Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Monday, July 13, 2020

2020-07-13 מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו ומדוע? פרק ז: גם רשם העליון במחנטרשים?

 Joseph Zernik
מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו ומדוע? פרק ז: גם רשם העליון במחנטרשים?
הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי בתיק מ"י נ נתניהו לא מתאים לשופטים.  הם מעדיפים להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה...
היום:
פרק ז' - בקשה הוגשה לבית המשפט העליון להמצאת מסמך "קביעת עירבון" בחתימת המזכירה הראשית ומסמך המסמיך את המזכירה הראשית לקבוע עירבון - עניין שעל פי החיקוק הוא בסמכותו של הרשם...
קיצור הפרקים הקודמים:
פרק א' - בית המשפט המחוזי י-ם מסתיר את הרוב המכריע של ההחלטות בתיק נתניהו בניגוד לדין.
פרק ב' - בית המשפט המחוזי י-ם דוחה בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, בתירוץ המצחיק - החלטות "טכניות" - לא "מהותיות"...
פרק ג' - ערעור מוגש בבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי י-ם, שמונע גישה להחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, שעל פי דין "כל אדם ראשי לעיין" בהן...
פרק ד' - בית המשפט העליון שולח "הודעה", בה הוא דורש 20,000 ש"ח עירבון כדי לדון בערעור...
פרק ה' - יש רק בעיה "טכנית ולא מהותית" - הדרישה לעירבון של 20,000 ש"ח הגיעה מבית המשפט העליון כ"הודעה על קביעת המזכיר הראשי", שאין עליה שמו, תפקידו, ו/או חתימתו של אדם כלשהו.  ובתיק בית המשפט העליון אין כל מסמך "החלטה" ו/או "קביעה" של "המזכיר הראשי", שהוא נשוא ה"הודעה" כביכול...
פרק ו' -  רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין מוציא החלטה שאומרת ש"אין בסיס לטענה כי ההודעה על קביעת העירבון "נחזית ככתב בית דין חסר כל תוקף"… שיעור העירבון שנקבע על-ידי המזכירה הראשית בהליך זה תואם את סכומי העירבון המקובלים בהליכים דומים."  יש רק בעיה "טכנית ולא מהותית" - על פי תקנות  סדר הדין האזרחי, על הרשם לקבוע את העירבון  ולהודיע על קביעתו. קביעת עירבון אינה בסמכות המזכירה הראשית...
בבית המשפט העליון של מדינת ישראל, התעלולים האלה הם שגרתיים. אולם ברחבי העולם הנאור התעלולים האלה מוכרים כהונאה טיפוסית של בתי המשפט.
בחוקי המדינות השונות בארה"ב יש להונאה הזאת שמות שונים. לדוגמה, בחוק העונשין של טקסס, התעלול הזה נקרא "הדמיה של הליך חוקי" [Simulation of Legal Process] - עבירה שדינה שנתיים מאסר.  עיקרה: המצאה כביכול של מסמך חסר תוקף ע"י בית המשפט, מתוך כוונה שהנמען יקבל את סמכותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר אכיפה. בפסיקה הפדרלית בארה"ב התעלול הנ"ל נקרא "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. אין הכוונה להונאה כגון עדות שקר, אלא להונאה של קצין בית המשפט, כגון שופט/רשם/מזכיר, שתוקפת את "המכונה השיפוטית" עצמה...
---
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
 



תמונה. "הודעה  על קביעת עירבון" - ללא כל שם אדם שנתן את ההודעה ותפקידו ו/או חתימתו, בעניין שאינו בסמכות המזכירה הראשית.
תמונה. החלטת הרשם רון גולדשטיין, האומרת, ש"אין בסיס לטענה כי ההודעה על קביעת העירבון "נחזית ככתב בית דין חסר כל תוקף"… שיעור העירבון שנקבע על-ידי המזכירה הראשית בהליך זה תואם את סכומי העירבון המקובלים בהליכים דומים."  בהליך זהה קודם (ערעור על החלטה המונעת גישה לעיון) העירבון שנקבע ע"י רשם בית המשפט העליון היה 7.000 ש"ח.
 
להלן הבקשה שהוגשה היום בבית המשפט העליון בתיק רע"א 4421/20  צרניק נ מ"י, נתניהו ואח' 

בבית המשפט העליון                                                                       רע"א 4421/20
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
המבקש:
דר’ יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO
ת"ד 33407, תל-אביב
דוא"ל:
המשיבים:
1. מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות המדינה – כלכלה ומיסוי
דוא"ל
2. בנימין נתניהו
באמצעות עו"ד עמית חדד
דוא"ל
3. שאול אלוביץ'
באמצעות עו"ד ז'קי חן
דוא"ל
4. איריס אלוביץ'
כנ"ל
5. ארנון מוזס
באמצעות עו"ד נוית נגב
דוא"ל
בקשה להמצאה
מוגשת בזאת בקשה להמצאה:

  1. ביום 01 ביולי, 2020, קיבל המבקש בפקס "הודעה על קביעת עירבון", האומרת בחלקה: "בהתאם לתקנות… קבע המזכיר הראשי את העירבון בסך: 20,000 ש"ח. על המערער או המבקש, לפי העניין, להפקיד תוך 15 ימים מיום מסירת הודעה זו...”.
  2. ביום 02 ליולי, 2020, הוגשה בקשה "ליתן למבקש החלטה עשויה כדין בעניין העירבון, להפחית את העירבון לסכום סביר, התואם את העניין שלפנינו, ולהאריך את המועד להפקדתו." הבקשה טענה שה"הודעה" נחזית ככתב בית דין חסר כל תוקף: א) אין עליה שם כל אדם ותפקידו, שהם המודיעים על "הקביעה"; ב) אין עליה חתימת כל אדם; ג) בבית המשפט העליון אין "מזכיר ראשי" [זכר] כבר כ-20 שנה; ד) אין כל כתב "קביעה" מאת המזכירה הראשית בתיק בית המשפט.
  3. ביום 07 ביולי, 2020, קיבל המבקש בדוא"ל קובץ Word בלתי חתום — "החלטה" מאת הרשם רון גולדשטיין מיום 05 ביולי, 2020, האומרת בחלקה: "אין בסיס לטענה כי ההודעה על קביעת העירבון "נחזית ככתב בית דין חסר כל תוקף…" שיעור העירבון שנקבע על-ידי המזכירה הראשית בהליך זה תואם את סכומי העירבון המקובלים בהליכים דומים."
  4. סעיף 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע:

428. משהוגש כתב הערעור, יקבע הרשם של בית המשפט שלערעור את סכום הערבון שעל המערער להפקיד בבית המשפט להבטחת הוצאותיו של כל משיב ואת המועד להפקדתו וימציא למערער הודעה על כך...” [קו תחתון הוסף – י’ צ’.]

לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להמציא למבקש (בפקס או בדוא”ל): א) העתק כתב בית דין אותנטי, בחתימת המזכירה הראשית, שהוא "קביעת העירבון" בתיק דנן; ב) העתק כל מסמך אותנטי שהוא הבסיס החוקי לסמכות המזכירה הראשית לקבוע עירבון; ג) העתק חתום של החלטת הרשם מיום 05 ביולי, 2020.

13 ביולי 2020
יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO
המבקש

No comments:

Post a Comment