2021-04-06 מדינת ישראל נ' נתניהו: הליך ראוי? קיום חובת תום לב?

 מדינת ישראל נ' נתניהו: הליך ראוי? קיום חובת תום לב?

מזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים סירבה לרשום הבוקר (שני) בקשת עיון בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו. לפיכך, הוגשה לבית המשפט בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב ברישום הבקשה לעיון.

בסבבים קודמים:

א) מותב השופטים רבקה פלדמן-פרידמן, משה בר-עם ועודד שחם מנע את העיון בהחלטות בפתקית בהחלטה חסרת שחר, הקובעת כביכול שאין "חובת פרסום" ביחס ל"החלטות טכניות", שאינן "מהותיות"...

ב) החלטת השופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון  [רע"א 8338/20 ‏ערנות לזכויות האדם אל"מ נ' מדינת ישראל (התפרסם בנבו, ‏17.12.2020)] קובעת במשתמע, שבמקום המצאה ראויה של כתב בית דין תקף, "נשלח.. מסמך בלתי פורמלי" ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים, כביצוע כביכול של פסק דינו של גרוסקופף בתיק רע"א 4421/20 צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (התפרסם בנבו, (‏20.8.2020)].

הבקשה לעיון וכן הבקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב גם מבקשות המצאה ראויה כדין בתיק זה. הבקשות גם מציינות שעניין המצאה ראויה בנט-המשפט וחשיבותה להליך ראוי נידונו במפורט בפס’ 39-29 להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל אביב (31.05.2012), בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. 

 בניגוד לתיקים האחרים בהם מופיעים המבקשים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, בית המשפט המחוזי בירושלים מתעקש לפברק המצאות ולפברק כתבי בית דין. 

הבקשה לעיון עצמה מבקשת לעיין בכל ההחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, שניתנו בפרוטוקולי דיונים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו. הדרישה היא לקיום זכות העיון ביחס להחלטות מסוג זה בכלל. בדומה, בעקבות הדרישה הקודמת, שאושרה ע"י בית המשפט העליון -- לקיום זכות העיון ביחס ל"החלטות בפתקית" בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו -- הוחלו שינויים מתאימים בכלל התיקים במערכת נט-המשפט... 

זכות העיון, הזכות להגיש מסמכים בבית המשפט, המצאה ראויה, הזכות להליך ראוי - כולן זכויות "חוקתיות" -- חיוניות להתנהלות בתי משפט כשירים וישרים...

קראו בדפדפן:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/04/2021-04-06.html

להלן הבקשה להליך ראוי ולקיום חובת תום לב, שהוגשה בפקס אור ליום ג'.

Filed by fax to 02-6292521 on April 06, 2021

[Bilingual record – English below]

בבית המשפט המחוזי ירושלים

ת"פ 67104-01-20

בעניין:

1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

באמצעות ד”ר יוסף צרניק, מנהל מחקר וחבר ועד העמותה

ת"ד 33407, תל-אביב

דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

פקס: 077-3179186

מבקשי העיון

הצדדים בתיק:

1. מדינת ישראל

פרקליטות המדינה (אכיפה כלכלית)

דוא"ל: economic-enforcement-deputy@justice.gov.il

המאשימה

2. בנימין נתניהו

באמצעות עו"ד עמית חדד

דוא"ל: office@har.law

3. שאול אלוביץ'

באמצעות עו"ד ג'קי חן

דוא"ל: jack@cylaw.co.il

4. איריס אלוביץ'

כנ"ל

5. ארנון מוזס

באמצעות עו"ד נוית נגב

דוא"ל: main@snlawyers.co.il

הנאשמים

בקשה מטעם מבקשי העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב במימוש הגשת בקשת עיון מיום 05 לאפריל, 2021, ורישומה כדין בתיק זה

מוגשת בזאת בקשה מטעם מבקשי העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב במימוש הגשת בקשת עיון מיום 05 לאפריל, 2021, ורישומה כדין בתיק זה:

1. מבקשי העיון, שהגישו בקשות קודמות בתיק זה, ואף זכו בערעור נגד החלטת מותב השופטים בתיק זה [פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף ברע"א 4421/20 צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (התפרסם בנבו, (‏20.8.2020)], הגישו הבוקר, 05 לאפריל, 2021, במזכירות בית המשפט בקשה לעיון (מחמת הגבלת מס’ העמודים בפקס, רק עמ’ 2-1 מצורפים).

