Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Tuesday, April 28, 2020

2020-04-28 תלונה נגד הסנגוריה הציבורית בגין שיבוש מהלכי משפט,מרמה, גניבת כספי ציבור מתוך הופעת באי כוח בכזב בהליכי מעצרים

תלונה נגד הסנגוריה הציבורית בגין שיבוש מהלכי משפט, מרמה, גנבת כספי ציבור מתוך הופעת באי כוח בכזב בהליכי מעצרים
תלונה הוגשה היום למ"מ מבקרת הפנים של משרד המשפטים ומ"מ המנכ"לית (המערכת משופעת היום במ"מ) נגד הסנגור הארצי יואב ספיר והסנגורים המחוזיים מרכז - דורית נחמני אלבק, ות"א - אלקנה לייסט. התלונה נובעת מאירועים חוזרים של הופעתם שלא כדין של עורכי דין בהליכי מעצרים, כבאי-כוח עצירים כביכול מטעם הסנגוריה הציבורית, למרות סירובם של העצירים לייצוג ע"י הסנגוריה הציבורית. על מרמה לכאורה זאת גם מתוגמלים הסנגורים הציבוריים, ככל הנראה 654 ש"ח לפעימה. ופנקסי הסנגורים הציבוריים של מחוזות מרכז ות"א (מסמכים פומביים על פי דין) אינם מתפרסמים באתר משרד המשפטים, בניגוד לפנקסי הסנגורים הציבוריים של מחוזות אחרים...  יש לציין שהתנהלות הסנגוריה הציבורית, המתועדת בתלונה, התרחשה בקשר לפעולות משטרה שלא כדין, בניסיון לדכא את חופש הביטוי וחופש המחאה.  נציב תלונות הציבור על השופטים תיעד כבר בעבר "תקלה מערכתית" בהליכי מתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה בביהמ"ש שלום ת"א: כל השופטים ניהלו במשך שנים הליכים מפוברקים ללא תיקי בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי.  נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות הכריז לאחרונה, שהתביעה המשטרתית משקרת בהליכי מעצרים בבתי המשפט כל יום... בהליכי מעצר אחד בפני השופטת ענת יהב בבית המשפט השלום ת"א, תועדו לאחרונה פברוקים, שיבושים ו/או מעשי מרמה לכאורה של המשטרה, שב"ס, השופטת, והסנגוריה הציבורית... בתי המשפט הם מוקד להפרת זכויות האדם במדינת ישראל...
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/04/2020-04-28.html
תמונות. מפברקים גם בסנגוריה הציבורית: אלקנה לייסט, יואב ספיר, דורית נחמני-אלבק
---

