Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Wednesday, July 29, 2020

2020-07-29 חגי ברנר כנשיא מחוזי ת"א? קודם שיסביר את התנהלותו בפרשת משה סילמן ז"ל!

26m
Shared with Public
Public
חגי ברנר כנשיא מחוזי ת"א? קודם שיסביר את התנהלותו בפרשת משה סילמן ז"ל!


בפתח מכתבו האחרון משה סילמן ז"ל כתב: "בית המשפט המחוזי ת"א חסם אותי לקבל צדק. חגי ברנר רשם בית המשפט המחוזי ת"א, שעבר על החוק ושיבש הליכי משפט מתוך התנשאות".
עיון בתיקים של סילמן נ הביטוח הלאומי הראה שסילמן דייק בדבריו. אולם סילמן הבין רק את אפס קצה המרמה שהתנהלה עליו בבתי המשפט.
בין השאר:
* חגי ברנר, בכובעו כשופט שלום, סגר את תיק סילמן נ ביטוח לאומי בבית המשפט השלום.
* חגי ברנר, בכובעו כרשם בית המשפט המחוזי, דחה את ערעורו של משה סילמן מהחלטתו של חגי ברנר בכובעו כשופט בית המשפט השלום.
כבר בשנת 2013 הוגשה תלונה פלילית נגד חגי ברנר על מעשיו בפרשת משה סילמן ז"ל. היועמ"ש יהודה וינשטיין סגר את התלונה בהחלטה שהמעשים לא עלו לכדי עבירות פליליות.
ויש קופה של שרצים נוספים על גבו של חגי ברנר...
חגי ברנר אינו ראוי להיות שופט! בוודאי לא נשיא בית המשפט המחוזי ת"א!

Tuesday, July 28, 2020

2020-07-28 מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? גרוסקופף ידון ברע"א בעליון

מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? גרוסקופף ידון ברע"א בעליון
בטקס השבעת השופטים לפני שנתיים, הכריז נשיא המדינה רובי ריבלין: "הציבור שופט את השופטים. הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום." אולם בתיק מ"י נ נתניהו, עקרון השקיפות לא התאים עד עתה לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים.  הם העדיפו להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה...
החיקוק וההלכה המחייבת קובעים גישה אוטומטית, אוניברסלית לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. אהרן ברק ודורית ביניש הכריזו בפסיקות של בית המשפט העליון על גישת הציבור לעיון בתיקים "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי-על-חוקי"... בית המשפט העליון גם חזר והכריז, שהגישה לעיון מחויבת כ"תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה". 
השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים נקטו לעומת זאת בעמדה חוקתית גמישה, ומנעו עד עתה את העיון ברוב המכריע של ההחלטות בתיק נתניהו. ההנמקה של שופטי בית המשפט המחוזי: ההחלטות שאותן הם מסתירים הן "החלטות טכניות ולא מהותיות"...
התקשורת לעומת זאת אומרת: "בתיק המדינה נגד העומד בראשה – דבר אינו "טכני"."
החלטה של השופט גרוסקופף היום קבעה מועד סופי בשבוע הבא (06 לאוגוסט) להגשת תשובות הצדדים בהליך בעליון. מעניין מי מהצדדים יהיה מעוניין בשקיפות, ומי יתנגד לה.
להחלטת השופט גרוסקופף בערעור זה תהיה השפעה מרובה על שקיפות בית המשפט המחוזי ירושלים במשפט נתניהו, וכתוצאה מכך - על אמון הציבור בהליכים במשפט נתניהו. מעבר לכך - החלטת השופט גרוסקופף עשויה להשפיע באופן נרחב בעניין החופש שנוטלים לעצמם שופטי בתי המשפט המחוזיים והשלום להסתיר החלטות ופסקי דין ב"החלטות בפתקית" בנט-המשפט.
---
עמותת Human Rights Alert NGO פועלת למימוש השקיפות במערכת המשפט. דו"ח העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, שיבושים ומרמה במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
  

