2020-04-26 "מהפכה חוקתית"? "חירות האדם"? עתירת חופש המידע מעלה שאלות ביחס לישרת הליכי כליאה בישראל

 Joseph Zernik

Just now · 

"מהפכה חוקתית"? "חירות האדם"? עתירת חופש המידע מעלה שאלות ביחס לישרת הליכי כליאה בישראל

עת"מ 31020-04-20 צרניק נ מ"מ ניצב שב"ס ואח' הוגשה היום בביהמ"ש המחוזי מרכז. [1] העתירה טוענת לכשל בקיום הוראות חוק חופש המידע בשב"ס, וברקע - אי קיום הוראות החוק בהליכי קבלת אדם לכליאה ושחרורו ממנה ע"י שב"ס בצוותא חדא עם שופטת שלום ת"א ענת יהב ומשטרת ת"א - במטרה לשלול את חופש הביטוי וחופש ההפגנה. הליכי כליאה מוכרים כבר מאות שנים כעניינים יסודיים בזכויות האדם.  חשיבות ניטור הליכים אלה ע"י ארגוני חברה אזרחית גדלה עוד יותר במצב של משטר אוטוריטטיבי. "תקלות מערכתיות" בניהול הליכי מתן צווי מעצר, חיפוש ותפיסה בביהמ"ש שלום ת"א, תועדו כבר בעבר בהחלטות נציבות תלונות הציבור על השופטים. [3] ומרמה שגרתית של התביעה המשטרתית בהליכי מעצרים הוכרזה ע"י נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. [4] המצב בכללותו מעלה ספקות ביחס לטענות החוזרות של נשיאת בית המשפט העליון, שהשופטים הם אלה שמגנים על זכויות האדם של הא/נשים במדינת ישראל...  

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/04/2020-04-26.html
קישורים:

[1] עת"מ 31020-04-20 צרניק נ מ"מ ניצב שב"ס ואח'

https://www.scribd.com/document/458460289/

[2] כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר | בועז סנג'רו

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8538301

[3]  תמצית החלטה 341/17/שלום ת"א - על תקלה מערכתית שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר והצורך ליתן הדרכה מתאימה לשופטים הדנים בבקשות אלה 

http://www.justice.gov.il/Units/NezivutShoftim/MainDocs/341.17.pdf

[4] נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.8291884

  

  

תמונות.  "שופטים לא מעל לחוק!" - משמרת מחאה שבועית מתקיימת כבר מספר חודשים מול בית המשפט בוויצמן 1. דורשים בין השאר החלטה של הפרקליטות בעניין כתבי האישום, על פי המלצת המשטרה, בפרשת "מין תמורת מינוי"...  העותר נעצר במהלך המחאה החוקית והוחזק יומיים בבידוד.  תשובת חופש המידע לכאורה של שב"ס, משובשת כפי שהיא, ועיון בתיק בית המשפט, העלו חששות לפברוק הליכי מעצר בצוותא חדא ע"י השופטת ענת יהב, המשטרה, ושב"ס... 

 

א) "אסמכתא לכליאת בגיר - דו"ח קצין ממונה" מיום 04 לפברואר, 2020 - כפי שהתברר בדיעבד מתשובת חופש המידע כביכול של שב"ס, המעצר החל ב"אסמכתא לכליאת בגיר - דו"ח קצין ממונה" - מסמך שאין עליו ציון שמו של "הקצין הממונה" ואין מופיעה עליו חתימתו. 

ב) "פקודת שחרור" מיום 06 לפברואר, 2020, בתיק מ"י 11235-02-20 מ"י נ צרניק  שהתנהל ע"י השופטת ענת יהב, ביהמ"ש השלום ת"א - כפי שהתברר בדיעבד מעיון בתיק בנט-המשפט, המעצר הסתיים במסמך שנרשם כרשימת הכתבים כ"פקודת שחרור", אבל תחתיו נמצא נייר, האומר "נסרק בטעות". עצם העובדה שאפשר לבצע פעולות כאלה בנט-המשפט, ולהנפיק על נייר כזה "אישור" כביכול (החותמת הסגולה) רק מספק אישור נוסף לחוסר הישרה וחוסר התקפות של המערכת.