תמונות.  תשובתה מיום 30 לאוקטובר, 2019 של הסנגורית המחוזית, מחוז מרכז, דורית נחמני אלבק, מטרידה במיוחד. תשובתה של עו"ד דורית נחמני אלבק מפרטת את האסמכתאות בחוק, המבהירות את דרך התקשרות עציר עם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית – אם, ורק אם העציר מעוניין בכך (פסקה 2 למכתבה).  ולמרות שברור שבתלונה שבנידון העציר לא היה מעוניין בייצוג כלשהו, כל שכן בייצוג שנכפה עליו ע"י הסנגוריה הציבורית, הסנגורית המחוזית דורית נחמני אלבק מגיעה בסיכום מכתבה למסקנה, ש"לא נפל כל פגם בהתנהלותה של הסנגוריה הציבורית, או של הסנגור הציבורי שנשלח לייצגך…" 
יש לראות את מכתבה של הסנגורית המחוזית דורית נחמני אלבק כשקרי ומטעה. 
בנוסף, מכתבה זה של עו"ד דורית נחמני אלבק אינו מציין את מספר תיק בית המשפט בו מדובר, ואינו נושא כל מספר אסמכתא, כנדרש בתכתובת ממשלתית רשמית. קרוב לוודאי שמכתב זה הוא תכתובת "בלתי פורמלית, שמחוץ לרישום" - “פברוק" ותו לאו. 
נוהג נפסד זה – של הנפקת תכתובות מפוברקות תועד גם בתגובות הסנגוריה הציבורית על פניות ותלונות קודמות, כולל בפרט משרדו של הסנגור הארצי יואב ספיר.
--- 
תל-אביב, 28 לאפריל - להלן העתק תלונה, שהוגשה היום למ"מ מבקרת הפנים של משרד המשפטים ומ"מ המנכ"לית נגד הסנגור הארצי יואב ספיר והסנגורים המחוזיים מרכז - דורית נחמני אלבק, ות"א - אלקנה לייסט. 
Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ
‫[Bilingual record, English follows the Hebrew‬‬]
28 לאפריל, 2020
מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד סיגל יעקובי
בדוא"ל: mancal@justice 
מ"מ מנהלת האגף לביקורת פנימית ותלונות הציבור רו"ח טלי צ’רני
בדוא"ל: pniyot.tzibur@justice 
הנידון: תלונה בגין תקלה מערכתית בסנגוריה הציבורית, העולה על פי החשש לכדי שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244 לחוק העונשין), קבלת דבר במרמה (סעיף 415 לחוק העונשין), וגניבה בידי עובד ציבור (סעיף 390 לחוק העונשין)
הרינו מבקשים את החלטתכם בתוך 45 יום על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
לכבוד מ"מ מנכל משרד המשפטים עו"ד סיגל יעקובי, ומנהלת האגף לביקורת פנימית ותלונות הציבור רו”ח טלי צ’רני,
הרינו מגישים בזאת תלונה נגד הסנגוריה הציבורית בכלל, ונגד הסנגור הארצי יואב ספיר והסנגורית המחוזית מחוז מרכז דורית נחמני-אלבק בפרט, בעניין הופעתם שלא כדין של עורכי דין בהליכי מעצרים כבאי-כוח עצירים כביכול מטעם הסנגוריה הציבורית, הן במחוז ת"א והן במחוז מרכז. יש לציין שהתנהלות הסנגוריה הציבורית, המתועדת להלן, התרחשה בקשר לפעולות משטרה שלא כדין, בניסיון לדכא את חופש הביטוי וחופש המחאה.
I. המתלונן
דר’ יוסף צרניק עוסק במחקר תחת ארגון לא ממשלתי לזכויות האדם – Human Rights Alert NGO. ה-NGO עוסק בניטור רשויות החוק והמשפט בישראל, והפרות של זכויות האדם ע"י רשויות אלה.  דו"ח ה-NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל בשנת 2018 נכלל בדו"ח הסופי של המועצה, לאחר בדיקה ע"י הצוות המקצועי, וסוכם כך: 
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
כבר הדו"ח הנ"ל לשנת 2018 כלל פרק על התנהלות הסנגוריה הציבורית, בפרט בפרשת רומן זדורוב ובפרשת רפי רותם.
II. הנילונים
הנילונים בתלונה דנן הם הסנגוריה הציבורית בכלל, והסנגורים המחוזיים מחוז מרכז דורית נחמני-אלבק, ומחוז ת"א אלקנה לייסט בפרט.
III. מהות התלונה
המעשים שבבסיס תלונה זאת נובעים מהופעתם שלא כדין של עורכי דין בהליכי מעצרים כבאי-כוח כביכול של עצירים מטעם הסנגוריה הציבורית. 
התנהלות זאת עולה על פי החשש עד כדי שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244 לחוק העונשין התשל"ז-1977), קבלת דבר במרמה (סעיף 415 לחוק העונשין), וגניבה בידי עובד ציבור (סעיף 390 לחוק העונשין). שכן - עורכי דין אלה גם מקוששים קרוב לוודאי כספים ניכרים מקופת הציבור על הופעות שקר אלה.
לעניין זה יש לציין, שפנקסי הסנגורים הציבוריים של מחוז ת"א ומחוז מרכז אינם מופיעים בין הפנקסים המתפרסמים באתר מאגרי מידע של משרד המשפטים, בניגוד לפנקסי הסנגורים הציבורים של מחוזות אחרים. [1] 
בנוסף, הסנגור הציבורי המחוזי (אז "בפועל") ת"א אלקנה לייסט מנע בפועל את העיון בפנקס הסנגורים הציבוריים שלא כדין.
IV. המעשים שבבסיס התלונה
א) מ"י 36318-08-19 מ"י נ קלאס ואח’ ‬בבית המשפט השלום ראשון לציון
לעניין זה ראו במצורף:
(1) פנייתי מיום 10 לספטמבר, 2019 לסנגור הארצי יואב ספיר ולסנגורית המחוזית, מחוז מרכז, דורית נחמני אלבק (נספח א’), וכן
(2) תשובתה מיום 30 לאוקטובר, 2019 של הסנגורית המחוזית, מחוז מרכז, דורית נחמני אלבק (נספח ב’).
באירוע בו מדובר, העצור לא ביקש כלל להיוועץ בסנגור, נהפוך הוא, העציר סירב להיוועץ בסנגור כלשהו. למרות זאת, עו"ד אחמד יאסין נקרא כסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית להיפגש עם העציר. העציר עמד בסירובו להיוועץ בו.  למרות זאת, עו"ד אחמד יאסין הופיע אח"כ במרמה בבית המשפט כבא כוחו של העציר כביכול, ואף הכפיש את העציר על סירובו לשתף פעולה כביכול – במקום שאין נדרש שיתוף פעולה כלל.  קרוב לוודאי שעו"ד אחמד יאסין גם גבה כספים מקופת המדינה על ייצוג כוזב זה – ככל הנראה 654 ש”ח. [2] 
זאת ועוד – חשש ברור עולה במקרה זה שעו"ד יאסין גם ניהל תקשורת עם השופטת מחוץ להליך השיפוטי. תקשורת של עורכי דין ובעלי עניין עם שופטים בעניין הליכים התלויים ועומדים בבית המשפט מוכרת ברחבי העולם כסממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. במדינת ישראל, לעומת זאת, תקשורת בין בעלי עניין לבין שופטים מחוץ להליך השיפוטי תועדה שוב ושוב, והמעורבים מעולם לא הועמדו לדין כראוי.
תשובתה מיום 30 לאוקטובר, 2019 של הסנגורית המחוזית, מחוז מרכז, דורית נחמני אלבק מטרידה במיוחד. תשובתה של עו"ד דורית נחמני אלבק מפרטת את האסמכתאות המשפטיות, המבהירות את דרך התקשרות עציר עם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית – אם, ורק אם העציר מעוניין בכך (פסקה 2 למכתבה).  ולמרות שברור שבתלונה שבנידון העציר לא היה מעוניין בייצוג כלשהו, כל שכן בייצוג שנכפה עליו ע"י הסנגוריה הציבורית, הסנגורית המחוזית דורית נחמני אלבק מגיעה בסיכום מכתבה למסקנה, ש"לא נפל כל פגם בהתנהלותה של הסנגוריה הציבורית, או של הסנגור הציבורי שנשלח לייצגך…" 
יש לראות את מכתבה של הסנגורית המחוזית דורית נחמני אלבק כשקרי ומטעה. 
בנוסף, מכתבה זה של עו"ד דורית נחמני אלבק אינו מציין את מספר תיק בית המשפט בו מדובר, ואינו נושא כל מספר אסמכתא, כנדרש בתכתובת ממשלתית רשמית. קרוב לוודאי שמכתב זה הוא תכתובת "בלתי פורמלית, שמחוץ לרישום" - “פברוק" ותו לאו. 
נוהג נפסד זה – של הנפקת תכתובות מפוברקות תועד גם בתגובות הסנגוריה הציבורית על פניות ותלונות קודמות, כולל בפרט משרדו של הסנגור הארצי יואב ספיר.
ב) מ"י 11235-02-20 מ"י נ צרניק בבית המשפט השלום ת"א
לעניין זה ראו במצורף:
(1) בקשה מס’ 6 מיום 11 לפברואר, 2020 – לתיקון פרוטוקול (נספח ג’);
(2) החלטה על בקשה מס’ 6 מיום 12 לפברואר 2020 – לתיקון פרוטוקול (נספח ד’);
(3) בקשה מס’ 8 מיום 20 לפברואר 2020 – בקשה חוזרת לתיקון פרוטוקול (נספח ה’);
(4) החלטה על בקשה מס’ 8 מיום 24 לפברואר 2020 -  בקשה חוזרת לתיקון פרוטוקול (נספח ו’).
במקרה זה הופיע עו"ד וטורי בנסיבות דומות בבית המשפט השלום ת"א. קודם לכן הופיע בתחנת המשטרה מבלי שהתבקש ע"י העצור. נהפוך הוא – העציר הבהיר למשטרה שאינו מעוניין בייצוג כלל.  בתחנת המשטרה ניסה עו"ד וטורי לשכנע את העציר להיוועץ בו.  
יש להדגיש, כי על פי התנהלותו של עו"ד וטורי בתחנת המשטרה בעניינה של "חשודה" אחרת באותו אירוע, מטרת הזמנתו ע"י המשטרה הייתה כנראה לשכנע את העצירים לחתום על ערבויות והתחייבויות, שהמשטרה ניסתה לסחוט מהעצירים שלא כדין...
גם לאחר שהעציר סירב להיוועץ בעו"ד וטורי בתחנת המשטרה, המשיך עו"ד וטורי את התנהלותו זאת, והופיע ונרשם בכזב בבית המשפט כבא-כוח של העציר.
רק לאחר בקשות חוזרות לתיקון פרוטוקול, הסכימה לבסוף השופטת ענת יהב להודות במעשים – הופעתו של עו"ד וטורי בכזב כבא-כוחו של "החשוד" – ולמחוק מהפרוטוקול את רישומו של עו"ד וטורי כבא-כוחו של "החשוד".  לפיכך, נותר עו"ד וטורי כמי שהופיע ללא כל סמכות, ועל פי החשש - שיבש מהלכי משפט. קרוב לוודאי שגם קושש כתגמול עבור מרמה לכאורה זאת כספים מקופת הציבור – ככל הנראה 654 ש”ח.
V. בקשה לפעולות מתקנות
לפיכך, הרינו מבקשים, שהתלונה דנן תירשם כתלונה , כראוי, שתשלחו את תשובתכם, במכתב החלטה עשוי כדין בתלונה דנן, תוך שמירה מוקפדת על הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, ושתפעלו לתיקון העניינים שבתלונה:
א) שתחדדו עם הסנגור הארצי והסנגורים המחוזיים את חובתם לקיים את הוראות החוק המתאימות בעניין ייצוג עצירים ע”י הסנגוריה הציבורית;
ב) שתפעלו לגבות מעורכי הדין יאסין ווטורי כספים שקיבלו קרוב לוודאי מקופת המדינה שלא כדין, העולים על פי החשש עד כדי קבלת דבר במרמה וגניבה בידי עובד ציבור;
ג) שתחדדו עם הסנגור הארצי והסנגורים המחוזיים את חובתם לפקח ולוודא שעורכי דין המופיעים מטעמם בבתי המשפט לא ינהלו תקשורת עם שופטים מחוץ להליך המשפטי;
ד) שתפעלו לפרסום פנקסי הסנגורים הציבוריים של מחוז ת"א ומחוז מרכז באתר משרד המשפטים כפי שנעשה ביחס לפנקסי הסנגורים הציבוריים במחוזות האחרים;
ה) שתחדדו עם הסנגוריה הציבורית בכלל, והסנגורית המחוזית, מחוז מרכז, דורית נחמני אלבק את  חובתם להימנע מהנפקת תכתובת ממשלתית מפוברקת בתשובה על פניות הציבור, וכן
ו) שתפעלו בכל דרך נוספת, משמעתית או משפטית כנדרש וכראוי בעניינים אלה.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
‪Human Rights Alert NGO 