תל-אביב, 28 ביולי - החלטה של שופט העליון גרוסקופף היום בתיק רע"א 4421/20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואלוביץ' קבעה מועד סופי להגשת תשובות הצדדים ביום 06 לאוגוסט.
בקשת רשות הערעור נובעת מהחלטת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, שם הם מונעים את גישת הציבור לרוב המכריע של ההחלטות בתיק, שאינו חסוי.
החיקוק וההלכה המחייבת בעניין ברורים. תקנה 2(בלתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003קובעת:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
פסקה לפסק דינה של הנשיאה ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), (פורסם בנבו), מוסיפה ומבהירה:
"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפטאולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפטורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דיןהתקנה קובעת כך:
"2. (ב)  כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין." 
כלומר אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין… ולשופטים אין סמכות לדון בעניין כלל.
בעיצומה של "המהפכה החוקתית", אהרן ברק פסק בבג"ץ 1435/03 פלונית נבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפהפ"ד נח(1) 529 (2003), שהגישה לעיון היא חלק מ"עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי":
"פומביות הדיון היא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטיהיא בעלת מעמד חוקתי-על-חוקי (ראוסעיף לחוק-יסודהשפיטה וכן רע"א 3007/02 יצחק נמוזס [1]). אין דיוני סתרהכול גלוי לעין השמשעיקרון זה קשור בזכות הגישה לבית-המשפטחרף הקשיים המעשיים העשויים להתעורר הכלל הוא פומביותהחריג הוא היעדר פומביות (ראו שלוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [17]בעמ' 64; ראו עוד בע"פ 353/88 וילנר נמדינת ישראל [2], בעמ' 451-450). בעזרתו "...נשמר אמונו של הציבור ברשות השופטת..." (בש"פ 2794/00 אלוני נמדינת ישראל [3], בעמ' 369). עקרון יסוד זה חל על בתי-המשפט בפעולתם (סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט)). הוא חל גם על בתי-הדין המשמעתיים הפועלים מכוחו של חוק שירות המדינה (משמעת)תשכ"ג-1963 (סעיף 41 לחוקלהלן – חוק שירות המדינה).” [הדגשה במקור – יצ']
מספר שנים אח"כ, בפסקה 17 לפסק דין האגודה לזכויות האזרח הנ"להנשיאה דורית ביניש מכריזה שובשהגישה לעיון היא חלק מעקרון "חוקתיעל-חוקי", ומנמקת שהגישה לעיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיוןיתרה מכךעקרון פומביות הדיון הוא ערובה מרכזית לכשירותו וישרתו של בית המשפט ואמון הציבור בבית המשפט:
עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטיהוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטיתועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונהכידועאחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטיהן בתחום עשיית הצדק ובירור האמתהלכה למעשהוהן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נמדינת ישראלפ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלןעניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צברנזון בע"א 550/75 מורלי נבגוןפ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטיתהפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיהללמוד אותןלהעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נמדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיחכי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפותפתיחות וביקורת ציבוריתלפיכךיש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בהומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלןעניין גלאון).”
 אולם השופטים בבית המשפט המחוזי ירושלים מונעים את הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק נתניהו תוך הפגנת גמישות חוקתית מופלאה.  בהחלטה מיום 14 ביוני, 2020, שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים פירשו את גישת הציבור לעיון - כגישת הציבור לעיון רק במה שהשופטים יפרסמו:
ככללעל הליך משפטיובכלל זה ההליך המתנהל בתיק הנוכחיחל הכלל בדבר "פומביות הדיון", המעוגן בסעיף לחוק-יסודהשפיטה,ומכוחורשאים המבקשים ואחרים לעיין בהחלטות בית המשפטאשר מתפרסמות לציבור מעת לעת.”
בפועל, על פי שופטי בית המשפט המחוזי י-ם, אם השופטים כותבים את ההחלטה ב"פתקית" - אזי העיקרון החוקתי בטל ומבוטל כביכול...  כי אזי ההחלטות 'טכניות ולא מהותיות'...
עם זאתיש להבדיל בין החלטות מהותיותשבעניינן קיימת חובת פרסום,לבין החלטה טכניתשברגיל ניתנת בפתקיתושבעניינה אין חובת פרסום.”
אין צורך להוסיף שאין לטענה זאת כל בסיס בחוק או בפסיקה. שופטי בית המשפט המחוזי ירושלים יצרו בתיק נתניהו עיקרון חוקתי חדיש ומשופר...
נשיא המדינה רובי ריבלין רואה את המצב מעט אחרת בהכרזה יוצאת דופן בטקס השבעת השופטים לפני שנתיים: "הציבור שופט את השופטים. הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום."

גם התקשורת, רואה את המצב בתיק נתניהו בצורה אחרת: "לקראת הדיון השני במשפט נתניהו: בתיק המדינה נגד העומד בראשה – דבר אינו "טכני"".
לעומת זאת, יש בתקשורת גם כאלה שמצדדים בהפעלת "קונץ-פטנט" בתיק נתניהו:
אין ספק שהדרך הפשוטה ביותר להפעיל "קונץ-פטנט" בתיק נתניהו היא באמצעות "ההחלטות הטכניות"... ההחלטות "הטכניות" כביכול קובעות את אופן התנהלות המשפט, ומשקפות את קיומו או אי קיומו של הליך ראוי. לכן, אדם בר דעת לא יוכל לראות בהחלטות אלה, בפרט בתיק מסוג זה, עניין "טכני".
מעניין מה תהיינה עמדות הצדדים - הפרקליטות, נתניהו, ובני הזוג אלוביץ' - בעניין השקיפות במשפט נתניהו, כפי שיטענו בבית המשפט העליון...  מי מהם יצדד בשקיפות ההליכים בבית המשפט המחוזי ת"א, ומי מהם יעדיף את המשך הסתרת רובן של ההחלטות מהציבור.
החלטה של השופט גרוסקופף בתיק זה עלולה מצד אחד להגביל את גישת הציבור למידע אודות אופן התנהלות משפט נתניהו, בניגוד למה שנקבע בחיקוק ובהלכה המחייבת שוב ושוב ע"י נשיאי בית המשפט העליון ומותבים רחבים. מצד שני, החלטה של השופט גרוסקופף בתיק זה עשויה לממשת את השקיפות הקבועה בחוק ובהלכה המחייבת, ובנוסף - להביא לקיצה את הגמישות שנטלו לעצמם שופטי בתי המשפט המחוזיים והשלום בהסתרת החלטותיהם "בפתקיות" בתיקים במערכת נט-המשפט.
להלן החלטת השופט גרוסקופף היום בתיק רע"א 4421/20  צרניק נ מ"י, נתניהו ואח' 



Saturday, July 25, 2020

2020-07-25 שופטים, סייבר וחתימות אלקטרוניות - מומחי מחשוב וסייבר ישראליים מתבקשים לחוות דעה


שופטים, סייבר וחתימות אלקטרוניות - מומחי מחשוב וסייבר ישראליים מתבקשים לחוות דעה
מומחי מחשוב וסייבר ישראליים היו מוכנים עד היום לחוות את דעתם בפרטיות ביחס לחוסר הישרה במערכת החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט - במערכת נט-המשפט. עתה, הוזמנו מומחים למחשוב, הצפנה וסייבר לספק את חוות דעתם בפומבי בעניין פעולות הסייבר של הנהלת בתי המשפט, כולל בפרט יישום החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט. חוות הדעת מתבקשת לצורך עתירת חופש המידע התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי י-ם: עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח'. עניינה של העתירה הוא התנהלות הסייבר של הישויות המתכנות "הרשות השופטת" ו"Israeli Courts Authority”. לעמדת העותר, התנהלות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authorityבכלל, ופעולות הסייבר שלהן בפרט, חסרות בסיס בחוק במקרה הטוב, ומעוררות חשש לחוסר ישרה כללי במערכת המשפט:

* “הרשות השופטת" – בשם ישות זאת מתנהלת פעילות הסייבר של הנהלת הבתי המשפט, כולל פרסום כלל החלטות בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים והשלום, ומידע חוקי ומשפטי בהיקף נרחב, לעתים מידע שקרי ומטעה. ביחס לישות זאת, הנהלת בתי המשפט ענתה תחילה בתשובה על בקשת חופש המידע, שהיא קיימת מתוקף חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט התשמ”ד-1984. אולם בתשובה מקדמית בעתירה הנ"ל, הנהלת בתי המשפט שינתה את טעמה, ועתה היא אומרת ש"הרשות השופטת" אינה קיימת כלל כ"גוף שלטוני" במדינת ישראל, והיא "כינוי" בלבד.
* "Israeli Courts Authority” - ישות זאת היא החותמת כביכול במקום השופטים על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. בו זמנית, ישות זאת היא גם המאשרת את כל החתימות האלקטרוניות כביכול של עצמה. ביחס לישות זאת וכן ביחס לאופן יישום וניהול החתימות האלקטרוניות של השופטים, הנהלת בתי המשפט מסרבת לספק את המידע המבוקש עד היום, בין אם בתשובת חופש המידע ובין אם בתשובה לעתירה בבית המשפט.
חוסר הישרה בכתבי בית דין, הנובע מהמצב הקיים מודגם בבקשה במסמכים מפוברקים מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, ומתיק רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת. 
עזרת המומחים מתבקשת, שכן עניינים אלה קשורים היום בטבורם לטכנולוגיות מחשוב, הצפנה וסייבר. לכן, יש חשש ש"אדם מן היישוב" וגם משפטנים יתקשו להתמודד עם הנושא כראוי.
לדעת העותר, ראוי שחוות הדעת של ידידי בית המשפט תכלול גם התייחסות לשאלה הבאה:
האם על סמך המידע שסופק בתשובות המשיבים בעתירה זו, יוכל "אדם מן היישוב”, שיקבל המצאה של צו, החלטה, או פסק-דין ממערכת נט-המשפט, להבחין בצורה ברורה וחד משמעית בין כתב בית דין חתום כדין, תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד?
---
עמותת Human Rights Alert NGO פועלת למימוש השקיפות בבתי המשפט. דו"ח העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, שיבושים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/07/2020-07-25.html
  
