הממצאים הקיימים בתיק מ"י נ רומן זדורוב בנצרת מצביעים על ניהול "פייק משפט"/הליכים למראית עין/"הדמיית הליך חוקי"... תוך הנפקת מסמכים חסרי תוקף, במטרה שייחזו ע"י אחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה... הנתונים מצביעים על השופט חיים גלפז המנוח כמי ששימש כ"ניצב", אך לא כשופט של ממש, ולא חתם על כל כתב בית דין... לפיכך, גם לא התקיים במשפט בנצרת מותב של שלושה, כנדרש בחוק.
עיון בהחלטות בתיק הנייר יספק כנראה הוכחות נוספות וחותכות לעניין זה.
* "תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט,אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט,ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין."
* "עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה..."
כל חקירה בנושא גם אינה יכולה להתעלם מהחשדות לעבירות המין נגד השופט יצחק כהן, שהיו ידועות לפרקליטות כבר במהלך משפט רומן זדורוב, לאי המעש בנושא עד לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת לאחר תום המשפט, ולהתנהלות הבלתי נתפסת של הפרקליטות גם לאחר חקירת החשדות והודאתו של השופט יצחק כהן. החשש הברור הוא שהשופט יצחק כהן היה חשוף לסחיטה במהלך המשפט.
בבית המשפט המחוזי נצרת פ"ח 502/07
מבקשת העיון: ערנות לזכויות האדם אל"מ, ע"ר 80654598
Human Rights Alert NGO (AR 80654598)
באמצעות דר' יוסף צרניק, חבר ועד ומנהל המחקר בעמותה
תד 33407, תל-אביב,
פקס: 077-3179186; דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org
- נ ג ד -
המשיבים: 1. מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז צפון (פלילי)
דוא"ל: DA-NAZ-criminal@justice.gov.il
2. רומן זדורוב
באמצעות עו"ד ירום הלוי
דוא"ל: yaromhalevy@gmail.com
בקשה לעיון בתיק בית משפט
מוגשת בזאת בקשת עיון בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003.
א) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה בתיק הנייר דנן שאינו אסור בפרסום על פי דין
ב) מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
-
המבקשת היא עמותה רשומה, שמטרתה המוצהרת היא קידום השקיפות במערכת המשפט. בקשה זאת מוגשת בעל כורחה של המבקשת, בעקבות החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 27 לנובמבר, 2019 (תמונתה להלן) בבקשת עיון קודמת (מס’ 170). ההחלטה הנ"ל בעיקרה אומרת:
ככל שהמבקש ימקד בקשתו ויבהיר באילו מסמכים מתיק הנייר הוא מבקש לעיין, ניתן יהיה לבחון את בקשתו שוב. [הדגשה במקור – י’ צ’]
הגישה
לעיון בכתבי
החלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין
והיקפה
-
הגישה לעיון בכתבי החלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, מוגדרת בבירור בחיקוק בישראל: תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 קובעת:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
-
יתרה מכך, בפסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), (פורסם בנבו), הנשיאה ביניש מוסיפה ומבהירה:
"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט,אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט,ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך [קו תחתון הוסף - י' צ']:
"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.""
כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. וכמובן, שאין כל צורך לספק טעמים והצדקות למימוש הגישה לעיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
ומתוך כך גם מובן מאליו שאין לשופטים כל סמכות לשיקול דעת בעניין גישת הציבור לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
אולם השופטים בתיק זה - אסתר הלמן ואברהם אברהם - מונעים את הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק זה ללא הגשת "בקשות לעיון", ואח"כ דוחים את "הבקשות לעיון" - בניגוד לחיקוק המפורש ולהלכה המחייבת - ביודעין, בכוונת מכוון, ובשיטתיות.
לפיכך, יש לראות את החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 27 לנובמבר, 2019 בבקשת העיון הקודמת (מס’ 170) – כהחלטה שניתנה בחוסר סמכות, ולפיכך - החלטה חסרת תוקף.
מטרת העיון בהחלטות בתיק זה – בחינת התנהלותו של בית המשפט והעברת ביקורת עליה
-
מטרת העיון במקרה שלפנינו היא להעביר ביקורת כללית ושיטתית על התנהלות בית המשפט בתיק זה מהסיבות המפורטות להלן. לצורך זה נדרש עיון בכל כתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר, שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
לטענת המבקשת, אין ולא הייתה מעולם לבית המשפט הסמכות לברור ולהחליט באלה מההחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, מותר העיון ובאלה מהן אסור העיון.
