ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה
התיקים הנוגעים ליהודית פרנקו-סידי וקבוצת ניצולי שואה מבולגריה עוסקים בזכאותם לפיצויים מכספים, שהוקצבו על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלים על ידי ממשלת ישראל. בית המשפט העליון דחה כביכול ערעורים ועתירות, שהוגשו על ידי ניצולי שואה אלה בניסיון להשיג הכרה בזכאותם לפיצויים מקרנות אלה. אולם הכתבים במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון מצביעים בבירור על סילופים: בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול החלטות 5 שנים לאחר מותו.
על מנת להבהיר את העניין לאשורו, נעשו ניסיונות לעיין בכתבי המקור של ההחלטות בתיקי הנייר של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון מנע את העיון בתואנה שהתיקים "גרוסים" (אולם מארכיון המדינה נמסר שהתיקים לא בוערו כלל). יתרה מזאת, התנהלות בית המשפט העליון לגבי בקשות העיון עצמן הייתה בניגוד ליסודות ההליך הראוי וחובת תום לב. בין השאר, בית המשפט העליון סירב להציג את התיעוד הנדרש על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986, לגבי ביעור תיקי בית המשפט. חלף התיעוד הנדרש בדין, בית המשפט העליון שלח בעקשנות רק תיעוד מפוברק וחסר תוקף.
כל זאת, לנוכח הצהרת בית המשפט העליון עצמו, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"... "חוקתי, על-חוקי", וערובה מרכזית לכשירות מערכת המשפט...
התנהלות בית המשפט העליון ביחס לכתבים ולהליכים בתיקים אלה ורבים אחרים מציגה את בית המשפט העליון כבית משפט בלתי כשיר בעליל.
יחד עם זאת יש לציין, שבעקבות פנייה של כותב שורות אלה לנשיאה אסתר חיות, הוסרה ביוני 2018 תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה וניסוח", שהוספה לכל הכתבים השיפוטיים של בית המשפט העליון החל במרץ 2002, מיד לאחר פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל. כותב שורות אלה גם קיבל מכתב תודה מלשכתה של הנשיאה חיות על הסבת תשומת הלב לעניין זה...
כמו כן יש לציין שדוחות ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" [Strengthening Judicial Integrity against Corruption] מציינים העלמת כתבים שיפוטיים ותיקי בית המשפט כסממן של שחיתות בבתי המשפט.
תמונות. בועז אוקון כיהן כרשם בית המשפט העליון תחת הנשיא אהרן ברק, כמו כן, מילא את מקום המזכיר הראשי לאחר פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל. יש לראות באוקון דמות מרכזית בהשחתת מערכות הכתבים בבית המשפט העליון, ואח"כ גם בבתי המשפט האחרים - בכהונתו כמנהל בתי המשפט, והאחראי לפיתוח מערכת נט-המשפט. שמריהו כהן ז"ל - כיהן כמזכיר בית המשפט העליון. מותו במרץ 2002, מציין משבר בישרת בית המשפט העליון. לאחר מותו ישבו במשרדו שרה לישפיץ והיום עדית מלול - שתיהן ללא מינוי כדין. התנהלות מזכירות כדין היא תנאי מוקדם לכשירות בית משפט.
___________
תמונה: בתיק רע"א 1582/02 יהודית פרנקו-סידי ו-17 אח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים התגלו כתבים כוזבים במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. רשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבי החלטות 5 שנים לאחר מותו. במקביל, מנע בית המשפט העליון שלא כדין את הגישה לעיון בתיק הנייר (כתבי המקור). בית המשפט העליון דובק בטענה השקרית, שהתיק "גרוס". אך הן נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והן הנהלת בתי המשפט סירבו להשיב על בקשות למראה מקום ברשומות של ההודעה על ביעור התיק ולהעתק פרוטוקול הגריסה, הנדרשים בדין על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986.
