Joseph Zernik
פרשת זדורוב: השופטת אסתר הלמן, הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי מפברקים בצוותא חדא
איה כתבי ההחלטות המקוריים בתיק הנייר בנצרת?
* השופטת אסתר הלמן - מפברקת הליך בקשה, בעניין שבו פסק בג"ץ בשנת 2009 [5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים], שזכות העיון מוקנית לציבור "ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט".
* פרקליטות מחוז צפון - מסייעת בידה של הלמן... מספקת החלטה של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, שניסתה (ללא הצלחה) למנוע עיון בפסקי הדין במערכת נט-המשפט - כי "המבקש עורך חקירה"... אודות התנהלות המותב... בסבב קודם, הפרקליטות טענה "המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"… ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים…" אולם פסק הדין בבג"ץ אומר שקיום זכות העיון, הלכה למעשה הוא "סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת... נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית... תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה...”
* ובא כוחו של רומן זדורוב, "פליליסט בכיר ומוכר", עו"ד ירום הלוי? הלוי הגיש התנגדות הזויה, חסרת שחר, ללא בסיס עובדתי וללא בסיס חוקי... נסחף ב'נהר העצום, השוצף והמתפתל' של הפטפטת והקשקשת, והתנתק לחלוטין מהמציאות - מצ'ארלי צ'פלין והבהלה לזהב ועד לקבוצות פייסבוק... תגובתו של הלוי מעלה חשש ממשי ביחס לכשירותו כעורך דין בפרט, ולצלילות חשיבתו בכלל...
הנשיא ריבלין הסביר יפה בטקס השבעת השופטים: "אנו חיים בעת שפוט השופטים. הציבור שופט את השופטים… הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום…"
העיון בכתבים האלקטרוניים כבר סיפק די ראיות. החשש הברור הוא שהכתבים בתיק הנייר יוכיחו סופית: שופטי המותב בראשות עבריין המין יצחק כהן ניהלו על רומן זדורוב הליך בדוי, פייק משפט בבית המשפט המחוזי נצרת... התעלול רשום על שמה של השופטת המפברקת ורדה אלשייך, אך הוא נפוץ בבתי המשפט הרבה יותר ממה שהציבור היה מאמין...
להלן מענה שהוגש לבית המשפט המחוזי נצרת על תגובות הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי לבקשת עיון חסרת בסיס בחוק, שמנהלת השופטת אסתר הלמן - בעניין הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.
בקשת העיון החוזרת הוגשה ע"י עמותת Human Rights Alert NGO. העמותה עוסקת בניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט מערכות המידע של מערכת החוק והמשפט. דו"ח העמותה לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה לשנת 2018 עם ההערה: "24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
להלן מענה שהוגש לבית המשפט המחוזי נצרת על תגובות הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי לבקשת עיון חסרת בסיס בחוק, שמנהלת השופטת אסתר הלמן - בעניין הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.
בקשת העיון החוזרת הוגשה ע"י עמותת Human Rights Alert NGO. העמותה עוסקת בניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט מערכות המידע של מערכת החוק והמשפט. דו"ח העמותה לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה לשנת 2018 עם ההערה: "24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/11/2019-11-25.html
תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז. בסוף המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת הנפיקו רק פסקי דין משובשים, חסרי תוקף - "טיוטות" בלבד...
_____
תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בכתבים, המותר על פי חוק, והוכרז על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". הראיות מצביעות על העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם.
תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל. מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10). משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015. אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד.
_____
תמונות: עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב בהליך הערעור בבית המשפט העליון (לאחר שעו"ד גליל שפיגל הגישה את הודעת הערעור ללא פסק דין עשוי כדין), פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שגם הוא אינו יכול למצוא את פסק הדין של זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "
בבית המשפט המחוזי נצרת
מדינת ישראל נ רומן זדורוב 502-07
מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
הצדדים בתיק
1. המאשימה – מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז צפון, פקס: 02-6467073
2. הנאשם - רומן זדורוב
ע"י עו"ד ירום הלוי, פקס: 03-6966815 דוא"ל: yaromhalevy@gmail.com
מענה על תגובות הצדדים בבקשת העיון (מס’ 170) שהוגשה בעל כורחו של המבקש
מבקש העיון, דר' יוסף צרניק, ממשיך בזאת את השתתפותו בהליך זה בעל כורחו, ומגיש בזאת מענה על תגובות הצדדים לבקשת העיון (מס’ 170) שהוגשה בעל כורחו של המבקש:
1. מענה זה מוגש על פי "החלטה בפתקית" של השופטת אסתר הלמן מיום 21 לנובמבר, 2019, שהתקבלה עם תגובות הצדדים על בקשת העיון הנ"ל.
2. בקשה בעל כורחו של המבקש - כפי שצוין כבר בבקשת העיון (170) עצמה, בקשה זאת הוגשה וממשיכה להתנהל כהליך בעל כורחו של המבקש. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, וכן את פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשות עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס בדין - להחליט על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
3. תגובת הפרקליטות (ללא תאריך) על בקשה הנדונה אומרת:
תמונה 1. החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון קודמת, שונה, שצורפה לתגובת הפרקליטות.
---
4. ההבדל בין בקשה זאת לבקשות קודמות - יש להדגיש, וכפי שמובן גם מתוך החלטתו של השופט אברהם אברהם שצורפה לתגובת הפרקליטות, עיקרה של הבקשה אז היה עיון במסמכים אלקטרוניים במערכת נט-המשפט. במהלכה של הבקשה אז גם התברר, שתיק הנייר לא היה כלל ברשותו של בית המשפט המחוזי נצרת, שכן הועבר לבית המשפט העליון לצורך הערעור ובמהלך הבקשה לדיון נוסף. לכן, כל היענות אז לבקשת עיון בתיק הנייר הייתה מן הנמנע. ולכן גם התעורר הצורך להגיש את הבקשה הנדונה במועד זה – לאחר שהמבקש בירר עם המזכירות שתיק הנייר דנן אכן הוחזר פיזית לבית המשפט המחוזי נצרת.
5. תגובת בא כוח הנאשם בתיק זה, עו"ד ירום הלוי (ללא תאריך), אומרת בין השאר (תמונה 2):
תמונה 2. תגובת בא כוח הנאשם בתיק זה, עו"ד ירום הלוי, (ללא תאריך) לבקשת העיון דנן
---
תגובה זאת נטולה בסיס עובדתי ו/או חוקי להתנגדות לבקשת העיון הנדונה:
* אין בקשת העיון הנדונה, ואין כל בקשת עיון אחרת שהגיש המבקש מעודו, נוגעות לחומרי הראיות ולעניינים הפורנזיים בתיק זה, או לניסיון כלשהו לעסוק בחקירת רצח תאיר ראדה ז”ל וב"פענוח" זהותו/ה של הרוצח/ת האמתי/ת. כפי שמבהיר היטב השופט אברהם אברהם, בדברים שצוטטו לעיל, עניינן של בקשות העיון של המבקש הוא אך ורק תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט והתנהלות המותב בתיק הנדון. על פי המקובל בתרבות המשפטית בישראל, ניתן לומר שמבקש העיון עוסק אך ורק ב"עניינים פרוצדורליים ולא מהותיים".
* עו"ד ירום הלוי לא סיפק כל בסיס בחוק להתנגדותו לבקשת העיון… ומובן מאליו שלא יכול להיות כל בסיס בדין להתנגדות מעין זאת. שכן – זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום אינה נתונה להתנגדותם של הצדדים בתיק וכן אינה נתונה לשיקול דעת והחלטה שיפוטית.