-
בפסקה17 לפסק דין האגודה לזכויות האזרח הנ"ל, הנשיאה דורית ביניש מכריזה, שהגישה לעיון היא חלק מעקרון "חוקתי,על-חוקי", ומנמקת שהגישה לעיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון. יתרה מכך, עקרון פומביות הדיון הוא "תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה":
“עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007),בפסקאות7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”
פסק דינו של הנשיא אהרן ברק בג"ץ1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, פ"ד נח(1) 529 (2003) דן בין השאר בגישה לעיון בפרוטוקולים. בפסקה7 לפסק הדין הנ"ל, גם הנשיא ברק מכריז, עוד קודם לכן, שהגישה לעיון היא חלק מעקרון שהוא במעמד של נורמה חוקתית:
"פומביות הדיון היא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי.היא בעלת מעמד חוקתי-על-חוקי (ראו: סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה וכן רע"א3007/02 יצחק נ' מוזס [1]). אין דיוני סתר; הכול גלוי לעין השמש. עיקרון זה קשור בזכות הגישה לבית המשפט. חרף הקשיים המעשיים העשויים להתעורר הכלל הוא פומביות. החריג הוא היעדר פומביות (ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [17], בעמ' 64; ראו עוד בע"פ353/8 וילנר נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 451-450). בעזרתו "...נשמר אמונו של הציבור ברשות השופטת..." (בש"פ2794/00 אלוני נ' מדינת ישראל [3], בעמ' 369). עקרון יסוד זה חל על בתי-המשפט בפעולתם (סעיף 6 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט)). הוא חל גם על בתי-הדין המשמעתיים הפועלים מכוחו של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (סעיף4 לחוק;להלן – חוק שירות המדינה).” [הדגשה במקור – י' צ']
כלומר, הדין בישראל רואה בגישה לעיון עקרון יסוד חוקתי, שמטרתו "פתיחות, שקיפות וביקורת ציבורית" על התנהלות בתי המשפט. ולכן, הגישה לעיון היא “תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”.
פסק הדין הנ"ל בפרשת פלונית ניתן בעיצומה של "המהפכה החוקתית" [1], והוא עוסק בין השאר בגישה לפרוטוקולים בבית דין משמעתי. על פי הדין בישראל (תקנות העיון ובג"ץ האגודה הנ"ל), הגישה לעיון בפרוטוקולים אינה כלולה בהרשאה לגישה - האוניברסלית, האוטומטית - החלה על החלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. יחד עם זאת, בפסק הדין בפרשת פלונית הנשיא אהרן ברק (בפסקאות 14-10 לפסק דינו) והשופטת דליה דורנר (בחוות דעתה) דנים בפירוט בהתנגשות שבין העיקרון החוקתי של הגישה לעיון לבין הזכות החוקתית לפרטיות של הנאשם, באיזונים הנדרשים ובמבחנים המתאימים לבדיקת התנגשות מסוג זה. שניהם מגיעים בדרכים שונות לאותה מסקנה: העיקרון החוקתי של פומביות הדיון, ובכללו הגישה לפרוטוקולים, גוברים במקרה שלפניהם על הזכות החוקתית לפרטיות.
לעומת זאת, במקרה שלפנינו, שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת לא הציגו ואינם מציגים כל התנגשות עם זכות חוקתית ו/או עקרון חוקתי ו/או אינטרס ציבורי כלשהם (או אפילו נורמה חוקית כלשהי, שאינה חוקתית) כעילה להחלטותיהם. זאת – בשעה שהחלטותיהם פוגעות לטענת המבקשת בעקרון החוקתי של פומביות הדיון, בחיקוק המפורש ובהלכה המחייבת בעניין ההרשאה לגישה - האוניברסלית והאוטומטית - החלה על החלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
לפיכך, החלטותיהם של השופטת המחוזית ונשיא בית המשפט המחוזי בנצרת נחזות גם כהתעלמות חסרת פשר מעקרונות חוקתיים, והן עלולות לטענת המבקשת לערער את אמון הציבור בתקפותה של "המהפכה החוקתית" בכלל ובתפקידם של השופטים במדינת ישראל בהגנה על זכויות האדם.
-
התפיסה ביחס לעקרון גישת הציבור לעיון בתיקים, המתבטאת בפסקי הדין הנ"ל של הנשיאים ברק וביניש, אינה חידוש ישראלי מקורי. זוהי התפיסה המקובלת ברחבי העולם הנאור כבר מאות שנים. החוק הבינלאומי כולל את פומביות הדיון וגישת הציבור לעיון בכתבי בית דין כחלק מזכויות האדם. סעיף י’ להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948), אומר:
"כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו.”
לפיכך, על פי זכויות האדם בחוק הבינלאומי, זכות העיון, בין ע"י צד בהליכים ובין ע"י הציבור, היא בעיקרה זכות פרטית – אינדיבידואלית – של הנאשם או הנתבע בהליך משפטי. תכליתה להבטיח לנתבע ו/או לנאשם משפט הוגן ושוויון בפני החוק.
