Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Friday, February 14, 2020

2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש לפתוח בחקירה פלילית

  Joseph Zernik 

פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש לפתוח בחקירה פלילית
תחת כהונתו של הנציב אליעזר ריבלין החל הנוהג המפוקפק, בו אנשים חסרי סמכות חותמים על  מסמכי "החלטה" כביכול בשם הנציב.  תוכנם של מסמכי "החלטה" אלה לעתים קרובות תלוש, חסר קשר לתוכן התלונה.  מסמכים אלה פותחים כולם בהכרזה - "הנציב הסמיכני... "  בקשת חופש המידע למשרד המשפטים ביקשה העתקים של מסמכי "הסמיכני" התואמים... תשובת משרד המשפטים מבהירה שאין בנמצא מסמכי הסמכה מעין אלה. יחד עם זאת, תשובת משרד המשפטים מנסה לטעון שהנציב מסמיך אנשים בע"פ לכתוב ולחתום על מסמכי "החלטה" בשמו.  יתרה מכך, בדיקה של מסמכי ה"החלטה" ממשרד הנציבות תחת כהונתם של אליעזר ריבלין ואורי שוהם מראה, שמסמכי "החלטה" החתומים ע"י הנציב עצמו מועתקים לשר המשפטים, כנדרש בחוק.  לעומת זאת, מסמכי ה"החלטה" המפוברקים, החתומים ע"י אחרים, חסרי סמכות, אינם מועתקים לשר המשפטים.  לכן עולה החשש הברור ששר המשפטים אמיר אוחנה, וכמוהו קודמיו, אינם מודעים להיקף הפברוקים המתנהלים במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים שבמשרד המשפטים.
פנייה לשר המשפטים אוחנה מיידעת אותו על המצב ומבקשת שיפעל בדחיפות לתיקונו, כולל העברת העניין לחקירה פלילית בחשד למרמה והפרת אמונים ע"י עובדי משרד המשפטים שהם אנשי משרד הנציבות, בצוותא חדא עם הנציבים אורי שוהם ואליעזר ריבלין.  למותר להזכיר שהנציבים אורי שוהם ואליעזר ריבלין הם שופטי בית המשפט העליון בדימוס...
בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט על עבירות שחיתות (שוחד, מרמה, הפרת אמונים) בתפקידו. מועמדים מתאימים לחקירה ראויה והעמדה לדין יש בשפע...
הנסיבות הקיימות מערערות מיסודו את אמון הציבור במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים וברשויות החוק והמשפט בישראל.
בשולי הדברים אי אפשר שלא להעיר על החוצפה שבהתנהלות משרד הנציבות במהלך השנים האחרונות, בתשובותיהם של אנשי משרד הנציבות אודות הפברוקים, ועתה בתשובת חופש המידע של משרד המשפטים.  ועל כך כתב כבר ההיסטוריון הרומי טקיטוס: "לאחר שנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה!"
בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/02/2020-02-15.html

   
 
תל-אביב, 15 לפברואר - פנייה נשלחה היום לשר המשפטים אמיר אוחנה, המתעדת שיבושים שיטתיים של הליכי התלונות במשרד נציב תלונות הציבור על השופטים (שבמשרד המשפטים), ופברוק שיטתי של מסמכי "החלטה", הנחתמים ע"י אנשים חסרי סמכות במשרד המשפטים במקום להיחתם ע"י הנציב עצמו כדין.
שר המשפטים התבקש לערוך בדיקה דחופה של משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים, על מנת למנוע את המשך פברוק ההליכים במשרד הנציבות, ועל מנת לוודא טיפול ראוי בתלונות הציבור על השופטים.  בנוסף, שר המשפטים התבקש,  ככל שקיים חשש לעבירות על חוק העונשין בהתנהלות עובדי משרד המשפטים, שהם אנשי משרד הנציבות, שעסקו בצוותא חדא עם הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בפברוק הליכי התלונות במשרד הנציבות, להעביר את העניין לחקירה פלילית ע"י הגורמים המתאימים במשרד המשפטים.
הנסיבות הקיימות במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מערערות את אמון הציבור במשרד הנציבות וברשויות החוק והמשפט בישראל מיסודו.
להלן הפנייה היום לשר המשפטים, ולאחריה תשובת חופש המידע של משרד המשפטים בנושא הפברוקים ובקשת חופש המידע עצמה.
פוסטים קודמים בנושא:
[1] 2020-01-17 גם נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין מצטיינים בפברוקים
[2] 2020-01-01 נציבות תלונות הציבור על השופטים, אורי שוהם, פברקו "החלטה" על תלונה בעניין פברוק צווי איסור פרסום
[3] 2016-12-31 מאהל ארלוזווב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר ועיריית ת"א? נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין גונב את ההצגה!