_____
תמונה: מיד לאחר מותו של שמריהו כהן ז"ל במרץ 2002, שונתה תבנית כל ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון. האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." הוסר מהכתבים, ובמקומו הוספה תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". אדם בר דעת ימצא ששינוי זה הפך את כלל כתבי ההחלטות ל"טיוטות". במקביל, מסרב בית המשפט העליון לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין "העתק מתאים למקור" של החלטותיו. כמו כן מסרבת הנהלת בתי המשפט לענות על בקשות על פי חוק חופש המידע: תחת סמכותו של מי, ומהו הבסיס החוקי לשינויים מפליגים אלה. בדומה, סירבו נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס, מרים נאור, וכן הנשיא בדימוס אהרן ברק והרשם בדימוס בעז אוקון להשיב על שאלות אלה. ביוני 2018 הוסרה תניית הפטור בעקבות פנייה של כותב שורות אלה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ומכתב חתום נשלח לכותב שורות אלה מלשכתה של הנשיאה, המודה לו על הסבת תשומת הלב לעניין זה...
_____
תמונה. הפנייה לנשיאה אסתר חיות בשנת 2018 נערכה לאחר פרסום דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם, שכלל אזכור של דו"ח ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר), שהתמקד בפברוקים, ושסוכם בדו"ח המועצה "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
____
תל-אביב, 07 לאפריל - בתיקי בג"ץ 9073/01 ורע"א 1582/02 יהודית פרנקו-סידי ו-17 אח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים דחה בית המשפט העליון את עתירתם וערעורם של קבוצת ניצולי שואה מבולגריה, לאחר שלא קיבלו פיצויים מקרן שהוקמה על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלת על ידי ממשלת ישראל. זאת - לנוכח העוני המחפיר של ניצולי שואה בישראל...
יחד עם זאת, סולפו משום מה כתבי החלטות בתיקים אלה במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. רשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבים 5 שנים לאחר מותו... בועז אוקון, רשם בית המשפט העליון לשעבר, הוא החשוד המרכזי בסילופים אלה, שגם לא היו יכולים להתבצע ללא ידיעותו של הנשיא אז אהרן ברק. אך הן אהרן ברק והן בועז אוקון סירבו עד היום להסביר את פברוק הכתבים בתיקי פרנקו-סידי.
יתרה מזאת, בית המשפט העליון מעלים את תיקי הנייר (כתבי מקור) בתיקי פרנקו-סידי בניגוד לחוק, בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט וגנז המדינה, בטענת שווא שהתיקים "גרוסים".
* נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור סירבה לענות על בקשות חוזרות לקיים את הוראות החוק המחייבות אותה להסדיר את העיון בתיקים בבית המשפט העליון.
* נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ורשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון, סירבו לענות ולהסביר את השיבושים.
* מזכירות בית המשפט העליון טענה שהתיקים "גרוסים" וסירבה לקבל לרישום בקשות עיון כחוק בתיק זה...
* ארכיון המדינה, המופקד על משמורת התיקים, סירב להשיב ישירות על השאלה: האם התיק קיים או "גרוס"? אולם תקשורת בלתי רשמית עם בכירים בארכיון המדינה העלתה שהתיקים לא בוערו מעולם...
* רשם בית המשפט העליון גיא שני דחה "בקשה להליך הוגן" שביקשה תשובה מוסמכת ותקפה של בית המשפט העליון ביחס ביעור התיק...
* נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור סירבה לענות על בקשות חוזרות לקיים את הוראות החוק המחייבות אותה להסדיר את העיון בתיקים בבית המשפט העליון.
* נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ורשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון, סירבו לענות ולהסביר את השיבושים.
* מזכירות בית המשפט העליון טענה שהתיקים "גרוסים" וסירבה לקבל לרישום בקשות עיון כחוק בתיק זה...
* ארכיון המדינה, המופקד על משמורת התיקים, סירב להשיב ישירות על השאלה: האם התיק קיים או "גרוס"? אולם תקשורת בלתי רשמית עם בכירים בארכיון המדינה העלתה שהתיקים לא בוערו מעולם...
* רשם בית המשפט העליון גיא שני דחה "בקשה להליך הוגן" שביקשה תשובה מוסמכת ותקפה של בית המשפט העליון ביחס ביעור התיק...
תיק פרנקו סידי הוא רק דוגמה אחת מיני רבות של הפברוקים והשיבושים המטעים בכתבי בית המשפט העליון, שהחלו לאחר מותו הפתאומי של מזכיר בית המשפט העליון שמריהו כהן ז"ל בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא, ובועז אוקון כרשם.
צרניק נ מזכירות בית המשפט העליון (3020/16) - בקשה לקבלת הודעת מזכירות תקפה וקבילה, עשויה כדין, בעניין ביעורו כביכול של תיק הנייר פרנקו סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02)
צרניק נ מזכירות בית המשפט העליון (3020/16) - בקשה לקבלת הודעת מזכירות תקפה וקבילה, עשויה כדין, בעניין ביעורו כביכול של תיק הנייר פרנקו סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02)
תמונה: תמסורת פקס שהתקבלה ממזכירות בית המשפט ביום 19 למאי , 2016, לאשש כביכול את התואנה בדבר ביעורו כביכול של תיק הנייר רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. הבקשה להודעה תקפה וקבילה אומרת שאדם בר דעת לא יוכל לראות במסמך זה הודעה תקפה וקבילה על ידי בית משפט כשיר מתוך אחת או יותר מהסיבות הבאות: א) מסמך זה אינו ערוך כהודעת מזכירות, ואין עליו כל סימן שנרשם בתיק כלשהו. ב) מסמך זה אינו מופיע ברשימת הכתבים בתיק רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. ג) מסמך זה גם אינו יכול להיחשב כתכתובת רשמית של בית המשפט העליון, שכן אין מופיע עליו כל מספר אסמכתה, ואינו על נייר המכתבים של בית המשפט העליון, ד) מסמך זה אינו ערוך כתעודת עובד ציבור על פי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. ה) תוכנו של המסמך הוא מפי השמועה - משהו שמישהו אמר למישהו.
בקיצור: התמסורת שבתמונה היא דוגמה טיפוסית של מסמך של בית המשפט העליון, בלתי פורמלי מחוץ לרישום, שנועד להטעות את מקבלו. בפשטות - פברוק.
תמונה: החלטה של רשם בית המשפט העליון גיא שני מיום 20 לאפריל, 2016, הדוחה "בקשה להליך ראוי". הבקשה וההחלטה נרשמו תחת תיק בש"א 3020/16 צרניק נ' מזכירות בית המשפט העליון, כיוון שעל פי טענות השווא של בית המשפט העליון, תיק רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים - "גרוס". החלטת רשם המוצאת שאין צורך להציג את התיעוד הנדרש בתקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986 לביעור תיקי בתי המשפט:
"איני רואה במסגרת הליך זה להוסיף על החלטתי מיום 13 לאפריל, 2016"...
ה"בקשה להליך ראוי" ביקשה שתשובת בית המשפט העליון לגבי ה"גריסה" בכיכול של תיק יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים תיעשה בחתימתו של אדם בעל סמכות מתאימה, ותכלול את האסמכתאות הנדרשות בחוק לביעור תיקי בתי המשפט: הודעה ברשומות ופרוטוקול הביעור.
תמונה: רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים - בקשה שיגרתית לעיון בתיק סידי-פרנקו הוחתמה "התקבל/נבדק" ביום 07 לאוקטובר, 2015. למחרת, 08 לאוקטובר, הוספה הערה בלתי חתומה בכתב יד:
"בעדכון המדור [אזרחי - יצ] הוסבר כי התיק גרוס ואי אפשר לעיין בו...".
הבקשה הוחזרה ידנית למבקש, ללא כל חותמת המראה על "דחייה" של הבקשה מרישום, וללא כל חתימה המראה תחת סמכותו של מי התבצעה פעולה זאת. בע"פ, נאמר על ידי הסגל המזכירות, שלא יינתן להגיש כל בקשה נוספת בתיק זה. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אינה עונה על בקשה להסבר לגבי התנהלות זאת, שיש לראות בה הפרה בוטה של ההליך הראוי ומרמה. אין זה סביר שהתנהלות זאת היא יוזמה של הסגל הזוטר של מזכירות בית המשפט העליון...
____________
בג"ץ 9073/01 יהודית פרנקו סידי נ. הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
הבקשה האחרונה בקשר לתיק זה, מבקשת שבית המשפט יתקן את החלטת הרשם מיום 19 למאי, 2016, שבלבלה בין מספרי התיקים, ולמעשה לא אומרת בפירוש שתיק בג"ץ 9073/01 בוער, למרות שהיא מנסה ליצור רושם זה.
יתרה מזאת, הבקשה מצטטת את תשובת ארכיון המדינה על בקשה להבהיר מה מצבו הפיזי של תיק זה - האם הוא קיים או שבוער? תשובת הארכיון אינה עונה על השאלה כלל, ועונה כביכול על בקשה לעיון, שמעולם לא הוגשה לארכיון. אך ניתן להסיק מתשובת הארכיון, וכן מתקשורת בלתי רשמית עם בכירים בארכיון, שהתיק לא בוער כלל.
---
Subject: תיק בית המשפט העליון יהודית פרנקו סידי ואח נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01)
Date: 20160328 8:42 am
From: אולם> reading_hall@archives.gov.il
To:
ד" ר זרניק שלום,
אתמול נשלחה תשובה:
ד" ר רזניק שלום,
מצ" ב תשובה שהתקבלה ממזכירה ראשית מבית משפט העליון:
"מדובר בתיק רע"א, מאחר והפונה לא צד בתיק הוא לא יוכל לעיין".
לפי הנחיות של הנהלת בתי המשפט עיון בתיקי בתי המשפט ניתן רק דרך פנייה לבית המשפט.
בברכה,
הלנה וילנסקי,מרכזת שירותי מחקר וקהל
----
בש"א 3919/16 יוסף צרניק נ. מדינת ישראל - בקשה לתיקון החלטת רשם מיום 19 למאי, 2019, בעניין השגה על החלטת מזכירות
דחייה מרישום של בקשה לעיון בתיק בג"ץ 9073/01 יהודית סידי פרנקו ו-17 אח' נ' הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים בטענת "גרוס"
READ MORE:
2016-05-05 ISRAEL: Supreme court's fraud in a holocaust survivors case //
ליום השואה: בית המשפט העליון עוסק בהונאה בתיק ניצולי שואה
2016-03-28 Supreme Court's fraud in a holocaust survivors' case - ongoing wiggling... //
ההונאה בבית המשפט העליון בתיק ניצולי שואה - ממשיכים להתפתל...
2016-03-27 Fraud in the Supreme Court re: Franco-Sidi court file - a source in State Archive confirms - Supreme Court files are not shredded...
ההונאה בבית המשפט העליון בתיק פרנקו-סידי - מקור בארכיון המדינה מאשר - כלל לא מבערים תיקי בית המשפט העליון ...
2016-03-27 Informal seminar proposal sent to Prof David Peleg, Weizmann Institute: IT systems of the Israeli courts
הצעה לסמינריון בלתי פורמלי נשלחה לפרופ דוד פלג ממכון וייצמן: "מערכות המידע של בתי המשפט בישראל"
2016-03-25 Open letter to Prof David Peleg, Chair of Computer Science in the Weizmann Institute, regarding new fraudulent IT systems of the Israeli courts //
מכתב פומבי לפרופ' דוד פלג, דיקן מדעי המחשב במכון וייצמן בנידון מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל
2016-03-24 Why is the Israeli Supreme Court engaged in fraud in a holocaust survivors' case? //
למה עוסק בית המשפט העליון בהונאה בתיק ניצולי שואה מבולגריה?
No comments:
Post a Comment