בבית המשפט העליון באוגוסט 2017 באופן שעולה בקנה אחד עם חוקי מדינת ישראל וישרה בסיסית. עד עתה הטענות כולן תואמות את המסקנה שבהליכים שהסתיימו בפסק הדין מאוגוסט 2017, שהתיר את גירוש מבקשי המקלט לרואנדה, התנהל "בלוף", שבו היו שותפים 5 שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור - כלומר צמרת מערכת המשפט בישראל, שני יועמ"שים - וינשטייין ומנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, וראש הממשלה בנימין נתניהו.
▪ מה היה תפקיד היועמ"שים בהפקה?
מטריד במיוחד חלקם של היועצים המשפטיים לממשלה - יהודה ויינשטיין ואביחי מנדלבליט - בפרשה זאת.  כרגיל, היועמ"שים מעורבים בפרשה מכל צדדיה:
*  היועמ"שים היו מעורבים ללא ספק ברקיחת הכאילו "הסכמים עם מדינות שלישיות" על ידי ראש הממשלה נתניהו...  
* היועמ"שים היו מעורבים ללא ספק בהחלטה להפעיל על הכאילו "הסכמים עם מדינות שלישיות" תעודת חיסיון...
* והיועמ"שים היו מעורבים ללא ספק בניהול צעדי הפרקליטות בהליכים השונים שהתנהלו בבתי המשפט ביחס לכאילו "הסכמים עם מדינות שלישיות"...
▪ למה לא שמענו על זה קודם?
מטרידה העובדה, שהסתירות הברורות בין עמדת המדינה והתנהלות בית המשפט העליון בעניין "ההסכמים עם מדינות שלישיות" לבין החוק במדינת ישראל בעניין תעודת חסיון, שנחשפות עתה, לא הועלו בתקשורת על ידי משפטנים ופרשנים בזמן אמת, בפרט על רקע ההפגנות שהתנהלו אז. 
היחידי שהתקרב לתיאור המצב בגלוי היה עו"ד איתי מק, שהעיר מאוחר יותר, בראיון לתקשורת באפריל 2018, ש"ההסכם עם מדינה שלישית" וההליכים בבית המשפט העליון באוגוסט 2017 היו "בלוף"...
▪ המסקנות לגבי פרשות השחיתות של נתניהו
קשה להאמין, שאותם שחקנים יתנהלו בצורה אחרת לגבי העמדתו לדין של נתניהו עצמו, אחרי שגנבו סוסים יחד אתו עד לאחרונה...  ה"בלוף" אצל השופט אביטל חן בבית המשפט השלום בירושלים בתיק המעונות של שרה נתניהו נראה כטריילר לקראת ההפקה שהולכת להתנהל בתיקי השחיתות של נתניהו לאחר הבחירות ... השחקנים ימשיכו בהפקת "בלופים" ו"פברוקים" בבתי המשפט...
  

תל-אביב, 06 לאפריל - נראה שהגשת הטענות בעניין חשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית" בפרשת מבקשי המקלט הסתיימה השבוע, ועתה נותר רק לחכות להחלטת בית המשפט העליון. 
להלן העתקים של כתבי הטענות בעניין חשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית"
* בקשת העיון ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם - הבקשה מבקשת את חשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית", או הכרזה ברורה של בית המשפט, שאין בכלל העתק של "הסכם עם מדינה שלישית" בתיק בית המשפט העליון: "ככל שמסמכים אלה [הסכם עם מדינה שלישית - יצ] אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת."
* תגובת המערערים (מבקשי המקלט ואחרים) ע"י עו"ד ענת בן דור מאוניברסיטת ת"א - התגובה תומכת בבקשת העיון וחשיפת "ההסכם" וטוענת שאין עוד כל הצדקה להמשך הסתרת "ההסכם".
* תגובת פרקליטות המדינה ע"י עו"ד רן רוזנברג (מחלקת בג"ץ) - התגוה מתנגדת לחשיפת "ההסכמים", בטענה שחלה עליהם תעודת חיסיון של ראש הממשלה.  מצד שני התגובה טוענת שההסכמים מצויים בתיק בית המשפט העליון. 
* בקשת רשות להגשת תשובה לתגובת המדינה ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם - הבקשה טוענת שתגובת הפרקליטות סותרת את עצמה, שכן, אם חלה על "ההסכמים" תעודת חיסיון, אסור היה לבית המשפט העליון לקבל את ההסכמים או פרטים אודותיהם כראיות.  מצד שני, הבקשה טוענת שפסק הדין של מרים נאור אינו ברור כלל בשאלה - האם "ההסכמים" אכן הוגשו כראיות לבית המשפט העליון.
להלן ציוני דרך מרכזיים בפרשה:
* במרץ 2014 - ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על תעודת חיסיון האוסרת גילוי פרטים אודות "ההסכם עם מדינה שלישית" בכדי להגן על יחסי החוץ של מדינת ישראל.
* בספטמבר 2015 - בית המשפט העליון דחה עתירה, שביקשה לחשוף את "ההסכמים עם מדינות שלישיות" בתיק אלמסגד נ מדינת ישראל (בש"מ 5164/15).  
באוגוסט 2017 - פסק דין של הרכב מורחב בראשות מרים נאור בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) התיר את גירוש מבקשי המקלט על פי "הסכם עם מדינה שלישית".  את ה"הסכם עם מדינה שלישית" רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו.  ה"הסכם עם מדינה שלישית" "הוצג" לבית המשפט העליון על ידי פרקליטות המדינה. ה"הסכם עם מדינה שלישית" או מסמכים הקשורים אליו התקבלו על ידי בית המשפט העליון תחת "חיסיון", ונידונו במעמד צד אחד בלבד. 
בפברואר 2018 - המדינה שלחה הודעות גירוש על סמך החלטת בית המשפט העליון במותב בראשות מרים נאור בתיק אלמסגד נ שר הפנים (עמ"מ 8101/15). אולם באותו זמן התגלה מחוץ לאולם הדיונים ש"הסכם עם מדינה שלישית" לא היה ולא נברא.  
באפריל 2018 - בעקבות שתי עתירות בג"ץ מאוחרות יותר - (סיגל קוק-אביבי ואחנראש הממשלה ואח' 679/18; אביגדור פלדמן נ מדינת ישראל ואח'  733/18), בית המשפט העליון חזר בו מההיתר שנתן באוגוסט 2017 לגירוש מבקשי המקלט. ההליך מאוגוסט 2017 תואר בסופו של דבר כ"בלוף".
בפברואר 2019 - בקשת העיון ב"הסכם עם מדינה שלישית", אם הוא קיים בתיק אלמסגד נ שר הפנים (עמ"מ 8101/15), הוגשה על ידי עמותת ערנות לזכויות האדם - לשקיפות בתי המשפט. בקשת העיון מנומקת בניסיון לברר אל נכון את חלקן של הדמויות הפועלות ב"בלוף" בבית המשפט העליון באוגוסט 2017.
27 למרץ, 2019  - תגובת המערערים (מבקשי המקלט ואחרים) על בקשת העיון הוגשה ע"י באת כוחם עו"ד ענת בן-דור - בתמיכה בבקשת העיון.
* 03 לאפריל, 2019 - תגובת פרקליטות המדינה על בקשת העיון הוגשה ע"י עו"ד רן רוזנברג - בהתנגדות לבקשת העיון.
04 לאפריל, 2019 - בקשת רשות לתשובה על תגובת פרקליטות המדינה הוגשה ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם.

מתוך בקשת רשות להגשת תשובת מבקש העיון על תגובת פרקליטות המדינה


בבית המשפט העליון 
בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים
עע"מ  8101/15 
מבקש העיון: דר’ יוסף צרניק
בעצמו, בלתי מיוצג
המערערים: אלמסגד ואח’
ע"י עו"ד ענת בן-דור
-נגד-
המשיבים: שר הפנים ואח’
ע"י פרקליטות המדינה