-
גם הדין בארה"ב רואה בגישה לעיון זכות חוקתית. שם, זכות זאת כוללת לא רק את ההחלטות השיפוטיות, אלא גם את כל הכתבים בתיק, שאינם אסורים בפרסום על פי דין. בפסקה 10 לפסק דין בעל חשיבות היסטורית של בית המשפט העליון של ארה"ב בפרשת קלטות הנשיא ניקסון - Nixon v. Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589, 1978 - השופט לואיס פאוול [Justice Lewis F. Powell Jr] אומר:
“It is clear that the courts of this country recognize a general right to inspect and copy public records and documents, [Footnote 7] including judicial records and documents. [Footnote 8] In contrast to the English practice, see, e.g., Browne v. Cumming, 10 B. & C. 70, 109 Eng.Rep. 377 (K.B. 1829), American decisions generally do not condition enforcement of this right on a proprietary interest in the document or upon a need for it as evidence in a lawsuit. The interest necessary to support the issuance of a writ compelling access has been found, for example, in the citizen's desire to keep a watchful eye on the workings of public agencies, see, e.g., State ex rel. Colscott v. King, 154 Ind. 621, 621-627, 57 N.E. 535, 536-538 (1900); State ex rel. Ferry v. Williams, 41 N.J.L. 332, 336-339 (1879), and in a newspaper publisher's intention to publish information concerning the operation of government, see, e.g., State ex rel. Youmans v. Owens, 28 Wis.2d 672, 677, 137 N.W.2d 470, 472 (1965), modified on other grounds, 28 Wis.2d 685a, 139 N.W.2d 241 (1966)…”
-
כלומר, על פי הדין בארה"ב, זכות העיון היא זכות המוכרת עוד כחלק מהחוק המקובל, והיא מעוגנת "ברצונו של האזרח לשמור עין פקוחה על עבודתם של הרשויות הציבוריות". "הרשויות הציבוריות" לעניין זה כוללות כמובן את בתי המשפט עצמם.
מעבר לכך, בית המשפט העליון של ארה"ב דן בפסקאות 28-23 לפסק הדין הנ"ל בעיגונה של זכות זאת במגילת הזכויות [Bill of Rights]: בתיקון הראשון לחוקה – חופש העיתונות, ובתיקון השישי לחוקה – הזכות למשפט פומבי. כלומר, על פי הדין בארה"ב הזכות לעיין ולהעתיק החלטות שיפוטיות היא לא רק זכות אינדיבידואלית של הנאשם או הנתבע, אלא גם זכות קבוצתית של הציבור כולו.
האם בקשות אלו בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב הן בקשות לעיון?
-
החלטות נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם והשופטת אסתר הלמן אומרות, שבקשות עיון שמטרתן לבחון את התנהלות בית המשפט בתיק זה ולהעביר עליה ביקורת - אינן בקשות עיון ולכן דינן להידחות.
לטענת המבקשת, החלטות אלה, לא רק שהן חסרות סמכות, הן גם חסרות כל בסיס בדין. זאת ועוד – החלטות אלה מעוררות חששות כבדים ביחס להתנהלותו של בית המשפט המחוזי נצרת בכלל, ובתיק זה בפרט.
החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 27 לנובמבר, 2019 בבקשת העיון הקודמת (מס’ 170), אומרת:
"בהמשך להחלטות קודמות שניתנו על ידי כב’ הנשיא (מיום 25.1.16 ו-3.2.16) והואיל וגם מבקשה זו עולה כי אין מטרתה לעיין במסמכים, היא נדחית מאותם טעמים.”
החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016, המאוזכרת בהחלטתה של השופטת אסתר הלמן לעיל, היא כנראה הדוגמה הבולטת ביותר להתנהלות חסרת פשר זאת:
"המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים, אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..."
כלומר, השופט אברהם אברהם מבין היטב שמטרת העיון היא לחקור ולהעביר ביקורת על התנהלות בית המשפט – המטרה שהוגדרה ע"י בית המשפט העליון כרציונל לעקרון גישת הציבור לעיון, ו“תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”. אולם דווקא משום כך - השופטים אברהם והלמן, נחושים לסכל את הגישה לעיון. לטענת המבקשת -בניגוד לדין ותוך חריגה מסמכות.
האם השופטים מנסים להסתיר דבר מה בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב?
-
ההחלטות הנ"ל של השופט אברהם אברהם ושל השופטת אסתר הלמן מעוררות חשש כבד שהשופטים מנסים להסתיר ראיות להתנהלות שאינה ראויה בתיק זה.
במלים אחרות, התנהלותם של השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן מעוררת חשש, שהיא חלק מהתנהלות, שאליה התכוון פרופ’ מוטה קרמניצר בתארו את התנהלות מערכת המשפט בפרשת רומן זדורוב:
“...אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגנה בעיקר על עצמה [2].”
ייתכן שגם מילותיו של עו"ד דייויד וינר ז"ל בפרשת עמוס ברנס, תואמות את החשש ביחס להתנהלות השופטים בתיק דנן [3]:
“עמדו כחומה בצורה… ... להסתיר את האמת".
