Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Saturday, June 19, 2021

2021-06-19 הליכי שחרור ממעצר, ובפרט סדרי שחרור בתנאים

 

הליכי שחרור ממעצר, ובפרט סדרי שחרור בתנאים

ניסיון נוסף לברר מהם סדרי שחרור ממעצר... נושא חשוב בפרט לאנשי המחאה, שהמשטרה והשופטים מנסים לכפות עליהם שחרור "בתנאים" חסרי בסיס. הליכי קבלה ושחרור מכליאה הם עניין בסיסי בחירות האשם וזכויות האדם, והם מוכרים ככאלה כבר מאות שנים.  ככאלה, הם נדרשים לכתבים משפטיים וחוקיים עשויים כדין... אולם בישראל שולטת הדוקטרינה של "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"... והשופטים מחנטרשים את סדרי השחרור ממעצר.  אותם שופטים שעל פי הנשיאה אסתר חיות אמורים להיות אלה ששומרים על זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל...


 
 

19 ביוני, 2021

עו"ד סיגל שהב

ראש החטיבה הפלילית - המרכז האקדמי, רמת גן

יו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר

בדוא"ל ובאמצעות פורטל המרכז האקדמי

הנידון: הליכי שחרור ממעצר, ובפרט סדרי שחרור בתנאים

עו"ד שהב שלום רב,

הריני פונה אליך בתפקידך המשולש - מרצה בקורס לסדר הדין הפלילי, ראש החטיבה הפלילית במרכז האקדמי-רמת גן,  ויו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר.

הנושא שבנידון הוזכר בשיעור בקורס. הזכרנו במיוחד את העובדה שבמהלך המחאה בשנה האחרונה היו מספר מקרים (אני אחד מהם) של אנשים שסירבו להשתחרר בערבות, מתוך הכרה שהמעצר עצמו היה בלתי חוקי, והתנאים שנפסקו לשחרור ע"י בית המשפט נועדו לדכא מחאה חוקית.

נושא קבלה למעצר ומאסר בישראל נסקר בהרחבה בדו"ח הקודם שהגשנו במסגרת העמותה למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה העולמית התקופתית של זכויות האדם בישראל (Universal Periodic Review).

נושא שחרור ממעצר לא נסקר בדו"ח הקודם, אך יופיע בדו"ח הבא.

לא הצלחתי למצוא חיקוק בנידון שחרור ממעצר, ולאור המצב המתועד להלן במקרה בוחן, החשש הוא שהנושא פרוץ. 

אודה אם תוכלי לענות על השאלות הבאות, לצורך הכנת הדו"ח לבדיקה העולמית התקופתית הבאה של זכויות האדם בישראל:

1. מהו החיקוק התקף והעדכני בנידון שחרור ממעצר לאחר החלטת שופט הקובעת שחרור ו/או שחרור בתנאים?

2. האם קיימים טפסים מתאימים בתקנות?

3. הוראות החיקוק, אם הוא קיים, מתבצעות בפועל לדעתך?

4. האם אחד או יותר מהטפסים, שהעתקם להלן, שנוצרו במערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט בישראל) הם כתבי בית דין תקינים לעניין שחרור ממעצר לדעתך? אין עליהם שם המנפיק/ה וסמכותו, אין עליהם חתימת המנפיק/ה. ואין עליהם ציון ברור של תנאי השחרור.

5. האם פרוטוקול ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר כולל בדיקה של רישומי השחרור ממעצר ותקינותם ביחס לחיקוק התקף, אם הוא קיים?

6. ככל שהפרוטוקול הקיים אינו כולל בדיקה כנ"ל, האם תפעלי לתיקונו?

העתק פנייה זו וכן תשובתך ייכללו בדו"ח הבא למועצת זכויות האדם של האו"ם.

בברכה,

ד"ר יוסף צרניק

סטודנט שנה ב'

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

-----

הנידון: הליכי שחרור ממעצר, ובפרט שחרור בתנאים במדינת ישראל

1. החיקוק הרלוונטי

לא מצאתי חיקוק רלוונטי.

2. המצב בפועל

(א) מקרה בוחן:  מ"י 11235-02-20 מדינת ישראל נ' יוסף צרניק.

הרקע:

בין ינואר 2020 ליוני 2020 ארגנתי וניהלתי כל יום ג' בבוקר מחאה מול בית המשפט המחוזי ת"א בדרישה להתפטרותו של נשיא בית המשפט השופט איתן אורנשטיין בעקבות פרשת יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, והמסרונים בין השניים שנחשפו בתקשורת.

במערכת הכריזה קראתי: "בית זונות במינוי שופטים, שוחד מרמה וזיונים, אפי נוה ואורנשטיין, אפי נוה ואתי כרייף..."

אורנשטיין אכן התפטר בסופו של דבר.

ביום 04 בפברואר 2020, נעצרתי ע"י המשטרה. חוקרת המשטרה הטיחה בי את האשמה: "בית המשפט הוא מוסד מכובד. אתה ניהלת מחאה בלתי מכובדת. למה?".

סירבתי להשתחרר בתנאים בתחנת המשטרה, שכן הם כללו הרחקה מבית המשפט המחוזי ת"א. לדעתי המעצר והתנאים נועדו לדכא את המחאה החוקית נגד בית המשפט.

הועברתי למעצר בבית המעצר באבו כביר, שם הוחזקתי בבידוד.

למחרת, 05 לפברואר, 2020, הובאתי לדיון  "בבקשה להארכת מעצר" כביכול. התובע המשטרתי הציג כביכול "פעולות לביצוע".

נציג שב"ס הודיע לפרוטוקול שאני מוחק בבידוד, כיוון שאני מסרב לחתום על התנאים הנ"ל.

 

השופטת ענת יהב הודיעה בדיון באולם בית המשפט את החלטתה, וגם רשמה אותה בפרוטוקול:

"לפיכך, אני מורה על שחרורו של החשוד בתנאים כדלקמן:

...

הרחקה מבית משפט השלום והמחוזי בתל אביב ברחוב וייצמן 1, לתקופה של 15 ימים".

מיד הודעתי לשופטת: "את יכולה להחזיק אותי במעצר עד קץ הימים, לעולם לא אחתום על התנאים".

הוחזרתי למעצר בבית המעצר באבו כביר ושוב הוחזקתי בבידוד.

למחרת, 06 לפברואר, 2020, הובאתי שוב לבית המשפט לדיון ב"בקשה להארכת מעצר" כביכול.

השופטת ענת יהב חזרה והודיעה באולם הדיונים על החלטתה, וגם רשמה אותה בפרוטוקול הדיון:

"שקלתי את החשד כנגדו ונראה לי כי אין צורך בהותרת החשוד במעצר, לפיכך, אני מבטלת את התנאי של חתימה על ערבות עצמית.

שאר התנאים יעמדו על כנם."

מיד הודעתי לשופטת כי אין בכוונתי לחתום על תנאים כלשהם, וביקשתי שתורה לשב"ס לתת לי גישה למחשב לצורך נקיטה בפעולות המשפטיות הנדרשות לשחרורי.

למרות החלטותיה של השופטת ענת יהב, המתועדת בפרוטוקול הנ"ל, שוחררתי ממעצר לאחר תום הדיון ביום 06 לפברואר, 2020, ללא חתימה על תנאים כלשהם.

המשך המחאה

ביום ג' שלאחר מכן, המשכתי במחאה, תוך שהודעתי למשטרה על הופעתי באותו מקום, אך לא נעצרתי שוב - לא בגין ניהול המחאה ולא בגין הימצאותי בכניסה לבית המשפט בתקופת ההרחקה כביכול.

עיון בתיק בית המשפט ובקשת חופש המידע לשב"ס

לאחר השחרור, עיון בתיק בית המשפט העלה, שבנט-החשפט נרשמו כביכול שתי "פקודות שחרור". האחת מיום 05 לפברואר, 2020, והשנייה מיום 06 לפברואר, 2020.

ביום 05 לבפרואר, 2020  נרשם בתיק בית המשפט מסמך  "פקודת שחרור", שהעתקו להלן. פקודת שחרור זו מציינת בראשה "לפני כב' השופטת ענת יהב", אך אינה מציינת את שם המנפיק/ה ואינה חתומה ע"י מנפיק/ה.

ביום 06 לפברואר, 2020 שוב נרשם בנט-המשפט מסמך בשם  "פקודת שחרור". להלן תמונת המסמך המופיע היום בתיק נט-המשפט תחת רישום זה. אין זה כתב בית דין כלל, ותוכנו "נסרק בטעות".  למיטב ידיעתי ואמנותי, נרשם תחילה מסמך אחר, והוא נמחק מנט-המשפט והוחלף במסמך שלהלן בהמשך.

בתשובה על בקשת חופש המידע, שב"ס סיפק מסמך שונה כאסמכתא לשחרור ביום 06 בפברואר, 2020. למיטב ידיעתי ואמונתי, זהו המסמך שנרשם במקור במערכת נט-המשפט כ"פקודת שחרור" מאותו יום.

 

פקודת שחרור זו מציינת גם היא בראשה "לפני כב' השופטת ענת יהב". אולם אינה מציינת את שם המנפיק/ה ואינה חתומה ע"י המנפיק/ה.  יחד עם זאת מופיע עליה השם: "ולרי גוטביליק, רשם בימ"ר ת"א".

No comments:

Post a Comment