פנייה לשר המשפטים אמיר אוחנה היום

14 לפברואר, 2020 
שר המשפטים אמיר אוחנה
בדוא"ל:  sar@justicel ,  mancal@justice,  amiro@KNESSETL 
הנידון: פברוקים שיטתיים של מסמכי "החלטה" בנציבות תלונות הציבור על השופטים
הריני מבקש את תשובתך בתוך 45 יום על פי חוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
לכבוד שר המשפטים אמיר אוחנה,
החתום מטה פעיל במסגרת Human Rights Alert NGO בניטור רשויות החוק והמשפט בישראל.  עבודתי בתחום זה זכתה להכרה ודברי הערכה של מומחים בארץ ומחוצה לה.
דו"ח ה-NGO משנת 2018 על זכויות האדם בישראל התמקד בפברוקים, שהם מעשי רשויות החוק והמשפט.  הדו"ח נכלל בדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל עם ההערה הבאה:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
למיטב ידיעתי בכל שנות המדינה הואשם רק שופט אחד בגין עבירות שחיתות (כגון שוחד, מרמה, הפרת אמונים) בתפקידו – בשנות ה-60 של המאה שעברה. אולם נראה, שמן הראוי היה לחקור כראוי ולהעמיד לדין שופטים רבים בגין עבירות מסוג זה.  
בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט בעבירות שחיתות בתפקידו, מהסוג הנ”ל.  
היועצים המשפטיים לממשלה מסרבים בשיטתיות, כבר שנים רבות, לאשר חקירות משטרה של שופטים מכהנים בחשדות לעבירות שחיתות כנ”ל, ללא הבדל מה חוזק הראיות לכאורה.
לפיכך, משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים נותר כעלה תאנה לתלונות הציבור בעניין התנהלות השופטים בתפקידם.  
בקשת חופש המידע למשרד המשפטים ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 19 לינואר, 2020 (מצורפת) עוסקת בפברוק שיטתי של מסמכי "החלטה" כביכול במשרד נציב תלונות הציבור על השופטים.  חלק ניכר ממסמכי ה"החלטה" כביכול על תלונות, שהוגשו למשרד הנציב כדין, פותחים באמירה "הנציב הסמיכני...”, וחתומים ע"י אנשים שונים, חסרי כל סמכות בדין, כולל עורכי דין, ולעתים גם ראש הלשכה.  תכנם של מסמכי "החלטה" כביכול אלה לעתים קרובות חסר שחר, הקשר בין תוכן מסמכי ה"החלטה" כביכול לבין תוכן התלונות קלוש, ונראה שהם מעשי שבלונה – 'העתק והדבק’.  
אנא שים לב, שהתלונות, המובאות בבקשת חופש המידע המצורפת כדוגמאות לפברוקים השיטתיים, עוסקות בענייני יסוד בזכויות האדם – כשלים מערכתיים בניהול הליכים במתן צווי מעצרים, חיפוש ותפיסה, ואיסור פרסום.
תשובת חופש המידע  ‫‪2015-19-0053‬‬  של משרד המשפטים מיום מיום 11 לפברואר, 2020 (מצורפת) מבהירה, שאין בנמצא במשרד המשפטים כל מסמך בו הנציבים אורי שוהם ו/או אליעזר ריבלין הסמיכו אחרים לחתום בשמם על מסמכי "החלטה" של הנציבות. סמכותם של הנציבים להסמיך אחרים בכתב, ועוד יותר מכך בע"פ (כפי הנטען בתשובת משרד המשפטים), לחתום בשמם על מסמכי "החלטה" מפוקפקת במקרה הטוב.
על פי תשובת חופש המידע הנ"ל, התנהלות זאת התרחשה מתוך שיתוף פעולה עם הנציבים אורי שוהם ואליעזר ריבלין – שניהם שופטי בית המשפט העליון בדימוס.
התנהלות זאת חשודה כמעשי מרמה והפרת אמונים.
יתרה מכך, סקירה של הכתבים ממשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מראה שההחלטות האותנטיות, החתומות ע"י הנציב עצמו, מועתקות לשר המשפטים, כנדרש בחוק.  לעומת זאת, מסמכי ה"החלטה" המפוברקים, החתומים ע"י אנשים חסרי סמכות, אינם מועתקים לשר המשפטים.  לכן, קיים חשש ברור שבתפקידך כשר המשפטים (וכמוך גם קודמיך בתפקיד) אינך מודע כלל להיקף הפברוקים במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים.
לפיכך, הריני מבקש שתנהל בדיקה דחופה של משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים שבמשרדך, על מנת למנוע את המשך פברוק ההליכים במשרד הנציבות, ועל מנת לוודא טיפול ראוי בתלונות הציבור על השופטים.
בנוסף, ככל שקיים חשש לעבירות על חוק העונשין בהתנהלות עובדי משרד המשפטים, שהם אנשי משרד הנציבות, שעסקו בצוותא חדא עם הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בפברוק הליכי התלונות במשרד הנציבות, הריני מבקש בזאת שתעביר את העניין לחקירה פלילית ע"י הגורמים המתאימים במשרד המשפטים.
הנסיבות הקיימות במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מערערות את אמון הציבור במשרד הנציבות וברשויות החוק והמשפט בישראל מיסודו.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
‪Human Rights Alert NGO
במצורף:
1. בקשת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 19 לינואר, 2020
2. תשובת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 11 לפברואר, 2020
העתקים: 
נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם, תפוצה רחבה

