2021-09-09 מה מסתירים השופטים בחתימות האלקטרוניות בנט-המשפט? עתירה הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

מה מסתירים השופטים בחתימות האלקטרוניות בנט-המשפט? עתירה הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

עתירת חופש המידע הוגשה היום מטעם ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל.  עניינן של בקשת חופש המידע והעתירה הוא מהותה של הישות המסתורית המתקראת "Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל ואופן התנהלותה. העותרים לא צלחו במאמציהם לגלות מידע אודות ישות מסתורית זו במרשם התאגידים או ברשומות, וככל הנראה אינה תאגיד ואינה גוף שלטוני במדינת ישראל.

מה חשיבותה של "Israeli Courts Authority”?

לגוף המתקרא "Israeli Courts Authority” חשיבות מרכזית ביחס לתקינותה ולתקפותה של מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים, נט-המשפט. שכן - הגוף המתקרא "Israeli Courts Authority”, הוא בו-זמנית הגורם החותם והגורם המאשר בכל החתימות האלקטרוניות על כתבי ההחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט. 

אין במערכת חתימות אלקטרוניות של השופטים כאנשים מזוהים, וגם מועד החתימה אינו גלוי בנתוני החתימה האלקטרונית. על כל ההחלטות ופסקי הדין קיימות אך ורק חתימות גנריות של "Israeli Courts Authority”. ספק רב אם ניתן לראות בחתימות גנריות אלה חתימות על פי הגדרות מקובלות של חתימות אלקטרוניות או חתימות בכלל... 

יתר על כן, הן מערכת קריאת החתימות האלקטרוניות בתכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין והן מערכת בדיקת החתימות האלקטרוניות בתוכנה הייעודית של חברת Personal ID מתריעות שהחתימות האלקטרוניות של "Israeli Courts Authority” אינן חתימות אלקטרוניות אמינות ואינן חתימות תקפות...

הממצאים ביחס לאי תקינות החתימות האלקטרוניות של השופטים במערכת נט-המשפט מערערים את אמינותם ותקפותם של כלל כתבי ההחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט.  במילים אחרות: "Israeli Courts Authority” קשורה קשר ישיר למגפת הפברוקים הפורחת בבתי המשפט מאז התקנת מערכת נט-המשפט...

העתירה מבקשת תשובה כדין על פי חוק חופש המידע בשאלות פשוטות, שהנהלת בתי המשפט מסרבת בעקשנות לענות עליהן: מסמכים או אסמכתאות המעידים על כינונה של "Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל, שמות בעלי התפקידים הבכירים ב-"Israeli Courts Authority”, ותיעוד (פרוטוקולים) של פעולות ההנהלה הבכירה של "Israeli Courts Authority” בעת האחרונה... 

סירובם המתמשך של המשיבים - מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל והנהלת בתי המשפט לומר דבר וחצי דבר בעניין מהותה של הישות המתקראת "Israeli Courts Authority” חסר פשר ותמוה.

הכשלים ביישום החתימות האלקטרוניות של השופטים  מצביעים שוב על הצורך בביקורת ציבורית חיצונית של מערכת נט-המשפט ואופן הפעלתה.

קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/09/2021-09-09.html

כתב העתירה עם נספחיו: https://drive.google.com/file/d/1k5iEiq2_rPES7DP8KXxHYjmny22SI2W0/view?usp=sharing

 

תמונה. "נט-המשפט -- קשר ממוחשב מאובטח לבתי המשפט"... ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

 

תמונה. קריאת חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על פסק דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין או באמצעות התכנה הייעודית של Personal ID מראה שהחתימות אינן תקינות ואינן אמינות:

מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין... 

הונפק עבור: Israeli Courts Authority. 

הונפק על ידי: Israeli Courts Authority. 

בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099.

תמונות. קריאת החתימה האלקטרונית של בעל דין על כתב בית דין באמצעות התוכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין או באמצעות התוכנה הייעודית של חברת Personal ID מראה שהחתימות תקינות:

מצב האישור: אישור זה תקין.

הונפק עבור: שם המשתמש ומספר ת"ז (כאן הושחר) או מספר רישיון עו"ד.

הונפק ע"י: Personal ID

בתוקף מ-24.03.2020 עד 23.03.2026.

-----

להלן העתירה ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ' מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, שהוגשה היום לרישום בבית המשפט המחוזי בירושלים

בבית המשפט המחוזי ירושלים עת"מ 11963-09-21

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)

ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה (ת"ז )

כתובת: רח' המעפילים 23, תל אביב

המען לדואר: ת"ד 33407, תל-אביב

דוא"ל: joseph.zernik@ 

פקס:   077-3179186

העותרים

- נ ג ד -

1. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

2. הנהלת בתי המשפט

3. הממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט שרון סבן-ספראי

כתובת: רחוב כנפי נשרים 22, גבעת שאול, ירושלים 9546436

דוא"ל: hofesh-hamida@

פקס: 02-6513191

כולם באמצעות פרקליטות המדינה, מחוז ירושלים (אזרחי)

דוא"ל: Min-Jer@ 

המשיבים

תאריך ההחלטה עליה עותרים: תשובת חופש המידע מיום 02.08.2021 על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021.

מועד המצאת ההחלטה עליה מערערים: 02.08.2021.

המותב המוסמך לדון בעתירה: בית המשפט המחוזי י-ם.

סעיף החיקוק המסמיך את המותב הנ"ל לדון בעתירה דנן: תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים.מנהליים (סדרי דין) התשס"א-2000,  וכן סעיף 17(א) לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998. 

סכום האגרה: 1,969 ש"ח, אגרה מס' 20 בתוספת (תקנה 2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה, שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? כן. פירוט: עת"מ 39537-05-20 צרניק נ' מרזל בעניין בקשת חופש המידע 269/2019, שכללה אוסף עניינים. העתירה נמחקה לאחר תשובה מקדמית של המשיבים מבלי שניתנה תשובה על העניינים שבבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021, שהיא עילת העת"מ דנן.  פירוט נוסף להלן.

עתירה על פי חוק חופש המידע התשנ"ח-1998

מוגשת בזאת עתירת חופש המידע על פי חוק חופש המידע התשנ"ח-1998 מטעם העותרת, עמותת ערנות לזכויות האדם ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה, לחייב את המשיבים למסור לעותרת את מלוא המידע שבוקש במסגרת בקשת חופש המידע‬‬, שהוגשה ביום 17.07.2021, דהיינו -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

העתירה מבקשת תשובה כדין על פי חוק חופש המידע במקום בו לא ניתן המידע המבוקש כלל. 

העתירה טוענת שהמשיבים טעו הן מהבחינה העובדתית והן מהבחינה החוקית בנימוקים שנתנו לסירובם לספק את המידע המבוקש.

העותרת והמייצג מגישים בקשות חופש המידע להנהלת בתי המשפט מתוך עיסוק עניין רב שנים בניטור מערכות המידע של מערכת המשפט. המידע המבוקש קריטי להבנת אופן פעולתה של מערכת נט-המשפט. העותרים פונים עתה לבית המשפט, כמו בעבר, רק לאחר לא קיבלו מענה סביר על פניות חוזרות למשיבים, בניסיון לממש את זכותם לקבלת המידע על פי דין ולייתר פעולה משפטית.

I. סמכות

1. על פי תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000,  וכן על פי סעיף 17(א) לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998 – בית המשפט המחוזי ירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הוא הסמכות העניינית והמקומית לדון בעתירה זאת, שכן ההחלטה בעניין בקשת חופש המידע‫‪מיום 17.07.2021 ‬‬ ניתנה ע"י הנהלת בתי המשפט בירושלים.

II. הצדדים

1. העותרת היא עמותה בתחום זכויות האדם. המייצג, ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה, הוא פעיל זכויות אדם, הפועל יותר מעשור במסגרת Human Rights Alert NGO. מאז שנת 2017, המשיכה העמותה הרשומה, ערנות לזכויות האדם אל"מ, את פעולתו של ה-NGO. מטרתם המרכזית של ה-NGO והעמותה היא ניטור מערכת המשפט, ובפרט, מערכות מידע ממשלתיות – פעילות לתועלת הציבור.  העותרת והמייצג מוכרים בזירה המקצועית הבינלאומית בתחום זה. [1] ארבעה (4) דוחות של ה-NGO, שהמייצג היה מחברם הראשי, התקבלו ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם, בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, ונכללו בדוחות התקופתיים הסופיים של המועצה (על ארה"ב - בשנים 2010, 2015, ועל ישראל – בשנים 2013, 2018). קרוב לוודאי שדוחות אלה, שבמרכזם ניתוח פעולתן של מערכות לניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט בארה"ב (הן בקליפורניה והן בבתי המשפט הפדרליים) ובישראל (הן מערכת נט-המשפט והן מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון), הם הראשונים מסוגם בתחום הדוחות הבינלאומיים על זכויות האדם. עבודתו של המייצג בתחום זה אף זכתה לדברי הערכה של מומחים למדעי המחשב ולמשפטים בארץ ומחוצה לה. 

2. המשיבים הם מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, והממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט.  על פי סעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מנהל בתי המשפט אחראי בפני שר המשפטים על ביצועם של סדרי המנהל בבתי המשפט. 

III. השתלשלות העניינים בבקשה

3. ביום 17.07.2021 הוגשה בקשת חופש המידע‫ מטעם העותרת למשיבה 3  – הממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט, הגב' שרון סבן-ספראי (נספח ע/1). המידע המבוקש הוגדר באופן ברור וממוקד -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה. חשיבותו הקריטית של מידע זה להבנת אופן פעולתה של מערכת נט-המשפט מובהרת בסופו של עמ' 1   (II. רקע) ובראשו של עמ' 2 (תמונה 1) לבקשת חופש המידע.

4. ביום 02.08.2021 ניתנה תשובת חופש המידע מטעם המשיבים (נספח ע/2), שסירבה לספק את המידע המבוקש. התשובה אומרת: 

"והריני משיבה שניתן לך מענה לשאלותיך מטעמה של הנהלת בתי המשפט במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20 שהוגשה על ידך. למעלה מן הדרוש, יצוין כי בהחלטתו מיום 17.9.2020 קבע בית המשפט כי "נראה כי בתשובות שסיפקו עד כה יש משום מענה מספק לפניותיו של העותר עובר להגשת העתירה והן לדרישת ההבהרה שלאחריה. בנסיבות אלה יש לקבוע כי העתירה מיצתה את עצמה. לפיכך אני מורה על מחיקתה"."‬ ‫‪‬‬

5. ביום 08.08.2021 פנתה העותרת שוב להנהלת בתי המשפט (נספח ע/3) בניסיון לקבל תשובה כדין לבקשת חופש המידע. הפנייה אומרת: 

"בעתירה המנהלית הנ"ל לא נתנה הנהלת בתי המשפט כל מענה בעניין "Israeli Courts Authority" ולא אמרה דבר וחצי דבר בעניין "Israeli Courts Authority". תשובתה המקדמית של הנהלת בתי המשפט נגעה לעניינים אחרים, כולל בפרט עניין "הרשות השופטת"." 

מתוך כוונה לייתר פעולה משפטית נוספת, הפנייה מוסיפה ומבקשת:

"ככל שמשמעותה של תשובתכם היא, ש"הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority" הם אותו גוף עצמו, אנא אמרי זאת במפורש בתשובה לבקשת חופש המידע שבנידון."

6. ביום 09.08.2021 ניתנה תשובה נוספת מטעם המשיבים (נספח ע/4). תשובה זו אומרת:

"הריני  משיבה ששאלתך אינה מתאימה להתברר לפי הוראות החוק, הואיל והנשאל בה אינו בגדר בקשה לקבלת מידע לפי הגדרתו בסעיף 2 לחוק."

7. ביום 31.08.2021 שבה ופנתה העותרת למשיבים (נספח ע/5) בניסיון לקבל מענה על בקשת חופש המידע, ולייתר פעולה משפטית: 

"3. בתשובת הנהלת בתי המשפט בעתירה המנהלית הנ"ל לא נתנה הנהלת בתי המשפט כל מענה בעניין "Israeli Courts Authority" ולא אמרה דבר וחצי דבר בעניין "Israeli Courts Authority". תשובתה המקדמית של הנהלת בתי המשפט נגעה לעניינים אחרים, כולל בפרט עניין "הרשות השופטת". 

4. בפרט תמוהה תגובת הנהלת בתי המשפט במכתבכם מיום 02 באוגוסט, 2021, שאינה מספקת כל הנמקה מתוך חוק חופש המידע לאי מתן תשובה על הבקשה. מכתבכם טוען בפועל, שניתן להנהלת בתי המשפט היתר להימנע מלענות על פי חוק חופש המידע בעניין מהותה של - Israeli Courts Authority.

5. מחיקתה של העתירה הנ"ל בהחלטה מיום 17.09.2020, לאחר שניתנו בה תשובות על עניינים אחרים, לא הייתה מעשה בית דין, ואין בה משום בטלות העילה.

6. לפיכך, הריני חוזר ומבקש את תשובתכם לגופה של בקשת חופש המידע שבנידון ללא שיהוי. הזמן הוא מעיקרו של העניין."

8. לאחר שלא התקבלה כל תשובה על הפנייה מיום 31.08.2021, חזרה העותרת ופנתה למשיבים ביום 05.09.2021 (נספח ע/6) וביקשה שוב את תשובתם של המשיבים על בקשת חופש המידע: 

"6. ביום 31 לאוגוסט, 2021 פניתי שוב וביקשתי את תשובתכם על בקשת חופש המידע שבנידון. כל תשובה לא התקבלה עד היום.

