2020-02-19 המשטרה משקרת כל יום בהליכי מעצרים בבתי המשפט? ומה עם השופטים? פקודת שחרור מפוברקת של השופטת ענת יהב לדוגמה...

 Joseph Zernik

Just now · 

המשטרה משקרת כל יום בהליכי מעצרים בבתי המשפט? ומה עם השופטים? השופטת ענת יהב לדוגמה...
השופט בדימוס דוד רוזן הכריז לאחרונה שטיעוני התביעה המשטרתית בהליכי מעצרים "זה בלוף אחד גדול", ו"טועני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו".  פרופ' בועז סנג'רו כתב אתמול "לא בלב קל", שהשופטים משמשים "חותמת גומי" בהליכי מעצרים.  
אבל מה אם השופטים הם השותפים הבכירים לשקרים ולמרמה בהליכי מעצרים?  
"פקודת שחרור" מפוברקת, שהתגלתה אתמול בעיון בתיק מעצרים מעצימה את החשש למרמה והפרת אמונים של השופטת ענת יהב מבית המשפט השלום ת"א.  המעשים התנהלו בשיתוף פעולה עם משטרת ת"א, התביעה המשטרתית, הסנגוריה הציבורית, ושב"ס, וכללו מעצר שווא בבידוד במשך יומיים, וכן איומים מתמשכים בניסיון לסחוט חתימה על "תנאים" לשחרור. 
המטרה המשותפת של כל גורמי החוק והמשפט במקרה זה הייתה לדכא מחאה חוקית נגד שחיתות השופטים, המתקיימת מידי יום ג', 10:30-11:30 בכניסה לבית המשפט ברח' וייצמן 1, תל-אביב...
השופטת ענת יהב מסרבת לספק הסבר כלשהו להתנהגותה, ומייעצת ל"חשוד" להגיש נגדה תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם (שופט בית המשפט העליון בדימוס - המפברק הבכיר).  
מסע ההתעוררות שמנהלים אסתר חיות ושות' - בו הם מנסים למכור לציבור שהשופטים מגנים על זכויות האדם - חסר תוחלת. היחצן הטוב בעולם לא יעזור להם. השופטים הם גורם מרכזי להפרות חמורות של זכויות האדם בישראל.

בתמונות: השופטת ענת יהב ניהלה ביום 05 לפברואר דיון וערכה פרוטוקול ובו החלטה על שחרור בתנאים. במקביל, הנפיקה בסתר לשב"ס "פקודת שחרור" האומרת בכזב - "שוחרר בערבות/צד ג'".  שב"ס המשיך להחזיק את העציר בבידוד יום נוסף, והשופטת ענת יהב ניהלה למחרת דיון נוסף וערכה פרוטוקול נוסף, ובו החלטה נוספת על שחרור בתנאים... שב"ס המשיך באיומים בניסיון לסחוט חתימה על תנאים, אבל  בסוף "זרקו" את העציר ללא חתימה על תנאים...
בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/02/2020-02-19.html

 

כרונולוגיה קצרה

 

04 לפברואר, 2020 - "החשוד" נעצר ביום שלישי, בעת שקיים משמרת מחאה חוקית מול בית המשפט ברח' וייצמן 1.

04 לפברואר,  2020 - חוקרת המשטרה הטיחה ב"חשוד" האשמה חמורה - "בית המשפט הוא מוסד מכובד. אתה ניהלת מולו מחאה בלתי מכובדת"...  בהמשך, המשטרה ניסתה לסחוט מ"החשוד"  שחרור תמורת ערבות עצמית של 1,000 ש"ח והסכמה להרחקה מבית המשפט בוייצמן 1 למשך 15 יום.  החשוד סירב להיכנע לסחיטה.

כבר במעצר במשטרה הופיע עו"ד וטורי מטעם הסנגוריה הציבורית כביכול, מבלי שהתבקש, וניסה לכפות את עצמו על "החשוד" ולקושש שקלים מקופת הציבור ללא כל בסיס בחוק...

ביום ג', 04 לפברואר, 2020 - "החשוד" הועבר למעצר באבו-כביר, שם הוחזק בבידוד. כפי שהסביר אח"כ נציג שב"ס בבית המשפט - "החשוד" הוחזק בבידוד, כי "סירב לחתום" על תנאי השחרור שניסו לסחוט ממנו. 

   

ביום ד', 05 לפברואר, 2020 - השופטת ענת יהב ניהלה דיון בהארכת מעצר כביכול.  

השופטת ענת יהב ערכה ביום ד' פרוטוקול שקרי, בו נרשם עו"ד וטורי כבא כוחו של "החשוד". בהמשך - סירבה לתקן את הרישום השקרי גם לאחר "בקשה לתיקון פרוטוקול".

התובע המשטרתי - רס"ר חיים וינר טען טיעוני שווא, כולל "דו"ח סודי ופעולות לביצוע"...

השופטת ענת יהב המשיכה ביום ד' בעריכת הפרוטוקול השקרי, כולל החלטה מפוברקת: "לפיכך אני מורה על שחרורו של החשוד בתנאים כדלקמן: 1. החשוד יחתום על ערבות עצמית בסך של 1000 ש"ח. 2. הרחקה מבית משפט השלום והמחוזי בתל אביב ברח' וייצמן 1, לתקופה של 15 ימים."

במקביל, ערכה השופטת ענת יהב בסתר "פקודת שחרור", עליה הוטבעה החותמת השקרית "שוחרר בערבות/צד ג'".  "פקודת השחרור" המפוברקת נרשמה כבר ביום ד', 05 לפברואר, 2020, בשעה 13:10.

לאחר הדיון המפוברק ביום ד', החזיר שב"ס את העציר לאבו-כביר והמשיך להחזיק אותו בבידוד, תוך איומים נוספים, במטרה לסחוט חתימה על "התנאים" לשחרור. "החשוד" עמד בסירובו לחתום. כל זאת, לאחר ש"שוחרר בערבות/צד ג'" כביכול.

ביום ה', 6 לפברואר, 2020  - ניהלו השופטת ענת יהב, התובע המשטרתי - רנ"ג רוני הירשהורן, ושב"ס דיון מעצרים מפוברק נוסף בבית המשפט. הדיון הפעם התנהל בסביבות השעה 15:30-16:00, באולם דיונים ריק... בדיון זה המשיכו בניסיונות לסחיטת חתימת "החשוד" על "התנאים".  בסופו של הדיון המפוברק נערך פרוטוקול מפוברק ובו החלטה: "אני מבטלת את התנאי של חתימה על ערבות עצמית. שאר התנאים יעמדו על כנם... בהיעדר ערבויות ייעצר החשוד ויובא בפני שופט עד ליום 07 לפברואר, 2020, שעה 12:00. [הדגשה וקו תחתון במקור - יצ]

ביום ה' אחה"צ, עד לשעה 17:30 בערך, המשיך שב"ס בניסיונות לסחוט במרמה ובאיומים על "החשוד" את חתימתו על "תנאים" לשחרורו. "החשוד" עמד בסירובו לחתום. לבסוף שב"ס 'זרקו' את "החשוד" ממעצר ללא הליך ראוי כנדרש.

ביום 09 לפברואר, 2020 - עוד בטרם התגלתה "פקודת השחרור" המפוברקת, הופיע "החשוד" בבית המשפט ברח' וייצמן 1, תל-אביב, והתייצב במשרד משמר בתי המשפט, על מנת לתעד שלא הייתה "הרחקה" כפי שניתן היה להניח מתוך הניסוח העמום והדו-משמעי של הפרוטוקולים של השופטת ענת יהב.  כמו כן, הגיש "החשוד" הודעה לשופטת ענת יהב, בו הוא מעלה את החשד למרמה, שהשופטת ענת יהב הייתה שותפה לה, ושעיקרה היה הנפקת פרוטוקול מפוברק, ובו החלטה על שחרור בתנאים, ומתן הוראות סותרות לשב"ס בו בזמן.

 

ביום 10 לפברואר, 2020 - עוד בטרם התגלתה "פקודת השחרור" המפוברקת, הנפיקה השופטת ענת יהב "החלטה בפתקית", בה היא מייעצת ל"חשוד" להגיש נגדה תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים.

בהמשך, הגיש "החשוד" תגובה להחלטת השופטת ענת יהב: "החשש ברור, שאין כאן ייעוץ בתום לב, שכן - מן המפורסמות היא, שנציבות תלונות הציבור על השופטים עוסקת בפברוק סיטונאי של הליכי בירור התלונות וההחלטות בהם."

ביום 10 לפברואר, 2020, עוד בטרם התגלתה "פקודת השחרור" המפוברקת, הגיש "החשוד" בקשה להמצאה ראויה של ההחלטות בתיק, מחשש לפברוקים...  "החשוד" מציין בפרט את החשד בבתיק נרשמה "פקודת שחרור" מפוברקת, ומבקש את המצאתה, כלל שהיא החלטה אותנטית ותקפה של בית המשפט. "החשוד" מציין בבקשה, שמדינת ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות", הכוללת את הזכות להליך ראוי...  עד היום לא נתנה השופטת ענת יהב החלטה על הבקשה.

המשטרה משקרת והשופטים שומרים על זכויות האדם?

במאמר שפרסם אתמול פרופ' בועז סנג'רו, "כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר", הוא מתאר את המציאות הקשה בהליכי מעצרים בישראל. [1]  כבר בפתח המאמר, פרופ' סנג'רו מציין את הפער בין הפרופגנדה הנבובה שמפיצים השופטים, ובראשם אסתר חיות, לבין המציאות בפועל - השופטים אינם מגנים על זכויות האדם בישראל:

בשיח המקובל בישראל, בית המשפט הוא השומר על זכויות האדם. אך בעוד שבארצות הברית בית המשפט העליון ביצר את זכויות החשודים והנאשמים, הנה אצלנו ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות יושבי ראש משני עברי המתרס הפוליטי, היא שהביאה לחקיקה המגוננת על זכויות חשודים ונאשמים, ודווקא בתי המשפט מצרים אותן.

אולם פרופ' סנג'רו מתאר את השופטים רק כמי שמשתפים פעולה עם המשטרה, ומשמשים כ"חותמת גומי" לשוטרים שקרנים. ואפילו "חותמת גומי" באה לו בקושי:

לא בלב קל בחרתי בתיאור החלטות המעצר של חלק מהשופטים כ"חותמות גומי".

עוד קודם לכן הכריז נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן, ביחס לטיעוני התובעים המשטרתיים בהליכי מעצרים:  [2]

טועני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו... זה בלוף אחד גדול... 

הדוגמה של השופטת ענת יהב, המפורטת לעיל, מראה ששופטים הם לא רק "חותמת גומי".  לעתים, השופטים גם השותפים הבכירים ל"שקרים" ול"בלוף"... 

קישורים:

[1] כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר | בועז סנג'רו

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8538301

[2] נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.8291884

נספח - כיצד מפברקים?

א) "פקודת השחרור" המפוברקת

ב) שרשרת הפעולות לשחרור עציר מבית המשפט 

---
בקשת חופש המידע הוגשה לשב"ס - לקבלת המסמכים המתעדים שחרור כדין של "החשוד".
---

"תעודת השחרור" לעיל מדגימה טכניקות מקובלות של השופטים לפברוקים במערכת נט-המשפט, ופברוק אישורים של כתבי בית דין במזכירויותת בית המשפט:
א) ביום 05 לפברואר, 2020  - הונפקה "פקודת שחרור" בתיק מ"י נ צרניק ( 11235-02-20) בשם השופטת ענת יהב.  המסמך הונפק ככל הנראה במערכת נט-המשפט או מודול נספח לה. אין על המסמך המקורי כל חתימה של השופטת ענת יהב - לא "חתימה גרפית" ולא "חתימה אלקטרונית". כלומר - מדובר ב"טיוטה" בלבד.
ב) מסמך זה הופק במערכת ממוחשבת, אולם לא נרשם בתיק נט-המשפט כמסמך אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית כדין.  המסמך הודפס על נייר. על התדפיס הוספה החותמת השקרית: "שוחרר בערבות/צד ג'", ללא ציון שמו וסמכותו של מי שהטביע את החותמת, וחתימת היד המשורבטת אינה מאפשרת את זיהויו.
ג) המסמך הועבר למזכירות כמסמך נייר, נסרק ונרשם ביום 05 לפברואר, 2020, בשעה 13:10.  לכן, למרות שמערכת נט-המשפט היא מערכת אלקטרונית, המסמך המופיע במערכת הוא "מסמך סרוק", שאין עליו חתימה אלקטרונית. כלומר - מסמך חסר כל תוקף, שאינו בר אכיפה.
ד) ביום 18 לפברואר, 2020 -  במהלך עין בתיק, התקבל העתק של "המסמך הסרוק" במזכירות מעצרים בבית המשפט השלום ת"א.  על תדפיס של "המסמך הסרוק", המפוברק, ממערכת נט-המשפט, הוטבעו בכחול: (1) חותם בית המשפט (כחול), (2) אישור "העתקה נכונה".  אותנטיקציה זאת - גם היא מפוברקת וחסרת כל תוקף, שכן:
(1) שמו וסמכותו של המאשר אינם נזכרים כלל. האישור לא ניתן ע"י המזכיר הראשי, שהוא המוסמך בתקנות לאשר כתבי בית דין, אלא ע"י פקידה חסרת סמכות במזכירות מעצרים, וככל הנראה גם בלתי כשירה -- ספק אם היא מבינה את הפברוקים למיניהם בכתבי בית דין.
(2) האישור על "פקודת השחרור" לא נחתם כלל. המקום על החותמת, המיועד לחתימת המאשר נותר בלתי חתום.
(3) לשון האישור משובשת בכוונה, חסרת כל משמעות לעניין האישור: "העתקה נכונה", במקום "העתק מתאים למקור" כלשון המפורשת בתקנות. הנהלת בתי המשפט מתעקשת על זכותה להנפיק חותמות מפוברקות לאישור כתבי בית דין...