Joseph Zernik
"דין נתניהו- דין קו 300"? אבל לאן נעלם פסק הדין בפרשת קו 300?
דוחות ועדת האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" אומרים שהתופעה של היעלמות תיקים ופסקי דין טיפוסית לבתי משפט מושחתים.
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה)פקס: 077-3179186
ה) דוא"ל: joseph.zernik
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בג"ץ 428/1986 ברזילי נ ממשלת ישראל ואח’ (בג"ץ קו 300)
ב) הצדדים בתיק:
העותרים:
1. עו"ד יצחק ברזילי
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. היועמ"ש
3-6 - פלונים
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה ו/או פסק דין בתיק דנן שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכך, פסק דין בג"ץ משנת 2009 [5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש כל בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..."
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס חוקי - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות השופטים דיכוי ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
ב) פסק הדין משנת 1986 בתיק דנן הוא פסק דין בעל חשיבות היסטורית. פסק דין זה, ופרשת קו 300 בכללה, הסעירו את הרוחות אז, וממשיכים להסעיר את הרוחות גם היום, לאחר עשרות שנים. פרשת קו 300 נחשבים בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה). יש לציין שבתקופה הרלוונטית השב"כ פעל מחוץ לכל מסגרת חקוקה. חוק השב"כ הוחל רק בשנת 2002.
בשנת 2012 אז נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, שכיהנה בזמן הפרשה כמשנה לפרקליט המדינה, מצאה לנכון לפרסם "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"[1]
בשנת 2017 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשת אלאור אזריה. [2]
בשנת 2019 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשות ראש הממשלה נתניהו.
בשנת 2019 גם פרסם משרד המשפטים מאמר מאת יצחק זמיר, שכהונתו כיועמ"ש הופסקה באמצע הפרשה, תחת הכותרת הדו-משמעית, "1984 – פרשת קו 300". [3]
תמונה 1. תמונת מסך ממערכת גישת הציבור לתיקי בית המשפט העליון (21 לספטמבר, 2019) מראה מסמך אחד בלבד בתיק 428/86 – תרגום לאנגלית של פסה"ד - בלתי מוסמך ובלתי מאושר.
___
ג) הנוסח האנגלי כביכול - למרות החשיבות ההיסטורית והעכשווית הרבה של פסק דין זה, חיפוש במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון מראה שתיק זה זכה לטיפול חריג: למרות שאין תיעוד סדיר של תיקים מתקופה זאת במערכת, תיק זה מופיע במערכת, אולם הוא כולל רק מסמך אחד, חסר תוקף ואמתות (אותנטיות) – נוסח אנגלי בן 142 עמודים של פסק הדין כביכול, בלתי מוסמך ובלתי מאושר. הנוסח האנגלי מתייחס ל-7 תיקי בג"ץ. על פי הנוסח האנגלי, תאריך פסק הדין הוא 06 לאוגוסט, 1986. יודגש, אין במערכת גישת הציבור כל מסמך בעברית בתיק דנן (תמונה 1).
ד) הנוסח העברי המקורי כביכול של פסה"ד בתיק דנן התפרסם בספר פסקי הדין של בית המשפט העליון, כרך מ', חלק שלישי, 1986, עמ' 249-367 (והועתק למאגר "נבו"). גם הנוסח העברי הנ"ל מתייחס לאותם 7 תיקי בג"ץ כמו התרגום האנגלי. הנוסח עברי הנ"ל נחזה לעתים משובש, ויש בו שפע טעויות סופר. בראשו של הנוסח העברי הנ"ל מופיעים שלושה תאריכים שונים: 30 ליוני, 1986, 20 ליולי, 1986, ו- 06 לאוגוסט, 1986. נוסח זה הוא ככל הנראה תוצר עריכה של שלושה או יותר כתבי בית דין שונים מתיקים שונים. כלומר, הנוסח העברי, שפורסם ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון", אינו העתק מתאים למקור של כתב בית הדין שהוא המקור בתיק הנייר של פסק הדין בתיק דנן.
ה) הנוסח העברי כביכול והנוסח האנגלי כביכול אינם תואמים זה את זה בתוכנם.
ו) מתוך כל האמור לעיל ברור, שבקשה זאת היא לעיון במסמכים המקוריים, האמתיים (אותנטיים) בתיק הנייר שהם החלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין. ביחס לכתב פסק הדין: ברור שהן התרגום האנגלי הנ"ל במערכת גישת הציבור, והן הנוסח העברי הנ"ל בספר פסקי הדין, אינם העתקים מתאימים למקור, שהוא כתב פסק הדין בתיק הנייר -- שהעיון בו מבוקש.
לפיכך,הן משום העניין האקדמי ההיסטורי בפסק דין חשוב זה, והן משום העניין העכשווי בפסק דין זה, יש עניין יוצא דופן, למטרות מחקר, לעיין במסמכים המקוריים האמתיים (אותנטיים) של ההחלטות ופסקי הדין, שאינם אסורים בפרסום, בתיק הנייר דנן.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
המבקש ימציא את הבקשה לפרקליטות המדינה, אך אינו יודע על פרטי באי כוח הצדדים האחרים ופרטי הקשר שלהם, אם הם עדיין רלוונטיים בכלל. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 27 לספטמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
קישורים
[1] יובל יועז, ביניש על פרשת קו 300: "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735620
[2] שוקי שגב, על חנינה, שלטון החוק, צדק ורחמים
https://www.idi.org.il/blogs/security-clearance/azaria/13916
[3] יצחק זמיר, 1984 – פרשת קו 300
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/roots_1984
דוחות ועדת האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" אומרים שהתופעה של היעלמות תיקים ופסקי דין טיפוסית לבתי משפט מושחתים.
■
פסק הדין המרכזי בפרשת קו 300 [ברזילי נ מדינת ישראל (בג"ץ 428/1986)] , ופרשת קו 300 בכללה, מסעירים את הרוחות בישראל כבר עשרות שנים. השנה, הפרשה שוב בחדשות, בקשר לרעיון ההזוי והמסוכן אותו מקדמים השופר עמית סגל ואחרים: "דין נתניהו - דין קו 300". פרשת קו 300 נחשבת בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה).
אבל היכן פסק הדין האמתי עצמו? נעלם כלא היה?
במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון, תחת תיק ברזילי נ מדינת ישראל (428/1986), מופיע רק מסמך אחד: נוסח אנגלי כביכול של פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986, שהוא מסמך מפוברק וחסר כל תוקף. אין מופיע במערכת תחת תיק זה כל מסמך בעברית. ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון" התפרסם נוסח עברי כביכול, משובש, משופע בטעויות סופר, שהוא קרוב לוודאי תוצר עריכה של 3 מסמכים שונים לפחות מתיקים שונים. ובנוסף - הנוסח האנגלי כביכול והנוסח העברי כביכול שונים בתוכנם.
בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט העליון ביחס למסמך הנייר המקורי, האותנטי בתיק הנייר של בית המשפט העליון. התקנות אומרות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". אולם ככל שהתנהלותו של בית המשפט העליון בעבר היא אינדיקציה להתנהלותו בעתיד, ניתן לצפות להחלטות מקוריות ומשובבות נפש בעניין בקשת עיון זאת.
* בתיק זדורוב מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בהחלטות האמתיות (האותנטיות) מתיק הנייר, שפורסמו, בתואנת "ערבוביה בתיק".
* בתיקים של ניצולי שואה, בהם שלל מהם בית המשפט העליון פיצויים, מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בפסקי הדין האמתיים (האותנטיים), שפורסמו, בתואנת "התיקים בוערו" - אך ללא התיעוד הנדרש בדין לביעור התיקים, ובשעה שארכיון המדינה אומר שתיקים לא בוערו כלל...
המצב בתיק קו 300 במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מדגים שוב את ההערה שנכללה בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2013, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
התעלומה סביב היעלמותו של פסק הדין המקורי, האותנטי, בתיק קו 300, ופרסום נסחים מפוברקים, גם מדגימים את ההערה שנכללה בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
אבל היכן פסק הדין האמתי עצמו? נעלם כלא היה?
במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון, תחת תיק ברזילי נ מדינת ישראל (428/1986), מופיע רק מסמך אחד: נוסח אנגלי כביכול של פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986, שהוא מסמך מפוברק וחסר כל תוקף. אין מופיע במערכת תחת תיק זה כל מסמך בעברית. ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון" התפרסם נוסח עברי כביכול, משובש, משופע בטעויות סופר, שהוא קרוב לוודאי תוצר עריכה של 3 מסמכים שונים לפחות מתיקים שונים. ובנוסף - הנוסח האנגלי כביכול והנוסח העברי כביכול שונים בתוכנם.
בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט העליון ביחס למסמך הנייר המקורי, האותנטי בתיק הנייר של בית המשפט העליון. התקנות אומרות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". אולם ככל שהתנהלותו של בית המשפט העליון בעבר היא אינדיקציה להתנהלותו בעתיד, ניתן לצפות להחלטות מקוריות ומשובבות נפש בעניין בקשת עיון זאת.
* בתיק זדורוב מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בהחלטות האמתיות (האותנטיות) מתיק הנייר, שפורסמו, בתואנת "ערבוביה בתיק".
* בתיקים של ניצולי שואה, בהם שלל מהם בית המשפט העליון פיצויים, מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בפסקי הדין האמתיים (האותנטיים), שפורסמו, בתואנת "התיקים בוערו" - אך ללא התיעוד הנדרש בדין לביעור התיקים, ובשעה שארכיון המדינה אומר שתיקים לא בוערו כלל...
המצב בתיק קו 300 במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מדגים שוב את ההערה שנכללה בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2013, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
התעלומה סביב היעלמותו של פסק הדין המקורי, האותנטי, בתיק קו 300, ופרסום נסחים מפוברקים, גם מדגימים את ההערה שנכללה בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
תל-אביב, 27 לספטמבר -- בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט העליון בתיק ברזילי נ מדינת ישראל (בג"ץ 428/1986), שהוא התיק המרכזי בפרשת קו 300. מטרתה של בקשת העיון היא לגלות את פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986 (?), מסמך שחשיבותו היסטורית ופוליטית מידית כאחת, שנעלם כלא היה...
להלן בקשת העיון, המדברת בעד עצמה.
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה)פקס: 077-3179186
ה) דוא"ל: joseph.zernik
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בג"ץ 428/1986 ברזילי נ ממשלת ישראל ואח’ (בג"ץ קו 300)
ב) הצדדים בתיק:
העותרים:
1. עו"ד יצחק ברזילי
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. היועמ"ש
3-6 - פלונים
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה ו/או פסק דין בתיק דנן שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכך, פסק דין בג"ץ משנת 2009 [5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש כל בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..."
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס חוקי - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות השופטים דיכוי ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
ב) פסק הדין משנת 1986 בתיק דנן הוא פסק דין בעל חשיבות היסטורית. פסק דין זה, ופרשת קו 300 בכללה, הסעירו את הרוחות אז, וממשיכים להסעיר את הרוחות גם היום, לאחר עשרות שנים. פרשת קו 300 נחשבים בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה). יש לציין שבתקופה הרלוונטית השב"כ פעל מחוץ לכל מסגרת חקוקה. חוק השב"כ הוחל רק בשנת 2002.
בשנת 2012 אז נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, שכיהנה בזמן הפרשה כמשנה לפרקליט המדינה, מצאה לנכון לפרסם "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"[1]
בשנת 2017 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשת אלאור אזריה. [2]
בשנת 2019 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשות ראש הממשלה נתניהו.
בשנת 2019 גם פרסם משרד המשפטים מאמר מאת יצחק זמיר, שכהונתו כיועמ"ש הופסקה באמצע הפרשה, תחת הכותרת הדו-משמעית, "1984 – פרשת קו 300". [3]
תמונה 1. תמונת מסך ממערכת גישת הציבור לתיקי בית המשפט העליון (21 לספטמבר, 2019) מראה מסמך אחד בלבד בתיק 428/86 – תרגום לאנגלית של פסה"ד - בלתי מוסמך ובלתי מאושר.
___
ג) הנוסח האנגלי כביכול - למרות החשיבות ההיסטורית והעכשווית הרבה של פסק דין זה, חיפוש במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון מראה שתיק זה זכה לטיפול חריג: למרות שאין תיעוד סדיר של תיקים מתקופה זאת במערכת, תיק זה מופיע במערכת, אולם הוא כולל רק מסמך אחד, חסר תוקף ואמתות (אותנטיות) – נוסח אנגלי בן 142 עמודים של פסק הדין כביכול, בלתי מוסמך ובלתי מאושר. הנוסח האנגלי מתייחס ל-7 תיקי בג"ץ. על פי הנוסח האנגלי, תאריך פסק הדין הוא 06 לאוגוסט, 1986. יודגש, אין במערכת גישת הציבור כל מסמך בעברית בתיק דנן (תמונה 1).
ד) הנוסח העברי המקורי כביכול של פסה"ד בתיק דנן התפרסם בספר פסקי הדין של בית המשפט העליון, כרך מ', חלק שלישי, 1986, עמ' 249-367 (והועתק למאגר "נבו"). גם הנוסח העברי הנ"ל מתייחס לאותם 7 תיקי בג"ץ כמו התרגום האנגלי. הנוסח עברי הנ"ל נחזה לעתים משובש, ויש בו שפע טעויות סופר. בראשו של הנוסח העברי הנ"ל מופיעים שלושה תאריכים שונים: 30 ליוני, 1986, 20 ליולי, 1986, ו- 06 לאוגוסט, 1986. נוסח זה הוא ככל הנראה תוצר עריכה של שלושה או יותר כתבי בית דין שונים מתיקים שונים. כלומר, הנוסח העברי, שפורסם ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון", אינו העתק מתאים למקור של כתב בית הדין שהוא המקור בתיק הנייר של פסק הדין בתיק דנן.
ה) הנוסח העברי כביכול והנוסח האנגלי כביכול אינם תואמים זה את זה בתוכנם.
ו) מתוך כל האמור לעיל ברור, שבקשה זאת היא לעיון במסמכים המקוריים, האמתיים (אותנטיים) בתיק הנייר שהם החלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין. ביחס לכתב פסק הדין: ברור שהן התרגום האנגלי הנ"ל במערכת גישת הציבור, והן הנוסח העברי הנ"ל בספר פסקי הדין, אינם העתקים מתאימים למקור, שהוא כתב פסק הדין בתיק הנייר -- שהעיון בו מבוקש.
לפיכך,הן משום העניין האקדמי ההיסטורי בפסק דין חשוב זה, והן משום העניין העכשווי בפסק דין זה, יש עניין יוצא דופן, למטרות מחקר, לעיין במסמכים המקוריים האמתיים (אותנטיים) של ההחלטות ופסקי הדין, שאינם אסורים בפרסום, בתיק הנייר דנן.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.בנובמבר 2018, הוזמנתי לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
המבקש ימציא את הבקשה לפרקליטות המדינה, אך אינו יודע על פרטי באי כוח הצדדים האחרים ופרטי הקשר שלהם, אם הם עדיין רלוונטיים בכלל. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 27 לספטמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
קישורים
[1] יובל יועז, ביניש על פרשת קו 300: "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735620
[2] שוקי שגב, על חנינה, שלטון החוק, צדק ורחמים
https://www.idi.org.il/blogs/security-clearance/azaria/13916
[3] יצחק זמיר, 1984 – פרשת קו 300
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/roots_1984
No comments:
Post a Comment