Sunday, April 26, 2020

2020-04-26 "מהפכה חוקתית"? "חירות האדם"? עתירת חופש המידע מעלה שאלות ביחס לישרת הליכי כליאה בישראל

"מהפכה חוקתית"? "חירות האדם"? עתירת חופש המידע מעלה שאלות ביחס לישרת הליכי כליאה בישראל
עת"מ 31020-04-20 צרניק נ מ"מ ניצב שב"ס ואח' הוגשה היום בביהמ"ש המחוזי מרכז. [1] העתירה טוענת לכשל בקיום הוראות חוק חופש המידע בשב"ס, וברקע - אי קיום הוראות החוק בהליכי קבלת אדם לכליאה ושחרורו ממנה ע"י שב"ס בצוותא חדא עם שופטת שלום ת"א ענת יהב ומשטרת ת"א - במטרה לשלול את חופש הביטוי וחופש ההפגנה. הליכי כליאה מוכרים כבר מאות שנים כעניינים יסודיים בזכויות האדם.  חשיבות ניטור הליכים אלה ע"י ארגוני חברה אזרחית גדלה עוד יותר במצב של משטר אוטוריטטיבי. "תקלות מערכתיות" בניהול הליכי מתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה בביהמ"ש שלום ת"א, תועדו כבר בעבר בהחלטות נציבות תלונות הציבור על השופטים. [3] ומרמה שגרתית של התביעה המשטרתית בהליכי מעצרים הוכרזה ע"י נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. [4] המצב בכללותו מעלה ספקות ביחס לטענות החוזרות של נשיאת בית המשפט העליון, שהשופטים הם אלה שמגנים על זכויות האדם של הא/נשים במדינת ישראל...  
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/04/2020-04-26.html
קישורים:
[1] עת"מ 31020-04-20 צרניק נ מ"מ ניצב שב"ס ואח'
[2] כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר | בועז סנג'רו
[3]  תמצית החלטה 341/17/שלום ת"א - על תקלה מערכתית שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר והצורך ליתן הדרכה מתאימה לשופטים הדנים בבקשות אלה 
[4] נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

  
  
תמונות.  "שופטים לא מעל לחוק!" - משמרת מחאה שבועית מתקיימת כבר מספר חודשים מול בית המשפט בוויצמן 1. דורשים בין השאר החלטה של הפרקליטות בעניין כתבי האישום, על פי המלצת המשטרה, בפרשת "מין תמורת מינוי"...  העותר נעצר במהלך המחאה החוקית והוחזק יומיים בבידוד.  תשובת חופש המידע לכאורה של שב"ס, משובשת כפי שהיא, ועיון בתיק בית המשפט, העלו חששות לפברוק הליכי מעצר בצוותא חדא ע"י השופטת ענת יהב, המשטרה, ושב"ס... 
 
