Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Friday, October 4, 2019

2019-10-04 לשחרר את רומן זדורוב! השופטים מעלימים את ההחלטות בתיק הנייר מנצרת

 Joseph Zernik
לשחרר את רומן זדורוב! השופטים מעלימים את ההחלטות בתיק הנייר מנצרת

פרשת רומן זדורוב היא אות הקין של מערכת המשפט בישראל. 
בקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי נצרת לעיון בהחלטות בתיק הנייר מ"י נ רומן זדורוב.  בקשות קודמות שהוגשו בבית המשפט המחוזי נצרת לעיון בפסקי הדין משנת 2010, מהתיק האלקטרוני, הראו מעבר לכל ספק סביר, ששופטי המותב בנצרת - יצחק כהן (נגדו עמדו תלונות על עבירות מין כבר בזמן המשפט, ושהורשע אח"כ בגין עבירות מין), אסתר הלמן, וחיים גלפז (שנפטר בינתיים) – ניהלו בשנת 2010 בתיק זה הליכי משפט בדויים, הליכים למראית עין, פייק משפט. בסופם הנפיקו באוקטובר 2010 כתבי הכרעת דין וגזר דין חסרי תוקף – "טיוטות" בלבד. עו"ד אביגדור פלדמן גם הוא פרסם, עוד במהלך הערעור בעליון, שמאמציו לגלות את פסק הדין האמתי (האותנטי) משנת 2010 כשלו. בלשונו הנמלצת כתב אז, שפסק הדין התפזר "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל..." החשד הברור הוא, שגם בתיק הנייר (2007-2009), לפני התקנת המערכת האלקטרונית (נט-המשפט) בינואר 2010, ניהלו שופטי המותב משפט בדוי, ללא החלטות תקפות, עשויות כדין, והנפיקו “טיוטות” בלבד.  בקשה קודמת הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  ושופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." יש לציין שהעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין מותר ל"כל אדם", ובית המשפט העליון הכריז על זכות זאת -"עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." בינתיים הוחזר תיק הנייר לבית המשפט המחוזי נצרת, והתראה ניתנה למזכירה הראשית בנצרת לפני מספר חודשים למלא את תפקידה כראוי ולהסדיר את "הערבוביה" בתיק הנייר... העלמת הכתבים בתיקי רומן זדורוב מתבצעת מתוך שיתוף פעולה של סדרת שופטים בבית המשפט המחוזי נצרת ובבית המשפט העליון... דו"ח ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציין שהעלמת תיקים, החלטות ופסקי דין היא סממן מובהק של בתי משפט מושחתים. יחד עם כל זאת, ספק אם בא כוחו של רומן זדורוב יעלה את עניין שיבוש הליכי המשפט וניהול משפט בדוי ע"י השופטים בנצרת בבקשה למשפט חוזר. אצלנו לא מקובל שעורכי דין יעמידו שופטים רמאים על רמאותם.  במקום זאת, עורכי הדין יטרללו את הציבור:  "ביקורת על השופטים מערערת את אמון הציבור"... "עניין פרוצדורלי ולא מהותי"... או על פי התאוריה המשפטית המצחיקה של עורכת הדין הלוחמנית סיגלית קסלר: "אסור לזרוק את התינוק עם מי האמבט"... 

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/10/2019-10-04.html
        
תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז. בסוף המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת הנפיקו רק פסקי דין משובשים, חסרי תוקף - "טיוטות" בלבד...
_____
 

תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בכתבים, המותר על פי חוק, והוכרז על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". הראיות מצביעות על העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם. 
____
  


תמונות: הפרקליטות הבכירות מירית שטרן ושילה ענבר היו שותפות להונאה בבית המשפט המחוזי נצרת בפרשת רומן זדורוב. עו"ד שילה ענבר הגישה תגובה לבקשת עיון קודמת, האומרת בין השאר: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט..."
____

 
תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.  מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10).  משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015.  אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד. 
_____
 