תשובת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 11 לפברואר, 2020


בקשת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 19 לינואר, 2020

19 לינואר, 2020
מיטל כץ, הממונה על חוק חופש המידע
משרד המשפטים
בדוא"ל:  hofesh.meida@justice 
בפקס: 02-6466807
ובאמצעות האתר הממשלתי להגשת בקשות חופש המידע
הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – כתבי “הסמיכני” של עו”ד אברהם וולף והגב’ זהבה חזן ממשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע מיטל כץ,
הריני מגיש בזאת את הבקשה דלהלן על פי חוק חופש המידע (1988).  אנא אשרו קבלה בדוא"ל חוזר, יחד עם הנפקת מספר בקשה כראוי.
I. פרטי המבקש 
שם: יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO
ת"ז:
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik@hra-
פקס: 077-3179186 
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
הרקע
א)חשש לפברוק כתבים קובעים כביכול בעניין תלונות שהוגשו לנציבים ריבלין ושוהם
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, סעיף22 (א)ו-(ג), אומר:
(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, בצירוף החלטתו... 
(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן... 
במהלך השנתיים האחרונות הגשנו כדין תלונות שונות למשרד הנציבות, וקיבלנו בתגובה שלושה (3) סוגי כתבים קובעים כביכול (תמונות 1-3):
1. כתב "החלטה" – בחתימת "נציב תלונות הציבור על השופטים" 
תמונה 1. כתב "החלטה" משנת 2018, בחתימת נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם, על תלונה מס’ 509/18, שהוגשה ע"י החתום מטה, נגד השופטים אורנשטיין ובן-יוסף, בעניין שיבושים בניתוב התיקים ורישומים בבית המשפט המחוזי ת"א.