א) "אסמכתא לכליאת בגיר - דו"ח קצין ממונה" מיום 04 לפברואר, 2020 - כפי שהתברר בדיעבד מתשובת חופש המידע כביכול של שב"ס, המעצר החל ב"אסמכתא לכליאת בגיר - דו"ח קצין ממונה" - מסמך שאין עליו ציון שמו של "הקצין הממונה" ואין מופיעה עליו חתימתו. 
ב) "פקודת שחרור" מיום 06 לפברואר, 2020, בתיק מ"י 11235-02-20 מ"י נ צרניק  שהתנהל ע"י השופטת ענת יהב, ביהמ"ש השלום ת"א - כפי שהתברר בדיעבד מעיון בתיק בנט-המשפט, המעצר הסתיים במסמך שנרשם כרשימת הכתבים כ"פקודת שחרור", אבל תחתיו נמצא נייר, האומר "נסרק בטעות". עצם העובדה שאפשר לבצע פעולות כאלה בנט-המשפט, ולהנפיק על נייר כזה "אישור" כביכול (החותמת הסגולה) רק מספק אישור נוסף לחוסר הישרה וחוסר התקפות של המערכת.
תמונות.  המעצר בימים 04-06 לפברואר, 2020, התחיל במהלך מחאה חוקית מול בית המשפט בויצמן 1, תל-אביב. על פי הודעת שב"ס לפרוטוקול  - "החשוד" הוחזק במשך יומיים בבידוד כי "סירב לחתום" על הסכמה ל"הרחקה" מבית המשפט בויצמן 1. 
תמונות. שיבוש הליכי חופש המידע בשב"ס ושיבוש הליכי קבלה ושחרור מכליאה תועדו כבר בעבר.  תשובת חופש המידע בכיכול, שנשלחה לעותר ע"י שב"ס ביום 06 לינואר, 2016, על בקשת חופש המידע, שהוגשה כדין ביום 15 למרץ, 2015, אומרת: "לכבוד ד"ר יוסף צרניק, שלום רב, בהמשך לפנייתך הננו להביא לידיעתך כי אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט – מקור בלבד!  באשר לממונה חופש המידע – קיים גורם קבוע בלשכה המשפטית של שב"ס הממונה על חוק חופש המידע. לידיעתך. בברכה, אתי גובר, ר/כ, רכזת תלונות ופניות הציבור, שב"ס"
--- 
תל-אביב, 26 לאפריל -- מתוך עתירת חופש המידע שהוגשה היום - עת"מ 31020-04-20 צרניק נ מ"מ ניצב שב"ס ואח':
6. ביום 01 למרץ, 2020, התקבלה ע"י העותר תמסורת פקס בת 12 עמודים (נספח ע/3), ללא מכתב מלווה, ללא ציון שם השולח וסמכותו, ללא ציון שם הנמען, ללא מספר אסמכתה, ללא מספר בקשת חופש המידע, ללא ציון שם הנמען, ללא ציון הנידון, ללא כל התייחסות לבקשת חופש המידע ככזאת, וללא חתימת השולח. יתרה מזאת – המסמכים שנכללו בתמסורת זו חלקם בלתי קריאים. בתמסורת זו גם נחזו כחסרים חלק מן המסמכים המבוקשים בבקשת חופש המידע.
7. ביום 02 למרץ, 2020, שלח העותר למשיבים 1 ו-3 התראה ראשונה לפני נקיטת צעדים משפטיים (נספח ע/4).
...
9. בהמשך אותו יום, 04 למרץ, 2020, שלח העותר למשיבים 1 ו-3 התראה שנייה לפני נקיטת צעדים משפטיים (נספח ע/6).
10. בהמשך אותו יום,  04 למרץ, 2020, התקבלה ע"י העותר תמסורת דוא"ל מאת עו"ד אילנה איבגי, יועמ"ש חופש המידע (נספח ע/7).  תמסורת זאת אומרת:
מבדיקה שערכתי, נמסר לי כי המידע המבוקש על ידך נשלח אליך כמבוקש.
פנייתך טופלה על ידי ענף רישום במח' האסיר, ע"י קצינת רישום חופית הירש, המכותבת למייל זה.
כלומר, גם לאחר התראה שנייה, על משלוח תמסורת ללא מכתב מלווה המספק אותנטיקציה של הליך בקשת חופש המידע, כל שהעותר זכה לו בתשובה, הוא עדות מפי השמועה של עו”ד, שהיא "יועמ”ש חופש המידע”, כי "המידע המבוקש על ידך נשלח אליך כמבוקש".
...
16. בקשת חופש המידע הופנתה כדין לממונה על פי חוק חופש המידע בשב"ס, המשיבה 3. לעומת זאת, התשובה המרכזית כביכול, מיום 01 למרץ, 2020 (נספח ע/3), והתשובה המשלימה כביכול, מיום  04 למרץ, 2020 (נספח ע/5) ניתנו ללא ציון שם העונה וסמכותו כלל, ותכתובות משלימות נוספות ניתנו ע"י עו"ד אילנה איבגי - יועמ"ש חופש המידע (נספח ע/7), וע"י רס"ר חופית הירש - ק. רישום, ענף רישום וניהול אסירים (נספח ע/9). כלומר, בין כל התמסורות, שנשלחו לעותר ע"י המשיב 2  - שב"ס, אין אף תמסורת אחת מבעלת הסמכות המתאימה, אליה הופנתה בקשת חופש המידע – הממונה על פי חוק חופש המידע בשב”ס, סג"ד ד"ר קתרין בן צבי בונן, המשיבה 3. 
17. חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, סעיף 3, אומר:
3. ראש רשות ציבורית ימנה, מקרב עובדי הרשות, ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור, על טיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות חוק זה.
על פי המידע באתר שב"ס, [1] המשיבה 3 היא הממונה על פי חוק חופש המידע בשב"ס. כמו כן התמסורות, שהתקבלו ע"י העותר (נספחים ע/3, ע/5), תשובות חופש המידע כביכול, אינן מציינות כלל, ששולחיהן הבלתי מזוהים הוסמכו לספק תשובות חופש המידע, וכן אינן מציינות, שהן מספקות תשובות חופש המידע.
החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, סעיף 2(א), אומר:
2.(א)  נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב…
לפיכך, לטענת העותר, המשיבה 3 – הממונה על פי חוק חופש המידע בשב”ס, שהתבקשה בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לה על פי דין, היא שהייתה חייבת להחליט בבקשה ולהשיב לעותר.  היא זו שהייתה חייבת להחליט אילו מסמכים לספק לעותר וכיצד לספק אותם, וכן היא זו שהייתה חייבת לענות בכתב על בקשת חופש המידע. לפיכך, לטענת העותר, תשובות ע"י שולחים בלתי מזוהים, או תשובות ע"י אחרים, שאינם הממונה על פי חוק חופש המידע, הן תשובות חסרות סמכות וחסרות תוקף לעניין בקשות חוק חופש המידע. 
18. כחלק מעבודת המחקר של העותר, הגיש בעשור האחרון עשרות רבות של בקשות חופש המידע לרשויות ציבוריות שונות.  לטענת העותר, התנהלות שב"ס בעניין בקשת חופש המידע שבנידון משובשת וחריגה. לשם השוואה, מובאים לדוגמה המכתבים המלווים שקיבל העותר עם תשובות חופש המידע מטעם הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, וועדת הבחירות המרכזית (נספחים ע/10-ע/12). כולם נשלחו בחתימת ממוני חופש המידע ברשויות התואמות, וצורתם האחידה מדגימה עד כמה משובשת צורתה של תשובת חופש המידע כביכול של שב"ס במקרה דנן.
...
21. העותר עוסק כבר מספר שנים בחקר הליכי קבלה לכליאה או למשמורת במדינת ישראל. כבר הדו"ח שהוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע”י מועצת זכויות האדם של האו”ם בשנת 2013, כלל סקירה נרחבת ותיעוד של שיבושים בהליכי קבלה למשמורת בבתי הדין למוחזקי משמורת ומתקני מוחזקי המשמורת. הדו"ח שהוגש לבדיקה התקופתית בשנת 2018, כלל סקירה ותיעוד של שיבושים בהליכי קבלה לכליאה ע"י שב"ס.  
במסגרת מחקר זה, הגיש העותר ביום 15 למרץ, 2015, בקשת חופש המידע לשב”ס, ושילם אגרה כדין. בקשה זו ביקשה מסמכים המתעדים הליכי קבלה לכליאה ומגדירים את האסמכתאות החוקיות לקבלה לכליאה לאחר הנהגת מערכת נט-המשפט והתיקים האלקטרוניים בבתי המשפט המחוזיים והשלום. כמו כן, ביקשה הבקשה תיעוד של מינוי כדין של ממונה חופש המידע בשב"ס.
תשובת חופש המידע כביכול התקבלה בדוא"ל ביום 06 לינואר, 2016, (כמעט 10 חדשים לאחר הגשת הבקשה), ותמונתה להלן (תמונה 1):   
תמונה 1. תשובת חופש המידע בכיכול, שנשלחה לעותר ע"י שב"ס ביום 06 לינואר, 2016, על בקשת חופש המידע, שהוגשה כדין ביום 15 למרץ, 2015: "לכבוד ד"ר יוסף צרניק, שלום רב, בהמשך לפנייתך הננו להביא לידיעתך כי אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט – מקור בלבד!  באשר לממונה חופש המידע – קיים גורם קבוע בלשכה המשפטית של שב"ס הממונה על חוק חופש המידע. לידיעתך. בברכה, אתי גובר, ר/כ, רכזת תלונות ופניות הציבור, שב"ס"
--- 
לטענת העותר, התמסורת שנשלחה ע"י שב"ס ביום 06 לינואר, 2016, כתשובת חופש המידע כביכול, הייתה חסרת תוקף וחסרת סמכות בעליל, והמידע שנמסר בה היה שקרי ומטעה.