סקירה כללית של הממצאים ביחס להליכים בתיק זה
-
התמונה הכללית, כפי שהיא עולה מהממצאים שהתגלו עד היום, ביחס להליכים בבית המשפט המחוזי נצרת בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב, היא כדלהלן:
א) השנים 2010-2007 – הממצאים משנת 2010 מצביעים על ניהול "פייק משפט" ע"י השופטים יצחק כהן (שהיה כבר אז חשוד בעבירות מין), חיים גלפז המנוח (שעל פי הממצאים שימש כ"ניצב" בלבד, ולא כשופט אמתי בהליכים), ואסתר הלמן – ללא החלטות ופסקי דין חתומים כדין (“טיוטות” בלבד), וללא מותב של שלושה כנדרש בדין.
ב) השנים 2015 ועד היום – הממצאים מצביעים על מאמצים מתמשכים של השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן לסכל שלא כדין את הגישה לעיון, ולמנוע את חשיפת מסמכי המקור של ההחלטות בתיק הנייר. גילוי מסמכי המקור של ההחלטות בתיק הנייר יספק כנראה ראיות נוספות וחותכות לניהול "פייק משפט" בהליך הראשוני בבית המשפט המחוזי בנצרת בשנים 2010-2007.
אין בנמצא בתיק האלקטרוני בנט-המשפט כתבי הכרעת דין ו/או גזר דין עשויים כדין משנת 2010
-
החשש הברור הוא, שבשנים 2010-2007 הונפקו מסמכים חסרי תוקף, מתוך כוונה שייחזו ע"י אחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה. דוגמה בולטת היא מסמך "הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010. שתי גרסאות של מסמך זה מוצגות להלן:
גרסה
א’
(מימין)
נמצאה
בעיון בתיק הנייר של בית המשפט העליון
ע"פ
7939/10
זדורוב
נ מדינת ישראל.
גרסה
א’ נחזית כתדפיס ממערכת נט-המשפט,
והיא
הוגשה כצרופה להודעת הערעור בבית המשפט
העליון באוקטובר 2010.
המסמך
בגרסה א’ אינו מראה על פניו חתימה של אף
אחד משלושת שופטי המותב – יצחק כהן,
חיים
גלפז,
ו/או
אסתר הלמן.
גרסה ב’ (משמאל) נמצאה במהלך עיון במערכת נט-המשפט במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. על גרסה ב’ מופיעות "חתימות גרפיות" (תמונות שהועתקו והודבקו) של השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן, אך חסרה ה"החתימה הגרפית" של השופט חיים גלפז. יתרה מזאת, שתי "החתימות הגרפיות" המופיעות על גרסה ב’ הן בצורת תשליל. ייתכן שמסמך זה נוצר באופן חריג ובלתי תקין.
שני המסמכים הנ"ל של "הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010 - גרסה א’ וגרסה ב’ - אינם כתבי בית דין תקפים. יתרה מכך, מתוך ההבדלים ביניהם עולה, שבמהלך השנים נערכו שינויים במסמך האלקטרוני במערכת נט-המשפט.
-
אין בנמצא בתיק האלקטרוני בנט-המשפט גם כתב גזר-דין עשוי כדין. שלש (3) גרסאות של מסמך “גזר-דין” התגלו עד היום, אך אף אחת מהן אינה כתב בית דין אותנטי, תקף:
א.
ב.
ג.
גרסה א’ מופיעה ברשימת "החלטות בתיק", והיא כתב משובש, עליו מופיעות "חתימות גרפיות" של שני שופטים בלבד – יצחק כהן ואסתר הלמן. חתימתו של השופט חיים גלפז חסרה.
גרסה ב’ התגלתה בעת עיון בכתבים בנט-המשפט -גישת מזכירות בבית המשפט המחוזי נצרת. גרסה ב’ מראה את החתימות הגרפיות של השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן בצורת תשליל. חתימתו של השופט חיים גלפז שוב חסרה.
גרסה ג’ התגלתה במהלך עיון בתיק הנייר (כתבי מקור) ע"פ 7939/10 רומן זדורוב נ מדינת ישראל במזכירות בית המשפט העליון. גרסה ג’ הוגשה עם הודעת הערעור והיא תדפיס מ"נבו הוצאה לאור בע"מ" – שאינו כתב בית דין כלל.
אין בנמצא בתיק האלקטרוני רישום של “הכרעת הדין" ו"גזר הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בכרטיסיית "פסקי דין" בנט-המשפט
-
רישום ראוי, אמין של פסקי הדין הוא תנאי הכרחי להתנהלות בתי משפט כשיר. “ספר פסקי הדין" נחשב "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר.