תגובתו חסרת השחר של עו"ד ירום הלוי מעוררת תהיות לגבי כשירותו כעורך דין בפרט, וצלילות חשיבתו בכלל. החשש הברור הוא, שעו"ד ירום הלוי נסחף בנהר העצום, השוצף והמתפתל של הפטפטת והקשקשת, והתנתק לחלוטין מהמציאות. יחד עם זאת יש לציין שעו"ד הלוי תואר בתקשורת הישראלית כ"פליליסט בכיר ומוכר". [1]
6. שופטים, הפרקליטות והסנגורים: יש לציין לעניין זה את ההבדל המהותי בין התגובה לבקשת העיון מאת בא כוחו של רומן זדורוב היום – עו"ד ירום הלוי, לבין התגובות של בא כוחו הקודם של הנאשם – עו"ד אביגדור פלדמן. עו"ד פלדמן לא הגיב בביהמ"ש לבקשות העיון של הח"מ. ממצאי העיון בתיק האלקטרוני הנדון פורסמו אז ע"י המבקש בעוד הערעור מתנהל בבית המשפט העליון. עו"ד פלדמן הגיב במאמר, שפרסם ב"המקום הכי חם בגיהנום", אם גם בלשון שהיא חידה לרוב הקוראים: [2]
לעניין זה גם יש לציין, שהמבקש (שאינו עורך דין) הוזמן לאחרונה ל"כנס חיפה למשפט" שנערך בביה”ס למשפטים שם ביום 14 לנובמבר, בו נשאו דברים בין השאר נשיאי בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ודורית בייניש, שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל, שופטי בית המשפט העליון היום מני מזוז וחנן מלצר, שופטים אחרים, בכירי הפרקליטות בעבר ובהווה, ופרופסורים ידועים למשפטים. על פי דבריהם של הדוברים המרכזיים באותו כנס עצמו, הכנס נועד לגייס את תמיכת ציבור עורכי הדין בפרט והציבור הרחב בכלל במערכת החוק והמשפט במצב הקשה בו היא נתונה היום. המבקש קיבל את זכות הדיבור וסיכם בקצרה את דעתו בעניין מצבה של מערכת החוק והמשפט. להפתעתו זכה למחיאות כפיים סוערות של מאות עורכי הדין שנכחו בכנס. [3] בהמשך, גינה עו"ד אליעד שרגא (גם הוא עו"ד "בכיר ומוכר") את המבקש מהדוכן. לדברי עו"ד שרגא המבקש “מסית נגד מערכת המשפט… מגיש דוחות לאו"ם...”
התיק הנדון ופרשת הרשעתו ומאסרו של רומן זדורוב, המתמשך זה תריסר שנים, אכן הופיעו כעניין מרכזי בדו"ח שהגיש המבקש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל בשנת 2018. חומר הגלם של ה"הסתה" כביכול ושל הדוחות לאו"ם (2013, 2018) הם מסמכים מסוג אלה הנוצרים במהלך בקשת העיון הנדונה – החלטותיה של השופטת אסתר הלמן בבקשת העיון הנדונה, החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון קודמת, שנכללה בתגובת הפרקליטות בבקשת עיון זאת, תגובת הפרקליטות מיום 26 לינואר, 2016, בבקשת עיון קודמת, ותגובתו של עו"ד ירום הלוי בבקשה הנדונה… כל הצדדים הנ"ל – שופטים, בכירי הפרקליטות וסנגורים - נחזים כחסרי מודעות עצמית ו/או כלוקים ביהירות בלתי נתפסת. אולם התמונה המצטיירת לעיניו של הקורא המקצועי הבינלאומי היא של מערכת חוק ומשפט כושלת טיפוסית...
מועצת זכויות האדם של האו"ם סיכמה את דו"ח ה-NGO בדו"ח הסופי על ישראל לשנת 2018 כך:
פסה"ד הנ"ל (בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) משנת 2009, בפסקה 17, עוסק בזכות העיון כמימוש בפועל של עקרון פומביות הדיון ותפקידה במתן אפשרות לציבור לבקר את התנהלות בית המשפט, הלכה למעשה. פסה"ד הנ"ל מצטט אוסף פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון בנושא ואף מוסיף עליהם [קו תחתון הוסף - יצ]:
* "עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי על-חוקי…"
* דברי השופט מצא (ע"פ 353/88 וילנר נ מדינת ישראל) - בשמירתו של עקרון זה "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…"
* דברי השופט ברנזון (ע"א 550/75 מורלי נ בגון) - "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק".
* "סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ מדינת ישראל...)"
* "עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה...”
פסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב (הקלטות הנשיא ניקסון) מבהיר, בדומה, שמטרתה של זכות העיון בכתבי בית דין היא לאפשר לאזרח "לשמור עין מפקחת על פעולתן של הרשויות", כולל בפרט, בתי המשפט, כמובן… [4]
לפיכך, המשך הדיון בבקשת עיון זאת ע"י השופטת אסתר הלמן, שישבה בדין בתיק דנן, לא רק חסר בסיס וחסר סמכות בדין, אלא גם יוצר ניגוד עניינים חסר תקנה. לפיכך, ככל שהשופטת אסתר הלמן נחושה להמשיך הליך זה, מן הראוי שתפסול את עצמה ו/או תימנע מפסיקה בבקשה זאת, כפי שעשתה בבקשות עיון קודמות בתיק הנדון…
8. מענה זה נשלח היום בפקס לפרקליטות מחוז צפון ולעו”ד ירום הלוי.
לפיכך, מן הראוי שבית המשפט יחדל ממניעת גישתו של החתום מטה לכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר, ויאפשר את מימוש זכות יסוד, אותה אין לבית המשפט כל סמכות על פי דין למנוע.
תאריך: 25 לנובמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
_____
____
תמונות: הפרקליטות הבכירות מירית שטרן ושילה ענבר היו שותפות להונאה בבית המשפט המחוזי נצרת בפרשת רומן זדורוב. עו"ד שילה ענבר הגישה תגובה לבקשת עיון קודמת, האומרת בין השאר: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט..." פסק הדין משנת 2009 בבג"ץ (5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) אומר את ההפך הגמור: אין צורך להגיש בקשה כלל למימוש העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, וקיום זכות העיון, הלכה למעשה, נועד לאפשר לכלל הציבור לוודא, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור, ולאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית...
____
_____
______
להלן מענה שהוגש לבית המשפט המחוזי נצרת על תגובות הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי לבקשת עיון חסרת בסיס בחוק, שמנהלת השופטת אסתר הלמן - בעניין הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.
בבית המשפט המחוזי נצרת
______
להלן מענה שהוגש לבית המשפט המחוזי נצרת על תגובות הפרקליטות ועו"ד ירום הלוי לבקשת עיון חסרת בסיס בחוק, שמנהלת השופטת אסתר הלמן - בעניין הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר.
מדינת ישראל נ רומן זדורוב 502-07
מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
הצדדים בתיק
1. המאשימה – מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז צפון, פקס: 02-6467073
2. הנאשם - רומן זדורוב
ע"י עו"ד ירום הלוי, פקס: 03-6966815 דוא"ל: yaromhalevy@gmail.com
מענה על תגובות הצדדים בבקשת העיון (מס’ 170) שהוגשה בעל כורחו של המבקש
מבקש העיון, דר' יוסף צרניק, ממשיך בזאת את השתתפותו בהליך זה בעל כורחו, ומגיש בזאת מענה על תגובות הצדדים לבקשת העיון (מס’ 170) שהוגשה בעל כורחו של המבקש:
1. מענה זה מוגש על פי "החלטה בפתקית" של השופטת אסתר הלמן מיום 21 לנובמבר, 2019, שהתקבלה עם תגובות הצדדים על בקשת העיון הנ"ל.
2. בקשה בעל כורחו של המבקש - כפי שצוין כבר בבקשת העיון (170) עצמה, בקשה זאת הוגשה וממשיכה להתנהל כהליך בעל כורחו של המבקש. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.יתרה מזאת, פסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, השופטים אדמונד לוי ואשר גרוניס משנת 2009 (בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) – שעניינו זכות העיון - מוסיף ומבהיר (סעיף 6, עמ’ 6):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין [קו תחתון הוסף -יצ].מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה.
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, וכן את פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשות עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס בדין - להחליט על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
3. תגובת הפרקליטות (ללא תאריך) על בקשה הנדונה אומרת:
ככלל אין למשיבה עמדה בשאלה האם יותר למבקש זה או לאחרים לעיין בהחלטות שפורסמו ופתוחות לעיון הציבור.תגובה זאת מתונה יחסית לתגובת הפרקליטות מיום 26 לינואר, 2016, בחתימת ראש אגף פלילי בפרקליטות מחוז צפון - עו"ד שילה ענבר - על בקשת עיון קודמת (מס’ 118). התגובה אז אומרת בין השאר:
טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה שתכליתן העיקרית לבסס תאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה או למערכת המשפט בכלל… המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"… ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים…יחד עם זאת, התגובה לבקשה הנדונה מפנה את השופטת אסתר הלמן להחלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון קודמת, שונה, בתיק הנדון, שצורפה לתגובת הפרקליטות (תמונה 1). החלטתו של השופט אברהם אברהם אז אומרת:
המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש… הנני מפנה את המבקש למחלקה המשפטית של הנהלת בתי המשפט...
---
4. ההבדל בין בקשה זאת לבקשות קודמות - יש להדגיש, וכפי שמובן גם מתוך החלטתו של השופט אברהם אברהם שצורפה לתגובת הפרקליטות, עיקרה של הבקשה אז היה עיון במסמכים אלקטרוניים במערכת נט-המשפט. במהלכה של הבקשה אז גם התברר, שתיק הנייר לא היה כלל ברשותו של בית המשפט המחוזי נצרת, שכן הועבר לבית המשפט העליון לצורך הערעור ובמהלך הבקשה לדיון נוסף. לכן, כל היענות אז לבקשת עיון בתיק הנייר הייתה מן הנמנע. ולכן גם התעורר הצורך להגיש את הבקשה הנדונה במועד זה – לאחר שהמבקש בירר עם המזכירות שתיק הנייר דנן אכן הוחזר פיזית לבית המשפט המחוזי נצרת.
5. תגובת בא כוח הנאשם בתיק זה, עו"ד ירום הלוי (ללא תאריך), אומרת בין השאר (תמונה 2):
כידוע זה מכבר לכל, התיק הנדון מעניין את "כל העולם" ואף למעלה מכך. חצי מהמדינה "מייצג" את המבקש [כך – טועה בכינויי הצדדים. המבקש בבקשה זאת הוא י"צ, ולא ר"ז - יצ] ביחד עם הח"מ, ו"מפענח" [כך- השימוש החוזר במירכאות מתייחס כנראה לציטוטים ממקורות עלומים - י"צ] את זהותו/ה של הרוצח/ת האמתית… יש לחתום מטה יסוד להניח שגם דר’ צרניק הוא אחד מדור מחפשי הזהב בנהר העצום של הראיות, השוצף ועדיין מתפתל בארכיב ביהמ"ש הנכבד. (ולכן גם זה המקום לעדכן לראשונה כי הח"מ כבר נפגש עם צ’ארלי צ’פלין וסיכם אתו כי דר’ צרניק ואחרים נוספים יככבו בסרט "הבהלה לזהב 2”, שכבר הושג מימון להפקתו)…
בשל האמור לעיל, הח"מ מתנגד לבקשת העיון, ומפנה את דר’ צרניק לקבוצות הפייסבוק הרבות, העוסקות מידי שנייה בתיקו של המבקש [כך - שוב טועה בכינויי הצדדים – יצ], שבחיקן החם והעוטף הוא לבטח ימצא הן את מקומו והן את מבוקשו. אדרבה, בהן הוא אף יוכל למצוא חומר אנתרופולוגי, סוציולוגי, פסיכולוגי ואף פסיכופתי רב לעריכת מחקר פורץ דרך, שעליו יברך גם מר צ’אפלין…
---
תגובה זאת נטולה בסיס עובדתי ו/או חוקי להתנגדות לבקשת העיון הנדונה:
* אין בקשת העיון הנדונה, ואין כל בקשת עיון אחרת שהגיש המבקש מעודו, נוגעות לחומרי הראיות ולעניינים הפורנזיים בתיק זה, או לניסיון כלשהו לעסוק בחקירת רצח תאיר ראדה ז”ל וב"פענוח" זהותו/ה של הרוצח/ת האמתי/ת. כפי שמבהיר היטב השופט אברהם אברהם, בדברים שצוטטו לעיל, עניינן של בקשות העיון של המבקש הוא אך ורק תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט והתנהלות המותב בתיק הנדון. על פי המקובל בתרבות המשפטית בישראל, ניתן לומר שמבקש העיון עוסק אך ורק ב"עניינים פרוצדורליים ולא מהותיים".
* עו"ד ירום הלוי לא סיפק כל בסיס בחוק להתנגדותו לבקשת העיון… ומובן מאליו שלא יכול להיות כל בסיס בדין להתנגדות מעין זאת. שכן – זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום אינה נתונה להתנגדותם של הצדדים בתיק וכן אינה נתונה לשיקול דעת והחלטה שיפוטית.
תגובתו חסרת השחר של עו"ד ירום הלוי מעוררת תהיות לגבי כשירותו כעורך דין בפרט, וצלילות חשיבתו בכלל. החשש הברור הוא, שעו"ד ירום הלוי נסחף בנהר העצום, השוצף והמתפתל של הפטפטת והקשקשת, והתנתק לחלוטין מהמציאות. יחד עם זאת יש לציין שעו"ד הלוי תואר בתקשורת הישראלית כ"פליליסט בכיר ומוכר". [1]
6. שופטים, הפרקליטות והסנגורים: יש לציין לעניין זה את ההבדל המהותי בין התגובה לבקשת העיון מאת בא כוחו של רומן זדורוב היום – עו"ד ירום הלוי, לבין התגובות של בא כוחו הקודם של הנאשם – עו"ד אביגדור פלדמן. עו"ד פלדמן לא הגיב בביהמ"ש לבקשות העיון של הח"מ. ממצאי העיון בתיק האלקטרוני הנדון פורסמו אז ע"י המבקש בעוד הערעור מתנהל בבית המשפט העליון. עו"ד פלדמן הגיב במאמר, שפרסם ב"המקום הכי חם בגיהנום", אם גם בלשון שהיא חידה לרוב הקוראים: [2]
פרק נוסף בפרשת זדורוב: עוד הוא ממתין, במצודה המבוצרת מול הרי הגלבוע, לעורך הדין הכפרי שיביא לו את פסק הדין או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל...יש לראות בהתנהלותם של עו"ד פלדמן ועו"ד הלוי, למרות ההבדל המהותי ביניהם, השתקפויות שונות של המצב הבלתי אפשרי בפניו עומדים עורכי דין ישראליים בהופיעם כסנגורים לפני בתי המשפט בישראל בעניינו של רומן זדורוב...
לעניין זה גם יש לציין, שהמבקש (שאינו עורך דין) הוזמן לאחרונה ל"כנס חיפה למשפט" שנערך בביה”ס למשפטים שם ביום 14 לנובמבר, בו נשאו דברים בין השאר נשיאי בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ודורית בייניש, שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל, שופטי בית המשפט העליון היום מני מזוז וחנן מלצר, שופטים אחרים, בכירי הפרקליטות בעבר ובהווה, ופרופסורים ידועים למשפטים. על פי דבריהם של הדוברים המרכזיים באותו כנס עצמו, הכנס נועד לגייס את תמיכת ציבור עורכי הדין בפרט והציבור הרחב בכלל במערכת החוק והמשפט במצב הקשה בו היא נתונה היום. המבקש קיבל את זכות הדיבור וסיכם בקצרה את דעתו בעניין מצבה של מערכת החוק והמשפט. להפתעתו זכה למחיאות כפיים סוערות של מאות עורכי הדין שנכחו בכנס. [3] בהמשך, גינה עו"ד אליעד שרגא (גם הוא עו"ד "בכיר ומוכר") את המבקש מהדוכן. לדברי עו"ד שרגא המבקש “מסית נגד מערכת המשפט… מגיש דוחות לאו"ם...”
התיק הנדון ופרשת הרשעתו ומאסרו של רומן זדורוב, המתמשך זה תריסר שנים, אכן הופיעו כעניין מרכזי בדו"ח שהגיש המבקש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל בשנת 2018. חומר הגלם של ה"הסתה" כביכול ושל הדוחות לאו"ם (2013, 2018) הם מסמכים מסוג אלה הנוצרים במהלך בקשת העיון הנדונה – החלטותיה של השופטת אסתר הלמן בבקשת העיון הנדונה, החלטתו של השופט אברהם אברהם מיום 25 לינואר, 2016 על בקשת עיון קודמת, שנכללה בתגובת הפרקליטות בבקשת עיון זאת, תגובת הפרקליטות מיום 26 לינואר, 2016, בבקשת עיון קודמת, ותגובתו של עו"ד ירום הלוי בבקשה הנדונה… כל הצדדים הנ"ל – שופטים, בכירי הפרקליטות וסנגורים - נחזים כחסרי מודעות עצמית ו/או כלוקים ביהירות בלתי נתפסת. אולם התמונה המצטיירת לעיניו של הקורא המקצועי הבינלאומי היא של מערכת חוק ומשפט כושלת טיפוסית...
מועצת זכויות האדם של האו"ם סיכמה את דו"ח ה-NGO בדו"ח הסופי על ישראל לשנת 2018 כך:
24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.7. ניגוד עניינים חסר תקנה של השופטת אסתר הלמן - הפרקליטות הפנתה את השופטת אסתר הלמן להחלטתו של השופט אברהם אברהם הנ"ל, האומרת בפירוש שעניינן של בקשות העיון הוא בדיקת התנהלותו של המותב (בראשו עמד עבריין המין השופט יצחק כהן) בתיק הנדון.
פסה"ד הנ"ל (בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) משנת 2009, בפסקה 17, עוסק בזכות העיון כמימוש בפועל של עקרון פומביות הדיון ותפקידה במתן אפשרות לציבור לבקר את התנהלות בית המשפט, הלכה למעשה. פסה"ד הנ"ל מצטט אוסף פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון בנושא ואף מוסיף עליהם [קו תחתון הוסף - יצ]:
* "עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי על-חוקי…"
* דברי השופט מצא (ע"פ 353/88 וילנר נ מדינת ישראל) - בשמירתו של עקרון זה "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה…"
* דברי השופט ברנזון (ע"א 550/75 מורלי נ בגון) - "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק".
* "סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ מדינת ישראל...)"
* "עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה...”
פסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב (הקלטות הנשיא ניקסון) מבהיר, בדומה, שמטרתה של זכות העיון בכתבי בית דין היא לאפשר לאזרח "לשמור עין מפקחת על פעולתן של הרשויות", כולל בפרט, בתי המשפט, כמובן… [4]
לפיכך, המשך הדיון בבקשת עיון זאת ע"י השופטת אסתר הלמן, שישבה בדין בתיק דנן, לא רק חסר בסיס וחסר סמכות בדין, אלא גם יוצר ניגוד עניינים חסר תקנה. לפיכך, ככל שהשופטת אסתר הלמן נחושה להמשיך הליך זה, מן הראוי שתפסול את עצמה ו/או תימנע מפסיקה בבקשה זאת, כפי שעשתה בבקשות עיון קודמות בתיק הנדון…
8. מענה זה נשלח היום בפקס לפרקליטות מחוז צפון ולעו”ד ירום הלוי.
לפיכך, מן הראוי שבית המשפט יחדל ממניעת גישתו של החתום מטה לכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר, ויאפשר את מימוש זכות יסוד, אותה אין לבית המשפט כל סמכות על פי דין למנוע.
תאריך: 25 לנובמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
No comments:
Post a Comment