2021-04-07 מיוחד ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה

ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה

התיקים הנוגעים ליהודית פרנקו-סידי וקבוצת ניצולי שואה מבולגריה עוסקים בזכאותם לפיצויים מכספים, שהוקצבו על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלים על ידי ממשלת ישראל.  בית המשפט העליון דחה כביכול ערעורים ועתירות, שהוגשו על ידי ניצולי שואה אלה בניסיון להשיג הכרה בזכאותם לפיצויים מקרנות אלה. אולם הכתבים במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון מצביעים בבירור על סילופים: בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול החלטות 5 שנים לאחר מותו.

על מנת להבהיר את העניין לאשורו, נעשו ניסיונות לעיין בכתבי המקור של ההחלטות בתיקי הנייר של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון מנע את העיון בתואנה שהתיקים "גרוסים" (אולם מארכיון המדינה נמסר שהתיקים לא בוערו כלל). יתרה מזאת, התנהלות בית המשפט העליון לגבי בקשות העיון עצמן הייתה בניגוד ליסודות ההליך הראוי וחובת תום לב. בין השאר, בית המשפט העליון סירב להציג את התיעוד הנדרש על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986, לגבי ביעור תיקי בית המשפט. חלף התיעוד הנדרש בדין, בית המשפט העליון שלח בעקשנות רק תיעוד מפוברק וחסר תוקף.  

כל זאת, לנוכח הצהרת בית המשפט העליון עצמו, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"... "חוקתי, על-חוקי", וערובה מרכזית לכשירות מערכת המשפט...

התנהלות בית המשפט העליון ביחס לכתבים ולהליכים בתיקים אלה ורבים אחרים מציגה את בית המשפט העליון כבית משפט בלתי כשיר בעליל.

יחד עם זאת יש לציין, שבעקבות פנייה של כותב שורות אלה לנשיאה אסתר חיות, הוסרה ביוני 2018 תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה וניסוח", שהוספה לכל הכתבים השיפוטיים של בית המשפט העליון החל במרץ 2002, מיד לאחר פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל. כותב שורות אלה גם קיבל מכתב תודה מלשכתה של הנשיאה חיות על הסבת תשומת הלב לעניין זה...

כמו כן יש לציין שדוחות ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" [Strengthening Judicial Integrity against Corruption] מציינים העלמת כתבים שיפוטיים ותיקי בית המשפט כסממן של שחיתות בבתי המשפט.

קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/04/2021-04-07.html

 

תמונות. בועז אוקון כיהן כרשם בית המשפט העליון תחת הנשיא אהרן ברק, כמו כן, מילא את מקום המזכיר הראשי לאחר פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל. יש לראות באוקון דמות מרכזית בהשחתת מערכות הכתבים בבית המשפט העליון, ואח"כ גם בבתי המשפט האחרים - בכהונתו כמנהל בתי המשפט, והאחראי לפיתוח מערכת נט-המשפט. שמריהו כהן ז"ל - כיהן כמזכיר בית המשפט העליון. מותו במרץ 2002, מציין משבר בישרת בית המשפט העליון. לאחר מותו ישבו במשרדו שרה לישפיץ והיום עדית מלול - שתיהן ללא מינוי כדין. התנהלות מזכירות כדין היא תנאי מוקדם לכשירות בית משפט.

___________

תמונה: בתיק רע"א 1582/02 יהודית פרנקו-סידי ו-17 אח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים התגלו כתבים כוזבים במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. רשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבי החלטות 5 שנים לאחר מותו. במקביל, מנע בית המשפט העליון שלא כדין את הגישה לעיון בתיק הנייר (כתבי המקור). בית המשפט העליון דובק בטענה השקרית, שהתיק  "גרוס". אך הן נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והן הנהלת בתי המשפט סירבו להשיב על בקשות למראה מקום ברשומות של ההודעה על ביעור התיק ולהעתק פרוטוקול הגריסה, הנדרשים בדין על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986.