להלן ההזמנה שנשלחה היום למומחי מחשוב, הצפנה וסייבר


25 ליולי, 2020
לכבוד מומחי מחשוב, הצפנה וסייבר בישראל:
דורון אופק, יובל אלוביץ’ - אוניברסיטת בן-גוריון, אלי ביהם – הטכניון, מיכאל בן אור – האוניברסיטה העברית, יצחק בן ישראל – אוניברסיטת תל-אביב, דני דולב – האוניברסיטה העברית, דני הנדלר – אוניברסיטת ב"ג, אסא כשר – אוניברסיטת ת"א, יהודה לינדל – אוניברסיטת בר-אילן, בני פנקס – אוניברסיטת בר-אילן, עדי שמיר – מכון וייצמן, אמנון שעשוע – האוניברסיטה העברית, אהוד שפירא – מכון וייצמן
בדוא"ל
הנידון: שופטים, סייבר וחתימות אלקטרוניות - בקשה להצטרפותכם כידידי בית המשפט בעתירה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל
מומחים נכבדים,
אנו כותבים לכם מתוך תקווה שכיחידים או כקבוצה, תבקשו להצטרף כידידי בית המשפט ולחוות את דעתכם בעתירת חופש המידע התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי י-ם: עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח'. עניינה של העתירה הוא התנהלות הסייבר של הישויות המתכנות "הרשות השופטת" ו"Israeli Courts Authority”, יישום חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001 והחתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט – נט-המשפט.
מצורפים הכתבים שהוגשו בעתירה עד היום, כולל בקשת חופש המידע והתשובות עליה, שהם הבסיס לעתירה.
לעמדת העותר, התנהלות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authorityבכלל, ופעולות הסייבר שלהן בפרט, חסרות בסיס בחוק במקרה הטוב, ומעוררות חשש לחוסר ישרה כללי במערכת המשפט:
  • הרשות השופטת"בשם ישות זאת מתנהלת פעילות הסייבר של הנהלת הבתי המשפט, כולל פרסום כלל החלטות בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים והשלום, ומידע חוקי ומשפטי בהיקף נרחב, לעתים מידע שקרי ומטעה. ביחס לישות זאת, הנהלת בתי המשפט ענתה תחילה בתשובה על בקשת חופש המידע, שהיא קיימת מתוקף חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט התשמ”ד-1984. אולם בתשובה מקדמית בעתירה הנ"ל, הנהלת בתי המשפט שינתה את טעמה, ועתה היא אומרת ש"הרשות השופטת" אינה קיימת כלל כ"גוף שלטוני" במדינת ישראל, והיא "כינוי" בלבד.
  • "Israeli Courts Authority” - ישות זאת היא החותמת כביכול במקום השופטים על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. בו זמנית, ישות זאת היא גם המאשרת את כל החתימות האלקטרוניות כביכול של עצמה. ביחס לישות זאת וכן ביחס לאופן יישום וניהול החתימות האלקטרוניות של השופטים, הנהלת בתי המשפט מסרבת לספק את המידע המבוקש עד היום, בין אם בתשובת חופש המידע ובין אם בתשובה לעתירה בבית המשפט.
---

תמונה. תדפיס אישור החתימה האלקטרונית של עורך דין על מסמך שהוגש אלקטרונית במערכת נט-המשפט, כפי שהוא מוצג ע"י התוכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: החותם מזוהה בשמו ומס' תעודת זהות (הפרטים הושחרו). המאשר הוא Personal ID – חברה הרשומה כ"גורם מאשר" על פי חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001 במרשם הגורמים המאשרים במשרד המשפטים.
--
תמונה. נתוני אישור כביכול של החתימה האלקטרונית של שופט על פסק-דין במערכת נט-המשפט, כפי שהוא מוצג ע”י התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: כל החתימות של השופטים זהות. “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...”, “הונפק עבור: Israeli Courts Authority”, “הונפק על-ידי: Israeli Courts Authority”.
---