Saturday, April 18, 2020

2020-04-19 אירוע טרור של מתנחלים "מאזור יצהר" - תלונה הוגשה לנתצ"ש בעניין צו איסור פרסום מפוברק של השופטת מאיה אב-גנים

אירוע טרור של מתנחלים "מאזור יצהר" נגד פלסטינים  - תלונה הוגשה לנציב תלונות הציבור על השופטים בעניין צו איסור פרסום מפוברק של השופטת מאיה אב-גנים
באמצע השבוע החולף התבשרנו על חשד לאירוע טרור של מתנחלים יהודיים נגד פלסטינים במתקן בידוד במצוקי דרגות. יומיים אח"כ התפרסם בתקשורת "צו איסור פרסום" של שופטת השלום י-ם מאיה אב-גנים.  "צו איסור פרסום" זה נחזה על פניו כמסמך מפוברק... נציב תלונות הציבור על השופטים מצא בעבר "תקלה מערכתית" דומה ביחס לצווי מעצר, חיפוש ותפיסה: כל שופטי בית המשפט השלום ת"א שיבשו במשך שנים הליכים למתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה בצוותא חדא עם משטרת ישראל...  ניהלו הליכים ללא תיקי בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי.  תלונה הוגשה היום לנציב תלונות הציבור בבקשה לבדוק האם קיימת "תקלה מערכתית" דומה בהליכים למתן צווי איסור פרסום.
יחד עם זאת, צריך לזכור שגם נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם אינו טומן ידו בצלחת בכל הנוגע לפברוקים... אוסף מסמכים מנציבות תלונות הציבור על השופטים מדגים שהנציבות הקימה שני מסלולים מקבילים לבירור התלונות: המסלול החוקי, והמסלול המפוברק...

  
תמונות. האם השופטת מאיה אב-גנים פברקה הליך מתן צו איסור פרסום? והאם נציב תלונות הציבור על השופטים יפברק הליך תלונה בעניין זה?  ניסיון העבר מעלה חשש שהתשובה היא כן וכן.
---
תל-אביב, 19 לאפריל --  השב"כ וצה"ל מתקשים משום מה לשמור על רגיעה בשטחים בימים טרופים אלה...