תמונות.  המעצר בימים 04-06 לפברואר, 2020, התחיל במהלך מחאה חוקית מול בית המשפט בויצמן 1, תל-אביב. על פי הודעת שב"ס לפרוטוקול  - "החשוד" הוחזק במשך יומיים בבידוד כי "סירב לחתום" על הסכמה ל"הרחקה" מבית המשפט בויצמן 1. 

תמונות. שיבוש הליכי חופש המידע בשב"ס ושיבוש הליכי קבלה ושחרור מכליאה תועדו כבר בעבר.  תשובת חופש המידע בכיכול, שנשלחה לעותר ע"י שב"ס ביום 06 לינואר, 2016, על בקשת חופש המידע, שהוגשה כדין ביום 15 למרץ, 2015, אומרת: "לכבוד ד"ר יוסף צרניק, שלום רב, בהמשך לפנייתך הננו להביא לידיעתך כי אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט – מקור בלבד!  באשר לממונה חופש המידע – קיים גורם קבוע בלשכה המשפטית של שב"ס הממונה על חוק חופש המידע. לידיעתך. בברכה, אתי גובר, ר/כ, רכזת תלונות ופניות הציבור, שב"ס"

--- 

תל-אביב, 26 לאפריל -- מתוך עתירת חופש המידע שהוגשה היום - עת"מ 31020-04-20 צרניק נ מ"מ ניצב שב"ס ואח':

6. ביום 01 למרץ, 2020, התקבלה ע"י העותר תמסורת פקס בת 12 עמודים (נספח ע/3), ללא מכתב מלווה, ללא ציון שם השולח וסמכותו, ללא ציון שם הנמען, ללא מספר אסמכתה, ללא מספר בקשת חופש המידע, ללא ציון שם הנמען, ללא ציון הנידון, ללא כל התייחסות לבקשת חופש המידע ככזאת, וללא חתימת השולח. יתרה מזאת – המסמכים שנכללו בתמסורת זו חלקם בלתי קריאים. בתמסורת זו גם נחזו כחסרים חלק מן המסמכים המבוקשים בבקשת חופש המידע.

7. ביום 02 למרץ, 2020, שלח העותר למשיבים 1 ו-3 התראה ראשונה לפני נקיטת צעדים משפטיים (נספח ע/4).

...

9. בהמשך אותו יום, 04 למרץ, 2020, שלח העותר למשיבים 1 ו-3 התראה שנייה לפני נקיטת צעדים משפטיים (נספח ע/6).

10. בהמשך אותו יום,  04 למרץ, 2020, התקבלה ע"י העותר תמסורת דוא"ל מאת עו"ד אילנה איבגי, יועמ"ש חופש המידע (נספח ע/7).  תמסורת זאת אומרת:

מבדיקה שערכתי, נמסר לי כי המידע המבוקש על ידך נשלח אליך כמבוקש.
פנייתך טופלה על ידי ענף רישום במח' האסיר, ע"י קצינת רישום חופית הירש, המכותבת למייל זה.

כלומר, גם לאחר התראה שנייה, על משלוח תמסורת ללא מכתב מלווה המספק אותנטיקציה של הליך בקשת חופש המידע, כל שהעותר זכה לו בתשובה, הוא עדות מפי השמועה של עו”ד, שהיא "יועמ”ש חופש המידע”, כי "המידע המבוקש על ידך נשלח אליך כמבוקש".

...

16. בקשת חופש המידע הופנתה כדין לממונה על פי חוק חופש המידע בשב"ס, המשיבה 3. לעומת זאת, התשובה המרכזית כביכול, מיום 01 למרץ, 2020 (נספח ע/3), והתשובה המשלימה כביכול, מיום  04 למרץ, 2020 (נספח ע/5) ניתנו ללא ציון שם העונה וסמכותו כלל, ותכתובות משלימות נוספות ניתנו ע"י עו"ד אילנה איבגי - יועמ"ש חופש המידע (נספח ע/7), וע"י רס"ר חופית הירש - ק. רישום, ענף רישום וניהול אסירים (נספח ע/9). כלומר, בין כל התמסורות, שנשלחו לעותר ע"י המשיב 2  - שב"ס, אין אף תמסורת אחת מבעלת הסמכות המתאימה, אליה הופנתה בקשת חופש המידע – הממונה על פי חוק חופש המידע בשב”ס, סג"ד ד"ר קתרין בן צבי בונן, המשיבה 3. 

17. חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, סעיף 3, אומר:

3. ראש רשות ציבורית ימנה, מקרב עובדי הרשות, ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור, על טיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות חוק זה.

