Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Thursday, July 16, 2020

2020-07-17 מוטי לייבל הגיש ערעור לעליון בפרשת "עושים שכונה"

מוטי לייבל הגיש ערעור לעליון בפרשת "עושים שכונה"
בפרשה נלווית לפרשת השופטים הנוקמים, מוטי לייבל הגיש בשבוע שעבר בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון נגד הרשעתו בבית המשפט המחוזי י-ם בערעור הפרקליטות על זיכויו בבית המשפט השלום. ערעור בערכאה שנייה הוא נדיר כידוע. במקרה זה, באי-כוחו של לייבל, עוה"ד פוליטקין ובם טוענים שבית המשפט המחוזי י-ם (השופטים גילה כנפי שטייניץ, אריה רומנוב ודנה-כהן לקח) קבע "הלכה חדשנית, אשר השלכותיה רחבות היקף, גבולותיה פרומים והיא מוקשה ובעלת פוטנציאל משמעותי לפגיעה בחופש הביטוי וההפגנה"...
המעשה בו מדובר הוא "תליית כרזות בסמוך לביתה של עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ במשרד הרווחה" - או בקיצור מחאת "עושים שכונה".
משפט "עושים שכונה" של מוטי לייבל מצטרף לשורה ארוכה של משפטים שהפלילו פעילי מחאה - ברק כהן, לורי שם-טוב, רפי רותם. פסקי הדין המוזרים האלה מגדירים בדיעבד הלכות "גמישות למדי", "עמומות", או "פרומות גבול" ביחס לזכויות יסוד. התוצאה בפועל היא, שהפרקליטות ובתי המשפט מגנים על המושחתים, ומפלילים את פעילי המחאה נגד השחיתות....
עמימות החוק בעניין האבחנה בין זכויות יסוד לבין עבירות פליליות היא כמובן גם עבירה חמורה על זכויות האדם בחוק הבינלאומי... ומי שעוסקים בהפרות אלה הם השופטים - אלה שמנסים לשכנע אותנו בעזרת יחצ"נים, שהם מגנים על זכויות האדם במדינת ישראל...
על כגון אלה נאמר': "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לכם".
ואם נפשט את הלשון המשפטית לטובת הציבור הרחב:
הפרקליטות והשופטים יצרו "נוסחה גמישה למדי" על פיה הם קובעים בדיעבד מהו מעשה החוסה תחת חופש הביטוי וחופש המחאה, ומהו מעשה שהוא הפרת הפרטיות - עבירה פלילית שדינה מאסר... יש לציין שהדיון בערעור של מוטי לייבל במחוזי י-ם היה הזוי במיוחד. השופטים ניסו להבין את פשר הביטוי "עושים שכונה". ומתוך דברי השופטים ניתן היה להבין, ש"הנוסחה הגמישה למדי" במקרה זה קשורה להגדרת עובד הציבור כ"בכיר". אם עובד הציבור הוא "בכיר" - מחאת "עושים שכונה" נגדו מותרת כחלק מזכות היסוד "החוקתית, על חוקית" של חופש הביטוי וחופש המחאה. אולם אם עובד הציבור אינו "בכיר" - המחאה נגדו היא הפרת הפרטיות ועבירה פלילית.
אבל מהו "בכיר"? והאם "עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ במשרד הרווחה" אינה "בכירה"?
הפרשה המתוארת לעיל אינה יחידה במינה:
א) ברק כהן ואנשי "באים לבנקאים" הואשמו ב"קשירת קשר" והפרת הפרטיות על מחאה מסוג "עושים שכונה" - בין השאר חלוקת פליירים במחאה על אלימות של שוטרים.  בפועל, התוצאה של התנהלות הפרקליטות ומח"ש היא, ששוטרים אלימים  זוכים לחבריינות (impunity) על אלימות נגד א/נשים, ולקרבנות אסור למחות נגד השוטר האלים בשכונת מגוריו...
ב) בערעור הפרקליטות לבית המשפט העליון רפי רותם הורשע לאחרונה ברוב סעיפי האישום, בהם זוכה במחוזי. סעיפי אישום אלה נובעים מ"העלבת עובדי ציבור" ו"שימוש לרעה במתקן בזק" בקשר למחאה נגד אנשי חוק ומשפט שטייחו את חקירת השחיתות ברשות המסים. בית המשפט העליון הרשיע את רפי רותם, בפסק דין שתואר כך: "השורה התחתונה הרדיקלית אף יותר שעולה מפסק הדין - והיא דווקא לא הייתה צפויה שכן המדינה לא ביקשה לקבוע אותה - היא כי בניגוד לכל רשות מינהלית אחרת, ובסתירה להלכות רבות של בית המשפט העליון, החלטותיה המינהליות של התביעה הפלילית לא יהיו כפופות לביקורת שיפוטית בהתאם לכללי המשפט המינהלי והחוקתי הרגילים - לא בבג"ץ ואף לא בבית המשפט הפלילי."
ג) בערעור במחוזי ת"א, לורי שם-טוב, שפעלה בתפקידה כעיתונאית, הורשעה לפני כשנתיים (במהלך מעצרה בנווה תרצה) בהפרת הפרטיות במעשה שהוא פרסום ידיעה בעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה - מעשי שחיתות של מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. בית המשפט המחוזי קבע הלכה חדשה: האבחנה בין חופש העיתונות לבין הפרת הפרטיות תיעשה על פי "נוסחה גמישה למדי, שתוכנה ייקבע על פי השקפות האובייקטיבית של בית המשפט" - בדיעבד...
ד) בג"ץ כיכר גורן עסק גם הוא במחאה נגד עובדי ציבור והגדרת גבולות זכות המחאה בישראל. עורכי דין המשרתים את עצמם, ניסו למנף אץ פסק הדין של אסתר חיות כפריצת דרך בזכות המחאה בישראל והסרת עול הכובש הבריטי, שהנחיל לנו את פקודת המשטרה... אולם חוות דעתו של יורם דנציגר באותו פסק דין עצמו, אומרת שפסק דינה של הנשיאה אסתר חיות "עמום", ואסתר חיות הוסיפה לפסק דינה הערה - שחוות דעתו של דנציגר "עמומה לא פחות".
מערכת חוק ומשפט, בה האבחנה בין זכויות יסוד "חוקתיות, על-חוקיות" לבין עבירות פליליות היא עמומה ודו-משמעית, או "גמישה למדי", היא מערכת חוק ומשפט בסגנון ימי הביניים. הנתינים נתונים לחסדיהן, גחמנותן ושרירות ליבן של רשויות החוק והמשפט.
עמימות החוק בעניין האבחנה בין זכויות יסוד לבין עבירות פליליות היא כמובן גם עבירה חמורה על זכויות האדם בחוק הבינלאומי... ומי שעוסקים בהפרות אלה הם השופטים - אלה, שמנסים לשכנע אותנו בעזרת יחצ"נים, שהם מגנים על זכויות האדם במדינת ישראל...
ועל כך נאמר: "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לכם".

No comments:

Post a Comment