.

ערנות לזכויות האדם - אל"מ (ע"ר)
העמותה עוסקת בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. העמותה עוסקת במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בנושאים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Friday, March 8, 2019

2019-03-08 מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ושופטי בית המשפט העליון - אי כשירות, זילות החוק ו/או מרמה


מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ושופטי בית המשפט העליון - אי כשירות, זילות החוק ו/או מרמה
▪ ▪ ▪ 
במשך יותר משנה מתחמקת ועדת הבחירות המרכזית בתואנות שונות מקיום חוק חופש המידע - המצאת העתקים אמתיים של פרוטוקולים של ישיבות בהשתתפות יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון. אתמול נשלחה התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים נגד השופט חנן מלצר, יו"ר הוועדה. היום (שישי) שלחה סוף סוף כביכול ועדת הבחירות המרכזית העתק של הפרוטוקול היחידי של ישיבה בהשתתפות היו"ר (אז - השופטת אסתר חיות), שדנה בענייני מחשוב הוועדה בעקבות דו"ח מבקר המדינה לאחר בחירות 2015. 
הדו"ח כלל ממצאים חמורים ביחס למחשוב הוועדה.
אולם למרות שהבקשה היתה במפורש להעתק של פרוטוקול אמתי, חתום, המסמך שנשלח היום הוא מסמך בלתי חתום.  הסברים אפשריים הם: * וועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון ובהנהלת עורכי דין בכירים בשירות המדינה אינה כשירה בכל הנוגע להבנת החוק וקיומו, * הוועדה עוסקת בזילות החוק, ו/או * הוועדה אינה מנהלת פרוטקולים חתומים לישיבות הנשיאות והמליאה, והתעלולים נועדו להסתיר עובדה זאת במרמה. 

האפשרות האחרונה דומה להתנהלות שופטי בית המשפט העליון לגבי פרוטוקולים של ישיבות בית המשפט העליון עצמו.
לאחר קבלת העתק הפרוטוקול הבלתי חתום, נשלחה היום התראה חוזרת לשופט חנן מלצר, בדרישה לקבלת העתק של מסמך אמתי (אותנטי), חתום של פרוטוקול ישיבת הנשיאות מיום 01 לנובמבר 2015.
דוחות מבקר המדינה, וכן סדרת תשובות  של הוועדה - שקריות ומטעות - על פי חופש המידע תיעדו כשלים בלתי נתפסים בתקינותן, אמינותן, ואבטחתן של מערכות המידע של הוועדה: * הוועדה מסרה תחילה שהשב"כ בדק ואישור את מערכות המידע. אולם לאחר שהשב"כ הכחיש זאת מכל וכל - הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור בדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש. * הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור על עמידה בתקן הנדרש בחוק לאבטחת מערכות מידע של ארגונים. * בתשובה על בקשה בדבר סמכויות והרשאות להעלאת מידע על תוצאות הבחירות לאתר הוועדה - הוועדה מסרה תחילה תשובה כוזבת, שניסתה ליצור מיצג שווא של תהליך אוטומטי ללא מגע יד אדם. לאחר שהוצגו לוועדה נתונים כוזבים באתר הוועדה - הוועדה מסרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון... * על פי תשובות הוועדה, ניהול פיתוחן, הטמעתן והפעלתן של מערכות המידע נתון תחת סמכותו של מר לזר דודוביץ', אולם הוועדה לא מצאה מסמך המתעד את מינויו כדין ואת תפקידו...
"הפרוטוקול" כביכול, שהתקבל היום, אינו כולל כל דיון משמעותי בממצאי דוח המבקר בעניין מחשוב הוועדה... וגם הדיון בממצאי המבקר בכללם מצטיין בשטחיות יתירה.
תשובות חופש המידע של הוועדה מעלות חשש חמור לגבי ישרתם של בכירים בוועדה, כולל מנכ"לית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי - עו"ד דין לבנה, וממונה חופש המידע - אלעד נווה. תפקודם של יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון - אינו מעורר אמון בתפקוד הוועדה, נהפוך הוא...
 
תל-אביב, 08 למרץ - התראה חוזרת לפני נקיטת פעולה משפטית (העתקה להלן) נשלחה הערב ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. העתק ההתראה נשלח למשנה ליועמ"ש (ציבורי-חוקתי) רז נזרי.
ועדת הבחירות המרכזית מתחמקת במשך יותר משנה ממתן העתקים של פרוטוקולים חתומים של ישיבות בהן השתתפו יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון
ההתראות לשופט חנן מלצר נובעות מסירוב הוועדה לקיים את חוק חופש המידע בעניין קבלת העתק של מסמך אמתי (אותנטי), חתום של פרוטוקול נשיאות הוועדה מיום 01 לנובמבר, 2015. ישיבה זאת דנה בטיוטת דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הוועדה בבחירות בשנת 2015. 

דו"ח המבקר כלל ממצאים חמורים לגבי מחשוב הוועדה.  
על פי תשובה על בקשה קודמת על פי חוק חופש המידע (ככל שאינה שקרית), ישיבת נשיאות זאת נחזית כישיבה היחידה מאז בחירות 2015 ועד לפני כחודשיים, בה דנו בהשתתפות יושב ראש הוועדה - שופט בית המשפט העליון - בענייני מחשוב הוועדה.
התראה ראשונה נשלחה לשופט חנן מלצר אתמול, ובעקבותיה התקבלה היום תשובת הוועדה כביכול (תמונה להלן). אולם למכתב שהתקבל היום צורף מסמך "פרוטוקול" בלתי חתום.

מכתב התשובה על בקשת חופש המידע 01-2019, מיום 08 למרץ, 2019

ראשו של עמוד הפתיחה של הפרוטוקול כביכול, שצורף לתשובה הוועדה.


סופו של הפרוטוקול כביכול, שצורף לתשובה הוועדה  - בלתי חתום

קישורים למסמך השלם של התשובה והפרוטוקול כביכול:
האם שופטי בית המשפט העליון הנהיגו גם בוועדת הבחירות המרכזית פרוטוקולים בלתי חתומים וישיבות "בלתי פורמליות" של נשיאות ומליאת הוועדה?
סירובה המתמשך של ועדת הבחירות המרכזית להמציא פרוטוקולים חתומים של ישיבות הנשיאות והמליאה (בהן משתתפים יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון) תמוהה בלשון המעטה.  פרוטוקולים של ישיבות אחרות של הוועדה - לדוגמה, ועדת מכרזים - נמצאו חתומים (בתמונה להלן).


הסברים אפשריים הם: 
* וועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון ובהנהלת עורכי דין בכירים בראשות המדינה אינה כשירה בכל הנוגע להבנת חוק חופש המידע וקיומו;
*  הוועדה עוסקת בזילות החוק, ו/או -
* הוועדה אינה מנהלת פרוטקולים חתומים לישיבות הנשיאות והמליאה, ותעלולי ההתחמקות נועדו להסתיר עובדה זאת במרמה.  
האפשרות האחרונה תואמת את ההתנהלות הדומה של שופטי בית המשפט העליון לגבי פרוטוקולים של ישיבות בית המשפט העליון עצמו.  בדוגמה להלן - ראשו וסופו של פרוטוקול בלתי חתום, "מפוברק" מדיון בשבוע שעבר בעניין הארכת מעצרה של הבלוגרית לורי שם-טוב בפרשת השופטים הנוקמים.







בפועל - אין בכלל בבית המשפט העליון פרוטוקולים עשויים כדין.  הפרוטוקולים, כפי שאפשר לראות במסמך שתמונותיו לעיל, אינם על נייר מכתבים של בית המשפט, ואינם חתומים. הפרוטוקולים גם לעולם אינם נכללים בתיק בית המשפט בבית המשפט העליון (המנוהל בתיקי נייר). כלומר - הם לכל היותר "טיוטה"...

עניין זה היה נושא לעתירה בבג"ץ - התנועה להגינות שלטונית נ שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט (בג"ץ 5122/05). כמובן, שהרעיון של עתירה לבג"ץ נגד שופטים שמפברקים עתירות לבג"ץ הוא מעט לולייני-לייצני... אבל בסופה של העתירה בשנת 2008 הושג הסכם, שקיבל כביכול תוקף של פסק דין, שבית המשפט העליון יתחיל לנהל פרוטוקולים כדין.

עניין זה גם לא נעלם מעינו של המחוקק, ובשנת 2008 עבר תיקון מס' 50 לחוק בתי המשפט - פרוטוקול הדיון - שמחייב את בית המשפט העליון במפורש לנהל פרוטוקולים כדין.
 
אולם בסמוך לאחר חקיקת התיקון לחוק בתי המשפט בכנסת, הסביר שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל, שהתיקון לחוק היה "קנטרני". ואכן, שופטי בית המשפט העליון מסרבים לקיים את החוק בעניין ניהול פרוטוקולים חתומים בבית המשפט העליון עד היום...
 
עניין הפברוקים בבית המשפט העליון מככב גם בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך ( 12/88/מחוזי ת"א). גולדברג מצטט את אלשייך, שטענה להגנתה שגם בית המשפט העליון מפברק בשגרה.
ומה משיב לה גולדברג בהחלטתו בעניין ? "נתלתה באילן גבוה."
יש לזכור שבהחלטה הנ"ל קבע גולדברג בסופו של דבר, ש"הפרוטקולים המפוברקים" לא היו חתומים, ולכן היו בבחינת "טיוטות" בלבד.

באין פרוטוקול - הדיון או הישיבה - "בלתי פורמליים" - "מפוברקים"
לגבי הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון, ובדומה, הפרוטוקול של ועדת הבחירות המרכזית שהתקבל היום -  אין ספק שמעולם לא נחזו כחתומים. ולכן, ברור שהם "טיוטות" בלבד.
בנובמבר 2018 הוזמן כותב שורות אלה לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה. הנושא הכללי של המפגש היה "סייבר ומשפט", ההזמנה היתה לדיון לעומק בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם, שהפך לחלק מדו"ח האו"ם על ישראל לשנת 2018, וסוכם בדו"ח הרשמי כך:
24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
הדיון נסב בחלקו על הגדרת כתב בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין כתב בית דין אמתי לבין כתב בית דין מפוברק (מרמתי).  ובהמשך  - הגדרת דיון בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין דיון בית דין אמתי לבין דיון בית דין מפוברק (מרמתי).  ההסכמה של הפרופסורים הנכבדים היתה - שדיון בית דין שאין לו פרוטוקול עשוי כדין, הוא דיון בית דין מפוברק.
אחד הפרופסורים גם ציין שהתופעה של "פברוק" כתבי בית דין והליכי משפט היתה נפוצה מאד תחת המשטרים הנאצי והקומוניסטי... 

חוסר התייחסות בדיון לממצאים החמורים של המבקר לאחר בחירות 2013 ביחס למחשוב הוועדה
המסמך שהתקבל היום עוסק רובו ככולו בענייני תקצוב. ההתייחסות לענייני מחשוב הוועדה במסמך שהתקבל היום היא בעמודים 20-24, היא בעצם רק בעניין תקצוב המחשוב.  
ההתייחסות בישיבת נשיאות וועדת הבחירות המרכזית בראשות השופטת אסתר חיות לטיוטת דו"ח מבקר המדינה על הערכות הוועדה בבחירות 2015 מפליאה בשטחיותה.

מחשוב ועדת הבחירות המרכזית: סדרת תשובות שקריות ומטעות על בקשות חופש המידע 
התשובה השקרית והמטעה על בקשת חופש המידע, שהתקבלה היום, אינה יוצאת דופן. נהפוך הוא - תשובות הוועדה על סדרת בקשות חופש המידע בעניין מחשוב הוועדה היו שקריות ומעטות באופן עקבי:
* הוועדה מסרה תחילה שהשב"כ בדק ואישור את מערכות המידע. אולם לאחר שהשב"כ הכחיש זאת מכל וכל - הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור בדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש. 
* הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור על עמידה בתקן הנדרש בחוק לאבטחת מערכות מידע של ארגונים. 
* בתשובה על בקשה בדבר סמכויות והרשאות להעלאת מידע על תוצאות הבחירות לאתר הוועדה - הוועדה מסרה תחילה תשובה כוזבת, שניסתה ליצור מיצג שווא של תהליך אוטומטי ללא מגע יד אדם. לאחר שהוצגו לוועדה נתונים כוזבים באתר הוועדה - הוועדה מסרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון... 
* על פי תשובות הוועדה, ניהול פיתוחן, הטמעתן והפעלתן של מערכות המידע נתון תחת סמכותו של מר לזר דודוביץ', אולם הוועדה לא מצאה מסמך המתעד את מינויו כדין ואת תפקידו... 
פירוט נוסף על תשובות קודמות של הוועדה על בקשות חופש המידע:
ועדת הבחירות המרכזית והיו"ר חנן מלצר - חששות חמורים לגבי ישרת הוועדהhttps://human-rights-alert.blogspot.com/2019/01/2019-01-02.html
מחשוב ועדת הבחירות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר"ירד לשורש הבעיה"? או לא..
בנובמבר 2018, לאחר פרסומים חוזרים בפרסומת, שהעלו ספקות לגבי הערכות הוועדה בעניין המחשוב, התפרסם מאמר (שנחזה כפרופגנדה) מאת העיתונאי בן כספית.  כספית כתב שיו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר "ירד לשורש הבעיה... ויזם הקמת מערך הגנה רב-שכבתי"...
אולם בתשובה על בקשת חופש המידע למסמך כלשהו המתעד יזמה כזאת של השופט מלצר, הוועדה הכחישה את העניין מכל וכל, וטענה שאין לאיש בוועדה כל קשר לפרסום של כספית...

שקיפות היא הבסיס לאמון הציבור בוועדה
התנהלות וועדת הבחירות המרכזית מצביעה ללא כל ספק על כשל ברור מרכזי - סירוב להכיר בעובדה ששקיפות היא הבסיס לאמון הציבור בוועדה.  יתרה מזאת, סירוב לקיים את הוראות חוק חופש המידע, ומתן תשובות שקריות ומטעות על בקשות חופש המידע מערערים את אמון הציבור בוועדה.  תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה אינו תורם לאמון הציבור בוועדה, נהפוך הוא...

להלן העתק ההתראה החוזרת שנשלחה היום לשופט חנן מלצר

08 למרץ,  2019

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר
ועדת הבחירות המרכזית, ירושלים
בפקס: 02-5669855; בדוא"ל:,vadatb@knesset.gov.il 

עו"ד אלעד נוה, הממונה על יישום חוק חופש המידע
ועדת הבחירות המרכזית, ירושלים
בדוא"ל:   hofeshmeida@ ,  eladn@l

הנידון: בקשת חופש המידע (01-2019) - פרוטוקול ישיבת נשיאות הוועדה מיום 01 לנובמבר, 2015 – התראה לפני נקיטת פעולה משפטית 
סימוכין: בקשת חופש המידע (01-2019) לוועדת הבחירות המרכזית מיום 02 לינואר, 2019;
חילופי דוא"ל, כולל תמסורת מיום 28 לפברואר, 2019 מאת עו"ד אלעד נוה;
התראה לפני נקיטת פעולה משפטית מיום 07 למרץ, 2019;
מכתבכם היום, 08 למרץ, 2019, סימוכין ‫‪1259119‬‬ והצרופה לו – פרוטוקולים ‫‪04017115‬‬.

לכבוד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר, וממונה חופש המידע אלעד נוה,
אתמול, 07 למרץ, 2019, שלחנו את ההתראה שבנידון.
היום, 08 למרץ, 2019, קיבלנו את מכתבכם, שבסימוכין. מכתבכם זה מציין בפירוש, שהבקשה שבנידון היתה ל"העתק מסמך אמתי (אותנטי) חתום של פרוטוקול ישיבת נשיאות הוועדה מיום 01 לנובמבר, 2015”.  אולם הצרופה למכתבכם מהיום היא מסמך בלתי חתום.  לפיכך,  מכתבכם מהיום אינו תשובה ראויה והולמת לבקשת חופש המידע שבנידון.
הרינו חוזרים ומבקשים בזאת תשובה ראויה והולמת לגופה של בקשת חופש המידע שבנידון: העתק מסמך הפרוטוקול האותנטי, החתום, כמבוקש, או הודעה על פי סעיף 8(3) לחוק חופש המידע -  שלא ניתן לאתר את המסמך המבוקש, או שאינו מצוי ברשותכם.  
באם לא תתקבל תשובה ראויה והולמת לגופה של הבקשה שבנידון תוך 7 ימים מיום ההתראה, לא תיוותר בידי העמותה ברירה, אלא לנקוט בכל הצעדים החוקיים העומדים לה בעניין שבנידון. 
בברכה,
_____________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר)

העתק: עו"ד רז נזרי, משנה ליועמ"ש (חוקתי-ציבורי) 
בפקס: 02-6467001

No comments:

Post a Comment