2019-12-31 חשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים ע"י איתן אורנשטיין ויוסף אלרון: מה מעמדה וסמכותה של "הרשות השופטת" בפרשה?

 Joseph Zernik

חשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים ע"י השופטים איתן אורנשטיין ויוסף אלרון: מה מעמדה וסמכותה של "הרשות השופטת" בפרשה?

הנהלת בתי המשפט פרסמה ביום שישי שעבר הודעה "חריגה", בה נמסר "… הרשות השופטת רואה לנכון לציין… הרשות השופטת מצידה אינה מבקשת לחסות דבר..."

"הרשות השופטת" היא ישות ערטילאית, המשמשת את הנהלת בתי המשפט בפעולות שונות שישרתן ותקפותן מפוקפקות במקרה הטוב.  לכן, שרבוב "הרשות השופטת" לפרשת אפי נוה-איתן אורנשטיין -יוסף אלרון מעלה חשש כבד שכוונת השופטים לחנטרש את הטיפול בפרשה חמורה זאת, בדיוק כפי שחנטרשו את הטיפול במקרים אחרים של שופטים שנחשדו או נתפסו בעבריינות במילוי תפקידם בעבר.

בקשת חופש המידע הוגשה להנהלת בתי המשפט היום במטרה להבהיר את הגדרתה החוקית של הישות הנקראת "הרשות השופטת", אם היא קיימת בכלל, מעמדה וסמכותה בפרשת אפי נוה-איתן אורנשטיין-יוסף אלרון וצווי איסור הפרסום בפרשה.

שופטים לא מעל לחוק! יש להעמיד לדין שופטים שנתפסו בעבריינות במילוי תפקידם ולמצות אתם את הדין.  החבריינות [impunity - חסינות בדויה לעבריינות] שהמציאו לשופטים בישראל היא גורם מרכזי בהשחתת מערכת החוק והמשפט.

להלן בקשת חופש המידע שהוגשה היום להנהלת בתי המשפט.  ניסיון העבר מראה שלא ברור כלל שהנהלת בתי המשפט תקיים את חוק חופש המידע בעניין מסוג זה...

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/12/2019-12-31.html

  

  

בקשת חופש המידע שהוגשה היום

31 לדצמבר, 2019

הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט

פקס: 02-6556887, 074-7481887

ובדוא"ל: hofesh-hamida

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – "הרשות השופטת" - Israeli Courts Authority

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,

הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן. הריני מבקש אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.

I. פרטי המבקש 

שם: דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

ת"ז:

כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: joseph.zernik@

פקס: 077-3179186 

אזרח: ישראל

II. המידע המבוקש

א) רקע

(1) במהלך סוף השבוע האחרון התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך ראיות שמקורן בניידים של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה [להלן “פרשת הניידים של עו"ד אפי נוה”] וצווי איסור הפרסום בפרשה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת". לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019: [1]

תמונה 1.

הידיעה פותחת "הנהלת בתי המשפט פרסמה היום (שישי) הודעה...” וממשיכה בציטוט ישיר:

… הרשות השופטת רואה לנכון לציין… הרשות השופטת מצידה אינה מבקשת לחסות דבר...

מהות היחסים שבין הנהלת בתי המשפט ו"הרשות השופטת" אינה ברורה מתוך ההודעה. כמו כן לא ברור מתוך ההודעה מהם סמכותם ו/או מעמדם של הנהלת בתי המשפט ו/או "הרשות השופטת"בכל הנוגע לפרשת הניידים של עו"ד אפי נוה בכלל, ולצווי איסור הפרסום בפרשה בפרט.

(2) “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים  מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל.

לדוגמה - הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010. [2]

תמונה 2.

או לדוגמה - הנחיות בדבר הנפקת אפוסטיל על פי אמנת האפוטסיל. [3]

תמונה 3.

(3) בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" מתנהלות גם מערכות להנגשת החלטות ופסקי דין של בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון ומערכת נט-המשפט של בתי המשפט המחוזיים והשלום:

לדוגמה - דף הכניסה למערכת חיפוש החלטות בית המשפט העליון. [4]

תמונה 4.

לדוגמה - דף הכניסה למערכת נט-המשפט. [5]

תמונה 5.

(4) “הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority” גם מעורבת בחתימות כביכול על כתבים שיפוטיים אלקטרוניים בנט-המשפט. תקנה 190 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי (1984) מורה כי "החלטה תהיה בכתב ותיחתם על ידי השופטים שישבו לדין".  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת ה"פרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שהחלטה שאינה חתומה היא בבחינת "טיוטה" חסרת תוקף בלבד.  ההחלטה הנ"ל גם מבהירה שבמערכת נט-המשפט החתימות על הכתבים האלקטרוניים חייבות להיות חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).

“הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority” היא זו הרשומה כגורם המנפיק כביכול אמצעי חתימה האלקטרונית לשימוש על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט. “הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority” גם רשומה כגורם שעבורו הונפקו כביכול אמצעי החתימה. “הרשות השופטת", או בשמה באנגלית "Israeli Courts Authority”, היא גם הגורם החותם כביכול על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט.

לדוגמה, כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה: 

מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority.
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099. 

תמונה 6.

(5) “הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. 

לדוגמה: פסה"ד משנת 2009 של דורית בייניש בבג"ץ 5917/97,  האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):

תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין...

חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]

תמונה 7.

ב) המידע המבוקש

1) העתק כל מסמך אותנטי או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל;

2)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינויים על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב"הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”;

3) העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019;

4) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את שמו ותפקידו של בעל הסמכות בשירות המדינה, שאישר את ההודעה לתקשורת מיום 27 לדצמבר, 2019, המצוטטת בסעיף א(1) לעיל, אודות עמדת "הרשות השופטת" בפרשת הניידים של עו"ד אפי נוה וצווי איסור הפרסום בפרשה;

5) העתק כל מסמך אותנטי, המבהיר את מעמדה ו/או סמכותה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” ביחס לפרשת הניידים של עו"ד אפי נוה וצווי איסור הפרסום בפרשה;

6) העתק כל מסמך אותנטי, כגון נהלים, המתעד את הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה.

7) העתק כל מסמך אותנטי, חתום על ידי עובד מדינה המתעד בדיקה ואישור של מערכת החתימות האלקטרוניות כביכול, המשמשות לחתימה על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט;

8) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את ההליכים הכלליים של הנפקת אמצעי החתימות האלקטרוניות כביכול על-ידי "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” עבור  כל אדם (טבעי);

9) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את ההליכים הפרטניים של הנפקת אמצעי החתימות האלקטרוניות כביכול על-ידי "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” עבור "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, וכן

10) העתק כל מסמך אותנטי, המתעד את אופן הפעלת אמצעי החתימות האלקטרוניות כביכול, שהונפקו על-ידי "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” עבור "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, לחתימה כביכול על החלטות ופסקי דין בנט-המשפט.

III תשלום

דמי בקשת חופש המידע שולמו באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום: 53431142 .

בברכה,

________________

דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)