2021-06-13 בתי המשפט לנוער מונעים גישת בעלי דין לתיקיהם עצמם -- עפ"י "נוהל" נסתר של הנהלת בתי המשפט

  בתי המשפט לנוער מונעים גישת בעלי דין לתיקיהם עצמם -- עפ"י "נוהל" נסתר של הנהלת בתי המשפט

בתי המשפט לנוער עוסקים בין השאר בשלילת זכות ההורות - לקיחת ילדים מהוריהם. בתי המשפט לנוער מונעים את גישתם הישירה בנט-המשפט של בעלי דין ובאי כוחם לתיקים האלקטרוניים בהם הם צד. מצב בלתי נתפס. ספק אם ניתן לראות בבתי משפט כאלה בתי משפט כשירים, או בתי משפט כלל... בקשת חופש המידע הוגשה היום להנהלת בתי המשפט בדרישה לגלוי הנהלים הנסתרים שהם הבסיס להתנהלות זו.

קראו בדפדפן:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/06/2021-06-13.html

תמונות. נשיאת בתי המשפט לנוער - השופטת מיכל קפלן רוקמן, ומנהל בתי המשפט - השופט יגאל מרזל.

--- 

תל-אביב, 13 ליוני - ערנות לזכויות האדם הגישה בקשת חופש המידע להנהלת בתי המשפט בעניין מניעת גישתם הישירה של בעלי דין ובאי כוחם לתיקים האלקטרוניים בנט-המשפט בבתי המשפט לנוער. התנהלות זו מבוססת ככל הידוע על "נהלים" סודיים של הנהלת בתי המשפט.

מדובר בבתי משפט שעוסקים, בין השאר, בשלילת זכות ההורות - לקיחת ילדים מהוריהם ע"י רשויות המדינה... 

גישת בעל דין לתיקו הוא בבית המשפט היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה. ספק אם ניתן לראות בבתי משפט בהם נמנעת זכות זו בתי משפט כשירים, או בתי משפט כלל... או כפי שכתבה פרופ' דפנה הקר ביחס לבתי המשפט לענייני משפחה: "אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט... הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!". [1]

מעבר לבתי המשפט לנוער, שהם חלק ממערכת בתי משפט השלום, המצב מעלה חשש כבד ביחס לכשירותם של ערכאות הערעורים - בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון. שכן - ערכאות הערעורים מנהלות ערעורים בהם ניתנת לשופטי ערכאת הערעור גישה לתיקים בנט-המשפט, בעוד גישה זו נמנעת מהצדדים לערעור...

מצב מעין זה ייחשב ללא ספק בעיני משקיפים כתופעה של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים והפרה חמורה של זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל.

קישור: 

[1] חן מענית, "יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם", גלובס, 21.09.2016 

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449

 

להלן בקשת חופש המידע שהוגשה היום.

  12 ביוני, 2021

הגב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע

הנהלת בתי המשפט
פקס: 074-7481887
ובדוא"ל: 

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – נהלי בתי המשפט לנוער על פיהם נאסר על בעלי הדין עיון בתיקים האלקטרוניים שלהם עצמם בנט-המשפט

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע שרון סבן-ספראי,

הרינו מגישים בזאת את הבקשה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, כדלהלן.

הרינו מבקשים אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.

I. פרטי המבקש

שם: ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 580654598)

באמצעות ד"ר יוסף צרניק

כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: 

פקס: 077-3179186

אזרח: ישראל

II. המידע המבוקש

א) רקע

על פי בעלי דין ועורכי דין, המופיעים בבתי המשפט לנוער, במשך יותר מעשר שנים, החל משנת 2010, עת הונהגה מערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים), נמנעה כליל גישתם הישירה של בעלי דין ובאי כוחם לעיון בתיקיהם האלקטרוניים. התנהלות זו של בתי המשפט לנוער עומדת בניגוד גמור להתנהלותם של בתי המשפט המחוזיים והשלום, והיא התבססה על "נוהל" נסתר של הנהלת בתי המשפט.

על פי דבריהם של אותם בעלי דין ועורכי דין, חל שינוי בנוהל זה בחודשים האחרונים. אולם גם על פי הנוהל החדש, נמנעת גישתם של בעלי דין ובעלי כוחם גם היום לתיקים אלקטרוניים שנפתחו על פי הנוהל הישן.

יתר על כן - נמנעת גישתם של בעלי הדין ובאי כוח לנהלים הנ"ל של הנהלת בתי המשפט.

לעומת זאת:

בית המשפט העליון קבע, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי", [פסק דינה של הנשיאה ביניש בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.09)]. בית המשפט העליון קבע עוד קודם לכן, שזכות העיון היא חלק בלתי נפרד מפומביות הדיון, ו"אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי..." [פסק דינו של השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)].

פסק דינה הנ"ל של הנשיאה ביניש גם קבע בפסקה 6: "זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין".

בית המשפט העליון גם חזר וקבע בעקבות "המהפכה החוקתית", שאין לפגוע בזכות חוקתית אלא עפ"י תנאי פסקת ההגבלה [החל בפסק דינו של השופט יצחק זמיר בבג"צ 6055/95 שגיא צמח ואח' נ' שר הביטחון ואח', פ"ד נג(5) 241 (1999), וכלה בפסק דינה של הנשיאה חיות בבג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' הכנסת ואח' (פורסם בנבו 01.03.2021)].

יתר על כן, החיקוק הראשון של מדינת ישראל לאחר הכרזת העצמאות -- פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 -- מורה בסעיף 11 א (א): "חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף".

ב) המידע המבוקש

1. העתק כל מסמך ו/או מסמכים אותנטיים, שהיו הבסיס למניעת גישתם של בעלי דין ובאי כוחם לעיון הישיר בנט-המשפט בתיקים האלקטרוניים שלהם עצמם בבתי המשפט לנוער בעשור הקודם;

2. העתק כל מסמך ו/או מסמכים אותנטיים, ככל הנראה מן החודשים האחרונים, שהם הבסיס להמשך מניעת גישתם של בעלי דין ובאי כוחם לעיון הישיר בנט-המשפט בתיקים האלקטרוניים בבתי המשפט לנוער, שנפתחו קודם לכן,

3. העתק כל מסמך ו/או מסמכים אותנטיים שהם הבסיס למניעת גישת בעלי דין, באי כוחם והציבור בכלל למסמכים ב-1 ו-2, לעיל.

III. תשלום

אגרת בקשת חופש המידע שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 23146006.

בברכה,

  ________________

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)