2019-11-11 "דין נתניהו - דין קו 300"? אבל איה פסק הדין בפרשת קו 300?

 Joseph Zernik

"דין נתניהו - דין קו 300"? אבל איה פסק הדין בפרשת קו 300?
דוחות ועדת האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" אומרים שהתופעה של היעלמות תיקים ופסקי דין טיפוסית לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. יותר מ-30 שנה לאחר מתן פסק הדין, בית המשפט העליון משהה שלא כדין את העיון בפסק הדין בפרשת קו 300.

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/11/2019-11-2019-300-300.html

תל-אביב, 10 לנובמבר - רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין נתן היום (ראשון) החלטה בעניין בקשת עיון בפסק הדין בתיק ברזילי ואח' נ ממשלת ישראל (בג"ץ 428/1986) - פסק הדין המרכזי בפרשת קו 300. החלטת הרשם אומרת: 

הבקשה שבכותרת הובאה לעיוני היום.  הצדדים רשאים להגיב על הבקשה עד ליום  15.12.2019.  המזכירות תמציא לצדדים את הבקשה עם החלטתי זו.

הבקשה לעיון בפסק הדין בפרשת קו 300, שהוגשה לראשונה בסוף ספטמבר, אומרת שאין היום גישה לכתב פסק הדין האמתי בתיק ברזילי ואח' נ ממשלת ישראל:
* במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון, תחת תיק ברזילי נ מדינת ישראל (428/1986), מופיע רק מסמך אחד: נוסח אנגלי כביכול של פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986, שהוא מסמך חסר כל תוקף.  אין מופיע במערכת תחת תיק זה כל מסמך בעברית.
* ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון" התפרסם נוסח עברי כביכול, משובש, משופע בטעויות סופר, שהוא קרוב לוודאי תוצר עריכה של לפחות 3 פסקי דין שונים מתיקים שונים, מתאריכים שונים.
* ובנוסף - הנוסח האנגלי כביכול והנוסח העברי כביכול שונים בתוכנם.
הבקשה לעיון גם אומרת שאין לבית המשפט העליון או לשופט כלשהו סמכות למנוע את העיון, או להחליט בעניין זכות העיון בפסק הדין, או לדרוש הגשת בקשה לעיון בעניין פסק הדין - שכן הוא אינו חסוי - אינו אסור בפרסום.

בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". 

יתרה מכך, פסק דין בג"ץ משנת 2009 מאת הנשיאה אז דורית בייניש,  [5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר:  "תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט [קו תחתון הוסף -יצ], אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין." 

מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס חוקי - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות השופטים דיכוי ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." 

פסק הדין משנת  1986 בפרשת קו 300 הוא פסק דין בעל חשיבות היסטורית. פסק דין זה, ופרשת קו 300 בכללה, הסעירו את הרוחות אז, וממשיכים להסעיר את הרוחות גם היום, לאחר עשרות שנים. פרשת קו 300 נחשבים בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים  של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה). יש לציין שבתקופה הרלוונטית השב"כ פעל מחוץ לכל מסגרת חקוקה. חוק השב"כ הוחל רק בשנת 2002.
* בשנת 2012 אז נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, שכיהנה בזמן הפרשה כמשנה לפרקליט המדינה, מצאה לנכון לפרסם "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"
* בשנת 2017 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשת אלאור אזריה.
* בשנת 2019 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשות ראש הממשלה נתניהו.
* שנת 2019 גם פרסם משרד המשפטים מאמר מאת יצחק זמיר, שכהונתו כיועמ"ש הופסקה באמצע הפרשה, תחת הכותרת הדו-משמעית, "1984 – פרשת קו 300".

בקשת העיון הוגשה ע"י דר' יוסף צרניק מעמותת ערנות לזכויות האדם אל"מ.  העמותה עוסקת בניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט מערכות המידע של מערכת החוק והמשפט.  דו"ח העמותה לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות  האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה עם ההערה: "24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."