2019-09-29 לורי שם-טוב והשופטת נועה תבור - שיבוש הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום תל-אביב נמשך כרגיל!

 Joseph Zernik

לורי שם-טוב והשופטת נועה תבור - שיבוש הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום תל-אביב נמשך כרגיל!
הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי - הן מזכויות האדם הבסיסיות. אולם השופטים בישראל אינן מכירים בהן, והציבור ברובו בור לחלוטין לגבי חשיבותן. 
בשבוע שעבר הודגם מצב עניינים זה שוב, בדיון שנערך אצל השופטת נועה תבור בבית המשפט השלום ת"א בבקשתה של לורי להחזרתם המידית של תפוסים המוחזקים בידי המשטרה ללא בסיס חוקי כבר שנתיים וחצי. רק עכשיו, לאחר שחרורה, לורי מתפנית לטפל בבעיות המשפטיות אלה...  הדיון סיפק הדגמה מופתית כיצד שופטת יכולה לעוות את הדין באמצעות הפרות של ההליך הראוי - "עניינים פרוצדורליים ולא מהותיים"...  יש לציין שללורי שם-טוב שמור הקרדיט על חשיפת "הכשל המערכתי" בהליכי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א: כפי שנאלץ בסופו של דבר גם נציב תלונות הציבור להודות - במשך שנים, כל השופטים בבית המשפט השלום ת"א פיברקו הליכי חיפוש ותפיסה בצוותא חדא עם משטרת ישראל, ניהלו הליכים ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי, הנפיקו צווים מפוברקים, חסרי כל תוקף...  הדיון בשבוע שעבר הדגים שגם בעקבות חשיפת "הכשל המערכתי", דבר לא השתנה בבית המשפט השלום ת"א... על רקע זה, טענותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כאילו השופטים בישראל הם שמגנים על זכויות האדם - צבועה, מופרכת ומעליבה!  השופטים בישראל הם שותפים מרכזיים בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה! 

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-29.html

 

תל-אביב, 29 לספטמבר - בשבוע שעבר התקיים בפני השופטת נועה תבור בבית המשפט השלום ת"א דיון בבקשתה של לורי להחזרת תפוסים המוחזקים על ידי המשטרה שלא כדין כבר שנתיים וחצי.

בפתח הדיון, השופטת נועה תבור מודיעה לפרוטוקול שבא כוח התביעה - עו"ד אלירן גלילי עבד תחת פיקוחה האישי כמתמחה לפני 7 שנים...  עו"ד גלילי עצמו לא טרח להודיע על הדבר קודם לכן, או לבקש את העברת התיק לשופט אחר...

לורי שם-טוב ראויה לקרדיט על פעולה חלוצית לטובת הציבור בתיעוד "הכשל המערכתי" בהליכי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א

כבר בתחילת הדיון לורי מזכירה לשופטת נועה תבור, שהתפוסים נתפסו ללא כל צו שיפוטי תקף.  לורי מנופפת באוסף החלטות נציב תלונות הציבור על השופטים בנושא צווי חיפוש ותפיסה מבית המשפט השלום ת"א, שנמצאו מוצדקות...

יש לזכור שלורי ועמיתיה עסקו כבר מספר שנים לפני המעצר בפברואר 2017 בפרשת השופטים הנוקמים בתיעוד שיבוש הליכי חיפוש ותפיסה ושלילת הזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום ת"א, באופן שיטתי, מערכתי.  אולם למרות אוסף תלונות בנושא, נציב תלונות הציבור על השופטים לא הצליח משום מה להבין את המצב לאשורו עד שנת 2017.  אז הוגשה תלונה של לורי נגד השופט עלאא מסארווה.  בניגוד לקודמיו השופטים, שטענו שמדובר ב"טעות", מסארווה השיב לנציב, שבדק את העניין והגיע למסקנה שבבית המשפט השלום ת"א ככלל לא מתנהלים הליכי חיפוש ותפיסה כדין...  רק אז הנציב תפס במה מדובר והוציא החלטה על "הכשל המערכתי"... [1]

תמונה. השופטת דנה אמיר וצו חיפוש ותפיסה מפוברק שהוציאה לבקשת המשטרה. בתגובה לתלונה של לורי שם-טוב לנציב תלונות הציבור על השופטים - השופטת טענה בכזב שזאת היתה "טעות". הנציב מצא שהתלונה היתה מוצדקת.

 תמונה. השופט שמואל מלמד וצו חיפוש ותפיסה מפוברק שהוציא לבקשת המשטרה. בתגובה לתלונה של לורי שם-טוב לנציב תלונות הציבור על השופטים, הנציב מצא שהתלונה "קנטרנית".

  תמונה. תעודת עובד ציבור של עובדת המזכירות בבית המשפט השלום ת"א ומסמך שהציגה כראיה בבית המשפט  - כביכול רישום של הליכי חיפוש ותפיסה של בית המשפט השלום ת"א, שהתנהל בכתב יד וברשלנות - על ידי המשטרה, ולא ע"י בית המשפט...    בית המשפט השלום ת"א הציג בעצמו את הראיות החותכות לשיבוש מערכתי שיטתי של הליכי חיפוש ותפיסה..

___

שיבוש הליכים ע"י השופטת נועה תבור בצוותא חדא עם עו"ד אלירן גלילי

השופטת נועה תבור מתלוננת על כך שלורי לא הגישה רשימה מסודרת של החפצים שנתפסו... אולם לורי היתה במעצר בזמן החיפוש והתפיסה, וחובת המשטרה היתה לספק את רשימת התפוסים, לציין אלה מהתפוסים הם רכושה של לורי, אלה הם רכושו של בן הזוג, אלה מהתפוסים נדרשים כראיות, וכו'...

לורי טוענת עוד, שהתפוסים כוללים חפצים של בן זוגה, שאינו מעורב בכתב האישום כלל... יתרה מזאת, התפוסים כוללים מסמכים של בן הזוג כגון מסמכים רפואיים, צוואות, המשטרה עשתה בחומרים אלה של בן הזוג שימוש פסול במהלך החקירה, במטרה להפעיל על לורי לחץ... ובנוסף, המשטרה והתביעה הפיצו מסמכים אלה של בן הזוג לבאי כוח וצדדים בפרשת השופטים הנוקמים, וגם לתקשורת - ללא כל בסיס בחוק ותוך הפרות חמורות של הזכות לפרטיות.

תעלול אישור קבלה כוזב שמוגש כמוצג אך אינו נרשם בתיק

כאן טוען בא כוח התביעה עו"ד אלירן גלילי, שחלק מהתפוסים הוחזרו לבן זוגה של לורי, משה שלם.  לורי מתעקשת שמעולם לא הוחזרו כל תפוסים לבן זוגה.  בן הזוג, שגם הוא נוכח באולם הדיונים חוזר ואומר שלא קיבל כל תפוסים מהמשטרה.

ואז מתעלים הצמד עו"ד אלירן גלילי והשופטת נועה תבור:  עו"ד גלילי מגיש לשופטת מסמך, שהוא כביכול אישור בחתימת בן הזוג משה שלם על קבלת התפוסים.  אולם עו"ד גלילי אינו מגיש העתק ללורי, כנדרש בהליך ראוי.  השופטת נועה תבור משתפת אתו פעולה, ומקבל את המוצג מבלי לתת למיצג מספר ומבלי לתת הודעה לפרוטוקול על קבלתו כמוצג בתיק.

בהמשך, לורי חוזרת ומתעקשת שבן זוגה מעולם לא קיבל תפוסים בחזרה, ודורשת לראות את מסמך האישור שהוגש לשופטת. בסופו של דבר, ניתן ללורי לבדוק את המסמך, ואז מתברר שאינו חתום ע"י בן זוגה משה שלם כלל ואינו נוגע לתפוסים בהם מדובר בבקשה שלפני בית המשפט.  המסמך הוא אישור על החזרת תפוסים מחיפוש ותפיסה אחרים, שהתבצעו אצל אדם אחר בעכו. לורי ובן זוגה גרים בבת-ים...

בשלב זה, השופטת נועה תבור מציגה מיומנות נוספת בשיבוש מהלכי משפט: היא מחזירה את המסמך הכוזב של אישור קבלת תפוסים לעו"ד גלילי, כך שהראייה כביכול, מיצג שווא של עו"ד גלילי, מועלמת מתיק בית המשפט...

לורי מבקשת לצלם במקום את המסמך שהוגש כביכול כמיצג ע"י עו"ד אלירן גלילי, והוחזר לו ע"י השופטת נועה תבור.  עו"ד אלירן גלילי מסרב לתת ללורי לצלם את המסמך...

יחד עם זאת, השופטת נועה תבור אינה פוסקת שאישור החזרת התפוסים הכוזב, שהציג עו"ד גלילי, אינו קביל ואינו רלוונטי לעניין התפוסים שבבקשה. נהפוך הוא, היא מקבלת את טענות השווא של עו"ד גלילי שהתפוסים הוחזרו לבן זוגה של לורי, ונטל ההוכחה בעניין על כתפיה של לורי...

תעלול טענה על קיום צו ללא הצגתו בבית המשפט 

בהמשך הדיון, לורי טוענת, שלא רק שהתפוסים נתפסו שלא כדין, המשטרה והתביעה לא האריכו את הצו להחזקת התפוסים כדין.

בא כוח התביעה, עו"ד אלירן גלילי טוען שקיים צו להארכת החזקת התפוסים. אולם הצו אינו ברשותו בדיון...

כאן מתבקשת השאלה הפשוטה: מדוע השופטת נועה תבור אינה מבקשת מעו"ד גלילי את מספר התיק בו הוצאה כביכול ההארכה להחזקת התפוסים, ומוצאת אותו במערכת נט-המשפט? ככלות הכל, הנהלת בתי המשפט הוציאה על פי הערכות בין חצי מיליארד למיליארד ש"ח על פיתוחה ויישומה של המערכת לניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט...

התשובה ככל הנראה פשוטה בתכלית: אם בכלל קיים צו כפי שטוען עו"ד גלילי, הוא שייך כנראה שייך לסוג הצווים המפוברקים - "הכשל המערכתי" - בבית המשפט השלום ת"א. לכן אין לו מספר תיק, אין לו  כל רישום ואין לו כל מסמך בבית המשפט...

לורי דורשת שהשופטת תפסוק שעל עו"ד גלילי להציג את הצו המתיר כביכול את המשך החזקת התפוסים עוד באותו היום.  עו"ד גלילי מתנגד בתוקף וטוען שזאת דרישה מוגזמת...  השופטת נועה תבור מחליטה לתת לו ארכה עד 22 לאוקטובר להציג את הצו כביכול...

ערעור הגיע לידיו של השופט אברהם היימן

לורי הגישה עוד בשבוע שעבר ערעור על החלטת השופטת נועה תבור.

הערעור יישמע על ידי השופט אברהם היימן, המחזיק גם בתיק המעצרים, ושעל התנהלותו בפרשת השופטים הנוקמים זכה לקיתונות ביקורת מבית המשפט העליון...

תעלולים שגרתיים של שיבוש מהלכי משפט

התרגילים אותם ניהל עו"ד אלירן גלילי בשיתוף פעולה עם השופטת נועה תבור בדיון זה אינם מקוריים כלל:

א) הצגת מיצג שווא, שאינו נרשם ע"י השופט כמיצג בתיק, ומוחזר ע"י השופטת לתביעה, כך שלא נותר כלל תיעוד בתיק של המיצג הכוזב.

ב) טענה על קיום צו  ללא הצגתו.  המשטרה נוקטת בתעלול זה באופן שגרתי.

בקיצור:

* עו"ד אלירן גלילי הופיע לפני מי שהיתה המפקחת עליו בזמן התמחותו בפרקליטות...

* עו"ד אלירן גלילי הגיע לדיון עם מסמך מרכזי אחד - אישור על החזרת תפוסים - שהוא מסמך כוזב, ובשיתוף פעולה עם השופטת נועה תבור שיבש מהלכי משפט בעניין מסמך זה והצגתו כראיה בבית המשפט תוך מניעת הגישה למסמך מלורי שם-טוב.

* עו"ד אלירן גלילי הגיע לדיון ללא מסמך מרכזי שני - צו המתיר לטענתו את הארכת החזקת התפוסים, וככל הנראה גם הוא מסמך חסר תוקף.

* למרות כל זאת, בקשתה של לורי להחזרת התפוסים לא קידמה את עניינה באופן משמעותי...

הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים, שלא כדין, והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי 

הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים שלא כדין, והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי - הם מזכויות האדם הבסיסיות.  זכויות אלה מוכרות באומות העולם כבר מאות שנים כזכויות "חוקתיות".

השופטים בישראל הם חסידים מובהקים של דיבורים נמלצים על "עקרונות חוקתיים" ו"זכויות חוקתיות" - באומה ללא חוקה... אולם כפי שמדגימים הליכי חיפוש ותפיסה (וכך גם הליכי מעצרים) בבית המשפט השלום ת"א ובבתי משפט אחרים - בפועל השופטים עוסקים בזילות החוק בעניינים אלה על בסיסי יומיומי.

צדקו "משפטנים בכירים" "שנתנו דרור למקלדתם", כתבו - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט"... ותהו אם אלה בתי משפט בכלל, או תופעה אחרת כלשהי מתחום הסוציולוגיה של חברות פרימיטיביות, שכן השופטים מתעלמים באופן שגרתי הן מהעובדות והן מהחוק בעניינים שלפניהם.

על רקע זה, התגייסותם של בכירים, כולל שרת המשפטים אז, איילת שקד, להגנתו של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, ונגד השימוש בראיות בפרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים, שנתפסו על פי הנטען שלא כדין, נתפסת כצביעות חסרת בושה, ודוגמה מובהקת של חוסר שוויון בפני החוק. לשרת המשפטים איילת שקד לא היה כל עניין בתיקון ההפרות המערכתיות של זכויות יסוד בעניין חיפוש ותפיסה ושימוש בראיות שהן "פרי העץ המורעל". העניין שגילתה נגע רק לטובתו של שותפה הפוליטי אפי נווה...

 

 על רקע זה, גם טענתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כאילו השופטים בישראל הם שמגנים על זכויות האדם - צבועה, מופרכת, ומעליבה!  היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה! 

השופטים בישראל הם שותפים מרכזיים בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה.

התופעות שניצפו בדיון בבקשתה של לורי בשבוע שעבר גם מדגימים שוב את הכשל המערכתי של בתי המשפט בישראל - חוסר יושרה וחוסר תקפות בניהול הכתבים בהליכים שיפוטיים.  דו"ח עב כרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק רק בעניין שיבושים/פברוקים/מרמה בכתבים בבתי המשפט.  הדו"ח הסופי של המועצה סיכם את המצב: "התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט בישראל..."
קישורים
[1]  בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

https://court.home.blog/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/

[2] צווים לקויים של השופט מסארווה | News1

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-404284-00.html