2. כתב "החלטה" – בחתימת "ממונה בכיר"



תמונה 2. כתב "החלטה", משנת 2019, בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" בתלונה   800/19/שלום ת"א, שהוגשה ע"י החתום מטה, בעניין צו איסור פרסום משובש של השופט אביים ברקאי, וחשש ל”תקלה מערכתית" בניהול הליכי מתן צווי איסור פרסום. המסמך פותח בהכרזה:  “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...” 
לעתים, כמו בתלונה שבנידון, תוכן מסמך "ההחלטה" נחזה כמעשה שבלונה, חסר קשר לתלונה עליה ניתנה ה"החלטה" כביכול, וההנמקות החוקיות נחזות כחסרת כל בסיס. לדוגמה, התלונה שבנידון אינה נוגעת כלל לתוכן החלטתו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום עצמו. צו איסור הפרסום גם לא קוים בפועל, ולכן לא היה כל עניין בתוכן ההחלטה עצמה.  התלונה שבנידון עוסקת אך ורק בכשלים בניהול הליך ראוי ובניהול כתבים כדין.  לכן, ההנמקה בכתב "ההחלטה", שהתלונה הוגשה לנציב כ"ערכאת ערעור" מופרכת מיסודה.
3. כתב “הנידון: פנייתך...” - בחתימת מנהלת לשכת הנציב
תמונה 3. כתב “הנידון: פנייתך...” משנת 2018, בחתימת" זהבה חזן, מנהלת לשכת הנציב”. מכתב זה התקבל כתגובה לתלונה שהוגשה כדין ע"י החתום מטה למשרד הנציבות בתקופת כהונתו של הנציב אליעזר ריבלין. מכתב זה אינו נוקב במספר התלונה, שכן בפועל, התלונה נדחתה  מרישום. מסמך זה  פותח בהכרזה: “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להשיב על פנייתך, כי לא מצא שיש לבדוק מחדש את תשובותיהם של שופטים, שהשיבו בעבר לתלונות שהוגשו נגדם, כפי שאתה מבקש".  המכתב מסיים בהכרזה מפוקפקת ומדאיגה במיוחד: “הנציבות מנועה מלברר עניינים פליליים"… 
מסמך זה מעלה חשש לשיבוש/פברוק הליכי תלונה בנציבות.  תלונה, שהוגשה כ"תלונה”, נרשמה כ"פנייה" וטופלה כ"פנייה".  כלומר, נמנעה הזכות להגיש תלונה לנציבות. 
יתרה מכך, נושא התלונה הוא חשד למרמה בתשובותיהם של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד על תלונות קודמות, שבוררו כביכול ע"י הנציבות, בעניין שיבוש הליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצרים. בהמשך התברר שקיימת "תקלה מערכתית" בעניין הליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצרים.
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, סעיף22(ד) אומר:
(ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא...
כלומר החוק מורה בפירוש על תפקיד ברור ומוגדר לנציב בקשר לחשדות למעשים פליליים ע”י שופטים, המתגלים במהלך בירור תלונות… לפיכך, מכתבה של "זהבה חזן, מנהלת לשכה" נחזה כמפוברק גם מבחינת תוכנו.
ב) הפברוקים במערכת החוק והמשפט הפכו למכת מדינה
דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בשיבוש/פברוק הכתבים ברשויות החוק והמשפט בישראל. הדו"ח כלל פרק מיוחד על התנהלות משרד הנציבות, ותיעד את התפתחות ההתנהלות הנ"ל בעניין כתבי "החלטה" מפוקפקים בחתימות "ממונה בכיר" כבר בימי קודמך, אליעזר ריבלין, את סירובו לספק הסבר מניח את הדעת בעניין תמוה זה, ואת בקשת חופש המידע למשרד המשפטים, שהעלתה שאין בנמצא מסמך הסמכה מתאים לעו"ד אברהם וולף.
הדו"ח עב הכרס של ה-NGO נכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018 וסוכם כך:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט... הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
החשש הברור הוא שכתב "ההחלטה" מיום 10 לנובמבר, 2019, בתלונה 800/19/שלום ת"א, בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" – הוא דוגמה נוספת של שיבוש/פברוק חסר תוקף.
המצב בו ישרתם ותקפותם של הכתבים הקובעים כביכול בתלונות, המוגשות לנציבות תלונות הציבור על השופטים, מפוקפקות במקרה הטוב, הוא מצב מעניין במיוחד. שכן – משרד הנציבות אמור להיות "שומר סף" ברמה הגבוהה ביותר בכל הנוגע לישרתם של השופטים בישראל.
ג) חלקם של הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בשיבושים/פברוקים בנציבות 
מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 16 לינואר, 2020 מסיים בהערה ייחודית: 
להנחת דעתך נוסיף ונציין, כי ההחלטה בתלונה היא החלטתו של הנציב עצמו, וגם המכתבים שנשלחו אליך הם כולם על דעתו ובידיעתו של הנציב.  
מעולם לא פקפקנו בכך, שנציבי תלונות הציבור על השופטים, שופטי בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין ואורי שוהם היו שותפים לפברוקים הנטענים הנ”ל.   
נוסיף ונציין, שבעקבות דו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018 (שצוטט לעיל), ופנייתנו בעניין לנשיאה אסתר חיות, הוסרה מהחלטות בית המשפט העליון תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" (שהופיעה על כל החלטות בית המשפט העליון בשנים 2002-2018). אף זכינו להכרת תודה מלשכת הנשיאה על עזרתנו בחיסול פברוק זה… 
תניית הפטור על החלטות בית המשפט העליון הייתה אולי השיבוש/פברוק החמור מכולם. וכל שופטי בית המשפט העליון בשנים 2002-2018 היו שותפים לשיבוש/פברוק זה… 
ד) השופטים, זכויות האדם, זכויות "חוקתיות", ושלטון החוק
יש לציין שהכתבים, שהוצגו בתמונות 2-3 לעיל, הם בתלונות שעוסקות בראיות לשיבושים/ פברוקים שיטתיים של השופטים בענייני זכויות האדם הבסיסיות, ו/או זכויות שנחשבות ל"חוקתיות": חופש הביטוי, חופש העיתונות, הזכות לחופש מפני חיפוש ותפיסה ללא הליך ראוי, הזכות לחופש מפני מעצר ללא הליך ראוי.
בנוסף לאלה, יש לראות את הסירוב לרשום את התלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד ( א)3., לעיל) כהפרה בוטה של הזכות להגיש קובלנות לרשויות, זכות העומדת בשורה אחת עם חופש הביטוי וחופש העיתונות.
ומכיוון שהתלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד היא בעניין ראיות וחשד למרמה בתשובותיהם של על תלונות קודמות, שבירר כביכול משרד הנציבות – התנהלות זאת של הנציבות נוגעת ליסודות שלטון החוק.
המידע המבוקש
1. כל מראה מקום בחיקוק, ככל שהוא קיים, המתיר לנציב תלונות הציבור על השופטים להסמיך אחרים כפי שהוסמכו כביכול “אברהם וולף, עו"ד, ממונה  בכיר” ו”זהבה חזן, מנהלת לשכה” (תמונות 2, 3, לעיל);
2. העתק כל מסמך, המתעד את הסמכתם של עו"ד אברהם וולף וגב’ זהבה חזן ע"י נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין, בהתאמה, אליה מתייחסות ההכרזות בפתח מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 10 לנובמבר 2019, ושל הגב’ זהבה חזן מיום 25 ליולי, 2018,  “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני...”;
3. העתק כל מסמך, שהוא מסמך המקור של "החלטתו בתלונה" של נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם בתלונה מס’ 800/19/שלום ת"א, אליו מתייחסת ההכרזה בפתח מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 10 לנובמבר 2019, “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...” [קו תחתון הוסף -יצ]. 
III. תשלום
אגרת בקשה שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אסמכתה מס’ 26013744.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק 
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
Human Rights Alert – NGO (AR 80654598)

No comments:

Post a Comment