2019-11-12 לשחרר את רומן זדורוב! איה ההחלטות בתיק הנייר מנצרת?

 Joseph Zernik

לשחרר את רומן זדורוב! איה ההחלטות בתיק הנייר מנצרת?
דו"ח ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציין שהעלמת תיקים, החלטות ופסקי דין היא סממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. פרשת רומן זדורוב היא אות הקין של מערכת המשפט בישראל. בפרשה זאת כתב פרופ' קרמניצר: "ההתנהלות של הפרקליטות מפחידה… לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת. כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה."
---

תל-אביב, 12 לנובמבר - בקשת עיון חוזרת הוגשה היום לבית המשפט המחוזי נצרת בתיק רומן זדורוב.  הבקשה נועדה למימוש זכות העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר מ"י נ רומן זדורוב.  
העיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, מותר ל"כל אדם" [תקנות העיון, תקנה 2(ב)]. והנשיאה אז דורית בייניש הבהירה במפורש שאין צורך בהגשת בקשה לבית המשפט למימוש העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים]. יתרה מכך, בייניש הכריזה על זכות העיון - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
אולם עד היום בתי המשפט מונעים את הגישה לעיון בהחלטות אלה.  בקשות קודמות שהוגשו בבית המשפט המחוזי נצרת לעיון בפסקי הדין משנת 2010, מהתיק האלקטרוני, הראו מעבר לכל ספק סביר, ששופטי המותב בנצרת - יצחק כהן (נגדו עמדו תלונות על עבירות מין כבר בזמן המשפט, ושהורשע אח"כ בגין עבירות מין), אסתר הלמן, וחיים גלפז (שנפטר בינתיים) – ניהלו בשנת 2010 בתיק זה הליכי משפט בדויים, הליכים למראית עין, פייק משפט. בסופם הנפיקו באוקטובר 2010 כתבי הכרעת דין וגזר דין חסרי תוקף – "טיוטות" בלבד. 
עו"ד אביגדור פלדמן גם הוא פרסם, עוד במהלך הערעור בעליון, שמאמציו לגלות את פסק הדין האמתי (האותנטי) משנת 2010 כשלו. בלשונו הנמלצת כתב אז, שכתב פסק הדין הלך לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל..." 
החשד הברור הוא, שגם בתיק הנייר (2007-2009), לפני התקנת המערכת האלקטרונית (נט-המשפט) בינואר 2010, ניהלו שופטי המותב משפט בדוי, ללא החלטות תקפות, עשויות כדין, והנפיקו “טיוטות” בלבד.  בקשה קודמת הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  ושופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." 
בקשת העיון החוזרת שהוגשה היום - להלן.
---
בקשת העיון החוזרת הוגשה ע"י עמותת Human Rights Alert NGO.  העמותה עוסקת בניטור מערכת החוק והמשפט, ובפרט מערכות המידע של מערכת החוק והמשפט.  דו"ח העמותה לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות  האדם של האו"ם נכלל בדו"ח הסופי של המועצה לשנת 2018 עם ההערה: "24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/11/2019-11-12.html

        

תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז. בסוף המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת הנפיקו רק פסקי דין משובשים, חסרי תוקף - "טיוטות" בלבד...
_____

 

תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בכתבים, המותר על פי חוק, והוכרז על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". הראיות מצביעות על העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם. 
____

  

תמונות: הפרקליטות הבכירות מירית שטרן ושילה ענבר היו שותפות להונאה בבית המשפט המחוזי נצרת בפרשת רומן זדורוב. עו"ד שילה ענבר הגישה תגובה לבקשת עיון קודמת, האומרת בין השאר: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט..."

____

 

תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.  מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10).  משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015.  אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד. 
_____

 

תמונות: עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב בהליך הערעור בבית המשפט העליון (לאחר שעו"ד גליל שפיגל הגישה את הודעת הערעור ללא פסק דין עשוי כדין), פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שגם הוא אינו יכול למצוא את פסק הדין של  זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "

______

 

תמונות: בקשה קודמת לעיון בהחלטות מתיק הנייר הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." 

______

להלן בקשת העיון החוזרת, שהוגשה אתמול בתיק רומן זדורוב בנצרת

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת:  תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון:  אין
ה)פקס: 077-3179186
ה) דוא"ל:  joseph.zernik@
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

פ"ח 502/07  מדינת ישראל נ רומן זדורוב‬‬

ב) הצדדים בתיק:
התביעה:
1. פרקליטות מחוז צפון (פלילי)
הנאשם:
1. רומן זדורוב
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

כל מסמך החלטה בתיק הנייר דנן שאינו אסור בפרסום על פי דין

 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה חוזרת זאת מוגשת בעקבות החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 24 לאוקטובר, 2019, על בקשת העיון המקורית (מס’ 169), האומרת:

למרבה הצער, הבקשה כפי שהוגשה אינה ראויה להתייחסות.  אם מעוניין המבקש כי אדון בבקשתו לעיין בתיק בית המשפט, יואיל להגיש בקשה מתוקנת בלשון מכובדת והולמת.

ב) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים  (2003), תקנה 2(ב) אומרת:

כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. 

יתרה מזאת, פסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, השופטים אדמונד לוי ואשר גרוניס משנת 2009 (בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים) – שעניינו זכות העיון - מוסיף ומבהיר (סעיף 6, עמ’ 6):

תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט [קו תחתון הוסף -יצ], אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין.‬

מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה.
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, וכן את פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשות עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס בדין - להחליט על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
ג) תקנה 4 לתקנות העיון עוסקת בעיון בתיק ע”י מי שאינו בעל דין, ומבקש לעיין בכתבים בתיק, מעבר להחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, שעניינן כבר נדון בתקנה 2(ב).  תקנה 4, שאינה רלוונטית לעניין העיון הנדרש כאן, אכן מחייבת הגשת בקשת עיון מנומקת, ומקנה סמכות שיפוט בעניין "לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.”
לעניין ההנמקה ושיקול הדעת השיפוטי בעניין בקשות עיון על פי תקנה 4, אומר פסק הדין (בג”ץ 5917/97) משנת 2009:

משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחות ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך מחקר או לימוד.

המבקש עוסק במחקר ולימוד במסגרת העמותה - Human Rights Alert NGO. האל"מ    [NGO] עוסק בניטור רשויות החוק והמשפט.  ארבעה דוחות שהוגשו  על ידי האל”מ למועצת זכויות האדם של האו"ם, כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR - Universal Periodic Review] , ושהמבקש היה מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל,  2010, 2015 – על ארה”ב).
מחקר ולימוד ההליכים השיפוטיים בתיק דנן תרם מהותית לדו"ח האל"מ לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם (2018), שנכלל בדו"ח הסופי של המועצה לשנת 2018 עם ההערה:

24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... מאשר שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

מאמרים אקדמיים של המבקש בנושאים אלה הוצגו והתפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018, 2019), כנס על אבטחת מידע (2019), קולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של גטינגן, גרמניה (2018).
עבודת המחקר של המבקש במסגרת האל"מ זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ד) כתבי הבקשות, בהם העיון נדרש למחקר ולימוד, זמינים כבר עתה לעיון למחקר ולימוד, אולם אך ורק כתצוגות ממוחשבות, שאינן כתבי בית הדין האמתיים. לכן, אין ניתן להשיג כיצד עיון בכתבי המקור של אותן החלטות יכול לפגוע בזכויותיו החוקיות של אדם כלשהו.
ה) על זכות העיון מכריז פסק הדין הנ"ל [בג”ץ 5917/97] משנת 2009 (סעיף 17, עמ’ 12):

עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי…

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר לתיק בית משפט זה. המבקש הגיש בעבר בקשות עיון בתיק זה ביחס לכתבי הכרעת הדין, גזר הדין וצו/פקודת המאסר בתיק האלקטרוני התואם בנט-המשפט (שלאחר 01 לינואר, 2010). בניגוד, הבקשה דנן מתייחסת אך ורק לעיון בכתבי המקור של ההחלטות שאינן אסורות בפרסום, בתיק הנייר (שלפני 01 לינואר, 2010).
תאריך: 12 לנובמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)