-
בדיקת הנתונים בתיק זה במערכת נט-המשפט- גישת הציבור מראה שהכרעת הדין וגזר הדין מיום 14 לספטמבר, 2010, אינם מופיעים כלל בכרטיסיית "פסקי דין", ופסק הדין המשלים משנת 2014 נרשם כ"הוראה לבא כוח הנאשמים להגיש ייפוי כוח".
-
נשיא בית המשפט המחוזי אברהם אברהם, המזכירה הראשית אשרת אביכזר, והנהלת בתי המשפט (בקשה על פי חוק חופש המידע) סירבו ומסרבים להשיב:
-
א) מי מחזיק כדין בסמכות ועל מי מוטלת כדין החובה לרשום את פסקי הדין תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת נט המשפט" בבית המשפט המחוזי נצרת?
-
ב) האם רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שהוא אכן פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
-
ג) האם אי רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שאינו פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
אין בנמצא יומן דיונים לשופט חיים גלפז לשנת 2010
-
נתוני יומני בית המשפט המחוזי נצרת, כפי שהם מופיעים במערכת נט-המשפט מראים שלשופט חיים גלפז לא היה קיים בכלל יומן דיונים בשנת 2010.
נתוני היומן להלן הם מנט-המשפט–גישת הציבור:
א) יומן בית המשפט הוא עמום במקרה הטוב – אינו מספק את מספרי התיקים ושמות הצדדים, אלא רק נתונים כלליים לגבי סך כל מספר הדיונים לסוגיהם לכל שופט באותו יום.
ב) כרטיסיית מועדי דיון ביחס לתיק עצמו - אכן מראה את רישום הדיון ביום 14 לספטמבר, 2010.
ג) יומן בית המשפט–דיונים לשופט ליום דיונים - השופט יצחק כהן – אכן מראה את רישום תיק רומן זדורוב כדיון היחידי שלן השופט יצחק כהן משעה 9:00 ועד שעה 10:30.
ד) יומן בית המשפט–דיונים לשופט ליום דיונים - השופטת אסתר הלמן – מראה רישום של שבעה (7) תיקים שונים בין השעה 9:00 לשעה 10:00, ובכללם תיק רומן זדורוב, וכולם רשומים "התקיים".
ה) יומן בית המשפט–דיונים לשופט ליום דיונים - השופט חיים גלפז (שהיה אז שופט עמית) – אינו קיים כלל.
א.
ב.
ג.
ד.
בקיצור: נתוני היומנים לגבי הדיון ביום 14 לספטמבר, 2014, נחזים כמפוקפקים, ו/או חסרי תוקף.
-
יומן בית המשפט גם הוא מוכר כ"ספר יסוד", המגדיר את פעולתו החוקית והמוסמכת של כל בית משפט. יומני בתי המשפט הם מכשיר יסוד במניעת ניהול "פייק משפט"/הליכים למראית עין. בית משפט בו נתוני היומן הם עמומים, דו-משמעיים, ו/או חסרי תוקף ייחשב לבית משפט בלתי כשיר בעליל.
האם השופט חיים גלפז הופיע כ"ניצב" בלבד? והאם התקיים מותב של שלושה בהליכים בשנת 2010?
-
הממצאים המוצגים לעיל מראים, שהופעתו של חיים גלפז כשופט כביכול בתיק רומן זדורוב (לפחות בשנת 2010, לגביה כבר התגלו המסמכים), הייתה ללא יומן דיונים, ובהיעדר חתימתו על כתב בית דין כלשהו. ממצאים אלה מעלים את החשש הברור, שהשופט חיים גלפז שימש בתיק זה כ"ניצב" בלבד (בדומה לאדם המופיע כחלק מהרקע בסרט, אך ללא תפקיד מוגדר) ולא כקצין של בית המשפט שהוא שופט היושב בדין במותב של שלושה.
סעיף 37(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע:
“(א) בעניינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
משפטים בשל עבירה שעונשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר...”
כלומר, על פי הכתבים והרישומים, שכבר התגלו בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב, אדם מן היישוב ימצא, שלפחות בשנת 2010 לא התקיים בתיק זה מותב של שלושה שופטים כנדרש בחוק בתיק פשע חמור.
החשש: בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב התנהל בשנים 2007-2010 "פייק משפט" - הליכי משפט למראית עין/“הדמיית הליך חוקי"
-
כלל הממצאים שתוארו לעיל, מעוררים את החשש, שבשנים 2010-2007 התנהל בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב "פייק משפט" - הליכי משפט למראית עין/“הדמיית הליך חוקי". העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר יספק ממצאים נוספים שיתמכו בחשש זה, או יפריכו אותו...
-
התנהלות מסוג זה – הנפקת מסמכים חסרי תוקף, מתוך כוונה שייחזו ע"י אחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה – היא תופעה מוכרת היטב ברחבי העולם כבר מאות שנים, כמעשי מרמה ושחיתות נפוצים בבתי המשפט. בדיוק מסיבה זאת נקבעו בחוקי המדינות השונות דרכים מדויקות לאותנטיקציה של כתבי בית דין, לרישום המסמכים וניהול התיקים, ונקבעה זכות העיון בתיקי בתי המשפט.
-
בחוקי המדינות השונות בארה"ב יש למעשים מסוג זה שמות שונים. לדוגמה, בחוק העונשין של טקסס, מעשים מסוג זה נקראים "הדמיה של הליך חוקי" [Simulating Legal Process] - עבירה שדינה שנתיים מאסר [4]. עיקרה: המצאה או פרסום של מסמך חסר תוקף מתוך כוונה שהנמען יקבל את סמכותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר אכיפה. בפסיקה הפדרלית בארה"ב מעשים מסוג זה נקראים "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. אין הכוונה למרמה כגון עדות שקר, או הגשת מסמכים מזויפים או מרמתיים ע"י הצדדים, אלא למרמה של קצין בית המשפט, כגון שופט/רשם/מזכיר, שתוקפת את "המכונה השיפוטית" עצמה [5].
קוד העונשין הפדרלי בארה"ב גם כולל סעיפים מיוחדים, הקובעים עבירות ועונשים חמורים למי שעוסק בשלילת זכויות תחת מראית עין של מערכת החוק והמשפט: העונשים על "שלילת זכויות תחת מראית עין של החוק" הם עד מאסר עולם ועונש מוות [6]!
-
גם במדינת ישראל מוכרים מעשים מסוג זה בבתי המשפט:
הדוגמה הבולטת של ניהול "פייק משפט" ו"הדמיה של הליך חוקי" בתיקים האלקטרוניים, שלאחר הפעלת מערכת נט-המשפט, תועדה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך בתיק פש"ר 1623/00 בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי בבית המשפט המחוזי תל-אביב [7].
פרשה זאת מתועדת בפירוט רב בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012. פסקה 2 להחלטת הנציב מבהירה: “פרוטוקול הדיון, חמש החלטות ופסק הדין, מצויים כולם במסמך אחד של בית המשפט שכותרתו "פרוטוקול" וכך כונה בתלונות ובבירורן".
גם פרשה זאת התאפיינה בהימצאותם של שני מסמכים שהם כביכול כתבי בית דין - גרסה א’ וגרסה ב’ של אותו "פרוטוקול" דיון בבית המשפט. בגרסה ב’ של מסמך הפרוטוקול נערכו שינויים בעשרות מקומות, שכללו "תוספות שהוכנסו גם לפיהם של הצדדים לדיון". גרסה ב’ של הפרוטוקול שימשה כבסיס לתלונה סמי-פלילית נגד עו”ד ארגז, שהגישה הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין על פי הוראתה של השופטת ורדה אלשייך. בתלונה זו הואשם עו"ד ארגז ש"ניסה לסכל את תפקידו של בית המשפט בעשיית דין צדק".
לאחר שהפרשה התפוצצה, הגישה לשכת עורכי הדין תלונה נגד השופטת ורדה אלשייך לנציב תלונות הציבור על השופטים. החלטת הנציב 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012, אכן קבעה שהשופטת ורדה אלשייך שינתה את הפרוטוקול לאחר מעשה, בצורה שנועדה להציג את עו"ד ארגז כמי שפעל שלא כהלכה.
-
אולם הנציב הגיע למסקנה נוספת, מפתיעה לא פחות: שני מסמכי ה"פרוטוקול" - הן גרסה א’ והן גרסה ב’ - לא נחתמו ע”י השופטת ורדה אלשייך. לכן, שתי הגרסאות היו "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. יש להדגיש שוב, שגרסה ב’ של אותו פרוטוקול עצמו הוגשה ע"י הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין כבסיס החוקי לתלונה הסמי-פלילית נגד עו”ד ארגז, ונחזתה ע"י לשכת עורכי הדין ככתב בית דין אותנטי, תקף ובר-אכיפה.
-
בעקבות החלטת הנציב בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, יש לציין את המובן מאליו: דיון של בית המשפט, שמתנהל תוך הנפקת פרוטוקול, החלטות ופסק דין בלתי חתומים, כלומר "טיוטות" חסרות תוקף בלבד, הוא "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול", ומשפט המתנהל כך - פייק משפט.
-
דוגמה של מעשים מסוג "הדמיה של הליך חוקי"/ניהול הליכים למראית עין בתיקי הנייר, שלפני הפעלת מערכת נט-המשפט, תועדה בעיון בתיק א 73202/2004 רפי רותם נ אייל ברעם ומדינת ישראל בבית המשפט השלום ת"א [8]. תיק זה הוא אחד ההליכים המשפטיים המוקדמים בפרשת חושף השחיתויות רפי רותם, השחיתות ברשות המסים וההתנכלות לרפי רותם ע"י מערכת החוק והמשפט. עיון בתיק הנייר של בית המשפט העלה שכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר אינם חתומים. השופטת שושנה אלמגור ואחרים ניהלו "פייק משפט" בתביעת הדיבה של רפי רותם.