2. פקידת המזכירות, לה הוגשו הניירות, בדקה במערכת נט-המשפט, ואז, במקום לרשום את הבקשה, פנתה לממונה במזכירות. הממונה (רויטל?) הורתה שהבקשה לא תוקלד ולא תירשם בתיק, בטענה שהמערכת "לא עובדת". לפיכך, סירבו לספק "אישור על פתיחת בקשה" (קבלה ממוחשבת של הרישום, המפרטת את מספר הבקשה ואופן רישומה בנט-המשפט).

3. הממונה (רויטל?) הבטיחה ש"יעדכנו" אותי בדבר הרישום. בתגובה ביקשתי ש"העדכון" יתבצע ב"הודעת מזכירות" רשמית, המאשרת את הרישום, מספר בקשה ואופן רישומה, ושהודעת המזכירות תומצא לי בהמצאה ראויה באמצעות יישום ההמצאה בנט-המשפט.

4. יש לציין שבכל שאר התיקים בהם אני מופיע בבית המשפט המחוזי בירושלים, אני זוכה להמצאה ראויה בנט-המשפט, ועניין אי קיום המצאה ראויה בתיק זה עלה לדיון כבר בעבר. בהקשר לעניין זה, החלטתו של כב’ השופט עופר גרוסקופף קובעת במשתמע שבמקום המצאה ראויה של כתב בית דין תקף, “נשלח... מסמך בלתי פורמלי" ע"י בית המשפט בתיק זה, כביצוע כביכול של פסק דינו הנ"ל [רע"א 8338/20 ‏ערנות לזכויות האדם אל"מ נ' מדינת ישראל (התפרסם בנבו, ‏17.12.2020)].

5. גם הבקשה שהוגשה הבוקר בבית המשפט מציינת בסיפא במפורש את הבקשה להמצאה ראויה, ומציינת שעניין המצאה ראויה בנט-המשפט וחשיבותה להליך ראוי נידונו במפורט בפס’ 39-29 להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל אביב (31.05.2012), בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.

6. מן הדין ומן הצדק שבית המשפט ייעתר לבקשה זו.

06 באפריל, 2021

ד"ר יוסף צרניק, חבר וועד העמותה

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

 להלן הבקשה לעיון, שהוגשה במזכירות ביום ב' בבוקר.

[Bilingual record – English below]

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש

א) שם מלא: ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) Human Rights Alert NGO

באמצעות דר' יוסף צרניק, מנהל מחקר וחבר ועד העמותה

ב) מס' העמותה: 580654598

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

ה) פקס: 077-3179186

ו) דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

2. פרטי תיק בית המשפט

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון

            ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ בנימין נתניהו‬‬

ב) הצדדים בתיק

        התובעת:

        1. מדינת ישראל

        הנאשמים:

        1. בנימין נתניהו

        2. שאול אלוביץ’

        3. איריס אלוביץ’

        4. ארנון מוזס

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון

(    (1) רשימת כל ההחלטות שניתנו בפרוטוקולי דיונים בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין;

(2) כל ההחלטות שניתנו בפרוטוקולי דיונים בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו

א) אין צורך בהגשת בקשה לעיון למימוש זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין

(1) בקשה זאת מוגשת בעל כורחם של מבקשי העיון. תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אומרת:

"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".

יתרה מכך, פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (פורסם בנבו, ‫‪8.10.2009‬‬), מוסיף ומבהיר:

"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך:

"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."

חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין.” [קו תחתון הוסף – י’ צ’]

כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין.

(2) מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה על פי דין.

(3) לעומת זאת, ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק וההלכה הפסוקה כלשונם וכרוחם, ומונעים את גישת הציבור לכתבי החלטות, שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי – שלא כדין - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה.

מתוך נסיבות אלה עולה הצורך להגשת בקשת עיון זו בעל כורחם של מבקשי העיון.

ב) זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין אינה מבחינה בין סוגי החלטות כגון החלטות מובנות, החלטות בפתקית, החלטות בפרוטוקול

(4) בתיק זה נערכו דיונים ובהם התקבלו החלטות, שאינן גלויות לציבור במערכת נט-המשפט, והן נשוא בקשה זו.

(5) בקשה קודמת של המבקשים עסקה בהחלטות בפתקית בתיק זה, שגם הן הוסתרו מעין הציבור. פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף בתיק רע"א 4421/20 צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ קובע שזכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין כולל גם את ההחלטות בפתקית. בדומה, יש להחיל את החיקוק לטענת המבקשים גם על החלטות שניתנו בפרוטוקולים.