_____

תמונה: מיד לאחר מותו של שמריהו כהן ז"ל במרץ 2002, שונתה תבנית כל ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון. האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." הוסר מהכתבים, ובמקומו הוספה תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". אדם בר דעת ימצא ששינוי זה הפך את כלל כתבי ההחלטות ל"טיוטות". במקביל, מסרב בית המשפט העליון לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין "העתק מתאים למקור" של החלטותיו. כמו כן מסרבת הנהלת בתי המשפט לענות על בקשות על פי חוק חופש המידע: תחת סמכותו של מי, ומהו הבסיס החוקי לשינויים מפליגים אלה.  בדומה, סירבו נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס, מרים נאור, וכן הנשיא בדימוס אהרן ברק והרשם בדימוס בעז אוקון להשיב על שאלות אלה. ביוני 2018 הוסרה תניית הפטור בעקבות פנייה של כותב שורות אלה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ומכתב חתום נשלח לכותב שורות אלה מלשכתה של הנשיאה, המודה לו על הסבת תשומת הלב לעניין זה...

_____

תמונה. הפנייה לנשיאה אסתר חיות בשנת 2018 נערכה לאחר פרסום דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם, שכלל אזכור של דו"ח ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר), שהתמקד בפברוקים, ושסוכם בדו"ח המועצה "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

____

תל-אביב, 07 לאפריל  - בתיקי בג"ץ 9073/01 ורע"א 1582/02 יהודית פרנקו-סידי ו-17 אח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים דחה בית המשפט העליון את עתירתם וערעורם של קבוצת ניצולי שואה מבולגריה, לאחר שלא קיבלו פיצויים מקרן שהוקמה על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלת על ידי ממשלת ישראל.  זאת - לנוכח העוני המחפיר של ניצולי שואה בישראל...  

יחד עם זאת, סולפו משום מה כתבי החלטות בתיקים אלה במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. רשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבים 5 שנים לאחר מותו...  בועז אוקון, רשם בית המשפט העליון לשעבר, הוא החשוד המרכזי בסילופים אלה, שגם לא היו יכולים להתבצע ללא ידיעותו של הנשיא אז אהרן ברק. אך הן אהרן ברק והן בועז אוקון סירבו עד היום להסביר את פברוק הכתבים בתיקי פרנקו-סידי.

יתרה מזאת, בית המשפט העליון מעלים את תיקי הנייר (כתבי מקור) בתיקי פרנקו-סידי בניגוד לחוק, בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט וגנז המדינה, בטענת שווא שהתיקים "גרוסים".
* נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור סירבה לענות על בקשות חוזרות לקיים את הוראות החוק המחייבות אותה להסדיר את העיון בתיקים בבית המשפט העליון.
* נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ורשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון, סירבו לענות ולהסביר את השיבושים.
* מזכירות בית המשפט העליון טענה שהתיקים "גרוסים" וסירבה לקבל לרישום בקשות עיון כחוק בתיק זה...
* ארכיון המדינה, המופקד על משמורת התיקים, סירב להשיב ישירות על השאלה: האם התיק קיים או "גרוס"? אולם תקשורת בלתי רשמית עם בכירים בארכיון המדינה העלתה שהתיקים לא בוערו מעולם...
* רשם בית המשפט העליון גיא שני דחה "בקשה להליך הוגן" שביקשה תשובה מוסמכת ותקפה של בית המשפט העליון ביחס ביעור התיק...

תיק פרנקו סידי הוא רק דוגמה אחת מיני רבות של הפברוקים והשיבושים המטעים בכתבי בית המשפט העליון, שהחלו לאחר מותו הפתאומי של מזכיר בית המשפט העליון שמריהו כהן ז"ל בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא, ובועז אוקון כרשם.

צרניק נ מזכירות בית המשפט העליון (3020/16) - בקשה לקבלת הודעת מזכירות תקפה וקבילה, עשויה כדין, בעניין ביעורו כביכול של תיק הנייר פרנקו ­סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02)

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5a0NobmttNGtBd1k/view?usp=sharing

תמונה: תמסורת פקס שהתקבלה ממזכירות בית המשפט ביום 19 למאי , 2016,  לאשש כביכול את התואנה בדבר ביעורו כביכול של תיק הנייר רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. הבקשה להודעה תקפה וקבילה אומרת שאדם בר דעת לא יוכל לראות במסמך זה הודעה תקפה וקבילה על ידי בית משפט כשיר מתוך אחת או יותר מהסיבות הבאות: א) מסמך זה אינו ערוך כהודעת מזכירות, ואין עליו כל סימן שנרשם בתיק כלשהו. ב) מסמך זה אינו מופיע ברשימת הכתבים בתיק רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. ג) מסמך זה גם אינו יכול להיחשב כתכתובת רשמית של בית המשפט העליון, שכן אין מופיע עליו כל מספר אסמכתה, ואינו על נייר המכתבים של בית המשפט העליון, ד) מסמך זה אינו ערוך כתעודת עובד ציבור על פי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.  ה) תוכנו של המסמך הוא מפי השמועה -  משהו שמישהו אמר למישהו. 

בקיצור: התמסורת שבתמונה היא דוגמה טיפוסית של מסמך של בית המשפט העליון, בלתי פורמלי מחוץ לרישום, שנועד להטעות את מקבלו. בפשטות - פברוק.

תמונה: החלטה של רשם בית המשפט העליון גיא שני מיום 20 לאפריל, 2016, הדוחה "בקשה להליך ראוי". הבקשה וההחלטה נרשמו תחת תיק בש"א 3020/16 צרניק נ' מזכירות בית המשפט העליון, כיוון שעל פי טענות השווא של בית המשפט העליון, תיק רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים  - "גרוס". החלטת רשם המוצאת שאין צורך להציג את התיעוד הנדרש בתקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986 לביעור תיקי בתי המשפט: 

"איני רואה במסגרת הליך זה להוסיף על החלטתי מיום 13 לאפריל, 2016"...  

ה"בקשה להליך ראוי" ביקשה שתשובת בית המשפט העליון לגבי ה"גריסה" בכיכול של תיק יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים תיעשה בחתימתו של אדם בעל סמכות מתאימה, ותכלול את האסמכתאות הנדרשות בחוק לביעור תיקי בתי המשפט: הודעה ברשומות ופרוטוקול הביעור.

 

תמונה:  רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים  - בקשה שיגרתית לעיון בתיק סידי-פרנקו הוחתמה "התקבל/נבדק" ביום 07 לאוקטובר, 2015.  למחרת, 08 לאוקטובר, הוספה הערה בלתי חתומה בכתב יד: 

"בעדכון המדור [אזרחי - יצ] הוסבר כי התיק גרוס ואי אפשר לעיין בו...".  

הבקשה הוחזרה ידנית למבקש, ללא כל חותמת המראה על "דחייה" של הבקשה מרישום, וללא כל חתימה המראה תחת סמכותו של מי התבצעה פעולה זאת.  בע"פ, נאמר על ידי הסגל המזכירות, שלא יינתן להגיש כל בקשה נוספת בתיק זה.  נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אינה עונה על בקשה להסבר לגבי התנהלות זאת, שיש לראות בה הפרה בוטה של ההליך הראוי ומרמה.  אין זה סביר שהתנהלות זאת היא יוזמה של הסגל הזוטר של מזכירות בית המשפט העליון...

____________ 

בג"ץ 9073/01 יהודית פרנקו סידי נ. הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

הבקשה האחרונה בקשר לתיק זה, מבקשת שבית המשפט יתקן את החלטת הרשם מיום 19 למאי, 2016, שבלבלה בין מספרי התיקים, ולמעשה לא אומרת בפירוש שתיק בג"ץ 9073/01 בוער, למרות שהיא מנסה ליצור רושם זה.

יתרה מזאת, הבקשה מצטטת את תשובת ארכיון המדינה על בקשה להבהיר מה מצבו הפיזי של תיק זה - האם הוא קיים או שבוער?  תשובת הארכיון אינה עונה על השאלה כלל, ועונה כביכול על בקשה לעיון, שמעולם לא הוגשה לארכיון. אך ניתן להסיק מתשובת הארכיון, וכן מתקשורת בלתי רשמית עם בכירים בארכיון, שהתיק לא בוער כלל.