פרשת עבירות המין של השופט לשעבר יצחק כהן
-
אי אפשר לסיים את הדיון בחששות ביחס להתנהלות בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק זה בשנים 2010-2007, מבלי לדון בפרשת עבירות המין של אב המותב – נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, ומי שהיה אז מועמד לתפקיד שופט בית המשפט העליון – יצחק כהן.
-
רק לאחר תום משפט רומן זדורוב החלה חקירת משטרה בעניין עבירות המין של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת יצחק כהן, ראש המותב במשפט רומן זדורוב. החקירה החלה רק בעקבות חשיפת הפרשה בתקשורת [9,10]. אולם כפי שהתברר בהמשך, בכירים בבית המשפט ובפרקליטות ידעו על דבר התלונות והחשדות נגד יצחק כהן כבר בזמן משפט רומן זדורוב, אך נמנעו מטיפול ראוי בעניין [11,12,13].
-
יתרה מכך, גם לאחר שהפרשה נחשפה ונחקרה, הפרקליטות והיועמ"ש המשיכו בהתנהלות שנחזתה כניסיון לשבש את ההליכים – סחבת בהגשת כתב האישום ואח"כ ניסיון להימנע מהרשעה ע"י הסכם מותנה [14,15]. התנהלות הפרקליטות בפרשת יצחק כהן, שתוארה כ"טיוח על גבי טיוח", סוכלה עקב הלחץ התקשורתי והציבורי [16]. השופט יצחק כהן הורשע לבסוף בניגוד לבקשת הפרקליטות [17].
-
בנסיבות אלה, החשש הוא, שראש המותב במהלך משפט רומן זדורוב בשנים 2010-2007, השופט יצחק כהן, היה חשוף לסחיטה ע"י הפרקליטות. יתרה מכך, יש מקום לחשש, שהיחס הבלתי נתפס של הפרקליטות למעשיו של יצחק כהן, גם לאחר תום המשפט ולאחר חקירת עבירות המין והודאתו של השופט יצחק כהן, נבע מתחושת אחווה כלשהי.
-
חשוב גם לציין ששרת המשפטים ציפי לבני ביקשה מנציבת ביקורת הפרקליטות הלה גרסטל לחקור את התנהלות הפרקליטות וחוסר המעש בעניין החשדות נגד השופט יצחק כהן במהלך משפטו של רומן זדורוב, למרות שהמידע על החשדות לעבירות מין של יצחק כהן היה קיים בידם. היועמ"ש יהודה וינשטיין מנע את חקירת הפרשה ע"י הנציבה גרסטל [18,19].
ג) הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
-
אין למבקשת ו/או למייצג המבקשת כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה, פרט לבקשות העיון, העניין המחקרי, ומשימתה המוצהרת של העמותה – קידום השקיפות במערכת המשפט.
מכל הסיבות לעיל, בקשה זאת הוגשה בעל כורחה של המבקשת. המבקשת רשאית על פי דין לעיין בכל כתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר. מין הדין והצדק שבית המשפט המחוזי נצרת יחדל ממניעת הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.
תאריך: 21 ליולי, 2020
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
Human Rights Alert NGO (AR 80654598)
1Aharon Barak A Constitutional Revolution: Israel's Basic Laws, Yale Law Faculty Scholarship Series (1993) https://digitalcommons.law.yale.edu/fss_papers/3697/
2 רויטל חובל ורוני לינדר "פרופ' מרדכי קרמניצר: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה"”, הארץ, 16 לאוקטובר, 2014.
3 מ"ח 3032/99 ברנס נ' מדינת ישראל, בקשה למשפט חוזר מיום [באתר הסנגוריה הציבורית].
https://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/Odot/MishpatimChozrim/%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A1.pdf
4 Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process
https://codes.findlaw.com/tx/penal-code/penal-sect-32-48.html
5 Fraud on the Court Law - Legal Definition
6 18 U.S. Code § 242.Deprivation of rights under color of law
7 עורכי-הדין: חזית אחידה להדחת השופטת אלשיך | ישראל היום
8 יוסף צרניק "רפי רותם, השופטת שושנה אלמגור ושחיתות בבתי המשפט", בעצמו בלתי מיוצג, 07 באוקטובר, 2014.
https://inproperinla.blogspot.com/2014/10/2014-10-07-rafi-rotem-judge-shoshana.html
9 יואב יצחק "בדיקה משטרתית נגד גורם משפטי בכיר בחשד לעבירות מין וניהול כספים שחורים", News1, ב-28 באוגוסט, 2014.
בידי News1 טענות קשות לעבירות מין, עבירות מס ועבירות מרמה והונאה שביצע לכאורה גורם משפטי בכיר ▪ המידע הועבר על-ידי News1 לטיפול פרקליט המדינה ולידיעת היועץ המשפטי לממשלה ▪ לאחר התייעצויות שקיימו ניתנה הנחיה לפתוח בבדיקה משטרתית המבוצעת על-ידי חוקרי להב 433 ▪ כמה עדים כבר נחקרו במשך שעות (יום ה') עד אחרי חצות
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=353252&subjectId=1
10 איתמר לוין "אין בינתיים ממצאים המצדיקים חקירה פלילית נגד נשיא המחוזי יצחק כהן", New1, ב-29 באוגוסט, 2014.
מאשר שהמשטרה מבצעת בדיקה של טענות לעבירות מצידו של המועמד לבית המשפט העליון בעקבות פנייתו של יואב יצחק. "הממצאים עד כה מעלים שהטענות מתייחסות לאירועים מלפני שנים רבות"
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=353264&subjectId=1
11 עידן יוסף "האם ידע לדור על מעשי הנשיא כהן ושתק", New1, ב-10 לספטמבר, 2014.
פרקליטה בכירה טענה במהלך עדותה במשטרה כי ידעה בזמן אמת על החשדות נגד כהן ואף מסרה מידע על כך לפרקליט המדינה לשעבר ▪ גורמים המעורים בפרשה טוענים כי בדיקה שהתקיימה בעניין העלתה חרס ולכן לא דווח העניין לנשיא ביהמ"ש העליון
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=353780&subjectId=1
12 יואב יצחק "מי ייתן את הדין על השיבושים" New1, ב-25 לאוקטובר, 2014.
פרקליט המדינה לשעבר משה לדור יצטרך להסביר - טוב מאוחר מאשר בכלל לא - מדוע נמנע מפעולה נגד השופט יצחק כהן למרות החשדות שהובאו לידיעתו על עבירות מין שביצע כבודו ▪ פרקליטים וקציני משטרה מטייחים פרשות וחקירות אך המערכת מגוננת עליהם
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=96881&subjectId=24
13 אביאל מגנזי "פרשת השופט: עמיתיו ידעו על החשדות?” Ynet ב-11 לספטמבר, 2014.לאחר ההודעה על פתיחת חקירה פלילית נגד נשיא ביהמ"ש המחוזי יצחק כהן בגין עבירות מין, המשטרה בודקת אם שופטים, בהם סגנו של כהן תאופיק כתילי, ידעו ולא דיווחו. כתילי צפוי להיות מוזמן למתן עדות
14 יואב יצחק "סחבת ושיקולים זרים בפרשת יצחק כהן", New1,’ ב-19 בספטמבר, 2015.
המשטרה שנאלצה לקיים חקירה מקיפה בעקבות החשיפות ב-News1 המליצה בנובמבר 2014 להגיש כתב אישום נגד נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופט (בדימ.) יצחק כהן * קביעתה לפיה נמצאו ראיות לעבירות מין הועברה ליועמ"ש ולפרקליטות * כהן נאלץ לפרוש בשל החשיפות ובעיצומה של החקירה נגדו * מאז סיום החקירה עברו 10 חודשים - וכלום; היועמ"ש טרם קיבל הכרעה בתיק * מדוע?
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=106039&subjectId=24
15 איתמר לוין "של"צ ללא הרשעה לשופט יצחק כהן”,News1, ב-17 לנובמבר, 2016.
כהן יודה בהטרדה מינית של עובדת בבית המשפט המחוזי בנצרת, כאשר שימש בו כסגן נשיא * הפרקליטות: המתלוננת הסכימה להסתפק בהודאה ובפיצוי של 2,500 שקל
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=384909&subjectId=1
16 איתמר לוין "פרשת כהן: טיוח על גבי טיוח”,News1, ב-18 לינואר, 2016.
הפרקליטות לא העמידה לדין את הנשיא בדימוס יצחק כהן על עבירות המין שביצע בעובדת של בית המשפט, ושעליהן ידעו בזמן אמת פרקליט המדינה ופרקליטת המחוז * גם החשדות לשיבוש הליכים מצידו נעלמו כלא היו
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=116013&subjectId=3
17 איתמר לוין "בניגוד לבקשת הפרקליטות - השופט בדימוס כהן הורשע בהטרדה מינית” New1 ב-08 למאי, 2017.
יצחק כהן, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, הודה בעבירה אחת של הטרדה מינית בפרשה שנחשפה ב-News1 * המדינה וכהן ביקשו להימנע מהרשעתו
https://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docid=390835&subjectId=1
18 רויטל חובל "השופט יצחק כהן החשוד בעבירות מין פורש מתפקידו" הארץ 19 לנובמבר, 2014.
19 משה גורלי "נציבת הביקורת על מערך התביעה: 151 תלונות טופלו, רק 3 נמצאו מוצדקות”, כלכליסט, 02 בפברואר, 2015.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3651370,00.html
No comments:
Post a Comment