בקשת מבקש העיון להגשת תשובה לתגובת המשיבים, ותשובת המבקש

מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להגשת תשובה, ותשובה לתגובת המשיבים מיום 03 לאפריל, 2019, כדלהלן:
1. תגובת המשיבים ע"י פרקליטות המדינה אומרת בסעיפים 3,4,5, שההסכם עם מדינה שלישית, חוסה תחת תעודת חיסיון:
3. ביום 30.03.14 חתם ראש הממשלה על תעודת חיסיון מתוקף סמכותו לפי סעיף 44 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971…
...
5. במצב הדברים האמור, ומשקיימת תעודת חיסיון על המסמכים שהעיון בהם מבוקש, המדינה תטען כי הדין מחייב את דחיית בקשת המבקש.
2. בקשת העיון איננה מבקשת לעקוף את תעודת החיסיון. תעודת חיסיון משמעותה שהראיות שחוסות תחת תעודת החיסיון אינן קבילות – "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הביטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה..." (סעיף 44(א) לפקודת הראיות).
3. לפיכך, במקרה שלפנינו, ככל שהמשיבים הגישו את הראיה לבית המשפט, הרי שהראיה – ההסכם עם מדינה שלישית -  יצאה מתחומה של תעודת החיסיון, הפכה לקבילה והיא חלק מתיק בית המשפט. בכך אין לגרוע, כמובן, מן העובדה, שהיא התקבלה במעמד צד אחד, בדיון בדלתיים סגורות, ולפיכך חל עליה איסור פרסום.
4. כפי שנקבע לא אחת בהלכות של בית המשפט העליון – העובדה שחל איסור פרסום  אינה מונעת מראש את זכות העיון (בג"ץ 5699/07 יובל יועז, עיתונאי נ' היועץ המשפטי לממשלה, החלטה מיום 23.4.2009).
5. לפיכך, שב מבקש העיון וטוען, שמן הראוי שבית המשפט יקבע קודם לכל קביעה עובדתית: האם העתק ההסכם עם מדינה שלישית אכן מצוי בכלל בתיק בית המשפט העליון (8101/15)? ככל שאין העתק ההסכם מצוי בתיק זה, שאר בקשת העיון מתייתר.  מאידך, ככל שהוגש העתק ההסכם עם מדינה שלישית בתיק זה בבית המשפט העליון, הרי שהסכם זה יצא מכלל תעודת החיסיון הנטענת על ידי המשיבים, ובקשת העיון תקפה ועומדת.
...
1. בראש בקשת העיון, אומר מבקש העיון, סעיף ג) (2), ביחס ל”הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות”, שהם נשוא בקשת העיון:
ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת. 
2. תגובת המשיבים ע"י פרקליטות המדינה אומרת בסעיף 6, ביחס לאמור לעיל:
6. לבסוף, ובאשר לבקשת המבקש כי "ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת", מופנה בית המשפט הנכבד לפסק הדין המפורט שניתן בהליך שבכותרת               (8101/15), במותב מורחב, לרבות האמור בסעיפים 84-88 לפסק דינה של הנשיאה (בדימוס) נאור.
המשיבים אינם מפרשים את טענתם בסעיף 6., הנ”ל. אולם ניתן לשער שכוונתם לטעון, שהעתק ההסכם אכן מצוי בתיק בית המשפט העליון (8101/15).
3. דא עקא, סעיפים 84-86 לפסק הדין בתיק זה, אינם תומכים בטענה זאת של המשיבים. פסק הדין בתיק זה, סעיף 84, אומר:
נוסחו של ההסכם צורף לחומר החסוי שהוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים, ואשר הוצג גם בפנינו… [קו תחתון הוסף - יצ]
אמירה זאת, כפשוטה, אומרת שהעתק ההסכם הוגש [WAS FILED] בבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא הוגש בתיק בית המשפט העליון. למועט – אמירה זאת מותירה את השאלה ללא מענה ברור: האם העתק ההסכם מצוי בכלל בתיק זה (8101/15)?
4. לפיכך, מן הראוי שבית המשפט זה יקבע קודם לכל קביעה עובדתית: האם העתק ההסכם מצוי בכלל בתיק זה (8101/15)? ככל שאין העתק ההסכם מצוי בתיק זה, שאר בקשת העיון מתייתר, שכן מקומן של בקשת העיון ו/או כל בקשה אחרת בעניין החיסיון אינן בבית משפט זה.
תאריך: 04 לאפריל, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
                        ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

                          בעצמו, בלתי מיוצג

להלן תגובת פרקליטות המדינה השבוע ע"י עו"ד  רן רוזנברג בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון
 




להלן תגובת המערערים ע"י עו"ד ענת בן-דור מאוניברסיטת ת"א בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון










להלן בקשת העיון שהוגשה ביום 28 לפברואר, 2019, בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
עע"מ 8101/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים‬‬
ב) הצדדים בתיק:
המערערים
1. אלמסגד גריוסוס צגטה
2. גברגזיאבר בריהוט קלה
3. המוקד לפליטים ולמהגרים
4. האגודה לזכויות האזרח בישראל
5. ARDC-מרכז לקידום פליטים אפריקאים
6. רופאים לזכויות אדם - ישראל
7. קו לעובד
8. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים

המשיבים:
1. שר הפנים
2. רשות האוכלוסין וההגירה
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. שר החוץ

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) העתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.
(2) לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.
ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.
 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) מבקשי המקלט, שהם עניינו של תיק זה, הם נושא שהסעיר ומסעיר את הציבור בישראל, יש בו גם עניין בינלאומי רב, וחשיבותו רבה לעניין זכויות האדם ומערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.
בקיצור נמרץ:
(1) ביום 28 באוגוסט 2017 - ניתן פס"ד בתיק זה על ידי הרכב מורחב של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים בראשות הנשיאה אז מרים נאור ועמה המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין ,השופטת (הנשיאה היום) א' חיות, השופט (המשנה לנשיאה היום) ח' מלצר, והשופט י' דנציגר. פסה"ד הנ"ל סוכם בתקשורת כך:
העליון: אפשר לגרש מבקשי מקלט, אך אין לכלוא יותר מחודשיים את מי שיסרבהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה נאור, קבע כי לא הוכח שאוגנדה ורואנדה אינן בטוחות למבקשי המקלט. השופטים הוסיפו שאם יושג הסכם המאפשר גירוש בכפייה למדינה אחרת, אפשר יהיה לכלוא את המסרבים לתקופות ממושכות יותר. [1]
פסק דין זה היה מבוסס על "הסכם" או "הסכמים" שהוגשו, או "הוצגו" תחת חיסיון ונדונו במעמד צד אחד (המשיבים בלבד). שאלת חשאיותם, עצם קיומם, תקפותם ותכנם של "ההסכם" או "הסכמים" אלה היה עניין מרכזי בדיון ובפסה"ד.
בסעיף 78 נאמר:
המערערים העלו כאמור טענות רבות ביחס לתוכנו של ההסכם, העיקרית שבהן נוגעת לחשאיותו. לטענתם, הסכם חשאי אינו "יכול להוות בסיס להעברה בכפיה של בני אדם" (סעיף 67 בסיכומיהם). הם הדגישו כי להסכם שכזה אין אח ורע בעולם (סעיף 4 בסיכומי התשובה)...
בסעיף 83 נאמר:
...חשאיותו של ההסכם מקרינה על אופי הבדיקה שיש לערוך להוראותיו. מאחר שהמורחקים אינם חשופים לתוכנו של ההסכם, תפקידו של בית-המשפט – במיוחד במקרים כגון זה שלפנינו, שבהם נחשף החומר החסוי לעיניו של בית-המשפט – לשמש להם "מעין פה"... שומה עליו לבדוק ביתר-קפדנות את הוראותיו, כדי להבטיח כי הוא אכן מעגן באופן מספק את הסכמתהּ של המדינה השלישית לקבל את המורחקים לשטחהּ ולהעניק להם הגנה אפקטיבית, על כל הכלול בה.
בסעיף 84 נאמר:
אין חולק כי בענייננו נחתם הסכם כתוב, שעל תוכנו חלה כאמור תעודת חיסיון. נוסחו של ההסכם צורף לחומר החסוי שהוגש לבית-המשפט לעניינים מנהליים ואשר הוצג גם בפנינו.
(2) אח"כ התרחשה סדרת אירועים דרמטיים מחוץ לאולם הדיונים. בין השאר התברר, שככל הנראה לא היו קיימים בכלל הסכמים חתומים עם “מדינות שלישיות”.
(א) ביום 05 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה ב- NEWS1: “רואנדה ואוגנדה: לא נקלוט מסתננים שיגורשו מישראל" [2]
(ב) ביום 23 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה בהארץ: “רואנדה מכחישה כי חתמה על הסכם עם ישראל לגירוש מבקשי מקלט לשטחה". [3]
(ג) בימים 22, 23 לינואר, 2018 - התפרסמו הידיעות: “טייסים באל על: לא נסכים להשתבץ לטיסות גירוש של מבקשי מקלט" [4], ו“מחאת הרופאים: 350 רופאים במכתב נגד גירוש מבקשי המקלט... שנשלח למנכ"ל רשות האוכלוסין, [פרופ’ שלמה מור-יוסף-יצ] [5]
(ד) ביום 04 לפברואר, 2018 - מבקשי המקלט החלו לקבל מכתבי גירוש: "ברכות! ישראל הגיעה להסכם.." [6]
(ה) ביום 07 לפברואר, 2018 - התפרסם בהארץ ראיון של העיתונאי ניר גונטז’ עם מנכ"ל רשות האולוסין וההגירה, פרופ’ שלמה מור יוסף, תחת הכותרת: “אתה, כרופא, לא מיטיב בתפקיד הזה עם בני האדם, אתה מוביל אותם אל הלא נודע”. [7] הראיון מתמקד בשאלת עצם קיומו ותכנו של הסכם עם ממשלת רואנדה לגבי קליטת המגורשים. בראיון זה נאמר:
גונטז’:נכון. רואנדה כמובן. בקיצור, אחרי שמדינת ישראל מצהירה כך, בחשבון הטוויטר הרשמי של ממשלת רואנדה מפורסם ציוץ שטוען שאין שום הסכם בינם לבינינו. השאלה היא אם יש הסכם כזה ואם ראית אותו. 
מור יוסף: ממשלת ישראל לא הצהירה לבג"ץ, ממשלת ישראל הראתה את ההסכם לבית המשפט העליון. יש התייחסות לכך שההסכם הוא סודי, ואם זה בסדר או לא בסדר, ומגיע למסקנה שלמרות אי הנוחות, הסכם סודי הוא בסדר. בתוכן העניינים של פסק הדין בה' 2 א' כתוב: "הסכמים להרחקה למדינה שלישית", בה' 2 ב' כתוב "חשאיותו של ההסכם" ובה' 2 ג' כתוב "תוכנו של ההסכם והסטנדרטים לפי המשפט הבינלאומי". זאת אומרת, אין שאלה אם יש הסכם. בית המשפט, שאני מאוד מעריך אותו, ראה את ההסכם. אז יש הסכם.
… 
ראית את ההסכם? אתה אומר מה כתוב בו. ראית אותו? 
את החלקים שרלוונטיים לי, ראיתי. 
ראית חתימה של נציג מוסמך של נציג הממשלה הקולטת? 
יש דברים שיש להם חשאיות, ולכן לא אתייחס. 
שאלתי רק על החתימה. 
אני יודע מה אתה שואל, אני לא רוצה לענות. אני לא מתייחס להסכם. 
אתה פועל על פיו. אתה נחשב לאיש ישר ומצפוני. אתה פועל מתוך הנחה שיש מקום שמוכן לקלוט אותם. 
זה אני יודע בוודאות. 
בלי לראות את כל ההסכם ובלי לראות שהוא חתום? 
אני לא רוצה להתייחס. אל תלחץ אותי. זה יכול למלא לך את כל העמוד.
(3) ביום 15 למרץ, 2018 - ניתן צו ארעי בשתי עתירות חדשות, בהן ישבו בדין הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופט נ' הנדל: בג"ץ 679/18 סיגל קוק אביבי ו-118 אח' נ. ראש הממשלה ושר החוץ; בג"ץ 733/18 אביגדור פלדמן נ. מדינת ישראל. עתירות אלה הוגשו בסוף ינואר 2018, בעקבות החדשות, שהתפרסמו מחוץ לאולם הדיונים.
הצו הארעי אומר:
לעת הזו מוצא צו ארעי עד להכרעה בבקשות למתן צווי ביניים, האוסר על המשיבים לבצע הרחקה בפועל של מסתננים למדינות שלישיות לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות" או לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות ממרכז השהייה חולות".
ביום 18 למרץ, 2018 – בעקבות הצו הארעי, התפרסם ראיון עם בא כוח העותרים, עו”ד איתי מק, בו נאמר:
נציגי המדינה בדיון לא ידעו לענות על שאלות בסיסיות והשופטים הבינו את זה. שבועיים לפני תחילת ההרחקה ההמונית ולמדינה אין מושג מה יש בהסכם עם רואנדה, כנראה מרוב שהוא סודי… סיגל [קוק אביבי - יצ] ופעילים אחרים הבינו שהמדינה לא ערוכה להרחקה המונית אלא בעיקר להפחדה המונית... הם גם עלו על זה שהפרסומים האחרונים בתקשורת על ההסכם בין ישראל לרואנדה נתנו לנו פתח לעתירה… אחרי שנחשפה ערוות הממשלה ברור שהכל בלוף… [הדגשות הוספו - יצ] 
(4) ביום 10 לאפריל 2018 - ניתן פס"ד בשתי העתירות הנ"ל, שסוכם בדיווח בתקשורת כך:
בג"ץ קבע: אין כרגע הסכם המאפשר גירוש בכפייה לאוגנדה
גם לאחר שהמדינה הציגה מסמכים חסויים, החליטו שופטי העליון כי אין מתווה המאפשר לגרש את מבקשי המקלט. אם לא יושג הסכם כזה עד יום ראשון, ישוחררו 207 מבקשי מקלט הכלואים בסהרונים
פסה"ד הנ"ל גם מעיר בסעיף 5 על כך שהמשיבים (המדינה ורשויותיה) לא הביאו לידיעת בית המשפט בזמן את המידע הנכון בעניין "ההסכמים”.

ב) העניין שבבסיסו של תיק זה עסק בסכנה ממשית לחיי האדם ולחירות האדם, לא לאדם אחד או שניים, אלא לעשרות אלפים. להתנהלות התמוהה במכלול העניינים בפרשה זאת היו שותפים אוסף בכירים במערכת החוק והמשפט ובממשלה: הנשיאה אז מ’ נאור, הנשיאה היום א’ חיות, המשנה לנשיאה אז א’ רובינשטיין, והמשנה לנשיאה היום ח’ מלצר, היועמ"ש א’ מנדלבליט, פרקליט המדינה ש’ ניצן, ראש הממשלה ושר החוץ ב’ נתניהו, שר הפנים א’ דרעי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש מור-יוסף, ועוד…

ג) רצף האירועים הנ"ל, מעלה את החשש הברור, שבעניין זה, ובהליכים המשפטיים בתיק זה התנהל "בלוף" כלשהו בקשר להסכמים עם "מדינות שלישיות". חשש זה מועצם מתוך דבריו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש’ מור-יוסף בראיון מתחילת פברואר 2018, לאחר שהודעות גירוש כבר נשלחו למבקשי המקלט.

ד) חשש זה מועצם עוד, כיוון ש"בלופים" לגבי ניהול הליכי משפט על סמך "הסכמים" ו"חוזים", שאינם קיימים כלל, או שהעתקים אמתיים (אותנטיים) שלהם מעולם לא הוגשו לבית המשפט, מוכרים כבר מאות שנים ברחבי העולם, כשיטה שגרתית של "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. ברבים מאזורי השיפוט דוברי האנגלית, קיימים חוקים שנועדו למנוע הליכים משפטיים המבוססים על חוזים או הסכמים, שאינם לפני בית המשפט. חוקים אלה מוכרים בשם הכללי "חוק ההונאות" [Statute of Frauds]. לעומת זאת, הפסיקה בישראל יצרה מצב הפוך, גמיש למדי, בעניין הדיון השיפוטי בענייני הסכמים וחוזים – פסק דין אפרופים. [8]
חשש זה מועצם עוד יותר, כיוון ש"ההסכמים" הוגשו תחת חיסיון, והדיון בהם נערך במעמד צד אחד. מצב זה מוכר כמובן כחריג בולט לעניין הזכות ל"משפט הוגן ופומבי". פסה"ד מיום 28 באוגוסט 2017 בתיק זה מבהיר, ששופטי בית המשפט היו מודעים היטב לקושי זה.
השילוב של "הסכם" חתום, שקיומו מוטל בספק, עם ניהול דיון במעמד צד אחד, והחזקת "ההסכם" תחת חיסיון, מעצים עוד יותר את החשש. שילוב זה תואם את התופעה המוכרת כ"הונאת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud], או “תעלול ביטחון” [Confidence Trick].

ה) מתוך כל הנאמר לעיל, קרוב לוודאי, שעתה אין כל בסיס ראוי על פי דין להמשך החיסיון שהופעל על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" במסגרת הליך זה. לטענת מבקש העיון, לאור אוסף הדמויות הבכירות המעורבות בתיק זה, המשך החיסיון על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" לבית המשפט בתיק זה מערער את אמון הציבור במערכת החוק והמשפט מיסודה. לעומת זאת, העיון המבוקש יבהיר מה היה טיבם של האירועים, שגרמו לבית המשפט העליון להפוך את עמדתו בעניין גירוש מבקשי המקלט בין אוגוסט 2017 למרץ 2018. בכך יסייע העיון לאשש את אמון הציבור בבית המשפט.

ו) לפיכך,על מנת לאשש את אימון הציבור במערכת החוק והמשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, מן הראוי שבית המשפט יתיר את העיון בהעתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ  (NGO),  ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
בנובמבר 2018, הוזמנתי לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.

5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
שמותיהם של עורכי הדין של הצדדים הרבים בתיק זה, ופרטי הקשר שלהם אינם נגישים למבקש העיון. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.

תאריך: 28 לפברואר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

https://www.haaretz.co.il/news/education/1.4390274
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-398554-00.html
https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.5752101
https://news.walla.co.il/item/3129194
https://www.haaretz.co.il/news/education/1.5762213
https://news.walla.co.il/item/3132403
https://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.5803777
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D