על פי המידע באתר שב"ס, [1] המשיבה 3 היא הממונה על פי חוק חופש המידע בשב"ס. כמו כן התמסורות, שהתקבלו ע"י העותר (נספחים ע/3, ע/5), תשובות חופש המידע כביכול, אינן מציינות כלל, ששולחיהן הבלתי מזוהים הוסמכו לספק תשובות חופש המידע, וכן אינן מציינות, שהן מספקות תשובות חופש המידע.

החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, סעיף 2(א), אומר:

2.(א)  נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב…

לפיכך, לטענת העותר, המשיבה 3 – הממונה על פי חוק חופש המידע בשב”ס, שהתבקשה בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לה על פי דין, היא שהייתה חייבת להחליט בבקשה ולהשיב לעותר.  היא זו שהייתה חייבת להחליט אילו מסמכים לספק לעותר וכיצד לספק אותם, וכן היא זו שהייתה חייבת לענות בכתב על בקשת חופש המידע. לפיכך, לטענת העותר, תשובות ע"י שולחים בלתי מזוהים, או תשובות ע"י אחרים, שאינם הממונה על פי חוק חופש המידע, הן תשובות חסרות סמכות וחסרות תוקף לעניין בקשות חוק חופש המידע. 

18. כחלק מעבודת המחקר של העותר, הגיש בעשור האחרון עשרות רבות של בקשות חופש המידע לרשויות ציבוריות שונות.  לטענת העותר, התנהלות שב"ס בעניין בקשת חופש המידע שבנידון משובשת וחריגה. לשם השוואה, מובאים לדוגמה המכתבים המלווים שקיבל העותר עם תשובות חופש המידע מטעם הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, וועדת הבחירות המרכזית (נספחים ע/10-ע/12). כולם נשלחו בחתימת ממוני חופש המידע ברשויות התואמות, וצורתם האחידה מדגימה עד כמה משובשת צורתה של תשובת חופש המידע כביכול של שב"ס במקרה דנן.

...

21. העותר עוסק כבר מספר שנים בחקר הליכי קבלה לכליאה או למשמורת במדינת ישראל. כבר הדו"ח שהוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע”י מועצת זכויות האדם של האו”ם בשנת 2013, כלל סקירה נרחבת ותיעוד של שיבושים בהליכי קבלה למשמורת בבתי הדין למוחזקי משמורת ומתקני מוחזקי המשמורת. הדו"ח שהוגש לבדיקה התקופתית בשנת 2018, כלל סקירה ותיעוד של שיבושים בהליכי קבלה לכליאה ע"י שב"ס.  

במסגרת מחקר זה, הגיש העותר ביום 15 למרץ, 2015, בקשת חופש המידע לשב”ס, ושילם אגרה כדין. בקשה זו ביקשה מסמכים המתעדים הליכי קבלה לכליאה ומגדירים את האסמכתאות החוקיות לקבלה לכליאה לאחר הנהגת מערכת נט-המשפט והתיקים האלקטרוניים בבתי המשפט המחוזיים והשלום. כמו כן, ביקשה הבקשה תיעוד של מינוי כדין של ממונה חופש המידע בשב"ס.

תשובת חופש המידע כביכול התקבלה בדוא"ל ביום 06 לינואר, 2016, (כמעט 10 חדשים לאחר הגשת הבקשה), ותמונתה להלן (תמונה 1):   

תמונה 1. תשובת חופש המידע בכיכול, שנשלחה לעותר ע"י שב"ס ביום 06 לינואר, 2016, על בקשת חופש המידע, שהוגשה כדין ביום 15 למרץ, 2015: "לכבוד ד"ר יוסף צרניק, שלום רב, בהמשך לפנייתך הננו להביא לידיעתך כי אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט – מקור בלבד!  באשר לממונה חופש המידע – קיים גורם קבוע בלשכה המשפטית של שב"ס הממונה על חוק חופש המידע. לידיעתך. בברכה, אתי גובר, ר/כ, רכזת תלונות ופניות הציבור, שב"ס"

--- 

לטענת העותר, התמסורת שנשלחה ע"י שב"ס ביום 06 לינואר, 2016, כתשובת חופש המידע כביכול, הייתה חסרת תוקף וחסרת סמכות בעליל, והמידע שנמסר בה היה שקרי ומטעה.