2019-04-06 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: שופטי העליון ו"הסכם עם מדינה שלישית" - "אבוי איזה סבך נאלצנו לטוות, כשהתחלנו לרמות"...

הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: שופטי העליון ו"הסכם עם מדינה שלישית" - "אבוי איזה סבך נאלצנו לטוות, כשהתחלנו לרמות"...
▪ ▪ ▪
השבוע נעסוק שוב בעניין אחד בלבד - התנהלות בית המשפט העליון בהליך שהסתיים באוגוסט 2017 בפסק דין שהתיר את גירוש מבקשי המקלט על פי "הסכם עם מדינה שלישית" ובקשת העיון שתלויה ועומדת עכשיו בבית המשפט העליון... 
▪ למה הפרשה הזאת צריכה לעניין היום מישהו?  האם אין זה עניין של שלג דאשתקד? 
כפי שתראו, הממצאים האחרונים, השבוע, בפרשה זאת, צריכים לעניין כל שמתעניין במאבק בשחיתות השלטונית, ועוד יותר מכך - כל מי שחי במדינת ישראל, משלוש סיבות:
א. לחשיפת התנהלות מערכת החוק והמשפט בפרשת מבקשי המקלט השלכות חמורות וברורות ביחס לתיקי השחיתות של נתניהו.  הראיות מצביעות על כך, שבית המשפט העליון, היועמ"ש מנדלבליט, ופרקליטות המדינה בראשות שי ניצן  - ניהלו "בלוף" משפטי בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו בפרשת מבקשי המקלט.  קשה להאמין, שאותם שחקנים יתנהלו בצורה אחרת לגבי העמדתו לדין של נתניהו עצמו, אחרי שגנבו סוסים יחד אתו במשך שנים...  ה"בלוף" אצל השופט אביטל חן בבית המשפט השלום בירושלים בתיק המעונות של שרה נתניהו נראה כטריילר לקראת ההפקה שהולכת להתנהל בתיקי השחיתות של נתניהו לאחר הבחירות ...
ב. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עכשיו גם בעזרת יחצ"ן, חוזרת וטוענת, שבית המשפט העליון ראוי למעמד מיוחד בשיטת המשטר בישראל.  שכן, בית המשפט העליון הוא זה, שמגן על זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל.  לעומת זאת, פרשת מבקשי המקלט מציגה את בית המשפט העליון כזה שעסק בהפרות חמורות של זכויות האדם בפרשה, שבה דנו בחייהם ושלומם של אלפי אנשים!  עד עתה, כלל הראיות מצביעות על בית המשפט העליון כבית משפט שעסק גם בהפרה חמורה של חוקי מדינת ישראל.  במלים אחרות - הפרשה כולה נראית  כבמרמה - הונאה של בית המשפט... כלומר - התנהלות של בית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת! 
ג. ההליכים שהסתיימו בשנת 2017 לא היו הליכים שוליים ואגביים.  הם היו חלק מסדרת הליכים שנמשכו מספר שנים, והיו במוקד התעניינות הציבורית בישראל ומחוצה לה.  ההליכים התנהלו לפני מותב מורחב -  הנשיאה אז מרים נאור, המשנה לנשיאה אז אלייקים רובינשטיין, הנשיאה היום אסתר חיות, המשנה לנשיאה היום חנן מלצר ויורם דנציגר... כלומר צמרת בית המשפט העליון ומערכת המשפט בישראל אז והיום! 
▪ אז מה התחדש השבוע?
השבוע הסתיים פרק נוסף בהליכים:
ההליך שמתנהל עכשיו התחיל לפני יותר מחודש, כשהגשנו בקשה לעיון  - כלומר בקשה לחשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית".  הבקשה אומרת שלאחר מעשה, בשנת 2018, התפרסם בתקשורת ש"הסכמים עם מדינה שלישית" וההליכים שהסתיימו בשנת 2018 היו "בלוף".  קיים חשש ברור שההסכמים עם מדינות שלישיות" לא היו ולא נבראו מעולם.  לכן, זהו עניין ציבורי מהמעלה הראשונה לברר האם התנהל בתיק הזה "בלוף" בבית המשפט העליון? ואם כן, מי בדיוק היה שותף ל"בלוף" הזה? נתניהו? היועמשים ויינשטיין ומנדלבליט? פרקליט המדינה שי ניצן? חמישה שופטים בבית המשפט העליון? 
המערערים בתיק - מבקשי המקלט ושורה של ארגוני זכויות אדם -  הגישו כבר לפני שבועיים את תגובתם ע"י עו"ד ענת בן-דור. המערערים תומכים בבקשה לחשוף את "ההסכם עם מדינה שלישית".  המערערים אומרים, שזהותן של "המדינות השלישיות" נחשפה כבר מזמן, וההסכמים התבררו כבר מזמן כבטלים ומבוטלים. לכן, אין יותר הצדקה להמשך הסודיות בעניין.
השבוע הגישה פרקליטות המדינה את תגובתה לבקשת העיון.  הפרקליטות מתנגדת כמובן בתוקף לחשיפת "ההסכמים עם מדינות שלישיות":
* הפרקליטות אומרת, שעל ההסכמים ממשיכה לחול "תעודת חיסיון".  ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם כבר בשנת 2014 על תעודת חיסיון על "ההסכמים עם מדינות שלישיות" בעניין גירוש מבקשי המקלט, ובית המשפט העליון דחה בשנת 2015 בקשה להסיר את "תעודת החיסיון" מעל "ההסכמים". ההחלטה של בית המשפט העליון משנת 2015 אומרת בפירוש: "על פי לשונה, תעודת החיסיון נחתמה על מנת להגן על יחסי החוץ של מדינת ישראל; והיא מונעת מסירת פרטים לבית המשפט בנוגע לזהות המדינות השלישיות שעמן נחתמו הסכמים בנושא מסתננים, נכונותן לסייע בעניין, וכן פרטי ההסכמים עצמם." 
* הפרקליטות גם אומרת שהטענה שהתנהל בתיק זה "בלוף" ואולי אין בכלל "הסכמים עם מדינה שלישית" בתיק אינם נכונים - הרי פסק הדין של מרים נאור דן בהסכמים בפירוט.
השבוע גם הגשנו תשובה על תגובת פרקליטות המדינה.  בתשובה טענו שהטיעונים של המדינה סותרים את עצמם:
* ראשית - טענו, שאם אכן חלה על "ההסכמים עם מדינה שלישית" תעודת חיסיון של ראש הממשלה, אסור היה לבית המשפט העליון לקבל את "ההסכמים עם מדינות שלישיות" כראיות בתיק. פקודת הראיות (44א) ברורה ומפורשת בנושא: "... בית המשפט לא יקבל, ראיה... אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה..."  לכן, על פי דיני הראיות, אם על "ההסכמים עם מדינות שלישיות" חלה תעודת חיסיון על ידי ראש הממשלה להגנה על יחסי החוץ של המדינה, אסור היה לבית המשפט העליון לקבל את "ההסכמים עם מדינות שלישיות" או כל פרטים אודותיהם כראיות בתיק. כלומר, טענת הפרקליטות מובילה למסקנה ש-5 שופטים בית המשפט העליון עסקו בהפרה חמורה של החוק בתיק הזה.