(6) בתיקים אחרים, השיטה על פיה החלטות בפרוטוקולים מוסתרות מעין הציבור גם אפשרה לשופטים להסתיר מעין הציבור החלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין, ע"י הכתרתם כ"פרוטוקול".

ג) זכות העיון, פומביות הדיון, ואמון הציבור בבתי המשפט

(7) פסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים מרחיב, מכריז ומנמק שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון, והיא ערובה מרכזית לכשירותו וישרתו של בית המשפט ואמון הציבור בבית המשפט:

“עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”

(8) תיק זה הוא בעל חשיבות היסטורית ויש בו עניין ציבורי מהמעלה הראשונה. אין צורך להרחיב בעניין הסערה הציבורית האופפת את התיק. לפיכך, התנהלות תקינה וכשירה של בית המשפט בתיק זה גם חיונית על מנת לאשש את אמון הציבור בהתנהלות תיק זה בפרט, ובבתי המשפט בכלל.

ד) שיקולים טכניים ותקציביים אינם ראויים בעניין זה, ואינם הצדקה לשלילת זכויות חוקתיות

(9) העיון המבוקש ניתן לביצוע בהשקעה מועטה של כוח אדם ע"י העתקה וצילום של החלקים המתאימים בפרוטוקולים בצורה ידנית, ע"י השחרת הפרוטוקולים מחוץ להחלטות, או בכל דרך ידנית אחרת.

(10) העיון המבוקש ניתן לביצוע גם בצורה ממוחשבת בקלות יתירה, שכן ההחלטות השונות בפרוטוקולים מסומנות כבר היום ברשימת ההחלטות במערכת נט-המשפט, הנגישה לבית המשפט ולצדדים בתיק, אך מוסתרת מהציבור.

(11) יתרה מכך, כפי שפסק בג"ץ בעבר, שיקולים תקציביים אינם יכולים לשמש עילה בעלת משקל גדול לשלילת זכויות חוקתיות. כדברי השופט מצא בבג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) פס’ 19, עמ' 113 (1995):

"על כל פנים, כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות יסוד – וכזה הוא המקרה שלפנינו – משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול. שכן:

"הרטוריקה של זכויות אדם צריכה להיות מכוסה במציאות המעמידה זכויות אלו בראש סולם העדיפויות הלאומי. הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית" (ברק, בספרו הנ"ל, כרך ג, פרשנות חוקתית (נבו, תשנ"ד) 528).”

(12) טיעוני הצדדים בתיק זה בדבר קשיים טכניים במימוש זכות העיון בהחלטות בפתקית גם נדחו בפסק דינו הנ"ל של כב’ השופט גרוסקופף.

(13) לאור כל האמור לעיל, מן הדין ומן הצדק שבית המשפט ייעתר לבקשה זו.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף)

אין למבקשים כל קשר ישיר או עקיף לעניינים שבבסיסו של תיק בית משפט זה. הקשר של המבקשים לתיק זה נוגע אך ורק למימוש זכות העיון ופומביות הדיון.

המבקשים עוסקים במחקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות ופעולות סייבר ממשלתיות, והשלכותיהן בתחום זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתו של המייצג בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי ה-NGO, ושהמייצג היה מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל, 2010, 2015 – על ארה”ב) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].

דו"ח ה-NGO על ישראל נכלל בדו"ח הסופי של האו"ם בבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018, וסוכם כך:

“24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.”

בשנת 2020 התבקשו המבקשים ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב לתרום גם דו"ח אודות מערכת המשפט של מדינת ישראל לצורך הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה אודות זכויות האדם במדינת ישראל.

מאמרים אקדמיים של המייצג בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).

עבודותיו של המייצג גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת", ובוויקיפדיה באנגלית: [¹]

"כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.”

5. המצאה ראויה

מבקשי העיון ימציאו בקשה זו לצדדים לאחר קבלתה לרישום בבית המשפט.

המייצג, ד"ר יוסף צרניק, הוא משתמש רשום בנט-המשפט. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את החלטותיו בעניין זה כראוי, באמצעות יישום ההמצאה במערכת נט-המשפט, לכתובת המייל <joseph.zernik@hra-ngo.org >.

לעניין המצאה ראויה בנט-המשפט וחשיבותה, ראו גם פס’ 39-29 להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל אביב (31.05.2012), בפרשת השופטת ורדה אלשייך.

05 באפריל, 2021

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

1Wikipedia – Data Mining

Applications: Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights