Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ : 2020-11-30 שקיפות במשפט נתניהו? תקינות מערכת נט-המשפט? ערעור שני הוגש לעליון

שקיפות במשפט נתניהו? תקינות מערכת נט-המשפט? ערעור שני הוגש לעליון

האם בעל דין, שקיבל המצאה כביכול של כתב בית דין כביכול, רשאי לעיין בנתוני הרישום של אותו מסמך במערכת נט-המשפט, על מנת לברר ולהבחין אל נכון אם המסמך הוא כתב בית דין אותנטי, תקף, או "טיוטה" - פברוק בעלמא?

אין ספק שההליכים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים חסרי תקדים בחשיבותם החוקתית, השלטונית, הפוליטית והחברתית. ההליכים גם זוכים לסקירה תקשורתית חסרת תקדים. על רקע זה ניתן היה לצפות שהשופטים ינהלו בתיק זה הליכים נקיים למופת.

לא זה המצב. שביל הפתקים הצהובים הולך ומתפתל... אדם סביר חייב לחשוש כיצד מתנהלים יום יום ההליכים בענייניהם של אנשים מן השורה בבתי המשפט...

קראו עוד: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/11/2020-11-30.html

תל-אביב, 30 בנובמבר -- רע"א 8338/20 ערנות לזכויות האדם נ' מדינת ישראל, נתניהו ואח' הוגש בבית המשפט העליון. הערעור הוא נגד החלטה של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראשת המותב בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. החלטתה של השופטת פרידמן-פלדמן מונעת בפועל את העיון בנתוני הרישום במערכת נט-המשפט של "המסמך מיום 22 בספטמבר", שנשלח ע"י בית המשפט המחוזי כהמצאה כביכול של כתב בית דין כביכול, אך נחזה כפברוק בעליל...

"המסמך מיום 22 בספטמבר" עצמו נועד להיחזות כביצוע פסק דינו של השופט עופר גרוסקופף ברע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח', שהורה להמציא למערער את ה"החלטות בפתקית" בתיק מ"י נ נתניהו.

תמונה 1. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים - "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020": עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות - כתב בית דין - שהוא ביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון. אין בראשו של המסמך סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. המסמך גם נחזה כמחסיר כ-20 מ"ההחלטות בפתקית". אופן התמסורת של המסמך גם נחזה כהמצאה בלתי תקנית, חסרת תוקף.

---

לאחר פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון, התקבלה ביום 22 לספטמבר תמסורת פקס אנונימית ובה מסמך משובש.

המזכירה הראשית בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבסמכותה לאשר את אמיתותם ותקפותם של כתבי בית המשפט, סירבה לענות על פנייה שביקשה להבהיר מה טיבו של "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" ומה טיבה של המצאתו...

במקום המזכירה הראשית, ענתה על הפנייה "מבקרת מחוז ירושלים" בהנהלת בתי המשפט, ששלחה מכתב, שנחזה כניסיון לשכנע את מקבל התמסורת שמדובר בהמצאה של כתב בית דין אותנטי...

בניסיון נוסף לברר את טיבו של "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" הוגשה "בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב" לשופטים בתיק נתניהו. השופטת פרידמן-פלמן ענתה על הבקשה בהחלטה האומרת, "לשם כך טרחה מזכירות בית המשפט, בהנחיית הנהלת בתי המשפט ובתיאום איתה... והעלתה את המסמך לנט-המשפט ביום 22.9.2020... המסמך שנשלח אל המבקש...".

החלטתה של השופטת פרידמן-פלדמן נחזית גם היא כניסיון לשכנע את מקבל "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" שמדובר בהמצאה של כתב בית דין אותנטי, שהוא ביצוע פסק דינו של השופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון.

אולם השופטת פרידמן פלדמן מנעה בפועל את העיון בנתוני הרישום של "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" במערכת נט-המשפט. העיון נועד לברר אל נכון ולוודא אם "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" הוא אכן כתב בית דין בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, ואם שליחתו אכן הייתה המצאה כדין ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים...

טענות הערעור

הערעור טוען שהתנהלות בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין זה מהווה הפרה חמורה של זכות העיון, של הזכות להליך ראוי ושל הזכות למשפט הוגן ופומבי, ושהתנהלות בית המשפט המחוזי מעלה שאלות עקרוניות בעניין ניהול הכתבים ומערכת נט-המשפט:

א) זכות העיון

זכות העיון נקבעה בפסקי דין של הנשיאים אהרן ברק ודורית ביניש "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...". פסק דינה של הנשיאה ביניש גם מבהיר שזכות העיון הוא ערובה מרכזית לתקינותה של מערכת המשפט כולה, ולקיום אמון הציבור בה...

זכות העיון של בעל דין היא הרחבה ביותר בדין בישראל. זכות העיון של בעל דין אינה מחייבת הגשת בקשה כלל, ולפיכך, אין לשופטים סמכות לשיקול דעת בעניין.

זכות העיון גם מוכרת כחלק בלתי נפרד מהזכות למשפט הוגן ופומבי בזכויות האדם בחוק הבינלאומי.

ב) חובת ניהול כתבים אותנטיים, הניתנים לזיהוי ולהכרה בבירור ככתבי בית דין

החובה לנהל כתבים חוקיים ו/או משפטיים ככתבים אותנטיים, הניתנים לזיהוי ולהכרה ככאלה, נקבעה כבר במשנה לפני יותר מ-2000 שנה בפרקים הראשונים של מסכת גיטין... החובה לנהל כתבים משפטיים אותנטיים, הניתנים לזיהוי ולהכרה בבירור מוכרת כעניין מרכזי בניהול בתי משפט בעולם המערבי כבר מאות שנים. עקרון זה גם נכלל כנורמה חוקתית כבר בחוקה של ארה"ב, לפני יותר מ-200 שנה (Article IV, Section 1).

במצב בו זיהויים והכרתם של כתבי בית דין הם עמומים ומעורפלים - אין משמעות לשלטון החוק.

ג) מערכת נט-המשפט

הן זכות העיון והם ניהול כתבי בית דין והמצאתם מתנהלים היום באמצעות מערכת נט-המשפט. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה, שבמערכת נט-המשפט נשמרים הן כתבי בית דין אותנטיים, תקפים, והן מסמכים שהם "טיוטות" חסרות תוקף. ההחלטה גם מבהירה שבתדפיסים ותצוגות אלקטרוניות שונות של המסמכים מנט-המשפט אין דרך לאדם להבחין בין כתבים אותנטיים ותקפים לבין "טיוטות" חסרות תוקף. אחת הדרכים היעילות להבחין בין סוגי המסמכים היא על פי אופן רישומם במערכת נט-המשפט.

החלטת הנציב גם מבהירה, ש"יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט מאפשר רק את המצאתם של כתבי בית דין אותנטיים, תקפים, ואינו מאפשר להמציא "טיוטות". אולם ניתן לתפעל את המערכת באופן בלתי תקין ע"י הדפסתן של "טיוטות" ומשלוחן כהמצאה כביכול...

מטרת הערעור

הערעור מבקש להתיר למקבל "המסמך מיום 22 בספטמבר 2020" לעיין ברישומים של המסמך ושל המצאתו במערכת נט-המשפט בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח'. אם רישומים אלה אינם קיימים כלל - הערעור מבקש מבית המשפט העליון להורות לבית המשפט המחוזי לומר כך במפורש.

---