 על פי דיווחי התקשורת, בתחילת השבוע ברחו מתנחלים שובבים ממשמורת צה"ל במתקן במצוקי דרגות, וביצעו  שורה של מעשי קונדס: פוגרום קטן בפלסטינים... גנבה והשחתה של ציוד צה"לי...  
לא ברור אם זרועות הביטחון, כולל השב"כ, מחפשות אחריהם, או עושות את עצמן מחפשות אחריהם...
התרופה: צו איסור פרסום מפוברק?
בתגובה לאירוע הטרור במתקן מצוקי דרגות, התפרסם מסמך, האמור להיחזות כ"צו איסור פרסום" מאת שופטת השלום י-ם מאיה אב-גנים ויינשטיין.  כרגיל, המסמך אינו נושא מספר תיק בית המשפט, ואינו מאושר כדין.  יש לראות מסמך זה כפברוק/שיבוש/מרמה, שהם גם הפרה בוטה של זכויות האדם הבסיסיות.
פברוקים מסוג זה בדיוק תועדו גם בניהול הליכים להוצאת צווי מעצר, חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א.  שם נאלץ בסופו של דבר נציב תלונות הציבור על השופטים, לאחר סדרת תלונות, להוציא החלטה, שהודתה ב"תקלה מערכתית": כל שופטי השלום ת"א  ניהלו הליכים משובשים במתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה, במשך שנים, בצוותא חדא עם המשטרה, ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי...  או במלים אחרות - פברקו הליכי מעצר, חיפוש ותפיסה בסיטונאות... 
המצב, בו השופטים מפברקים בסיטונאות צווי מעצר חיפוש ותפיסה וצווי איסור פרסום, עומד כמובן בסתירה גמורה למסע ההתעוררות שמנהלת אסתר חיות בעזרת יחצנים. עפ"י אסתר חיות, השופטים הם אלה שמגנים על זכויות האדם של הא/נשים במדינת ישראל.  לעומת זאת, העובדות בשטח מראות, שהשופטים בישראל הם גורם מרכזי בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של הא/נשים בישראל.
תלונה הוגשה היום לנציב תלונות הציבור על השופטים בעניין חשש לשיבוש צו איסור הפרסום של השופטת מאיה אב-גנים, ול"תקלה מערכתית" בהליכי מתן צווי איסור פרסום...
יחד עם זאת, נשלחה גם בקשה לשר המשפטים אמיר אוחנה, לסייע בבירור התלונה כדין במשרד הנציבות.  בשנים האחרונות הודגמו שוב ושוב פברוקים בבירור התלונות במשרד הנציבות, ע"י הקמת שני מסלולים מקבילים: [1]
מסלול א’ - המסלול החוקי: התלונות נענות בהחלטות בחתימת הנציב כדין, והעתקיהן נשלחים לשר המשפטים כדין. 
מסלול ב’- המסלול המפוברק: התלונות נענות בהחלטות מפוברקות, בחתימת אחרים, שלא כדין, והעתקיהן אינם נשלחים לשר המשפטים, שלא כדין. 
דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם התמקד בתיעוד פברוקים/שיבושים/זיופים בכתבים חוקיים ומשפטיים בישראל.
הדו"ח נכלל בדו"ח הסופי של המועצה, עם הערה בדבר חוסר יושרה בבתי המשפט בישראל...
קישורים
[1] 2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש לפתוח בחקירה פלילית

להלן העתק התלונה שהוגשה היום לנציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם.

19 לאפריל, 2020
נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם
משרד המשפטים
בפקס: 02-6595516
בדוא"ל:  Shoftim@justice
הנידון: תלונה המוגשת לנציב תלונות הציבור על השופטים בעניין "צו איסור פרסום" מאת השופטת מאיה אב-גנים, וחשש ל"תקלה מערכתית" בטיפול בתי המשפט בהליכי מתן צווי איסור פרסום
לכבוד נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם,
הריני מגיש בזאת את התלונה המצורפת נגד השופטת מאיה אב-גנים. הריני מבקש אישור על קבלת התלונה ורישומה כדין בדוא"ל או בפקס חוזר.
החשש הברור הוא לקיומה של "תקלה מערכתית".  לכן, הנציב מתבקש לבדוק עניין זה באופן מערכתי בבתי המשפט, ולא רק בעניין צו איסור הפרסום שבנידון.
הריני מבקש בזאת קבלת החלטה על תלונה זאת בחתימתו כדין של הנציב אורי שוהם. הראיות מצביעות על הקמת שני מסלולים מקבילים לטיפול בתלונות במשרד הנציבות: 
מסלול א’ - המסלול החוקי: התלונות נענות בהחלטות בחתימת הנציב כדין, והעתקיהן נשלחים לשר המשפטים כדין. 
מסלול ב’- המסלול המפוברק: התלונות נענות בהחלטות מפוברקות, בחתימת אחרים, שלא כדין, והעתקיהן אינם נשלחים לשר המשפטים, שלא כדין.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
‪Human Rights Alert NGO 
העתקים: תפוצה רחבה‬‬
‬‬____
תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ד-2003, תוספת, (תקנה 3(א))
תלונה 
I. פרטי המתלונן 
שם משפחה: צרניק
שם פרטי: יוסף    
מס' זהות:
כתובת:    
מען להמצאת מסמכים: ת"ד 33407, ת"א     
מס' טלפון בעבודה: אין    
מס' טלפון בבית:   אין    
מס' טלפון נייד: אין   
מס' פקס:  077-3179186    
דוא"ל: joseph.zernik@hra-   
II. פרטי השופט הנילון
שם פרטי ומשפחה: מאיה אב-גנים 
בתי משפט: שלום י-ם 
III. פרטים כלליים 
1. מס' התיקים
                אין מס' תיק
2. האם המתלונן היה מיוצג? בלתי מיוצג
המתלונן אינו צד בתיק – במעמד צד אחד
3. האם הדיון בתיק הסתיים?
כן 
4. האם הגיש המתלונן בעבר תלונה בקשר לאירוע נושא תלונה זו?
              לא
IV. פרטי האירוע
הקשר של המתלונן לאירוע
חוק נציב תלונות הציבור על השופטים (2002), סעיף 14 אומר:
א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו…
המתלונן רואה את עצמו נפגע מהתנהלותה של השופטת מאיה אב-גנים בעניין שלהלן.  
‬‬המתלונן כותב באופן קבוע לכלי התקשורת בחו"ל, [1] ובכוונתו להגיש בשבוע הקרוב מאמר בעניין הפרשה שבנידון.  לפיכך, פרסום צווי איסור פרסום, שתקפותם נחזית כמפוקפקת,  פוגע בזכויות יסוד של המתלונן, שהן חופש הביטוי, חופש העיתונות, והזכות להליך ראוי.
בנוסף, במסגרת עבודתו ב- Human Rights Alert NGO, המתלונן מתמחה בתיעוד פברוקים/ שיבושים/זיופים של כתבי בית דין והליכי משפט בישראל. דו"ח ה-NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם  נכלל בדו"ח הסופי של המועצה בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, בצירוף ההערה:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט…  הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
לפיכך, יש למתלונן עניין מיוחד בתיעוד הליך בירור התלונה דנן ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים ותוצאות הליך זה.
האירוע
ביום 14 למרץ, 2020, תוארו בתקשורת מעשי טרור נגד פלסטינים, שבוצעו על פי החשד  ע"י מתנחלים יהודיים "מאזור יצהר", שהיו במשמורת צה"ל. ‘גורם ביטחוני אמר: "טרור נגד לוחמי מג"ב ביצהר, טרור נגד בני מיעוטים חפים מפשע הלילה במצוקי דרגות...”’ [2]
ביום 16 למרץ, 2020, התפרסם בתקשורת מסמך, שהוצג כ"צו איסור פרסום" בפרשה זאת, שניתן ע"י שופטת בית המשפט השלם י-ם – מאיה אב-גנים (מצורף).
מסמך זה נחזה כמסמך שתקפותו וישרתו מפוקפקות: החלטה שיפוטית כביכול, שלא הונפקה  כמסמך של בית המשפט, שאין עליה מספר תיק, ואין עליה אישור מזכירותי.
מצב עניינים זה מזכיר כמובן החלטות קודמות של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בעניין הליכים למתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת”א:
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (316/18/שלום תל-אביב) מיום 11 ליולי 2018, מצאה שהשופט עלאא מסארווה הוציא צווי חיפוש לקויים. [3]
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (341/17/שלום תל-אביב) מיום 28 לאוגוסט 2017, מצאה "תקלה מערכתית, שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר…", ושכללה ניהול הליכים ללא תיקים בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. [4]
תאריך: 19 לאפריל, 2020 
חתימת המתלונן: _________________
דר’ יוסף צרניק
קישורים
[1] Joseph Zernik – author’s page | OpEdNews.com https://www.opednews.com/author/author81971.html
[2] חשד: נערי גבעות שסירבו לבידוד בירושלים הכו ערבייה-ישראלית והציתו כלי רכב https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5714245,00.html 
[3] צווים לקויים של השופט עלאא מסארווה (316/881שלום ת"א)|‫‪News1‬‬ ‫‬ ‫‪http://www.news1.co.il/Archive/001-D-404284-00.html‬‬ 
[4] ‫תמצית החלטה 341/17/שלום ת"א – על תקלה מערכתית שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי מעצר וחיפוש
ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בת"א (‬ ‫תמצית‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬שלום‬ ‫‪341/17‬‬ ‫) | News1 ‫‪News1‬‬ ‫|‬ ‫החלטה(‬ ‫תמצית‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬שלום‬ ‫‪341/17‬‬ ‫)‬ ‫תיק‬ ‫בת"א‬ ‫בשלום‬ ‫חיפוש‬ ‫בצווי‬ ‫מתמשכים‬ ‫ליקויים‬ ‫‪http://www.news1.co.il/Archive/001-D-394643-00.html‬‬




Friday, April 3, 2020

2020-04-03 גארדיאן ו- GCHQ, הארץ ושב"כ, NSO סנודן, והבחירות, וכו'

גארדיאן ו- GCHQ, הארץ ושב"כ, NSO, סנודן, והבחירות, וכו'
א: זוכר שסיפרתי לך שמדברים על השינוי המוזר שחל בגארדיאן הבריטי (ובדומה בהארץ בישראל)?  עד בערת 2012 הם היו שותפים בינלאומיים של ויקיליקס, ופרסמו את ההדלפות. אבל בשנים אח"כ הם פתאום התחילו ללכלך ולפרסם מידע כוזב על אסאנג' -- כאילו להצדיק את רדיפתו ע"י שירותי הביון של ארה"ב ובריטניה... התהפכו 180 מעלות.  אז היו שטענו ששירותי הביון הבריטיים הצליחו לנטרל איכשהו את הגארדיאן. מה הסיפור עם הארץ - אין לי מושג.
Image
ב: אני צפיתי בסרט דוקומנטרי על פרשת הויקיליקס, שבה הכתב שהיה בקשר עם אסאנג' תיאר את הפגיעה האישית שהוא פגע בו ובאמון שלו בו, במהלך הקשר אתו. אני לא זוכר את הפרטים. אבל נראה לי שלא היה פשוט לעבוד עם אסנג'.
א: מה זה צריך להגיד? למה זה קשור?  זאת בדיוק הפרופגנדה שמדברים עליה... אותם כלי תקשורת שנהנו מההדלפות שלו ותיארו אותן כמשהו בעל חשיבות היסטורית, פתאום מלכלכים עליו מכל הכיוונים...  אז נניח שהיו אומרים לך שלא פשוט לעבוד עם שרון שפורר, והיא בת זונה. זה היה הופך את העבודה העיתונאית שלה לפחות טובה?
ומשום מה זה קשור גם ישירות ליחס לקורבין... הגארדיאן היה העיתון הליברלי בבריטניה... אבל בבחירות האחרונות הוא פעל להכשיל את קורבין...
ב: הנה הקישור המאמר