תמונה. התרעה ביחס לחתימה האלקטרונית כביכול של שופט על פסק-דין במערכת נט-המשפט, כפי שהיא מוצגת ע"י התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: “חתימת המסמך אינה תקינה.”
---
לטענת העותר, העניינים בבסיסה של עתירה זאת, הנוגעים לאותנטיקציה של כתבי בית דין בישראל ברמה המערכתית, הם בעלי חשיבות חוקתית מהמעלה הראשונה. אין למעשה תוקף לשלטון החוק וזכויות האדם, אם אין אותנטיקציה תקפה וברורה של כתבי בית דין. ראו לדוגמה סעיף IV לחוקה של ארה”ב (1787), המניח כבר אז את הבסיס לעניין האותנטיקציה של כתבי בית דין [1].
לטענת העותר, באופן מעשי, שיבוש האותנטיקציה של כתבי בית דין במערכת נט-המשפט מערער את ישרת מערכת המשפט מיסודה, ראו לדוגמה:
  • פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך (מצורפת החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב);

תמונה. פש"ר 1623/00 בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי: תדפיס מנט-המשפט של מסמך מיום 12/9/2011, שעמד במרכז פרשת “הפרוטוקולים המפוברקים”. נציב תלונות הציבור על השופטים קבע שהמסמך אינו חתום, והוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד. המסמך הוגש ע"י הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין ככתב בית דין תקף ובר-אכיפה, וכבסיס לתלונה סמי פלילית נגד עו"ד רפאל ארגז. לשכת עורכי הדין ראתה תחילה במסמך .זה כתב בית דין אמתי, תקף ובר-אכיפה.
-
  • פרשת רומן זדורוב (מצורפת בקשה לעיון בתיק בית המשפט המחוזי נצרת פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב).
 

תמונות. פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב: תדפיסים מנט-המשפט של מסמכי "הכרעת דין" מיום 14/09/2010, שהם הבסיס לכל ההליכים המשפטיים בעניינו של רומן זדורוב מאז ועד היום.
גרסה א’ (מימיןנמצאה בעיון בתיק הנייר של בית המשפט העליון ע"פ 7939/10 זדורוב נ מדינת ישראלגרסה א’ נחזית כתדפיס ממערכת נט-המשפטוהיא הוגשה כצרופה להודעת הערעור בבית המשפט העליון באוקטובר 2010. המסמך בגרסה א’ אינו מראה על פניו חתימה של אף אחד משלושת שופטי המותב – יצחק כהןחיים גלפזו/או אסתר הלמן.
גרסה ב’ (משמאלנמצאה במהלך עיון במערכת נט-המשפט במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. על גרסה ב’ מופיעות "חתימות גרפיות" (תמונות שהועתקו והודבקושל השופטים יצחק כהן ואסתר הלמןאך חסרה ה"החתימה הגרפיתשל השופט חיים גלפזיתרה מזאתשתי "החתימות הגרפיותהמופיעות על גרסה ב’ הן בצורת תשלילייתכן שמסמך זה נוצר באופן חריג ובלתי תקין.
שני המסמכים הנ"ל של "הכרעת הדיןמיום 14 לספטמבר, 2010 - גרסה א’ וגרסה ב’ אינם יכולים להיחש כתבי בית דין תקפיםיתרה מכךמתוך ההבדלים ביניהם עולהשבמהלך השנים נערכו שינויים במסמך האלקטרוני במערכת נט-המשפט.
---
עזרתכם מתבקשת, שכן עניינים אלה קשורים היום בטבורם לטכנולוגיות מחשוב, הצפנה וסייבר. לכן, יש חשש ש"אדם מן היישוב" וגם משפטנים יתקשו להתמודד עם הנושא כראוי.
לדעת העותר, ראוי שחוות הדעת של ידידי בית המשפט תכלול התייחסות לשאלה הבאה:
האם על סמך המידע שסופק בתשובות המשיבים בעתירה זו, יוכל "אדם מן היישוב”, שיקבל המצאה של צו, החלטה, או פסק-דין ממערכת נט-המשפט, להבחין בצורה ברורה וחד משמעית בין כתב בית דין חתום כדין, תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד?
עמותת Human Rights Alert NGO פועלת למימוש השקיפות בבתי המשפט. דו"ח העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, שיבושים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
בברכה,
ד"ר יוסף צרניק
Human Rights Alert NGO (AR 580654598‬‬‬)
מצורפים:
  1. עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח': כתב העתירה מיום 18 למאי, 2020;
  2. עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח': תשובה מקדמית של המשיבים מיום 13 ביולי, 2020;
  3. עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח': תגובת העותר מיום 23 ביולי, 2020;
  4. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012, בפרשת השופטת ורדה אלשייך;
  5. בקשה לעיון בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב מיום 21 ביולי, 2020.
1Article IV, Section 1
Full Faith and Credit shall be given in each State to the public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be proved, and the Effect thereof.