* שנית - טענו שפסק הדין של מרים נאור אכן דן ב"הסכמים עם מדינה שלישית" בפירוט, כפי שטוענת הפרקליטות.  אבל פסק הדין של מרים נאור גם עמום וחסר בהירות בעניין מרכזי - האם אכן הוגשו לבית המשפט העליון העתקים של "ההסכמים עם מדינות שלישיות" כראיות.
לכן, התשובה שלנו טוענת, שקודם בית המשפט העליון צריך לקבוע קודם כל עניין עובדתי: האם קיימים בתיק העתקים של "ההסכמים עם מדינה שלישית"?  אם המסמכים האלה אינם קיימים בתיק - הבקשה לחשיפת המסמכים בטלה מעיקרה.
▪ בקיצור:
כנראה שהסתיים פרק הגשת הטענות בעניין חשיפת ה"הסכמים עם מדינה שלישית". 
לנוכח כל כתבי הטענות שהוגשו עד עתה,  ולנוכח פסק הדין מאוגוסט 2017 של המותב המורחב בראשות הנשיאה מרים נאור לא נראה שיש דרך להסביר מה התרחש בפרשת מבקשי המקלט בבית המשפט העליון באוגוסט 2017 באופן שעולה בקנה אחד עם חוקי מדינת ישראל וישרה בסיסית. עד עתה הטענות כולן תואמות את המסקנה שבהליכים שהסתיימו בפסק הדין מאוגוסט 2017, שהתיר את גירוש מבקשי המקלט לרואנדה, התנהל "בלוף", שבו היו שותפים 5 שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור - כלומר צמרת מערכת המשפט בישראל, שני יועמ"שים - וינשטייין ומנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, וראש הממשלה בנימין נתניהו.
▪ מה היה תפקיד היועמ"שים בהפקה?
מטריד במיוחד חלקם של היועצים המשפטיים לממשלה - יהודה ויינשטיין ואביחי מנדלבליט - בפרשה זאת.  כרגיל, היועמ"שים מעורבים בפרשה מכל צדדיה:
*  היועמ"שים היו מעורבים ללא ספק ברקיחת הכאילו "הסכמים עם מדינות שלישיות" על ידי ראש הממשלה נתניהו...  
* היועמ"שים היו מעורבים ללא ספק בהחלטה להפעיל על הכאילו "הסכמים עם מדינות שלישיות" תעודת חיסיון...
* והיועמ"שים היו מעורבים ללא ספק בניהול צעדי הפרקליטות בהליכים השונים שהתנהלו בבתי המשפט ביחס לכאילו "הסכמים עם מדינות שלישיות"...
▪ למה לא שמענו על זה קודם?
מטרידה העובדה, שהסתירות הברורות בין עמדת המדינה והתנהלות בית המשפט העליון בעניין "ההסכמים עם מדינות שלישיות" לבין החוק במדינת ישראל בעניין תעודת חסיון, שנחשפות עתה, לא הועלו בתקשורת על ידי משפטנים ופרשנים בזמן אמת, בפרט על רקע ההפגנות שהתנהלו אז. 
היחידי שהתקרב לתיאור המצב בגלוי היה עו"ד איתי מק, שהעיר מאוחר יותר, בראיון לתקשורת באפריל 2018, ש"ההסכם עם מדינה שלישית" וההליכים בבית המשפט העליון באוגוסט 2017 היו "בלוף"...
▪ המסקנות לגבי פרשות השחיתות של נתניהו
קשה להאמין, שאותם שחקנים יתנהלו בצורה אחרת לגבי העמדתו לדין של נתניהו עצמו, אחרי שגנבו סוסים יחד אתו עד לאחרונה...  ה"בלוף" אצל השופט אביטל חן בבית המשפט השלום בירושלים בתיק המעונות של שרה נתניהו נראה כטריילר לקראת ההפקה שהולכת להתנהל בתיקי השחיתות של נתניהו לאחר הבחירות ... השחקנים ימשיכו בהפקת "בלופים" ו"פברוקים" בבתי המשפט...

צפו בווידאו פייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218641042678630/?t=0

יוטיוב: https://youtu.be/i5wy3JKIqXU

קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/04/2019-04-06.html

  

תל-אביב, 06 לאפריל - נראה שהגשת הטענות בעניין חשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית" בפרשת מבקשי המקלט הסתיימה השבוע, ועתה נותר רק לחכות להחלטת בית המשפט העליון. 
להלן העתקים של כתבי הטענות בעניין חשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית"
* בקשת העיון ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם - הבקשה מבקשת את חשיפת "ההסכם עם מדינה שלישית", או הכרזה ברורה של בית המשפט, שאין בכלל העתק של "הסכם עם מדינה שלישית" בתיק בית המשפט העליון: "ככל שמסמכים אלה [הסכם עם מדינה שלישית - יצ] אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת."
* תגובת המערערים (מבקשי המקלט ואחרים) ע"י עו"ד ענת בן דור מאוניברסיטת ת"א - התגובה תומכת בבקשת העיון וחשיפת "ההסכם" וטוענת שאין עוד כל הצדקה להמשך הסתרת "ההסכם".
* תגובת פרקליטות המדינה ע"י עו"ד רן רוזנברג (מחלקת בג"ץ) - התגוה מתנגדת לחשיפת "ההסכמים", בטענה שחלה עליהם תעודת חיסיון של ראש הממשלה.  מצד שני התגובה טוענת שההסכמים מצויים בתיק בית המשפט העליון. 
* בקשת רשות להגשת תשובה לתגובת המדינה ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם - הבקשה טוענת שתגובת הפרקליטות סותרת את עצמה, שכן, אם חלה על "ההסכמים" תעודת חיסיון, אסור היה לבית המשפט העליון לקבל את ההסכמים או פרטים אודותיהם כראיות.  מצד שני, הבקשה טוענת שפסק הדין של מרים נאור אינו ברור כלל בשאלה - האם "ההסכמים" אכן הוגשו כראיות לבית המשפט העליון.
להלן ציוני דרך מרכזיים בפרשה:
* במרץ 2014 - ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על תעודת חיסיון האוסרת גילוי פרטים אודות "ההסכם עם מדינה שלישית" בכדי להגן על יחסי החוץ של מדינת ישראל.
* בספטמבר 2015 - בית המשפט העליון דחה עתירה, שביקשה לחשוף את "ההסכמים עם מדינות שלישיות" בתיק אלמסגד נ מדינת ישראל (בש"מ 5164/15).  
* באוגוסט 2017 - פסק דין של הרכב מורחב בראשות מרים נאור בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) התיר את גירוש מבקשי המקלט על פי "הסכם עם מדינה שלישית".  את ה"הסכם עם מדינה שלישית" רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו.  ה"הסכם עם מדינה שלישית" "הוצג" לבית המשפט העליון על ידי פרקליטות המדינה. ה"הסכם עם מדינה שלישית" או מסמכים הקשורים אליו התקבלו על ידי בית המשפט העליון תחת "חיסיון", ונידונו במעמד צד אחד בלבד. 
* בפברואר 2018 - המדינה שלחה הודעות גירוש על סמך החלטת בית המשפט העליון במותב בראשות מרים נאור בתיק אלמסגד נ שר הפנים (עמ"מ 8101/15). אולם באותו זמן התגלה מחוץ לאולם הדיונים ש"הסכם עם מדינה שלישית" לא היה ולא נברא.  
* באפריל 2018 - בעקבות שתי עתירות בג"ץ מאוחרות יותר - (סיגל קוק-אביבי ואח' נ' ראש הממשלה ואח' 679/18; אביגדור פלדמן נ מדינת ישראל ואח'  733/18), בית המשפט העליון חזר בו מההיתר שנתן באוגוסט 2017 לגירוש מבקשי המקלט. ההליך מאוגוסט 2017 תואר בסופו של דבר כ"בלוף".
* בפברואר 2019 - בקשת העיון ב"הסכם עם מדינה שלישית", אם הוא קיים בתיק אלמסגד נ שר הפנים (עמ"מ 8101/15), הוגשה על ידי עמותת ערנות לזכויות האדם - לשקיפות בתי המשפט. בקשת העיון מנומקת בניסיון לברר אל נכון את חלקן של הדמויות הפועלות ב"בלוף" בבית המשפט העליון באוגוסט 2017.

* 27 למרץ, 2019  - תגובת המערערים (מבקשי המקלט ואחרים) על בקשת העיון הוגשה ע"י באת כוחם עו"ד ענת בן-דור - בתמיכה בבקשת העיון.
* 03 לאפריל, 2019 - תגובת פרקליטות המדינה על בקשת העיון הוגשה ע"י עו"ד רן רוזנברג - בהתנגדות לבקשת העיון.
* 04 לאפריל, 2019 - בקשת רשות לתשובה על תגובת פרקליטות המדינה הוגשה ע"י עמותת ערנות לזכויות האדם.

מתוך בקשת רשות להגשת תשובת מבקש העיון על תגובת פרקליטות המדינה

בבית המשפט העליון 
בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים

עע"מ  8101/15 

מבקש העיון: דר’ יוסף צרניק
בעצמו, בלתי מיוצג
המערערים: אלמסגד ואח’
ע"י עו"ד ענת בן-דור
-נגד-
המשיבים: שר הפנים ואח’
ע"י פרקליטות המדינה

בקשת מבקש העיון להגשת תשובה לתגובת המשיבים, ותשובת המבקש

מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להגשת תשובה, ותשובה לתגובת המשיבים מיום 03 לאפריל, 2019, כדלהלן:
1. תגובת המשיבים ע"י פרקליטות המדינה אומרת בסעיפים 3,4,5, שההסכם עם מדינה שלישית, חוסה תחת תעודת חיסיון:

3. ביום 30.03.14 חתם ראש הממשלה על תעודת חיסיון מתוקף סמכותו לפי סעיף 44 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971…

...

5. במצב הדברים האמור, ומשקיימת תעודת חיסיון על המסמכים שהעיון בהם מבוקש, המדינה תטען כי הדין מחייב את דחיית בקשת המבקש.

2. בקשת העיון איננה מבקשת לעקוף את תעודת החיסיון. תעודת חיסיון משמעותה שהראיות שחוסות תחת תעודת החיסיון אינן קבילות – "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הביטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה..." (סעיף 44(א) לפקודת הראיות).
3. לפיכך, במקרה שלפנינו, ככל שהמשיבים הגישו את הראיה לבית המשפט, הרי שהראיה – ההסכם עם מדינה שלישית -  יצאה מתחומה של תעודת החיסיון, הפכה לקבילה והיא חלק מתיק בית המשפט. בכך אין לגרוע, כמובן, מן העובדה, שהיא התקבלה במעמד צד אחד, בדיון בדלתיים סגורות, ולפיכך חל עליה איסור פרסום.
4. כפי שנקבע לא אחת בהלכות של בית המשפט העליון – העובדה שחל איסור פרסום  אינה מונעת מראש את זכות העיון (בג"ץ 5699/07 יובל יועז, עיתונאי נ' היועץ המשפטי לממשלה, החלטה מיום 23.4.2009).
5. לפיכך, שב מבקש העיון וטוען, שמן הראוי שבית המשפט יקבע קודם לכל קביעה עובדתית: האם העתק ההסכם עם מדינה שלישית אכן מצוי בכלל בתיק בית המשפט העליון (8101/15)? ככל שאין העתק ההסכם מצוי בתיק זה, שאר בקשת העיון מתייתר.  מאידך, ככל שהוגש העתק ההסכם עם מדינה שלישית בתיק זה בבית המשפט העליון, הרי שהסכם זה יצא מכלל תעודת החיסיון הנטענת על ידי המשיבים, ובקשת העיון תקפה ועומדת.
...
1. בראש בקשת העיון, אומר מבקש העיון, סעיף ג) (2), ביחס ל”הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות”, שהם נשוא בקשת העיון:

ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת. 

2. תגובת המשיבים ע"י פרקליטות המדינה אומרת בסעיף 6, ביחס לאמור לעיל:

6. לבסוף, ובאשר לבקשת המבקש כי "ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת", מופנה בית המשפט הנכבד לפסק הדין המפורט שניתן בהליך שבכותרת               (8101/15), במותב מורחב, לרבות האמור בסעיפים 84-88 לפסק דינה של הנשיאה (בדימוס) נאור.

המשיבים אינם מפרשים את טענתם בסעיף 6., הנ”ל. אולם ניתן לשער שכוונתם לטעון, שהעתק ההסכם אכן מצוי בתיק בית המשפט העליון (8101/15).
3. דא עקא, סעיפים 84-86 לפסק הדין בתיק זה, אינם תומכים בטענה זאת של המשיבים. פסק הדין בתיק זה, סעיף 84, אומר:

נוסחו של ההסכם צורף לחומר החסוי שהוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים, ואשר הוצג גם בפנינו… [קו תחתון הוסף - יצ]

אמירה זאת, כפשוטה, אומרת שהעתק ההסכם הוגש [WAS FILED] בבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא הוגש בתיק בית המשפט העליון. למועט – אמירה זאת מותירה את השאלה ללא מענה ברור: האם העתק ההסכם מצוי בכלל בתיק זה (8101/15)?
4. לפיכך, מן הראוי שבית המשפט זה יקבע קודם לכל קביעה עובדתית: האם העתק ההסכם מצוי בכלל בתיק זה (8101/15)? ככל שאין העתק ההסכם מצוי בתיק זה, שאר בקשת העיון מתייתר, שכן מקומן של בקשת העיון ו/או כל בקשה אחרת בעניין החיסיון אינן בבית משפט זה.
תאריך: 04 לאפריל, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
                        ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

                          בעצמו, בלתי מיוצג

להלן תגובת פרקליטות המדינה השבוע ע"י עו"ד  רן רוזנברג בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון

 

להלן תגובת המערערים ע"י עו"ד ענת בן-דור מאוניברסיטת ת"א בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון

להלן בקשת העיון שהוגשה ביום 28 לפברואר, 2019, בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

עע"מ 8101/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים‬‬

ב) הצדדים בתיק:
המערערים
1. אלמסגד גריוסוס צגטה
2. גברגזיאבר בריהוט קלה
3. המוקד לפליטים ולמהגרים
4. האגודה לזכויות האזרח בישראל
5. ARDC-מרכז לקידום פליטים אפריקאים
6. רופאים לזכויות אדם - ישראל
7. קו לעובד
8. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים

המשיבים:
1. שר הפנים
2. רשות האוכלוסין וההגירה
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. שר החוץ

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) העתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.
(2) לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.
ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.

 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) מבקשי המקלט, שהם עניינו של תיק זה, הם נושא שהסעיר ומסעיר את הציבור בישראל, יש בו גם עניין בינלאומי רב, וחשיבותו רבה לעניין זכויות האדם ומערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.
בקיצור נמרץ:
(1) ביום 28 באוגוסט 2017 - ניתן פס"ד בתיק זה על ידי הרכב מורחב של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים בראשות הנשיאה אז מרים נאור ועמה המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין ,השופטת (הנשיאה היום) א' חיות, השופט (המשנה לנשיאה היום) ח' מלצר, והשופט י' דנציגר. פסה"ד הנ"ל סוכם בתקשורת כך:

העליון: אפשר לגרש מבקשי מקלט, אך אין לכלוא יותר מחודשיים את מי שיסרבהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה נאור, קבע כי לא הוכח שאוגנדה ורואנדה אינן בטוחות למבקשי המקלט. השופטים הוסיפו שאם יושג הסכם המאפשר גירוש בכפייה למדינה אחרת, אפשר יהיה לכלוא את המסרבים לתקופות ממושכות יותר. [1]

פסק דין זה היה מבוסס על "הסכם" או "הסכמים" שהוגשו, או "הוצגו" תחת חיסיון ונדונו במעמד צד אחד (המשיבים בלבד). שאלת חשאיותם, עצם קיומם, תקפותם ותכנם של "ההסכם" או "הסכמים" אלה היה עניין מרכזי בדיון ובפסה"ד.
בסעיף 78 נאמר:

המערערים העלו כאמור טענות רבות ביחס לתוכנו של ההסכם, העיקרית שבהן נוגעת לחשאיותו. לטענתם, הסכם חשאי אינו "יכול להוות בסיס להעברה בכפיה של בני אדם" (סעיף 67 בסיכומיהם). הם הדגישו כי להסכם שכזה אין אח ורע בעולם (סעיף 4 בסיכומי התשובה)...

בסעיף 83 נאמר:

...חשאיותו של ההסכם מקרינה על אופי הבדיקה שיש לערוך להוראותיו. מאחר שהמורחקים אינם חשופים לתוכנו של ההסכם, תפקידו של בית-המשפט – במיוחד במקרים כגון זה שלפנינו, שבהם נחשף החומר החסוי לעיניו של בית-המשפט – לשמש להם "מעין פה"... שומה עליו לבדוק ביתר-קפדנות את הוראותיו, כדי להבטיח כי הוא אכן מעגן באופן מספק את הסכמתהּ של המדינה השלישית לקבל את המורחקים לשטחהּ ולהעניק להם הגנה אפקטיבית, על כל הכלול בה.

בסעיף 84 נאמר:

אין חולק כי בענייננו נחתם הסכם כתוב, שעל תוכנו חלה כאמור תעודת חיסיון. נוסחו של ההסכם צורף לחומר החסוי שהוגש לבית-המשפט לעניינים מנהליים ואשר הוצג גם בפנינו.

(2) אח"כ התרחשה סדרת אירועים דרמטיים מחוץ לאולם הדיונים. בין השאר התברר, שככל הנראה לא היו קיימים בכלל הסכמים חתומים עם “מדינות שלישיות”.
(א) ביום 05 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה ב- NEWS1: “רואנדה ואוגנדה: לא נקלוט מסתננים שיגורשו מישראל" [2]
(ב) ביום 23 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה בהארץ: “רואנדה מכחישה כי חתמה על הסכם עם ישראל לגירוש מבקשי מקלט לשטחה". [3]
(ג) בימים 22, 23 לינואר, 2018 - התפרסמו הידיעות: “טייסים באל על: לא נסכים להשתבץ לטיסות גירוש של מבקשי מקלט" [4], ו“מחאת הרופאים: 350 רופאים במכתב נגד גירוש מבקשי המקלט... שנשלח למנכ"ל רשות האוכלוסין, [פרופ’ שלמה מור-יוסף-יצ] [5]
(ד) ביום 04 לפברואר, 2018 - מבקשי המקלט החלו לקבל מכתבי גירוש: "ברכות! ישראל הגיעה להסכם.." [6]
(ה) ביום 07 לפברואר, 2018 - התפרסם בהארץ ראיון של העיתונאי ניר גונטז’ עם מנכ"ל רשות האולוסין וההגירה, פרופ’ שלמה מור יוסף, תחת הכותרת: “אתה, כרופא, לא מיטיב בתפקיד הזה עם בני האדם, אתה מוביל אותם אל הלא נודע”. [7] הראיון מתמקד בשאלת עצם קיומו ותכנו של הסכם עם ממשלת רואנדה לגבי קליטת המגורשים. בראיון זה נאמר:

גונטז’:נכון. רואנדה כמובן. בקיצור, אחרי שמדינת ישראל מצהירה כך, בחשבון הטוויטר הרשמי של ממשלת רואנדה מפורסם ציוץ שטוען שאין שום הסכם בינם לבינינו. השאלה היא אם יש הסכם כזה ואם ראית אותו. 