ובמקביל, מתברר שכמו שלממשלת ישראל יש פרויקט סודי "קלע שלמה" - לפרופגנדה בתוך ישראל ומחוצה לה (דבר שכביכול אסור ב"דמוקרטיות") וקשור ישירות לשב"כ... אז גם לממשלת בריטניה יש פרויקט דומה - INTEGRITY INITIATIVE.  שם אורווליאני לחלוטין.
ב: זה לא היה ברמה של 'קשה לעבוד אתו', הוא תיאר את זה כמעילה באמון ההדדי, והפרה של סיכום שהיה ביניהם. אני לא זוכר כאמור את הפרטים. יכול להיות שהוא הלך לכלי תקשורת אחרים, נוספים, בניגוד לסיכומים ביניהם, ויכול להיות שבאותם מקומות החליט להפיץ מידע שסיכן אנשים. אני לא זוכר את הפרטים באופן מדויק.
א: אסאנג' הוא האחרון שימעל באמון! זה בדיוק הפרופגנדה.  הרי הם חילצו את אד סנודן ואיפשרו לו לטוס להונג קונג, ומשם לרוסיה... הם מעולם לא הדליפו שם של מקור...
ולאסאנג' אין יחסים כמו לעיתונאים אחרים - זה הרי כל הסיפור - זה היה בנוי על הדלפות אנונימיות...
בקיצור - תנסה למצוא את הפרטים...
אבל המאמר הזה מעניין - על איך שירותי הביון השתלטו על הגארדיאן...
היה אוסף של פרסומים כוזבים בגארדיאן על אסאנג' בשנים האחרונות... בין השאר סיפור מפוברק, שסוכנים רוסיים ביקרו אותו בשגרירות אקוודור... שהתברר ככזב.
ובישראל - מצב דומה עם הארץ. הארץ היה שותף של ויקיליקס, והתפאר בפרסום ההדלפות.  בשנים האחרונות - הם מעתיקים מגארדיאן הלונדוני מאמרים שמכפישים את אסאנג'...
ומשום מה זה הולך יד ביד עם פרסומים מכפישים על הלייבור וקורבין...
9:33 AM
כי בשני העיתונים - גארדיאן והארץ -- התופעה מאד מוזרה: שניהם עיתונים שנחשבים ליברליים וביקורתיים, עם מחשבה עצמאית. שניהם עיתונים שהיו שותפים להדלפות של ויקיליקס. שניהם כתבו בהערכה על ההדלפות של ויקיליקס והחשיבות ההיסטורית שלהן עד בערך שנת 2012.  שניהם התהפכו לגמרי בשנים האחרונות והתחילו להכפיש את אסאנג'. שניהם לא מדווחים על מה שקורה עם המאסר והמשפט ההזוי של אסאנג' בבריטניה. צנזורה כללית של הפרשה הזאת - אחת החשובות בדורנו - בעיתון הארץ. ובמקביל - שניהם גם היו שותפים למסע הפרופגנדה על "אנטישמיות" בלייבור ו"אנטישמיות" של קורבין... אבל לא דיווחו על אנטישמיות של בוריס ג'והנסון, שחיבר ספר אנטישמי למופת...  https://en.wikipedia.org/wiki/Seventy-Two_Virgins
אז מה הם כותבים על הגארדיאן? שנקודת המפנה הייתה פרסום של ההדלפות של סנודן, שפורסמו ע"י ויקיליקס, ביחס ל-CIA ו-NSA והריגול הדיגיטלי-הטוטליטרי...  בשלב הזה שירותי הביון הבריטיים החליטו, שצריך לשים לזה סוף...
הם - אתר DECLASSIFIED UK - השיגו פרוטוקול של גוף שמקביל ל"ועדת העורכים" בישראל (תיאום בין עורכי העיתונים לצנזורה) - UK’s Defence and Security Media Advisory Committee.  לפי הפרוטוקול - זרועות הביטחון של בריטניה כעסו על הגארדיאן - כי הם לא התייעצו עם הוועדה לפני הפרסום של ההדלפה הזאת של ויקיליקס וסנודן... מצד שני,  ברור למה הגארדיאן בבריטניה, וגם הארץ בישראל, לא היו צריכים להתייעץ - כי זה כבר התפרסם באתר של ויקיליקס, וזה לא נוגע לביטחון של בריטניה או ישראל ישירות. ההדלפה היא ביחס לריגול של CIA ו-NSA על האזרחים של ארה"ב, תוך הפרה בוטה של יסודות החוקה של ארה"ב....  אבל מצד שלישי - ברור שכל בר-דעת יבין, שאם עושים את זה בארה"ב - עושים את זה גם בבריטניה ובישראל...
According to minutes of meetings of the UK’s Defence and Security Media Advisory Committee, the revelations caused alarm in the British security services and Ministry of Defence.

“This event was very concerning because at the outset The Guardian avoided engaging with the [committee] before publishing the first tranche of information,” state minutes of a 7 November 2013 meeting at the MOD.

מיד לאחר הפרסום הראשון של גארדיאן (שהתפרסם גם בהארץ) ביום 07 ליוני, 2013, הוועדה של משרד הביטחון הבריטי שלחה הודעה סודית ביותר לכל עורכי העיתונים בבריטניה -- שאסור לפרסם את ההדלפה הזאת של סנודן...  בנוסף, יו"ר הוועדה צלצל אישית לעורך הגארדיאן להזהיר אותו להפסיק לפרסם את ההדלפות של סנודן.
Image
שאר העיתונים בבריטניה אכן נמנעו מלפרסם את ההדלפה של סנודן, אבל הגארדיאן המשיך (וגם הארץ בשנת 2013).
לאור זאת - ביום 20 ליוני, 2013, בכירים בשירותי הביון הבריטים  GCHQ פשטו על משרדי המערכת של הגארדיאן, ובמשך 3 שעות הכריחו את העורכים הבכירים למחוק כל קובץ שהיה שמור במחשבים של הגארדיאן של ההדלפות של סנודן.
פרוטוקול של הוועדה מנובמבר 2013 אומר שהבעיה עם הגארדיאן נפתרה, והם מצייתים עכשיו להוראות הוועדה...
בנוסף, הפרוטוקול אומר שכעת יש "דיאלוג קבוע" בין הגארדיאן לבין  GCHQ.
למה כל זה חשוב לענייננו --  נתניהו - גנץ - שב"כ - "מתנות מחברים"???
כי ביום 02 לנובמבר 2018, נרצח "העיתונאי" חשוקג'י בשגרירות סעודיה בטורקיה.  מיד אח"כ, סנודן ממוסקבה התריע, שהבחורים הנהדרים שלנו ב-NSO היו מעורבים עמוק בעסק. כזכור NSO הם אלה שבנט ושקד רוצים לתת להם עכשיו את כל המידע של השב"כ מ"הבריכה"  (נקרא גם "הכלי") על תושבי מדינת ישראל, ללא מכרז אפילו - כי "במלחמה לא עובדים עם מכרזים".
פילו - כי "במלחמה לא עובדים עם מכרזים".
i24NEWS - Snowden tells Tel Aviv conference Israel cyber firm linked to Khashoggi killing
i24news.tv
וביום 07 לנובמבר 2018 סנודן השתתף בווידאו ממוסקבה כאורח כבוד בכנס סייבר בתל-אביב... בהופעה שלו הוא חזר על ההאשמה ש-NSO היו שותפים לרצח חשוקגי'. יתרה מזאת - הוא אמר שאולי הישראלים גאים באוסף חברות הסייבר העברייניות שפרחו כאן בחסות הממשלה... אבל בסוף, החברות האלה יעקצו את הישראלים בבית.
Image
וזה כמובן מחזיר אותנו ליום ד', 25 למרץ, 2020, ולאוסף השאלות הבלתי פתורות בקשר לגנץ ואירועי אותו לילה, ואיך נתניהו שכנע אותו להתקפל... והחשד ל"מתנות מחברים" תוך העלמת עין ו/או הדלפות מהשב"כ לטובת נתניהו...