2020-07-20 רומן זדורוב: תלונה פלילית נגד השופטים בנצרת הוגשה במשטרה וליועמ"ש - על פברוקים בנוסח ורדה אלשייך

רומן זדורוב: תלונה פלילית נגד השופטים בנצרת הוגשה במשטרה וליועמ"ש - על פברוקים בנוסח ורדה אלשייך
התלונה הפלילית  הוגשה במשטרת ישראל עפ"י הוראת משרד המשפטים, לאחר שהוגשה קודם לכן ישירות ליועמ"ש. יחד עם זאת, תידרש הוראת היועמ"ש לפתיחת חקירה פלילית ע"י משטרת ישראל נגד שופטים מכהנים. התלונה הפלילית הוגשה נגד השופט לשעבר יצחק כהן והשופטים אסתר הלמן ואברהם אברהם, כולם מבית המשפט המחוזי נצרת, בגין עבירות על חוק העונשין ובכללן השגת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, ושיבוש מהלכי משפט, ביחס להתנהלותם בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב:
א) הראיות מהשנים 2010-2007 מצביעות על ניהול פייק משפט ע"י השופטים יצחק כהן (שהיה כבר אז חשוד בעבירות מין), חיים גלפז המנוח (שעל פי הראיות שימש כ"ניצב" ולא כשופט אמתי בהליכים), ואסתר הלמן – ללא החלטות ופסקי דין חתומים כדין (“טיוטות” בלבד), וללא מותב של שלושה כנדרש בדין.
ב) הראיות מהשנים 2015 ועד היום מצביעות על מאמצים מתמשכים של השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן לסכל שלא כדין את הגישה לעיון, ולמנוע את חשיפת מסמכי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.
כל חקירה בנושא חייבת להתייחס גם לעניין החשדות לעבירות המין נגד השופט יצחק כהן, שהיו ידועות לפרקליטות כבר במהלך משפט רומן זדורוב, לאי המעש בנושא עד לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת לאחר תום המשפט, ולהתנהלות הבלתי נתפסת של הפרקליטות גם לאחר חקירת החשדות והודאתו של השופט יצחק כהן. החשש הברור הוא שהשופט יצחק כהן היה חשוף לסחיטה במהלך המשפט.

---

דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/07/2020-07-20.html
קישור לתלונה הפלילית:  https://drive.google.com/file/d/1yRscfXuOrnngj00h7ddNEH8N9nofb0de/view?usp=sharing

  

תמונות. השופט לשעבר יצחק כהן, השופטים אסתר הלמן ואברהם אברהם, כולם מבית המשפט המחוזי בנצרת.

----

תל-אביב, 19 ליולי - תלונה פלילית (תיק  פלא 434011/2020) הוגשה היום במפלג חקירות הונאה תל-אביב נגד השופט לשעבר חיים כהן והשופטים המכהנים אסתר הלמן ואברהם אברהם, כולם מבית המשפט המחוזי נצרת, בגין עבירות על חוק העונשין ובכללן השגת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, ושיבוש מהלכי משפט, ביחס להתנהלותם בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב.

מתוך התלונה:

4. המעשים שבבסיס התלונה

להקלת הבנת החומר הרב שבתלונה המקורית המצורפת, המעשים בבית המשפט המחוזי נצרת בתיק פ"ח 502/07 מ"י נ רומן זדורוב, שבבסיס התלונה, מחולקים להלן לשני חלקים מרכזיים:

א) ניהול פייק משפט בשנים 2010-2007

עיקר המרמה בשנים 2010-2007 הוא בהנפקת מסמכים חסרי תוקף, מתוך כוונה שייחזו ע"י אחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.

 
תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.  מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10).  משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015.  אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד. לא התגלה עד היום מסמך בחתימתו של השופט המנוח חיים גלפז בתיק מ"י נ רומן זדורוב.  לשופט חיים גלפז גם לא היה יומן דיונים בשנת 2010 כלל.  קרוב לוודאי שהשופט חיים גלפז שימש כ"ניצב" בלבד, ולא כשופט מתפקד. לפיכך, לא התקיים במשפט רומן זדורוב מותב של שלושה שופטים כנדרש בחוק.
---

דוגמה בולטת היא מסמך "הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010. שתי גרסאות של מסמך זה מוצגות בעמודים 24 ו-25 של התלונה המצורפת:

גרסה א’ נמצאה בעיון בתיק הנייר של בית המשפט העליון ע"פ 7939/10 זדורוב נ מדינת ישראל. גרסא א’ נחזית כתדפיס ממערכת נט-המשפט, והיא הוגשה כצרופה להודעת הערעור בבית המשפט העליון באוקטובר 2010. המסמך בגרסה א’ אינו מראה על פניו חתימה של אף אחד משלושת שופטי המותב – יצחק כהן, חיים גלפז, אסתר הלמן.

גרסה ב’ נמצאה במהלך עיון במערכת נט-המשפט במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. על גרסה ב’ מופיעות "חתימות גרפיות" (תמונות שהועתקו והודבקו) של השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן, אך חסרה ה"החתימה הגרפית" של השופט חיים גלפז. יתרה מזאת, שתי "החתימות הגרפיות" המופיעות על גרסה ב’ הן בצורת תשליל, תופעה שלא נראתה מעולם ע"י המתלונן במסמכים אחרים מנט-המשפט. קרוב לוודאי שמסמך זה נוצר באופן חריג ובלתי תקין.

הן גרסה א’ והן גרסה ב’, אינן כתבי בית דין תקפים. יתרה מכך, מתוך ההבדלים ביניהם עולה, שבמהלך השנים נערכו שינויים במסמך האלקטרוני במערכת נט-המשפט.

בנוסף, נתוני יומני בית המשפט המחוזי נצרת, כפי שהם מופיעים במערכת נט-המשפט מראים שלשופט חיים גלפז לא היה קיים בכלל יומן דיונים בשנת 2010 (עמ’ 20-17 בתלונה המצורפת). יומני הדיונים הם "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר, והם שמגדירים את פעולותיו החוקיות של בית המשפט. לפיכך, הופעתו של חיים גלפז כשופט כביכול בתיק רומן זדורוב (לפחות בשנת 2010, לגביה כבר התגלו המסמכים), ללא יומן דיונים, ובהיעדר חתימתו על כתב בית דין כלשהו, מעלה את החשד הברור שהשופט חיים גלפז שימש בתיק זה כ"ניצב" בלבד (בדומה לאדם המופיע ברקע לסרט ללא תפקיד מוגדר). כלומר, בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב גם לא התקיים מותב של שלושה שופטים כנדרש בחוק.

התנהלות מסוג זה – הנפקת מסמכים חסרי תוקף, מתוך כוונה שייחזו ע"י אחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה – היא תופעה מוכרת היטב ברחבי העולם כבר מאות שנים, כמעשה מרמה ושחיתות נפוצים. בדיוק מסיבה זאת נקבעו בחוקי המדינות השונות דרכים מדויקות לאותנטיקציה של כתבי בית דין.

בחוקי המדינות השונות בארה"ב יש למרמה זו שמות שונים. לדוגמה, בחוק העונשין של טקסס, מעשה מסוג זה נקרא "הדמיה של הליך חוקי" [Simulation of Legal Process] - עבירה שדינה שנתיים מאסר [¹]. עיקרה: המצאה או פרסום של מסמך חסר תוקף מתוך כוונה שהנמען יקבל את סמכותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר אכיפה. בפסיקה הפדרלית בארה"ב מעשים מסוג זה נקראים "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. אין הכוונה למרמה כגון עדות שקר, או הגשת מסמכים מזויפים או מרמתיים ע"י הצדדים, אלא למרמה של קצין בית המשפט, כגון שופט/רשם/מזכיר, שתוקפת את "המכונה השיפוטית" עצמה [²].

  

תמונות. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012 בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך יצרה את תיעוד הזהב של ניהול פייק משפט/הליכים למראית עין/"הדמיית הליך חוקי" ע"י שופט בבית משפט בישראל. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כתופעה נפוצה בבתי משפט מושחתים, וסעיפים מיוחדים נקבעו בחוקי העונשין של אומות שונות נגד תופעה זאת.  גולדברג קובע בפשטות: פרוטוקול, החלטה, או פסק דין, שאינם חתומים כדין ע"י השופט שישב בדין, הם "טיוטה" חסרת תוקף בלבד. חומרת התופעה שנחשפה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך לא הובנה ע"י הציבור עד היום.

___

גם במדינת ישראל מעשים עברייניים מסוג זה נפוצים בבתי המשפט:

(1) הדוגמה הבולטת של מרמה מסוג "הדמיה של הליך חוקי" בתיקים האלקטרוניים, שלאחר הפעלת מערכת נט-המשפט, תועדה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך בתיק פש"ר 1623/00 בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי בבית המשפט המחוזי תל-אביב [³].

פרשה זאת מתועדת בפירוט רב בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012. פסקה 2 להחלטת הנציב מבהירה: “פרוטוקול הדיון, חמש החלטות ופסק הדין, מצויים כולם במסמך אחד של בית המשפט שכותרתו "פרוטוקול" וכך כונה בתלונות ובבירורן".

גם פרשה זאת התאפיינה בהימצאותם של שני מסמכים שהם כביכול כתבי בית דין - גרסה א’ וגרסה ב’ של אותו "פרוטוקול" דיון בבית המשפט. בגרסה ב’ של מסמך הפרוטוקול נערכו שינויים בעשרות מקומות, שכללו "תוספות שהוכנסו גם לפיהם של הצדדים לדיון". גרסה ב’ של הפרוטוקול שימשה כבסיס לתלונה סמי-פלילית נגד עו”ד ארגז, שהגישה הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין על פי הוראתה של השופטת ורדה אלשייך. בתלונה זו הואשם עו"ד ארגז ש"ניסה לסכל את תפקידו של בית המשפט בעשיית דין צדק".

לאחר שהפרשה התפוצצה, הגישה לשכת עורכי הדין תלונה נגד השופטת ורדה אלשייך לנציב תלונות הציבור על השופטים. החלטת הנציב 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012, אכן קבעה שהשופטת ורדה אלשייך שינתה את הפרוטוקול לאחר מעשה, בצורה שנועדה להציג את עו"ד ארגז כמי שפעל שלא כהלכה. אולם הנציב גם הגיעה למסקנה מפתיעה: שני מסמכי ה"פרוטוקול" - הן גרסה א’ והן גרסה ב’ - לא נחתמו ע”י השופטת ורדה אלשייך. לכן, שתי הגרסאות היו "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. יש להדגיש שוב, שגרסה ב’ של אותו פרוטוקול עצמו הוגשה ע"י הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין כבסיס החוקי לתלונה הסמי-פלילית נגד עו”ד ארגז, ונחזתה ע"י לשכת עורכי הדין ככתב בית דין אותנטי, תקף ובר-אכיפה.

בעקבות החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, יש לציין את המובן מאליו: דיון של בית המשפט, שמתנהל תוך הנפקת פרוטוקול, החלטות ופסק דין בלתי חתומים, כלומר "טיוטות" חסרות תוקף בלבד, הוא בעצם "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול", ומשפט המתנהל כך - פייק משפט.

(2) דוגמה של מרמה מסוג "הדמיה של הליך חוקי" בתיקי הנייר, שלפני הפעלת מערכת נט-המשפט, תועדה בעיון בתיק א 73202/2004 רפי רותם נ אייל ברעם ומדינת ישראל בבית המשפט השלום ת"א [⁴]. תיק זה הוא אחד ההליכים המשפטיים המוקדמים בפרשת חושף השחיתויות רפי רותם, השחיתות ברשות המסים וההתנכלות לרפי רותם ע"י מערכת החוק והמשפט. עיון בתיק הנייר של בית המשפט העלה שכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר אינם חתומים. השופטת שושנה אלמגור ואחרים ניהלו פייק משפט בתביעת הדיבה של רפי רותם.

ב) אי-דיווח, חיפוי על עבירה והסתרת הראיות לניהול פייק משפט בשנים שלאחר תום המשפט ועד היום

שופטי בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם ואסתר הלמן עסקו ועוסקים עד היום בסיכול עיון כדין בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב. יש לראות בהתנהלותם זאת חלק ממאמציהם להסתרת האמת בעניין ניהול המשפט בתיק רומן זדורוב והעבירות המנויות בחלק 3, לעיל.

יחד עם זאת, העיון בתיק האלקטרוני (הכולל מסמכים ורישומים החל מינואר 2010) הושלם בחלקו וסיפק את הראיות המפורטות בתלונה המקורית המצורפת.

השופטת אסתר הלמן ממשיכה עד היום למנוע את העיון בכתבי המקור של החלטות בתיק הנייר (הכולל מסמכים אחרים ורישומים מהשנים 2009-2007) בניגוד לדין.

קרוב לוודאי שהעיון בכתבי ההחלטות בתיק הנייר יספק ראיות נוספות וחשובות לעניין הופעתו של השופט חיים גלפז כ”ניצב”, אי קיום מותב של שלושה, כנדרש בחוק, וניהול פייק משפט.

זכות העיון מוגדרת בבירור בחיקוק בישראל: תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 קובעת:

"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".

יתרה מכך, בפסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), (פורסם בנבו), הנשיאה ביניש מוסיפה ומבהירה:

"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך [קו תחתון הוסף - י' צ']:

"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."

כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. אולם השופטים בנצרת מונעים את העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק מ"י נ רומן זדורוב ללא הגשת בקשות עיון, ואח"כ דנים בבקשות עיון ללא סמכות כלל, ומחליטים למנוע את העיון.

בפסקה 17 לפסק דין האגודה לזכויות האזרח הנ"ל, הנשיאה דורית ביניש מכריזה, שהגישה לעיון היא חלק מעקרון "חוקתי, על-חוקי", ומנמקת שהגישה לעיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון. יתרה מכך, עקרון פומביות הדיון הוא ערובה מרכזית לכשירותו וישרתו של בית המשפט ואמון הציבור בבית המשפט:

“עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007),בפסקאות7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”

פסק דינו של הנשיא אהרן ברק בג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, פ"ד נח(1) 529 (2003) דן בין השאר בגישה לעיון בפרוטוקולים.בפסקה7 לפסק הדין הנ"ל, גם הנשיא ברק מכריז, עוד קודם לכן, שהגישה לעיון היא חלק מעקרון שהוא במעמד של נורמה חוקתית:

"פומביות הדיון היא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. היא בעלת מעמד חוקתי^-על^-חוקי (ראו: סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה וכן רע"א 3007/02 יצחק נ' מוזס [1]). אין דיוני סתר; הכול גלוי לעין השמש. עיקרון זה קשור בזכות הגישה לבית^-המשפט. חרף הקשיים המעשיים העשויים להתעורר הכלל הוא פומביות. החריג הוא היעדר פומביות (ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [17], בעמ' 64; ראו עוד בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 451-450). בעזרתו "...נשמר אמונו של הציבור ברשות השופטת..." (בש"פ 2794/00 אלוני נ' מדינת ישראל [3], בעמ' 369). עקרון יסוד זה חל על בתי^-המשפט בפעולתם (סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט)). הוא חל גם על בתי^-הדין המשמעתיים הפועלים מכוחו של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (סעיף 41 לחוק; להלן – חוק שירות המדינה).” [הדגשה במקור – י' צ']

כלומר, הדין בישראל רואה בגישה לעיון עקרון יסוד חוקתי, המאפשר לציבור לקיים את הביקורת על התנהלות בתי המשפט. ולכן, הגישה לעיון היא “תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”. תפיסה זאת אינה חידוש ישראלי מקורי. זוהי התפיסה המקובלת ברחבי העולם הנאור כבר מאות שנים.

 תמונה. החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון בתיק מ"י נ רומן זדורוב. יש לראות בהחלטה זאת הודאה בהעלמת ראיות לדבר עבירה.

 ----

אולם במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי בנצרת, מחליט שוב ושוב, תוך חריגה מסמכות, ותוך הפרה בוטה של החיקוק המפורש וההלכה המחייבת, למנוע את גישת הציבור לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. הדוגמה הבולטת ביותר להתנהלות זאת היא בהחלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 (עמ’ 53 בתלונה המקורית המצורפת), הדוחה בקשת עיון של המתלונן בהנמקה הבאה:

"המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..."

כלומר, השופט אברהם אברהם מבין היטב שמבקש העיון פועל מתוך מטרה לחקור ולהעביר ביקורת על בית המשפט – המטרה שהוגדרה ע"י בית המשפט העליון כרציונל לעקרון גישת הציבור לעיון, ו“תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”. אולם דווקא משום כך - השופט אברהם אברהם נחוש לסכל את בקשת העיון.

החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם, כמו גם התנהלותו בשאר בקשות העיון בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב, נחזית כהודאה במרמה, מרמה והפרת אמונים, אי מניעת פשע, וחיפוי על עבירה.

5. פרשת עבירות המין של השופט יצחק כהן

חשוב לציין, שרק לאחר תום משפט רומן זדורוב החלה חקירת משטרה בעניין עבירות המין של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת יצחק כהן, ראש המותב במשפט רומן זדורוב. החקירה החלה רק בעקבות חשיפת הפרשה בתקשורת [⁵,⁶]. אולם כפי שהתברר בהמשך, בכירים בבית המשפט ובפרקליטות ידעו על דבר התלונות והחשדות נגד יצחק כהן כבר בזמן משפט רומן זדורוב, אך נמנעו מטיפול ראוי בעניין [⁷,⁸,⁹]. יתרה מכך, גם לאחר שהפרשה נחשפה ונחקרה, הפרקליטות והיועמ"ש המשיכו בהתנהלות שנחזתה כניסיון לשבש את ההליכים – סחבת בהגשת כתב האישום ואח"כ ניסיון להימנע מהרשעה ע"י הסכם מותנה [¹⁰,¹¹]. התנהלות הפרקליטות בפרשת יצחק כהן, שתוארה כ"טיוח על גבי טיוח", סוכלה עקב הלחץ התקשורתי והציבורי [¹²]. השופט יצחק כהן הורשע לבסוף בניגוד לבקשת הפרקליטות [¹³].

מצבו האישי של השופט יצחק כהן, ראש המותב במהלך משפט רומן זדורוב, מעלה חשש חמור שהשופט יצחק כהן היה חשוף לסחיטה ע"י הפרקליטות. יתרה מכך, יש מקום לחשד, שהיחס הבלתי נתפס של הפרקליטות למעשיו של יצחק כהן גם לאחר תום המשפט ולאחר חקירת עבירות המין והודאתו של השופט יצחק כהן, נבע מתחושת שותפות כמו זו שבין אלה שגנבו יחד סוסים בעברם.

חשוב גם לציין ששרת המשפטים ציפי לבני ביקשה מנציבת ביקורת הפרקליטות הלה גרסטל לחקור את התנהלות הפרקליטות וחוסר המעש בעניין החשדות נגד השופט יצחק כהן במהלך משפטו של רומן זדורוב, למרות שהמידע על החשדות לעבירות מין של יצחק כהן היה קיים בידם. היועמ"ש יהודה וינשטיין מנע את חקירת הפרשה ע"י הנציבה גרסטל [¹⁴,¹⁵].

1Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process

https://codes.findlaw.com/tx/penal-code/penal-sect-32-48.html

2Fraud on the Court Law - Legal Definition

https://definitions.uslegal.com/f/fraud-on-the-court/

3עורכי-הדין: חזית אחידה להדחת השופטת אלשיך | ישראל היום

https://www.israelhayom.co.il/article/42943

4Joseph Zernik “Rafi Rotem, Judge Shoshana Almagor, and corruption of the Israeli courts” In Pro Per Oct 07, 2014

יוסף צרניק "רפי רותם, השופטת שושנה אלמגור ושחיתות בבתי המשפט", בעצמו בלתי מיוצג, 07 באוקטובר, 2014.

https://inproperinla.blogspot.com/2014/10/2014-10-07-rafi-rotem-judge-shoshana.html

5יואב יצחק "בדיקה משטרתית נגד גורם משפטי בכיר בחשד לעבירות מין וניהול כספים שחורים", News1, ב-28 באוגוסט, 2014.