7. לפיכך, על מנת לייתר פעולה משפטית, הריני חוזר ומבקש את תשובתכם לגופה של בקשת חופש המידע שבנידון ללא שיהוי. הזמן הוא מעיקרו של העניין."

9. ביום 05.09.2021 התקבלה תשובת המשיבים על הפניות מיום 31.08.2021, ומיום 05.09.2021 (נספח ע/7). תשובה זו אומרת: 

"אין לי להוסיף על האמור במענים שניתנו לך מיום 02.08.2021 ומיום 09.08.2021, אשר מצורפים בזה שנית לנוחותך".

IV. המידע המבוקש שלא ניתן ע"י המשיבים והסעד המבוקש

10.  המשיבים סירבו לספק תשובה כלשהי לגופה של בקשת חופש המידע מיום17.07.2021 (נספח ע/1):

"1. העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל (גוף שלטוני, תאגיד, וכו');

2. העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי), או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינויים על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב “Israeli Courts Authority”, וכן

3. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי), כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2018, ועד יום מתן התשובה על בקשה זו."

11. הסעד אותו מבקשת העותרת הוא תשובת המשיבים כדין על שלושת הסעיפים הנ"ל לבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021.

V. טיעוני העותרת שבעובדה ובחוק

12. טעו המשיבים מהבחינה העובדתית בתשובתם מיום 02.08.2021 (נספח ע/2), בסרבם לענות על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021 בהנמקה, "ניתן לך מענה לשאלותיך מטעמה של הנהלת בתי המשפט במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20".  

13. עניינה של העתירה המנהלית 39537-05-20 היה אי מתן תשובה ראויה על בקשת חופש המידע 269/2019 (נספח ע/8), שהייתה מורכבת ורבת סעיפים. 

14. תשובת חופש המידע 269/2019 (נספח ע/9) סיפקה מידע, שניסוחו סתום למחצה, באשר לבסיס החוקי לכינונה של "הרשות השופטת" ואופן התנהלותה (סעיפים 4-2 לתשובה):

“2. אשר לסעיף 1 לבקשתך הרשות השופטת מכוח חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.”

באשר לפעולתה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority כגורם מאשר לחתימות אלקטרוניות, סעיף 8 לתשובת חופש המידע 269/2019 הפנה את העותרת למשרד המשפטים:

"8. אשר לסעיפים 8-7 לבקשתך אשיב שהחתימות האלקטרוניות מנוהלות על ידי משרד המשפטים. לפיכך דינה של הבקשה בהתאם לסעיף 8(5) לחוק. באפשרותך לפנות בבקשה מתאימה לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים..."‬‬

אולם תשובת חופש המידע 269/2019 לא אמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

15. בהמשך, טען העותר בעת"מ 39537-05-20, בין השאר, שתשובת חופש המידע הנ"ל, באשר לבסיס החוקי לכינונה של "הרשות השופטת", אינה תשובה תקינה. 

16. ואכן, סעיף 4 לתשובתם המקדמית של המשיבים מיום 13.07.2020 בעת"מ 39537-05-20 (נספח ע/10) תיקן את הטעות שנפלה בתשובת חופש המידע 269/2019:

"4. אין בישראל גוף שלטוני ששמו "הרשות השופטת" והשימוש בכינוי זה בפרסומים שונים מתייחס לבתי המשפט ולהנהלת בתי המשפט."

אולם תשובתם המקדמית של המשיבים מיום 13.07.2020 בעת"מ 39537-05-20 לא אמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

17. סעיף 6 לתגובת המשיבים מיום 10.09.2020 בעת"מ 39537-05-20 (נספח ע/11), שסיפקה השלמה לתגובתם המקדמית לעתירה, גם תיקן את הטעות שנפלה בתשובת חופש המידע 269/2019, שהפנתה את העותרת למשרד המשפטים (סעיף 14 לעיל): 

"... "‬Israeli Courts Authority", כנוסח העותר, אינה רשומה כ"גורם מאשר" במרשם המתנהל במשרד המשפטים לפי חוק חתימה אלקטרונית תשס"א-2001 (להלן: "חוק  חתימה אלקטרונית"), וממילא לא ניתן היה לספק תיעוד לרישום שכן, כאמור מדובר במידע שאינו קיים."

באשר לפעולותיה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority כגורם חותם וגורם מאשר בו-זמנית לחתימות אלקטרוניות בנט-המשפט, סעיף 6 הפנה הפעם את העותרת לרשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה:

"6. ... ככל שהעותר מעוניין במידע לגבי הפקת כרטיסי תמו"ז, ניתן לפנות בעניין זה לרשות התקשוב הממשלתי."

אולם גם תגובת המשיבים מיום 10.09.2020 בעת"מ 39537-05-20, לא אמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה -- הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

18. למען הסר ספק, יש להבחין בין שתי הישויות - "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority": 

• "הרשות השופטת" -- אינה גוף שלטוני, אלא כינוי (כפי שהתברר בעקבות עת"מ 39537-05-20 צרניק נ' מרזל), שהנהלת בתי המשפט עושה בו שימוש נרחב בפרסום מידע לציבור הרחב ולתקשורת, במקום לפרסם אותו תחת שמה החוקי.
• "Israeli Courts Authority" -- היא ישות המופיעה אך ורק בקשר לתפעול מערכת החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט -- כגורם חותם וגורם מאשר בו-זמנית של החתימות האלקטרוניות על כתבי החלטות ופסקי דין בנט-המשפט. העותרים אינם מכירים כל הופעה של הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" מחוץ למערכת נט-המשפט.
• שתי ישויות אלה שונות זו מזו. השם האחד אינו תרגום של השם השני. התרגום הנכון לאנגלית של "הרשות השופטת" הוא "Israeli Judicial Authority"'. דף בשם אנגלי זה אף מתפרסם מטעם הנהלת בתי המשפט ברשת האינטרנט.[2]

19. טעו המשיבים מהבחינה החוקית בסירובם לענות על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021,   אותו נימקו בתשובתם מיום 02.08.2021 (נספח ע/2) - "ניתן לך מענה לשאלותיך מטעמה של הנהלת בתי המשפט במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20". המענה לבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021 לא ניתן במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20. יתר על כן, ההליכים בעתירה המנהלית 39537-05-20 אף לא פטרו את המשיבים מחובתם לענות על פי דין על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021. המשיבים לא סיפקו בתשובתם כל הנמקה על פי חוק חופש המידע לסירובם לספק את המידע המבוקש בבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021.

20. זאת ועד, בתשובתם מיום 02.08.2021 (נספח ע/2) על בקשת חופש המידע מיום 17.07.2021, נימקו המשיבים את סירובם להשיב כדין על בקשת חופש המידע בהחלטתו של בית המשפט מיום 17.9.2020 במסגרת עתירה מנהלית 39537-05-20, כי "... העתירה מיצתה את עצמה. לפיכך אני מורה על מחיקתה". בפנייתה החוזרת מיום 31.08.2021 (נספח ע/5) הבהירה העותרת: "מחיקתה של העתירה הנ"ל בהחלטה מיום 17.09.2020, לאחר שניתנו בה תשובות על עניינים אחרים, לא הייתה מעשה בית דין, ואין בה משום בטלות העילה".

21. באשר לשאר הנושאים בבקשת חופש המידע 269/2019, שאינם "הרשות השופטת", ובכללם      "Israeli Courts Authority", פסקה 5 לתשובתם המקדמית של המשיבים מיום 13.07.2020 בעת"מ 39537-05-20 (נספח ע/10) טענה "בעתירה מופיעים נושאים נוספים... ככל שהסעד המבוקש אינו נוגע לקבלת מידע, המשיבים סבורים כי אין מקום לכריכתו במסגרת העתירה דנן". בהנמקה זו ביקשו המשיבים את מחיקתה של עת"מ 39537-05-20. אין מקום לספק, שהסעד המבוקש עתה הוא "קבלת מידע", והוא אכן הופרד משאר הנושאים בבקשת חופש המידע 269/2019 ובעת"מ  39537-05-20 ואינו כרוך בהם... 

22. עת"מ 39537-05-20 אכן נמחקה לבסוף בהחלטתו של כב' השופט רם וינוגרד מיום 17.9.2020 (נספח ע/12), אולם זאת מבלי שניתנה כל תשובה מטעם המשיבים, שאמרה דבר וחצי דבר אודות המידע המבוקש עתה.

23. לפיכך מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיפים 3-1 לבקשת חופש המידע מיום 17.07.2021 (שהעתקם בפסקה 11 לעיל) אודות הבסיס החוקי לכינונה של הישות המתקראת Israeli Courts Authority, שמות בעלי התפקידים הבכירים בה, ותיעוד התנהלותה של הנהלתה הבכירה.

_______________

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה

תל-אביב, היום: 09 בספטמבר, 2021.

___________________

1 For example, Petitioner’s academic publications in this area are cited in Wikipedia, and likewise in various other books and academic publications:

Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights

2The Israeli Judicial Authority

https://www.gov.il/en/departments/the_judicial_authority/govil-landing-page