Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Thursday, February 13, 2020

2020-02-13 הוגשה עתירת חופש המידע נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בעניין פברוקים בעליון




 Joseph Zernik is with ‎נחמה דר‎ and 94  others.

הוגשה עתירת חופש המידע נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בעניין פברוקים בעליון 
בעניין האותנטיקציה של כתבי בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות מידע שאמור היה להיות מידע פומבי על פי דין.
מתוך העתירה:
26. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון פומביות החוק: מה שנקבע בחיקוק המפורסם אינו מתקיים, ומה שהנהלת בתי המשפט מחשיבה לנוהל תקף – נשמר בגדר סוד.  מצב זה מתועד הן בתשובה על בקשת חופש המידע (212/2019)‬‬, והן במכתבה של המזכירה הראשית עדית מלול מיום 24 למאי, 2018 (צרופה ט’).
27. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון הפרדת הרשויות: הסמכות לתקן את תקנות בתי המשפט ניתנה לשר המשפטים ו/או לשר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, כפי שנאמר בסעיפים רבים בחוק בתי המשפט1984. אולם במקרה שלפנינו, תקנות שתוקנו כדין ע"י שר המשפטים הוחלפו בנהלים סודיים שנקבעו ע"י א/נשים בלתי ידועים בהנהלת בתי המשפט.
28. המצב שנוצר, בו לשון האישור התקף נשמרת בסוד, וזהותם של מורשי החתימה על האישורים נשמרת בסוד, ייחשב קרוב לוודאי ע"י מומחים דומה במהותו למעשה "מרמת הונאת הצדפות" [Shell Game Fraud], הידוע גם כ"תעלול ביטחון" [Confidence Trick].
29. לטענת העותר, ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה, ומוכרת לציבור של כתבי בית דין, בית המשפט העליון אינו יכול להיחשב בית משפט כשיר שבכתובים (Competent Court of Record). ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה ומוכרת לציבור של כתבי בית המשפט העליון, שלטון החוק הופך לחוכא ואטלולא, ובית המשפט עצמו הופך לסיכון לזכויות האדם.
30. לפיכך, יש לראות בתשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע 212/2019 מעשה חסר סבירות, שרירותי, חסר מידתיות, וחסר תום לב.  
31. השיבוש השיטתי של אמצעי האותנטיקציה ואופניה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט האחרים גם היה עניין מרכזי בדו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל. דו"ח ה-NGO סוכם בדו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018 כדלהלן:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
מצב זה מערער את האמון בכשירותה וישרתה של מערכת המשפט בישראל בזירה הבינלאומית. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין גם לקהילה הבינלאומית.

32. המצב שנוצר נוגד את אמנת האפוסטיל, [1] שמדינת ישראל חברה בה. בדומה, דו"ח Human Rights Alert NGO לאו"ם לשנת 2018 הראה שבתי המשפט בישראל משבשים/ מפברקים/ מזייפים את האפוסטילים באופן שגרתי. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין מיוחד גם לאומות החברות באמנת האפוסטיל.

להלן, תחילה - פוסט לציבור הרחב, שזכה לעשרות שיתופים ולייקים, ולאחריו - כתב העתירה

■ טיול לירושלים - הגשתי עתירת חופש המידע נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בעניין פברוקים בבית המשפט העליון
 

   

מתי תפנימו? בכל מצב בו שאתם מתעסקים עם השופטים והשופטות, הרשמים והרשמות, אתם חייבים להניח, או לפחות לחשוד שהם מרמים - מה שנקרא "מפברקים" עליכם. זה לא משנה אם הוא שופט ימני או שמאלני, זה לא משנה אם הוא הולך לבית כנסת או לקונצרט של הפילהרמונית...
השתתפתם ב"דיון"? אולי זה בכלל לא היה דיון אלא פייק דיון?
קיבלתם "צו הרחקה"? אולי זה בכלל לא צו הרחקה אלא פייק צו הרחקה?
קיבלתם "פסק דין"? אולי זה בכלל לא פסק דין אלא פייק פסק דין?
הרמאויות האלה הן תחום המומחיות שלי. כפי שגיליתי השבוע, אני מצוטט כסמכות בעניין בויקיפדיה באנגלית. [1]
התחום הזה, של אבחנה בין אמת ושקר בפעולות בית המשפט נקרא "אותנטיקציה" (יש תחום דומה וקשור גם במחשבים). האותנטיקציה היא עניין בסיסי בניהול בתי המשפט כשירים ברחבי העולם כבר מאות שנים (כי לשופטים תמיד הייתה נטייה לעבריינות). התחום הזה - אותנטיקציה - גם הוכר כבר לפני יותר מ-2000 שנה במשנה (המשניות הראשונות של מסכת גיטין, לדוגמה).
אבל השופטים במדינת ישראל כאילו מתבלבלים כל הזמן - מפברקים בלי לדפוק חשבון:
א) בשבוע שעבר אמרו שאני מג'נון - כי מספר ימים לאחר שהשופטת ענת יהב הוציאה עלי כאילו "הרחקה" מבית המשפט בוייצמן 1, הלכתי לבית המשפט בוייצמן 1, לשאול את למשמר בתי המשפט -- האם יש עלי "הרחקה". התברר שלא הייתה הרחקה. הייתה רק "פייק הרחקה". אח"כ הגשתי לשופטת ענת יהב "הודעה" שמסכמת את האירועים לאחר "הפייק דיון" שהיא ערכה עלי בשת"פ עם התביעה המשטרתית ביום חמישי שעבר, באולם דיונים ריק, אחרי תום יום הדיונים... כתבתי לה ב"הודעה", שהיא יצאה רמאית... אז מה עשתה השופטת ענת יהב? הוציאה עלי החלטה שאומרת שאם בא לי - שאגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים...
ב) נציב תלונות הציבור על השופטים? השופט אורי שוהם הוא הרי אלוף הרמאויות והפברוקים! רק בשבוע שעבר סיימתי פרויקט קטן אחר - לתעד שנציב תלונות הציבור על השופטים מפברק את מסמכי ה"החלטה" שלו עצמו - מוציא כל הזמן "פייק החלטות". במקום לחתום עליהן בעצמו, כנדרש בחוק, הוא שולח "החלטות" מטורללות לגמרי, חתומות ע"י עו"ד אברהם וולף, או ע"י המזכירה שלו זהבה חזן. ההחלטות המטורללות האלה כולן פותחות במשפט "הנציב הסמיכני"... אז הגשתי בקשת חופש המידע לקבל העתק של מסמך ה"הסמיכני" של עו"ד אברהם וולף ושל המזכירה זהבה חזן. תשובת חופש המידע הראתה, כמובן, שאין בכלל מסמך "הסמיכני" לעו"ד אברהם וולף ולמזכירה. אבל הם טוענים שהנציב יודע מה הם שולחים בשמו...
ג) היה סיפור עם בחור אחד מורן גינוסר והשופטת אורנית אגסי. ישבנו בדיון בבית הדין לעבודה. פתאום תפסתי שהיא מנהלת "פייק דיון". אז שאלתי אותה בנימוס מספסלי הקהל: "מה הבסיס החוקי להתנהלותך?" ארבע מלים בסה"כ, שאף אחד באולם לא הבין בכלל... אבל הנוכלת אגסי הבינה אותי בדיוק. התחילה לצרוח ככרוכיה: "אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי...", "תלך תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים...". ואז היא הפסיקה את הדיון וזרקה את כולם החוצה... מה היה הסוף? החברים כעסו עלי ואמרו שאני לא מנומס ולא נחמד...
ד) על "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אני לא צריך לספר לכם...
אז היום הגשתי עתירת חופש המידע ביחס לאותנטיקציה של החלטות בית המשפט העליון. הם מסרבים לגלות איך נראה מסמך אמתי לעומת "פייק מסמך"...
ומי הוא האבא של הרמאויות האלה? צדקתם! אהרן ברק! [2]
קאפיש?
[1] Human rights
Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]
24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)
25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)
[2] בחדרי חרדים: רמב"ם המטרונית וכת הממזרים


בבית המשפט המחוזי ירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

, Human Rights Alert NGO
העותר: דר' יוסף צרניק
ת"ז כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
דוא"ל: המשיבים: 1. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל
דוא"ל: hofesh-hamida@court.gov.il
כתובת: רחוב כנפי נשרים 22, גבעת שאול, ירושלים 9546436 פקס: 02-6513191 2. הנהלת בתי המשפט כנ"ל3. הממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט שרון סבן-ספראי כנ"ל
עתירה על פי חוק חופש המידע 1998
מוגשת בזאת עתירה לחייב את המשיבים למסור לעותר את מלוא המידע שביקש במסגרת בקשת חופש המידע 212/2019, שהגיש ביום 07 לאוקטובר 2019. עניינה של בקשת חופש המידע בשינויים בתבנית החלטות בית המשפט העליון ובקיום התקנות ביחס לאישור החלטות בית המשפט העליון, כמפורט בעתירה שלהלן. I. סמכות 1. על פי תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), 2000, תקנה 2(א), וכן על פי חוק חופש המידע 1988, סעיף 17(א) – בית המשפט המחוזי ירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הוא הסמכות העניינית והמקומית לדון בעתירה זאת, שכן ההחלטה בעניין בקשת חופש המידע ‫‪212/2019‬‬ ניתנה ע"י הנהלת בתי המשפט בירושלים. II. הצדדים 2. העותר פועל יותר מעשור במסגרת Human Rights Alert NGO בתחום ניטור ישרת בתי המשפט, כתבי בית דין, ומערכות מידע - וההשלכות על זכויות האדם – פעילות לתועלת הציבור. העותר מוכר בזירה המקצועית הבינלאומית בתחום זה. [1] ארבעה (4) דוחות, שהעותר היה מחברם הראשי, התקבלו ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, ונכללו בדוחות התקופתיים הסופיים של המועצה (על ארה"ב - 2010, 2015, ועל ישראל – 2013, 2018). קרוב לוודאי שדוחות אלה, שבמרכזם ישרת בתי המשפט, מערכות לניהול התיקים, וכתבי בית דין, הם הראשונים מסוגם בתחום הדוחות הבינלאומיים על זכויות האדם. עבודתו של העותר בתחום זה גם זכתה לדברי הערכה של מומחים בארץ ומחוצה לה. 3. המשיבים הם מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, והממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט – הגוף האחראי על תפעול בתי המשפט, כולל תפעול המזכירויות ומערכות המידע.
III. השתלשלות העניינים בבקשה 4. בקשת חופש המידע ‫‪212/2019‬‬ הוגשה ביום 07 לאוקטובר, 2019 (צרופה א'). 5. התשובה על בקשת חופש המידע ‫‪,212/2019‬‬ הושהתה שלא כדין, ולפיכך הוגשו התראות לפני נקיטת פעולה משפטית, ניתנה הודעה על ארכה, שלא במועדה, וגם בתום מועד הארכה לא ניתנה התשובה במועדה ונשלחה התראה נוספת (צרופות ב', ג', ד’, ה’). 6. התשובה על בקשת חופש המידע ‫‪,212/2019‬‬ המתוארכת ליום 29 לדצמבר, 2019, (צרופה ו’) התקבלה לבסוף לידי העותר רק לאחר יום ה-02 לינואר, 2020. 7. תשובת חופש המידע 212/2019 יוצאת דופן בין תשובות חופש המידע, הודעות הארכה וכו', שהעותר קיבל מהנהלת בתי המשפט במהלך 10 השנים האחרונות. כל התשובות והתכתובת הקודמת היו בחתימת הגב' שרון סבן-ספראי – הממונה על פי חוק חופש המידע. לעומת זאת, התשובה על בקשת חופש המידע 212/2019 התקבלה בחתימת הגב' רונה מסרופי, ללא ציון תפקידה וסמכותה. בקשת חופש המידע נפרדת הוגשה בעניין סמכותה של הגב' רונה מסרופי. התשובה, כשתתקבל, תוגש לבית המשפט ללא שיהוי. 8. התשובה שהתקבלה לבסוף על בקשת חופש המידע 212/2019, מבוססת בחלקה הגדול על צרופה לתשובה, שהיא מכתב בלתי חתום מיום 06 ליוני, 2018, מאת עו"ד יונתן ציון מוזס, עוזר משפטי לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. 9. מכתבו של עו"ד מוזס יוצא דופן, שכן הוא מביע תודה לעותר על "הסבת תשומת לב" הנשיאה לסוגיית תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - על החלטות בית המשפט העליון. על פי מכתב זה, פנייתו של העותר היא שהביאה להסרת תניית הפטור מכל החלטות בית המשפט העליון לאחר כ-16 שנים. תניית הפטור הוספה לתבנית ההחלטות בשנת 2002, תחת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. תניית פטור זאת היא עניין מרכזי לאותנטיות של החלטות בית המשפט העליון בשנים 2002-2018, והיא נזכרת גם בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב, בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. הליך הסרת תניית הפטור מהחלטות בית המשפט העליון היא עניין מרכזי בבקשת חופש המידע ובעתירה זאת. 10. לטענת העותר מכתבו של עו"ד מוזס אינו מסמך קביל ותוכנו מפוקפק גם הוא. פניותיו של העותר להנהלת בתי המשפט ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקבלת העתק חתום של מכתב זה, וכן בקשת חופש המידע נוספת בעניין מכתב זה, לא נענו עד היום בחיוב. ככל שהעותר יקבל העתק חתום של מכתב זה, יגיש אותו ללא שיהוי לבית המשפט. 11. מכתבו הנ"ל של עו"ד מוזס מתיחס גם לפנייתו של העותר מיום 26 לדצמבר, 2017, לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בעניין אישור שגוי/מפוברק/כוזב של כתב החלטה בתיק אומ"ץ נ היועמ"ש ואח' ‫(בג"ץ‬ ‫‪5514/16‬‬)‬, שלא נמצא בתיק הנייר, אך הופיע במערכת גישת הציבור (צרופה ח'). אישור זה בוצע ע"י עובדת, שאינה מוסמכת לאשר על פי תקנות בתי המשפט מזכירות 2004. על פנייה זאת גם התקבלה תשובתה מיום 24 למאי, 2018, של המזכירה הראשית עדית מלול (צרופה ט'). תשובה זאת מבהירה שהמזכירות מתנהלת בעניין האישורים עפ"י "הוראת עבודה 158/11” - העומדת בסתירה לתקנות המפורסמות. "הוראת עבודה 158/11” מופיעה גם כצרופה לתשובת חופש המידע, עם השחרה חלקית, ללא שם המחבר, תפקידו, סמכותו, או חתימתו. עניין זה גם מפורט בבקשה לתשובה משלימה (צרופה ז'). נהלי אישור החלטות בית המשפט העליון הם עניין מרכזי בבקשת חופש המידע 212/2019 ובעתירה הנדונה. 12. התשובה על בקשת חופש המידע דוחה את הבקשה לקבלת המידע המבוקש בטענות של "טעמים אבטחתיים", בעניינים שלטענת העותר חייבים להיות מידע ציבורי.‬ 13. גם לאחר התראות (צרופה ז’) לא התקבלה תשובה משלימה, ולפיכך נאלץ העותר להגיש עתירה זאת. IV. המידע המבוקש שלא ניתן ע"י המשיבים א) הסרת תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" 14. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, תחת סמכותו של מי הוסרה בסביבות יום 07 ליוני, 2018, תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון; 15. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מהו הבסיס החוקי להסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון; 16. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מה ההבדל בין מעמדו ותקפותו של מסמך החלטה הנושא את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - לבין מסמך החלטה שאינו נושא את תניית הפטור הנ"ל. ב) נוהל אישור החלטות בית המשפט העליון 17. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון (כולל דוגמת הטבעת החותמת עצמה); 18. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מיהם המחזיקים היום כדין בחותמות אמתיות (אותנטיות), ורשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, וכן 19. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד נוהל ו/או הנחיה ביחס לאישור כתבי החלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון. V. טיעוני העותר 20. שני העניינים שבמרכז בקשת חופש המידע 212/2019, דהיינו – תניית הפטור ואישור ההחלטות, קשורים בקשר הדוק לאותנטיקציה של כתבי בית דין. האותנטיקציה של כתבי בית דין הוא עניין חוקתי מהמעלה הראשונה. לדוגמה, הוא מופיע כבר בסעיף IV לחוקת ארה"ב לפני כ- 250 שנה. [2] עניין זה מפורט עוד בחוק הפדרלי כבר מהשנים הראשונות לקיומה של ארה"ב . [3,4] כבר אז פרסמו את בעלי התפקידים, שהם מוסמכי חתימה לעניין האותנטיקציה של כתבי בית דין, ואת אמצעי האותנטיקציה. גם החוק הפדרלי התקף היום (ובדומה חוקי המדינות השונות) נוקב בדרכי האותנטיקציה כדין של כתבי בית דין. [5] יתרה מזאת - יצירת אותנטיקציה של כתבי בית דין, שלא כדין ושלא בסמכות, היא עבירה על פי חוק הענשין הפדרלי, שעונשה קנס ועד 5 שנים מאסר. [6] יצירת כתב בית דין שאינו מאומת כדין, מתוך כוונה שאחר יקבל את סמכותו היא גם מעשה הנקרא בפסיקה הפדרלית "הונאה על בית המשפט" [Fraud Upon the Court], ובחוקי העונשין של המדינות השונות היא נקראת בשמות שונים, כגון "סימולציה של הליך משפטי" [Simulating Legal Process]. [7] 21. את הסכנה לכשירותם וישרתם של בתי המשפט בישראל מתוך מצב עמום ודו-משמעי של האותנטיקציה של כתבי בית דין אפשר ללמוד גם מתוך פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. כפי שמתועד בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב, הפרוטוקולים המפוברקים נחזו ע"י אחרים ככתבי בית דין אותנטיים ותקפים, ושימשו בסיס להגשת תלונה סמי-פלילית נגד עו"ד רפאל ארגז. אולם בסופו של בירור העניין, היו הנציב והשופטת בהסכמה שהפרוטוקולים היו רק "טיוטות" חסרות תוקף. בדומה, היו מספר אירועים חריגים בבית המשפט העליון בשנים האחרונות, בהם התפרסמו החלטות, שנחזו ע"י בעלי הדין כהחלטות אותנטיות ותקפות של בית המשפט העליון, אך הוכרזו לאחר מעשה כ"טיוטות" (ראו לדוגמה - רע"א 1554/16 י.ש. אבן ישראל בע"מ נ' ראובן שולמן ואח'). 22. גם בבית המשפט העליון של מדינת ישראל התקיים נוהל אותנטיקציה ברור עד לשנת 2002, על פי נוהל הזהה לנוהל שבתקנות המפורסמות (להלן) – ע"י המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל, ועל פי הלשון - "העתק מתאים למקור" (ראו תמונה בבקשת חופש המידע – צרופה א’). לשון זאת מקבילה ללשון המקובלת בבתי המשפט דוברי האנגלית – True Copy of the Original. נהלים אלה היו מבוססים על תקנות בתי המשפט – משרד רישום 1936 – מתקופת המנדט הבריטי. 23. בדומה, התקנות שהחליפו אותן, תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), תשס"ה-2004, אומרות:
6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.
24. כמובהר בבקשת חופש המידע ‫‪212/2019‬‬ עצמה, התקנות כלשונן ורוחן אינן מתקיימות היום בבית המשפט העליון. לטענת העותר, הלשון הנהוגה בפועל באישורים כביכול היום - “העתקה מתאימה למקור" – חסרת משמעות כאישור כתב בית דין. וכמובהר בתשובה – הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות מהם הנהלים שהחליפו את התקנות המפורסמות. 25. מצב זה נוגד ומערער את עצם מטרתה של האותנטיקציה – לספק לאחרים הוכחה ברורה ומוכרת של אמתותו ותקפותו של כתב בית דין. 26. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון פומביות החוק: מה שנקבע בחיקוק המפורסם אינו מתקיים, ומה שהנהלת בתי המשפט מחשיבה לנוהל תקף – נשמר בגדר סוד. מצב זה מתועד הן בתשובה על בקשת חופש המידע (212/2019)‬‬, והן במכתבה של המזכירה הראשית עדית מלול מיום 24 למאי, 2018 (צרופה ט’). 27. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון הפרדת הרשויות: הסמכות לתקן את תקנות בתי המשפט ניתנה לשר המשפטים ו/או לשר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, כפי שנאמר בסעיפים רבים בחוק בתי המשפט1984. אולם במקרה שלפנינו, תקנות שתוקנו כדין ע"י שר המשפטים הוחלפו בנהלים סודיים שנקבעו ע"י א/נשים בלתי ידועים בהנהלת בתי המשפט. 28. המצב שנוצר, בו לשון האישור התקף נשמרת בסוד, וזהותם של מורשי החתימה על האישורים נשמרת בסוד, ייחשב קרוב לוודאי ע"י מומחים דומה במהותו למעשה "מרמת הונאת הצדפות" [Shell Game Fraud], הידוע גם כ"תעלול ביטחון" [Confidence Trick]. 29. לטענת העותר, ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה, ומוכרת לציבור של כתבי בית דין, בית המשפט העליון אינו יכול להיחשב בית משפט כשיר שבכתובים (Competent Court of Record). ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה ומוכרת לציבור של כתבי בית המשפט העליון, שלטון החוק הופך לחוכא ואטלולא, ובית המשפט עצמו הופך לסיכון לזכויות האדם. 30. לפיכך, יש לראות בתשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע 212/2019 מעשה חסר סבירות, שרירותי, חסר מידתיות, וחסר תום לב. 31. השיבוש השיטתי של אמצעי האותנטיקציה ואופניה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט האחרים גם היה עניין מרכזי בדו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל. דו"ח ה-NGO סוכם בדו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018 כדלהלן:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
מצב זה מערער את האמון בכשירותה וישרתה של מערכת המשפט בישראל בזירה הבינלאומית. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין גם לקהילה הבינלאומית. 32. המצב שנוצר נוגד את אמנת האפוסטיל, [8] שמדינת ישראל חברה בה. בדומה, דו"ח Human Rights Alert NGO לאו"ם לשנת 2018 הראה שבתי המשפט בישראל משבשים/ מפברקים/ מזייפים את האפוסטילים באופן שגרתי. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין מיוחד גם לאומות החברות באמנת האפוסטיל. VI. סוף דבר 33. מכל הטעמים לעיל, מן הראוי שבית המשפט ייעתר לעתירה ויורה למשיבים ליתן להעותר את כל המידע המבוקש. 34. בנוסף מבקש העותר כי בית המשפט יחייב את הנהלת בתי המשפט בהוצאות ראויות עקב הפרת חוק חופש המידע. 35. עתירה זאת נסמכת על תצהירו של העותר דר' יוסף צרניק, להלן, לתמיכה בטענות העובדתיות שבה. היום, 13 לפברואר, 2020 _______________ דר' יוסף צרניק – העותר Human Rights Alert NGO בעצמו – בלתי מיוצג



1 For example, Petitioner’s academic publications in this area are cited in Wikipedia, and likewise in various other books and academic publications:
Human rights
Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]
24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the
Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)
2 US Constitution, Article IV: Full Faith and Credit shall be given in each State to the public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be proved, and the Effect thereof.

3 The Act of May 26, 1790: By the Act of May 26, 1790, it is provided, 'That the act of the legislatures of the several states shall be authenticated by having the seal of their respective states affixed thereto: That the records and judicial proceedings of the courts of any state shall be proved or admitted, in any other court within the United States, by the attestation of the clerk, and the seal of the court annexed, if there be a seal, together with a certificate of the judge, chief justice or presiding magistrate, as the case may be, that the said attestation is in due form. And the said records and judicial proceedings, authenticated as aforesaid, shall have such faith and credit given to them, in every court within the United States, as they have, by law or usage, in the courts of the state from whence the said records are, or shall be taken.'

4 The Act of May 8, 1792: The Act of May 8, 1792, s. 12, provides: That
all the records and proceedings of the court of appeals, heretofore
shall be deposited in the office of the clerk of the supreme court
appointed, previous to the adoption of the present constitution,
of the United States, who is hereby authorized and directed to give
and paying for the same, in like manner as copies of the records and
copies of all such records and proceedings, to any person requiring
other proceedings of the said court are by law directed to be given; which copies shall have like faith and credit as all other proceedings of the said court.'

5 28 U.S. Code § 1691.Seal and teste of process: All writs and process
issuing from a court of the United States shall be under the seal of
the court and signed by the clerk thereof.

618 U.S. Code § 505.Seals of courts; signatures of judges or court
officers: Whoever forges the signature of any judge, register, or
other officer of any court of the United States, or of any Territory
thereof, or forges or counterfeits the seal of any such court, or
or seal, for the purpose of authenticating any proceeding or
knowingly concurs in using any such forged or counterfeit signature document, or tenders in evidence any such proceeding or document
subscribed or attached thereto, knowing such signature or seal to be
with a false or counterfeit signature of any such judge, register, or other officer, or a false or counterfeit seal of the court,
false or counterfeit, shall be fined under this title or imprisoned
not more than five years, or both.
7 E.g. Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process

8 The Hague Convention Abolishing the Requirement of Legalisation for
Foreign Public Documents

No comments:

Post a Comment