2019-03-28 הייתכן ש-5 שופטי בג"ץ בראשות מרים נאור, עם מנדלבליט, ניצן ונתניהו, עסקו בצוותא חדא בהונאה של בית המשפט בפרשת מבקשי המקלט?

הייתכן ש-5 שופטי בג"ץ בראשות מרים נאור, עם מנדלבליט, ניצן ונתניהו, עסקו בצוותא חדא בהונאה של בית המשפט בפרשת מבקשי המקלט?
▪ ▪ ▪
בראשית החודש התבשרנו, שהיועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה ניצן כאילו החליטו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בכפוף לשימוע.  בינתיים התפרסם רק מסמך משובש ("מפוברק") של "כתב חשדות ביחס למר בנימין נתניהו".  התקשורת מנסה לשכנע את הציבור, כאילו יש אפשרות שבהמשך יתנהל משפט של נתניהו לפני שופטים כלשהם...  אולם הראיות מעלות חשש ברור, שכל אלה - נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים - עסקו בצוותא חדא במרמה - הונאה של בית המשפט [FRAUD UPON THE COURT] - בפרשת מבקשי המקלט.
"הבלוף" של כאילו "הסכם עם מדינה שלישית", שלא היה ולא נברא, לעניין גירוש מבקשי המקלט
* באוגוסט 2017, מותב מורחב - בראשו הנשיאה מרים נאור, ועימה המשנה לנשיאה אז אליקים רובינשטיין, הנשיאה היום אסתר חיות, המשנה לנשיאה היום חנן מלצר ויורם דנציגר - פסק על סמך הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" והתיר את גרוש מבקשי המקלט על סמך "הבלוף" הזה. 
* את הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" כאילו רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו. 
* הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" כאילו הוגש לבית המשפט על ידי הפרקליטות בהנהגת שי ניצן.
* היועמ"ש אביחי מנדלבליט היה כרגיל מעורב משני צידיו של המתרס - בכאילו רקיחת ה"הסכם עם מדינה שלישית"  עם נתניהו - בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה, ובכאילו הגשת ה"הסכם עם מדינה שלישית"  לבית המשפט עם שי ניצן - בתפקידו כתובע הכללי. 
בקשת העיון ב"הסכם עם מדינה שלישית"
בקשת עיון שהוגשה לבית המשפט העליון ביום 28 לפברואר, 2019, מפרטת את מהלך העניינים, ומעלה חשש ברור שכל המעורבים ב"בלוף" של ה"הסכם עם מדינה שלישית" - נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים, וכן גם פרופ' מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה - עסקו במרמה בצוותא חדא - הונאה של בית המשפט [FRAUD UPON THE COURT] .  הבקשה לעיון ב"הסכם עם מדינה שלישית" מנומקת בצורך לברר אל נכון: מה היה חלקם של נתניהו, מנדלבליט, ניצן, וחמשת השופטים בראשות מרים נאור ב"בלוף" שהביא לפסק דין מאוגוסט 2017?
אמש הוגשה תוגבת המערערים לבקשת העיון על ידי עו"ד ענת בן-דור.  בכל ההיסטוריה של כותב שורות אלה, הידוע כמעיין סדרתי בתיקי בתי המשפט, מעולם לא נתקל בתגובה כמו זאת של עו"ד ענת בן-דור.  עו"ד ענת בן דור הגישה תגובה מפורטת, בתמיכה בבקשת העיון. שסופה:

בנסיבות אלה, ולנוכח זאת שראש הממשלה עצמו הביע עמדתו לפיה אין עוד צורך לחסות את זהותה של רואנדה; וכן נוכח העובדה שההסכמים, שתוכנם עמד במחלוקת, לא היו מעולם או קרסו וממילא אין נוהגים על פיהם, המשך השמירה על החיסיון אינו סביר, פוגע בעקרון פומביות הדיון ובאמון בשלטון החוק.

פרקליטות המדינה הגישה בקשה להארכת מועד לתשובתה על בקשת העיון, בתואנה המגוחכת ש"הוגשו מסמכים רבים".  קשה לצפות אלה טענות תוכל פרקליטות המדינה להעלות בשלב זה בהתנגדותה הצפויה לבקשת העיון.  אבל מעניין עוד יותר מה תהיה הלוליינות הקרקסית של בית המשפט העליון בהחלטתו הצפויה למנוע את העיון במקרה זה.
האם קיים בכלל מסמך "הסכם עם מדינה שלישית" בתיק?
מתוך תגובת המערערים ע"י עו"ד ענת בן-דור, ניתן להסיק שהיא יוצאת מהנחה, שקיים בתיק מסמך "הסכם עם מדינה שלישית", שאכן הוגש ונרשם כדין בתיק תחת חיסיון.  מבקש העיון, לעומת זאת מניח, שכנראה אין בתיק כלל מסמך "הסכם עם מדינה שלישית".  כיוון שאם אכן התנהלה פה הונאה של בית המשפט, בית המשפט לא ירצה לתעד את ההונאה.  לפיכך, בקשת העיון אומרת בפירוש בראשה:

ככל שמסמכים אלה [הסכם עם מדינה שלישית - יצ] אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.

הונאה של בית המשפט מסוג זה - ניהול הליכי משפט משובשים על סמך הסכם, כשבתיק בית המשפט אין קיים מסמך הסכם אמתי (אותנטי) - מוכרת היטב ברחבי העולם כבר מאות שנים.  בארצות דוברות אנגלית נחקקו כבר מאות שנים חוקים למניעת הונאה מסוג זה, הנקראים בשם הכללי: "חוק ההונאות" [STATUTE OF FRAUDS].
חבריינות
על פי הנוהל המקובל, פקידים בכירים, שפעלו במרמה בצוותא חדא במסגרת מערכת החוק והמשפט, זכאים לחבריינות (חסינות בדויה לעבריינות) כללית - גם אם קיבלו טובות הנאה ו/או שוחד.  דוגמאות בולטות הן השופטת ורדה אלשייך ופרקליטת מחוז ת"א רות דוד.  
סודות מדינה כמסווה למרמה
בפרשת מבקשי המקלט, ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש להפעיל על ה"הסכם עם מדינה שלישית" שכנראה לא היה ולא נברא, ושאולי הוגש, ואולי רק "הוצג" לבית המשפט, חיסיון כסוד מדינה.  מצב זה מזכיר את הטענה שהעלה ראש הממשלה לאחרונה, שהסיבה להתנהלותו, ולשקרים שפרסם בעבר בעניין מכתב ההסכמה למכירת הצוללות המתקדמות למצרים - גם היא קשורה לסוד מדינה.
השלכות חמורות ביחס לתיקי השחיתות של נתניהו
לאור התנהלות בית המשפט העליון, היועמ"ש מנדלבליט, ופרקליטות המדינה בראשות שי ניצן בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו  קשה להאמין, שניתן יהיה להעמיד לדין את מר בנימין נתניהו על פי כתב אישום בחתימת מנדלבליט וניצן, לפני שופטים כלשהם.  לכן, ניתן לצפות ל"פיברוקים" ול"בלופים" נוספים בהמשך...

קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/03/2019-03-28-5.html

  

תל-אביב, 28 למרץ - תגוובת העותרים (העתקה להלן) הוגשה אמש בבקשה לעיון (העתקה להלן), שהוגשה ע"י על"ה - לשקיפות בתי המשפט [ערנות לזכויות האדם- אל"מ (ע"ר)] בבית המשפט העליון בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15).  
תגובת העותרים תומכת בבקשת העיון ומדגישה שאין עוד כל הצדקה להמשך החיסיון על "ההסכם עם מדינה שלישית"- "המשך השמירה על החיסיון אינו סביר, פוגע בעקרון פומביות הדיון ובאמון בשלטון החוק."
ציוני דרך מרכזיים בפרשה:
* באוגוסט 2017 - התיר הרכב מורחב בראשות מרים נאור בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) את גירוש מבקשי המקלט על פי "הסכם עם מדינה שלישית".  את ה"הסכם עם מדינה שלישית" רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו.  ה"הסכם עם מדינה שלישית" הוגש, או "הוצג" לבית המשפט העליון על ידי פרקליטות המדינה. ה"הסכם עם מדינה שלישית" התקבל על ידי בית המשפט העליון תחת "חיסיון", ונידון במעמד צד אחד בלבד. 
* בפברואר 2018 - המדינה שלחה הודעות גירוש על סמך החלטת בית המשפט העליון במותב בראשות מרים נאור בתיק (עמ"מ 8101/15). אולם באותו זמן התגלה מחוץ לאולם הדיונים ש"הסכם עם מדינה שלישית" לא היה ולא נברא.  
* באפריל 2018 - בעקבות שתי עתירות בג"ץ מאוחרות יותר - (סיגל קוק-אביבי ואח' נ' ראש הממשלה ואח' 679/18; אביגדור פלדמן נ מדינת ישראל ואח'  733/18), בית המשפט העליון חזר בו מההיתר שנתן באוגוסט 2017 לגירוש מבקשי המקלט. ההליך מאוגוסט 2017 תואר בסופו של דבר כ"בלוף".
* בפברואר 2019 - הוגשה בקשת העיון על ידי עמותת על"ה - לשקיפות בתי המשפט. בקשת העיון מנומקת בניסיון לברר אל נכון את חלקן של הדמויות הפועלות ב"בלוף" בבית המשפט העליון באוגוסט 2017.

* 27 למרץ, 2019  - הוגשה תגובת המערערים על בקשת העיון ע"י באת כוחם עו"ד ענת בן-דור.

להלן תגובת המערערים  שהוגשה אתמול ע"י עו"ד ענת בן-דור מאוניברסיטת ת"א בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון

להלן בקשת העיון שהוגשה ביום 28 לפברואר, 2019, בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

עע"מ 8101/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים‬‬

ב) הצדדים בתיק:
המערערים
1. אלמסגד גריוסוס צגטה
2. גברגזיאבר בריהוט קלה
3. המוקד לפליטים ולמהגרים
4. האגודה לזכויות האזרח בישראל
5. ARDC-מרכז לקידום פליטים אפריקאים
6. רופאים לזכויות אדם - ישראל
7. קו לעובד
8. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים

המשיבים:
1. שר הפנים
2. רשות האוכלוסין וההגירה
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. שר החוץ

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) העתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.
(2) לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.
ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.

 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) מבקשי המקלט, שהם עניינו של תיק זה, הם נושא שהסעיר ומסעיר את הציבור בישראל, יש בו גם עניין בינלאומי רב, וחשיבותו רבה לעניין זכויות האדם ומערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.
בקיצור נמרץ:
(1) ביום 28 באוגוסט 2017 - ניתן פס"ד בתיק זה על ידי הרכב מורחב של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים בראשות הנשיאה אז מרים נאור ועמה המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין ,השופטת (הנשיאה היום) א' חיות, השופט (המשנה לנשיאה היום) ח' מלצר, והשופט י' דנציגר. פסה"ד הנ"ל סוכם בתקשורת כך:

העליון: אפשר לגרש מבקשי מקלט, אך אין לכלוא יותר מחודשיים את מי שיסרבהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה נאור, קבע כי לא הוכח שאוגנדה ורואנדה אינן בטוחות למבקשי המקלט. השופטים הוסיפו שאם יושג הסכם המאפשר גירוש בכפייה למדינה אחרת, אפשר יהיה לכלוא את המסרבים לתקופות ממושכות יותר. [1]

פסק דין זה היה מבוסס על "הסכם" או "הסכמים" שהוגשו, או "הוצגו" תחת חיסיון ונדונו במעמד צד אחד (המשיבים בלבד). שאלת חשאיותם, עצם קיומם, תקפותם ותכנם של "ההסכם" או "הסכמים" אלה היה עניין מרכזי בדיון ובפסה"ד.
בסעיף 78 נאמר:

המערערים העלו כאמור טענות רבות ביחס לתוכנו של ההסכם, העיקרית שבהן נוגעת לחשאיותו. לטענתם, הסכם חשאי אינו "יכול להוות בסיס להעברה בכפיה של בני אדם" (סעיף 67 בסיכומיהם). הם הדגישו כי להסכם שכזה אין אח ורע בעולם (סעיף 4 בסיכומי התשובה)...

בסעיף 83 נאמר:

...חשאיותו של ההסכם מקרינה על אופי הבדיקה שיש לערוך להוראותיו. מאחר שהמורחקים אינם חשופים לתוכנו של ההסכם, תפקידו של בית-המשפט – במיוחד במקרים כגון זה שלפנינו, שבהם נחשף החומר החסוי לעיניו של בית-המשפט – לשמש להם "מעין פה"... שומה עליו לבדוק ביתר-קפדנות את הוראותיו, כדי להבטיח כי הוא אכן מעגן באופן מספק את הסכמתהּ של המדינה השלישית לקבל את המורחקים לשטחהּ ולהעניק להם הגנה אפקטיבית, על כל הכלול בה.

בסעיף 84 נאמר:

אין חולק כי בענייננו נחתם הסכם כתוב, שעל תוכנו חלה כאמור תעודת חיסיון. נוסחו של ההסכם צורף לחומר החסוי שהוגש לבית-המשפט לעניינים מנהליים ואשר הוצג גם בפנינו.

(2) אח"כ התרחשה סדרת אירועים דרמטיים מחוץ לאולם הדיונים. בין השאר התברר, שככל הנראה לא היו קיימים בכלל הסכמים חתומים עם “מדינות שלישיות”.
(א) ביום 05 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה ב- NEWS1: “רואנדה ואוגנדה: לא נקלוט מסתננים שיגורשו מישראל" [2]
(ב) ביום 23 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה בהארץ: “רואנדה מכחישה כי חתמה על הסכם עם ישראל לגירוש מבקשי מקלט לשטחה". [3]
(ג) בימים 22, 23 לינואר, 2018 - התפרסמו הידיעות: “טייסים באל על: לא נסכים להשתבץ לטיסות גירוש של מבקשי מקלט" [4], ו“מחאת הרופאים: 350 רופאים במכתב נגד גירוש מבקשי המקלט... שנשלח למנכ"ל רשות האוכלוסין, [פרופ’ שלמה מור-יוסף-יצ] [5]
(ד) ביום 04 לפברואר, 2018 - מבקשי המקלט החלו לקבל מכתבי גירוש: "ברכות! ישראל הגיעה להסכם.." [6]
(ה) ביום 07 לפברואר, 2018 - התפרסם בהארץ ראיון של העיתונאי ניר גונטז’ עם מנכ"ל רשות האולוסין וההגירה, פרופ’ שלמה מור יוסף, תחת הכותרת: “אתה, כרופא, לא מיטיב בתפקיד הזה עם בני האדם, אתה מוביל אותם אל הלא נודע”. [7] הראיון מתמקד בשאלת עצם קיומו ותכנו של הסכם עם ממשלת רואנדה לגבי קליטת המגורשים. בראיון זה נאמר:

גונטז’:נכון. רואנדה כמובן. בקיצור, אחרי שמדינת ישראל מצהירה כך, בחשבון הטוויטר הרשמי של ממשלת רואנדה מפורסם ציוץ שטוען שאין שום הסכם בינם לבינינו. השאלה היא אם יש הסכם כזה ואם ראית אותו. 

מור יוסף: ממשלת ישראל לא הצהירה לבג"ץ, ממשלת ישראל הראתה את ההסכם לבית המשפט העליון. יש התייחסות לכך שההסכם הוא סודי, ואם זה בסדר או לא בסדר, ומגיע למסקנה שלמרות אי הנוחות, הסכם סודי הוא בסדר. בתוכן העניינים של פסק הדין בה' 2 א' כתוב: "הסכמים להרחקה למדינה שלישית", בה' 2 ב' כתוב "חשאיותו של ההסכם" ובה' 2 ג' כתוב "תוכנו של ההסכם והסטנדרטים לפי המשפט הבינלאומי". זאת אומרת, אין שאלה אם יש הסכם. בית המשפט, שאני מאוד מעריך אותו, ראה את ההסכם. אז יש הסכם.
… 

ראית את ההסכם? אתה אומר מה כתוב בו. ראית אותו? 

את החלקים שרלוונטיים לי, ראיתי. 

ראית חתימה של נציג מוסמך של נציג הממשלה הקולטת? 

יש דברים שיש להם חשאיות, ולכן לא אתייחס. 

שאלתי רק על החתימה. 

אני יודע מה אתה שואל, אני לא רוצה לענות. אני לא מתייחס להסכם. 

אתה פועל על פיו. אתה נחשב לאיש ישר ומצפוני. אתה פועל מתוך הנחה שיש מקום שמוכן לקלוט אותם. 

זה אני יודע בוודאות. 

בלי לראות את כל ההסכם ובלי לראות שהוא חתום? 

אני לא רוצה להתייחס. אל תלחץ אותי. זה יכול למלא לך את כל העמוד.

(3) ביום 15 למרץ, 2018 - ניתן צו ארעי בשתי עתירות חדשות, בהן ישבו בדין הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופט נ' הנדל: בג"ץ 679/18 סיגל קוק אביבי ו-118 אח' נ. ראש הממשלה ושר החוץ; בג"ץ 733/18 אביגדור פלדמן נ. מדינת ישראל. עתירות אלה הוגשו בסוף ינואר 2018, בעקבות החדשות, שהתפרסמו מחוץ לאולם הדיונים.
הצו הארעי אומר:

לעת הזו מוצא צו ארעי עד להכרעה בבקשות למתן צווי ביניים, האוסר על המשיבים לבצע הרחקה בפועל של מסתננים למדינות שלישיות לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות" או לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות ממרכז השהייה חולות".

ביום 18 למרץ, 2018 – בעקבות הצו הארעי, התפרסם ראיון עם בא כוח העותרים, עו”ד איתי מק, בו נאמר:

נציגי המדינה בדיון לא ידעו לענות על שאלות בסיסיות והשופטים הבינו את זה. שבועיים לפני תחילת ההרחקה ההמונית ולמדינה אין מושג מה יש בהסכם עם רואנדה, כנראה מרוב שהוא סודי… סיגל [קוק אביבי - יצ] ופעילים אחרים הבינו שהמדינה לא ערוכה להרחקה המונית אלא בעיקר להפחדה המונית... הם גם עלו על זה שהפרסומים האחרונים בתקשורת על ההסכם בין ישראל לרואנדה נתנו לנו פתח לעתירה… אחרי שנחשפה ערוות הממשלה ברור שהכל בלוף… [הדגשות הוספו - יצ] 

(4) ביום 10 לאפריל 2018 - ניתן פס"ד בשתי העתירות הנ"ל, שסוכם בדיווח בתקשורת כך:

בג"ץ קבע: אין כרגע הסכם המאפשר גירוש בכפייה לאוגנדה
גם לאחר שהמדינה הציגה מסמכים חסויים, החליטו שופטי העליון כי אין מתווה המאפשר לגרש את מבקשי המקלט. אם לא יושג הסכם כזה עד יום ראשון, ישוחררו 207 מבקשי מקלט הכלואים בסהרונים

פסה"ד הנ"ל גם מעיר בסעיף 5 על כך שהמשיבים (המדינה ורשויותיה) לא הביאו לידיעת בית המשפט בזמן את המידע הנכון בעניין "ההסכמים”.

ב) העניין שבבסיסו של תיק זה עסק בסכנה ממשית לחיי האדם ולחירות האדם, לא לאדם אחד או שניים, אלא לעשרות אלפים. להתנהלות התמוהה במכלול העניינים בפרשה זאת היו שותפים אוסף בכירים במערכת החוק והמשפט ובממשלה: הנשיאה אז מ’ נאור, הנשיאה היום א’ חיות, המשנה לנשיאה אז א’ רובינשטיין, והמשנה לנשיאה היום ח’ מלצר, היועמ"ש א’ מנדלבליט, פרקליט המדינה ש’ ניצן, ראש הממשלה ושר החוץ ב’ נתניהו, שר הפנים א’ דרעי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש מור-יוסף, ועוד…

ג) רצף האירועים הנ"ל, מעלה את החשש הברור, שבעניין זה, ובהליכים המשפטיים בתיק זה התנהל "בלוף" כלשהו בקשר להסכמים עם "מדינות שלישיות". חשש זה מועצם מתוך דבריו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש’ מור-יוסף בראיון מתחילת פברואר 2018, לאחר שהודעות גירוש כבר נשלחו למבקשי המקלט.

ד) חשש זה מועצם עוד, כיוון ש"בלופים" לגבי ניהול הליכי משפט על סמך "הסכמים" ו"חוזים", שאינם קיימים כלל, או שהעתקים אמתיים (אותנטיים) שלהם מעולם לא הוגשו לבית המשפט, מוכרים כבר מאות שנים ברחבי העולם, כשיטה שגרתית של "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. ברבים מאזורי השיפוט דוברי האנגלית, קיימים חוקים שנועדו למנוע הליכים משפטיים המבוססים על חוזים או הסכמים, שאינם לפני בית המשפט. חוקים אלה מוכרים בשם הכללי "חוק ההונאות" [Statute of Frauds]. לעומת זאת, הפסיקה בישראל יצרה מצב הפוך, גמיש למדי, בעניין הדיון השיפוטי בענייני הסכמים וחוזים – פסק דין אפרופים. [8]
חשש זה מועצם עוד יותר, כיוון ש"ההסכמים" הוגשו תחת חיסיון, והדיון בהם נערך במעמד צד אחד. מצב זה מוכר כמובן כחריג בולט לעניין הזכות ל"משפט הוגן ופומבי". פסה"ד מיום 28 באוגוסט 2017 בתיק זה מבהיר, ששופטי בית המשפט היו מודעים היטב לקושי זה.
השילוב של "הסכם" חתום, שקיומו מוטל בספק, עם ניהול דיון במעמד צד אחד, והחזקת "ההסכם" תחת חיסיון, מעצים עוד יותר את החשש. שילוב זה תואם את התופעה המוכרת כ"הונאת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud], או “תעלול ביטחון” [Confidence Trick].

ה) מתוך כל הנאמר לעיל, קרוב לוודאי, שעתה אין כל בסיס ראוי על פי דין להמשך החיסיון שהופעל על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" במסגרת הליך זה. לטענת מבקש העיון, לאור אוסף הדמויות הבכירות המעורבות בתיק זה, המשך החיסיון על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" לבית המשפט בתיק זה מערער את אמון הציבור במערכת החוק והמשפט מיסודה. לעומת זאת, העיון המבוקש יבהיר מה היה טיבם של האירועים, שגרמו לבית המשפט העליון להפוך את עמדתו בעניין גירוש מבקשי המקלט בין אוגוסט 2017 למרץ 2018. בכך יסייע העיון לאשש את אמון הציבור בבית המשפט.

ו) לפיכך,על מנת לאשש את אימון הציבור במערכת החוק והמשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, מן הראוי שבית המשפט יתיר את העיון בהעתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ  (NGO),  ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

בנובמבר 2018, הוזמנתי לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.

5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
שמותיהם של עורכי הדין של הצדדים הרבים בתיק זה, ופרטי הקשר שלהם אינם נגישים למבקש העיון. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.

תאריך: 28 לפברואר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

1 https://www.haaretz.co.il/news/education/1.4390274
2 http://www.news1.co.il/Archive/001-D-398554-00.html
3 https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.5752101
4 https://news.walla.co.il/item/3129194
5 https://www.haaretz.co.il/news/education/1.5762213
6 https://news.walla.co.il/item/3132403
7 https://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.5803777
8 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D