מור יוסף: ממשלת ישראל לא הצהירה לבג"ץ, ממשלת ישראל הראתה את ההסכם לבית המשפט העליון. יש התייחסות לכך שההסכם הוא סודי, ואם זה בסדר או לא בסדר, ומגיע למסקנה שלמרות אי הנוחות, הסכם סודי הוא בסדר. בתוכן העניינים של פסק הדין בה' 2 א' כתוב: "הסכמים להרחקה למדינה שלישית", בה' 2 ב' כתוב "חשאיותו של ההסכם" ובה' 2 ג' כתוב "תוכנו של ההסכם והסטנדרטים לפי המשפט הבינלאומי". זאת אומרת, אין שאלה אם יש הסכם. בית המשפט, שאני מאוד מעריך אותו, ראה את ההסכם. אז יש הסכם.
… 

ראית את ההסכם? אתה אומר מה כתוב בו. ראית אותו? 

את החלקים שרלוונטיים לי, ראיתי. 

ראית חתימה של נציג מוסמך של נציג הממשלה הקולטת? 

יש דברים שיש להם חשאיות, ולכן לא אתייחס. 

שאלתי רק על החתימה. 

אני יודע מה אתה שואל, אני לא רוצה לענות. אני לא מתייחס להסכם. 

אתה פועל על פיו. אתה נחשב לאיש ישר ומצפוני. אתה פועל מתוך הנחה שיש מקום שמוכן לקלוט אותם. 

זה אני יודע בוודאות. 

בלי לראות את כל ההסכם ובלי לראות שהוא חתום? 

אני לא רוצה להתייחס. אל תלחץ אותי. זה יכול למלא לך את כל העמוד.

(3) ביום 15 למרץ, 2018 - ניתן צו ארעי בשתי עתירות חדשות, בהן ישבו בדין הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופט נ' הנדל: בג"ץ 679/18 סיגל קוק אביבי ו-118 אח' נ. ראש הממשלה ושר החוץ; בג"ץ 733/18 אביגדור פלדמן נ. מדינת ישראל. עתירות אלה הוגשו בסוף ינואר 2018, בעקבות החדשות, שהתפרסמו מחוץ לאולם הדיונים.
הצו הארעי אומר:

לעת הזו מוצא צו ארעי עד להכרעה בבקשות למתן צווי ביניים, האוסר על המשיבים לבצע הרחקה בפועל של מסתננים למדינות שלישיות לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות" או לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות ממרכז השהייה חולות".

ביום 18 למרץ, 2018 – בעקבות הצו הארעי, התפרסם ראיון עם בא כוח העותרים, עו”ד איתי מק, בו נאמר:

נציגי המדינה בדיון לא ידעו לענות על שאלות בסיסיות והשופטים הבינו את זה. שבועיים לפני תחילת ההרחקה ההמונית ולמדינה אין מושג מה יש בהסכם עם רואנדה, כנראה מרוב שהוא סודי… סיגל [קוק אביבי - יצ] ופעילים אחרים הבינו שהמדינה לא ערוכה להרחקה המונית אלא בעיקר להפחדה המונית... הם גם עלו על זה שהפרסומים האחרונים בתקשורת על ההסכם בין ישראל לרואנדה נתנו לנו פתח לעתירה… אחרי שנחשפה ערוות הממשלה ברור שהכל בלוף… [הדגשות הוספו - יצ] 

(4) ביום 10 לאפריל 2018 - ניתן פס"ד בשתי העתירות הנ"ל, שסוכם בדיווח בתקשורת כך:

בג"ץ קבע: אין כרגע הסכם המאפשר גירוש בכפייה לאוגנדה
גם לאחר שהמדינה הציגה מסמכים חסויים, החליטו שופטי העליון כי אין מתווה המאפשר לגרש את מבקשי המקלט. אם לא יושג הסכם כזה עד יום ראשון, ישוחררו 207 מבקשי מקלט הכלואים בסהרונים

פסה"ד הנ"ל גם מעיר בסעיף 5 על כך שהמשיבים (המדינה ורשויותיה) לא הביאו לידיעת בית המשפט בזמן את המידע הנכון בעניין "ההסכמים”.

ב) העניין שבבסיסו של תיק זה עסק בסכנה ממשית לחיי האדם ולחירות האדם, לא לאדם אחד או שניים, אלא לעשרות אלפים. להתנהלות התמוהה במכלול העניינים בפרשה זאת היו שותפים אוסף בכירים במערכת החוק והמשפט ובממשלה: הנשיאה אז מ’ נאור, הנשיאה היום א’ חיות, המשנה לנשיאה אז א’ רובינשטיין, והמשנה לנשיאה היום ח’ מלצר, היועמ"ש א’ מנדלבליט, פרקליט המדינה ש’ ניצן, ראש הממשלה ושר החוץ ב’ נתניהו, שר הפנים א’ דרעי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש מור-יוסף, ועוד…

ג) רצף האירועים הנ"ל, מעלה את החשש הברור, שבעניין זה, ובהליכים המשפטיים בתיק זה התנהל "בלוף" כלשהו בקשר להסכמים עם "מדינות שלישיות". חשש זה מועצם מתוך דבריו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש’ מור-יוסף בראיון מתחילת פברואר 2018, לאחר שהודעות גירוש כבר נשלחו למבקשי המקלט.

ד) חשש זה מועצם עוד, כיוון ש"בלופים" לגבי ניהול הליכי משפט על סמך "הסכמים" ו"חוזים", שאינם קיימים כלל, או שהעתקים אמתיים (אותנטיים) שלהם מעולם לא הוגשו לבית המשפט, מוכרים כבר מאות שנים ברחבי העולם, כשיטה שגרתית של "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. ברבים מאזורי השיפוט דוברי האנגלית, קיימים חוקים שנועדו למנוע הליכים משפטיים המבוססים על חוזים או הסכמים, שאינם לפני בית המשפט. חוקים אלה מוכרים בשם הכללי "חוק ההונאות" [Statute of Frauds]. לעומת זאת, הפסיקה בישראל יצרה מצב הפוך, גמיש למדי, בעניין הדיון השיפוטי בענייני הסכמים וחוזים – פסק דין אפרופים. [8]
חשש זה מועצם עוד יותר, כיוון ש"ההסכמים" הוגשו תחת חיסיון, והדיון בהם נערך במעמד צד אחד. מצב זה מוכר כמובן כחריג בולט לעניין הזכות ל"משפט הוגן ופומבי". פסה"ד מיום 28 באוגוסט 2017 בתיק זה מבהיר, ששופטי בית המשפט היו מודעים היטב לקושי זה.
השילוב של "הסכם" חתום, שקיומו מוטל בספק, עם ניהול דיון במעמד צד אחד, והחזקת "ההסכם" תחת חיסיון, מעצים עוד יותר את החשש. שילוב זה תואם את התופעה המוכרת כ"הונאת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud], או “תעלול ביטחון” [Confidence Trick].

ה) מתוך כל הנאמר לעיל, קרוב לוודאי, שעתה אין כל בסיס ראוי על פי דין להמשך החיסיון שהופעל על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" במסגרת הליך זה. לטענת מבקש העיון, לאור אוסף הדמויות הבכירות המעורבות בתיק זה, המשך החיסיון על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" לבית המשפט בתיק זה מערער את אמון הציבור במערכת החוק והמשפט מיסודה. לעומת זאת, העיון המבוקש יבהיר מה היה טיבם של האירועים, שגרמו לבית המשפט העליון להפוך את עמדתו בעניין גירוש מבקשי המקלט בין אוגוסט 2017 למרץ 2018. בכך יסייע העיון לאשש את אמון הציבור בבית המשפט.

ו) לפיכך,על מנת לאשש את אימון הציבור במערכת החוק והמשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, מן הראוי שבית המשפט יתיר את העיון בהעתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ  (NGO),  ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

בנובמבר 2018, הוזמנתי לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.

5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
שמותיהם של עורכי הדין של הצדדים הרבים בתיק זה, ופרטי הקשר שלהם אינם נגישים למבקש העיון. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.

תאריך: 28 לפברואר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

1 https://www.haaretz.co.il/news/education/1.4390274
2 http://www.news1.co.il/Archive/001-D-398554-00.html
3 https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.5752101
4 https://news.walla.co.il/item/3129194
5 https://www.haaretz.co.il/news/education/1.5762213
6 https://news.walla.co.il/item/3132403
7 https://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.5803777
8 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D