---

Subject: תיק בית המשפט העליון יהודית פרנקו סידי ואח נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01) 

Date: 2016­03­28 8:42 am

From: אולם> reading_hall@archives.gov.il

To:

ד" ר זרניק שלום,

אתמול נשלחה תשובה:

ד" ר רזניק שלום,

מצ" ב תשובה שהתקבלה ממזכירה ראשית מבית משפט העליון: 

"מדובר בתיק רע"א, מאחר והפונה לא צד בתיק הוא לא יוכל לעיין".

לפי הנחיות של הנהלת בתי המשפט עיון בתיקי בתי המשפט ניתן רק דרך פנייה לבית המשפט.

בברכה,

הלנה וילנסקי,מרכזת שירותי מחקר וקהל

---- 

בש"א 3919/16 יוסף צרניק נ. מדינת ישראל  - בקשה לתיקון החלטת רשם מיום 19 למאי, 2019, בעניין השגה על החלטת מזכירות ­ 

דחייה מרישום של בקשה לעיון בתיק בג"ץ 9073/01 יהודית סידי פרנקו ו-17 אח' נ' הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים בטענת "גרוס"

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5TGZ1NXlRbWd3eVU/view?usp=sharing 

READ MORE: 

2016-05-05 ISRAEL: Supreme court's fraud in a holocaust survivors case //

 ליום השואה: בית המשפט העליון עוסק בהונאה בתיק ניצולי שואה

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/05/2016-05-05-israel-supreme-courts-fraud.html

2016-03-28 Supreme Court's fraud in a holocaust survivors' case - ongoing wiggling... //

  ההונאה בבית המשפט העליון בתיק ניצולי שואה - ממשיכים להתפתל...

2016-03-27 Fraud in the Supreme Court re: Franco-Sidi court file - a source in State Archive confirms - Supreme Court files are not shredded...

ההונאה בבית המשפט העליון בתיק פרנקו-סידי - מקור בארכיון המדינה מאשר - כלל לא מבערים תיקי בית המשפט העליון ...

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-27-fraud-and-perversions-in.html 

2016-03-27 Informal seminar proposal sent to Prof David Peleg, Weizmann Institute: IT systems of the Israeli courts 

הצעה לסמינריון בלתי פורמלי נשלחה לפרופ דוד פלג ממכון וייצמן: "מערכות המידע של בתי המשפט בישראל"

 http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-27-informal-seminar-proposal.html 

2016-03-25 Open letter to Prof David Peleg, Chair of Computer Science in the Weizmann Institute, regarding new fraudulent IT systems of the Israeli courts //

מכתב פומבי לפרופ' דוד פלג, דיקן מדעי המחשב במכון וייצמן בנידון מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-25-open-letter-to-prof-david.html 

2016-03-24 Why is the Israeli Supreme Court engaged in fraud in a holocaust survivors' case? //

למה עוסק בית המשפט העליון בהונאה בתיק ניצולי שואה מבולגריה?

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-24-what-is-israeli-supreme.html

2021-04-06 מדינת ישראל נ' נתניהו: הליך ראוי? קיום חובת תום לב?

 מדינת ישראל נ' נתניהו: הליך ראוי? קיום חובת תום לב?

מזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים סירבה לרשום הבוקר (שני) בקשת עיון בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו. לפיכך, הוגשה לבית המשפט בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב ברישום הבקשה לעיון.

בסבבים קודמים:

א) מותב השופטים רבקה פלדמן-פרידמן, משה בר-עם ועודד שחם מנע את העיון בהחלטות בפתקית בהחלטה חסרת שחר, הקובעת כביכול שאין "חובת פרסום" ביחס ל"החלטות טכניות", שאינן "מהותיות"...

ב) החלטת השופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון  [רע"א 8338/20 ‏ערנות לזכויות האדם אל"מ נ' מדינת ישראל (התפרסם בנבו, ‏17.12.2020)] קובעת במשתמע, שבמקום המצאה ראויה של כתב בית דין תקף, "נשלח.. מסמך בלתי פורמלי" ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים, כביצוע כביכול של פסק דינו של גרוסקופף בתיק רע"א 4421/20 צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (התפרסם בנבו, (‏20.8.2020)].

הבקשה לעיון וכן הבקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב גם מבקשות המצאה ראויה כדין בתיק זה. הבקשות גם מציינות שעניין המצאה ראויה בנט-המשפט וחשיבותה להליך ראוי נידונו במפורט בפס’ 39-29 להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל אביב (31.05.2012), בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. 

 בניגוד לתיקים האחרים בהם מופיעים המבקשים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, בית המשפט המחוזי בירושלים מתעקש לפברק המצאות ולפברק כתבי בית דין. 

הבקשה לעיון עצמה מבקשת לעיין בכל ההחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, שניתנו בפרוטוקולי דיונים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו. הדרישה היא לקיום זכות העיון ביחס להחלטות מסוג זה בכלל. בדומה, בעקבות הדרישה הקודמת, שאושרה ע"י בית המשפט העליון -- לקיום זכות העיון ביחס ל"החלטות בפתקית" בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו -- הוחלו שינויים מתאימים בכלל התיקים במערכת נט-המשפט... 

זכות העיון, הזכות להגיש מסמכים בבית המשפט, המצאה ראויה, הזכות להליך ראוי - כולן זכויות "חוקתיות" -- חיוניות להתנהלות בתי משפט כשירים וישרים...

קראו בדפדפן:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/04/2021-04-06.html

להלן הבקשה להליך ראוי ולקיום חובת תום לב, שהוגשה בפקס אור ליום ג'.

Filed by fax to 02-6292521 on April 06, 2021

[Bilingual record – English below]

בבית המשפט המחוזי ירושלים

ת"פ 67104-01-20

בעניין:

1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

באמצעות ד”ר יוסף צרניק, מנהל מחקר וחבר ועד העמותה

ת"ד 33407, תל-אביב

דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

פקס: 077-3179186

מבקשי העיון

הצדדים בתיק:

1. מדינת ישראל

פרקליטות המדינה (אכיפה כלכלית)

דוא"ל: economic-enforcement-deputy@justice.gov.il

המאשימה

2. בנימין נתניהו

באמצעות עו"ד עמית חדד

דוא"ל: office@har.law

3. שאול אלוביץ'

באמצעות עו"ד ג'קי חן

דוא"ל: jack@cylaw.co.il

4. איריס אלוביץ'

כנ"ל

5. ארנון מוזס

באמצעות עו"ד נוית נגב

דוא"ל: main@snlawyers.co.il

הנאשמים

בקשה מטעם מבקשי העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב במימוש הגשת בקשת עיון מיום 05 לאפריל, 2021, ורישומה כדין בתיק זה

מוגשת בזאת בקשה מטעם מבקשי העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב במימוש הגשת בקשת עיון מיום 05 לאפריל, 2021, ורישומה כדין בתיק זה:

1. מבקשי העיון, שהגישו בקשות קודמות בתיק זה, ואף זכו בערעור נגד החלטת מותב השופטים בתיק זה [פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף ברע"א 4421/20 צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (התפרסם בנבו, (‏20.8.2020)], הגישו הבוקר, 05 לאפריל, 2021, במזכירות בית המשפט בקשה לעיון (מחמת הגבלת מס’ העמודים בפקס, רק עמ’ 2-1 מצורפים).

2. פקידת המזכירות, לה הוגשו הניירות, בדקה במערכת נט-המשפט, ואז, במקום לרשום את הבקשה, פנתה לממונה במזכירות. הממונה (רויטל?) הורתה שהבקשה לא תוקלד ולא תירשם בתיק, בטענה שהמערכת "לא עובדת". לפיכך, סירבו לספק "אישור על פתיחת בקשה" (קבלה ממוחשבת של הרישום, המפרטת את מספר הבקשה ואופן רישומה בנט-המשפט).

3. הממונה (רויטל?) הבטיחה ש"יעדכנו" אותי בדבר הרישום. בתגובה ביקשתי ש"העדכון" יתבצע ב"הודעת מזכירות" רשמית, המאשרת את הרישום, מספר בקשה ואופן רישומה, ושהודעת המזכירות תומצא לי בהמצאה ראויה באמצעות יישום ההמצאה בנט-המשפט.

4. יש לציין שבכל שאר התיקים בהם אני מופיע בבית המשפט המחוזי בירושלים, אני זוכה להמצאה ראויה בנט-המשפט, ועניין אי קיום המצאה ראויה בתיק זה עלה לדיון כבר בעבר. בהקשר לעניין זה, החלטתו של כב’ השופט עופר גרוסקופף קובעת במשתמע שבמקום המצאה ראויה של כתב בית דין תקף, “נשלח... מסמך בלתי פורמלי" ע"י בית המשפט בתיק זה, כביצוע כביכול של פסק דינו הנ"ל [רע"א 8338/20 ‏ערנות לזכויות האדם אל"מ נ' מדינת ישראל (התפרסם בנבו, ‏17.12.2020)].

5. גם הבקשה שהוגשה הבוקר בבית המשפט מציינת בסיפא במפורש את הבקשה להמצאה ראויה, ומציינת שעניין המצאה ראויה בנט-המשפט וחשיבותה להליך ראוי נידונו במפורט בפס’ 39-29 להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל אביב (31.05.2012), בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.

6. מן הדין ומן הצדק שבית המשפט ייעתר לבקשה זו.

06 באפריל, 2021

ד"ר יוסף צרניק, חבר וועד העמותה

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

 להלן הבקשה לעיון, שהוגשה במזכירות ביום ב' בבוקר.

[Bilingual record – English below]

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש

א) שם מלא: ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) Human Rights Alert NGO

באמצעות דר' יוסף צרניק, מנהל מחקר וחבר ועד העמותה

ב) מס' העמותה: 580654598

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

ה) פקס: 077-3179186

ו) דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

2. פרטי תיק בית המשפט

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון

            ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ בנימין נתניהו‬‬

ב) הצדדים בתיק

        התובעת:

        1. מדינת ישראל

        הנאשמים:

        1. בנימין נתניהו

        2. שאול אלוביץ’

        3. איריס אלוביץ’

        4. ארנון מוזס

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון

(    (1) רשימת כל ההחלטות שניתנו בפרוטוקולי דיונים בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין;

(2) כל ההחלטות שניתנו בפרוטוקולי דיונים בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו

א) אין צורך בהגשת בקשה לעיון למימוש זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין

(1) בקשה זאת מוגשת בעל כורחם של מבקשי העיון. תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אומרת:

"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".

יתרה מכך, פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (פורסם בנבו, ‫‪8.10.2009‬‬), מוסיף ומבהיר:

"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך:

"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."

חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין.” [קו תחתון הוסף – י’ צ’]

כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין.

(2) מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה על פי דין.

(3) לעומת זאת, ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק וההלכה הפסוקה כלשונם וכרוחם, ומונעים את גישת הציבור לכתבי החלטות, שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי – שלא כדין - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה.

מתוך נסיבות אלה עולה הצורך להגשת בקשת עיון זו בעל כורחם של מבקשי העיון.

ב) זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין אינה מבחינה בין סוגי החלטות כגון החלטות מובנות, החלטות בפתקית, החלטות בפרוטוקול

(4) בתיק זה נערכו דיונים ובהם התקבלו החלטות, שאינן גלויות לציבור במערכת נט-המשפט, והן נשוא בקשה זו.

(5) בקשה קודמת של המבקשים עסקה בהחלטות בפתקית בתיק זה, שגם הן הוסתרו מעין הציבור. פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף בתיק רע"א 4421/20 צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ קובע שזכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין כולל גם את ההחלטות בפתקית. בדומה, יש להחיל את החיקוק לטענת המבקשים גם על החלטות שניתנו בפרוטוקולים.

(6) בתיקים אחרים, השיטה על פיה החלטות בפרוטוקולים מוסתרות מעין הציבור גם אפשרה לשופטים להסתיר מעין הציבור החלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין, ע"י הכתרתם כ"פרוטוקול".

ג) זכות העיון, פומביות הדיון, ואמון הציבור בבתי המשפט

(7) פסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים מרחיב, מכריז ומנמק שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון, והיא ערובה מרכזית לכשירותו וישרתו של בית המשפט ואמון הציבור בבית המשפט:

“עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”

(8) תיק זה הוא בעל חשיבות היסטורית ויש בו עניין ציבורי מהמעלה הראשונה. אין צורך להרחיב בעניין הסערה הציבורית האופפת את התיק. לפיכך, התנהלות תקינה וכשירה של בית המשפט בתיק זה גם חיונית על מנת לאשש את אמון הציבור בהתנהלות תיק זה בפרט, ובבתי המשפט בכלל.

ד) שיקולים טכניים ותקציביים אינם ראויים בעניין זה, ואינם הצדקה לשלילת זכויות חוקתיות

(9) העיון המבוקש ניתן לביצוע בהשקעה מועטה של כוח אדם ע"י העתקה וצילום של החלקים המתאימים בפרוטוקולים בצורה ידנית, ע"י השחרת הפרוטוקולים מחוץ להחלטות, או בכל דרך ידנית אחרת.

(10) העיון המבוקש ניתן לביצוע גם בצורה ממוחשבת בקלות יתירה, שכן ההחלטות השונות בפרוטוקולים מסומנות כבר היום ברשימת ההחלטות במערכת נט-המשפט, הנגישה לבית המשפט ולצדדים בתיק, אך מוסתרת מהציבור.

(11) יתרה מכך, כפי שפסק בג"ץ בעבר, שיקולים תקציביים אינם יכולים לשמש עילה בעלת משקל גדול לשלילת זכויות חוקתיות. כדברי השופט מצא בבג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) פס’ 19, עמ' 113 (1995):

"על כל פנים, כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות יסוד – וכזה הוא המקרה שלפנינו – משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול. שכן:

"הרטוריקה של זכויות אדם צריכה להיות מכוסה במציאות המעמידה זכויות אלו בראש סולם העדיפויות הלאומי. הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית" (ברק, בספרו הנ"ל, כרך ג, פרשנות חוקתית (נבו, תשנ"ד) 528).”

(12) טיעוני הצדדים בתיק זה בדבר קשיים טכניים במימוש זכות העיון בהחלטות בפתקית גם נדחו בפסק דינו הנ"ל של כב’ השופט גרוסקופף.

(13) לאור כל האמור לעיל, מן הדין ומן הצדק שבית המשפט ייעתר לבקשה זו.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף)

אין למבקשים כל קשר ישיר או עקיף לעניינים שבבסיסו של תיק בית משפט זה. הקשר של המבקשים לתיק זה נוגע אך ורק למימוש זכות העיון ופומביות הדיון.

המבקשים עוסקים במחקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות ופעולות סייבר ממשלתיות, והשלכותיהן בתחום זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתו של המייצג בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי ה-NGO, ושהמייצג היה מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל, 2010, 2015 – על ארה”ב) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].

דו"ח ה-NGO על ישראל נכלל בדו"ח הסופי של האו"ם בבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018, וסוכם כך:

“24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.”

בשנת 2020 התבקשו המבקשים ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב לתרום גם דו"ח אודות מערכת המשפט של מדינת ישראל לצורך הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה אודות זכויות האדם במדינת ישראל.

מאמרים אקדמיים של המייצג בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).

עבודותיו של המייצג גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת", ובוויקיפדיה באנגלית: [¹]

"כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.”

5. המצאה ראויה

מבקשי העיון ימציאו בקשה זו לצדדים לאחר קבלתה לרישום בבית המשפט.

המייצג, ד"ר יוסף צרניק, הוא משתמש רשום בנט-המשפט. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את החלטותיו בעניין זה כראוי, באמצעות יישום ההמצאה במערכת נט-המשפט, לכתובת המייל <joseph.zernik@hra-ngo.org >.

לעניין המצאה ראויה בנט-המשפט וחשיבותה, ראו גם פס’ 39-29 להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל אביב (31.05.2012), בפרשת השופטת ורדה אלשייך.

05 באפריל, 2021

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

1Wikipedia – Data Mining

Applications: Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights