2020-06-11 מה מסתירים השופטים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, ומדוע?

  Joseph Zernik

מה מסתירים השופטים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, ומדוע?

ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק וההלכה הפסוקה כלשונם וכרוחם, ומונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי – שלא כדין - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. ניתן להסיק בוודאות כמעט גמורה, שרובן של ההחלטות בתיק מדינת ישראל נ נתניהו אינן גלויות לציבור בכרטיסיית "החלטות בתיק" – ייתכן שאף 80-70% מההחלטות בתיק אינן גלויות לציבור. זאת - למרות שהתיק אינו חסוי על פי דין, ומוגדר "פתוח לציבור". עיון בתיקים בפרשות שחיתות חמורות בשנים האחרונות, כגון – ת"פ 28759-05-15 מדינת ישראל נ מלכה (פרשת רות דוד, רונאל פישר, ערן מלכה ואח’), ת"פ 10291-01-12 מדינת ישראל נ צ’רני (פרשת הולילנד, אהוד אולמרט, שולה זקן), 43357-09-14 מדינת ישראל נ פינטו (פרשת פינטו, אפרים ברכה, מנשה ארביב) – מראה שלמרות שהתיקים רשומים "בלתי חסויים", “פתוחים לציבור", 90-70% מההחלטות מוסתרות מהציבור.  תיק מדינת ישראל נ נתניהו הוא תיק בעל חשיבות היסטורית ויש בו עניין ציבורי מהמעלה הראשונה. אין צורך להרחיב בעניין הסערה הציבורית האופפת את התיק.  לפיכך, התנהלות תקינה וכשירה של בית המשפט בתיק גם חיונית על מנת לאשש את אמון הציבור בהתנהלות תיק זה בפרט, ובבתי המשפט בכלל.
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/06/2020-06-11.html

להלן בקשת העיון שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי ירושלים.

Filed by fax to 02-6292521 on June 11, 2020

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: 

ד) מס' טלפון: אין

ה)פקס: 077-3179186

ה) דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ בנימין נתניהו‬‬

ב) הצדדים בתיק:

התובעת:

1. מדינת ישראל

הנאשמים:

1. בנימין נתניהו

2. שאול אלוביץ’

3. איריס אלוביץ’

4. ארנון מוזס

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) רשימת כל ההחלטות בתיק שאינן אסורות בפרסום על פי דין;

(2) כל ההחלטות בתיק שאינן אסורות בפרסום על פי דין,

(3) רשימת "מועדי דיון" עשויה כדין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

רשימת ההחלטות וכל ההחלטות בתיק שאינן אסורות בפרסום על פי דין

א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אומרת:

"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".

יתרה מכך, פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), (פורסם בנבו), מוסיף ומבהיר:

"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. התקנה קובעת כך:

"2. (ב) כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."

חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין.” [קו תחתון הוסף - יצ]

כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין.

ב) מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה על פי דין.

ג) לעומת זאת, ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק וההלכה הפסוקה כלשונם וכרוחם, ומונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי – שלא כדין - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה.

מתוך נסיבות אלה עולה הצורך להגשת בקשת עיון זו בעל כורחו של מבקש העיון.

ד) עיון בתיק זה במערכת נט-המשפט-גישת הציבור מראה, בכרטיסיית "החלטות בתיק" סך 10 החלטות, נכון ליום 11 ליוני, 2020, (תמונה 1):

תמונה 1: כרטיסיית "החלטות בתיק" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור (הורדה ביום 11 ליוני, 2020).

---

עיון בהחלטה האחרונה הגלויה לציבור, מיום 08 ליוני, 2020, מראה שניתנה בבקשה מס’ 38 (תמונה 2).

תמונה 2: החלטה אחרונה בכרטיסיית "החלטות בתיק" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור (הורדה ביום 11 ליוני, 2020).

---

מתוך כך, ניתן להסיק בוודאות כמעט גמורה, שרובן של ההחלטות בתיק דנן אינן גלויות לציבור בכרטיסיית "החלטות בתיק" – ייתכן שאף 80-70% מההחלטות בתיק דנן אינן גלויות לציבור. זאת - למרות שהתיק אינו חסוי על פי דין, ומוגדר "פתוח לציבור".

ה) עיון בתיקים בפרשות שחיתות חמורות בשנים האחרונות, כגון – ת"פ 28759-05-15 מדינת ישראל נ מלכה (פרשת רות דוד, רונאל פישר, ערן מלכה ואח’), ת"פ 10291-01-12 מדינת ישראל נ צ’רני (פרשת הולילנד, אהוד אולמרט, שולה זקן), 43357-09-14 מדינת ישראל נ פינטו (פרשת פינטו, אפרים ברכה, מנשה ארביב) – מראה שלמרות שהתיקים רשומים "בלתי חסויים", “פתוחים לציבור", 90-70% מההחלטות מוסתרות מהציבור.

רשימת "מועדי דיון" עשויה כדין

ו) הדיון מיום 24 למאי, 2020 בתיק דנן, וגישת הציבור והתקשורת לדיון עוררו עניין ציבורי רב ואף לוו בסערה ציבורית ותקשורתית. באותו יום ניתן בבית המשפט פרוטוקול אחד (1), שנחזה כתואם את מלוא הדיון האחד (1) שדווח בתקשורת.

ביום למחרת (25 למאי, 2020) הראו הרישומים בנט-המשפט-גישת הציבור על קיום שני (2) דיונים, האחד עם פרוטוקול והשני ללא פרוטוקול, ובסך הכל – פרוטוקול אחד (1) ושני (2) דיונים (תמונה 3):

תמונה 3: כרטיסיית "מועדי דיון" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור (הורדה ביום 25 למאי, 2020).

---

נכון להיום (11 ליוני, 2020) מראים הרישומים בנט-המשפט-גישת הציבור ביחס ליום 24 למאי, 2020, על קיום שני (2) דיונים, ושני (2) פרוטוקולים נפרדים, ובסך הכל – שני (2) דיונים ושני (2) פרוטוקולים (תמונה 4):

תמונה 4: כרטיסיית "מועדי דיון" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור (הורדה ביום 11 ליוני, 2020).

---

מצב זה יוצר חשש של קיום פרוטוקול נוסף מיום 24 למאי, 2020, שלא דווח בתקשורת.

ז) גם בתיקים אחרים, שהיו ועודם במוקד העניין הציבורי, כגון – ת"פ 28759-05-15 מדינת ישראל נ מלכה (פרשת רות דוד, רונאל פישר, ערן מלכה ואח’), ופ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב (פרשת רצח תאיר ראדה ז"ל) - תועדו שיבושים חמורים ביומן הדיונים.

ח) יש לציין שיומן הדיונים הוא "ספר יסוד" בכל בית משפט כשיר, והוא שמגדיר את היקף הדיונים החוקיים של בית המשפט. יומן דיונים משובש, או עמום ודו-משמעי מעלה חשש לאי-כשירותו של בית המשפט במקרה הטוב...

זכות העיון, פומביות הדיון, ואמון הציבור בבתי המשפט

ט) פסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים מרחיב, מכריז ומנמק שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון, והיא ערובה מרכזית לכשירותו וישרתו של בית המשפט ואמון הציבור בבית המשפט:

“ עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”

י) התיק דנן הוא בעל חשיבות היסטורית ויש בו עניין ציבורי מהמעלה הראשונה. אין צורך להרחיב בעניין הסערה הציבורית האופפת את התיק דנן. לפיכך, התנהלות תקינה וכשירה של בית המשפט בתיק דנן גם חיונית על מנת לאשש את אמון הציבור בהתנהלות תיק זה בפרט, ובבתי המשפט בכלל.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.

המבקש עוסק במחקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות ופעולות סייבר ממשלתיות, והשלכותיהן בתחום זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתו של המבקש בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי ה-NGO, ושהמבקש היה מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל, 2010, 2015 – על ארה”ב) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].

דו"ח ה-NGO על ישראל נכלל בדו"ח הסופי של האו"ם בבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018, וסוכם כך:

“24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.”

מאמרים אקדמיים של המבקש בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).

עבודותיו של המבקש גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת", ובוויקיפדיה באנגלית: [¹]

"כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.”

תאריך: 11 ליוני, 2020

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

Human Rights Alert NGO

1Wikipedia – Data Mining

Applications: Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights