2020-07-25 שופטים, סייבר וחתימות אלקטרוניות - מומחי מחשוב וסייבר ישראליים מתבקשים לחוות דעה

שופטים, סייבר וחתימות אלקטרוניות - מומחי מחשוב וסייבר ישראליים מתבקשים לחוות דעה
מומחי מחשוב וסייבר ישראליים היו מוכנים עד היום לחוות את דעתם בפרטיות ביחס לחוסר הישרה במערכת החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט - במערכת נט-המשפט. עתה, הוזמנו מומחים למחשוב, הצפנה וסייבר לספק את חוות דעתם בפומבי בעניין פעולות הסייבר של הנהלת בתי המשפט, כולל בפרט יישום החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט. חוות הדעת מתבקשת לצורך עתירת חופש המידע התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי י-ם: עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח'. עניינה של העתירה הוא התנהלות הסייבר של הישויות המתכנות "הרשות השופטת" ו"Israeli Courts Authority”. לעמדת העותר, התנהלות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority” בכלל, ופעולות הסייבר שלהן בפרט, חסרות בסיס בחוק במקרה הטוב, ומעוררות חשש לחוסר ישרה כללי במערכת המשפט:

* “הרשות השופטת" – בשם ישות זאת מתנהלת פעילות הסייבר של הנהלת הבתי המשפט, כולל פרסום כלל החלטות בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים והשלום, ומידע חוקי ומשפטי בהיקף נרחב, לעתים מידע שקרי ומטעה. ביחס לישות זאת, הנהלת בתי המשפט ענתה תחילה בתשובה על בקשת חופש המידע, שהיא קיימת מתוקף חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט התשמ”ד-1984. אולם בתשובה מקדמית בעתירה הנ"ל, הנהלת בתי המשפט שינתה את טעמה, ועתה היא אומרת ש"הרשות השופטת" אינה קיימת כלל כ"גוף שלטוני" במדינת ישראל, והיא "כינוי" בלבד.

* "Israeli Courts Authority” - ישות זאת היא החותמת כביכול במקום השופטים על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. בו זמנית, ישות זאת היא גם המאשרת את כל החתימות האלקטרוניות כביכול של עצמה. ביחס לישות זאת וכן ביחס לאופן יישום וניהול החתימות האלקטרוניות של השופטים, הנהלת בתי המשפט מסרבת לספק את המידע המבוקש עד היום, בין אם בתשובת חופש המידע ובין אם בתשובה לעתירה בבית המשפט.

חוסר הישרה בכתבי בית דין, הנובע מהמצב הקיים מודגם בבקשה במסמכים מפוברקים מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, ומתיק רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת. 
עזרת המומחים מתבקשת, שכן עניינים אלה קשורים היום בטבורם לטכנולוגיות מחשוב, הצפנה וסייבר. לכן, יש חשש ש"אדם מן היישוב" וגם משפטנים יתקשו להתמודד עם הנושא כראוי.

לדעת העותר, ראוי שחוות הדעת של ידידי בית המשפט תכלול גם התייחסות לשאלה הבאה:

האם על סמך המידע שסופק בתשובות המשיבים בעתירה זו, יוכל "אדם מן היישוב”, שיקבל המצאה של צו, החלטה, או פסק-דין ממערכת נט-המשפט, להבחין בצורה ברורה וחד משמעית בין כתב בית דין חתום כדין, תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד?

---

עמותת Human Rights Alert NGO פועלת למימוש השקיפות בבתי המשפט. דו"ח העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, שיבושים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/07/2020-07-25.html

  

להלן ההזמנה שנשלחה היום למומחי מחשוב, הצפנה וסייבר

25 ליולי, 2020

לכבוד מומחי מחשוב, הצפנה וסייבר בישראל:

דורון אופק, יובל אלוביץ’ - אוניברסיטת בן-גוריון, אלי ביהם – הטכניון, מיכאל בן אור – האוניברסיטה העברית, יצחק בן ישראל – אוניברסיטת תל-אביב, דני דולב – האוניברסיטה העברית, דני הנדלר – אוניברסיטת ב"ג, אסא כשר – אוניברסיטת ת"א, יהודה לינדל – אוניברסיטת בר-אילן, בני פנקס – אוניברסיטת בר-אילן, עדי שמיר – מכון וייצמן, אמנון שעשוע – האוניברסיטה העברית, אהוד שפירא – מכון וייצמן

בדוא"ל

הנידון: שופטים, סייבר וחתימות אלקטרוניות - בקשה להצטרפותכם כידידי בית המשפט בעתירה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

מומחים נכבדים,

אנו כותבים לכם מתוך תקווה שכיחידים או כקבוצה, תבקשו להצטרף כידידי בית המשפט ולחוות את דעתכם בעתירת חופש המידע התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי י-ם: עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח'. עניינה של העתירה הוא התנהלות הסייבר של הישויות המתכנות "הרשות השופטת" ו"Israeli Courts Authority”, יישום חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001 והחתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט – נט-המשפט.

מצורפים הכתבים שהוגשו בעתירה עד היום, כולל בקשת חופש המידע והתשובות עליה, שהם הבסיס לעתירה.

לעמדת העותר, התנהלות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority” בכלל, ופעולות הסייבר שלהן בפרט, חסרות בסיס בחוק במקרה הטוב, ומעוררות חשש לחוסר ישרה כללי במערכת המשפט:

• “הרשות השופטת" – בשם ישות זאת מתנהלת פעילות הסייבר של הנהלת הבתי המשפט, כולל פרסום כלל החלטות בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים והשלום, ומידע חוקי ומשפטי בהיקף נרחב, לעתים מידע שקרי ומטעה. ביחס לישות זאת, הנהלת בתי המשפט ענתה תחילה בתשובה על בקשת חופש המידע, שהיא קיימת מתוקף חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט התשמ”ד-1984. אולם בתשובה מקדמית בעתירה הנ"ל, הנהלת בתי המשפט שינתה את טעמה, ועתה היא אומרת ש"הרשות השופטת" אינה קיימת כלל כ"גוף שלטוני" במדינת ישראל, והיא "כינוי" בלבד.
• "Israeli Courts Authority” - ישות זאת היא החותמת כביכול במקום השופטים על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. בו זמנית, ישות זאת היא גם המאשרת את כל החתימות האלקטרוניות כביכול של עצמה. ביחס לישות זאת וכן ביחס לאופן יישום וניהול החתימות האלקטרוניות של השופטים, הנהלת בתי המשפט מסרבת לספק את המידע המבוקש עד היום, בין אם בתשובת חופש המידע ובין אם בתשובה לעתירה בבית המשפט.

---

תמונה. תדפיס אישור החתימה האלקטרונית של עורך דין על מסמך שהוגש אלקטרונית במערכת נט-המשפט, כפי שהוא מוצג ע"י התוכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: החותם מזוהה בשמו ומס' תעודת זהות (הפרטים הושחרו). המאשר הוא Personal ID – חברה הרשומה כ"גורם מאשר" על פי חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001 במרשם הגורמים המאשרים במשרד המשפטים.

–--

תמונה. נתוני אישור כביכול של החתימה האלקטרונית של שופט על פסק-דין במערכת נט-המשפט, כפי שהוא מוצג ע”י התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: כל החתימות של השופטים זהות. “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...”, “הונפק עבור: Israeli Courts Authority”, “הונפק על-ידי: Israeli Courts Authority”.

---

תמונה. התרעה ביחס לחתימה האלקטרונית כביכול של שופט על פסק-דין במערכת נט-המשפט, כפי שהיא מוצגת ע"י התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: “חתימת המסמך אינה תקינה.”

---

לטענת העותר, העניינים בבסיסה של עתירה זאת, הנוגעים לאותנטיקציה של כתבי בית דין בישראל ברמה המערכתית, הם בעלי חשיבות חוקתית מהמעלה הראשונה. אין למעשה תוקף לשלטון החוק וזכויות האדם, אם אין אותנטיקציה תקפה וברורה של כתבי בית דין. ראו לדוגמה סעיף IV לחוקה של ארה”ב (1787), המניח כבר אז את הבסיס לעניין האותנטיקציה של כתבי בית דין [¹].

לטענת העותר, באופן מעשי, שיבוש האותנטיקציה של כתבי בית דין במערכת נט-המשפט מערער את ישרת מערכת המשפט מיסודה, ראו לדוגמה:

• פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך (מצורפת החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב);

תמונה. פש"ר 1623/00 בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי: תדפיס מנט-המשפט של מסמך מיום 12/9/2011, שעמד במרכז פרשת “הפרוטוקולים המפוברקים”. נציב תלונות הציבור על השופטים קבע שהמסמך אינו חתום, והוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד. המסמך הוגש ע"י הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין ככתב בית דין תקף ובר-אכיפה, וכבסיס לתלונה סמי פלילית נגד עו"ד רפאל ארגז. לשכת עורכי הדין ראתה תחילה במסמך .זה כתב בית דין אמתי, תקף ובר-אכיפה.

–-

• פרשת רומן זדורוב (מצורפת בקשה לעיון בתיק בית המשפט המחוזי נצרת פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב).

 

תמונות. פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב: תדפיסים מנט-המשפט של מסמכי "הכרעת דין" מיום 14/09/2010, שהם הבסיס לכל ההליכים המשפטיים בעניינו של רומן זדורוב מאז ועד היום.

גרסה א’ (מימין) נמצאה בעיון בתיק הנייר של בית המשפט העליון ע"פ 7939/10 זדורוב נ מדינת ישראל. גרסה א’ נחזית כתדפיס ממערכת נט-המשפט, והיא הוגשה כצרופה להודעת הערעור בבית המשפט העליון באוקטובר 2010. המסמך בגרסה א’ אינו מראה על פניו חתימה של אף אחד משלושת שופטי המותב – יצחק כהן, חיים גלפז, ו/או אסתר הלמן.

גרסה ב’ (משמאל) נמצאה במהלך עיון במערכת נט-המשפט במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016. על גרסה ב’ מופיעות "חתימות גרפיות" (תמונות שהועתקו והודבקו) של השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן, אך חסרה ה"החתימה הגרפית" של השופט חיים גלפז. יתרה מזאת, שתי "החתימות הגרפיות" המופיעות על גרסה ב’ הן בצורת תשליל. ייתכן שמסמך זה נוצר באופן חריג ובלתי תקין.

שני המסמכים הנ"ל של "הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010 - גרסה א’ וגרסה ב’ - אינם יכולים להיחש כתבי בית דין תקפים. יתרה מכך, מתוך ההבדלים ביניהם עולה, שבמהלך השנים נערכו שינויים במסמך האלקטרוני במערכת נט-המשפט.

---

עזרתכם מתבקשת, שכן עניינים אלה קשורים היום בטבורם לטכנולוגיות מחשוב, הצפנה וסייבר. לכן, יש חשש ש"אדם מן היישוב" וגם משפטנים יתקשו להתמודד עם הנושא כראוי.

לדעת העותר, ראוי שחוות הדעת של ידידי בית המשפט תכלול התייחסות לשאלה הבאה:

האם על סמך המידע שסופק בתשובות המשיבים בעתירה זו, יוכל "אדם מן היישוב”, שיקבל המצאה של צו, החלטה, או פסק-דין ממערכת נט-המשפט, להבחין בצורה ברורה וחד משמעית בין כתב בית דין חתום כדין, תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד?

עמותת Human Rights Alert NGO פועלת למימוש השקיפות בבתי המשפט. דו"ח העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, שיבושים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."

בברכה,

ד"ר יוסף צרניק

‪Human Rights Alert NGO (AR 580654598‬‬‬)

מצורפים:

1. עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח': כתב העתירה מיום 18 למאי, 2020;
2. עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח': תשובה מקדמית של המשיבים מיום 13 ביולי, 2020;
3. עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 יוסף צרניק נ מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ואח': תגובת העותר מיום 23 ביולי, 2020;
4. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 למאי, 2012, בפרשת השופטת ורדה אלשייך;
5. בקשה לעיון בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב מיום 21 ביולי, 2020.

1Article IV, Section 1

Full Faith and Credit shall be given in each State to the public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be proved, and the Effect thereof.