2020-11-30 שקיפות במשפט נתניהו? תקינות מערכת נט-המשפט? ערעור שני הוגש לעליון

 שקיפות במשפט נתניהו? תקינות מערכת נט-המשפט? ערעור שני הוגש לעליון 

האם בעל דין, שקיבל המצאה כביכול של כתב בית דין כביכול, רשאי לעיין בנתוני הרישום של אותו מסמך במערכת נט-המשפט, על מנת לברר ולהבחין אל נכון אם המסמך הוא כתב בית דין אותנטי, תקף, או "טיוטה" - פברוק בעלמא?

אין ספק שההליכים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים חסרי תקדים בחשיבותם החוקתית, השלטונית, הפוליטית והחברתית. ההליכים גם זוכים לסקירה תקשורתית חסרת תקדים. על רקע זה ניתן היה לצפות שהשופטים ינהלו בתיק זה הליכים נקיים למופת.

לא זה המצב.  שביל הפתקים הצהובים הולך ומתפתל...  אדם סביר חייב לחשוש כיצד מתנהלים יום יום ההליכים בענייניהם של אנשים מן השורה בבתי המשפט...

קראו עוד: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/11/2020-11-30.html

 

תל-אביב, 30 בנובמבר -- רע"א 8338/20 ערנות לזכויות האדם נ' מדינת ישראל, נתניהו ואח' הוגש בבית המשפט העליון. הערעור הוא נגד החלטה של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראשת המותב בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. החלטתה של השופטת פרידמן-פלדמן מונעת בפועל את העיון בנתוני הרישום במערכת נט-המשפט של "המסמך מיום 22 בספטמבר", שנשלח ע"י בית המשפט המחוזי כהמצאה כביכול של כתב בית דין כביכול, אך נחזה כפברוק בעליל... 

"המסמך מיום 22 בספטמבר" עצמו נועד להיחזות כביצוע פסק דינו של השופט עופר גרוסקופף ברע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח', שהורה להמציא למערער את ה"החלטות בפתקית" בתיק מ"י נ נתניהו.

תמונה 1.  ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים - "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020":  עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות  - כתב בית דין  - שהוא ביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון.  אין בראשו של המסמך סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. המסמך גם נחזה כמחסיר כ-20 מ"ההחלטות בפתקית". אופן התמסורת של המסמך גם נחזה כהמצאה בלתי תקנית, חסרת תוקף.

---

לאחר פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון, התקבלה ביום 22 לספטמבר תמסורת פקס אנונימית ובה מסמך משובש. 

המזכירה הראשית בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבסמכותה לאשר את אמיתותם ותקפותם של כתבי בית המשפט, סירבה לענות על פנייה שביקשה להבהיר מה טיבו של "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" ומה טיבה של המצאתו...

במקום המזכירה הראשית, ענתה על הפנייה "מבקרת מחוז ירושלים" בהנהלת בתי המשפט, ששלחה מכתב, שנחזה כניסיון לשכנע את מקבל התמסורת שמדובר בהמצאה של כתב בית דין אותנטי...

בניסיון נוסף לברר את טיבו של "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" הוגשה "בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב" לשופטים בתיק נתניהו.  השופטת פרידמן-פלמן ענתה על הבקשה בהחלטה האומרת, "לשם כך טרחה מזכירות בית המשפט, בהנחיית הנהלת בתי המשפט ובתיאום איתה... והעלתה את המסמך לנט-המשפט ביום 22.9.2020... המסמך שנשלח אל המבקש...".

החלטתה של השופטת פרידמן-פלדמן נחזית גם היא כניסיון לשכנע את מקבל "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" שמדובר בהמצאה של כתב בית דין אותנטי, שהוא ביצוע פסק דינו של השופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון.

אולם השופטת פרידמן פלדמן מנעה בפועל את העיון בנתוני הרישום של "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" במערכת נט-המשפט. העיון נועד לברר אל נכון ולוודא אם "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" הוא אכן כתב בית דין בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, ואם שליחתו אכן הייתה המצאה כדין ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים...

טענות הערעור

הערעור טוען שהתנהלות בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין זה מהווה הפרה חמורה של זכות העיון, של הזכות להליך ראוי ושל הזכות למשפט הוגן ופומבי, ושהתנהלות בית המשפט המחוזי מעלה שאלות עקרוניות בעניין ניהול הכתבים ומערכת נט-המשפט:

א) זכות העיון

זכות העיון נקבעה בפסקי דין של הנשיאים אהרן ברק ודורית ביניש "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...". פסק דינה של הנשיאה ביניש גם מבהיר שזכות העיון הוא ערובה מרכזית לתקינותה של מערכת המשפט כולה, ולקיום אמון הציבור בה...

זכות העיון של בעל דין היא הרחבה ביותר בדין בישראל. זכות העיון של בעל דין אינה מחייבת הגשת בקשה כלל, ולפיכך, אין לשופטים סמכות לשיקול דעת בעניין. 

זכות העיון גם מוכרת כחלק בלתי נפרד מהזכות למשפט הוגן ופומבי בזכויות האדם בחוק הבינלאומי.

ב) חובת ניהול כתבים אותנטיים, הניתנים לזיהוי ולהכרה בבירור ככתבי בית דין

החובה לנהל כתבים חוקיים ו/או משפטיים ככתבים אותנטיים, הניתנים לזיהוי ולהכרה ככאלה, נקבעה כבר במשנה לפני יותר מ-2000 שנה בפרקים הראשונים של מסכת גיטין...  החובה לנהל כתבים משפטיים אותנטיים, הניתנים לזיהוי ולהכרה בבירור מוכרת כעניין מרכזי בניהול בתי משפט בעולם המערבי כבר מאות שנים.  עקרון זה גם נכלל כנורמה חוקתית כבר בחוקה של ארה"ב, לפני יותר מ-200 שנה (Article IV, Section 1).

במצב בו זיהויים והכרתם של כתבי בית דין הם עמומים ומעורפלים - אין משמעות לשלטון החוק.

ג) מערכת נט-המשפט 

הן זכות העיון והם ניהול כתבי בית דין והמצאתם מתנהלים היום באמצעות מערכת נט-המשפט.  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה, שבמערכת נט-המשפט נשמרים הן כתבי בית דין אותנטיים, תקפים, והן מסמכים שהם "טיוטות" חסרות תוקף.  ההחלטה גם מבהירה שבתדפיסים ותצוגות אלקטרוניות שונות של המסמכים מנט-המשפט אין דרך לאדם להבחין בין כתבים אותנטיים ותקפים לבין "טיוטות" חסרות תוקף. אחת הדרכים היעילות להבחין בין סוגי המסמכים היא על פי אופן רישומם במערכת נט-המשפט.  

החלטת הנציב גם מבהירה, ש"יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט מאפשר רק את המצאתם של כתבי בית דין אותנטיים, תקפים, ואינו מאפשר להמציא "טיוטות". אולם ניתן לתפעל את המערכת באופן בלתי תקין ע"י הדפסתן של "טיוטות" ומשלוחן כהמצאה כביכול...

מטרת הערעור

הערעור מבקש להתיר למקבל "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" לעיין ברישומים של המסמך ושל המצאתו במערכת נט-המשפט בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח'. אם רישומים אלה אינם קיימים כלל  - הערעור מבקש מבית המשפט העליון להורות לבית המשפט המחוזי לומר כך במפורש.

--- 

כתב רע"א 8338/20 ערנות לזכויות האדם נ' מדינת ישראל, נתניהו ואח', בבית המשפט העליון

https://drive.google.com/file/d/1T9k269zYr9_Cv3KcDgE3uu4rIidD01Yb/view?usp=sharing 

https://www.scribd.com/document/486495669/

2020-11-28 פברוקים בתיק נתניהו: פרידמן-פלדמן שוב התבלבלה

 פברוקים בתיק נתניהו: פרידמן-פלדמן שוב התבלבלה

אין ספק שההליכים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים חסרי תקדים בחשיבותם ה"חוקתית", השלטונית, הפוליטית-מפלגתית והחברתית. ההליכים גם זוכים לסקירה תקשורתית חסרת תקדים. על רקע זה ניתן היה לצפות שהשופטים בתיק זה יתנהלו למופת.

לא זה המצב. ראשת המותב, השופטת רבקה פרידמן פלדמן מתבלבלת שוב ושוב:

בלבלה א': בתגובה לבקשת עיון בהחלטות בפתקית שאינן אסורות בפרסום על פי דין בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו, ניתנה החלטתם של שלושת שופטי המותב בבית המשפט המחוזי בירושלים -- רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם --  הדוחה את בקשת העיון בהנמקה - "החלטות טכניות ולא מהותיות".  החלטה זו עומדת בניגוד גמור לחיקוק המפורש ולהלכה המחייבת.  ניתן היה אולי לחשוב, שהחלטה זו מקורה בטעות...  

בלבלה ב': פסק דינו של השופט גרוסקופף בערעור בבית המשפט העליון (רע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח') הורה על המצאת ההחלטות בפתקית בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו. לאחר פסק דינו של השופט גרוסקופף התקבלה ביום 22 לספטמבר תקשורת פקס אנונימית ובה מסמך משובש, מפוברק בעליל, שנועד להיחזות ע"י מקבלו ככתב בית דין וביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף. ניתן היה אולי לחשוב שמשלוח המסמך המפוברק היה טעות של עובד זוטר בבית המשפט...  לא זה היה המצב: בתגובה על "בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב" - כלומר, בקשה לתיקון הטעות כביכול שבמשלוח המסמך המפוברק, ניתנה החלטה של השופטת פרידמן-פלדמן. פרידמן-פלדמן ניסתה לשכנע את המבקש שהמסמך המפוברק הוא כתב בית דין אותנטי שהומצא כדין, כביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף. יתרה מזאת, השופטת פרידמן-פלדמן הבהירה שהמסמך לא היה פרי טעות של עובד זוטר במזכירות בית המשפט, אלא תוצר של שיתוף פעולה ותיאום בין בית המשפט המחוזי בירושלים לבין הנהלת בתי המשפט... 

בלבלה ג': על מנת להעמיד דברים על מכונם, הוגשה "הודעת עיון" (מס' 85) - שביקשה לממש את זכות העיון של בעל דין  - בדיקת הרישומים בתיק  מדינת ישראל נ' נתניהו בנט-המשפט - במטרה לוודא שהמסמך, שהתקבל בפקס ב-22 לספטמבר, הוא אכן כתב בית דין, כנטען ע"י פרידמן-פלדמן, ואינו פברוק. מאחר שלא התקבלה החלטה בעניין מימוש זכות העיון, הוגשה "בקשה למתן החלטה. על בקשה זו ניתנה החלטה בפתקית של השופטת פרידמן-פלדמן (מס' 96), האומרת - "על פני הדברים, בקשה מס' 85 קיבלה מענה בהודעת מזכירות מיום 1.11.20".  

* הודעת עיון חדשה הוגשה היום בתיק מדינת ישראל נ נתניהו (העתקה להלן).

אין ספק, שבית משפט המונע מבעל דין את העיון, שיאפשר לוודא שמסמך שנשלח אליו ע"י בית המשפט הוא אכן כתב בית דין אותנטי, שנרשם בתיק בית המשפט, יימצא ע"י משקיפים כבית משפט בלתי כשיר בעליל. בית משפט כזה גם יימצא כמפר את זכויות האדם הבסיסיות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.  

יתרה מכך, מהלך העניינים כולו מדגים בצורה יוצאת דופן את אי תקינותה של מערכת נט-המשפט, ואת השימוש בה על ידי השופטים למטרת פברוקים. ההליכים בבית המשפט הפכו למעין משחק פוקר. מניעת זכות העיון במצב הנתון עומדת בסתירה גמורה להכרזה על זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" בפסיקתם של הנשיא אהרן ברק והנשיאה דורית ביניש בעיצומה של "המהפכה החוקתית"... 

לאור מהלך העניינים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, חייב כל בר דעת חייב לחשוש ביחס להתנהלות תיקים שגרתיים של אנשים מן השורה בבתי המשפט של מדינת ישראל. 

קראו עוד: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/11/2020-11-28.html

 

תמונה 1. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטת השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם שללה את זכות העיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום, בהנמקה שעיקרה חסר שחר: "יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית, שברגיל ניתנת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום".

תמונה 2.  ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות  - כתב בית דין  - שהוא ביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון.  אין בראשו של המסמך סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. המסמך נחזה בעיני אדם מן היישוב כמסמך שאינו כתב בית דין אותנטי. פברוק במקרה הטוב... 

 תמונה 3.  עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים: הודעת מזכירות מיום 18 במאי, 2020 -- בראשה מופיעים סמל המדינה ושמו של בית המשפט. בסופה -- תאריך, שמה, תפקידה וחתימתה של מי שהנפיקה את ההודעה. מסמך זה נחזה בעיני "אדם מן היישוב" כהודעת מזכירות, שהיא כתב בית דין תקין, עשויה כראוי ועל פי ההתנהגות המקובלת.

תמונה 4. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטה של השופטת פרידמן-פלדמן מיום 26 לאוקטובר, 2020, מתעלמת לחלוטין מהבעייתיות בצורתו ותוכנו של המסמך המפוברק, באופן ההמצאה המפוברקת, ומהבקשה המפורשת להמצאה כדין של כתב בית דין עשוי כדין.  במקום זאת, ההחלטה מורה למזכירות לשלוח (ולא להמציא) שוב אותו מסמך מפוברק... 

תמונה 5. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטה בפתקית של השופטת פרידמן-פלדמן מיום 17 לנובמבר, 2020, טוענת שניתן "מענה" לבקשה מס' 85...

שהיא הודעת העיון בפרטי הרישום של ההודעה המפוברקת מיום 22 לספטמבר, 2020.

להלן הודעת העיון שהוגשה היום בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו

[Bilingual record – English follows the Hebrew]

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003

טופס 1 (תקנה 3)

הודעת עיון בתיק בית המשפט

1. פרטי תיק בית משפט

מס' תיק בית משפט: 67104-01-20

הצדדים: מדינת ישראל נ בנימין נתניהו ואח'

2. מועד העיון

לא רלוונטי במקרה זה.

3. פרטי המעיין

(1) ערנות לזכויות האדם אל"מ

ע"ר 580654598

(2) ד"ר יוסף צרניק

ת"ד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186; דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

תקציר:

מסמך "החלטה בפתקית" בבקשה מס' 86 בתיק זה, שהתקבל בתמסורת פקס ביום 17 בנובמבר, 2020, נחזה כמסמך שתקפותו מפוקפקת, הן מבחינת תוכנו, הן מבחינת צורתו והן מבחינת אופן המצאתו. לפיכך, מבקשי העיון מבקשים לממש את זכות העיון של בעל דין על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, ולעייין במסמך ההחלטה הנ”ל כמסמך אלקטרוני חתום. בית המשפט הנכבד מתבקש לממש את העיון בדרך של המצאתה של ה"החלטה בפתקית" בבקשה מס' 86 בתיק זה בדואר אלקטרוני, כראוי, כמסמך חתום, באמצעות "יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט.

4. פרטים לגבי העיון - הרקע

(1) הודעת עיון זו מוגשת בעל כורחם של המודיעים, שהם מבקשי העיון בתיק זה. שכן – תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת:

"3. בעל דין רשאי, לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס 1 שבתוספת (להלן – הודעת עיון), לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו, אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין..."

  פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש - האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים - קובעת [¹]:

"זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין...”

   מתוך כך, בעל דין רשאי לעיין בהליך בו הוא צד (אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין) ללא הגשת בקשה, ולשופטים אין סמכות לשיקול דעת בעניין זה.

   המודיעים הם בעלי דין בהליך הנלווה של בקשת עיון בתיק זה, שתחילתו בבקשה מס' 41 מיום 11 ליוני, 2020. לכן זכותם לעיין בהליך נלווה זה.

2. ביום 17 לנובמבר, 2020, קיבלו המודיעים תמסורת פקס ממקור אנונימי, ובה מסמך בן עמוד אחד ובו “החלטה בפתקית” מיום 17 לנובמבר, 2020, מאת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (תמונות 1, 2). מסמך זה נחזה כמה שנועד להתקבל ע"י המודיעים ככתב בית דין תקף של בית המשפט המחוזי בירושלים, וכהחלטה בעניין בקשתם, מס' 96, מיום 16 לנובמבר, 2020 - "בקשה מטעם מבקשי העיון למתן החלטה בעניין הודעת עיון (מס' 85)”.

תמונה 1. ראשה של תמסורת פקס, שהתקבלה ע"י המבקשים ביום 17 לנובמבר, 2020, ובה מסמך בן עמוד אחד, ובו “החלטה בפתקית” מיום 17 לנובמבר, 2020 מאת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

תמונה 2. ראשו של מסמך, ובו “החלטה בפתקית” מיום 17 לנובמבר, 2020 מאת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, כפי שהוא מופיע במערכת נט-המשפט בתיק זה.

---

(3) מסמך "ההחלטה בפתקית" מיום 17 לנובמבר, 2020, נחזה ע"י מקבלו כמסמך מפוקפק, הן מבחינת תוכנו, הן מבחינת צורתו והן מבחינת אופן המצאתו:

   מבחינת תוכנו של מסמך ה"החלטה בפתקית" – בקשה מס' 96 ביקשה מתן החלטה על בקשה מס' 85, שהיא הודעת עיון בפרטי הרישום של המסמך שהתקבל בתמסורת פקס אנונימית ביום 22 לספטבמבר, 2020.

   הודעת המזכירות מיום 01 בנובמבר, 2020, הנזכרת ב"החלטה בפתקית" מיום 17 בנובמבר, 2020, אינה מתייחסת כלל להודעת העיון (מס' 85) ואינה מספקת את פרטי הרישום שבוקשו בהודעת העיון.

   לפיכך, האמירה ב"החלטה בפתקית" מיום 17 בנובמבר, 2020, מאת כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן - “על פני הדברים, בקשה מספר 85 קיבלה מענה בהודעת מזכירות מיום 1.11.20” - בלתי מובנת.

   מבחינת צורתו של מסמך ה"החלטה בפתקית" – מסמך זה אינו נושא כל חתימה של כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. חלף חתימה מופיע עליו הכיתוב, ”*** נחתם דיגיטאלית***“.

  מגיש הודעה זו אינו משפטן, אך למיטב הבנתו, החוק בישראל אינו מכיר ב"חתימה דיגיטאלית" כחתימה תקפה, אלא רק ב"חתימה אלקטרונית" על פי חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001. עניין זה נידון ובואר בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשיך: [²] כתבי בית-דין שהם החלטות שיפוטיות בנט-המשפט הם מסמכים אלקטרוניים, והם חסרי תוקף אלא אם כן נחתמו בחתימה אלקטרונית על פי ‬חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001. מסמכים שלא נחתמו כדין הם "טיוטות" חסרות תוקף בלבד.

   לעומת זאת, על פי הנטען ומתועד בבקשת חופש המידע ‫‪269/2019‬‬ ובעת"מ ‫‪39537-05-20‬‬ צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, העומדת ותלויה לפני בית המשפט המחוזי בירושלים – מעולם לא יושם חוק החתימה האלקטרונית כראוי במערכת נט-המשפט.

  לפיכך, קשה להבין את משמעות האמירה בגוף ה"החלטה בפתקית" - ”***נחתם דיגיטאלית***“.

  מבחינת אופן המצאתו של מסמך ה"החלטה בפתקית" – עניין המצאה תקפה במערכת נט-המשפט גם הוא נידון ובואר בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין הנ”ל. עניין זה גם נדון בבקשה להליך ראוי, מס’ 82, בתיק זה.

  צורתו של המסמך שהתקבל בפקס ביום 17 בנובמבר, 2020, המפורטת לעיל, סעיף 3 (2) ותמונות 1, 2, מראה שלא הומצא כראוי באמצעות יישום ההמצאה במערכת נט-המשפט. המסמך שהתקבל בפקס (תמונה 1) מראה הטיה [skewness] ברורה, שאינה קיימת במסמך המקורי (תמונה 2). הטיה זו מצביעה קרוב לוודאי על כך שתמסורת הפקס היא תוצאה של הדפסה על נייר של המסמך, ושליחתו במכונת פקס ידנית, ולא באמצעות "יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט.

5. מימוש העיון – בקשה להמצאה בדואר אלקטרוני באמצעות "יישום ההמצאה" בנט-המשפט

לאור כל האמור לעיל, מבקשים המודיעים לעיין במסמך החתום של ה"החלטה בפתקית" מיום 17 לנובמבר, 2020, בבקשה מס’ 96 בתיק זה.

המבקש2 רשום בתיק זה כמשתמש במערכת נט-המשפט. לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש לממש את העיון ע"י המצאה בדואר אלקטרוני של המסמך החתום של ה"החלטה בפתקית" הנ"ל, באמצעות "יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט לכתובתו <joseph.zernik@hra-ngo.org >.

תאריך: 27 בנובמבר, 2020

ד"ר יוסף צרניק, חבר וועד העמותה

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

1 בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים, פורסם בנבו (2009)

2 החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין 88/12/מחוזי תל אביב מיום 12 במאי, 2012, [לא פורסמה] צורפה כנספח ד ל"בקשה להליך ראוי”, מס’ 82, בתיק זה.