תמונות: עו"ד פלדמןשייצג אז את רומן זדורוב בהליך הערעור בבית המשפט העליון (לאחר שעו"ד גליל שפיגל הגישה את הודעת הערעור ללא פסק דין עשוי כדין)פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורובגופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שגם הוא אינו יכול למצוא את פסק הדין של  זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "

______

 

תמונות: בקשה קודמת לעיון בהחלטות מתיק הנייר הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." 
______

תמונה: על פי התאוריה המשפטית המצחיקה של עורכת הדין הלוחמנית סיגלית קסלר, אסור למחות נגד שחיתות השופטים, כי: "אסור לזרוק את התינוק עם מי האמבט"...
______
להלן בקשת העיון שהוגשה אתמול בתיק רומן זדורוב בנצרת
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה)פקס: 077-3179186
ה) דוא"ל: joseph.zernik@
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
פ"ח 502/07  מדינת ישראל נ רומן זדורוב‬‬
ב) הצדדים בתיק:
התביעה:
1. פרקליטות מחוז צפון (פלילי)
הנאשם:
1. רומן זדורוב
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה בתיק הנייר דנן שאינו אסור בפרסום על פי דין
 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים         (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכך, פסק הדין משנת 2009 [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש כל בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..."
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס חוקי - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
ב) מבקש העיון הגיש בעבר סדרת בקשות עיון ביחס לכתבים האלקטרוניים בנט-המשפט בתיק דנן.  תוצאות עיונים אלה הראו מעבר לכל ספק סביר, ששופטי המותב בנצרת - יצחק כהן (שהורשע בינתיים בעבירות מין), אסתר הלמן, וחיים גלפז (שנפטר בינתיים) – ניהלו בשנת 2010 בתיק זה הליכי משפט בדויים, הליכים למראית עין, פייק משפט, ובסופם הנפיקו באוקטובר 2010 כתבי הכרעת דין וגזר דין חסרי תוקף – "טיוטות" בלבד.  יתרה מכך, הבקשות לעיון גם הראו שהשופטת אסתר הלמן ונשיא בית המשפט המחוזי אברהם אברהם ניסו להעלים את הראיות לכך בהתנהלותם ביחס לבקשות העיון.
ג) החשד הברור הוא, שגם בתיק הנייר (2007-2009), לפני התקנת המערכת האלקטרונית (נט-המשפט) בינואר 2010, ניהלו שופטי המותב משפט בדוי, ללא החלטות תקפות, עשויות כדין, והנפיקו “טיוטות” בלבד.
ד) תיק זה ופרשת הרשעתו של רומן זדורוב הם בעלי חשיבות היסטורית וציבורית מהמעלה הראשונה והם ממשיכים להסעיר את הציבור בישראל ולערער את האמון בבתי המשפט.
בפרשת רומן זדורוב כתב פרופ' בעז סנג'רו כתב:
הרשעה ללא ראיות של ממש.
בפרשת רומן זדורוב כתב פרופ' מוטה קרמניצר:
ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה…
פרשת רומן זדורוב גם מערערת את האמון במערכת המשפט הישראלית בזירה הבינלאומית. פרשה זאת הייתה גם עניין מרכזי בדו"ח עמותת Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018. דו"ח העמותה נכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018, בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, עם ההערה:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
בנובמבר 2018, הוזמן המבקש לדון בדו"ח הנ"ל של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה. גם שם, פרשת רומן זדורוב, והמסמכים מתיק רומן זדורוב היו נושא מרכזי בדיון.
לפיכך, המשך העלמתם של כתבי ההחלטות מתיק הנייר בתיק דנן, שלא כדין, יעמיק את חוסר האמון  בהתנהלות השופטים בפרשת רומן זדורוב בפרט, ובמערכת המשפט בכלל.
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל,  2010, 2015 – על ארה”ב)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
המבקש ימציא את הבקשה לפרקליטות מחוז צפון, אך אינו יודע מי הוא בא כוחו של רומן זדורוב בעת הזאת. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 05 לאוקטובר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

No comments:

Post a Comment