2019-09-03 "הבחירות באפריל 2019 בישראל - מקרה בוחן"

"הבחירות באפריל 2019 בישראל - מקרה בוחן" 

המאמר שהתקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי, סוקר את התנהלות הבחירות הכלליות באפריל 2019, שהתאפיינו באי-סדרים כלליים, חשדות לזיופים נרחבים שלא נחקרו כראוי, וכשלים חמורים של ועדת הבחירות המרכזית, שערערו את אמון הציבור בתוצאות הבחירות באפריל. המאמר מגיע למסקנה שהכשלים במערכות ובמסמכים אלקטרוניים ובמערכות ובמסמכי נייר נובעים מאותה בעיה, ואין בהם כל חדש: אי תקינות, חוסר אימות (אותנטיקציה), ומתוך כך – תקפות וישרה עמומות ומפוקפקות של הכתבים וההליכים.  זהו בדיוק אותו כשל מערכתי שעמד במרכז הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO על ישראל לבדיקה התקופתית ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018. הדו"ח סוכם ע"י הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם כך: " Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." הפרוטוקולים והמסמכים הרשמיים של ועדות הקלפי, של הוועדות האזוריות, ושל וועדת הבחירות המרכזית - כולם נגועים בכשל מערכתי זה. החובה והאחריות לשמירת ישרתם ותקפותם של הכתבים וההליכים, ואמון הציבור בבחירות - ובהתאם גם האחריות לכשל החמור - מוטלים על שכמם של השופטים.  בכללם - שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית בעשור האחרון, וכן שופטי השלום והמחוזי שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות בבחירות באפריל 2019. האם ניתן לצפות לתפקוד ראוי יותר של השופטים בבחירות בספטמבר 2019, לאחר הכשל החמור בבחירות באפריל 2019?  האם נלמדו הלקחים? האם חודדו ההנחיות?  יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר לא הוחלף, למרות חוסר האמון הכללי בתפקודו. ומתוך 19 שופטים שהם יושבי ראש הוועדות האזוריות, הוחלפו רק 4 לקראת הבחירות בספטמבר.  במיוחד לאור הכשל המתמשך של ועדת הבחירות המרכזית, אין תחליף לעיניהם הפקוחות של האזרחים - בראש ובראשונה "משמר הבחירות האזרחי", ארגון אזרחי התנדבותי, שעשה עבודה חלוצית בניטור הבחירות באפריל 2019. מן הראוי שגם מומחים למערכות מידע ולמחשוב יקבלו על עצמם אחריות אזרחית התנדבותית – לנטר במקרה זה את מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית, ולנטר באופן קבוע את מערכות המידע הממשלתיות. בימינו, "הקוד הממוחשב הוא החוק" (code is law). ישרתן ותקפותן של מערכות המידע הממשלתיות קריטיות לקיום שלטון החוק, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. 
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-03-2019-2019.html"  

תמונות. ועדת הבחירות המרכזית: יו"ר - השופט חנן מלצר, מנכ"לית - עו"ד אורלי עדס, ראש אגף מבצעים, מחשוב ותפעול - לזר דודוביץ'.

  

תמונות. כבר לאחר בחירות 2015 התפרסמו טענות אודות הונאת בחירות. מימין - הבלוג האמריקאי המשפיע Daily Kos, משמאל - פרסום של עו"ד דוד לוי ב"מרקר קפה".

___

תמונות.  האירועים ב-24-48 השעות לאחר תום יום ההצבעה באפריל 2019 התאפיינו ב"כשלים", "בלגן", "בחירות מוכרעות בתגרנות", "ריח כבד של סירחון", "אי אפשר לסמוך עליהם", "הצבת מאבטחים, איסורי כניסה, וספירה במחשכים מבזים את המושג דמוקרטיה", "הבלגן עכשיו הוא באחריות בן אדם אחד - יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר", "חנן מלצר... ספור מחדש. ופתח את זה בשקיפות לכולם... אתה עלול לאבד את כל עולמך ברגע אחד" -- ביקורת נוקבת וחוסר אמון בוועדת הבחירות המרכזית לרוחב הקשת הפוליטית.  יחד עם זאת, לא היתה בכך הפתעה.  מי שעקב אחר התנהלות הוועדה בעשור האחרון, ידע שהיא סובלת מאי-כשירות ו/או חוסר ישרה חמורים -- שהם בראש ובראשונה תוצאה של התנהלות יושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון... האם ניתן לצפות להתנהלות כשירה וישרה יותר בספטמבר 2019?  השופט חנן מלצר נותר בראש הוועדה וגם הסגל ברובו לא השתנה. 

____

תמונות. חוסר האמון בהליכי הבחירות באפריל 2019 נמשך עד היום - אמצע ספטמבר - כמעט 5 חודשים לאחר הבחירות: דרישות לתיקון כשלים בספירת הקולות מחד, ולחקירת הזיופים מאידך. טענות חוזרות ש"הבחירות נגנבו" באפריל, וחששות לגבי "גנבת הבחירות" בספטמבר מתעצמות לקראת אמצע ספטמבר. חששות גוברים לאלימות ביום הבחירות או לאחריו.  מצב זה מערער את הלגיטימיות של ממשלת המעבר המכהנת כעת, ואת הלגיטימיות של המשטר בכללו.
___  

תמונה.  האירועים הגרוטסקיים סביב התנהלות הבחירות באפריל 2019 נובעים מכשל מערכתי  - אי תקינות, חוסר אימות (אותנטיקציה), ומתוך כך – תקפות עמומה ומפוקפקת של כתבים ומערכות (בין אם בנייר ובין אם אלקטרוניים).  זהו בדיוק אותו כשל מערכתי שעמד במרכז הדו"ח עמותת Human Rights Alert NGO  למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018. הדו"ח גם כלל פרק על ועדת הבחירות המרכזית, חזה שקרוב לוודאי תהיה בעיה בתקינות הבחירות הבאות (מועדן לא היה ידוע אז), והמליץ על הזמנת משקיפים מקצועיים. הדוח בן מאות העמודים סוכם ע"י הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם כך: " Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."

____

תל-אביב, 03 לספטמבר – היום התקבלה ההודעה, שהמאמר - "הבחירות באפריל 2019 בישראל - מקרה בוחן" - עבר את בדיקת העמיתים האנונימית, ויתפרסם ויוצג בכנס האירופי למחשוב ממשלתי 2019.

הכנס עוסק במחשוב ממשלתי, ולכן עיקר המאמר מתאר את הכשלים במחשוב ועדת הבחירות המרכזית: הדוחות הנוקבים של מבקר המדינה בכל הנוגע למחשוב הוועדה מאז 2007 , סדרת התשובות השקריות והמטעות שסיפקו בשנים האחרונות בכירים בוועדה – עו"ד אורלי עדס, עו"ד דין לבנה, ועו"ד אלעד נוה - על בקשות חופש המידע בנוגע למחשוב הוועדה,  המצב האבסורדי בו השב"כ תיעד תשובה שקרית ומטעה של ועדת הבחירות המרכזית (שבראשה עומד שופט בית המשפט העליון) על בקשת חופש המידע אודות מסמך בדיקה ואישור של מערכות המידע של הוועדה...

תמונות. למעלה - תשובת חופש המידע (01/2016) של ועדת הבחירות המרכזית לא סיפקה את מסמך אישור הבדיקה החתום, כפי שבוקש.  במקום זאת, התשובה רק אמרה: "המערכת נבדקה על ידי הרשות [רא"מ/שב"כ - יצ] ואושרה על ידה." למטה - תגובת השב"כ: "שב"כ אינו גורם מנחה של הוועדה, ולפיכך גם אינו גורם מאשר למערכותיה".  בהמשך, הוועדה מסרה תשובה מתוקנת - שאין ברשותה אישור בדיקה של המערכת כלל.  המידע כולו הועבר לראשי כל הסיעות בכנסת.  אולם מנכ"לית הוועדה עו"ד אורלי עדס חזרה ואמרה בדיון בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון להגנה בסייבר ביום 12 ליוני 2017:  "המערכת פותחה ולוותה בייעוץ של רא"מ.  פעלנו בדיוק לפי ההנחיות שלהם.  היום אנחנו פועלים מול רא"מ ומול הרשות להגנת הסייבר.  אנחנו פועלים מול כל הרשויות בהתאם לצורך.  אנחנו מקבלים את הייעוץ שלהם והשירות שלהם, ופועלים בהתאם לייעוץ שלהם, כיוון שהם בעינינו המומחים לעניין."  על כך הגיבה ח"כ ענת ברקו: "אורלי, זה אתם עושים בהתנדבות כאילו. אין כאן שום מחויבות..."  עו"ד עדס מסרה באותה ישיבה אוסף של הצהרות לגבי מערכת "דמוקרטיה", שיש לראותן כשקריות ומטעות. 

___  

תמונה. תשובת חופש המידע (01/2016) של ועדת הבחירות המרכזית לא סיפקה כלל את המסמכים האותנטיים המתעדים עמידה בנהל מפת"ח לפיתוח, בדיקה והטמעה של מערכות מידע ממשלתיות באמצעות מיקור חוץ.  במקום זאת, הוועדה אמרה: "2. הממונה על הפיתוח והתחזוקה הוא מר לזר דודוביץ' עובד הוועדה, המשמש כראש אגף מבצעים, מחשוב ותפעול בוועדת הבחירות המרכזית.  3. כל התכנון, התיעוד, הביצוע והתחזוקה של המערכת נעשו ונעשים על פי נוהל מפת"ח בפיקוחו ובאישורו של מנהל אגף מבצעים, מחשוב ותפעול בוועדה - מר לזר דודוביץ'".  כאמור בתמונה לעיל, הוועדה לא סיפקה אף מסמך אישור כמבוקש.  יתרה מזאת, בתשובה לבקשת חופש המידע (05/2017) הוועדה אמרה שאינה יכולה למצוא מסמך המתעד את מינויו כדין של מר לזר דודוביץ', וכן אינה יכולה למצוא מסמך המתעד את תיאור תפקידו בוועדה.
____ 

תמונות. למעלה -  בקשת חופש המידע (01/2016) ביקשה העתקי מסמכים המגדירים את הסמכויות וההרשאות של אלה המפרסמים את תוצאות הבחירות באתר הוועדה.  הוועדה לא סיפקה כל מסמך כמבוקש.  במקום זאת, הוועדה אמרה: "7. בסיום תהליך ההצבעה ביום הבחירות, פרוטוקולי ועדת הקלפי מובאים לעמדת קליטה ייעודית בוועדות הבחירות האזוריות, הממוקמות ברחבי הארץ.  באתרי קליטה אלה מוקלדות התוצאות היישר למערכת המחשוב האמורה (לאחר בקרה של הוועדה האזורית), ובסופו של התהליך, מועברות התוצאות באופן ממוכן לפרסום." יש לראות גם תשובה זאת כשקרית ומטעה. התשובה מנסה ליצור מציג שווא של תהליך אוטומטי, ללא מגע יד אדם, של פרסום תוצאות הבחירות לאחר הזנת הנתונים בוועדות האזוריות.  למטה - בתגובה לתשובת חופש המידע  (01/2016) הנ"ל, נשלחו לוועדה תדפיסי מסך, המראים תוצאות כוזבות, שפורסמו באתר הוועדה.  הוועדה הגיבה בתשובה נוספת, שאמרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון לאתר הוועדה. אולם הוועדה עמדה בסירובה לספק כל תיעוד של סמכויות והרשאות ודבקה במיצג השווא של תהליך פרסום אוטומטי.

____

תמונה.  בקשת חופש המידע (06-2017) ביקשה העתק של מסמך המתעד את עמידת מערכות המידע של הוועדה בתקן הישראלי המחייב לאבטחת מערכות מידע של ארגונים.  תשובת הוועדה: "תשובתנו לבקשה היא, כי אין בידנו המידע המבוקש."

____

תמונה. בקשת חופש המידע (01-2019) ביקשה העתק של מסמך הפרוטוקול האותנטי של ישיבת נשיאות ועדת הבחירות המרכזית מיום 01 לנובמבר, 2015, בה נידונה טיוטת דו"ח מבקר המדינה על בחירות 2015. דו"ח מבקר המדינה לאחר בחירות 2015 כלל ביקורת נוקבת על התנהלות הוועדה בכלל, ובפרט על כשלים במערכות המידע של הוועדה ועל התנהלותה של המנכ"לית עו"ד אורלי עדס.  לאחר שיהוי ניכר, שהצריך התראות על נקיטת צעדים משפטיים, התקבלה תשובת הוועדה, והתברר שאין לוועדה פרוטוקול חתום כדין לישיבה קריטית זאת...
____

תמונות.  בקשת חופש המידע (09-2018) ביקשה כל מסמך המתעד צעדים מתקנים של הוועדה לגבי כשלים שזוהו בבקשות קודמות, ו/או את היזמה של השופט מלצר להקים "מערך הגנה רב שכבתי" - כפי שדיווח העיתונאי בן כספית.  הוועדה הכחישה כל מידע לגבי הדיווח של בן כספית או כל קשר אליו, וכן זיהוי כשלים כלשהם במערכות המידע של הוועדה...
____
 המאמר גם סוקר גם את מפגש “פייק בחירות” בינואר 2019 במכון הישראלי לדמוקרטיה, בו נעשה ניסיון להערכת הסיכונים והאיומים על הליך הבחירות באפריל. אנשי זרועות הביטחון התריעו כרגיל מפני האקרים רוסים, אוקראינים, סינים, איראנים. לעומתם, עו"ד תהילה אלטשולר ואני התרענו מפני אחינו בני ישראל.  עו"ד אלטשולר התריעה מפני אנשים הקשורים למפלגות הרצות לכנסת, ופעולות שיש לראות בהן שיבוש מכוון או הונאת בחירות. לדוגמה - על ידי הפצת מידע כוזב באמצעות הרשתות החברתיות, בעיקר סביב יום הבחירות (דוגמת “הערבים נוהרים...”). אני התרעתי מפני אי כשירות, חוסר יושרה ו/או שחיתות בהתנהלות ועדת הבחירות המרכזית, כפי שתועדו בסדרת בקשות חופש המידע, בדוחות מבקר המדינה, בתכתובת עם השב"כ, בפרוטוקול ועדת חוץ וביטחון של הכנסת עם עו"ד אורלי עדס, וכו'...

המאמר מוסיף וסוקר את האירועים ב-24-48 השעות של יום הבחירות ולאחריו, אי הסדרים, התוצאות המופרכות שהתפרסמו באתר הוועדה, "טעויות בהזנת נתונים", וכו'

תמונות. פרסומים באתר ועדת הבחירות המרכזית לאחר תום ההצבעה ביום 09 באפריל 2019 - שיעור ההצבעה בחריש הגיע ל- 561%, ובסדרת התנחלויות בשטחים - מעל ל-100%.  בישיבת מליאת ועדת הבחירות המרכזית ביום 17 לאפריל, 2019, ששודרה ישירות, המנכ"לית עו"ד אורלי עדס פרצה בבכי, והתלוננה: "חווינו כאן בשבוע האחרון מתקפה חסרת מעצורים שאותה נאלצנו להדוף, לרבות אמירות חסרות שחר שמטילות דופי ביושרו של הצוות המקצועי".
___

בנוסף לסקירה של המסמכים והמערכות האלקטרוניים, המאמר גם סוקר את הממצאים במסמכים ובמערכות הנייר. בפרט - סדרת התחקירים בהארץ אודות כשלים בניהול הבחירות באפריל 2019. [1] 
המאמר גם מציין כשל חמור נוסף, שלא דווח בתחקירים בהארץ:  בדיקה מקיפה של מאגר הנתונים של הפרוטוקולים מהקלפיות ברחבי הארץ מראה שרק כ-25% מהפרוטוקולים של ועדות הקלפי נושאים את חותמתו וחתימתו של השופט, שהוא יו"ר ועדת הבחירות האזורית.  שוב - כשל בסיסי באותנטיקציה, המותיר את יושרתם ותקפותם של הרוב המוחלט של הפרוטוקולים - מפוקפקות במקרה הטוב. 
אנקדוטה משעשעת בעניין זה: דווקא פרוטוקול הקלפי מכסרא-סמיע - שהופנה לחקירת משטרה בחשד ברור של זיוף – נושא חותמת וחתימת שופט.

תמונות. למעלה - תוצאות ההצבעה בקלפי בכסרא-סמיע (98 אחוז, 600 מצביעים בדיוק, 350 קולות לליכוד,100 כחול לבן, 50 ליברמן, 30 ימין חדש, 20 מרצ) כפי שהתפרסמו באתר ועדת הבחירות המרכזית.  הפרוטוקולים של הקלפי בכסרא-סמיע הופנו לחקירת משטרה בחשד לזיוף...  למטה - הפרוטוקול מכסרא סמיע אושר ונחתם ע"י השופט זיאד סאלח, יו"ר ועדת הבחירות האזורית עכו (מס' 6). סקירה של הפרוטוקולים מרחבי הארץ מעלה שרק ב-4 עד 5 מתוך 19 אזורי ההצבעה אושרו הפרוטוקולים בחתימת השופטים, שהם יושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, לפני הזנת הנתונים. כלומר - כ- 75% מהפרוטוקולים של ועדות הקלפי אינם נושאים כל חותמת או חתימה המתעדים בדיקה ואישור ע"י השופט יו"ר הוועדה האזורית. תיאורים אקראיים שנשמעו מפי עובדי ועדות הבחירות האזוריות, מעלים חשש ברור, שבדיקת הפרוטוקולים ואישורם מתבצעים באופן חלקי מאד במקרה הטוב. 

___
מסקנות:

א) הן המסמכים והמערכות האלקטרוניים והן המסמכים והמערכות בנייר סובלים מאותו כשל מערכתי  - אי תקינות, חוסר אימות (אותנטיקציה), ומתוך כך – ישרה ותקפות עמומות ומפוקפקות.  
זהו בדיוק אותו כשל מערכתי שעמד במרכז הדו"ח של עמותת Human Rights Alert NGO  למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018. הדו"ח לשנת 2018 גם כלל פרק אודות ועדת הבחירות המרכזית, חזה שתהיה קרוב לוודאי בעיה בתקינות וישרת הבחירות הבאות (מועדן לא היה ידוע אז), והמליץ על הזמנת משקיפים מקצועיים. הדוח בן מאות העמודים סוכם ע"י הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם כך: " Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." מובן מאליו, שהפרוטוקולים של ועדות הקלפיות, המסמכים של הוועדות האזוריות, והמסמכים של ועדת הבחירות המרכזית, כולל הפרסומים הרשמיים של ועדת הבחירות המרכזית אודות תוצאות הבחירות - הם כולם בגדר "מסמכים חוקיים ומשפטיים". ואכן במסגרת הליך הבחירות באפריל 2019 נמצא שגם תקפותם וישרתם של אלה מפוקפקות במקרה הטוב.

תמונה.  רשימת השופטים שכיהנו כיושבי ראש הוועדות האזוריות בבחירות באפריל 2019, ואלה שיכהנו כיושבי ראש הוועדות האזוריות בספטמבר 2019.  פרט ל-4 שהוחלפו, יושבי הראש בספטמבר זהים לאלה באפריל. השופט חנן מלצר נותר בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. האם ניתן לצפות לתפקוד תקין של השופטים בספטמבר, לאחר הכשל הנרחב באפריל?  האם נלמדו הלקחים? האם חודדו ההנחיות?

___  

תמונות.  למעלה - בקשת חופש המידע (02/2018) ביקשה העתקים של סדרת ישיבות הנשיאות והמליאה (ישיבות אותן מנהל יו"ר הוועדה - שופט בית המשפט העליון) מ-7 השנים האחרונות.  בתשובתה, הוועדה סירבה לספק את המסמכים, וכתבה: "6. לסעיף ב)1 לבקשה - יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית משתתף בכל ישיבות של הועדה המרכזית ונשיאותה. בשבע השנים האחרונות קוימו ישיבות רבות מספור, בנושאים רבים ומגוונים.  לפיכך אין באפשרותנו להיענות למצוין בסעיף זה כפי שהוא מנוסח בבקשה."  בהמשך, מתוך בקשות חופש המידע העוקבות התברר, שבין יום הבחירות בשנת 2013 לבין יום הבחירות בשנת 2015 לדוגמה, התקיימו רק 12 ישיבות הנשיאות והמליאה של ועדת הבחירות המרכזית. לפיכך, יש לראות את התשובה אודות "ישיבות רבות מספור" - תשובה שקרית ומטעה, אם לא מרמה ושיבוש הליך חוקי.  למטה - סדרת בקשות חופש המידע העוקבות בנושא הפרוטוקולים של ישיבות הנשיאות והמליאה נמשכה למעלה משנה, וכללה גם משלוח התראות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, אודות נקיטת צעדים משפטיים נגדו אישית, אם הוועדה תעמוד בסירובה לקיים את חוק חופש המידע. לבסוף, בקשה עוקבת (01/2019) מוקדה וצומצמה לפרוטוקול אחד בלבד - זה של ישיבת הנשיאות מיום 01 לנובמבר, 2015.  לישיבה זאת חשיבות יתרה, שכן נידונה בה טיוטת דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הוועדה בבחירות 2015. דו"ח המבקר כלל ביקורת נוקבת על התנהלות הוועדה, בפרט ביקורת נוקבת על מחשוב הוועדה (לדוגמה, אי הימצאות לוג כניסות למערכת, גם לאחר שכשל קטסטרופלי זה צוין בדו"ח המבקר שלאחר בחירות 2013, והמבקר דרש את תיקונו כבר אז.  יש לציין שכשל זה לבדו אינו מתקבל על הדעת לחלוטין במצב בו המערכת פותחה על פי נוהל מפת"ח, כולל מפרט טכני חתום ע"י עובד מדינה, ניהול ליבה ע"י עובד מדינה, בדיקה עצמאית וולידציה ע"י עובד מדינה...)  לכן, פרוטוקול ישיבת הנשיאות מיום 01 לנובמבר, 2015, היה יכול להצביע על מידת ההיענות של הוועדה לביקורת המבקר והיערכות לתיקון הכשלים. 
 לאחר שהתגלה, פרוטוקול ישיבת הנשיאות של ועדת הבחירות המרכזית (01 לנובמבר, 2015), שדנה בטיוטת דו"ח המבקר על בחירות 2015, נחזה כשטחי, ואינו מציין כל צעדים ממשיים שהוועדה נקטה ליישום התיקונים הדרושים לאור הדו”ח החמור של המבקר. ועוד - אסתר חיות (שהיתה אז יו"ר הוועדה) המעיטה על פי הפרוטוקול בחשיבות דו"ח המבקר, והביעה את תמיכתה המלאה במנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, לנוכח ביקורת אישית חמורה בדו"ח המבקר (לא הדו"ח שהתפרסם, אלא החלקים החסויים) על תפקודה של עו"ד אורלי עדס. 
אולם בתשובה לבקשה זאת, התברר שהוועדה אינה מנהלת פרוטוקולים חתומים כדין לישיבות הנשיאות והמליאה. "המסמך אשר הועבר לידיך ביום 08.03.19 הינו המסמך הרשמי היחיד בנוגע לתיעוד ישיבת הנשיאות המבוקשת. מעבר לכך אין בידי ועדת הבחירות המרכזית פרוטוקול חתום."  בדיעבד, ניתן לשער, שאי קיומם של פרוטוקולים חתומים של ישיבות הנשיאות והמליאה היה הסיבה לתשובה השקרית והמטעה/מרמתית אודות "ישיבות רבות מספור", והסירוב המתמשך לענות כדין על סדרת בקשות חופש המידע בנוגע לפרוטוקולים של ישיבות אלה.  
יש לציין שלישיבות של ועדות משנה, לדוגמה - ישיבות ועדת מכרזים, או ועדת פטור ממכרזים, נמצאו פרוטוקולים חתומים כדין.  המצב, בו דווקא לישיבות בהן משתתפים יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון - אין פרוטוקולים עשויים כדין, מעורר חשש לאי כשירות ו/או חוסר ישרה חמור, במשך שנים, תחת כהונתם של סדרת יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית, שהם שופטי בית המשפט העליון.  
יחד עם זאת, צריך לציין שהסירוב לנהל פרוטוקולים חתומים כדין, הוא הרגל מגונה, אך ידוע של שופטי בית המשפט העליון. גם בדיוני בית המשפט העליון עצמו, השופטים מסרבים כבר שנים רבות לנהל פרוטוקולים חתומים.  זאת - גם לאחר עתירה לבג"ץ נגד בית המשפט העליון, שבסופה ניתן פסק דין, בו בית המשפט העליון הסכים כביכול לנהל פרוטוקולים חתומים, וכן גם לאחר תיקון מיוחד לחוק משנת 2008, שגם הוא חייב את בית המשפט העליון לנהל פרוטוקולים חתומים.  
לא למותר לציין, שעל פי עמדתם של השופטים עצמם, פרוטוקול בלתי חתום אינו מסמך חוקי או משפטי אותנטי - אלא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד.  כלומר אין בפרוטוקול בלתי חתום גמירות  הדעת ואין בו קבלת אחריות.  עניין זה הובהר לחלוטין  בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (שופט בית המשפט העליון בדימוס) אליעזר גולדברג (88/12/מחוזי ת"א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.  נציב תלונות הציבור על השופטים והשופטת אלשייך היו בתמימות דעים, שהפרוטוקולים לא היו חתומים, ולכן היו בגדר "טיוטות" בלבד.  

____ 

ב) הכשלים שזוהו - הן במסמכים ובמערכות האלקטרוניים והן במסמכים ובמערכות בנייר - קשורים בסופו של דבר לכשלים, אי כשירות ו/או חוסר יושרה בתפקודם של נושאי תפקידים, בראש ובראשונה - השופטים.
הכשלים שזוהו במסמכים ובמערכות השונות נובעים מהתנהלותם של נושאי תפקידים - החל בהתנהלותם של חברי ועדות הקלפי ביום הבחירות עצמו (בחלק מהמקרים - קיים חשד ברור לפלילים), דרך התנהלותם במשך שנים של פקידים בכירים בוועדת הבחירות המרכזית,  ובסופו של דבר - בעיקר התנהלותם של השופטים - בין אם שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש וועדת הבחירות המרכזית לאורך כל העשור האחרון, ובין אם שופטים מחוזיים כיושבי ראש הוועדות האזוריות במהלך הבחירות באפריל 2019.  השופטים הם העומדים בראש מנגנון הבחירות. אמינות הליך הבחירות ואמון הציבור בהליך הבחירות תלויים בסופו של דבר באמון הציבור בתפקוד השופטים. 
יחד עם זאת, יש לציין, שאמון הציבור במערכת המשפט בישראל נמצא בשפל מתמשך ומעמיק. בישראל כבר זוהו בבירור תהליכים של שחיתות שלטונית כללית ברמה גבוהה, וכן אי כשירות ו/או שחיתות במערכת החוק והמשפט באופן ספציפי.  במצב כזה,אי אפשר לצפות שהליכי הבחירות יתנהלו בצורה תקינה ואמינה – בין אם ביחס למסמכים ומערכות אלקטרוניים, ובין אם ביחס למסמכים ומערכות נייר. 
לעניין זה, יש לציין, שלמרות ש"הארץ" פרסם סדרת תחקירים ומאמר מערכת ביחס לכשלים בנוהלי הבחירות - יזמה ברוכה ושירות חשוב לציבור, התחקירנים בהארץ נמנעו מלדווח לציבור על הכשלים הקשורים להתנהלות השופטים בוועדות האזוריות ובוועדת הבחירות המרכזית - למרות שהממצאים היו זמינים להם קרוב לוודאי. אין בכך תופעה חריגה. דוחות של ועדת האו"ם "לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" מציינים שבאומות בהן השופטים מושחתים, התקשורת הממסדית בד"כ נמנעת מלדווח על כך. הסיבות ברורת - השופטים נקמנים, והתקשורת פגיעה.

ג) כשל ועדת הבחירות המרכזית משקף את הכשל הנרחב יותר במערכות המשטר בישראל.  שיבוש הליכי הבחירות באפריל, ועוד יותר מכך - שיבוש אפשרי של הליכי הבחירות בספטמבר 2019 עלולים להשפיע בצורה מכרעת על עתידה של מדינת ישראל.
מומחים למדע המדינה ולמשפטים בהסכמה, שמדינת ישראל נמצאת היום ב"משבר חוקתי" (באומה ללא חוקה). משבר זה נובע בחלקו מהמצב חסר התקדים, בו ראש ממשלה מכהן עומד בפני הגשת 3 כתבי אישום (כפוף לשימוע) בגין פרשיות שחיתות חמורות. משבר זה מתעצם עקב אי כשירות, חוסר ישרה, שחיתות, ו/או אין אונים פוליטי מצידה של מערכת החוק והמשפט בהתמודדותה עם מצב זה. מערכת הבחירות של אפריל 2019, שהוקדמה על ידי ראש הממשלה, נסבה בעצם על עתידו הפוליטי של ראש הממשלה. כישלון של ראש הממשלה היה יכול לחרוץ את גורלו - כתבי אישום, הרשעה ומאסר. לחלופין - ניצחון של ראש הממשלה היה יכול להביא ליצירת חסינות מפני העמדה לדין והמשך שלטונו. יתרה מזאת, כחלק מהמהלכים שנועדו להבטיח את הישרדותו, ראש הממשלה או שותפיו הבטיחו כחלק ממערכת הבחירות לנקוט בצעדים חסרי תקדים בקשר להחלת החוק הישראלי או סיפוח הגדה. לכן, לבחירות של אפריל 2019 נודעה חשיבות יוצאת דופן בהיסטוריה של מדינת ישראל. הבחירות הסתיימו ללא הכרעה ברורה, וראש הממשלה ושותפיו בחרו להכריז מיד על בחירות חוזרות בספטמבר 2019.  גם ההחלטה על ניהול בחירות חוזרות במצב שנוצר היתה תופעה חסרת תקדים בישראל, ותופעה שנויה במחלוקת מבחינה "חוקתית". בתקופת המעבר חסרת התקדים שנוצרה בין אפריל לספטמבר קיימת גם אי בהירות לגבי סמכויותיהם של הכנסת והממשלה.  על רקע כל אלה, שיבושים או זיופים בבחירות אפריל 2019, ובדומה גם בבחירות הקרובות בספטמבר 2019, גם אם בהיקף לא גדול במיוחד - אפילו מנדט אחד - הם בעלי חשיבות היסטורית יוצאת דופן. הם עלולים לשנות את מהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל. עצם הראיות לזיופים בהיקף משמעותי בבחירות באפריל 2019, יחד עם חוסר האמון בוועדת הבחירות המרכזית והחששות לזיוף (או "גנבת הבחירות") בספטמבר 2019, מערערים את הלגיטימיות של המשטר מיסודו, ומעצימה את "המשבר החוקתי".

ד) חלק חיוני או אפילו הכרחי בטיפול במצב הנתון הוא ניטור אזרחי התנדבותי - על ידי אזרחים מן השורה וכן ע"י מומחים למערכות מידע ומחשוב.

במשך יותר מעשור מפרסם מבקר המדינה דוחות נוקבים על ועדת הבחירות המרכזית. ניתן לומר שדוחות המבקר לא הביאו לתיקונים הרצויים, והכשלים בהתנהלות הוועדה רק העמיקו.

החידוש החיובי חסר התקדים בבחירות אפריל 2019 היה בניטור הליכי הבחירות ע"י ארגון "משמר הבחירות האזרחי". המשמר הוקם ע"י קבוצה של פעילים חברתיים בעקבות טענות לזיופים בבחירות 2015. המשמר החל את פעילותו בבחירות אפריל 2019 ע"י הקלדה וניתוח תוצאות הפרוטוקולים של כל הקלפיות בארץ. עבודת משמר הבחירות האזרחי זיהתה שורה של כשלים וחשדות לזיופים. עבודת משמר הבחירות האזרחי היתה מקור מרכזי לסדרת המאמרים בהארץ. [2] 
מצד שני - עמותת Human Rights Alert NGO, שגם היא פועלת על בסיס התנדבותי, ושעיקר עיסוקה בניטור תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות (e-gov), החלה בחקר תקינותן וישרתן את מערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית כבר בסוף 2016. 

תופעות אלה הן אולי ההתפתחות הבונה החשובה ביותר שצמחה מתוך גל המחאה נגד השחיתות השלטונית שהחל בשנת 2016. שינוי מהותי התחולל ביחסם של האזרחים לרשויות המשטר. לפחות בקרב חלק מציבור המחאה התגבשה התודעה, שאסור לאזרחים להסתפק בהאצלת הסמכויות והאחריות לרשויות הנבחרות (לדוגמה - ע"י הצבעה בבחירות הכלליות כל מספר שנים). אזרחות טובה כוללת גם קבלת אחריות אזרחית התנדבותית - לשמור בקביעות עין פקוחה על רשויות המשטר. במלים אחרות – לקראת יובל ה-70, נראה שחלה העמקה של התודעה האזרחית, לפחות בקרב חלק מציבור המחאה בישראל.  (התופעה החדשה שונה במהותה מ"שורת המתנדבים" של ראשית שנות ה-50.) 
יש לציין שבעוד שתופעות אלה הן חדשות יחסית בישראל, התובנה שבבסיסן מוכרת באומות אחרות כבר מאות שנים.  לדוגמה: אמירה המיוחסת לתומס ג'פרסון, מהאבות המייסדים של ארה"ב: "פטריוט אמתי הוא זה המגן על ארצו מפני המשטר".  בדומה,  פסק דין בעל חשיבות היסטורית של בית המשפט העליון של ארה"ב - בפרשת ההקלטות של הנשיא ניקסון - מוצא שרצונם של האזרחים לשמור עין פקוחה על התנהלותן של רשויות השלטון הוא העיקרון העומד בבסיסן של זכויות אזרחיות חשובות. [3] 
התפתחות זאת בתודעה הציבורית בישראל הביאה בשנים האחרונות להקמתן של קבוצות התנדבותיות לניטור אזרחי עצמאי ודיווח על התנהלות הכנסת (“המשמר האזרחי בכנסת” - שזכה לתגובות עוינות של הנהגת הכנסת), על התנהלות רשויות השלטון המקומי (“משמר השלטון המקומי”), להקמתם כלי תקשורת אלקטרוניים התנדבותיים או במימון המונים (“חדר מצב”, “שקוף”), הופעתם של עיתונאים עצמאיים במימון המונים (אור-לי ברלב), פעילי מחאה וחושפי שחיתויות במימון המונים (עו”ד ברק כהן, רפי רותם), וכו'. כל אלה עוסקים בצורה מקצועית וקבועה בפיקוח על רשויות המשטר, בפרט בנושאים שבמוקד ההתעניינות ציבור המחאה.

במיוחד, מן הראוי שמומחים למערכות מידע ולמחשוב יקבלו על עצמם אחריות אזרחית התנדבותית מסוג זה – לנטר באופן קבוע את מערכות המידע הממשלתיות. שכן, בימינו, "הקוד הממוחשב הוא החוק" – כפי שכתב פרופ’ לארי לסיג. [4]  לכן, מערכות המידע הממשלתיות קריטיות לקיום שלטון החוק, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו (תקינותם וישרתם של הליכי הבחירות הם דוגמה מובהקת כמובן).

כלומר, על המומחים למחשוב ולמערכות מידע לשמש "השומרים" בתחום קריטי להגנת חברה אזרחית מתוקנת (civil society), תחום שבו אין לציבור הרחב הבנה ויכולת מספקות להגן על עצמו.
במלים אחרות: בעידן הדיגיטלי יש לראות במומחים למחשוב ולמערכות מידע דוגמה מובהקת של "המשכילים", או "האינטלקטואלים" עליהם כתב היהודי-הצרפתי ג'וליאן בנדה לפני 100 שנה (בין מלחמות העולם) את ספרו: "בגידת האינטלקטואלים". אביעזר רביצקי, ישעיהו לייבוביץ', זאב שטרנהל, יהודה שנהב,  יוסי גורביץ, אבי שגיא ועוד - כולם דנו בשאלת "בגידת האינטלקטואלים" בהקשר למצב הפוליטי והחברתי בישראל בעשורים האחרונים. אולם ספק אם מי מהם החשיב את המומחים למחשוב ולמערכות מידע כאנשי מפתח בין "האינטלקטואלים" בישראל או בעולם בזמננו.
הגדרת "האינטלקטואל" גם היא כמובן אינה ברורה כלל.  אולם ניתן לראות במומחים למחשוב ולמערכות מידע "אינטלקטואלים" קריטיים, ככל שהם ממלאים את תפקיד ה"אינטלקטואל", כפי שהגדיר אותו נועם חומסקי -- "לומר את האמת ולחשוף את השקרים." [5] 

קישורים 

[1] 2019-08-14 תחקיר "הארץ"יהדות התורה והמפלגות הערביות החליפו נציגים המפקחים על הקלפיות – בניגוד לחוק
ניתוח אלפי פרוטוקולים מקלפיות בבחירות ושיחות עם עשרות נציגים חושפים דיל בין יהדות התורה למפלגות הערביות ■ המפלגות החליפו נציגים, כך שביישובים ערביים ישבו ערבים מטעם יהדות התורה, וביישובים חרדיים ישבו חרדים מטעם מפלגות ערביות ■ בשל כך, בעשרות קלפיות נוצר ייצוג כפול של אותה מפלגה – בניגוד לחוק ■ בחלק מהקלפיות דווח על אי-סדרים או אחוזי הצבעה חריגים
https://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium.highlight-1.7681914
[2] 2019-08-15 תחקיר "הארץ"בלי פיקוח, עם טעויות של אלפי קולות וחשד לזיופים שכבר לא יתברר: כך נראה הליך הבחירות בישראל
בעשרות קלפיות דווחו אי-סדרים שלא נבדקו בזמן אמת ■ במאות קלפיות ישבו נציגים מאותו היישוב, כמה מהם ייצגו את אותה מפלגה ■ ביותר מאלף קלפיות כלל לא נכחו נציגי האופוזיציה ■ שופטים אישרו 900-200 קלפיות בחמש שעות ולא מצאו חריגות ■ צוות של "הארץ" בדק אלפי פרוטוקולים, ניתח חריגות סטטיסטיות ושוחח עם עשרות נציגים בקלפיות ומצא כי ועדת הבחירות המרכזית כשלה במשימת העל שלה: לספק תוצאות בחירות מהימנות
https://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium.highlight-1.7684001
[3] 2019-08-16 מאמר מערכת: בוחרים בקומבינה
מהתחקיר עולה תמונת מצב קשה: הפיקוח על הקלפיות רופף, ולפחות בבחירות האחרונות נרשמו עשרות אי־סדרים, חריגות ואולי אף זיופים שלא נבדקו בזמן אמת.
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.7688020
[4] 2019-08-15 תחקיר ועדת הבחירות: 7 הממצאים העיקריים שעולים בתחקיר ומה צריך לעשות לקראת הסיבוב השני
התמונה המצטיירת מתחקיר "הארץ" מלמדת עד כמה שביר טוהר הבחירות בישראל ■ התחקיר מראה כיצד בשבע תחנות משמעותיות בבחירות ישנן פרצות להטיית קולות, לטעויות ולרשלנות ■ הליקויים שנמצאו מחייבים צעדים מיידיים בשטח לקראת הסבב השני של הבחירות בעוד פחות מחמישה שבועות
https://www.haaretz.co.il/news/elections/1.7686186?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native
[5] 2019-08-15 תחקיר ועדת הבחירות7 הממצאים העיקריים שעולים בתחקיר ומה צריך לעשות לקראת הסיבוב השני
התמונה המצטיירת מתחקיר "הארץ" מלמדת עד כמה שביר טוהר הבחירות בישראל ■ התחקיר מראה כיצד בשבע תחנות משמעותיות בבחירות ישנן פרצות להטיית קולות, לטעויות ולרשלנות ■ הליקויים שנמצאו מחייבים צעדים מיידיים בשטח לקראת הסבב השני של הבחירות בעוד פחות מחמישה שבועות
https://www.haaretz.co.il/news/elections/1.7686186?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native
[6] 2019-08-16 מאמר מערכת: בוחרים בקומבינה
מהתחקיר עולה תמונת מצב קשה: הפיקוח על הקלפיות רופף, ולפחות בבחירות האחרונות נרשמו עשרות אי־סדרים, חריגות ואולי אף זיופים שלא נבדקו בזמן אמת.
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.7688020
[6] 2019-08-16 Editorial // Election Shenanigans, Haaertz
https://www.haaretz.com/opinion/editorial/election-shenanigans-1.7688825
[6] 2019-08-26 מצלמות? ממש לא: חמישה שלבים למניעת זיופים בקלפי
ברוב הקלפיות בארץ השיטה הקיימת עובדת, והרכב ועדות הקלפי בולם ניסיונות זיוף. עם זאת, הזיופים לא עברו מן העולם, ולא מאוחר לאמץ חמישה צעדים קריטיים לטיפול בתופעה
תהילה שוורץ אלטשולר
סוגיית הזיופים בקלפיות קיבלה פנים מוחשיות בעקבות תחקיר "הארץ" שנערך באחרונה עם מתנדבי ארגון משמר הבחירות. התחקיר חשף את הידוע והמוכר לכל המאכערים, שלא לומר פורעי החוק השקטים, שנקראים לדגל מדי מערכת בחירות לצורך הטיית התוצאות.
שיטות הפעולה שלהם מגוונות: הצבעות כפולות או הוספה מלאכותית של קולות, שינוי פרוטוקולים, פסילה מכוונת של קולות, ולפעמים החלפה בין חברי ועדות קלפי. צריך לומר ביושר כי ברוב הקלפיות בארץ השיטה הקיימת עובדת, והרכב ועדות הקלפי בולם ניסיונות זיוף. עם זאת, הזיופים לא עברו מן העולם, ולא מאוחר לאמץ חמישה צעדים קריטיים לטיפול בתופעה.
1. יש לנסח קריטריונים מהודקים לבחירת מזכירי הקלפי. ראשית, יש לדרוש כי כתב ידם יהיה ברור ונקי. כמו כן, יש להרחיב את המשאבים לשם הדרכה טובה יותר ולהתמקד בפעולות הנדרשות מהם לנוכח ניסיונות זיוף. ולבסוף, כדאי להיעזר ב"תמריץ התנהגותי", כלשונם של כלכלנים, ולהחתים אותם על טופס שבו נכתב כי הם מודעים לאחריותם, וכי אם ימעלו בתפקידם הם צפויים לעונשים כבדים.
2. יש לחייב את מזכירי ועדת הקלפי לסרוק ולשלוח את הפרוטוקול פעמיים במהלך יום הבחירות - באמצעות מערכת משלוח מאובטחת - אל מוקד מרכזי. בשלב הראשון כדאי להחיל דרישה זו על קלפיות שנחשבות חשודות לאור ניסיון העבר. בכך תתאפשר בדיקה ראשונית של תקינות הפרוטוקול.
3. לאחר סיום הספירה בקלפי, יש לבצע שוב סריקת פרוטוקולים ולחפש אנומליות באמצעות ניתוח ממוחשב. הדרך הקלה לאתר קלפיות חשודות היא כאשר יש חוסר התאמה באחוזי ההצבעה בין קלפי אחת לבין קלפיות סמוכות, או כאשר קיימים דפוסי הצבעה שונים בקלפי מסוימת ביחס לשכנותיה.
אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי למצוא שינויים ומחיקות שנעשו בכתב יד, לאתר שימוש בעט שונה, לגלות פרוטוקולים לא אותנטיים או להסיק על שינויים בכתב היד. אפשר להפעיל מצלמות עם תום תהליך הבחירה ועם תחילת ספירת הקולות, בעיקר כדי ליצור הרתעה. יש לעצב את הפרוטוקולים כך שבסריקה אפשר יהיה להסיר בקלות את הפרטים האישיים של חברי ועדות הקלפי, וכן לוודא שהגישה אל הפרטים האישיים של עובדי הקלפי והמשקיפים תהיה בידי המורשים לכך מטעם ועדת הבחירות. כך אפשר יהיה להנגיש את הפרוטוקולים לציבור בקלות.
4. יש ליצור תהליך מאובטח וממוכן של השוואה בין מספרי תעודות הזהות של כל המצביעים בכל הקלפיות, לבין רשומות הנפטרים ותיעוד הכניסות והיציאות מישראל, המצויים במאגר רשות האוכלוסין. כך יאותרו במהירות כפילויות.
5. יש להגביר את אחריותה של ועדת הבחירות ואת סמכותה להפעיל לחץ על רשויות אכיפת החוק, ובראשן המשטרה. אין לקבל מצב שבו ועדת הבחירות מעבירה ממצאים למשטרה, ומכאן ואילך אין לה כל מעמד או אחריות. יש להפוך את הזיופים בבחירות לנושא בעל חשיבות גבוהה מבחינת הקצאת משאבי חקירה והעמדה לדין. לשם כך נדרשת שקיפות מוגברת של תהליך הבירור, ויש לחייב הן את ועדת הבחירות והן את המשטרה ליצור ערוצי דיווח פתוחים לציבור על הממצאים ועל תהליך החקירה, בפרקי זמן שייקבעו מראש.
ההיסטוריה מלמדת שזיופי בחירות יהיו תמיד, ושמפרי החוק מסתגלים לקדמה מהר יותר מאוכפיו. עם זאת, תמריצי אכיפה בצד שימוש בכלים טכנולוגיים ממוקדים יכולים ליצור על נקלה מערכת נקייה יותר מזיופים. אגב, פרט להיותו מביש, צילום בקלפיות לא יכול לסייע בניטור זיופי בחירות. ממש כמו שצבאות אכיפה מטעם עצמם של גורמים אינטרסנטיים - שמסמנים מראש מגזרים שלמים - אינם הפתרון.
הכותבת היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה
[6] 2019-08-28 רועי ינובסקי
(1) איך מתנהלות בחירות, כמה קל לזייף "כאן"
זו הקלפי המוכרת בכסרא סמיע עם התוצאות העגולות ואחוז הצבעה פנומנלי (98 אחוז, 600 מצביעים בדיוק, 350 קולות לליכוד,100 כחול לבן, 50 ליברמן, 30 ימין חדש, 20 מרצ).הפרוטוקול כולו מחיקות,תיקונים ותוספות.זה לא הפריע לשופט מחוזי לחתום עליו בלי להתבלבל
(2) נתחיל בשיבוץ בעלי התפקידים: בקלפי אמורים להיות 3 חברי מפלגות מסיעות שונות, מזכיר קלפי אוביקטיבי שלא גר ביישוב ומשקיפים. כפי שניתן לראות משקיפים לא היו. בבוקר מתייצבים נציג מטעם ליכוד מכסרא ונציג מרצ משפרעם, נציג שלישי לא מגיע. משקיפים אין. מזכיר הקלפי תושב כסרא בניגוד להנחיות
(3) כמה אנשים הצביעו? בטופס מעקב שיעור ההצבעה מסומנים 606 מצביעים, גם בסיכום, אבל אחר כך מוחקים וכותבים 600. נכתב ש-6 שוטרים הצביעו ואז נמחק. לא ברור
(4) מי נכח בעת פתיחת הקלפי? כאן כתוב שרק חברי ועדת הקלפי, המזכיר לא חותם. בכל אופן הוא טוען שבספירה עצמה הוא היה
(5) כמה מעטפות נחתמו? פעם 50, פעם 100, פעם מוחקים. לא ברור, אבל בסוף הצביעו בדיוק 600, בול
(6) וזה העמוד האחרון בפרוטוקול - עוד קצת מחיקות, למה לא. למטה השופט סלאח יור ועדת הבחירות בעכו חותם. חגיגה לדמוקרטיה
(7) הזיוף (לכאורה) כאן התגלה בעיקר בזכות חובבות הזייפנים, ששכתבו תוצאות עגולות, אבל ההתנהלות דומה גם בקלפיות רבות נוספות (מוזמנים לקרוא את תחקיר 'הארץ'). שוחחתי היום עם מזכיר הקלפי - הוא טוען שההכשרה של ועדת הבחירות הייתה מתחת לכל ביקורת, שלא הוסברו לו דברים קריטיים
(8) בתפקידו - איך למלא פרוטוקולים, מי בעלי התפקידים בקלפי ומה תפקידם. מבחן ההסמכה בסוף יום ההכשרה היה 'קבוצתי', כלומר אפשר להעתיק חופשי. הרבה חומר למחשבה לועדת הבחירות לקראת 17 בספטמבר. מיד הכתבה עם הממצאים ודברי מזכיר הקלפי ב #חדשותהערב
https://twitter.com/Roi_Yanovsky/status/1166395007256993798 
https://t.co/aHvnNjdLAv?amp=1 

[7]  ...the citizen's desire to keep a watchful eye on the workings of public agencies...

(Nixon v. Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589 (1978 

[8] Lessig, L. (2000) Code is Law, Harvard Magazine
[9] מערכות מידע ממשלתיות בישראל, ומומחים למחשוב כ"אינטלקטואלים" פר אקסלנס בעידן הדיגיטלי

https://inproperinla.blogspot.com/2019/08/2019-08-25_25.html