בידי News1 טענות קשות לעבירות מין, עבירות מס ועבירות מרמה והונאה שביצע לכאורה גורם משפטי בכיר ▪ המידע הועבר על-ידי News1 לטיפול פרקליט המדינה ולידיעת היועץ המשפטי לממשלה ▪ לאחר התייעצויות שקיימו ניתנה הנחיה לפתוח בבדיקה משטרתית המבוצעת על-ידי חוקרי להב 433 ▪ כמה עדים כבר נחקרו במשך שעות (יום ה') עד אחרי חצות

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=353252&subjectId=1

6איתמר לוין "אין בינתיים ממצאים המצדיקים חקירה פלילית נגד נשיא המחוזי יצחק כהן", New1, ב-29 באוגוסט, 2014.

מאשר שהמשטרה מבצעת בדיקה של טענות לעבירות מצידו של המועמד לבית המשפט העליון בעקבות פנייתו של יואב יצחק. "הממצאים עד כה מעלים שהטענות מתייחסות לאירועים מלפני שנים רבות"

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=353264&subjectId=1

7עידן יוסף "האם ידע לדור על מעשי הנשיא כהן ושתק", New1, ב-10 לספטמבר, 2014.

פרקליטה בכירה טענה במהלך עדותה במשטרה כי ידעה בזמן אמת על החשדות נגד כהן ואף מסרה מידע על כך לפרקליט המדינה לשעבר ▪ גורמים המעורים בפרשה טוענים כי בדיקה שהתקיימה בעניין העלתה חרס ולכן לא דווח העניין לנשיא ביהמ"ש העליון

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=353780&subjectId=1

8יואב יצחק "מי ייתן את הדין על השיבושים" New1, ב-25 לאוקטובר, 2014.

פרקליט המדינה לשעבר משה לדור יצטרך להסביר - טוב מאוחר מאשר בכלל לא - מדוע נמנע מפעולה נגד השופט יצחק כהן למרות החשדות שהובאו לידיעתו על עבירות מין שביצע כבודו ▪ פרקליטים וקציני משטרה מטייחים פרשות וחקירות אך המערכת מגוננת עליהם

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=96881&subjectId=24

9אביאל מגנזי "פרשת השופט: עמיתיו ידעו על החשדות?” Ynet ב-11 לספטמבר, 2014.

לאחר ההודעה על פתיחת חקירה פלילית נגד נשיא ביהמ"ש המחוזי יצחק כהן בגין עבירות מין, המשטרה בודקת אם שופטים, בהם סגנו של כהן תאופיק כתילי, ידעו ולא דיווחו. כתילי צפוי להיות מוזמן למתן עדות

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4570153,00.html

10יואב יצחק "סחבת ושיקולים זרים בפרשת יצחק כהן" New1’ ב-19 בספטמבר, 2015.

המשטרה שנאלצה לקיים חקירה מקיפה בעקבות החשיפות ב-News1 המליצה בנובמבר 2014 להגיש כתב אישום נגד נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופט (בדימ.) יצחק כהן * קביעתה לפיה נמצאו ראיות לעבירות מין הועברה ליועמ"ש ולפרקליטות * כהן נאלץ לפרוש בשל החשיפות ובעיצומה של החקירה נגדו * מאז סיום החקירה עברו 10 חודשים - וכלום; היועמ"ש טרם קיבל הכרעה בתיק * מדוע?

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=106039&subjectId=24

11איתמר לוין "של"צ ללא הרשעה לשופט יצחק כהן” News1 ב-17 לנובמבר, 2016.

כהן יודה בהטרדה מינית של עובדת בבית המשפט המחוזי בנצרת, כאשר שימש בו כסגן נשיא * הפרקליטות: המתלוננת הסכימה להסתפק בהודאה ובפיצוי של 2,500 שקל

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=384909&subjectId=1

12איתמר לוין "פרשת כהן: טיוח על גבי טיוח” News1 ב-18 לינואר, 2016.

הפרקליטות לא העמידה לדין את הנשיא בדימוס יצחק כהן על עבירות המין שביצע בעובדת של בית המשפט, ושעליהן ידעו בזמן אמת פרקליט המדינה ופרקליטת המחוז * גם החשדות לשיבוש הליכים מצידו נעלמו כלא היו

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=116013&subjectId=3

13איתמר לוין "בניגוד לבקשת הפרקליטות - השופט בדימוס כהן הורשע בהטרדה מינית” New1 ב-08 למאי, 2017.

יצחק כהן, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, הודה בעבירה אחת של הטרדה מינית בפרשה שנחשפה ב-News1 * המדינה וכהן ביקשו להימנע מהרשעתו

https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=390835&subjectId=1

14רויטל חובל "השופט יצחק כהן החשוד בעבירות מין פורש מתפקידו" הארץ 19 לנובמבר, 2014.

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2490409

15משה גורלי "נציבת הביקורת על מערך התביעה: 151 תלונות טופלו, רק 3 נמצאו מוצדקות” כלכליסט 02 בפברואר, 2015.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3651370,00.html

להלן המכתב ליועמ"ש עם הפניית התלונה אליו

19 ביולי, 2020

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט

משרד המשפטים

באמצעות פורטל הפניות ליועמ"ש

הנידון: דרישה להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירת תלונה פלילית (מס' תיק פלא 434011/2020) נגד השופט לשעבר יצחק כהן והשופטים המכהנים אסתר הלמן ואברהם אברהם, כולם מבית המשפט המחוזי בנצרת, בגין קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, ועוד, בתיק פ"ח 502/07 מ"י נ רומן זדורוב

הרינו מבקשים את קבלת החלטתך המנומקת בתוך 45 יום, על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות) התשי"ט-1958

לכבוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט,

מצורפת לפנייתנו זו תלונה פלילית נגד השופט לשעבר יצחק כהן והשופטים המכהנים אסתר הלמן ואברהם אברהם, כולם מבית המשפט המחוזי בנצרת, בגין קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, ועוד. תלונה זאת נובעת ממעשיהם בתיק פ"ח 502/07 מ"י נ רומן זדורוב.

מצורף בראש התלונה "אישור בדבר הגשת תלונה" (מס' תיק פלא 434011/2020) מאת מפלג חקירות הונאה, מחוז ת"א, מיום 19 ביולי, 2020 .

בבסיס העבירות המיוחסות לשופטים מנצרת בתלונה זו נובעות מחד גיסא מפברוק ושיבוש כתבי בית דין והליכי משפט – ניהול פייק משפט. מאידך גיסא – מניסיונות מתמשכים להעלים את הראיות למעשים אלה. תופעות מסוג זה מוכרת היטב ברחבי העולם כמעשי מרמה נפוצים של שופטים בבתי משפט מושחתים. לדוגמה, קודי העונשין של המדינות השונות בארה"ב כוללים חוקים מיוחדים העוסקים במעשים מסוג זה. במדינת טקסס, לדוגמה, מעשים אלה נקראים "הדמיית הליך חוקי" [¹]. בפסיקת בתי המשפט הפדרליים בארה"ב מעשים אלה נקראים "הונאה של בית המשפט" [²].

עבירות מהסוג המיוחס לשופטים מנצרת בתלונה זו נפוצות גם בבתי המשפט בישראל. הדוגמה המוכרת ביותר היא פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך [³,⁴].

מכל הטעמים הנ”ל, ומכל הטעמים המפורטים בתלונה עצמה, הרינו דורשים שתורה למשטרת ישראל לחקור תלונה זו בדחיפות.

בברכה,

_________________

דר' יוסף צרניק

Human Rights Alert NGO

1Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process

https://codes.findlaw.com/tx/penal-code/penal-sect-32-48.html

2Fraud on the Court Law - Legal Definition

https://definitions.uslegal.com/f/fraud-on-the-court/

3החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012.

4עורכי-הדין: חזית אחידה להדחת השופטת אלשיך | ישראל היום

https://www.israelhayom.co.il/article/42943