Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Thursday, September 2, 2021

2021-09-02 מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? בקשת חוזרת הוגשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין

מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? בקשת חוזרת הוגשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין

הדין בישראל מתיר לכל אדם את העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין ללא הגשת בקשה כלל. יתר על כן - זכות העיון עוגנה כ"זכות חוקתית, על חוקית", "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", "תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה". אולם השופטים, כאגודה אחת, מונעים את העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין ללא הגשת בקשות, ונותנים החלטות על בקשות אלה בחוסר כל סמכות.  

ביוני 2020 הוגשה בקשת עיון קודמת בהחלטות בתיק נתניהו, אך מותב השופטים רבקה פרידמן- פלדמן, משה ברעם ועודד שחם דחה את הבקשה. לעומת זאת, שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף פסק בערעור כי על בית המשפט המחוזי להמציא את החלטותיו למבקש העיון.

בהמשך, היו שסברו שבתי המשפט שינו את התנהלותם, וכלל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום מתפרסמות בשגרה במערכת נט-המשפט--גישת הציבור. אולם עיון בנתונים מראה שהחלטות רבות בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו אינן מופיעות במערכת גישת הציבור.

לפיכך, הגישה עמותת ערנות לזכויות האדם-אל"מ בקשה חוזרת, לעיון בכל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום, שניתנו מאז בקשת העיון הקודמת.

המצב בתיק מ"י נ' נתניהו מדגים שוב את הצורך בביקורת ציבורית חיצונית של מערכת נט-המשפט.

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/09/2021-09-02.html

להלן בקשת העיון שהוגשה היום לרישום בבית המשפט המחוזי בירושלים

Human Rights Alert NGO // ערנות לזכויות האדם -אל"מ

 
[Bilingual record – English follows the Hebrew]

Filed by fax to 02-6292521 on September 02, 2021

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט - בעל כורחה של המבקשת

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

ע"י דר' יוסף צרניק, חבר ועד העמותה

ב) מס' עמותה: ע"ר 580654598

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) פקס: 077-3179186

ה) דוא"ל: joseph.zernik@g

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון

ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ בנימין נתניהו‬‬

ב) הצדדים בתיק

התובעת:

1. מדינת ישראל

הנאשמים:

1. בנימין נתניהו

2. שאול אלוביץ’

3. איריס אלוביץ’

4. ארנון מוזס

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון

(1) רשימת כל ההחלטות בתיק שאינן אסורות בפרסום על פי דין, ורשימה של ההחלטות האסורות בפרסום, שניתנו מיום 22 בספטמבר, 2020 ועד ליום המצאת ההחלטות בתשובה לבקשה זו;

(2) כל ההחלטות בתיק שאינן אסורות בפרסום על פי דין, שניתנו מיום 22 בספטמבר, 2020 ועד ליום המצאת ההחלטות בתשובה לבקשה זו.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו

א) זכות העיון - זכות חוקתית על חוקית, והעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין מותר לכל אדם ללא הגשת בקשה כלל

בקשה זאת מוגשת בעל כורחה של המבקשת. תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אומרת:

"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".

יתר על כן, פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, (נבו ‫‪8.10.2009‬‬), מוסיפה ומבהירה:

"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין...

חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט כמו גם לנגישות אליהם, וכיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין.” [קו תחתון הוסף - יצ]

כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה על פי דין.

לעומת זאת, ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מסרבים לקיים את החיקוק וההלכה הפסוקה כלשונם וכרוחם, ומונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשות עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי – שלא כדין - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה.

מתוך נסיבות אלה עולה הצורך להגשת בקשת עיון זו בעל כורחה של המבקשת.

ב) קיצור השתלשלות העניינים בנושא העיון בתיק זה

  • ביום 11 ביוני, 2020, הגישו המייצג והמבקשת בקשת עיון קודמת בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק זה. בקשת העיון נדחתה ע"י בית המשפט הנכבד.

  • בהמשך הוגש ערעור ברע"א 4421/20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואח’ בבית המשפט העליון נגד החלטתו של בית משפט זה. פסק דינו של כב' השופט עופר גרוסקופף מיום 20 באוגוסט, 2020 קבע כי על בית המשפט המחוזי להמציא את ההחלטות בתיק זה לידי המערער - מבקש העיון בתיק זה.

  • כביצוע פסק דינו הנ"ל של בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי שלח תחילה למייצג ולמבקשת את החלטותיו ב"מסמך מיום 22 בספטמבר 2020", שתוקן אח"כ בהמצאת "הודעת מזכירות".

  • עיון במידע הנגיש לציבור בתיק זה במערכת נט-המשפט, מראה שהחלטות רבות לא התפרסמו בכרטיסיית "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור. לדוגמה: החלטה בבקשה מס' 188 ניתנה כבר ביום 17 בפברואר, 2021 (לפני יותר מחצי שנה). אולם סה"כ רק 186 החלטות התפרסמו עד היום בכרטיסיית "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור.

ב) זכות העיון, פומביות הדיון, ואמון הציבור בבתי המשפט

פסקה 17 לפסק דינה הנ"ל של הנשיאה ביניש בפרשת האגודה מרחיבה, מכריזה ומנמקת שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון, והיא ערובה מרכזית לכשירותו וישרתו של בית המשפט ואמון הציבור בבית המשפט:

עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." ... עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ... פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה.

תיק זה הוא בעל חשיבות היסטורית ויש בו עניין ציבורי מהמעלה הראשונה. אין צורך להרחיב בעניין הסערה הציבורית האופפת את תיק זה. לפיכך, התנהלות תקינה וכשירה של בית המשפט בתיק זה גם חיונית על מנת לאשש את אמון הציבור בהתנהלות בית המשפט בתיק זה בפרט, ובבתי המשפט בכלל.

ג.בקשה להמצאה כדין של כתבי בית דין אותנטיים

כאמור לעיל, בהמשך לבקשת עיון קודמת, שלח בית המשפט המחוזי למייצג ולמבקשת את החלטותיו ב"מסמך מיום 22 לספטבמר 2020", שתוקן אח"כ בהמצאת הודעת מזכירות.

בית המשפט הנכבד מתבקש להמציא למבקשת את החלטותיו בהמצאה כדין של העתקים של החלטותיו ככתבי בית דין אותנטיים, מאומתים ע"י הגורם המוסמך בדין.

  1. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף)

אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה, פרט לבקשות העיון.

המבקש עוסק במחקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות ופעולות סייבר ממשלתיות, והשלכותיהן בתחום זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתו של המבקש בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה.

תאריך: 02 בספטמבר, 2021

ערנות לזכויות האדם - אל"מ (ע"ר)

ע"י ד"ר יוסף צרניק


English abstract

Human Rights Alert-NGO filed under duress a request to inspect decisions, which are not lawfully prohibited for publication, in State of Israel v Netanyahu et al (67104-01-20) in the Jerusalem District Court.

The Israeli Regulations of Inspection (2003) and Supreme Court 2009 judgment in Association for Civil Rights in Israel v Minister of Justice (5917/97) established the right to inspect decisions, which are not lawfully prohibited for publication, without filing a request at all. Therefore, judges have no discretion in this matter. Furthermore, the right to inspect was established as a "Constitutional right" and a "fundamental principle in any democratic regime".

However, the Israeli courts fail to uphold such right, and demand the filing of requests to inspect their decisions, which are not lawfully prohibited for publication.

Requesters' previous request to inspect decisions, which are not lawfully prohibited for publication, was filed in instant court file in June 2020. The request was denied by the Jerusalem District Court. The District Court's decision was appealed, and the Israeli Supreme Court judgment in Zernik v Netanyahu et al (4421/20) mandated that the Jerusalem District Court serve its decisions on the Requester.

Review of Net-HaMishpat - case management and public access system - indicates that numerous decisions from the period following the previous request to inspect are missing from the public records.

The Court is further asked to materialized the inspection by due service on Requester of authentic court records.


Date: September 02, 2021

_______________

Human Rights Alert – NGO

By Joseph Zernik, PhD


 

No comments:

Post a Comment