.

ערנות לזכויות האדם - אל"מ (ע"ר)
העמותה עוסקת בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. העמותה עוסקת במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בנושאים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Tuesday, March 5, 2019

2019-03-05 המשך מעצרה של לורי שם-טוב, הסניגוריה הציבורית - והפרוטוקול המפוברק של השופט דוד מינץ בעליון

המשך מעצרה של לורי שם-טוב, הסניגוריה הציבורית - והפרוטוקול המפוברק של השופט דוד מינץ בעליון
  
ביום חמישי שעבר נערך דיון בבית המשפט העליון, בעקבותיו הוארך מעצרה של לורי שם-טוב ב-150 יום, מעבר לשנתיים שהיא כבר כלואה לפני משפט.  במהלך הדיון אצל מינץ, הסניגוריות הציבוריות ביקשו לעזוב באמצע הדיון, והשופט מינץ התיר להן לעזוב.  האירוע החריג הושמט מהפרוטוקול.  בקשה של לורי שם-טוב לתיקון הפרוטוקול נדחתה בזריזות על ידי מינץ.  מכאן - שאין לנו עניין ב"טעות", אלא פברוק פרוטוקול בכוונת זדון.  למעשה אין כאן רבותא - הפרוטוקולים בבית המשפט העליון כולם מפוברקים. כי בית המשפט העליון רואה את התיקון לחוק משנת 2008, שחייב אותו לנהל פרוטוקולים כדין - "קנטרני"...  מבחינת משפטנים בינלאומיים, דיון שנערך ללא פרוטוקול עשוי כדין, הוא דיון מפוברק - כלומר אינו דיון של בית משפט כלל ועיקר... ואכן, בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים, השופטת ורדה אלשייך מציינת להגנתה שגם בית המשפט העליון מפברק בשגרה.  והנציב אליעזר גולדברג משיב לה: "נתלתה באילן גבוה"... משפטנים בינלאומיים ומועצת זכויות האדם של האו"ם רואים את המצב אחרת... "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
לורי שם-טוב הובילה את המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. התנהלות השופטים, כקבוצה, בפרשת לורי שם-טוב יוצרת תיעוד חסר תקדים של שחיתות בתי המשפט בישראל - עד לבית המשפט העליון...  פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר את לורי שם-טוב, הנטל הכבד הוא עתה על השופטים!"
 
תל אביב, 05 למרץ - שופט בית המשפט העליון דוד מינץ הוציא אמש החלטה זריזה הדוחה את בקשתה של לורי שם טוב לתיקון פרוטוקול הדיון מיום חמישי שעבר, 28 לפברואר, 2019.
בקשתה של לורי לתיקון הפרוטקול נסבה על השמטת אירוע חריג מהפרוטוקול - הסניגוריות הציבוריות ביקשו לעזוב באמצע הדיון, השופט דוד מינץ התיר להן לעזוב, והן "הצביעו ברגליים" - כפי שלורי סיכמה את האירוע בדיון עצמו. האירוע הושמט מהפרוטקול...



הסירוב לתקן, שולל את האפשרות של טעות אנוש, ומראה על כוונת זדון
האם השמטת האירוע בו הסניגוריות עזבו באמצע הדיון בהיתר ממינץ היה "טעות אנוש"? 
טענות של "טעות אנוש" הן ההגנה הקבועה והקלה ביותר בעבריינות של צווארון לבן - כולל שיבוש הליכי משפט ושיבוש כתבי בית דין. 
ואיך מבחינים בין "טעות אנוש" לבין מרמה וכוונת זדון?
מבקשים מ"הטועה" לתקן את טעותו. הסירוב לתקן את ה"טעות" מראה שאין כאן "טעות" כלל...
בפועל - אין בכלל בבית המשפט העליון פרוטוקולים עשויים כדין
יחד עם זאת, צריך לציין שמלכתחילה אין כלל בבית המשפט העליון של מדינת ישראל פרוטוקולים לדיונים. הפרוטוקולים, כפי שאפשר לראות במסמך שתמונותיו לעיל, אינן על נייר מכתבים של בית המשפט, ואינם חתומים. הפרוטוקולים גם אינם נכללים לעולם בתיק בית המשפט בבית המשפט העליון (המנוהל בתיקי נייר). כלומר - הם לכל היותר "טיוטה"...
עניין זה היה נושא לעתירה לבג"ץ התנועה להגינות שלטונית נ שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט (בג"ץ 5122/05). כמובן, שהרעיון של עתירה לבג"ץ נגד שופטים שמפברקים עתירות לבג"ץ הוא מעט לולייני לייצני... אבל בסופה של העתירה הושג הסכם, שכאילו קיבל תוקף של פסק דין בשנת 2008, שבית המשפט העליון יתחיל לנהל פרוטוקולים כדין.
עניין זה גם לא נעלם מעינו של המחוקק, ובשנת 2008 עבר תיקון מס' 50 לחוק בתי המשפט - פרוטוקול הדיון - שמחייב את בית המשפט העליון במפורש לנהל פרוטוקולים כדין.
אולם בסמוך לאחר חקיקת התיקון לחוק בכנסת, הסביר שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל, שהתיקון לחוק היה "קנטרני". ואכן, שופטי בית המשפט העליון מסרבים לקיים את החוק בעניינם עצמם עד היום...
 
עניין הפברוקים בבית המשפט העליון מככב גם בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. גולדברג מצטט את אלשייך, שטענה להגנתה שגם בית המשפט העליון מפברק בשגרה.
ומה השיב לה גולדברג בהחלטתו בעניין ( 12/88/מחוזי ת"א)? "נתלתה באילן גבוה."
יש לזכור שבהחלטה הנ"ל קבע גולדברג בסופו של דבר, ש"הפרוטקולים המפוברקים" (דוגמה בתמונה לעיל) לא היו חתומים, למרות שנחזו כחתומים, ולכן היו בבחינת "טיוטות" בלבד.
באין פרוטוקול - הדיון הוא דיון בדוי
לגבי הפרוטוקולים של בית המשפט העליון - אין ספק שמעולם לא נחזו כחתומים. ולכן, ברור שהם "טיוטות" בלבד.
בנובמבר 2018 הוזמן כותב שורות אלה לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה. הנושא הכללי של המפגש היה "סייבר ומשפט", ההזמנה היתה לדיון לעומק בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם, שהפך לחלק מדו"ח האו"ם על ישראל לשנת 2018, וסוכם בדו"ח הרשמי כך:
24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
הדיון נסב בחלקו על הגדרת כתב בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין כתב בית דין אמתי לבין כתב בית דין מפוברק (מרמתי).  ובהמשך  - הגדרת דיון בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין דיון בית דין אמתי לבין דיון בית דין מפוברק (מרמתי).  ההסכמה של הפרופסורים הנכבדים היתה - שדיון בית דין שאין לו פרוטוקול עשוי כדין, הוא דיון בית דין מפוברק.
אחד הפרופסורים גם ציין שהתופעה של "פברוק" כתבי בית דין והליכי משפט היתה נפוצה מאד תחת המשטרים הנאצי והקומוניסטי... 
באין ייצוג אין מאסר
עניין הייצוג הוא עניין מרכזי בפרשת לורי שם-טוב.  כפי שלורי עצמה הסבירה בדיון שעבר: "באין ייצוג אין מאסר"... לכן, הפקת המופע - כאילו יש ללורי ייצוג - היא חלק מרכזי בהליכים. אולם בפועל, אין ללורי ייצוג כבר חדשים רבים, אם היה לה אי פעם ייצוג.
במהלך השנתיים האחרונות מעולם לא פגשה בפרטיות עורך דין על מנת לדון בחומרי הראיות (אותם לא זכתה לראות ברובם כראוי עד היום), או לתכנן את אסרטגיית ההגנה...
לכן, ההתחזות של ייצוג, ללא ייצוג בפועל, היא חלק מסדרת ההפרות החמורות של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי בפרשת השופטים הנוקמים...
השופטים בישראל אינם מכירים בזכות האזרחית הבסיסית - הזכות להליך ראוי
יחד עם זאת, צריך לציין, שמתוך הדיון בבית המשפט המחוזי ת"א אצל השופט בני שגיא (כוכב עולה בדור הצעיר, שמתמחה בפלילים - זה שזיכה את ניסו שחם) - התברר שבני שגיא אינו מכיר כלל בזכות להליך ראוי במשפט פלילי.  לאחר כשנה וחצי של ניסיון כושל לייצג את לורי, עו"ד יהונתן רבינוביץ מחה בפני שגיא על הפעלת נוהל "שברו את הכלים". שגיא מסרב לקבוע תכנית משפט ולהודיע לסניגורים מראש כראוי מי העדים שיופיעו בדיונים הבאים, כך שאינם יכולים לערוך חקירות כראוי...  רבינוביץ תקף את שגיא בגלוי באולם הדיונים על הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי, אבל שגיא השיב: "לא כתוב בחיקוק במפורש שצריך לקבוע תכנית משפט..."
הזכות להליך ראוי היא מהזכויות האזרחיות הבסיסיות בעולם המערבי כמר מאות שנים...
 ▪ הזכות להליך ראוי כוננה כבר ב"מגילת הזכויות" של אנגליה משנת 1689, בעקבות "המהפכה המפוארת". 
▪ הזכות להליך ראוי גם כוננה כחלק מ"מגילת הזכויות" של ארה"ב - בתיקון החמישי לחוקה של ארה"ב בשנת 1791,  ואח"כ הורחבה בתיקון ה-14 לחוקה בשנת 1868.
▪ הזכות להליך ראוי גם מחייבת את השופטים במדינת ישראל - בפרט בעניין אסירים פוליטיים כמו לורי שם-טוב, מתוך חברותה של ישראל באמנה בעניין זכויות אזרחיות ומדיניות (פוליטיות).
הזכות להליך ראוי מחייבת את השופטים לקיים את סדרי הדין, ובלעדיה אין ניתן לקיים את הזכות הבסיסית למשפט הוגן.
אולם הזכות להליך ראוי אינה מוכרת בקרב הציבור בישראל - במה שנראה כבורות מכוונת מלמעלה... לדוגמה, בבית ספר תיכון בארה"ב אי אפשר לקבל תעודת סיום (לא בגרות) ללא בחינה בסיסית בענייני יסוד בחוקה ובאזרחות...  
הזכות להליך ראוי גם אינה מקובלת על השופטים בישראל כלל ועיקר.  עניין זה עלה לדיון בבית המשפט העליון עצמו רק לפני כשבועיים, והשופט אלכס שטיין כאילו יצא במלחמת חרמה למען הזכות להליך ראוי, כשכתב, שסדרי הדין אינם "תכנית כבקשתך"... אבל ברור שגם באותו הליך עצמו  לא נוצר כל פרוטוקול עשוי על פי דין, ופסק הדין היה "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" (כלומר "טיוטה" גם הוא).
האם לפנינו בתי משפט בכלל?
כלומר, לפנינו מערכת של "בתי משפט", בהם השופטים אינם רואים את עצמם מחוייבים לקיים את סדרי הדין, כולל החובה לנהל פרוטוקולים ודיונים אמתיים, שאינם "מפוברקים" ונהל כתבי בית דין - כולל החלטות ופסקי דין, שאינם "טיוטות" - אפילו בבית המשפט העליון.
 השאלה המתבקשת לנוכח מצב זה - האם הם בתי משפט בכלל?
השאלה, האם ניתן לראות בבתי המשפט של מדינת ישראל בתי משפט בכלל, או תופעות סוציולוגיות מסוג אחר, גם נדונה על ידי "משפטנים בכירים", "שנתנו דרור למקלדתם" (כך תיאר את התופעה הכתב חן מענית) במאמר המעניין "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט, תעשו הכל כדי לא להגיע לשם".

No comments:

Post a Comment